פרויקט Reveal – גישה פתוחה לספרות אנגלית ואמריקאית ול- 22739 תמונות

hariHarry Ransom Center  – מרכז מחקר במדעי הרוח ומוזיאון באוניברסיטת טקסס שבאוסטין הלך בעקבות אוניברסיטת הרווארד, ייל וקורנל  ואימץ לאחרונה מדיניות של גישה פתוחה לחלק משמעותי מאוספיו.

reveal2במסגרת מדיניות זו ובמקביל  מרכז המחקר  Harry Ransom Center  השיק את פרוייקט Reveal–   Read and View English and American Literature    יוזמה לדיגיטציה והנגשה של 25  אוספים של ספרות אמריקאית ואנגלית מהמאות ה- 19 וה-20 של סופרים ידועי שם ביניהם :Joseph Conrad, Hart Crane, Thomas Hardy, Vachel Lindsay, Jack London, Katherine Mansfield, Robert Louis Stevenson ו- Sara Teasdale

תוצר נלווה של פרויקט  Reveal  הם 22739   תמונות ברזולוציה גבוהה חופשיות לשימוש לכול מטרה וללא הגבלה או תשלום מלבד מתן קרדיט למרכז .

בכוונת המרכז לפתח פרויקטים חדשים דומים להנגשת האוספים העשירים שלו דרך הפורטל לאוספים דיגיטליים.

 לכתבה בנושא

הוויקיפדיה – גישה פתוחה והפצת המדע

wiki3עם העלייה בשימוש בוויקיפדיה כמקור למידע מדעי,  מעניין  להשוות את המידע המדעי בוויקיפדיה לזה של ספרות מדעית.

מחקר,שהוצג לראשונה בכנס התשיעי הבינלאומי בנושא הווב ומדיה חברתית באוקספורד באנגליה והתפרסם  ב- 25 ביוני 2015  ב- arXiv ,  בדק את הנושא .

המחקר בדק טענות שעלו במחקרים קודמים על פיהם עורכי הוויקיפדיה משתמשים במקורות האקדמיים הנגישים בקלות יותר מאשר במקורות האיכותיים ביותר.

המחקר בדק נושא זה על  ידי זיהויים של 250 כתבי עת בעלי שימוש כבד  ב- 26 תחומי מחקר  שמאונדקסים ב-Scopus  ובדק האם המשתנים – נושא , סטטוס אקדמי ונגישות  משפיעים על  ההפניות למאמרים אלה בוויקיפדיה.

נמצא (כאשר המשתנים תחום מחקר ואימפקט פקטור מבוקרים )  שההסתברות שתהיינה בוויקיפדיה הפניות  לכתב עת בגישה פתוחה בוויקפדיה האנגלית גבוהה ב- 47%  מכתבי עת בגישה סגורה . יתירה מזו  ברוב הגרסאות של הויקיפדיה כתב עת בעל אימפקט פקטור גבוה  ובגישה פתוחה מגדילים את ההסתברות להפניות אליו .

משתמע מהמחקר שהאפקט של מדיניות הגישה הפתוחה מעצים את הפצת המדע  לקהל הרחב באמצעות מתווכים דוגמת הוויקיפדיה

למחקר המלא

OpenAIRE – פורטל לפרסומים בגישה פתוחה

opOpen Access Infrastructure for Research in Europe  –  OpenAire  הוא פרויקט שמטרתו לתמוך ביישום הגישה הפתוחה באירופה. המטרה להנגיש באמצעות הפורטל OpenAire  פלט מחקרי – פרסומים, סטים של נתונים ומידע על פרויקטים  . הפורטל כולל גם מידע סטטיסטי ווידג'טים באופן שהוא הופך לשירות יעיל לחוקרים.

על פי חדשות מ- 5 ביולי 2015 הפורטל כולל  למעלה מ- 11.5 מיליון מסמכים בגישה פתוחה מלמעלה מ- 600 ספקים. השנה הצטרפו למעלה מ- 60 ספקים – מאגרים מוסדיים ואגרגטורים של כתבי עת שתרמו למעלה ממיליון רשומות  חדשות.

רשימה של המצטרפים החדשים השנה זמינה בכתובת: https://www.openaire.eu/newsletter-items/openaire-is-growing-many-more-data-providers-have-signed-up  .

באתר יש שני מנשקי חיפוש –חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם . במנשק החיפוש המתקדם אפשר להגביל את החיפוש על פי פרסומים, נתונים, פרויקטים, אנשים,  מוסדות ומקורות מידע.  כמו כן קיימת אפשרות לדפדוף  .

לפורטל

כפתור הגישה הפתוחה – פיתוחים והתפתחויות

bכפתור הגישה הפתוחה שמטרתו לשפר גישה ומודעות לתנועת הגישה הפתוחה הושק בנובמבר   2013

מאז צוות הפיתוח של הפרויקט גדל ועימו גם פיתוחים חדשים כולל אתר חדש ואפליקציית מובייל . בימים אלו מתוכנן מאפיין חדש שישלח באופן אוטומטי מייל למחבר כאשר המחקר שלו אינו זמין  בגישה פתוחה לציבור.

הטקטיקה של משלוח מייל למחבר אינה חדשה  אך  המאפיין החדש יהפוך את התהליך לקל ויעיל יותר, כולל עצה למחבר המאמר כיצד להפקיד את המחקר שלו במאגרים קייימים. ומשלוח הודעה למשתמש כאשר המאמר הופקד באחד המאגרים בגישה פתוחה.

JISC   משתתף במימון וציבור הקוראים והחוקרים נקראים אף הם לבקר באתר  JISC Supporting     Startup Projects עד 25 במאי 2015 ולסייע.

לקבלת הכפתור בפרטים נוספים באתר  www.openaccessbutton.org

גידול דרמטי במשאבי הגישה הפתוחה – אפריל 2015

החל משנת 2005 מתפרסמים מדי רבעון נתונים, ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics  בסדרה Dramatic Growth of Open Access

ציוני דרך עיקריים על פי דוח 7 באפריל 2015:

DOAJjournalsDirectory of open access journals –  ניכר גידול מתמשך ברבעון הראשון של 2015 בשיעור של 3 כותרים ליום.  מספר כתבי העת הגיע ל- 1.8 מיליון  מאמרים

Directory of Open  Access Books –  כולל  100 מו"לים

OpenDOAR –    מספר מאגרי המידע הגיע ל- 2857

Bielefeld Academic Search Engine –  מספר המסמכים עולה על 71 מיליון

Social Sciences Research Network – מספר המחברים החברים ברשת עולה על  275000

Internet Archive – מספר הטקסטים הגיע ל- 7.8 מיליון

OpenDOARPubMedCentral – מספר כתבי העת בגישה פתוחה  הגיע ל- 1443

לדוח המלא

מדריך לנתונים הפתוחים

הרעיון והיישום של נתונים פתוחים תופס תאוצה. לאור זאת חשוב קיומו של מדריך לנושא  שיכלול  הדרכה והכוונה בהיבטים שונים של הנושא – איזה נתונים לפתוח, מה היא התועלת החברתית והכלכלית של פתיחת הנתונים וכיצד לעשות בהם שימוש נאות  ויעיל.

open-data3מדריך כזה פורסם לראשונה בשנת 2012 . ב-13 במאי 2015 הוצהר על פרסומו של המדריך המעודכן לאור הלקחים וניסיון העבר.

המדריך נכתב על ידי מומחים מקהילת הנתונים הפתוחים ותורגם ל-18 שפות.

המדריך המקורי היה בעיקרו תיאורטי. המדריך החדש , לאור הניסיון שהצטבר, כולל מידע  עובדתי וסיפורים אמיתיים שממחישים את התועלת של הנתונים הפתוחים. מאז פרסומו של המדריך המקורי נוספו גם מקורות מידע חדשים בנושא  שמוצאים מקומם במדריך החדש.

מידע זה נכלל ב- 3  חלקים עיקריים:

Open Data Guideשעוסק בהיבטים המשפטיים, החברתיים והטכניים של הנתונים הפתוחים. נועד במיוחד לאלה שמבקשים לפתוח את הנתונים. בו יוכלו למצוא מידע מדוע  לפתוח את הנתונים, מה המשמעות של נתונים פתוחים וכיצד לפתוח את הנתונים

Value Stories –  כולל חקר מקרים ששופכים אור על הערך החברתי והכלכלי, האימפקט והיישומים השונים בעולם

Resource Library – כולל אוסף מקורות מידע :  מאמרים, מצגות וקובצי וידיאו שנוצרו על ידי קהילת הנתונים הפתוחים.

המדריך ממשיך להתעדכן והנוגעים בדבר מוזמנים  להוסיף תכנים

לאתר המדריך

נתונים ממשלתיים פתוחים – תוצאות סקר PEW

תופעת הנתונים הממשלתיים הפתוחים  תופסת תאוצה בעולם כולו ובארה"ב במיוחד  שמנסה להשתמש בנתונים כאמצעי לשפר את ביצועי הממשלה ולעודד גישה חיובית וחמה יותר כלפי הממשלה. במקביל לפרסום הנתונים הפתוחים נעשים מאמצים לפתח כלים יעילים יותר לשיתופו והפצתו.

pew

סקר שנערך על ידי PEW   שם לו למטרה לבדוק את הסנטימנט הציבורי בארה"ב כלפי יוזמות ממשלתיות אלו. הסקר נערך בתקופה  17 בנובמבר – 15 בדצמבר 2014  והשתתפו בו   3212  נחקרים .תוצאות הסקר התפרסמו ב- 21 באפריל 2015.

הסקר בדק את דרגת המודעות של הציבור למאמצים אלו של הממשלה לשתף מידע, האם מאמצים אלו מתורגמים לשימוש בנתונים על ידי הציבור כדי לעקוב אחרי ביצועי הממשלה, האם הציבור סבור שליזמות אלה של הממשלה יש פוטנציאל לשיפור ביצועי     הממשלה.

data-govמתוצאות הסקר עולה שהמודעות של הציבור ליזמות הממשלתיות היא עדיין בראשית דרכה, באופן כללי הציבור אופטימי לגבי  יכולתן של יזמות אלה להגביר את מחויבות הממשלה למתן דין וחשבון אם כי רבים בטוחים פחות לגבי שיפור ביצועיה של הממשלה.

בין ממצאיו העיקריים של הסקר:

רוב  האמריקאים עדיין מעורבים ב- e-gov 1.0   יותר מאשר    ב- data-gov 2.0  – יזמות שכרוכות  בשיתוף פעולה

internet-use65%  מהאמריקאים ב- 12 החודשים שקדמו לסקר השתמשו באינטרנט למצוא מידע או נתונים שקשורים לממשלה. בשלב זה המניע לשימוש  במידע הממשלתי פשוט כגון רוטינה לאיתור שעות פעילות של הפרק המקומי  או קשור לטרנזקציות   כגון תשלום קנס או חידוש רישיון

50%  מהנחקרים סבורים שהנתונים שהממשלה מספקת לציבור מסייעים  לעסקים ליצור מוצרים ושירותים חדשים.

למידע נוסף

LouisvilleLectures.org ו- FOAMED – השכלה רפואית בגישה פתוחה

le2הפקולטה לרפואה באוניברסיטת  Louisville   השיקה את מה שהיא מאמינה שתהיה הקהילה המקוונת בגישה פתוחה הראשונה בארה"ב להוראת הרפואה הפנימית.

LouisvilleLectures.org מספקת סדרת הרצאות ברפואה פנימית שזמינות לכול.   המרצים הם אנשי סגל מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה.

למעלה מ- 40 הרצאות נמצאות כבר בצורה מקוונת עם למעלה מ- 25000 צפיות מ- 100 ארצות.

foamהפרויקט  הוא חלק מהתנועה הבינלאומית  FOAMED –   Free Open Access Meducation – Medical education for anyone, anywhere, anytime  שמטרתה לקדם את שיתוף המידע הרפואי.

באתר של התנועה יש   קישורים  ל-  GoogleFOAM – מנוע חיפוש ייעודי שמחפש במקורות מידע של  FOAM,  וקישור ל-    FOAM Guidelines – מאגר קישורים ל- guidelines  קליניים מקוונים .

לאתר  סדרת ההרצאות ברפואה פנימית

לאתר התנועה FOAM

יתרונות פרסום מאמרים בגישה פתוחה – תוצאות מחקר

מחקר  שבדק את האימפקט  של פרסום מאמרים בגישה פתוחה פורסם ב- 12 במרץ 2015  ב- scientometrics  והוא זמין כעת חופשי  ב-  Arxiv

במסגרת המחקר נבדקו 1761 מאמרים מכתב העת האלקטרוני Nature Communications   שפורסמו בתקופה 1 בינואר 2012 עד 31 באוגוסט 2013  מתוכם 587 מאמרים בגישה פתוחה ו- 1174  מאמרים שלא בגישה פתוחה.

נתוני השימוש והציטוט של המאמרים נלקחו ישירות מהפלטפורמה של nature.com . ככל כתבי העת של Nature  ,  Nature Communication מספק נתונים סטטיסטיים על כול מאמר מחקרי והנתונים כוללים נתוני ציטוטים, נתוני צפייה ונתוני דיונים  במדיה החברתית –  altmetrics מטוויטר ופייסבוק.

ממצאי המחקר:

citepנמצא יתרון  של המאמרים בגישה פתוחה בכול הקשור למספר הציטוטים, מספר הצפיות במאמרים והאזכורים במדיה חברתית  כלומר היתרון הוא לא רק במספר הציטוטים אלא גם בשימוש במאגר.

יתירה מזאת לא זאת בלבד שלמאמרים בגישה פתוחה יש יתרון מבחינת מספר הורדות אלא שיתרון זה  נשמר לאורך זמן  בניגוד לתקופה קצרה של הורדות של מאמרים שלא בגישה פתוחה.

אחת ממגבלות המחקר היא שנתוני השימוש משקפים רק את השימוש בפלטפורמה של nature .com    ולא בשירותי צד שלישי כגון גוגל סקולר  (קיימת סבירות שמאמרים שנמצאים באתרי בית או ב- Arxiv נסרקו על ידי גוגל)

למאמר המלא

גידול דרמטי בגישה הפתוחה –31 דצמבר 2014

החל משנת 2005 מתפרסמים מדי רבעון נתונים ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics  בסדרה Dramatic Growth of Open Access .

ציוני דרך עיקריים על פי דוח 31 בדצמבר 2014:

  • arXivSבמאגר  arXiv  למעלה ממיליון מסמכים
  • גידול של 89%  במספר כתבי העת החופשיים שמספרם מגיע ל- 82,363  . שיתוף הפעולה של הספריות עם  Electronic Journals Library הוסיף 38,865  כתבי עת חופשיים ב- 2014 .
  • ejlSגידול  של 53%  במספר הספרים האלקטרוניים החופשיים ב-  Directory of Open Access Books . נוספו 863   ספרים בגישה פתוחה  שמספרם הכולל מגיע ל- 2,482  ספרים. גידול של 46%  במספר המו"לים.  נוספו 25  ומספרם הכולל הוא 79

גידול ניכר נרשם גם במקורות המידע הבאים:

פריטי המידע השונים בארכיון האינטרנט, Highwire Pressמנוע החיפוש למאגרים מוסדיים  BASE,  PubMedCentral ,   DOAJ, RePECSocial Sciences Research Network (SSRN) , OpenDOAR

למידע נוסף בכתבה

לנתונים המלאים

Open Data Barometer – מצב הגישה הפתוחה לנתונים בעולם

open-data-bהגישה הפתוחה לנתונים  היא חלק נכבד  מהמהפכה הדיגיטלית של הממשלות  אך עדיין קיימים פערים בין המדינות השונות. על פי  הדוח  השנתי השני  Open Data Barometer מינואר 2015, שעקב אחר ההתפתחויות בתחום הנתונים הפתוחים ב- 86 מדינות ברחבי העולם , בראש המדינות data-uk-sשמיישמות מדיניות הנתונים הפתוחים עומדת אנגליה ,שהשיקה ב- 2010 את הפורטל data.gov.uk , עם ציון של 100. אחריה ארה"ב עם ציון של 92.66  , ושוודיה עם ציון של 83.7 .  אך המצב שונה בשאר המדינות כך למשל  ישראל קיבלה ציון של 52.97   כמעט מחצית מזה של אנגליה,  וקולומביה  שנמצאת במקום ה- 40 קיבלה ציון של 32.8. נתונים אלו מעידים על הפערים הקיימים בין המדינות בעולם בתחום.

timוגם במדינות המתקדמות בתחום עדיין יש מה לעשות, ויעידו על כך דברי  Tim Berners-Lee ממציא ה- Web   ומיסדה של   World Wide Web Foundation        – הגוף שעומד מאחורי Open Data Barometer :

"Despite coming top of the rankings, the UK has a long way to go. The release of map data is something where the UK has lagged behind, and you’d think postcodes would be part of the open structure of the UK, but they’re not."

לכתבה בנושא

לדוח המלא

Global Ejournal Library – שירות גילוי ידע של מאמרים בגישה פתוחה

global2ביום שלישי 20 בינואר 2015 התקיימה בספרייה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב הרצאה של אילנה מחברת Pro-Book  בה הציגה את הכלי לגילוי ידע של מאמרים בגישה פתוחה   אותו  משווקת החברה  –  Global Ejournal Library .

הפלטפורמה מאפשרת חיפוש ב- 20000 כתבי עת בגישה פתוחה  שכוללים כ- 8 מיליון מאמרים מ- 130 ארצות.  מבחינה זו יש למערכת יתרון על פני ספריות דיגיטליות בגישה פתוחה  כמו DOAJ  כי היא מאפשרת חשיפה גם  לחומרים גם מארצות אחרות.. המערכת כוללת  חומרים ממסלול הזהב של הגישה הפתוחה כלומר אינה מכסה את כול מה שנכלל במאגרים המוסדיים, כמו כן הפלטפורמה מכסה גם כתבי עת מקצועיים. המערכת כוללת כיסוי נרחב של התחום הביורפואי, הנדסה וטכנולוגיה  וכוללת  חומרים גם ממדעי החברה אמנויות ומדעי הרוח. מן הראוי לציין ש- 13000 כתבי עת מתוך 20000 שמכסה המערכת הם שפיטים  (peer reviewed).

החיפוש נעשה עד רמת התקציר.  בתוצאות החיפוש מקבלים את הטקסט המלא.

קיימות במערכת מגוון אפשרויות סינון והצגה ויזואלית. ריכוז המאמרים החופשיים במערכת אחת מאפשר חשיפה לחומרים שהם שייכים   לרשת הלא נראית   גם אם הם קיימים אי שם באינדקסים ובתוצאות החיפוש של מערכות אחרות כולל גוגל סקולר אך המשתמש לא תמיד נחשף אליהם.

העלות של המערכת נמוכה יחסית וספריות בכלל  במיוחד ספריות שאין להם מנוי למו"לים  מובילים של כתבי עת יכולות להפיק ממנה תועלת מרבית.

המערכת פתוחה לניסיון למשתמשי אוניברסיטת תל אביב עד 30   במרץ 2015  בכתובות:

http://54.254.103.93/search/login/

http://login.gejlibrary.com/

למצגת ההרצאה

Open culture ומקורות נוספים לספרים אלקטרוניים למכשירים ניידים

open-cOpen Culture כשמו כן הוא הוא פורטל שכולל קישורים למבחר משאבים אלקטרוניים חופשיים: קורסים, סרטים, ספרים אלקטרוניים, ספרי לימוד, תמונות, ספרי אודיו כולל גם 700 ספרים אלקטרונים ל- Ipad  ל-  Kindle   ומכשירים ניידים נוספים.

libriקובצי אודיו חופשיים מתוך ספרים אפשר למצוא ב- LibriVox . LibriVox הוא פרויקט שלא למטרות רווח של מתנדבים שמקליטים ומעלים לאתר גרסאות אודיו של פרקים מתוך ספרים ברשות הציבור. הטקסטים ברובם לקוחים מפרויקט גוטנברג וארכיון האינטרנט.

kindle3למעוניינים בספרים  נוספים למכשירים אלקטרוניים  כדאי לזכור גם את שירותי המנוי הזולים  של אמזון  – kindle unlimited מציע  נכון להיום תמורת 9.99  דולר בחודש גישה ל- 700000 כותרים ואלפי ספרי אודיו.  ב- Audible from Amazon אפשר תמורת 14.95 דולר להאזין לאין סוף קובצי אודיו של ספרים. גם ב- Oyster אפשר תמורת 9.95 דולר לחודש להאזין למספר רב של קובצי אודיו.

לכתבה בנושא

Google מעבירה את Freebase ל- Wikidata

freebaseFreebase   הושק ב- 2007 כבסיס נתונים מובנים של הוויקיפדיה. הוא כולל מידע על ספרים, סרטים, אנשים, מקומות  ועוד.. בסיס הנתונים עבר לידי גוגל בשנת 2010 כאשר רכשה את Metaweb חברת ההזנק שעמדה מאוחרי הפרויקט.  Wikidata הוא פרויקט של Wikimedia  שהושק ב-2012,  דומה במהותו במידה מסוימת ל- Freebase וקשור לוויקיפדיה ולפרויקטים נוספים של Wikimedia .

wikiב- 16 בדצמבר 2014 גוגל הודיעה שהיא מעבירה את בסיס הנתונים  של Freebase ל- Wikidata  מתוך הכרה שבהיותו פרויקט של – Wikimedia  -Wikimedia  ראויה יותר ומתאימה  יותר להוביל בסיס ידע משותף.

במהלך שנת 2015 עד סוף יוני 2015  Freebase  יהיה זמין לקריאה בלבד ולאחר מכן יושבת .

Freebase  תמך  במתן גישה לנתונים למפתחים באמצעות API . לפני  השבתתו  של  Freebase  ב-30 ביוני 2015 כולל ה- API ,  גוגל תשיק API לחיפוש ישויות מ- Knowledge Graph .

על פי גוגל צעד זה מהווה תמיכה ב- Wikidata  מבלי לפגוע במפתחים:

“is the best first step we can take toward becoming a constructive participant in the Wikidata community, but we’ll look to continually evolve our role to support the goal of a comprehensive open database of common knowledge that anyone can use.”

מחדשות הגישה הפתוחה

  • joinls2Springer   ו- Simula השיקו סדרת ספרים חדשה  Simula SpringerBriefs on Computing  שמטרתה לספק מבואות למדעי המחשב. הסדרה מציגה את  המצב הקיים ומעלה שאלות חשובות בתחום. כול הספרים בסדרה הם בגישה פתוחה , מאפשרים שיתוף והפצה של מידע. Simula Research Laboratory    הוא ארגון נורבגי מוביל שמתמחה במחשוב. סדרת הספרים   תעסוק בנושאים שהם מתחום המומחיות של הארגון  כולל  טכנולוגית תקשורת, הנדסת תוכנה ומחשוב מדעי.   לכתבה
  • המו"ל   Wiley  תומך באוניברסיטאות במעבר לגישה פתוחה. אוניברסיטאות שמשלמות גם דמי מנוי לפרסומים ותשלום עבור מאמרים בגישה פתוחה יקבלו קרדיט על APC   (עלות הפרסום) בהסתמך על השנה הקודמת. הקרדיט על APC      יתאפשר  עבור פרסום ב-2 הפלטפורמות של Wiley  – פלטפורמת הגישה הפתוחה ופלטפורמת ה- OnlineOpen  –  אופצית הגישה הפתוחה ההיברידית של Wiley . לכתבה

Frontiers משיק כתבי עת בגישה פתוחה במדעי החברה והרוח

frontierFrontiers – מו"ל בגישה פתוחה הצהיר ב- 17 בדצמבר 2014 על השקתה של  סדרה של כתבי עת בגישה פתוחה בתחומי מדעי החברה והרוח.  כתב העת הראשון  Frontiers in Digital Humanities יפרסם מאמרים בנושאים בהם מדעי המחשב  ומדעי הרוח מצטלבים.. כתבי עת נוספים בסדרה יהיו Frontiers in Economics  ו- Frontiers in Management

בשנה האחרונה Frontiers   השיק 20 כתבי עת חדשים בגישה פתוחה במדעים, רפואה והנדסה. עם  50 כתבי עת בגישה פתוחה ו- 26000   מאמרים שפיטים הוא נחשב לאחד  המו"לים המובילים בתחום הגישה הפתוחה.

לידיעה

למידע נוסף

עלות הגישה הפתוחה למוסדות האקדמיים

מחקרים רבים בנושא הגישה הפתוחה התמקדו בהערכה של התועלת המחקרית של הגישה הפתוחה או השוו בין העלות הכוללת של מסלול הזהב לעומת המסלול הירוק לעומת המודלים מבוססי המנוי.

counting-sלאור הגידול בדרישה של מוסדות מימון ממוסדות מחקר ליישם את מודל הגישה הפתוחה מעניין לדעת מה הן העלויות של מוסדות המחקר במילוי דרישות אלו.

ממשלת אנגליה מובילה בקידום המעבר לגישה פתוחה וזה מהווה גורם מרכזי במדיניות מימון המחקר שלה. Research Councils UK (RCUK)   ו- the Higher Education Funding Councils – שני גופי מימון עיקריים באנגליה הציבו במהלך השנתיים האחרונות דרישות חדשות ממקבלי המימון בכול הקשור לגישה הפתוחה . מדיניות זו מהווה לחץ על האוניברסיטאות למעבר לגישה פתוחה.

מעבר זה  הוא תהליך שכרוך בעלויות וזמן.  מעניין לדעת  מבחינה כלכלית כמה יעלה מעבר זה לאוניברסיטאות?

costsדוח עדכני שפורסם בנובמבר 2014 בא לתת מענה לכך.

על פי הדוח העלות של  ההיענות של האוניברסיטאות ומוסדות המחקר לדרישות מדיניות הגישה הפתוחה בשנה האקדמית – 2013-2014  הגיעה ל- 9.2 מיליון פאונד להוציא את עלויות ה- APC  – Article Processing Charges שהגיעו ל-11 מיליון פאונד

העלות האדמיניסטרטיבית של הנגשת המאמרים בצורה מקוונת מהווה פחות מ- 10%  מכלל העלויות, 0.8 מיליון פאונד למסלול הזהב ו- 0.1 מיליון למסלול הירוק, זמן יצירתו של מאמר בגישה פתוחה במסלול הזהב הוא למעלה משעתיים בעלות של 81 פאונד לעומת מאמר במסלול הירוק שנוצר במשך 45 דקות בעלות של 33 פאונד.

האחוז הגבוה ביותר של העלויות – 48%  הוא לזמן המוקדש על ידי הסגל לתמיכה יישום וניהול המדיניות – 4.4 מיליון פאונד

פרטים נוספים מעניינים בדוח המלא

פורטל הנתונים הפתוחים של CERN

open-dataב-20 בנובמבר 2014  CERN     השיקה את פורטל הנתונים החופשי שלה. פורטל הנתונים הפתוחים מהווה נקודת גישה לנתונים שנוצרים ממחקרים שמבוצעים ב CERN-  . ניתן למצוא בו תוצרים מכלל פעילויות המחקר, כולל תוכנה ותיעוד שנחוצים להבנה וניתוח הנתונים .

משתמשים בנתוני הפורטל מתבקשים לצטט את הנתונים כאשר הם עושים בהם שימוש חוזר. כדי להקל על המשתמשים יש באתר המלצות לציטוטים ופורמטים ליצוא לתוכנות ביבליוגרפיות.

הפורטל הוא פרי של שיתוף פעולה בין CERN , IT-CIS, GS-SIS,  ובשיתוף עם חוקרים רבים מקהילת הפיזיקה של אנרגיות גבוהות .

מצפים שהפורטל יהיה בעל ערך לקהילת המחקר ישמש פלטפורמה לשימור ושיתוף המחקר וישמש גם למטרות הוראה וחינוך כדברי בכירים ב- CERN :

"We hope these open data will support and inspire the global research community, including students and citizen scientists,"

"The development of this Open Data Portal represents a first milestone in our mission to serve our users in preserving and sharing their research materials. It will ensure that the data and tools can be accessed and used, now and in the future"

RECODE וגישה פתוחה לנתוני מחקר

ישנה חשיבות רבה לגישה פתוחה לא רק לתוצאות המחקרים כפי שמתפרסמים במאמרים בכתבי עת אלא גם לנתוני המחקר הגולמיים, שכן לגישה פתוחה לנתוני המחקר השלכות על כול תהליך המחקר.

בדרך לגישה פתוחה לנתונים ניצבים מספר אתגרים שקשורים לבעלי העניין לתשתית ולטכנולוגיה לאתיקה ולבעיות מוסדיות ומדיניות .

recodeפרויקט RECODE – The Policy RECommendations for Open Access to Research Data in Europe  שם לו למטרה לטפל בבעיות/אתגרים  אלו ולספק לבעלי עניין באירופה שמעוניינים לפתח את הנושא מרחב פעולה משותף . ההמלצות שהתקבלו במסגרת הפרויקט והשקה רשמית של RECODE Policy Recommendations  יהיו בכנס שיתקיים באתונה בינואר 2015. הכנס יהווה הזדמנות לבעלי עניין לדון במדיניות גישה פתוחה לנתוני מחקר, שימוש חוזר בנתונים, ואתגרים העומדים בדרך

למאמר בנושא

לאתר הפרויקט

לאתר הכנס

מאמרים שפיטים חופשיים – תוצאות מחקר

ecמספר הפרסומים בגישה פתוחה גדל בקצב מואץ.  שאלה שמתעוררת לא אחת ביחס  לפרסומים בגישה פתוחה  היא  מהו אחוז הפרסומים  שהם גם שפיטים  (peer reviewed).

דוח שפרסמה  הוועדה האירופית ב- 22 באוקטובר 2014 יכול לספק לכך מענה. הדוח של הוועדה האירופית  הוא במסגרת מאמציה של הוועדה אירופית לעקוב אחרי ההתפתחויות בתחום הגישה הפתוחה והוא  הסתמך על מחקר בנושא של Science-Metrix  שבדקה באמצעות תוכנה אוטומטית מאות אלפי מאמרים מהמאגר Scopus מהתקופה 1996-2013 .

על פי דוח זה למעלה ממחצית  מאמרי המחקר השפיטים שפורסמו בשנים 2007 – 2012 חופשיים להורדה ברשת האינטרנט. זה מהווה שיפור מהמצב בשנה החולפת בה נמצא מצב זהה רק בשנה אחת –   ב- 2011  .

עוד נמצא במחקר  שאחוז  הפרסומים שפורסמו ישירות בכתבי עת בגישה פתוחה מתוך כלל הפרסומים החופשיים היה כ- 13  אחוזים ב- 2012. חלק הארי מהפרסומים החופשיים זמינים בערוצים אחרים  – באתרי המולים לאחר delay או  באתרי מחברים שהעלו את הפרסומים שלהם לרשת.  זה אולי מסביר גם את המסקנה השנייה החשובה במחקר  שחלק נכבד מהחומר הפתוח הוא ישן יחסית. אחוז הפרסומים  החופשיים בשנה שנתיים לאחר הפרסום  הוא נמוך הרבה יותר מהאחוז הכללי  של הפרסומים החופשיים..

יחד עם זאת יש להתייחס למסקנות הדוח  מעט בזהירות ביחס לחומר החופשי בכלל ולחומר בגישה פתוחה במיוחד, שכן התוכנה האוטומטית לא אתרה כול מאמר חופשי  ברשת  והרבה מאמרים חופשיים שנמצאו אינם מתאימים להגדרה הפורמלית של גישה פתוחה, כך למשל אינם כוללים פרטים לגבי ההרשאות לשימוש חוזר בחומרים.

הדוח כולל גם את התפלגות החומר החופשי על פי ארצות ותחומי מחקר. כך למשל המחקר הביו-רפואי  החופשי (71% בשנים 2011 – 2013 )  הוא רב יותר  מאשר בכימיה (39%)   מבחינה גיאוגרפית  בשנים 2008-2013   הממוצע העולמי היה 54%  . אחוז גבוה במיוחד נמצא בברזיל  (76%)

לדוח המלא

לכתבה בנושא