תנועת ה"גישה הפתוחה" הפכה לפופולרית בשנים האחרונות . מספר כתבי העת ב"גישה פתוחה" הולך וגדל וכנ"ל גם מספר ה"מאגרים המוסדיים" של המוסדות האקדמיים השונים בהם מופקדת התנובה המחקרית של החוקרים במוסדות אלו. נראה שתנועת ה"גישה הפתוחה" זוכה לתמיכת קהילת המחקר.
אבל נשאלת השאלה עד כמה החוקרים משתמשים בחומרים פתוחים אלו ועד כמה הם מפרסמים בכתבי עת פתוחים ומעלים חומרים למאגרים מוסדיים פתוחים. מהי עמדתם ביחס למהימנות החומרים הללו?
מחקר שהתפרסם בגיליון דצמבר 2010 של כתב העת Journal of Electronic Publishing שופך אור על הנושא. המחקר שנערך בתקופה יוני – אוגוסט 2009 שם לו למטרה לבדוק עמדות אלה של החוקרים והתמקד בעיקר בנושא המאגרים המוסדיים. שיטת המחקר הייתה סקר בקרב קבוצת מדגם אקראית שכללה 532 חוקרים בתחומי מדעי החברה והטבע מ- 20 מוסדות אקדמיים באירופה וצפון אמריקה .
מממצאי המחקר עולה שעדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקרב החוקרים ביחס לפרסומים בגישה הפתוחה – רוב המשתתפים במחקר השתמשו בפרסומים בגישה פתוחה כקוראים, למרות שלא כולם מעריכים אותם כמהימנים באותה מידה כמו פרסומים מסורתיים. גם אלה שטענו שהם רואים את פרסומי הגישה הפתוחה כמהימנים פחות ממחציתם פרסמו את עבודתם במדיום זה .
רוב המשתתפים במחקר אמרו שהם יקבלו בברכה הליכים קפדניים יותר להכללתם של חומרים במאגרים מוסדיים . הליכים קפדניים אלה יגדילו את אימונם במאגרים מוסדיים ואת נכונותם להעלות חומרים למאגרים אלו. הם הביעו נכונות גם לסייע בהליכים אלו.
לאור ממצאי המחקר מסתבר שלמרות ההתקדמות בנושא פרסומים בגישה הפתוחה , הדרך עדיין ארוכה, במיוחד בכל מה שקשור למאגרים המוסדיים, וכדי לזכות באמון ובתמיכה של הקהילה המדעית המחקרית כולה יש לנקוט במספר צעדים שיבטיחו את איכות המידע המתפרסם