פרופ' דן לאור (1944 – 2023)   צילום: מגד גוזני

אווירת נכאים השתררה ביום א' האחרון בקרב באי הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי, ובקרב רבים משוחרי עולם הספר והרוח הישראליים, עת התבשרנו על מותו של פרופ' דן לאור, חוקר הספרות הבכיר, ומי שנתפש בעיני רבים כמגדלור של ידע וכאחרון מגיני השפה והתרבות העברית. פרופ' לאור, אשר הלך לעולמו בגיל 79, נולד בשנת 1944, בירושלים המנדטורית, למשפחת משכילים ואקדמאיים. אביו אברהם היה רופא כירורג, אשר טיפל בפצועים ברובע היהודי בירושלים במלחמת העצמאות. הבן דן למד ספרות עברית, ספרות אנגלית וספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן השלים לימודי דוקטורט באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. לאורך שנותיו הרבות כחוקר ומחנך מילא פרופ' לאור שורת תפקידים בכירים באוניברסיטת תל-אביב – למשל, כראש החוג לספרות עברית, כדיקן הפקולטה למדעי-הרוח, וכראש המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה. כמו כן, פרופ' לאור שימש במקביל גם כעורך במחלקת החדשות של קול ישראל והירבה לפרסם מאמרים בתחום התרבות בעיתון "הארץ".

דלדולו של עולם הרוח וצמצומם של לימודי הספרות והתרבות בישראל עמדו תמיד במוקד דאגתו של פרופ' לאור. הוא הירבה להתריע בפרסומיו מפני ההידרדרות ברמת הלימוד של המקצועות ההומניים, מפני חוסר ההכשרה של המורים הנבחרים לתחום זה, ומפני הזלזול הבוטה של נציגי מערכת החינוך כלפי לימודי הספרות, התנ"ך וההיסטוריה ככלל. סגירתו של החוג ללימודי ספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב נתפשה בעיניו כפשיטת-רגל מוסרית וחינוכית. במאמר בעיתון "הארץ" קבל לאור כי "כמעט מבלי משים, מצאה עצמה אוניברסיטת תל-אביב, השוכנת בעיר העברית הראשונה […] ללא חוג המוקדש באופן בלעדי לחקר הספרות העברית והוראתה. בכך הייתה גם לאוניברסיטה היחידה מבין האוניברסיטאות הגדולות, ואפילו הקטנות, בעולם, שאין בה חוג ללימוד הספרות הלאומית". תפיסה לאומית חיונית מסוג זה התבטאה גם ביחסו ארוך השנים של פרופ' לאור כלפי הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי, הממוקמת בליבה של אוניברסיטת תל-אביב, ואשר בה ראה כמרכז תרבותי ולאומי ראשון במעלה. עוד בימיו האחרונים, כאשר נהג לקבל את תלמידיו בחדרו אשר בקומת הגלריה, הירבה פרופ' לאור לדבר בהתלהבות על פרויקט שחזור ציורי הקיר המרהיבים של אברהם אופק, על כתלי הספרייה, אשר אותו הגדיר כלא פחות מ"פרויקט לאומי של ממש".

ציורי הקיר של אברהם אופק, הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי

פרופ' לאור פרסם עשרות מאמרים וספרים אקדמאיים, אשר ברובם עסקו בחקר הספרות, החברה והתרבות העבריות. ואולם, נראה כי הישגו הגדול והידוע ביותר נוגע לפרסום הביוגרפיות המונומנטליות של סופרים עבריים. מבחינה זאת, ראוי להזכיר כי תחום זה של ביוגרפיה ספרותית עברית כמעט ולא התקיים לפני פרסומיו החשובים של לאור, וכי מעטים אף החוקרים הצעירים הלוקחים על עצמם כיום מטלה מאתגרת מסוג זה. לכל מי שפקד את שיעוריו של פרופ' לאור באקדמיה ידועה  היטב חשיבותו של המימד ההיסטורי והביוגרפי בחקר ולימוד הספרות העברית – נקודה אשר בידלה אותו לעיתים ממרבית החוקרים בני תקופתו. כך, למשל, באחד משיעוריו הרבים אודות יצירתו של הסופר ש"י עגנון, שב וטען לאור בפני תלמידיו, כי בעוד מרצים בכירים אחרים יעדיפו לפתוח את הדיון סביב יצירתו של עגנון "תמול שלשום" (1954) בניתוח פסיכואנליטי של עלילת הרומן, יעדיף הוא תמיד להקדיש את השיעורים הראשונים דווקא להצגת הרקע החברתי, ההיסטורי והביוגרפי של הדברים: למשל, לתיאור הגירתו של עגנון עצמו לארץ-ישראל בתקופת "העלייה השנייה", ולשרטוט המרקם החברתי וההיסטורי של בני התקופה.

כאמור, עיסוק מורחב זה בשאלות היסטוריות וביוגרפיות הנוגעות ליוצרים העבריים דחף את פרופ' לאור לפנות אל ז'אנר מחקרי ייחודי זה. בשנת 1998 התפרסמה הביוגרפיה המקיפה של הסופר ש"י עגנון – חיי עגנון – אשר נחשבת בעיני רבים לגולת הכותרת של עבודתו המחקרית. המשורר והמתרגם רפי וייכרט טען, למשל, כי "הישגו של לאור טמון, בין השאר, בעובדה שהוא הצליח לשלב באופן בהיר וקריא מאוד את המעקב הכרונולוגי אחרי האיש והכותב עגנון, יחד עם סידרה של מבטי-עומק קצרים לתוך היצירות הנסקרות". וייכרט אף סיכם את דבריו בקביעה כי הביוגרפיה שכתב לאור "הינה אחד המפעלים הספרותיים החשובים שראו אור בשנת היובל למדינה". הביוגרפיה של עגנון תורגמה מאז לשפות רבות, גרפה פרסים ספרותיים יוקרתיים, ונחשבת כיום לספר לימוד מחייב בכל שיעור הנוגע לעגנון וליצירתו.

חיי עגנון, הוצאת שוקן, 1998

כחמש-עשרה שנים מאוחר יותר פרסם פרופ' לאור את ספרו עב-הכרס אלתרמן: ביוגרפיה (2013), הנחשב למחקר הביוגרפי וההיסטורי המקיף ביותר סביב חייו ויצירתו של המשורר החשוב. הביוגרפיה המאוחרת דרשה מלאור מאמץ מחקרי של ממש, שכן היא עסקה בדמות ייחודית, אשר שילבה בין כתיבה שירית עילאית, לבין כתיבה עיתונאית ומעורבות מתמדת בחיי החברה והפוליטיקה של בני תקופתה. לאור עצמו העיד על מורכבות זו המתגלמת בדמות עליה בחר לכתוב: "אלתרמן הוא אתגר עצום — יצירתו הספרותית […] היא בעלת אופי מגוון מאין כמוהו. אלתרמן נחשב מאז ראשית דרכו לאחד מבכירי המשוררים העברים, אם לא לבכיר שבהם […] ויצירתו הטביעה חותם בל יימחה על החיים הספרותיים והציבוריים בארץ, הן בימי היישוב והן בתקופה שמאז קום המדינה". אתגר מורכב זה לא מנע מפרופ' לאור להשלים את הביוגרפיה עבת-הכרס על חייו ויצירתו של אלתרמן, הנחשבת בעיני רבים למחקר המקיף והמוסמך ביותר בתחום.

אלתרמן: ביוגרפיה, עם עובד, 2013

בעוד מספר חודשים אמור היה פרופ' לאור לחגוג את פרסומו החדש – ביוגרפיה של הסופר והמשורר דוד פוגל – אשר תראה אור בהוצאת "עם עובד". בשיחות שניהל עמי בימיו האחרונים ניכרה התרגשותו הרבה מפרסומו העתידי של הספר. כמו כן, קשה היה שלא להתפעל מעבודת המחקר המקיפה והדקדקנית שערך לאור לשם כתיבת הספר, וזאת על-אף שהתקרב כבר לגיל שמונים. המחקר סביב חייו של פוגל חייב אותו, בין היתר, לביקורים חוזרים ונשנים בארכיונים נידחים ברחבי אירופה; לגיחה פתאומית ובלתי מתוכננת אל העיר ניו-יורק, לשם הגיע בחיפוש אחר קופסת מכתבים מסתורית; ולבסוף אף אל חורבות מחנה הריכוז דראנסי שמצפון לפריז, אשר ממנו שׁוּלַּח דוד פוגל בפברואר 1944 אל מותו באושוויץ. כמו כן, בחודשים האחרונים לחייו הגה פרופ' לאור את הרעיון האפשרי של כתיבת ביוגרפיה אודות המחזאי חנוך לוין. בחודשים אלו, עת החל הפרויקט להתגבש בראשו, זכיתי ללוות אותו וללמוד מעט על שיטת עבודתו הקפדנית והמחושבת, אשר עיקרה היה באיסוף הפרטים הקטנים. בין היתר, סייעתי לו באיסוף ראשוני של מאות מאמרים עיתונאיים, אשר התפרסמו לאורך השנים, ואשר נגעו לחייו וליצירתו של לוין; בהמשך הופניתי על-ידו למציאת הידיעונים האוניברסיטאיים של השנים 1964-1963, וזאת כדי לאתר את  המרצים אשר לימדו בחוג לפילוסופיה, עת למד שם גם לוין הצעיר; ולבסוף, נתבקשתי ליצור קשר עם מזכירות תיכון עירוני א', ולנסות לאתר תלמידי עבר אשר למדו עם לוין באותה התקופה. המחקר הספרותי הפך תחת ידיו של פרופ' לאור למשימה בלשית של ממש, אשר היה בה כדי להפיח רוח חיים בדמותו הרחוקה של מושא הביוגרפיה.

אסכם ואומר שלמרות ידענותו הרבה ואישיותו המרשימה, התאפיין פרופ' דן לאור גם באנושיות ובטוב-לב יוצאי דופן. מעולם לא התנשא על תלמידיו, תמיד דאג להתעניין בשלומם, ואף היה סקרן באשר להתפתחותם האקדמית.

דמותו העשירה, האנושית והחייכנית תחסר לכולנו מאוד.

בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי תוכלו למצוא ספרים, מאמרים וחומר מחקרי רב פרי עטו של פרופ' דן לאור.