מדעי הרוח הדיגיטליים (DH) בספרייה – מדריך מעשי

רשימה שניה

קבוצת העבודה העוסקת בDH ובמורשת דיגיטלית במסגרת האיגוד האירופאי של ספריות המחקר (LIBER) מהווה חלק מהותי בהגשמת חזונו של האיגוד לקידום אוריינות מידע, כלים ושירותים דיגיטליים. כחלק מהמאמץ להנגיש את התחום לספריות המחקר יוצרת הקבוצה סדרה של רשימות קריאה עדכניות ומפורטות לשימושם של ספרנים המעוניינים לקדם את הנושא. רשימת הקריאה המומלצת הראשונה, אותה סקרתי בפוסט קודם, התמקדה במדיניות. הרשימה השנייה עוסקת בשיתופי פעולה בין הספריות לקהילות המחקר.

התפתחותם המתמשכת של מדעי הרוח הדיגיטליים מביאה עמה שינוי בתפקידם של ספרני מדעי הרוח והספריות האקדמיות בתחום. הכותבים מדגישים ששיתוף פעולה יעיל ואיכותי בין חוקרים מהתחום לספריות ולספרנים הוא תנאי בסיסי למיצוי האפשרויות החדשות שDH פותחים בפני האקדמיה. אולם יצירת שיתוף פעולה כזה אינה פשוטה. כיצד יוכלו הספריות לאתר את החוקרים בתחום? ואיך ידאגו הספריות לכך שהחוקרים הרלוונטיים יגיעו אליהן ויהיו מודעים לפעילותן? מהי הדרך הטובה ביותר לטפח ולשמר את הקשרים הללו?

  1. The Digital in the Humanities: An Interview with Bethany Nowviskie

בראיון זה נטען ששדות הידע של מדעי המידע והספרנות נושאים בחובם תועלת רבה למדעי הרוח הדיגיטליים. ואכן, תפקידן המקצועי של הספריות כמארגנות, אוצרות ומנגישות מידע באמצעות כלים ואסטרטגיות כגון דיגיטציה, יצירת מטאדאטה עשיר, כלי גילוי וויזואליזציות הופך אותן למהותיות עבור החוקרים בתחום. תפקידים אלו הם היוצרים ומבססים את הקשר בין הספריות לחוקרים בעידן הדיגיטלי והנותנים משנה תוקף לחשיבותן של הספריות כשותפות למחקר.

  1. Communicating New Library Roles to Enable Digital Scholarship: A Review Article, John Cox

מאמר זה עומד על חשיבותה של הטרמינולוגיה שבה משתמשות הספריות בעידן הדיגיטלי. יש להקדיש מחשבה רבה לבחירת אוצר המילים ואופן הצגת הספרייה, החל מבחירת שמות התפקידים או קבוצות העבודה ועד לכתיבת המדיניות והחזון המוסדי. בראש ובראשונה כדאי שהספרייה תציג את עצמה כשותפה בתהליך המחקר, ולא כנותנת שירותים או כגוף תומך מחקר. בכדי למצב את עצמן כגוף מרכזי במחקר הדיגיטלי על הספריות לאמץ אסטרטגיית שיווק ותקשורת מוקפדת, שתיצור תפיסה חדשה של תפקידן. הספריות צריכות להציג את עצמן כגוף חדשני שאינו חושש מהתנסויות חדשות ומטכנולוגיות מתקדמות ולשדר תחושה של ביטחון ומקצועיות.

  1. No Half Measures: Overcoming Common Challenges to Doing Digital Humanities in the Library, Miriam Posner

Digital Humanities in the Library isn’t a Service, Trevor Munoz

גם שני המאמרים הללו מדגישים את חשיבותה של השפה. מחקרים ב DH  דורשים מהספרייה למלא תפקיד של שותפה במחקר, ולא של תמיכה או מתן שירות. המאמרים מציגים אתגרים והזדמנויות העומדים בפני ספריה העוסקת ב DH ומנתחים גורמים נפוצים להצלחה או לכישלון. אחת המסקנות המרכזיות היא שתמיכה מוסדית, לצד פתיחות לשיטות עבודה ומודלים חדשים הם גורמים מהותיים להצלחה.

  1. Evolving in Common: Creating Mutually Supportive Relationships Between Libraries and the Digital Humanities, Micah Vandegrift & Stewart Varner

מאמר זה שב ומדגיש את הצורך ביצירת שיתוף פעולה פורה, מתמשך ויעיל בין הספרייה לחוקרי DH . על הספרייה לפעול כשותף שווה במערכת היחסים הזו, ולא לחשוש להציג ולשווק את עצמה ככזו. חללי הספרייה גם הם מהווים גורם מהותי בבניית מערכת היחסים, משום שהם זמינים, גמישים ומאפשרים מגוון פעילויות ומפגשים רלוונטיים.

  1. Building Capacity for Digital Humanities, ECAR Working Group

נייר עמדה זה ממפה קטגוריות להערכת מוכנותם של מוסדות לDH ומציע דרכים אפקטיביות להתקדמות. הכותבים סוקרים גישות שונות לשיתוף פעולה ומדגישים את החשיבות של ההקשר המקומי, המתבטא במשאבים הזמינים, בסביבת המחקר הקיימת ובמטרות האסטרטגיות שהמוסד מגדיר לעצמו. כשלב ראשון בבניית האסטרטגיה הספרייתית מומלץ לבצע סקר הערכת צרכים בקרב החוקרים הרלוונטיים.

  1. Research Libraries & Digital Humanities Tools, RLUK

דוח זה מציג סקר שנערך בספריות המחקר בבריטניה וממפה מגוון רחב של מודלים וגישות ליצירת, ארכוב, אצירה ושימור של כלים למחקר בDH. הסקר מחזק מסקנות שהובאו במחקרים אחרים הנסקרים ברשימה זו, ובראש בראשונה את הדגש על חשיבות ההקשר המקומי ואת החשיבות הסמנטית והמהותית של המעבר ממתן שירות לתפקיד של שותף פעיל ומהותי במחקר.

  1. Digital Humanities In the Library / Of the Library, Caitlin Christian-Lamb, Sarah Potvin & Thomas Padilla

האתר המוקדש לDH מטעם איגוד ספריות המחקר האמריקאי (ACRL) הקדיש פוסט ובו קישורים רבים לבחינת נושא שיתוף הפעולה במחקר. אחד המאמרים שואל האם ספרני DH צריכים לפעול בתוך הספרייה, ובוחן כיצד מודלים של עבודת ספרן המוטמעת בפקולטה עצמה יכולים לסייע במיצוב הספרנים כשותפים אקטיביים במחקר. מאמר אחר מתרכז בחשיבות שבהפצת שירותי ומיומנויות הספרייה בקרב החוקרים, במיוחד בהקשר למטאדאטה, המהווה את לב ליבו של כל פרויקט DH .

  1. The Reciprocal Benefits of Library Researcher-in-Residence Programs, Virginia Wilson

מאמר זה טוען כי קידום מחקרים המתבצעים בספרייה עצמה ובחסותה יעצימו את התרבות הארגונית-מחקרית של הספרייה ויטמיעו דפוסים של שיתוף בין הספרייה לחוקרים.

  1. Digital Humanities: What Can Libraries Offer? Shun Han Rebekah Wong

מחקר כמותי הבודק את שמות מחברי מאמרים בDH  ודרכם את מעורבות הספרייה בשדה המחקרי. הכותבת מציגה את הספריות כמהותיות למיצוי הפוטנציאל של מחקר DH, אך גם מכירה במורכבות של יצירת שיתופי פעולה ובאתגרים המאפיינים אותם.

  1. Special Report: Digital Humanities in Libraries, Stewart Varner and Patricia Hswe

סקר זה, שנערך ב2016, משקף חוסר וודאות ביחס לדרך שבה על הספריות להשתלב בפעילות הגוברת בשדה הDH. הספריות שנסקרו הדגישו שוב ושוב את חשיבותה של גישה מעורבת, זמישה ורספונסיבית המתעלת את חוזקותיה הקיימות של הספרייה לטובת יצירת שיתופי פעולה וקידום המחקר בתחום.

  1. The Research Librarian of the Future: Data Scientist and Co-investigator

מאמר זה מטעם הLondon School of Economics בוחן את התפקידים החדשים של הספרנים וההזדמנויות העומדות בפניהם. מתן מענה על דרישות מחקריות חדשות (לדוגמא, טיפול במטאדאטה) יצירת שיתופי פעולה – על הספרנים לבדוק באופן אקטיבי מהם החוסרים בידע של החוקרים וכיצד החוזקות של הספרייה עשויות לסייע בגישור עליהם. לצורך כך יש לשים דגש על גישה אסטרטגית ועל הנעת הצוות להכשיר את עצמו בנושאים אלו ולשדרג את יכולותיו.

מעניין לשים לב לכך שנושאים דומים חוזרים בכל הספרות הנכתבת על הנושא. המיומנויות המקצועיות האצורות בספריות מהותיות למחקר בDH, ולכן התחום טומן בחובו פוטנציאל גדול לצמיחה והתפתחות. ניסוח מחדש של תפקידים ומטרות יעזור לשווק אותם כרלוונטיים לחוקרים בתחום; שיתוף פעולה אסטרטגי תוך מוכנות להקצאת משאבים הם גורמים מהותיים בהגשמת הפוטנציאל הזה.DH  הוא כבר לא תחום חדש, אבל עדיין יוצא דופן מבחינת האתגרים וההזדמנויות שהוא מעמיד בפני הספריות. הספריות צריכות להיות זמישות ופתוחות לשינוי, ניסוי וטעייה בכדי להצליח ביצירת שיתופי פעולה פוריים.

שתי רשימות קריאה נוספות כוללות מחקרים ומאמרים רבים בתחום –

הפוסט הבא שלי יסקור את רשימת הקריאה המומלצת השלישית העוסקת בבניית וטיפוח כישורים ומיומנויות ספרניות-מקצועיות רלוונטיות לDH.

הייתם מוסרים את מפתחות ביתכם לזר? ומה לגבי המידע הפרטי שלכם?

Cell Phone Security Concept

היום, 28/1 מצוין במדינות רבות בעולם יום פרטיות המידע והגנתו. מטרתו של יום זה היא לעורר מודעות להגנה על פרטיות ונתונים. כיום, כאשר אנו חיים בעידן ה-BIG DATA קל לחברות לכרות מידע מבסיסי נתונים, לנתח את ים הידע הנאסף במהירות, להפיק מנתונים אלה תובנות אודות תבניות המניעות את עולמנו, וכך לצפות מהומות או לנבא התפרצות מגפות. למה אם כך יש צורך במודעות לפרטיות? הצורך במודעות לפרטיות המידע רק גדל כיוון שאסור לנו לשכוח מאין באו שלל הנתונים עליהם מתבסס ה-BIG DATA ואילו עוד שימושים יש למידע זה בדרך.

היום, כשלכולנו נייד בקצה היד, כל תהליך איסוף המידע, פיענוחו והפצתו הפכו קלים וזולים. מהפכת המחשוב שעבר העולם הקטינה את המחשב והפכה אותו למהיר. לשם השוואה – מערכת הניווט של חללית אפולו, פאר היצירה של אותה תקופה שקלה 32 ק"ג וזיכרון העבודה שלה היה 64KB RAM. בימינו הטלפונים שוקלים פחות מ- 200 גר', וזיכרון העבודה שלהם הוא בממוצע 4GB RAM, פי 64,000. מקצה היד שלנו זורם המידע אל מחשבי הענן שגודלם וכוחם המשותף כבר בלתי נתפס. כוח המחשוב המשותף של מחשב סריגי שכזה, מאפשר, כאמור, פתרון בעיות המטרידות את האנושות כמו חיזוי מגפות, אסונות, שאלות מסובכות כמו קיפול חלבונים ומציאת תרופות חדשות. אבל יש לו גם צד מסחרי.

בעבר כדי למכור מוצר, נאלצו המוכרים לכתת רגליהם ולעבור בין לקוחות, או לנחש היכן יקבל בית העסק שלהם חשיפה – היכן למקם חנות, והיכן לפרסם אותה: זמן שידור באמצעי התקשורת המוקדש לפרסום קצר ויקר וכך גם מודעות בעיתונים. גם הסתמכות על מובילי דעה כאמצעי פרסום היא בעייתית, כיוון שהיא מצריכה איתור שלהם, ומידה רבה של שכנוע ותקציב כדי שיפעילו את השפעתם ויפרסמו את המוצר. תהליך יקר ואיטי. היום, כאשר כולנו מחוברים לרשת האינטרנט, כל המכשירים המחוברים לרשת אוספים מיליוני טרה-בייטים של מידע ושולחים אותם בחזרה לענני המחשוב. משם הם נאספים ונמכרים על ידי חברות לכל מי שמוכן לשלם.

עולם זה של מסחר במידע הפרטי שלנו מתנהל הרחק מעל ראשינו, ואנו נהנים רק מפירורים הניתנים לנו כדי שנמשיך לספק אותו. בכל פעם שהזדהינו למערכת כלשהי, הצטרפנו למעשה למאגר המידע של אותה חברה, והתחלנו לתת לה פרטים אישיים עלינו. בתמורה מבטיחה לנו אותה חברה שתספק לנו שירות או מוצר מותאמים יותר לצרכינו, הטבות ופינוקים שונים בדמות הנחות למשל. מצד שני, מרגע שמסרנו את אותו מידע פרטי, איבדנו שליטה עליו. כל עוד אנו לקוח שנכנס לחנות, רכש מוצר ולא הזדהה, החנות יכולה לדעת רק שלאותו מוצר יש ביקוש. מרגע שהשתמשנו באמצעי זיהוי כלשהו המחבר אותנו הצרכנים למוצר, החברה יכולה להמשיך ולנסות למכור לנו מוצרים נוספים שלדעתה אנו צריכים: קניתם חולצה? רוצים גם מכנסיים, גרביים ונעליים? אולי תרצו משהו משותפינו המוכרים גם תיקים? תוכלו לקבל גם הנחה עבור רכישת נוספת בחנויות אחרות במועדון הלקוחות שלנו. נשמע מוכר?

את הקופאית המנסה למכור לנו עוד כמה מוצרים לא נחוצים כולנו מכירים. גם את הקופונים "המותאמים אישית" שמגיעים כל העת. אבל כמה מכם שמו לב להצהרת הפרטיות של האפליקציות? כמה שמו לב לרשימה הארוכה של הרשאות שאפליקציות שונות מבקשות לשימוש בטלפון הנייד? כמה מכם אישרו אותן מבלי לעצור שנייה ולחשוב למה? למה אפליקציה אחת צריכה לדעת אילו אפליקציות אחרות מותקנות על הטלפון? למה אפליקציות שבינן לבין מיקום גאוגרפי אין כל קשר, צריכות לדעת היכן אנחנו ולאילו רשתות WIFI התחברנו? קל להבין מדוע אפליקציות כמו WhatsApp צריכות גישה לרשימת אנשי הקשר שלנו, אבל למה אפליקציה להזמנת מונית צריכה להכיר אותם או מדוע היא צריכה גישה ללוח השנה שלנו? אנו צורכים את האפליקציות הללו אך רובנו לא שמים לב, ובלי משים מאשרים לאפליקציות לאסוף עלינו מידע פרטי. לעומת זאת האפליקציות, מצהירות בהצהרת הפרטיות שלהן כי מידע שאנו מוסרים להן מרצוננו הוא רכושן ויתכן שמידע זה יועבר גם לגורם שלישי. וכך לא רק הרגלי הקנייה שלנו הופכים לרכושן, גם תמונות שאנו משתפים, סטטוסים שפרסמנו, וכל פרט מידע אחר שפרסמנו הוא שלהן ויכול לעבור הלאה לגורם שלישי.

מיהו אותו "גורם שלישי"? מדובר בחברות מסחריות אחרות המשלמות עבור המידע, אבל לא רק. לעיתים מדובר בגורמים ממשלתיים הדורשים מחברות להעביר להן מידע על הגולשים מסיבות ביטחוניות, כמו מניעת פשע או טרור. גם כאן ההגדרות בעיתיות. במשטרים טוטאליטריים המנסים לשלוט במידע שמקבלים אזרחיהן ובמידע העובר ביניהם, ברור לנו שהממשלה המאזינה לאזרחיה ויודעת עליהם הכל. אבל אסור לשכוח שגם ממשלות מערביות עלולות לגלוש במדרון החלקלק של מעקב אחרי האזרחים, כדי להטות את דעת האזרחים לדעה הרצויה לממשל.

כאשר כל המערכות סביבנו מחוברות לרשת האינטרנט, לא מעשי שנתנתק לחלוטין. אבל מה כן אפשר לעשות?

  • היו מודעים לזכותכם לפרטיות ואל תמסרו מידע אישי מיותר. הוא שווה לקמעונאיות הרבה יותר מאשר קופסת השוקולדים ביום ההולדת וכל ההנחות שתקבלו בעזרת הקופונים, ושווה יותר מכל יתרון בכל אפליקציה.
  • אל תתפתו להשתתף בשאלוני רשת חביבים המחייבים כניסה עם חשבון גוגל או פייסבוק. הפרופיל שלכם שווה הרבה יותר מהידיעה מה פירוש אותיות שמכם באלפבית הרוני, איזו חיה הייתם בגלגול הקודם או כמה אתם חכמים.
  • קחו לכם מספר דקות ועברו על רשימת ההרשאות של כל אפליקציה בטלפון הנייד. אם הטלפון מאפשר – כבו כל הרשאה מיותרת. כמובן שמיד תוזהרו שהאפליקציה עלולה לא לפעול בלי ההרשאה הנסגרת, אך לא צריך להיבהל. הרוב יפעל גם בלי ההרשאות המיוחדות, ומה שלא ניתן תמיד לאישור מחודש.
  • הגדירו חשבונות כפרטיים ברשתות החברתיות, כך שרק מי שתאשרו יוכל לראות מה שיתפתם.
  • קיבלתם פנייה או שיחת טלפון מגורם לא מוכר ולא רצוי – חסמו אותו.
  • פנו למפתחים אם אפשר ודרשו לדעת – לאן הולך המידע. שימו לב גם לשינויים בהגדרות הפרטיות ופנו לחברות. תלונות גולשים גורמות לחברות לשמור טוב יותר על פרטיות תוכן הגולשים.

זכרו תמיד שהמידע האישי הוא שלכם. בדיוק כמו מפתחות הבית או הרכב. גם אותם לא תמסרו לזרים בלי לדעת למה. קחו את היום להתחיל לקחת בחזרה את המושכות אליכם.

שבע מילים כמשל לעתיד המדע והידע

לפני 70 שנה כתב אורוול את הספר "1984", וסיפר בו על "השיחדש": מהלך של מפלגת השלטון, בו משנים את השפה הרגילה בעזרת ביטול מגוון מילים מיותרות כדי "לשמש כלי ביטוי להשקפת העולם והרגלי המחשבה היאים"[i], לקו המחשבה של המפלגה כמובן. ייחודה של שפת שיחדש הוא שמשנה לשנה קטן בה אוצר המילים, ויחד איתו קטן הפיתוי לחשוב כי "דברים שכבר אין להם שם, אי אפשר כלל להעלותם על הדעת"[ii]. בימים אלה נראה שאורוול טעה ב- 30 שנה, וחזה לא את 1984, אלא את ימינו.

ב- 15/12/17 בישר ה – Washington Post, כי למרכז לבקרת מחלות ומניעתן, ה-CDC, ניתנה רשימת מילים אסורות לשימוש בבקשות תקציבי פעילות ומחקר ממשלתיים: פגיע vulnerable, זכאות entitlement, גיוון/מגוון diversity, טראנסג'נדר transgender, עובר fetus, מבוסס ראיות evidence-based, מבוסס-מדעית science-based. לשניים מהביטויים הללו הוצעה חלופה: במקום הביטויים "מבוסס מדעית" או "מבוסס ראיות", הוצע נוסח "מבוסס על מדע, תוך מתן תשומת לב לסטנדרטים ורצונות קהילתיים". למחרת בישר ה – New York Times, שאין איסור מפורש על מילים או מחקר בתחומים אלה, ומדובר בהצגה מוטעית של תהליך הדיון בנוסח התקציב המתגבש. כלומר, מקורה של "ההמלצה" הוא רצונם הטוב של פקידי ממשל להקל על רפובליקנים להצביע בעד בקשות התקציב.

שינוי מדיניות של ממשלים שונים הוא טבעי, אך משמעות ביטול המילים רחבה יותר משינוי שכזה. איך ניתן לכתוב בקשות לתקציב על נושאים "שאי אפשר לומר את שמם"? מי יקצה תקציבים למחקר והתמודדות עם בעיות שלא קיימות? מה יעשו, למשל, החוקרים המנסים להילחם בנגיף הזיקה והשפעתו של מומים מולדים, מבלי לדבר על העוברים? או סוכנויות הפועלות לסיוע לטראנסג'נדרים -אוכלוסייה הפגיעה למחלות כמו איידס, צהבת, שחפת, ומחלות נוספות, אם האוכלוסייה לא קיימת?

לא ברור מה גרוע יותר – האיסור הראשוני להשתמש בשבע המילים או ההבהרה שמדובר בהמלצה בלבד לצורך קבלת מימון. מותר לחקור הכל במימון ממשלתי, ובדרך זו, אם לא נזכיר את שמם המפורש של דברים, מי שדעתו שונה יוכל לעצום עיניים, לסרב לדון בהם, ואולי כמעשה קסמים, בעיות ייעלמו מעצמן. אם אוכלוסיית הטרנסג'נדרים לא קיימת, היא לא יכולה להיות חשופה למחלות ומצבים נפשיים שונים, ולכן אין צורך לטפל באוכלוסייה זו או להשקיע בפעילות מניעה. כך גם לגבי עוברים: כיוון שעוברים לא קיימים כנושא למחקר – אפשר להתעלם מהנזק שתרופות שונות גורמות לעוברים ומהשפעת אלכוהול וסמים עליהם. חברי הקהילה העסקית היו מאוד שמחים אלמלא הוטרדו בזוטות כמו מחקרי יעילות ובטיחות של מוצרים, או התגוננות מתביעות על נזקים שמוצריהם גרמו.

יריית הפתיחה ל"רצונות הקהילה" כמצפן למחקר ותקציבים נורתה כבר עשרים שנה, והשלכותיה נראות גם היום. בשנת 1996, נאסר על ה- CDC להקצות משאבים למחקר בנושא מניעת פציעות או כל מחקר אחר הקשור לפיקוח על כלי נשק, איסור שעדיין נמצא בתוקף. גם במקרה זה לא נאסר המחקר בנושא בטיחות השימוש בכלי נשק ופציעות הקשורות לירי. מה שנאסר הוא הוצאת כספי ציבור על מחקרים הקוראים לפיקוח על כלי נשק. בעזרת המונח המוצע החדש אפשר לומר כי אפילו אם העדויות העולות ממחקרים מבוססים מבחינה מדעית, מראות כי רצוי לפקח על שימוש בנשק, יש לשים לב לסטנדרטים ורצונות קהילתיים, הקובעים כי זכותם של האזרחים לשאת נשק, ולכן מחקר שעלול לסתור זאת – לא ימומן. רוצים לחקור? בבקשה. אבל לא על חשבון משלם המיסים.

אם נמשיך להאמין בחופש לחקור הכל, גם אם במימון לא ממשלתי, נשאלת השאלה מי יממן את כל המחקרים בנושאים אלה? מימון המונים? חברות פרטיות בעלות אינטרסים מסחריים? שאלה זו חשובה במיוחד לאור ההצעה להחליף את המונח "רפואה מבוססת הראיות", במשפט "רפואה שאמנם מבוססת על מדע, אך נותנת תשומת לב לסטנדרטים ורצונות קהילתיים".

אם נניח שחוכמת ההמונים תנחה את מימון ההמונים למחקר, אנו נתקלים בבעיה, כיוון שחוכמת המונים מבוססת על ידע, הטרוגניות של ההמון, על מצבור ידע קיים וזמין לצורך קבלת ההחלטות, ועל כך שהמון זה אינו מוטה על ידי מערכת השולטת בהתנהגותם או נטיות פוליטיות. ברגע שמילים נמחקות מהלקסיקון – קיימת הטייה של חוכמת ההמון, ונגזלת ממנו הבחירה החופשית באמת אם לממן מחקר או לא.

כפי שהוכיחה ההיסטוריה, גם על חברות מסחריות אי אפשר לסמוך, בכל הנוגע למימון מחקר ניטראלי. עוד כשהותר השימוש בבסיס מדעי, נדרשו עשרות שנים ומחקרים כדי להוכיח את הנזק שבעישון. חברות הטבק השתמשו בטקטיקות רבות ומגוונות כדי למכור סיגריות, תוך שהסתירו במשך שנים את נזקי העישון, מימנו מחקרים שערפלו את הקשר בין עישון ומחלות ואף ממנו מחקרים בעד עישון[iii][iv]. חברות אלה היו שמחות להיפטר מהבזבוז המציק של תשלום מעל ל-200 מיליארד דולר שנכפה עליהן בארצות הברית, רק בגלל כל אותו "בסיס מדעי".

בנקודת המפנה בה אנו נמצאים כעת, בפתחה של שנת 2018, כדאי שנשים לב ונחליט מהם רצונות הקהילה שלנו. האם נתעלם משבע המילים האסורות הללו ונמשיך באומץ וחופש אקדמי לחקור הכל, או שנגלוש בעזרת אותן שבע המילים ואחרות שיוסיף לנו "האח הגדול" אל עבר "שיחדש" של בורות וחוסר יכולת חשיבה, אל עבר עתיד בו איש לא יבלבל אותנו עם העובדות, כי "בערות היא כוח"[v].

[i] אורוול, ג' (1971). 1984. (תרגום : ג' אריוך). תל אביב : עם עובד.

[ii] שם.

[iii] Bero, L. A. (2005). Tobacco industry manipulation of research. Public health reports120(2), 200.

[iv] Glantz, S. A., Bero, L. A., Slade, J., Hanauer, P., & Barnes, D. E. (Eds.). (1998). The cigarette papers. [Online reader version]. Retrieved from https://publishing.cdlib.org/ucpressebooks/view?docId=ft8489p25j;brand=ucpress

[v] אורוול, ג' (1971). 1984. (תרגום : ג' אריוך). תל אביב : עם עובד.

 

 

57 כלים שימושיים ליזמים ולמשתמשים אחרים ברשת

יזמים , אנשי עסקים זקוקים לכלים לניהול, מעקב,  שיווק ופרסום וכו'.
tools3רשימה של 57 כלים  שיכולים לסייע בכך התפרסמה ביוני 2015.  הרשימה כוללת כלים יכולים לסייע ליזמים ואנשי עסקים בתחומי עבודתם השונים:

  • יעילות וארגון, כגון ניהול סיסמאות ואחסון בענן
  • מייל ותמיכה בלקוחות
  • גיוס עובדים – מיקור חוץ ועוזרים וירטואליים
  • כתיבת החומר הפרסומי
  • ניהול המדיה החברתית
  • עיצוב גרפי ומיתוג
  • תקשורת צוות
  • ניתוח סטטיסטי של הפעילות באתרtools4
  • ניהול קמפיין  שיווקי בעזרת מייל
  • פיננסים וחישובי מס
  • תמונות חופשיות
  • פונטים

הכלים שימושיים ליזמים ולמשתמשים אחרים . חלק מהכלים חופשיים ברשת

לרשימה המלאה

תוכנות לניהול ספריות 2015 – תמונת מצב

libsהבחירה של תוכנה לניהול  ספריות היא לא החלטה  קלה. ספקים מציעים פתרונות לספריות ציבוריות, אקדמיות, מיוחדות וספריות בתי ספר  ולמרות זאת הצרכים של  כל ספרייה בתוך כול אחת מהקטגוריות יכולים להיות שונים והבחירה קשה. מידע על המצב בשוק יכול לסייע בקבלת ההחלטות.

כתבה  מקיפה  שהתפרסמה ב-7 באפריל 2015  ב-  Library Journal כוללת סקירה מקיפה של תוכנות ILS         – Integreted Libraries  Systems כגון  Aleph,  ו- LSP   – Platforms  Library Services  תוכנות מדור שני כגון  Alma.

הסקירה כוללת נתונים על ספקים, מערכות  ומגמות מכירות בשלושת השנים – 2012  – 2014  תוך ציון מאפיינים ייחודיים של תוכנות מסוימות.

החברות שעל מגמות המכירות  שלהן והמוצרים שלהן דווח  בכתבה בתחום ה- ILS      הן  :

Biblionix, Ex Libris , Innovative Interfaces Inc   ו- SirsiDynix

בתחום ה- LSP   הן : Ex Libris, Innovative Interface, OCLC, Proquest ו- SirsiDynix.

יש לציין  שהשפעת ההכרה  בחשיבות הנתונים המקושרים נכרת במערכות ובשירותים המוצעים. מן הראוי לציין בהקשר זה את RDAExpress – שירות שמתאים  רשומות של MARC     לסטנדרטים של RDA .  אם מאמצים אלו יסייעו לנראות של התכנים בווב הפתוח התוצאה יכולה להיות שינוי סיסמי בנוף של מערכות לניהול ספריות.

לכתבה המלאה

ORCID – Open Researcher and Contributor ID – מערכת לזיהוי מחברים באופן ייחודי/ חד ערכי

natureשמות של מחברים יכולים להיכתב בצורות שונות  ומחברים שונים יכולים להיות בעלי  שם זהה –  מצבים אלה מקשים על זיהוי יצירות של מחבר בצורה נכונה מלאה וייחודית/חד ערכית

את הפתרון לבעיה באה  מערכת ORCID    לפתור.  מערכת זו  תקצה לכל חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי בן 16 תווים ייחודיים. באופן  זה אפשר יהיה לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .

מערכת  זו  תסייע בניהול המחקר,  תגדיל הן את הדיוק והן את ההחזר בנתונים ביבליומטריים ותסייע לפתח ניתוחים חדשים ברשתות חברתיות למשל.

המטרה היא שארגונים ושירותים שונים ישתמשו בשירותים שלהם במאגר  של ORCID    . מצב זה יקל  על החוקר  – כך למשל במקום להזין את פרטיו כאשר הוא שולח מאמר או בקשה למענק מחקרי הוא יוכל רק להקליד את מספר ה- ORCID      שלו . שדות נוספים יוכלו להיות מוזנים אוטומטית על ידי יבוא אוטומטי שלהם  ממקורות מהימנים נוספים כגון מאגרי מאמרים, ציטוטים, מענקים וכו'

חוקרים בודדים יוכלו  בסוף שנת 2012 לקבל מספר ORCID   חינם. אוניברסיטאות , חברות  וארגונים אחרים ישלמו דמי מנוי.

אין ספק שכאשר תהיה הכרה בתועלת המעשית  של ORCID  ,  הוא יהפוך למזהה הסטנדרטי של המחבר כפי שה- DOI     הפך להיות המזהה הסטנדרטי של מאמרים ופריטי מידע.

פרטים נוספים אפשר למצוא בחדשות nature מ- 30 למאי 2012

יום עיון : "מתיאוריה אל השדה 2012 – ניהול מידע וידע בעולם משתנה"

 beitהמגמה לניהול מידע וידע במכללה האקדמית בית ברל קיימה ביום 1.2.2012 יום עיון בנושא ניהול מידע וידע. יום העיון "מתיאוריה אל השדה 2012 – ניהול מידע וידע בעולם משתנה" התקיים בראשותה של ד"ר גבי דותן וההרצאות  היו מגוונות ועסקו בנושאים שקשורים לתחומי הלימוד השונים במגמה. נושאים שהוצגו בהרצאות – ספרני יעץ, ארכיונים של אנשי שם, ספריות ציבוריות, ספרנות ומידענות בעולם האמנות, חכמת ההמונים בניהול הידע הארגוני, ומבט לחיים של מידענית עצמאית.

חלק מהמצגות של ההרצאות ביום העיון זמינות באתר. לצערי, מסיבות אישיות, לא השתתפתי ביום העיון והדיווח שלהלן נעשה על סמך המצגות.

jeד"ר ג'ני ברונשטיין מאוניברסיטת בר אילן הציגה מחקר אתנוגרפי שלה שבדק כיצד ספרני יעץ בספריות אקדמיות בישראל תופסים את השינויים שעברו על תפקיד היעץ ועל סביבת היעץ האקדמית. גורמים שונים השפיעו על עבודת היעץ בשני העשורים האחרונים: פיתוח של מקורות מידע אלקטרונים רבים ומגוונים, גידול במספר ובמגוון המשתמשים וקיצוצים תקציביים מרחיקי לכת. המחקר בדק כיצד ספרני היעץ תופסים את הנושאים הבאים: מהות עבודת היעץ, המשמעות של תפקיד היעץ, השפעת השינויים הטכנולוגיים על עבודת היעץ, הסטודנטים כמשתמשים של מידע, ועתיד עבודת היעץ..

ma1ההרצאה של ד"ר טליה מרכוס מהמכללה האקדמית בית ברל עסקה בחכמת ההמונים בניהול הידע הארגוני. המסר הכללי של ההרצאה היה : בעולם המשתנה של ימינו המידע קיים ונגיש, ולכן האתגר המרכזי של ניהול הידע הינו לא איך מוצאים חוכמה אלא:איך מפיקים את התבונה, איך מגיעים לידע הסמוי ואיך הופכים את אלו לחוכמה ותבונה קולקטיבית.

jיהודית קורן, מידענית עצמאית הציגה מבט לחיים של מידענית עצמאית. ההרצאה שמה לה למטרה לענות על מספר שאלות: למה לרצות להיות עצמאי?, כמה זה שונה מלהיות שכיר?, מה בעצם עושה מידען עצמאי?, מי יצליח כמידען עצמאי?, אפשר להתפרנס מזה? איך יודעים עליך ? ואיך מקבלים לקוחות?

v2ויקטור בן נעים, מנהל המחלקה לספריות , משרד התרבות והספורט הציג נתונים משנת 2011 על הספריות הציבוריות ופעילות המחלקה בשנת 2011.

פירוט יתר אפשר למצוא באתר, שם נמצאות המצגות, ופרטים נוספים על יום העיון.

שפות מבוקרות וניהול ידע בארגון

controlledהאם השפות המבוקרות נעולות באקדמיה? מהי הרלוונטיות של שפות מבוקרות לניהול הידע בארגון?

סקר שנערך ביוזמת Semantic Web Company בתקופה 5 לאפריל עד 18 למאי בקרב 158 משתתפים מ- 27 מדינות שם לו למטרה לבדוק נושא זה.

ממצאים עיקריים של הסקר :

• יש מודעות גבוהה לשפות מבוקרות בארגון. 85.4% מהנחקרים משתמשים בשפות מבוקרות בארגון.
• נמצא קשר חיובי בין גודל הארגון ומשך זמן השימוש בשפות מבוקרות – ככל שהארגון גדול יותר כן ארוך יותר זמן השימוש בשפות מבוקרות.
• טקסונומיות ואונטולוגיות נמצאו כמודל המידע המועדף
• חיפוש סמנטי הוא אחד מתחומי השימוש העיקריים של השפות המבוקרות. יישומים כגון מערכות המלצה, מערכות suggest ותמיכה בחיפוש רב לשוני לא נמצאו כל כך רלוונטיים
נתונים מקושרים מוערכים כנושא עתידי ואין ספק שארגונים יכולים להפיק מהם תועלת
• התזאורוס יסייע למנועי חיפוש בעתיד הקרוב לשפר תוצאות ומנועי חיפוש מבוססי תזאורוס יהיו מֵינְסְטְרִים בעתיד הקרוב
• קיימת מודעות לחשיבותם של תקנים לשפות מבוקרות כגון SKOS – תקן של W3C לייצוג שפות מבוקרות שהמטרה שלו לייצא שפות מבוקרות לווב הסמנטי

המסקנה המתבקשת מממצאים אלו היא ששפות מבוקרות אינן נעולות במסגרת האקדמית אלא קיימות גם בארגונים ולחיפוש הסמנטי ולנתונים מקושרים יש עתיד.

לתוצאות הסקר

ORCID – Open Researcher & Contributer ID וסטנדרטיזציה של שמות חוקרים

orcidORCID היא יוזמה של ארגון ללא מטרות רווח לסטנדרטיזציה של שמות חוקרים שהשקתה הייתה באוגוסט 2010. מטרת Orcid היא להקים מערכת רישום שמות חוקרים פתוחה ועצמאית במטרה לפתור את חוסר האחידות במערכת השמות הקיימת היום. הפתרון יהיה באמצעות מזהים ייחודיים שניתנים לקישור לתנובה המחקרית של כל אחד מהחוקרים. זיהוי מדויק של חוקרים ועבודתם יתרום לשיפור תהליך הגילוי המדעי, מימון המחקר ושיתוף במישור הבינלאומי ובכך הוא מהווה אחד מאבני היסוד למעבר ממדע למדע משופר e-science – ידע אקדמי שמופץ באופן שיתופי על ידי מדענים ותשתית טכנולוגית מתאימה שמאפשרת זו.

היוזמה מושתתת על עקרונות שמדגישים מחויבות לפרטיות החוקר ולתקשורת גלובלית ופתוחה.

היוזמה נמצאת עדיין בשלביה הראשונים אך נכון לעתה , מוסדות לא מעטים כבר חברים ביוזמה ומוסדות מחקר,מוסדות מימון, אגודות, מו"לים ואוניברסיטאות שמעוניינים ביוזמה חשובה זו נקראים להצטרף ולהירשם

מחדשות המו"לים וספקי המידע – חיפוש מידע וארגונו – מאפיינים חדשים ב- EndNote Web , ResearcherID וב-ScienceDirect

בזמנו כתבתי על שני כלים של Thompson Reuters:
התוכנה לניהול רשומות ביבליוגרפיות Endnote web
ResearcherID – קהיליית מחקר רב תחומית

endnoteלאחרונה כפי שפרסם Thompson Reuters נוצר קשר בין שני כלים אלו ונוספו לשניהם מאפיינים חדשים. ל- Endnote Web נוספו מספר מאפיינים:
1. תמיכה מלאה במהדורה שישית של APA Style
2. יצירה מהירה של ביבליוגרפיות ב- Word 2010
3. תמיכה מלאה בנייד – אפשרות לחפש ולראות רשומות מכל מכשיר נייד

ל- ReasercherID נוספו מספר מאפיינים:
1. קשר ישיר עם Endnote Web מכל אחד מהדפים של ReasercherID באופן שמאפשר מתוך Endnote- Web לארגן לערוך ולנהל את רשימת הפרסומים האישית ב- ReasercherID
2. האפשרות להשוות את רשימת הפרסומים האישית עם Web of Science ולהוסיף באופן אוטומטי פרטים על מספר הציטוטים

הקשר בין הכלים השונים של Thompson Reuters מאפשר היום שימוש בסיסמה אחת ל- ResearcherID ל- EndNote Web ו- Web of Knowledge

פרטים מלאים אפשר למצוא בחדשות Thompson Reuters

sciencedirectעוד מחדשות ספקי המידע – האפשרות לחפש אובייקטים גרפיים – תמונות, מידע מטבלאות וכו' ב- SciVerse ScienceDirect. מאפיין ה- image search ב- SciVerse ScienceDirect מאפשר לחפש מידע ויזואלי – טבלאות קובצי וידאו וגרפים – מתוך מיליוני מאמרים וספרים . אחזור המידע מתבצע היום על סמך מידע טקסטואלי שנלווה לאובייקט הגרפי אבל בעתיד מבטיחים ליעל ולשפר את טכניקת החיפוש.

פרטים מלאים על כך אפשר למצוא בכתבה בנושא

מחשוב ענן בעולם העסקי והספרני – מונח אופנתי או מבט לעתיד

המונח מחשוב ענן הפך להיות מונח פופולרי מזה מספר שנים והניסיון להגדירו הוליד לא מעט הגדרות שונות.

כדאי להתעלם מההגדרות ולהתמקד בשינוי במשוואת טכנולוגית המידע . עולם המחשוב עובר מהמודל המסורתי על פיו רוכשים את השרתים, מחשבים אישיים ורישיונות תוכנה למודל חדש של טכנולוגית מידע – מחשוב ענן שנגיש באמצעות רשת האינטרנט. מחשוב ענן ידוע גם בכינוי SaaS – Software as a service . כינוי זה מלמד על מהותו. במקום לרכוש חומרה ורישיונות תוכנה מקבלים את התוכנה כשירותים ברשת האינטרנט ומשלמים עבור השימוש. כשם שאנו משלמים היום עבור צריכת החשמל כך נשלם עבור צריכת שירותי המחשוב.

למעשה הרבה לפני שהמונח מחשוב ענן הפך להיות פופולרי משתמשי האינטרנט היו מעורבים בסוגים מסוימים של מחשוב ענן – כגון: שירותי בנקאות מקוונים, שרותי דואר בווב – שהשימוש בהם נעשה ללא צורך במאגרי מידע או בתוכנות מקומיות במחשבים.

בנוסף לעלות הנמוכה יותר, לטכנולוגיה זו יכולים להיות מספר יתרונות נוספים ובראשם: קלות שימוש, תחזוקה, ותשתית מצומצמת יחסית. סיכום יפה ותמציתי של היתרונות אפשר למצוא במסמך אינפורמטיבי בנושא של internet.com שנכתב בחסות גוגל בשם: Cloud Computing  Latest Buzzword or a Glimpse of the Future. היתרונות הם:

Low start-up costs make cloud computing especially attractive to small businesses and entrepreneurs

Low cost for sporadic use. TurboTax online is free for “standard” taxpayers. Similarly, some cloud-based business services, such as Google Apps, do not  need to be purchased for one-time or
infrequent computing

Ease of management. No need to worry about keeping licenses current or purchasing additional hardware

Scalability. High-growth companies can easily expand the number of users and locations at modest cost

Device and location independence. The way you access a cloud could be your desktop. It could be someone else's computer. It could be a smart phone

Rapid innovation. Because vendors are able to roll out new features incrementally, they can respond to user needs more rapidly
.

כל אלה העצימו את הפופולריות של מחשוב הענן בקרב עסקים קטנים ובינוניים. על פי דוח של AMI-Partners שיעורי אימוץ טכנולוגיה זו בשנים 2004 ועד 2008 גדל ב- 21% בקרב עסקים קטנים וב- 31% בקרב עסקים בינוניים.
על פי סקר של חברת גרטנר  90%  מהמוסדות שהשתתפו בסקר מתכוונים לשמר או להגדיל את השימוש ב- SaaS .

על אותה מגמה של הגידול בשימוש במחשוב ענן דובר גם בכנס ה- 14 של איגוד האינטרנט הישראלי האחרון שהתקיים ב- 16 בפברואר 2010. למחשוב ענן יוחד בכנס מושב מיוחד –
"הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות" וגם במושב "רשת האינטרנט העתידית" הייתה התייחסות לנושא.

ומה לגבי מחשוב ענן וספריות? מסתבר שגם הספריות לא נותרות מאחור.. והעתקת יישומי ספרייה מסורתיים לרשת יעמדו בראש סדר העדיפויות של OCLC השנה. כפי שפורסם בגיליון 14 מפברואר 2010 של OCLC eNews :

Cloud computing and moving traditional library applications to the network will be a key focus of OCLC this year indeed we continue to work closely in the U.S. with the Library Advisory Council and four pilot library groups to continue development of our Web-scale Management Services, a next-generation Web-based suite of library management services for metadata management, acquisitions, circulation, license management, and workflow
מחשוב הענן והשלכותיו לגבי הספריות היה אחד הנושאים המרכזיים בדיוני OCLC’s first Regional Council Meeting for Europe, Middle East and Africa שנערך בסוף פברואר 2010.

לאור התפתחויות אלה אפשר לומר שמחשוב ענן הוא לא רק עוד מונח אופנתי אלא מגמה עתידית. אבל תשובה ברורה על כך יענה רק העתיד.

מסמך אינפורמטיבי בנושא   – "Cloud Computing – Latest Buzzword or a Glimpse of the Future?"
מסמך אינפורמטיבי נוסף בנושא   Seeding the Clouds: Key Infrastructure Elements of Cloud Computing"
OCLC eNews בנושא מחשוב ענן וספריות
תודה וקרדיט למנהלת הספרייה מירה ליפשטיין על שהפנתה את תשומת לבנו לחדשות OCLC בנושא
מושב כנס איגוד האינטרנט ה-14  "הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות" (על פי מה שנכתב באתר מצגות הכנס יועלו לרשת בקרוב)

האתרים הטובים ביותר ללמידה ולהוראה על פי AASL

bestתהליכי הלמידה וההוראה בעידן הדיגיטלי כרוכים בארגון הידע בצורה יעילה תוך שימוש בטכנולוגיה ובכלים לניתוח, ארגון המידע והצגתו בצורה נוחה למשתמש.

שיתוף תכנים תורם לחילופי מידע ורעיונות ולתהליך הלמידה, ושיתוף רעיונות ותוכניות לימודים בקרב המרצים מסייע בתהליך ההוראה ובהטמעת מיומנויות מתקדמות בתוכנית הלימודים.

שילוב מולטימדיה, ושיתוף תמונות מסמכים וקובצי וידאו חשובים בתהליכי הלמידה וההוראה אף הם.

רשתות חברתיות ועולמות וירטואליים מסייעים לאיסוף ושיתוף מידע ורעיונות.

רשימה שימושית של American Association of School Librarians כוללת 25 אתרים טובים וחופשיים שיכולים לסייע בתהליכי הלמידה וההוראה וכוללים כלים וטיפים שיכולים לסייע בכל הפונקציות שאוזכרו לעיל: ארגון וניהול מידע, שיתוף תכנים, שיתוף תכניות לימודים ושיתוף מדיה, סביבות וירטואליות ורשתות חברתיות.

לרשימה המלאה

WePapers – כלי לניהול מידע וקבוצת לימוד במישור הגלובלי

WePapers הוא כלי לניהול מסמכים, שיתוף וחיפוש חומר איכותי, שהושק בגירסת ביתא פתוחה לציבור ב- 18 בנובמבר 2008. האתר נועד בעיקר לסטודנטים ומרצים ומשמש למעשה כקבוצת לימוד במישור הגלובלי. האתר מאפשר להעלות מסמכים בפורמטים שונים, לשתף אותם עם עמיתים ולשאול שאלות. האתר פתוח לכל ומאפשר חיפוש, דפדוף, הורדה ושימוש בחומרים הקיימים, שהוגדרו כשיתופיים, במסגרת רישיון זכויות יוצרים גמיש.
אפשר לדפדף על פי קטגוריות ותתי קטגוריות בנושאים הבאים: חקלאות ומדעים קרובים, מדעי המחשב, בריאות ומדעים קליניים, מדעי החברה, אמנויות ומדעי הרוח, חינוך, מדע והנדסה. 

אפשר לחפש מסמכים, קורסים ושאלות ותשובות, ולהגביל את החיפוש על פי שפה.  בחיפוש מסמכים אפשר להגביל את החיפוש לסוגים שונים של מסמכים כגון: מבחנים, הרצאות, מאמרים, ספרים, מחקרים וכולה.

לכל אחת מתוצאות החיפוש מצורף מידע נוסף:  מי הוא בעל פריט המידע, מספר צפיות בפריט, הקטגוריה אליו הוא שייך והתגיות שנתנו לו. בחיפושים שערכתי, תוצאות רבות, בעיקר קורסים, היו מ- MIT .

השימוש באתר על כל הפונקציות שלו אינו מצריך רישום, למעט העלאת חומרים לצורך עריכתם בשלב מאוחר יותר.

מבחינות רבות, האתר דומה לאתרי סימניות חברתיים אקדמיים ותיקים יותר כגון: citeulike ו- connotea אלא שהמנשק שלו ידידותי יותר, ומאפשר חיפוש ממוקד יותר- מה שהופך אותו לאתר חברתי טוב לשיתוף מידע אקדמי. כאשר מאגר המידע שלו יגדל אין ספק שהוא יהווה כלי חשוב למידע איכותי למרצים לסטודנטים ולשאר מתעניינים.

אל האתר
אודות האתר