ארכיון הקטגוריה: Open Access

איך כותבים ומפרסמים מאמר מדעי בכתבי העת של Karger?

פורסם בתאריך על ידי
22 תגובות

השתתפתם במחקר חדשני ופורץ דרך? איך לכתוב מאמר שיתפרסם?  איך לבחור באיזה כתב עת לפרסם אותו כדי שיצוטט וישפיע? בסדנה לחוקרים צעירים, שהתקיימה בספרייה למדעי החיים ולרפואה, נתנו הגב' גבריאלה קרגר, מנהלת בית ההוצאה לאור Karger  ונינתו של מייסד החברה, ומר מוריץ תומן, מנהל המכירות, טיפים והנחיות איך לכתוב ואיך לפרסם מאמר מדעי בכתבי העת של חברת Karger.

logo of Karger Publishers

 כמה עובדות על בית ההוצאה לאור Karger:

 

Karger הוא תאגיד הוצאה לאור המתמחה בכל תחומי המחקר ברפואת האדם. התאגיד נמצא בבעלות משפחתית מאז הקמתו בשנת 1890. לתאגיד 108 כתבי עת, מהם 25 בגישה פתוחה, והוא מוציא לאור כ- 40 כותרים חדשים בשנה. מרבית הפרסומים, כ- 97% הם בשפה האנגלית. המאמרים המוגשים לכתבי העת עוברים ביקורת עמיתים בעזרת יותר מ-17,000 סוקרים מרחבי העולם. מלבד פרסום של המאמרים בכתבי העת, החברה דואגת גם לנושאים כמו קידום המאמרים במנועי חיפוש כמו גוגל (SEO – Search Engine Optimization), להעברה למאגרים כמו PubMed, Web of Science ואחרים, לקידום הכרה בחוקרים והסוקרים ועוד.

חלק מכתבי העת של Karger הם כתבי עת בגישה פתוחה. ניתן להגיש מאמרים לכתבי עת אלה במסלול זהב, המאפשר פרסום מידי של המאמרים תמורת תשלום לכתב העת, או במסלול ירוק – ללא תשלום, אך במסלול זה לעיתים יחול עיכוב של שנה בפרסום המאמר. עוד מידע על יתרונות הפרסום  בכתבי עת בגישה פתוחה, על המסלולים השונים ועל זכויות היוצרים בכתבי עת אלה תוכלו למצוא בדף Open Access באתר של Karger.

בסדנה ניתנו גם טיפים והנחיות לכתיבת מאמר ולפרסומו:

הנחיות הנוגעות למבנה המאמר:

  • קצר ולעניין: השתמשו במשפטים פשוטים וברורים.
  • שימרו על אחידות בכתיבת מספרים ויחידות.
  • הקפידו על אנגלית תקנית. משאבי המידע של Karger למחברים מכילים הפניות לחברות המספקות שירותי עריכה לשונית מרחבי העולם.
  • בחרו כותרת קצרה ומעניינת אך כמה שיותר אינפורמטיבית, והימנעו מקיצורים.
  • זכרו לכלול את רשימת כל הכותבים שתרמו לכתיבת המאמר.
  • בחרו מילות מפתח מוכרות בתחום, לפי הנושאים העיקריים במאמר, שבהן הייתם משתמשים אתם לחיפוש המאמר.
  • התקציר: זהו כרטיס הביקור של המאמר, ויופיע תמיד למחפשים, גם אם שאר המאמר יחייב תשלום. הציגו בו את המחקר על כל חלקיו אך עשו זאת בקיצור – הרקע למחקר, שאלת המחקר, שיטת המחקר, תוצאות, מסקנות והשלכות.
  • גוף המאמר אמור להכיל את החלקים הבאים:
    • רקע: זהו השער למאמר. התחילו בסקירת מחקרים קודמים בתחום והתמקדו בבעיה שהמחקר הנוכחי עוסק בה, ובהשערות המחקר שלכם.
    • שיטות: פרק השיטות צריך לכלול הסבר על מערך המחקר; תיאור מדויק ככל האפשר של האוכלוסייה הנחקרת והיכן ומתי בוצע המחקר; רצוי לספק כמה שיותר פרטים מדויקים אודות סוג ודגם המכשירים שנעשה בהם שימוש, ולא להסתפק בשמם הכללי של הכלים. הפרק צריך לכלול גם היבטים אתיים ואת שיטת הניתוח הסטטיסטי. כל אלה יסייעו להעריך את מהימנותן של התוצאות שהתקבלו.
    • תוצאות: ספרו על הממצאים העיקריים במחקר, גם על התוצאות הלא צפויות. אין לשלב תמונות, גרפים או טבלאות בגוף הטקסט אלא כקבצים נפרדים. לכן זכרו לצרף הסבר קצר על כל פריט, ותנו כותרות ברורות לכל גרף עמודה וציר. למידע טכני נוסף לקראת הגשת מאמר היכנסו לדף Services של Karger.
    • דיון ומסקנות: תארו את הממצאים העיקריים של מחקרכם, והמסקנות הנובעות מהם. הסבירו אם הנתונים תומכים בהשערות, והשוו למחקרים אחרים בתחום, ספרו על מגבלות המחקר ואל תשכחו לצרף הצעות למחקרים נוספים.
    • הצהרות: הוסיפו, תחת כותרת מתאימה, הצהרות אתיות – על הסכמה מדעת ובכתב של משתתפי המחקר; גילוי נאות – האם קיימים ניגודי אינטרסים; מקורות מימון – האם התקבל מימון חיצוני למחקר.
    • רשימה ביבליוגרפית: השתמשו בכלים לניהול מידע ביבליוגרפי כדי להקל על כתיבה מדויקת לפי דרישות כתב העת. בדקו שזכרתם לכלול את כל המקורות שציטטתם בגוף המאמר, ושלא הוספתם לרשימה מקורות שלא כללתם בכתיבת המחקר.

 

טיפים לפרסום המאמר:

  • לאיזה כתב עת לפנות? לפרסום מאמרים בכתב עת מוכר ואמין חשיבות מכרעת. ניתן להיעזר ברשימת השאלות המופיעות באתר http://thinkchecksubmit.org כדי להחליט לאן לפנות ולהיזהר מכתבי עת טורפים (predatory journals).
  • האם כתב העת נחשב? בדקו מה האימפקט פקטור של כתב העת. ככל שערכו של מדד זה גבוה יותר, כתב העת נחשב לחשוב ומשפיע יותר בתחומו.
  • בדקו מול האתר של כתב העת באילו נושאים הוא מתמחה, אילו סוגים של מאמרים מתפרסמים בו.
  • חפשו את ההנחיות של כתבי העת למחברים. אם תפעלו על פי ההוראות, אתם עשויים לחסוך זמן יקר בתהליך פרסום המאמר.
  • קראו שוב כדי לוודא שהמאמר מבוסס על כמות מספקת של נתונים, שהמסקנות אכן נתמכות בממצאי המחקר ושלא חסרים במאמר חלקים כמו נתונים, טבלאות.
  • מאמר שהמערכת מחליטה שראוי לביקורת עמיתים יעבור לסוקרים לקריאה והערות. במידה שהתקבלו הערות, רצוי להיענות לבקשות הסוקרים לספק להם נתונים נוספים, כדי לסייע למאמר להתקבל לפרסום במהירות.
  • הצטרפו לשירות של Orcid לקבלת מספר חוקר ייחודי שיבטיח שרק אתם תזכו לקרדיט על המאמר שפרסמתם ולא חוקר אחר עם שם דומה. למידע נוסף ורישום לשירות Orcid.

בשאלות נוספות ניתן לפנות לגב' קרגר, ולמר תומן:

Gabriella Karger:  g.karger@karger.com

Moritz Thommen m.thommen@karger.com

תמונות מהסדנה: (צולמו ע"י עטרה היבש)

 

מדעי הרוח הדיגיטליים (DH) בספרייה – מדריך מעשי

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

 

האיגוד האירופאי של ספריות המחקר (LIBER) מייצג יותר מ400 ספריות לאומיות, ספריות אוניברסיטאיות וספריות מכוני מחקר ומטרתו היא ליצור תשתית משותפת שתאפשר קיום מחקר אקדמי באיכות שתעמוד בסטנדרטים גלובליים. כדי לקדם את מטרתו זו האיגוד יוצר שיתופי פעולה עם ארגונים בעלי סדר יום דומה באירופה ובעולם כולו. הנושאים העיקריים אותם מבקש האיגוד לקדם בשנים הקרובות מפורטים במסמך האסטרטגיה שלו לשנים 2018-2022, ובהם – רפורמה בנושא של זכויות יוצרים, מדעי הרוח הדיגיטליים, פרסום בגישה פתוחה, מדדים לאיכות הפרסום האקדמי וארגון, שיתוף ואחזור מתקדמים של נתוני מחקר. כדי להוציא את האסטרטגיה לפועל מקיים האיגוד ועדות וקבוצות עבודה ומקדם פרויקטים בינלאומיים.

במסגרת זו הוקמה קבוצת עבודה המוקדשת למדעי הרוח הדיגיטליים ולמורשת דיגיטלית, המהווה חלק מרכזי בהגשמת חזונו של האיגוד לקידום אוריינות מידע, כלים ושירותים בממד זה. מטרתה של הקבוצה היא לזהות שירותים ספרייתיים התומכים במחקר מבוסס DH, ליצור רשימה של תנאי בסיס שיאפשרו לספריות ולספרנים להציע את השירותים הללו ולדאוג לקידומם. לצורך זה נוצרו צוותי עבודה המוקדשים לנושאים הבאים – חיזוק כישורי הספרנים בתחום הDH; יצירת קשרים ושיתופי פעולה בין ספריות וקהילות המחקר; תפקידן של הספריות ביחס לDH  והעלאת המודעות לכך בספריות אקדמיות; זיהוי וביסוס מדיניות ביחס לDH. הקבוצה כולה עובדת בשיתוף פעולה מלא עם תשתיות מחקר דיגיטליות אירופאיות כגון DARIAH ו CLARIN, בהן מוקמים צוותים מקבילים. הקבוצות מעולם המחקר ומעולם הספריות מקיימות ביניהן חילופי חברים ובכך מאפשרות סיעור מוחות ועבודה משותפת צמודה.

כחלק מהמאמץ להנגיש את התחום לספריות המחקר יוצרת קבוצת העבודה המוקדשת לDH סדרה של רשימות קריאה עדכניות ומפורטות לשימושם של ספרנים המעוניינים לקדם את הנושא. בשנים האחרונות ניתן לזהות מגמה גוברת של התעניינות מחקרית בתחום ובהתאם לכך מספר הפרסומים הולך וגדל. רבים מהכותבים והחוקרים מאמצים שיטות חדשות של תקשורת אקדמית, ולכן ניתן למצוא חומר רב בנושא ברשת – לדוגמא בבלוגים, או בפרסום בפלטפורמות שיתופיות (כגון GitHub). בנוסף, בשנים האחרונות נכתב הרבה על הנושא בעיתונות הפופולרית, במאמרי דעה וכדומה. ממשלות, קרנות ומוסדות אקדמיים תרמו אף הם לגוף המידע הגדל על DH בפרסמם דוחות ומדריכים לתמיכה בתחום.

רשימת הקריאה המומלצת הראשונה מתמקדת במדיניות. האם יש (או אמור להיות) קשר בין הספריות האקדמיות למחקר DH? מדוע על הספריות להתעניין בתחום ולנסות לקדם אותו? וכיצד הן יכולות לעשות זאת, ברמה היומיומית? המקורות הנכללים ברשימה הזו מתמקדים בשאלות הבסיסיות הללו.

  1. There Is No Such Thing as ‘the Digital Humanities’, Eric Weiskott

מאמר זה טוען כי השורש של רוב המחלוקות סביב DH נטוע במשבר מדעי הרוח, בעוד הביקורות הנשמעות נגד התחום בעצם מבוססות על תפיסה מוטעית שלו. השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית במחקר מאיים על מהות מדעי הרוח ממש כמו שימוש בטכנולוגיות אנלוגיות. אלו ואלו הם רק כלים, יעילים יותר או פחות בהתאם להקשר, המשמשים את החוקר במאמץ לענות על שאלת המחקר שלו.

  1. De-Centering and Recentering Digital Scholarship, Office of Digital Research and Scholarship at Florida State University

נייר עמדה זה מדגיש את השינוי החיובי בפרקטיקה האקדמית כתוצאה ממחקר דיגיטלי. המסמך קושר בין מחקר דיגיטלי לבין מקומה של הספרייה האקדמית ובודק כיצד תפקידי הספריות והספרנים משתנים אף הם כתוצאה ממגמות אלו.

  1. Special Report: Digital Humanities in Libraries, Stewart Varner and Patricia Hswe

מסמך הדן בהשפעת DH על תפקידי הספריות האקדמיות בארצות הברית. מסקנה עיקרית הנובעת ממנו היא כי ספרייה המבקשת לתמוך בDH  חייבת להפוך להיות שותף מהותי במחקר ולא רק ספקית שירותים.

  1. Skunks in the Library: a Path to Production for Scholarly R&D, Bethany Nowviskie

מאמר זה מתרכז באחריותה הבסיסית של הספרייה לשנות את תפקידה ולהפוך לשותף משמעותי במחקר. המחברת מתארת את מעבדת החוקרים שהוקמה בספריית אוניברסיטת וירג'יניה, את צורת הארגון שלה ואת פעילויותיה. המעבדה היא ישות עצמאית המוקדשת למחקר ופיתוח והצוות שלה מורכב מספרנים המתפקדים כסוכני ידע העוזרים בתיווך התוצר האקדמי לעולם.

מספר פרסומים ארוכים ומפורטים יותר מספקים קווים מנחים פרקטיים ליישום תמיכת DH  בספריות אקדמיות, בהתבסס על הניסיון שנצבר בנושא בעשור האחרון.

  1. (SPEC Kit 350: Supporting Digital Scholarship (2016 – דוח של ארגון ספריות המחקר.
  2. Building Capacity for Digital Humanities. A Framework for Institutional Planning (2017– פרסום של ECAR, ארגון המוקדש לחקר תפקיד הIT  במוסדות ההשכלה הגבוהה.
  3. The role of Research Libraries in the creation, archiving, curation, and preservation of tools for the Digital Humanities (2017) – דוח של ארגון ספריות המחקר בבריטניה.

הפוסט הבא שלי יסקור את רשימת הקריאה המומלצת השנייה העוסקת ביצירת, טיפוח ושימור שיתופי פעולה בין ספריות המחקר לקהילות האקדמיות.

כנס זכויות יוצרים באקדמיה

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

Educational Copyright Conference – 19 December 2017, Buchmann Faculty of Law, Tel Aviv University

מוסדות חינוך עסקו מאז ומתמיד בענייני זכויות יוצרים, כיצרנים של חומר המוגן בזכויות יוצרים, בעלי החומר ומשתמשים בו.
שינוי דפוסי ההוראה – מאנלוגי לדיגיטלי, מלימוד בכיתה להוראה מרחוק, שינויים בתעשיית ההוצאה לאור האקדמית – התגברות בריכוז השוק העולמי ועלייה המחירים, יחד עם שיטות רישוי שונות, כמו גם שינויים בחוק בשנים האחרונות הביאו לעימותים ישירים.

בארצות הברית, מו"לים שונים קראו תיגר על  אוניברסיטת ג'ורג'יה בשל השימוש שלה בעותקים אלקטרוניים; בהודו, המו"לים קראו תיגר על אוניברסיטת דלהי בגלל שיטות צילום המקראות; בישראל, מו"ל מקומי קרא תיגר על פרקטיקות הצילום של האוניברסיטה העברית, ובקנדה, ארגון של מו"לים קרא תיגר על הפרקטיקות של אוניברסיטת יורק.

בדרך כלל, שימוש הוגן / fair dealing / fair use נמצא בלב הדיונים המשפטיים. עם זאת, בעת ובעונה אחת, הליכים חוקיים אלו פוגשים תהליכי נגד כגון הדרישה של ארגונים שונים כי המחקר שאותו הם מממנים יפורסם גם בצורת הגישה הפתוחה, רשויות שיפוט שונות השוקלות רפורמות חקיקה, וכן ספריות פירטיות כמו SciHub. הכנס דן בנושאים אלו ואתגרים נוספים. (מתוך ההזמנה לכנס – תרגום שלי. מ.ב.)

הכנס כלל שלושה חלקים:
1. תיקי זכויות יוצרים משפטיים בעולם
2. רישיונות, גישה פתוחה
3. התנגדות, פתרונות ותוצאות

ההתייחסות לנושא זכויות היוצרים, בתחום האקדמיה, שונה בין מדינה למדינה:
החוק הישראלי, חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, מתייחס למושג 'שימוש הוגן' בצורה רחבה מאוד, שניתנת לפרשנויות רבות. הערפול בניסוח הביא עמו חשש מתביעות משפטיות ובעקבות כך, הגבלות על שימוש במחקר ובלימוד. בפרויקט מיוחד שנוסד באוניברסיטת חיפה, הוקם הפורום להשכלה נגישה אשר שם לו למטרה להגיע להסכמות ולנסח "עקרונות פעולה" שיבהירו את תחומי השימוש המותרים.
הדוברים בכנס העבירו ביקורת על כי החוק עצמו נותן זכויות מסויימות לבעל היצירה וזכויות מסויימות למשתמש. אך כאשר מוסיפים את החוזים, הרישיונות, קודי ההתנהגות, והגבלות טכנולוגיות כאלו ואחרות למעשה מחלקים מחדש את הזכויות האלו ולאו דווקא מכבדים את החוק. הפתרונות לעניין זה הם מגוונים ואפשר ללמוד רבות ממה שקורה בעולם היום.
שימוש הוגן מוגדר גם בחוק האמריקאי ועמו פרשנויות ועקרונות פעולה שונים שנוסחו במהלך השנים.
ברוב מדינות אירופה אין כלל התייחסות למושג שימוש הוגן, וההתייחסות היא לחוק בלבד . מדינות האיחוד האירופי חופשיות להחליט מה מידת אימוץ החוק. חלקן מחמירות יותר וחלקן פחות.  בהרבה מדינות עניין זה מאפשר לאקדמיה טווח פעולה רחב הרבה יותר.
בהודו ובמדינות נוספות השיטה המקובלת היא חוק שאליו נוספים "יוצאי דופן". למשל העתקה לצורכי לימוד מעוגנת בחוק כ"יוצאת דופן" ולכן מותרת לחלוטין, ללא אחוזים וכמויות.

רוח חדשה ומרגשת נשבה בכנס – לא עוד פעילות מתוך חשש מתביעות ענק אלא פתיחות גדולה יותר לקראת האקדמיה ולקראת הנגשה חופשית יותר של המידע והידע אל מי שצריך אותו.

הדוברים בכנס:

  • פרופ' מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א – הציג את נושא הפרטיות באוניברסיטאות.
  • עו"ד תרזה נוברה, מהאיחוד האירופי – חוק זכויות יוצרים באירופה – ללא שימוש הוגן או עקרונות פעולה, רק החוק עצמו קובע! לא ניתן לנסח עקרונות פעולה ללא השתתפות המו"לים הגדולים.
  • ד"ר בלזס בודו, מאונ' אמסטרדם – הדגיש והבליט את הרעיון כי החוק מדבר על מה שמותר, לא על מה שאסור.
  • ד"ר יפית לב-ארץ, אונ' ניו-יורק – הציעה: ניסיון לרישיון – אם נעשה ניסיון סביר להשגת רשות, אז תהיה פטור ע"פ חוק מהפרת זכויות יוצרים.
  • פרופ' אורית פישמן אפורי, המכללה לניהול – הפורום להשכלה נגישה: best practices
  • פרופ' שאמנאד באשיר, מאונ' נירמה סיפר על תביעה שהוגשה נגד אוניברסיטת ניו-דלהי והתוצאות המפתיעות מתביעה זו:

במשך שנים אונ' דלהי השתמשה בשירותיה של חנות צילום קטנה על מנת שתדפיס עבורה חוברות לימוד בהם היו קיימים חלקים מיצירות עם זכויות יוצרים. לפני מספר שנים החליטה ההוצאה לאור של אונ' אוקספורד לתבוע את אונ' דלהי על הפרת זכויות יוצרים – שכן בחוברת היו ציטוטים מיצירות שאוקספורד הייתה הבעלים שלהן. תוצאת המשפט הייתה מפתיעה ומהפכנית: השופט ביטל את התביעה לחלוטין! הסיבה לביטול: הזכות לידע, ללימודים, למחקר גדולה מהזכות לקניין של המו"לים הגדולים. איך אונ' דלהי עשתה זאת – בעזרת מחאה חברתית: הם הגיעו כל כך רחוק ב"באז" התקשורתי-חברתי שהם יצרו סביב התביעה הזו, שבסופו של דבר אפילו סטודנטים מאוניברסיטת אוקספורד הפגינו נגד אוניברסיטת אוקספורד. אקטיביזם חברתי במיטבו!

  • בריאנה סקופילד, Author's Alliance – הציגה את הארגון שלה ואת פעילותו החשובה – ארגון שעוזר לכותבים/סופרים להכיר את עולם זכויות היוצרים ומלמדים אותם איך להפיץ את ספריהם בלי להיכנס לצרות עם המו"לים. שופילד הזכירה אפשרויות שונות לפרש את ה"שימוש ההוגן" וכולן בעייתיות: למשל "חוק ה-10" – מותרת העתקת פרק אחד אם יש בספר עד 10 פרקים ומותרים 10% אם יש יותר מ-10 פרקים. היא גם סקרה את המשפט המרתק של המו"לים נגד אונ' ג'ורג'יה שעדיין מתנהל, מזה למעלה מ-10 שנים. עוד אזכור שלה: כאשר חוקרים נשאלים על מידת השימוש שיתירו לעשות בפרסומיהם – 90% מהכותבים מרשים שימוש ביצירה שלהם וחלק גדול מהם מעודד זאת.
  • פרופ' אריאל כץ, אונ' טורונטו – סיפר על התביעות ההדדיות בין שוקן הוצאה לאור לבין האוניברסיטה העברית וסיומן בהליך גישור מרתק שתוקפו פג בסוף שנת 2017. כמו כן הזכיר כי:  Fair dealing is a STANDARD not a RULE.
  • עו"ד דלית קן-דרור, מאוניברסיטת חיפה – סקרה את המודלים השונים לפירסום ב OA, מגבלות ויתרונות.
  • ד"ר סיגל להב-שר, מהקונסורציום מלמ"ד –דיווחה שהגישה החדשה של מלמ"ד היא לבדוק לעומק כל חוזה חדש עם המו"לים ואילו אפשרויות חלופיות קיימות בגישה פתוחה. בנוסף, מציעה לקדם מאגרים מוסדיים ותחומיים.

 

סיכמו: מירה בן ארי, אוניברסיטת תל אביב וד"ר לין פורת, אוניברסיטת חיפה.

כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות

פורסם בתאריך על ידי
33 תגובות

 

השבוע התקיים במכון ון-ליר בירושלים כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות. כנסים אלו, המתקיימים מאז שנת 2004, הפכו למסגרת מרכזית להצגת פרויקטים חדשים בתחומי הדיגיטציה בעולמות התרבות ולמפגשי עמיתים של המתעניינים בתחום – חוקרים וסטודנטים, אוצרים, אנשי מחשבים, ארכיונאים, ספרנים ואנשי ממשל מאירופה ומישראל. בכנסים מוצגים כלי מחקר חדשים, יוזמות ציבוריות אירופאיות-ישראליות לשימור, הנגשה והפצת תרבות באמצעים דיגיטליים, שיתופי פעולה, אפליקציות מתקדמות עבור מוסדות תרבות וכן תשתיות פתוחות למחקר במדעי הרוח.

יומו הראשון של הכנס עמד בסימן ההשקה החגיגית של פורטל המוזיאונים הלאומי לאחר תקופת פיילוט ארוכה. האתר הוא פרי פרויקט שימור והעצמה דיגיטלית המשותף למשרד התרבות והספורט, משרד רה"מ, אגף מורשת ועשרות המוזיאונים המוכרים בישראל, בכל התחומים. מטרתו היא לחשוף בפני הציבור באופן נגיש, ידידותי ואיכותי את הפריטים המגוונים השמורים במוזיאונים, הן בתצוגה והן באחסון – בסה"כ כמיליון וחצי פריטים במגוון תחומים: אמנות, יודאיקה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אתנוגרפיה, טבע ומדע. המידע באתר מאורגן בשלושה רבדים – רובד המוזיאונים הכולל דפי מידע על המוסדות השונים ועל אוספיהם; רובד הפריטים המציג אלפי פריטים שסומנו כבעלי ערך מיוחד, והם מופיעים לצד מידע מפורט אודותיהם; ורובד התערוכות המגיש טעימות משלל התערוכות המוצגות בימים אלו או הוצגו בעבר במוזיאונים השונים. שיתוף פעולה עם Europeana, הספרייה התרבותית הדיגיטלית הכלל אירופית, מאפשר איתור, אחזור, צפייה ומחקר של פריטים מקבילים באמצעות כלי מתקדמים המוטמעים בפורטל.

מושב מיוחד הוקדש לסקירת מיזמי דיגיטציה של נכסי תרבות המבוצעים בארץ בחסות מחלקת היודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד. הראשון שבהם הוא פרויקט הדיגיטציה של ארכיון הצלם ישראל צפריר השמור במרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל. הארכיון הייחודי מונה כעשרים אלף צילומים של אמנים ישראליים או של יצירות אמנות ישראלית. הדוברות סקרו את התהליך הטכני של סריקת חומרי הארכיון המגוונים (נגטיבים, פוזיטיבים, שקופיות, מעטפות וכדומה) והצמדת המידע הקטלוגי הרלוונטי לכל פריט ופריט. בנוסף, סופר על הקושי הגדול הגלום בניסיון לזהות את יצירות האמנות המצולמות, וכן הבעייתיות של הסדרת זכויות היוצרים בסוג חומרים שכזה. החומרים שנסרקו והמידע עליהם מוצגים באמצעות הקטלוג המקוון של הספרייה בהרווארד.

בהמשך נסקרה ההתקדמות בפרויקט הלאומי "שימור מורשת תרבות חזותית ואמנויות הבמה" של תכנית "ציוני דרך" במשרד מורשת וירושלים ובשיתוף הספרייה הלאומית המרכזת את המיזם ומנהלת אותו מקצועית. פרויקט זה מוקדש לשימורה של מורשת התרבות החזותית ואמנויות הבמה בישראל לדורותיהם, והוא כולל תיעוד, דיגיטציה, שימור ומחקר של תחומי תרבות אלה לצד חשיפתם של כל האוספים המתועדים לציבור הרחב. הפרויקט מחולק לארבעה אשכולות – עיצוב בהובלת שנקר, תאטרון בהובלת החוג לתאטרון והספרייה באוניברסיטת חיפה, ארכיטקטורה בהובלת בצלאל ומחול בהובלת להקת בת שבע. דובר על האתגרים המיוחדים הכרוכים בתיעוד ושימור של ארכיונים של אנשים פרטיים וגופים כגון קיבוצים, להקות מחול, משרדי אדריכלים, אנשי תאטרון וכדומה. מגוון החומרים והמדיה הוא עצום, מצבם לא תמיד מזהיר והמידע עליהם אינו מלא. במסגרת הפרויקט חומרים אלו יעברו דיגיטציה איכותית, המידע עליהם יועשר והם יהיו נגישים לכל באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית. הודגשה הגמישות והאינטרדיסיפלינריות הגלומה בפורמט הדיגיטלי, המאפשר השוואה בין פריטים ממקורות שונים, יצירת הקשרים חדשים ואוספים וירטואליים חוצי גבולות.

בנוסף, הוצגו כלים דיגיטליים חדשים לחוקרים ולמוזיאונים בתחומי מדעי הרוח והאמנויות –

IMareCulture – פרויקט בשנתו הראשונה, שמטרתו היא העלאת המודעות לארכיאולוגיה תת ימית באירופה וחשיפת האתרים, שברובם לא ניתן לבקר בקלות, לקהל הרחב. המיזם המורכב משותפים מכל רחבי היבשת מתרכז בפיתוח כלים דיגיטליים מתקדמים ליצירת חווית ביקור מועצמת במוזיאונים ימיים, להוראה ולמחקר. בין הפיתוחים – משחקים המדמים חפירות תת ימיות וביקורים וירטואליים באתרים תת ימיים (מבוסס על ממצאים אמיתיים ומפוקח אקדמית); פאזלים תלת ממדיים של ממצאים מאתרים אלו; ספרייה דיגיטלית של ספינות טרופות משוחזרות ושל אמפורות; משחקים לימודיים של ניווט בספינות עתיקות, כשהמטרה היא להרוויח כמה שיותר ממסחר תוך התחשבות בתנאי הים והשייט העתיקים וכן כלי דיגיטלי לשיפור איכות סרטים שצולמו תחת המים. המטרה היא שכל הכלים הללו פתוחים לציבור, כולל הקוד, בהתאם להתוויות האיחוד האירופאי לפרויקטים מסוג זה.
ArchAide – בפיתוח קונסרציום מכל אירופה, כולל בית הספר למדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב. מטרת המיזם היא ליצור כלי לזיהוי חרסים אוטומטי באמצעות צילום, ובכך להוריד משמעותית את הזמן המוקדש במחקר לפעולה הפרטנית של זיהוי חרסים באמצעות קטלוגים מודפסים. הרעיון הוא להשתמש בשיטת הזיהוי הקלאסית – על פי סוג החומר, צורה עיטור אבל בצורה ניידת ווירטואלית, אפילו כבר באתר החפירה עצמו. בשלב הראשון הוכנסו לאתר קטלוגים של אמפורות רומיות בעזרת OCR, והאיורים בקטלוגים עובדו למודלים ב3D; היות והאתר הוא רב לשוני היה צורך גם ליצור מושגים מוסכמים ומילון זהויות ולהשתמש במילונים מבוקרים כגון גטי ופליאדס. השאיפה היא ליצור מאגר מידע פתוח לשימוש, שיוזן ממצאים של המשתמשים בשטח. בקרוב תתחיל בחינת האפליקציה באתרי חפירה פעילים.
Parthenos – מיזם אירופאי משותף נוסף, שמטרתו לחזק ולאחד פרויקטים דיגיטליים בתחומי היסטוריה, בלשנות, מורשת תרבותית, ארכיאולוגיה ושדות קרובים במדעי הרוח. הכוונה היא ליצור תשתית אינטגרטיבית שתתמוך בארכיבים הדיגיטליים הגדולים שנוצרו בשנים האחרונות ובמתודולוגיות מחקר חדשניות, וזאת כדי לקדם מחקר דיגיטלי שיתופי. פרתנוס תומך בשתי תשתיות מחקר אירופאיות מרכזיות – dariah בתחומי מדעי הרוח ו clarin בתחומי חקר השפה. המיזם מקדם יצירת סטנדרטים משותפים, מתאם בין פרוייקטים מחקריים שונים, מקדם קביעת מדיניות והטמעתה, מרכז שיטות מחקר ושירותים מתקדמים ומפיץ פתרונות לבעיות משותפות.

מושב נוסף בכנס הוקדש לחידושים באתר אירופיאנה, להם יוקדש פוסט נפרד.

הכנס המעניין חשף בפני הבאים את העשייה הנמרצת בתחום המחקר, השימור וההנגשה בתחומי מדעי הרוח והאמנויות בישראל ואת שיתופי הפעולה הפוריים המתקיימים בין הזירה המקומית לבין האיחוד האירופי והרווארד. שיתופי פעולה אלו מאפשרים לפרוץ גבולות של חומר, זמן ומקום, להגיע לקהלים חדשים, לחשוף אוצרות חבויים ולהעלות שאלות מחקר חדשות ופורצות דרך. נמשיך לעקוב ולעדכן!

הקונגרס העולמי ה-17 למדעי היהדות – פרויקטים וכלים דיגיטליים

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

בשבוע שעבר התקיים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים הקונגרס העולמי השבעה-עשר למדעי היהדות. הקונגרס, המתקיים אחת לארבע שנים מאז 1957 (הקונגרס הראשון נערך ב1947) הוא הכינוס הגדול ביותר במדעי היהדות בעולם ובמדעי הרוח בארץ. במסגרתו מתקיימים מאות מושבים המתפרסים על פני חמישה ימים עמוסים בתכנים הנוגעים למקרא, תולדות עם ישראל, ספרות חז"ל, תלמוד ומשפט עברי, מחשבת ישראל ותפילה, ספרויות, לשונות, אמנויות, וכל היבטי החברה היהודית בת זמננו. בקהל המרצים והמאזינים ניתן למצוא אורחים רבים מחו"ל, חוקרים, סטודנטים, אנשי חינוך, מתעניינים מהקהל הרחב וכן ספרנים, מידענים ואנשי מדע המידע.

במסגרת הכנס הוקדשה חטיבה נושאית שלמה ל"מפעלי מחקר וידע", ובה נסקרו, בין היתר, מפעלי ארכיונים, פרויקטים של מחשוב וההדרה דיגיטלית של טקסטים קדומים, חינוך בעידן הדיגיטלי, כלים דיגיטליים למחקר ולהנגשה במדעי היהדות, הנגשת אוספי יודאיקה וכן הוצג מבחר רחב של פרויקטים דיגיטליים במושב פוסטרים.

מבין הפרויקטים הדיגיטליים שהוצגו בכנס –

  • השקת "כתיב" – האוסף הבין לאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים מבית הספרייה הלאומית. זהו פרויקט המעלה לרשת סריקות איכותיות של כתבי יד עבריים מכל העולם בגישה חופשית. באתר אפשרויות חיפוש מתקדמות וכן סביבת עבודה מותאמת אישית.
  • ספרדתא – מפעל הפליאוגרפיה העברית – מפעל שמטרתו לאפיין ולסווג את כל כתבי היד העבריים מימי הביניים. כתבי היד מסווגים על-ידי מאות מאפיינים פיזים וטקסטואליים שונים, כדוגמת נתונים על הדיו, קודקסים, מסורות העימוד של הטקסט, ממדי דף וטקסט והפרופורציות שביניהם, ניהול השורה וסימנים גרפים הנלווים לכתב. כך נוצרה טיפולוגיה היסטורית המאפשרת לחוקרים לזהות את מוצאו ותקופתו של כתב היד. לכך מתקשר פרויקט בתהליך המתבצע באוניברסיטת בר-אילן מבקש ליצור "אונתופדיה" של כתבי היד היהודיים, בהתבסס על מיפוי אירועים לאורך חייהם של כתבי היד – פרסום, צנזורה, העתקה, מכירה וכדומה.
  • Epidat – מאגר כתובות מצבה יהודיות ממזרח אירופה מהמאה ה11 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה. במאגר אפשרויות חיפוש מגוונות, על פי תקופה, מיקום גיאוגרפי (גם על פני מפה), טקסט מלא, דימויים ועוד. הרשומות מאוחדות על ידי שימוש באוצרות מילים מבוקרים, כגון אלו של מכון גטי או קובץ הזהויות של הספרייה הלאומית. באותו הקשר כדאי לציין גם את אתר הכתובות מישראל/פלסטין, המאגד כתובות שנוצרו במרחב הגיאוגרפי הזה מהתקופה הפרסית ועד לכיבוש האסלמי.
  • Forever Project – פרויקט של מרכז ומוזיאון השואה הלאומי באנגליה. אלו הם ראיונות עומק מקיפים שנערכים עם ניצולי שואה ומצולמים בתלת ממד. טכנולוגיות של זיהוי קולי ושל מציאות מדומה מאפשרות ליצור מעין "שיחה" חיה עם דמותו של הניצול. הכוונה היא להשתמש בטכנולוגיה זו למטרות חינוכיות בבתי ספר.
  • האתר החדש של מוזיאון ישראל מאפשר "חיפוש באוספים", צפייה בפריטים מהאוסף ברזולוציה גבוהה לצד מידע מפורט על כל פריט ופריט. בהקשר זה הוזכר הניסיון המוצלח של הרייקסמוזיאום באמסטרדם. מאות אלפי תמונות ברזולוציה גבוהה שהועלו לאתר המוזאון, ללא כל הגבלת שימוש וזכויות יוצרים, יצרו תנועה משמעותית באתר, הופיעו במגוון פלטפורמות אינטרנטיות כגון ויקיפדיה, והגדילו עד מאוד את חשיפתם של המוזיאון והאוסף שלו בעולם כולו.
  • Understanding Sin and Evil – פודקאסט של מרים ברנד, חוקרת אמריקאית העוסקת בתפיסת הרוע והחטא ביהדות של תקופת בית שני. ד"ר ברנד דיברה על חשיבותו של הפודקאסט ככלי להפצת ידע לקהלים מגוונים בכל העולם, וחלקה טיפים מניסיונה. הכי חשוב לדעתה – זה לא המדיום המתאים להרצאה אקדמית ודידקטית! נהלו שיחה, פנו לקהל בגובה העיניים וזכרו שרוב המאזינים עוסקים בפעילויות שונות תוך כדי האזנה.
  • נדונה תרומת המהפכה הדיגיטלית ליצירת מהדורת מקראות גדולות המקוונת.
  • Europeana – הוא אתר אינטרנט המספק גישה למיליוני ספרים, ציורים, סרטים, פריטי מוזיאון וחומרים ארכיוניים שעברו דיגיטציה באירופה. האוספים המקוונים הכלולים בו מונים יותר מ50 מיליון פריטים דיגיטליים; כלי דלייה מתקדמים מאפשרים חיפושים ממוקדים באוספים העצומים, הכוללים אמנות, ספרים, מוזיקה ועוד. באתר שותפים למעלה מ1,500 מוסדות תרבות אירופאים כגון מוזיאונים, ארכיונים וספריות. חלק מהדימויים הכלולים בו פתוחים לשימוש חופשי, וכל המטא-דאטה של הפריטים האצורים בו פתוח לכל המעוניין. החומרים הכלולים באתר מאורגנים באוספים נושאיים, כשאחרון שבהם, שעלה לאוויר לפני כמה חודשים, הוא אוסף האופנה. כעת שוקדים באתר על פורטל שיאגד את החומרים הקשורים ליהדות.

כמה כלי מחקר בגישה פתוחה –

  • Open Refine (לשעבר Google Refine) – כלי לעבודה עם מידע "מבולגן", המאפשר לנקות אותו, להעביר אותו מפורמט אחד לשני ולהעשיר אותו בעזרת מידע חיצוני.
  • Hspell – כלי חופשי לבדיקת איות בעברית וכן לביצוע ניתוח מורפולוגי.
  • With – פלטפורמת חיפוש המסוגלת להגיע ל API של מאגרים ופורטלים בתחומי התרבות בכל רחבי העולם. בעזרת with ניתן לדלות, בחיפוש אחד, תוצאות ממאגרים שאינם מקושרים זה לזה כגון Europeana, DPLA, Rijksmuseum  ורבים אחרים.

פרויקטים אלו ואחרים שהוצגו בקונגרס הדגישו את חשיבות הכלים המחקריים הדיגיטליים והשיתופיים, המסייעים בידי החוקרים לפנות לכיוונים מחקריים חדשים וגם להנגיש את מחקריהם לציבורים חדשים ומגוונים. וכשפונים לכיוונים חדשים, לפעמים יש הפתעות! כך מצאו חוקרי לבוש ימיביניימי דווקא במאגר כתובות המצבה היהודיות דימויים נדירים של נעליים מהתקופה, שהופיעו על מצבותיהם של סנדלרים; מרים ברנד הופתעה מאוד לגלות שיפן היא ארץ בה זוכה הפודקאסט שלה לפופולריות גדולה. כך הטכנולוגיה הופכת לכלי מחבר, המאפשר קשר אנושי, לימוד והפרייה הדדית וחשיפה למגוון רחב ועשיר של חומרים ומקורות.

פוסטים קודמים בנושא מדעי הרוח הדיגיטליים – כאן וכאן

הצד האפל של הגישה הפתוחה

פורסם בתאריך על ידי
44 תגובות

במעשייה של אנטואן דה סנט-אכזופרי, הנסיך הקטן פוגש באיש עסקים שצובר כוכבים במטרה לקנות עוד כוכבים. הנסיך הקטן מבולבל: "אם יש לי צעיף", אמר הנסיך הקטן, "אני יכול לכרוך אותו על צווארי ולקחת אותו איתי. אם יש לי פרח אני יכול לקטוף אותו ולקחת אותו אתי. אבל אתה לא יכול לקטוף את הכוכבים מהשמיים". "אני הנני בעלים של פרח", אומר הנסיך הקטן, "שאני משקה בכל יום. יש לי גם שלושה הרי געש שאני מנקה בכל שבוע. להרי הגעש שלי ולפרח שלי יש תועלת מכך שאני בעליהם. אבל אתה, לכוכבים אין תועלת מכך שהם שלך…" עם הדימוי הזה – חישבו על חוקרים, מאמרים, ותאגידים הסוחרים בידע. [1]

אין זה חדש שתאגידי הענק של ההוצאות לאור האקדמיות גורפים רווחי-עתק, בעוד מחירי הגישה לתוכן הופכים ליקרים יותר ויותר. לאור עליות המחירים השגרתיות, הספריות האקדמיות ברחבי העולם מתקשות לעמוד בתשלומים. אפילו אוניברסיטת הרווארד, מהעשירות בעולם, הגיעה למצב בו היא מתקשה לממן את הגישה עבור חוקריהּ. מי שהיה מנכ"ל ספריות הרווארד ב-2012 תימצת את המרמור: "אנחנו, חברי הסגל, עושים את המחקר, כותבים עבודות, שופטים עבודות עבור חוקרים אחרים, נושאים בתפקידים בוועדות עריכה, וכל-זאת בחינם… ואז אנחנו קונים בחזרה את תוצאות המאמץ במחירים שערורייתיים" [2][1].

מנגד לאידיאולוגיה של תוכן אקדמי העומד מאחורי חומת-תשלום, ניצבת הגישה הפתוחה. גישה זו היא שם-כולל למגוון של מסלולי פרסום, כשהמשותף לכולם הוא שהקורא אינו נדרש לשלם על המאמר. הגישה הפתוחה איננה עוד אמצעי להנגשת הפרסומים עבור הקוראים בחינם, אלא חלק מתנועה-חברתית של ממש (שחורגת מתחומי מסחור הידע האקדמי אל-עבר מידע ממשלתי וציבורי). אחד מגיבורי התנועה, ארון שוורץ [Aaron Swartz] נודע (בין-היתר) בשל הורדת תוכן מאגר JSTOR והנגשתו, כמעשה-כנגד תשלום התמלוגים למוציאים לאור ולא למחברי המאמרים. שוורץ קרא למלחמת גרילה "לשחרור המידע" [3], היה לאקטיביסט-ענק בתחום ולאייקון התרבותי של אידיאולוגיית הגישה הפתוחה. ב-2013 התאבד, כנראה גם בשל תביעות הענק שהוגשו כנגדו על-ידי תאגידי ההוצאות לאור [4] [1].

פנים רבות למאבקים בין "לוחמי החופש של המידע" לבין ההוצאות לאור התאגידיות. מצד אחד – רוב המו"לים הגדולים אימצו בברכה מודלים שונים של כתבי-עת בגישה הפתוחה. מצד שני, Sci-Hub ו-Library Genesis – הפרוייקטים הנושאים בדגל המאבק של ההנגשה הנוחה לתוכן בעל זכויות יוצרים לקהילות החוקרים בעולם, מהוות מטרות קבועות לתביעות עתק בבתי-המשפט [5]; חזית שונה למאבק נמצאת בלב העולם האקדמי. למשל, חברי צוות העריכה של כתב-עת מוביל התפטרו כולם ביחד – כחלק מהמלחמה עם ההוצאות לאור [6]. בחודש יולי האחרון, אוניברסיטאות מובילות מגרמניה הצטרפו לכ-60 מוסדות אחרים שקראו למוסדות האקדמים שלא לחדש את החוזים [7] עם Elsevier. עולם ההוצאות לאור האקדמיות לא נח לרגע, ונקרע בין לפחות שני קצוות אידיאולוגיים: האחד, של גישה פתוחה לחומרי המחקר וההוראה, והשני – של חומת תשלום.

לאור חילוקי הדעות האידיאולוגיים שבין תאגידי ההוצאות לאור האקדמיות ובין מחפשי הצדק החברתי פורחים גם מנצלי-ההזדמנויות. אלה מתקיימים גם-בתוך אידיאולוגיית הגישה הפתוחה. בהקשר שלנו, אלו הם כתבי-עת המכונים בלשון הגנאי "כתבי-עת טורפים" [predatory journals]. כתבי-עת טורפים הם כתבי-עת בגישה הפתוחה, שהמודל העסקי של פרסום המאמרים ממומן על-ידי מחברי המאמרים. בניגוד לכתבי-עת לגיטימיים בגישה הפתוחה – בעלי מודל עסקי דומה, כתבי-העת הטורפים מחפשים ליצור רווחים גדולים ככל-האפשר ובכל מחיר – תרתי-משמע. הם מפתים מחברים לפרסם מאמרים – גם ללא מתן שירותי העריכה המצויים בכתבי-עת לגיטימיים (בגישה פתוחה או לא). כתבי-עת אלו נחשבים ככתבי-עת "זבל", מכיוון שאין בהם ביקורת עמיתים [peer review] או רמת-סף אקדמית כלשהי. בעוד כתבי-עת אלו מנופפים בדגל הגישה הפתוחה, אין להם כל מחוייבות אקדמית לתוכן המפורסם. בכך קיומם של כתבי-עת אלו גורם לנזק גדול לעולם האקדמי ונזק גדול לרעיון האידיאולוגי של הגישה הפתוחה. במגוון הרחב של המודלים לפרסום מאמרים בגישה הפתוחה, המצויים תחת מו"לים גדולים ואיגודים-אקדמים קטנים, המודל הפתייני של כתבי-העת הטורפים נוסק.

עלייתם של כתבי-עת טורפים ברורה לחלוטין: כתבי-העת פועלים למטרת רווח כלכלי בלבד. אין להם כל טעם לדחות מאמרים, מכיוון שככל שיתפרסמו יותר מאמרים כך ירוויחו יותר… חוקרים, מצד שני, מאוד רוצים שמאמריהם יתפרסמו. שילוב זה מוביל לפופולאריות גואה של כתבי-העת הטורפים, ואיתה גם דרכים לדִּיּוּג [phishing] לקוחות חדשים – כמו פנייה בדואר האלקטרוני לתלמידי מחקר שזה הרגע הציגו בכנסים מקצועיים והיו שמחים לפרסם את ממצאיהם הראשוניים, או פנייה למי שמאמרו נדחה על-ידי כתבי-העת המקובלים. אבל ההשלכות של קיום כתבי-עת טורפים בעולם האקדמי ובגישה הפתוחה הן קשות הרבה יותר.

חשבו על אלפי החוקרים שהשיגו את תארי המאסטר והדוקטורט באמצעות פרסום מאמרים, או חוקרים שזכו לקידומים מקצועיים ולמשרות באמצעות פרסומים בכתבי-עת טורפים: כל הדרוש על-מנת לזכות בשורה שבקורות-החיים האקדמיים היא פרסום – הניתן להישג באמצעות תשלום בלבד. בין אם בכוונה או בין אם בתמימות, מדובר בסוג של תרגיל עוקץ במקרה הרע, ושיתוף פעולה לא-אתי במקרה הטוב. מעבר-לכך, כתבי-עת טורפים אינם מגבילים עצמם לתחומים מדעיים בלבד, ובמסווה של כתבי-עת לגיטימיים מציעים תחומים החורגים מגבולות המדעי והאקדמי, בשלל נושאים כמו סגנונות מסויימים של רפואה אלטרנטיבית [8]. כתבי-עת טורפים אף אינם חוששים לנקוט בכל טקטיקה אפשרית, כולל גיוסם של עורכים פיקטיביים [9].

ב-2012 יצר פרופ' ג'פרי ביאול [Jeffrey Beall], ספרן מאוניברסיטת קולורדו דנבר, רשימה שחורה של כתבי-עת טורפים. הרשימה הפכה למעין-מותג בתחום בשם "Beall's List" (קישור להעתק של הרשימה זמין [10]), ואף עברה מספר גלגולים. בתחילת השנה, החליט ביאול להסיר-עצמו מניהול הרשימה השחורה, מפני שהיה תחת "לחץ אינטנסיבי" מצד מעסיקיו. מעסיקיו סבלו קשות מאסטרטגיות אגרסיביות ומתוחכמות של כתבי-העת הטורפים כנגדו. הם פנו אינספור פעמים לבעלי תפקידים שונים באוניברסיטת קולורדו, במגוון של דרכים, על-מנת להוקיע אותו ולצאת כנגד שמו הטוב. ביאול גם סבל מהאשמות הקולגות שלו – ספרנים אחרים – שפנו כנגדו על-כך שהעז לחשוף את נקודת התורפה של הגישה הפתוחה ובכך להוריד מקרנה. מנגד, האשימם ביאול כי בעוד הם-עצמם מעודדים בפני חברי-הסגל את יתרונות הגישה הפתוחה, הם מסתירים את המגוון-הרב של המלכודות אותן מציבים כתבי-העת הטורפים [11]. אז ריבוי כתבי-העת בגישה הפתוחה הוא עניין מבורך, אבל לא הכל ורוד.

מדריך כתבי-העת בגישה הפתוחה [DOAJ [12, בו משתמשות ספריות אוניברסיטת תל-אביב, "נקי" כמעט-לגמרי מכתבי-עת טורפים [13]. במידה וקיבלתן/ם פנייה בדוא"ל מכתב-עת עלום או חשוד – נשמח מאוד לשמוע. אתן/ם מוזמנות/ים לפנות אלינו להרחבה בנושא הזה, או להבהרת כל ספק הקשור לכתבי-העת הטורפים והגישה הפתוחה. אנחנו מחזיקים מספר כלים שנשמח לשתף, כמו למשל רשימת החברים של איגוד המוציאים לאור בגישה הפתוחה [14]. נשמח להעמיד את יכולותינו לרשותכם, וכמובן נשמח לשמוע על ניסיונכם ואת דעתכם.

 

 

האתגר של ספריות כיום – שימור והנגשה:  פרויקט לאזארוס ופעילות "דורות"

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

שניים מהאתגרים הגדולים של ספריות הם:

  1. לשמר תוכן ישן, כך שגם אם החומר הפיזי מתבלה התוכן נשמר.
  2. הנגשת החומר לקהילות גדולות.

אתגרים אלו מקבלים מענה בעזרת טכנולוגיות שונות אותן מאמצות הספריות במטרה להישאר מעודכנות ורלוונטיות בעולם דיגיטלי, כפי שניתן לראות בדוגמאות המוצגות כאן.

סריקה ושימור של חומר ישן – פרויקט לאזארוס

לספריות, מוזיאונים וארכיונים יש ספרים וכתבי יד אשר נפגעו או הפכו לבלתי קריאים. כדי לפתור בעיה זו משתמשים בין השאר בטכנולוגית multispectral imaging. באמצעות הטכנולוגיה הטקסטים ניסרקים תחת מספר תחומים של אורכי גל. התמונות מעובדות וחושפות פרטים שלא ניתן היה לראות בעין בלתי מזויינת ואף מסוגלות להפוך טקסט שקודם לכן לא היה קריא כלל, לקריא.

The Vercelli Book כתב היד העתיק ביותר שקיים אשר נכתב באנגלית ישנה. תמונה מאת - פרוייקט לאזארוס

The Vercelli Book – כתב היד העתיק ביותר שקיים אשר נכתב באנגלית ישנה. תמונה מאת – פרוייקט לאזארוס

הפיכת החומר לקריא חשובה מכיוון שהיא מאפשרת מיון ומפתוח טובים יותר אשר הופכים את החומר לחפיש ונגיש. כך גם עולה הסיכוי שחוקרים יעשו בחומר שימוש.

  טכנולוגיה זו כבר קיימת ונעשה בה שימוש במוסדות גדולים, אך העלות הגבוהה שלה מביאה לכך שמוסדות קטנים לא יכולים להשתמש בה. כדי לפתור בעיה זו הוקם פרוייקט לאזארוס. הפרויקט מנגיש לספריות ומוסדות קטנים בחו"ל את הטכנולוגיה החדישה והיקרה ביותר של דיגיטציה איכותית של תמונות ומידע. הפרויקט מביא ציוד נייד אל ספריות וארכיונים קטנים ומאפשר להשתמש שם בטכנולוגיה, בלי להוציא את כתבי היד העתיקים מהספרייה. כך, כתבי היד השבריריים והפגיעים נחשפים לכמויות אור מינימליות ואינם נחשפים לאור רב, אשר עלול להזיק להם.

תוכן נגיש – פעילות "דורות", המחלקה היהודית בספרייה הציבורית של ניו יורק

פרויקטים שונים נעשים כדי להפוך את הטקסט לנגיש. לדוגמא, "דורות" – המחלקה היהודית של הספרייה הציבורית של ניו יורק עשתה לאחרונה דיגיטציה ל 11 כתבי יד עבריים ושני ספרים במהדורות מוקדמות. המסמכים – אשר נפרשים על פני תקופה של 400 שנה, מימי הביניים המאוחרים ועד  העת החדשה המוקדמת – מכסים נושאים כגון קבלה, ספרות, מחזאות, מדע, רפואה ופרשנות אודות פילוסופיה ואסטרולוגיה. באוסף יותר מ- 2000 דפים המתעדים את הלמדנות היהודית בתקופות עתיקות וניתן לגשת אליהם בגישה חופשית באתר של אוספי הספרייה הציבורית של ניו יורק.

האוסף כולל לדוגמא:

הדיגיטציה של כתבים קדומים היא עוד דרך לשמר ולהנגיש ידע קיים. היכולת לגשת אל כתבים אלו באופן חופשי ומכל מקום בעולם מאפשרת לחוקרים להעמיק את הידע שלהם באמצעות טקסטים ממקור ראשון.

 מאחר שמדובר בטקסטים הקשורים להיסטוריה היהודית, עותקים דיגיטליים נשלחו אל הספרייה הלאומית של ישראל ונמצאים עכשיו בספרייה הדיגיטלית הבינלאומית של כתבי יד עבריים.

 

 

ויקיפדיה ו-Elsevier – שיתוף פעולה נפלא או WikiGate?

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

מאז השקתה של הויקיפדיה ב- 2001 היא הפכה לאתר מבוקש  מאוד עם 500 מיליון מבקרים ייחודיים מדי חודש.  לרבים היא מהווה צעד ראשון בחיפוש אחר מידע.

מתוך הכרה בחשיבות מידע מדעי אמין  שיגיע לציבור רחב זה של משתמשים,  לאחרונה המו"ל  Elsevier   תרם 45 חשבונות חופשיים ל- sciencedirect  לעורכים של ויקיפדיה כדי לסייע להם בעבודתם. Sciencedirect  שכולל כרבע מהחומר המדעי השפיט בעולם נחשב למאגר הדגל  של Elsevier  .

תרומה זו של Elsevier  נעשתה במסגרת תוכנית  Wikipedia Library  שמטרתה לסייע לעורכים של ויקיפדיה בעבודתם על ידי מתן גישה לחומר איכותי ואמין.  גישה לחומר אמין מאפשר לעורכים לתקן מידע ולצטט מקורות אמינים.


מן הראוי לציין שצוות ה- Wikipedia Library    מעודד שיתוף פעולה בין מו"לים, ספריות וספקים נוספים של חומר אמין , עליהם נמנים כיום גם  JSTOR (Journal Storage), Oxford University Press, Royal Society, HighBeam Research, Questia Online Library, British Newspaper Archive, Cochrane Collaboration, BMJ Newspapers.com  ואחרים..

אלא שהפעם התרומה של Elsevier    לעורכי  הויקיפדיה עוררה ביקורת מצד חסידי הגישה הפתוחה ועוררה שאלות בדבר המחויבות של הוויקיפדיה לגישה הפתוחה.

Michael Eisen  אחד ממייסדי תנועת הגישה הפתוחה צייץ  בטוויטר  :

"shocked to see @wikipedia working hand-in-hand with Elsevier to populate encylopedia w/links people cannot access" …" וכינה זאת  WikiGate. החשש של Eisen הוא שהחשבונות החופשיים של Elsevier  לעורכים יעודדו עורכי וויקיפדיה להוסיף הפניות למאמרים שנמצאים מעבר ל"חומת התשלום"  של Elsevier  כלומר למאמרים שהגישה לגולשים שאינם מנויים חסומה. ההצעה שלו היא שויקיפדיה תספק ציטוטים אך לא קישורים פעילים למאמרים שנמצאים מעבר ל"חומת התשלום" .  והוא אינו היחיד בהתרסה זו כנגד שיתוף פעולה  זה של הוויקיפדיה ו- Elsevier.

כנגד המתריסים נמצאו קולות לא מבוטלים של תומכים במדיניות של Wikipedia Library  לשתף פעולה עם מו"לים. קולם של תומכים אלו נשמע ב- Wikipedia Science Conference  האחרון ביניהם מארגן הכנס שסבור ששיתוף פעולה זה הוא נפלא ויעידו על כך דבריו:

"Personally, I think the Wikipedia Library project (which gives Wikipedia editors free access to pay-walled or restricted resources like Science Direct) is wonderful. As a university staff member, I don't use it myself, but I'm glad Wikipedians outside the ivory towers get to use academic sources. Wikipedia aims to be an open-access summary of reliable knowledge—not a summary of open-access knowledge. The best scholarly sources are often not open-access: Wikipedia has to operate in this real world, not the world we ideally want."

אין ספק שויכוח זה משקף את המצב הקיים בין חסידיה האדוקים של  הגישה  הפתוחה למתונים יותר.

 

פרויקט Reveal – גישה פתוחה לספרות אנגלית ואמריקאית ול- 22739 תמונות

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

Harry Ransom Center  – מרכז מחקר במדעי הרוח ומוזיאון באוניברסיטת טקסס שבאוסטין הלך בעקבות אוניברסיטת הרווארד, ייל וקורנל  ואימץ לאחרונה מדיניות של גישה פתוחה לחלק משמעותי מאוספיו.

במסגרת מדיניות זו ובמקביל  מרכז המחקר  Harry Ransom Center  השיק את פרוייקט Reveal–   Read and View English and American Literature    יוזמה לדיגיטציה והנגשה של 25  אוספים של ספרות אמריקאית ואנגלית מהמאות ה- 19 וה-20 של סופרים ידועי שם ביניהם :Joseph Conrad, Hart Crane, Thomas Hardy, Vachel Lindsay, Jack London, Katherine Mansfield, Robert Louis Stevenson ו- Sara Teasdale

תוצר נלווה של פרויקט  Reveal  הם 22739   תמונות ברזולוציה גבוהה חופשיות לשימוש לכול מטרה וללא הגבלה או תשלום מלבד מתן קרדיט למרכז .

בכוונת המרכז לפתח פרויקטים חדשים דומים להנגשת האוספים העשירים שלו דרך הפורטל לאוספים דיגיטליים.

 לכתבה בנושא

הוויקיפדיה – גישה פתוחה והפצת המדע

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

עם העלייה בשימוש בוויקיפדיה כמקור למידע מדעי,  מעניין  להשוות את המידע המדעי בוויקיפדיה לזה של ספרות מדעית.

מחקר,שהוצג לראשונה בכנס התשיעי הבינלאומי בנושא הווב ומדיה חברתית באוקספורד באנגליה והתפרסם  ב- 25 ביוני 2015  ב- arXiv ,  בדק את הנושא .

המחקר בדק טענות שעלו במחקרים קודמים על פיהם עורכי הוויקיפדיה משתמשים במקורות האקדמיים הנגישים בקלות יותר מאשר במקורות האיכותיים ביותר.

המחקר בדק נושא זה על  ידי זיהויים של 250 כתבי עת בעלי שימוש כבד  ב- 26 תחומי מחקר  שמאונדקסים ב-Scopus  ובדק האם המשתנים – נושא , סטטוס אקדמי ונגישות  משפיעים על  ההפניות למאמרים אלה בוויקיפדיה.

נמצא (כאשר המשתנים תחום מחקר ואימפקט פקטור מבוקרים )  שההסתברות שתהיינה בוויקיפדיה הפניות  לכתב עת בגישה פתוחה בוויקפדיה האנגלית גבוהה ב- 47%  מכתבי עת בגישה סגורה . יתירה מזו  ברוב הגרסאות של הויקיפדיה כתב עת בעל אימפקט פקטור גבוה  ובגישה פתוחה מגדילים את ההסתברות להפניות אליו .

משתמע מהמחקר שהאפקט של מדיניות הגישה הפתוחה מעצים את הפצת המדע  לקהל הרחב באמצעות מתווכים דוגמת הוויקיפדיה

למחקר המלא

OpenAIRE – פורטל לפרסומים בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

Open Access Infrastructure for Research in Europe  –  OpenAire  הוא פרויקט שמטרתו לתמוך ביישום הגישה הפתוחה באירופה. המטרה להנגיש באמצעות הפורטל OpenAire  פלט מחקרי – פרסומים, סטים של נתונים ומידע על פרויקטים  . הפורטל כולל גם מידע סטטיסטי ווידג'טים באופן שהוא הופך לשירות יעיל לחוקרים.

על פי חדשות מ- 5 ביולי 2015 הפורטל כולל  למעלה מ- 11.5 מיליון מסמכים בגישה פתוחה מלמעלה מ- 600 ספקים. השנה הצטרפו למעלה מ- 60 ספקים – מאגרים מוסדיים ואגרגטורים של כתבי עת שתרמו למעלה ממיליון רשומות  חדשות.

רשימה של המצטרפים החדשים השנה זמינה בכתובת: https://www.openaire.eu/newsletter-items/openaire-is-growing-many-more-data-providers-have-signed-up  .

באתר יש שני מנשקי חיפוש –חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם . במנשק החיפוש המתקדם אפשר להגביל את החיפוש על פי פרסומים, נתונים, פרויקטים, אנשים,  מוסדות ומקורות מידע.  כמו כן קיימת אפשרות לדפדוף  .

לפורטל

כפתור הגישה הפתוחה – פיתוחים והתפתחויות

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

כפתור הגישה הפתוחה שמטרתו לשפר גישה ומודעות לתנועת הגישה הפתוחה הושק בנובמבר   2013

מאז צוות הפיתוח של הפרויקט גדל ועימו גם פיתוחים חדשים כולל אתר חדש ואפליקציית מובייל . בימים אלו מתוכנן מאפיין חדש שישלח באופן אוטומטי מייל למחבר כאשר המחקר שלו אינו זמין  בגישה פתוחה לציבור.

הטקטיקה של משלוח מייל למחבר אינה חדשה  אך  המאפיין החדש יהפוך את התהליך לקל ויעיל יותר, כולל עצה למחבר המאמר כיצד להפקיד את המחקר שלו במאגרים קייימים. ומשלוח הודעה למשתמש כאשר המאמר הופקד באחד המאגרים בגישה פתוחה.

JISC   משתתף במימון וציבור הקוראים והחוקרים נקראים אף הם לבקר באתר  JISC Supporting     Startup Projects עד 25 במאי 2015 ולסייע.

לקבלת הכפתור בפרטים נוספים באתר  www.openaccessbutton.org

גידול דרמטי במשאבי הגישה הפתוחה – אפריל 2015

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

החל משנת 2005 מתפרסמים מדי רבעון נתונים, ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics  בסדרה Dramatic Growth of Open Access

ציוני דרך עיקריים על פי דוח 7 באפריל 2015:

Directory of open access journals –  ניכר גידול מתמשך ברבעון הראשון של 2015 בשיעור של 3 כותרים ליום.  מספר כתבי העת הגיע ל- 1.8 מיליון  מאמרים

Directory of Open  Access Books –  כולל  100 מו"לים

OpenDOAR –    מספר מאגרי המידע הגיע ל- 2857

Bielefeld Academic Search Engine –  מספר המסמכים עולה על 71 מיליון

Social Sciences Research Network – מספר המחברים החברים ברשת עולה על  275000

Internet Archive – מספר הטקסטים הגיע ל- 7.8 מיליון

PubMedCentral – מספר כתבי העת בגישה פתוחה  הגיע ל- 1443

לדוח המלא

מדריך לנתונים הפתוחים

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

הרעיון והיישום של נתונים פתוחים תופס תאוצה. לאור זאת חשוב קיומו של מדריך לנושא  שיכלול  הדרכה והכוונה בהיבטים שונים של הנושא – איזה נתונים לפתוח, מה היא התועלת החברתית והכלכלית של פתיחת הנתונים וכיצד לעשות בהם שימוש נאות  ויעיל.

מדריך כזה פורסם לראשונה בשנת 2012 . ב-13 במאי 2015 הוצהר על פרסומו של המדריך המעודכן לאור הלקחים וניסיון העבר.

המדריך נכתב על ידי מומחים מקהילת הנתונים הפתוחים ותורגם ל-18 שפות.

המדריך המקורי היה בעיקרו תיאורטי. המדריך החדש , לאור הניסיון שהצטבר, כולל מידע  עובדתי וסיפורים אמיתיים שממחישים את התועלת של הנתונים הפתוחים. מאז פרסומו של המדריך המקורי נוספו גם מקורות מידע חדשים בנושא  שמוצאים מקומם במדריך החדש.

מידע זה נכלל ב- 3  חלקים עיקריים:

Open Data Guide – שעוסק בהיבטים המשפטיים, החברתיים והטכניים של הנתונים הפתוחים. נועד במיוחד לאלה שמבקשים לפתוח את הנתונים. בו יוכלו למצוא מידע מדוע  לפתוח את הנתונים, מה המשמעות של נתונים פתוחים וכיצד לפתוח את הנתונים

Value Stories –  כולל חקר מקרים ששופכים אור על הערך החברתי והכלכלי, האימפקט והיישומים השונים בעולם

Resource Library – כולל אוסף מקורות מידע :  מאמרים, מצגות וקובצי וידיאו שנוצרו על ידי קהילת הנתונים הפתוחים.

המדריך ממשיך להתעדכן והנוגעים בדבר מוזמנים  להוסיף תכנים

לאתר המדריך

נתונים ממשלתיים פתוחים – תוצאות סקר PEW

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

תופעת הנתונים הממשלתיים הפתוחים  תופסת תאוצה בעולם כולו ובארה"ב במיוחד  שמנסה להשתמש בנתונים כאמצעי לשפר את ביצועי הממשלה ולעודד גישה חיובית וחמה יותר כלפי הממשלה. במקביל לפרסום הנתונים הפתוחים נעשים מאמצים לפתח כלים יעילים יותר לשיתופו והפצתו.

סקר שנערך על ידי PEW   שם לו למטרה לבדוק את הסנטימנט הציבורי בארה"ב כלפי יוזמות ממשלתיות אלו. הסקר נערך בתקופה  17 בנובמבר – 15 בדצמבר 2014  והשתתפו בו   3212  נחקרים .תוצאות הסקר התפרסמו ב- 21 באפריל 2015.

הסקר בדק את דרגת המודעות של הציבור למאמצים אלו של הממשלה לשתף מידע, האם מאמצים אלו מתורגמים לשימוש בנתונים על ידי הציבור כדי לעקוב אחרי ביצועי הממשלה, האם הציבור סבור שליזמות אלה של הממשלה יש פוטנציאל לשיפור ביצועי     הממשלה.

מתוצאות הסקר עולה שהמודעות של הציבור ליזמות הממשלתיות היא עדיין בראשית דרכה, באופן כללי הציבור אופטימי לגבי  יכולתן של יזמות אלה להגביר את מחויבות הממשלה למתן דין וחשבון אם כי רבים בטוחים פחות לגבי שיפור ביצועיה של הממשלה.

בין ממצאיו העיקריים של הסקר:

רוב  האמריקאים עדיין מעורבים ב- e-gov 1.0   יותר מאשר    ב- data-gov 2.0  – יזמות שכרוכות  בשיתוף פעולה

65%  מהאמריקאים ב- 12 החודשים שקדמו לסקר השתמשו באינטרנט למצוא מידע או נתונים שקשורים לממשלה. בשלב זה המניע לשימוש  במידע הממשלתי פשוט כגון רוטינה לאיתור שעות פעילות של הפרק המקומי  או קשור לטרנזקציות   כגון תשלום קנס או חידוש רישיון

50%  מהנחקרים סבורים שהנתונים שהממשלה מספקת לציבור מסייעים  לעסקים ליצור מוצרים ושירותים חדשים.

למידע נוסף

LouisvilleLectures.org ו- FOAMED – השכלה רפואית בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

הפקולטה לרפואה באוניברסיטת  Louisville   השיקה את מה שהיא מאמינה שתהיה הקהילה המקוונת בגישה פתוחה הראשונה בארה"ב להוראת הרפואה הפנימית.

LouisvilleLectures.org מספקת סדרת הרצאות ברפואה פנימית שזמינות לכול.   המרצים הם אנשי סגל מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה.

למעלה מ- 40 הרצאות נמצאות כבר בצורה מקוונת עם למעלה מ- 25000 צפיות מ- 100 ארצות.

הפרויקט  הוא חלק מהתנועה הבינלאומית  FOAMED –   Free Open Access Meducation – Medical education for anyone, anywhere, anytime  שמטרתה לקדם את שיתוף המידע הרפואי.

באתר של התנועה יש   קישורים  ל-  GoogleFOAM – מנוע חיפוש ייעודי שמחפש במקורות מידע של  FOAM,  וקישור ל-    FOAM Guidelines – מאגר קישורים ל- guidelines  קליניים מקוונים .

לאתר  סדרת ההרצאות ברפואה פנימית

לאתר התנועה FOAM

יתרונות פרסום מאמרים בגישה פתוחה – תוצאות מחקר

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

מחקר  שבדק את האימפקט  של פרסום מאמרים בגישה פתוחה פורסם ב- 12 במרץ 2015  ב- scientometrics  והוא זמין כעת חופשי  ב-  Arxiv

במסגרת המחקר נבדקו 1761 מאמרים מכתב העת האלקטרוני Nature Communications   שפורסמו בתקופה 1 בינואר 2012 עד 31 באוגוסט 2013  מתוכם 587 מאמרים בגישה פתוחה ו- 1174  מאמרים שלא בגישה פתוחה.

נתוני השימוש והציטוט של המאמרים נלקחו ישירות מהפלטפורמה של nature.com . ככל כתבי העת של Nature  ,  Nature Communication מספק נתונים סטטיסטיים על כול מאמר מחקרי והנתונים כוללים נתוני ציטוטים, נתוני צפייה ונתוני דיונים  במדיה החברתית –  altmetrics מטוויטר ופייסבוק.

ממצאי המחקר:

נמצא יתרון  של המאמרים בגישה פתוחה בכול הקשור למספר הציטוטים, מספר הצפיות במאמרים והאזכורים במדיה חברתית  כלומר היתרון הוא לא רק במספר הציטוטים אלא גם בשימוש במאגר.

יתירה מזאת לא זאת בלבד שלמאמרים בגישה פתוחה יש יתרון מבחינת מספר הורדות אלא שיתרון זה  נשמר לאורך זמן  בניגוד לתקופה קצרה של הורדות של מאמרים שלא בגישה פתוחה.

אחת ממגבלות המחקר היא שנתוני השימוש משקפים רק את השימוש בפלטפורמה של nature .com    ולא בשירותי צד שלישי כגון גוגל סקולר  (קיימת סבירות שמאמרים שנמצאים באתרי בית או ב- Arxiv נסרקו על ידי גוגל)

למאמר המלא

גידול דרמטי בגישה הפתוחה –31 דצמבר 2014

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

החל משנת 2005 מתפרסמים מדי רבעון נתונים ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics  בסדרה Dramatic Growth of Open Access .

ציוני דרך עיקריים על פי דוח 31 בדצמבר 2014:

  • במאגר  arXiv  למעלה ממיליון מסמכים
  • גידול של 89%  במספר כתבי העת החופשיים שמספרם מגיע ל- 82,363  . שיתוף הפעולה של הספריות עם  Electronic Journals Library הוסיף 38,865  כתבי עת חופשיים ב- 2014 .
  • גידול  של 53%  במספר הספרים האלקטרוניים החופשיים ב-  Directory of Open Access Books . נוספו 863   ספרים בגישה פתוחה  שמספרם הכולל מגיע ל- 2,482  ספרים. גידול של 46%  במספר המו"לים.  נוספו 25  ומספרם הכולל הוא 79

גידול ניכר נרשם גם במקורות המידע הבאים:

פריטי המידע השונים בארכיון האינטרנט, Highwire Press,  מנוע החיפוש למאגרים מוסדיים  BASE,  PubMedCentral ,   DOAJ, RePEC ,  Social Sciences Research Network (SSRN) , OpenDOAR

למידע נוסף בכתבה

לנתונים המלאים

Open Data Barometer – מצב הגישה הפתוחה לנתונים בעולם

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

הגישה הפתוחה לנתונים  היא חלק נכבד  מהמהפכה הדיגיטלית של הממשלות  אך עדיין קיימים פערים בין המדינות השונות. על פי  הדוח  השנתי השני  Open Data Barometer מינואר 2015, שעקב אחר ההתפתחויות בתחום הנתונים הפתוחים ב- 86 מדינות ברחבי העולם , בראש המדינות שמיישמות מדיניות הנתונים הפתוחים עומדת אנגליה ,שהשיקה ב- 2010 את הפורטל data.gov.uk , עם ציון של 100. אחריה ארה"ב עם ציון של 92.66  , ושוודיה עם ציון של 83.7 .  אך המצב שונה בשאר המדינות כך למשל  ישראל קיבלה ציון של 52.97   כמעט מחצית מזה של אנגליה,  וקולומביה  שנמצאת במקום ה- 40 קיבלה ציון של 32.8. נתונים אלו מעידים על הפערים הקיימים בין המדינות בעולם בתחום.

וגם במדינות המתקדמות בתחום עדיין יש מה לעשות, ויעידו על כך דברי  Tim Berners-Lee ממציא ה- Web   ומיסדה של   World Wide Web Foundation        – הגוף שעומד מאחורי Open Data Barometer :

"Despite coming top of the rankings, the UK has a long way to go. The release of map data is something where the UK has lagged behind, and you’d think postcodes would be part of the open structure of the UK, but they’re not."

לכתבה בנושא

לדוח המלא

Global Ejournal Library – שירות גילוי ידע של מאמרים בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

ביום שלישי 20 בינואר 2015 התקיימה בספרייה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב הרצאה של אילנה מחברת Pro-Book  בה הציגה את הכלי לגילוי ידע של מאמרים בגישה פתוחה   אותו  משווקת החברה  –  Global Ejournal Library .

הפלטפורמה מאפשרת חיפוש ב- 20000 כתבי עת בגישה פתוחה  שכוללים כ- 8 מיליון מאמרים מ- 130 ארצות.  מבחינה זו יש למערכת יתרון על פני ספריות דיגיטליות בגישה פתוחה  כמו DOAJ  כי היא מאפשרת חשיפה גם  לחומרים גם מארצות אחרות.. המערכת כוללת  חומרים ממסלול הזהב של הגישה הפתוחה כלומר אינה מכסה את כול מה שנכלל במאגרים המוסדיים, כמו כן הפלטפורמה מכסה גם כתבי עת מקצועיים. המערכת כוללת כיסוי נרחב של התחום הביורפואי, הנדסה וטכנולוגיה  וכוללת  חומרים גם ממדעי החברה אמנויות ומדעי הרוח. מן הראוי לציין ש- 13000 כתבי עת מתוך 20000 שמכסה המערכת הם שפיטים  (peer reviewed).

החיפוש נעשה עד רמת התקציר.  בתוצאות החיפוש מקבלים את הטקסט המלא.

קיימות במערכת מגוון אפשרויות סינון והצגה ויזואלית. ריכוז המאמרים החופשיים במערכת אחת מאפשר חשיפה לחומרים שהם שייכים   לרשת הלא נראית   גם אם הם קיימים אי שם באינדקסים ובתוצאות החיפוש של מערכות אחרות כולל גוגל סקולר אך המשתמש לא תמיד נחשף אליהם.

העלות של המערכת נמוכה יחסית וספריות בכלל  במיוחד ספריות שאין להם מנוי למו"לים  מובילים של כתבי עת יכולות להפיק ממנה תועלת מרבית.

המערכת פתוחה לניסיון למשתמשי אוניברסיטת תל אביב עד 30   במרץ 2015  בכתובות:

http://54.254.103.93/search/login/

http://login.gejlibrary.com/

למצגת ההרצאה