הווב 2.0 מאפשר להגיע לאוכלוסיות שלא היו נגישות לספריות קודם לכן. היום ברור שניתן להרחיב את שירותי הספרייה על ידי מתן שירות למספר גדול של קבוצות קטנות של משתמשים עם צרכים מיוחדים. על מנת להגיע לזנב הארוך (ראה הזנב הארוך – The Long Tail) של משתמשי הספרייה חייבים לנכוח במקום שהקהל הזה נמצא – בעולמם הפיזי ובעולמם הוירטואלי.

הנהלת הספריות של אוניברסיטת נבדה בלאס וגאס מעודדת את הצוות שלה בלימוד ויישום טכנולוגיות חדשות, במטרה להגיע לקהל המשתמשים באמצעות ה- Hot Topics Open Forum. במסגרת הזאת הספרנים דנים בהתפתחויות בעולם האינטרנט ונחשפים למגוון רחב של טכנולוגיות חדשות כגון:

•  שימוש בוויקי על מנת לענות על שאלות נפוצות או על מנת לחשוף את האוספים הדיגיטליים לקהל
•  יצירת בלוגים: כל איש צוות יכול ליצור בלוג לשימוש פנימי או למתן שירות לקהל הרחב
•  נוכחות ב- MySpace במטרה לפרסם אירועים ושירותים.

המרחק הפיזי בין הספריות של אוניברסיטת נבדה וספריות אוניברסיטת תל-אביב גדול, אך הרמה המקצועית בשתי הספריות דומה. בספרייה למדעי החברה ולניהול קיים זה זמן רב FAQ – Frequently Asked Questions בפורמט וויקי .

בעניין בלוג – חמשת הספריות הגדולות בקמפוס מנהלות בלוג שהפך בזמן קצר מאד לאחד מהבלוגים המובילים בתחום הספרנות והמידענות בארץ.

באשר לנוכחות בעולם הווירטואלי – היו נסיונות של הספרייה למדעי החברה ולניהול להתבסס ב- Facebook, אך כמעט ולא היו תגובות.

מבחינתנו נמשיך לעקוב אחרי מה שמתרחש בעולם על מנת ללמוד דרכים חדשות כדי להגיע לזנב הארוך של משתמשי הספרייה.

כמה פעמים ביום ניגשים אליכם סטודנטים בבקשה לקבל עט או דף כדי לרשום פרטים או מיקום של ספר?

בספריית University of Ottawa מצאו לכך פתרון.  בקטלוג הספרייה שלהם נוספה פונקציה המאפשרת לשלוח את שם הספר, שם המחבר ומספר המדף היישר לטלפון הסלולרי או לאימייל.
כל מה שנדרש הוא להקיש על  הקישור  "Send to Phone or Email”  שנמצא בתחתית כל  רשומה.
                      כל כך פשוט וכל כך גאוני.

 המושג "אוריינות מידע" מוגדר כיכולת לדעת מתי יש צורך במידע, לזהות, למצוא, להעריך ולהשתמש בצורה אפקטיבית במידע. ספריות וגופים אחרים ברחבי העולם מפתחים חומרים ומוצרים בנושא זה. ריכוז כל החומרים והמוצרים הקשורים לנושא חשוב למשתמשים וגם למפתחים לצורך הפיתוח, וכדי למנוע את המצאת הגלגל מחדש.
יוזמה ברוכה בכיוון זה  הוא מאגר המידע InfoLit Global – Information Literacy Resources Directory – שכולל חומרים באוריינות מידע מרחבי העולם כולו. במאגר ניתן למצוא כלים, מוצרים, תוכנות ומדריכים וכן מידע רב בנושא זה – כנסים, אתרי Web ובלוגים ומידע על ארגונים רלוונטיים ופרסומים. ניתן לדפדף במאגר על פי קטגוריה וארץ ולחפש על פי מילות מפתח. המאגר הוא פרי עבודתה של המחלקה לאוריינות מידע של IFLA במימונו של UNESCO. הכלים שניתן למצוא במאגר יכולים לשמש את הקהילייה הבינלאומית. ניתן להשתמש בהם כמות שהם, או להשתמש בהם כמודלים לפיתוח כלים ויישומים חדשים.
לדוגמה, לשאילתה databases tutorials קיבלתי רשימה ארוכה של מדריכים, כולל מדריכים שיכולים להיות שימושיים גם לספריות שלנו כמו: Cinahl במנשק של Ebsco ואחרים.
ספרנים, אנשי חינוך ואנשי מקצוע שפיתחו כלים ולומדות בתחום נקראים לתרום למאגר. העלאת חומרים למאגר מחייבת הרשמה באתר.
פיתוח המאגר היה אחד היעדים של המחלקה לאוריינות מידע ב-IFLA במסגרת פרויקט מקיף בנושא אוריינות מידע. יעד נוסף היה הכנת דווח כולל על המצב הקיים בתחום אוריינות מידע במישור הבינלאומי.. את הדווח במלואו ניתן למצוא באתר.
בכנס IFLA הקרוב אשר יתקיים בחודש הבא יוקדשו מספר הרצאות לנושא אוריינות מידע. חלק מההרצאות ניתן למצוא באתר הכנס.

אל המאגר

הדו"ח המלא על מצב אוריינות המידע במישור הבינלאומי
אתר התוכנית וההרצאות בכנס IFLA הקרוב

כנס IFLA ה-74 ייערך השנה בקוויבק שבקנדה ב- 10-14 באוגוסט 2008. הכנס נושא את השם: "ספריות ללא גבולות, ניווט לעבר הבנה גלובלית" יעסוק במגוון נושאים ספרניים כמו:
• סוגים שונים של ספריות: ספריות לאומיות, אקדמיות, ציבוריות, ספריות בתי הספר, ספריות שמתמקדות בתחומים מסוימים – מדעי החברה, משפטים, מדעי החיים ורפואה, וספריות מיוחדות – ספריות לילדים וספריות לאנשים עם מוגבלויות.
• אוספים ושירותים – השאלה בינספרייתית, רכש ופיתוח אוספים וספרים נדירים
• מבנים וציוד
• ניהול ידע
• ניהול ושיווק
• זכויות יוצרים
• בקרה ביבליוגרפית
• הוראת מקצוע הספרנות
• ספריות ו- Web2
• אוריינות מידע וטכנולוגיות מידע
• מולטימדיה

באתר הכנס בכתובת http://www.ifla.org/IV/ifla74/Programme2008.htm ניתן למצוא את תוכנית הכנס ואת הטקסט המלא של רוב ההרצאות.
ההרצאות מעניינות וניתן להפיק מהן תועלת. אחת ההרצאות ברוח הכנס שנושא את השם "ספריות ללא גבולות, ניווט לעבר הבנה גלובלית" היא ההרצאה:
WorldWideScience.org – the Global Science Gateway bringing the world’s science to all corners of the globe
WorldWideScience.org הוא שער גישה למידע מדעי שכולל למעלה מ-30 מאגרים לאומיים ופורטלים בארצות שונות. מנשק החיפוש הוא של מנוע-על – למשתמש אופציה להריץ את השאילתה על כל המאגרים או לבחור לו מאגרים ספיציפיים. כמו כן המנוע מסווג את תוצאות החיפוש על פי אשכולות נושאיים ועל פי שנים. ההרצאה בכנס עוסקת בטכנולוגיה שעומדת מאחורי האתר.
אתר מסוג זה מדגיש את המגמה והחשיבות של שיתוף המידע במישור הבינלאומי, וההרצאה מעניינת ונותנת ביטוי לרוח התקופה. כמותה כנראה גם שאר ההרצאות. כדאי לבדוק…

אל אתר תוכנית הכנס
ההרצאה WorldWideScience.org – the Global Science Gateway bringing the world’s science to all corners of the globe

בדצמבר 2007 גוגול הצהירה שהיא בודקת כלי חדש חופשי לשיתוף ידע שנקרא בשם Knol . השם  Knol נגזר מהמילה knowledge ומוגדר על ידי גוגל כ"יחידת ידע". המטרה של פיתוח כלי כזה היה לעודד אנשים שמכירים נושא מסוים לכתוב מאמר סמכותי בנושא, ובאופן זה יתרמו מהידע שלהם לכלל קהיליית האינטרנט. כל מאמר כזה נקרא אף הוא כשם הפרויקט בשם Knol.
ב-23 ביולי 2008 גוגול הצהירה ש-Knol פתוח לכל.

שלא כמו באנציקלופדיה, הרעיון מאחורי Knol הוא לחשוף את המחברים. המחברים הם במרכז ולא הערכים. לכן ב-Knol, שלא כבאנציקלופדיה יכולים להיות מספר מאמרים לאותו ערך וגוגל חושבת שזה טוב. מבחינה זו Knol דומה יותר ל- hubpages מאשר לוויקיפדיה. כיום המצב ב-Web הוא שדפי Web הם בדרך כלל אנונימים. ב-Knol כל מאמר יהיה מזוהה עם מחבר או קבוצת מחברים, כי גוגל מאמינה שהמידע על כותב המאמר יסיע לקוראים לעשות שימוש טוב יותר בתכנים. מבחינת התכנים המטרה של Knol היא לכסות את כל הנושאים החל ממושגים מדעיים, מידע רפואי, גיאוגרפי, והיסטורי וכלה בבידור, מידע על מוצרים ומידע טכני .
המאמרים ימופתחו על ידי מנועי החיפוש ובאופן זה כלי זה ישפר את תוצאות החיפוש במנועי החיפוש על ידי הכנסת חומר איכותי לאינדקסים שלהם.

גוגול לא תקח חלק בעריכה וכל האחריות של העריכה מוטלת על המחברים. לעריכת המאמרים – גוגל משתמשת בעורך טקסט עשיר ויזואלי שאול מ-   Google Page Creator אשר מאפשר עריכה של המאמרים ביתר קלות מאשר הוויקיפדיה. כמו ב-blogger קיימת למחברי המאמרים אופציה להשתמש ב- Google AdSense אשר מתאימה מודעות אל תוכן האתר, ובעל האתר מקבל תשלום בכל פעם שמבקרים לוחצים עליהן.
גוגל דאגה לכותבים והגיעה להסכם עם New Yorker magazine על פיו כל מחבר יוכל להוסיף קריקטורה אחת לכל knol ממאגר הקריקטורות של New Yorker, שכן קריקטורות אפקטיביות להבהרה וחידוד הדברים, אפילו בנושאים רציניים.

המשתמשים יכולים לדרג את המאמרים, להוסיף הערות ולכתוב סקירות. מבחינת מאפייני הווויקי, ב- Knol קיימות שלוש דרגות של שיתוף פעולה שניתנות לבחירה על ידי מחבר המאמר :
 Open collaboration – כל משתמש יכול לערוך את המאמר והשינויים נראים לכל מיד עם הכנסתם.
 Moderate collaboration – זוהי ברירת המחדל – כל משתמש יכול להציע שינויים למאמר מסוים והשינויים יתקבלו רק לאחר הסכמתו ואישורו של בעל המאמר.
 Closed collaboration – רק מחברים שותפים יכולים לערוך את המאמר והשינויים נראים לכל מיד עם הכנסתם.
מבחינת זכויות היוצרים גוגל מעודדת שימוש ברשיון זכויות יוצרים גמיש  והמאמרים מורשים על פי  Creative Commons.

לאור הדברים נראה שהכלי הוא מוצר ביניים בין אנציקלופדיה ובלוג שיתופי. התקווה שהוא יעודד מקוריות, תחושה של בעלות ומידע איכותי.  מבחינתנו,  בשלב זה הוא יכול להיות כלי משלים לוויקיפדיה.

 לאתר Knol

הכתבות המלאות עליהן הסתמכתי בכתיבת הפוסט:
Knol is open to everyone
Share Your Expertise in Google's Knol

יריד הספרים הדיגיטלי העולמי הוא פרויקט שבמסגרתו מוצעים ספרים חינם לציבור, החל מ- 4 ביולי ועד 4 באוגוסט מדי שנה בשנים 2006-2009. רוב הספרים ביריד מוצעים חינם, חלק קטן מהספרים מוצע לרכישה בהנחה.
היריד נערך בחסותו של פרויקט גוטנברג, שחוגג השנה 35 שנים לקיומו, ונוטלים בו חלק גורמים נוספים שמציעים ספרים אלקטרוניים לציבור הרחב כמו:
World Public Library
Internet Archive
eBooks About Everything
ו- International Music Library Project

השנה מוצעים לציבור הרחב למעלה ממיליון ספרים ב-100 שפות. הספרים המוצעים להורדה לציבור הם בפורמטים שונים: קבצי טקסט וקבצי PDF , קבצי MP3 וספרים להורדה לטלפונים סלולרים.

בכתבתה של Paula. J. Hack ב- NewsLink בנושא, מאוזכרים אתרים נוספים של ספרים אלקטרוניים, חלקם בחינם, שכדאי להכיר כמו:
Google Book Search
The Online Books Page -University of Pennsylvania
Free-eBooks.net
LibriVox: free audiobooks
The Internet Classic Archive
Digital Book Index

אל אתר יריד הספרים
לכתבה מתוך NewsLink

מנוע החיפוש Hakia מוגדר על ידי מפתחיו כמנוע סמנטי כללי ששם לו למטרה לאחזר תוצאות איכותיות באמצעות טכנולוגיה סמנטית. תוצאות איכותיות על פי התיעוד באתר עונות על הקריטריונים הבאים:
• מקורות מהימנים סמכותיים מומלצים על ידי ספרנים
• כוללים מידע מעודכן
• ורלוונטיים לשאילתה
תוצאות רלוונטיות כאלה משתדל המנוע להשיג באמצעות טכנולוגיה סמנטית כלומר טכנולוגיה שמאפשרת הבנה סמנטית של דפי ה-Web. 

בפוסט קודם, בהסתמך על כתבה מ-Themarker מ- 15.5.2008, תיארתי מנוע סמנטי אחר – Powerset אשר בניגוד למנועי החיפוש המסורתיים שמתייחסים אל דפי ה-Web כאסופת מלים, מנוע חיפוש זה מייצר ייצוג סמנטי של הדף על ידי ניתוח כל משפט המופיע בו, והבנת המשמעות שלו. באופן זה המנוע יכול לתת בתוצאות החיפוש אוסף של עובדות הקשורות לשאילתה, לתמצת את המידע, ולספק תשובות ישירות לשאלות עובדתיות. אלא שעל פי דברי האנליסט גרג סטרלינג מחברת Sterling Market Intelligence “אין ספק שיש כאן פוטנציאל, אבל ליישם את מה ש Powerset עשתה על הרשת כולה הוא אתגר עצום שיצריך זמן רב ומשאבים עצומים”. ואכן Powerset הצטמצם בחיפושים בוויקיפדיה. 

Hakia שקדם ל-Powerset מבחינה כרונולוגית, אימץ לו טכנולוגיה מיוחדת שבאה להתמודד עם בעיה זו. הוא מצא לו דרך חדשה לאחסון דפי Web לצורך אחזורם – שנקראת QDEX – Query Detection and Extraction. שיטה חדשה זו מחליפה את השיטה המקובלת ליצירת אינדקס. על פי השיטה המקובלת ליצירת אינדקס שמכונה קובץ מהופך –inverted file – האינדקס כולל את המונחים המופיעים בטקסט, ומצביעים אל מונחים אלה מהווים בתהליך אחזור המידע שערי גישה למסמכים. אם נשתמש בשיטת הקובץ המהופך גם להוספת קשרים סמנטיים ייווצר מבנה שיכביד מאוד על הביצועים. בשיטה החדשה של מנוע החיפוש Hakia, לעומת זאת, שערי הגישה לדפי ה-Web אינם מצביעים למלים אלא לשאילתות. המנוע מנתח באמצעות אלגוריתם מתוחכם את כל השאילתות האפשריות בדפי ה- Web והשאילתות מהוות שערי גישה לדפי ה- Web. באופן זה בעת אחזור המידע המנוע עובד על סטים קטנים יחסית של דפי Web ורק עליהם הוא מבצע את הניתוח הסמנטי. בכך נפתרת בעיית המשאבים הרבים שנדרשים לביצוע ניתוח סמנטי על מספר רב של דפים. על פי התיעוד באתר ביצוע הניתוח הסמנטי ודרוג התוצאות מתבצע באמצעות אלגוריתם מתוחכם שעושה שימוש גם באונטולוגיות.

ב-10 ביולי 2008 צוות מנוע החיפוש Hakia הודיע שהוא ישתמש בשירות החיפוש החדש שמציעה Boss – Yahoo. שירות חדש זה של Yahoo מאפשר למפתחים להשתמש בתוצאות החיפוש של Yahoo, לשלבם עם נתונים ממקורות אחרים, לדרג אותם מחדש ולהציגם באופן שונה. צוות Hakia מתכוון באמצעות השימוש בשירות זה של Yahoo להשתמש בתוצאות החיפוש של Yahoo ולהפעיל עליהם את הטכנולוגיה שלו לאחר סינון התוצאות. שיתוף פעולה זה אמור לשפר את המערכת כי הוא למעשה מאפשר ל-Hakia שימוש במאגר ובתשתיות של Yahoo. 
שיתוף פעולה זה הוא במסגרת הפתיחות של מנועי החיפוש הגדולים לחידושים. גם רכישת Powerset על ידי Microsoft היא במסגרת מגמה זו שיש לברך עליה. 

מנוע החיפוש Hakia נמצא עדיין בשלב ביתא. אשר לביצועיו – מבדיקת המנוע היום עולה שהמנוע תומך גם בעברית והתוצאות לשאילתות שבדקתי היו בדרך כלל טובות, ובד"כ הכותר בראש כל תוצאה היה אינפורמטיבי כך שהיה קל לדעת במה היא עוסקת. למונחים שגויים בשאילתה באנגלית המנוע מציע הצעות למונח הנכון. כדאי לנסות. .

אל אתר מנוע החיפוש
להודעה של צוות Hakia על השימוש בשירות BOSS של Yahoo

Amit Singhal העומד בראש הצוות שעוסק בפתוח שיטת דרוג התוצאות בגוגל, כתב בתאריך 9.7.2008 פוסט בנושא, ובו שם את הדגש על ההיבט הפילוסופי של השיטה.
שיטת דרוג התוצאות בגוגל מורכבת מאוסף של אלגוריתמים שמטרתם למצוא את החומר הרלוונטי ביותר לשאילתה מסוימת. האלגוריתמים בהם נעשה שימוש בחיפוש הרגיל בגוגל מיושמים בשינויים קלים גם בשירותים אחרים של Google כמו תמונות, חדשות, מפות, ספרים ועוד.
שלושה עקרונות עיקריים עומדים מאחורי שיטת הדירוג:
1. שאיפה לרלוונטיות של תוצאות בכל ארץ ובכל שפה
2. פשטות
3. העדר התערבות ידנית

אשר לעיקרון הראשון – השאיפה היא שכל משתמש בכל שפה ובכל ארץ יקבל את התוצאות הרלוונטיות ביותר, מה שמכונה לעתים "no query left behind". כל שאילתה שמניבה תוצאות לא רלוונטיות מדרבנת את הצוות להכניס שיפורים עתידיים.

אשר לעיקרון השני – גוגל משתדלת לשמור על פשטות מבלי להתפשר על איכות התוצאות. פשטות זו מאפשרת למהנדסי התוכנה של גוגל להבין בדיוק מדוע דף מסוים דורג באופן בו הוא דורג בתשובה לשאילתה מסוימת, והבנה זו מאפשרת את שיפור המערכת. במסגרת מאמץ מתמשך זה נעשים מדי שבוע כעשרה שינויים בתחום דרוג התוצאות.

אשר לעיקרון השלישי – גוגל דבקה בעיקרון של אי התערבות ידנית בדרוג התוצאות משתי סיבות:
א. גוגל מאמינה שה-Web נוצר על ידי אנשים שיוצרים דפים וקישורים לדפים. גוגל משתמשת בתרומה אנושית זו של קהיליית האינטרנט באלגוריתמים שלה ואינה מתערבת ידנית בדרוג התוצאות, שכן כל התערבות תהיה סובייקטיבית. גוגל מאמינה שהידע של קהיליית האינטרנט שבא לידי ביטוי בדפי ה-Web והקישורים שבהם טובה מכל החלטה והתערבות סובייקטיבית.
ב. לעתים בעיה בתוצאות שאילתה מסוימת כרוכה בבעיה כללית, ופתרונה על ידי שיפור האלגוריתמים תפתור לא רק את הבעיה בשאילתה מסוימת זו, אלא גם בעיות אפשריות בשאילתות אחרות ולעתים בכל השפות.
יחד עם זאת יש לזכור שלגוגל מדיניות כתובה בכל הקשור לאיכות אתרים והיא באה לידי ביטוי בתוצאות החיפוש.

לכתבה המקורית

בלוג "מידה במידה" של ספריית אוניברסיטת חיפה מציג את עבודת הדוקטורט של לין פורת, אחראית  צוות השאלה בין ספרייתית בספריה.
העבודה בדקה האם יש הבדלים בין חוקרים המשתמשים בהשאלה בין-ספרייתית ובין אלה שאינם משתמשים בשירות זה, והאם משתמשי השאלה בין-ספרייתית תופסים גורמים מסוימים כתורמים לשביעות רצונם מהפריטים שסופקו להם.
שאלת המחקר הראשונה ביקשה לדעת  מהם ההבדלים בין משתמשי השאלה ביןספרייתית ובין אלה שאינם משתמשים בשירות זה מבחינת הגורמים הבאים: א. תדירות השימוש בספריה ב. סגנון חיפוש המידע ג. מאפייניהם הדמוגראפיים כולל גיל, מגדר ושפת אם ד. הפרופיל האקדמי הכולל ותק, סטאטוס אקדמי (קביעות/קידום) רמת פרודוקטיביות ותחום אקדמי עיקרי.
שאלת המחקר השנייה ביקשה לדעת עד כמה משפיעים גורמים מסוימים על מידת שביעות הרצון שסופקו להם באמצעות שירותי השאלה בין-ספרייתית לפי הגורמים הבאים: א. עיון במקורות מידע משניים, ב. בחירת כותרים אינפורמטיביים או אינדוקטיביים (המצביעים על כוונת המחקר או על תוצאותיו) ג. התיעצות עם ספרני יעץ , ד. קבלת פרסומים בזמן .
בין יתר מסקנות המחקר מציינת לין, שלמרות תחזיות פסימיות לגבי עתיד השאלה בין- ספרייתית בספריות בשל השימוש הרחב בפרסומים אלקטרוניים באקדמיה, מחקר זה מראה ששירותי השאלה בין- ספרייתית אינם עומדים להיעלם בעתיד הקרוב. אומנם בתחום המדעים קיימת ירידה בביקוש למאמרים מספריות אחרות, אבל במדעי הרוח יש עליה בדרישה לספרים אזוטריים בשפות שונות שקשה להשיגם בלי ידע וניסיון מקצועי של ספרני השאלה בין-ספרייתית.
עיקר חשיבותו של מחקר זה הוא בתרומתו להכרה בשירות ההשאלה הבין-ספרייתית כשירות ספרייתי חיוני לחוקרים רציניים.

ברכות חמות ללין פורת אותה אני מכירה מימי לימודינו המשותפים באוניברסיטת בר אילן.
לתקציר המחקר
לעבודת הדוקטורט   (באנגלית)

 TopCited הוא שירות חדש של Scopus אשר מציג את 20 המאמרים המצוטטים בשנים האחרונות ב-26 תחומי דעת שונים. במנשק החיפוש שתי תיבות חיפוש בצורת רשימות גלילה – מהן ניתן לבחור את תחום הדעת הרצוי, ואת טווח השנים הרצוי – 2004-2008, 2005-2008, 2006-2008. בתוצאות החיפוש בנוסף לפרטים הביבליוגרפיים של המאמרים (כולל תקציר) מוצגת גם מפה גיאורפית של הפרסומים על פי המוסד של המחבר הראשון שלהם. אפשר גם להתעדכן באמצעות RSS .
המידע המוצג ב-TopCited מתבסס על מאגר המידע Scopus והוא חופשי לכל. מעניין לדעת מהו סוד ההצלחה של המאמרים המצוטטים ביותר. את ההסבר להצלחה מפי ארבעה מחברים מתחומי דעת שונים, שמאמריהם נכללו ב- TopCited, אפשר לקרוא בכתבה שפורסמה בעלון Research Trends. מהדברים עולה שמאפיינים כמו חדשנות, שימושיות וייחודיות מהווים סוד להצלחה.

אל האתר
לכתבה הכוללת את דעתם של ארבעה מחברים על סוד ההצלחה

ויקיפדיה העברית, הגירסה העברית של האנציקלופדיה החופשית לקריאה ולכתיבה, חוגגת היום את יום הולדתה החמישי. עשר הוויקיפדיות הגדולות ביותר הן ויקיפדיה האנגלית, עם יותר מ-2.4 מיליון ערכים, אחריה גרמנית (771 אלף), צרפתית (680 אלף), פולנית (517 אלף) ויפנית (503 אלף). ויקיפדיה העברית נמצאת במקום ה-26 עם קצת יותר מ-78.5 אלף ערכים, שנכתבו על ידי כ-48 אלף גולשים רשומים ומספר לא יודע של גולשים מזדמנים, ונערכו כ-5 מיליון פעמים, 18.37 עריכות לדף בממוצע, כך לפי נתוני ויקיפדיה העברית.  עשרת החיפושים הנפוצים ביותר, בסדר יורד, הם סקס, בחורות, גוגל, חדשות, SEX, ספורט, GOOGLE, מקושרים, Facebook, וואלה; ועשרת הערכים הנצפים ביותר הם סקס, ישראל, ויקיפדיה, גוגל, ירושלים, מלחמת ששת הימים, ארצות הברית, מלחמת העצמאות, פורים, תל אביב.

מידע סטטיסטי נוסף

כתבתו של רועי  גולדנברג ב"גלובס" ,  כתבתו של עידו קינן ב"כלכליסט"

יהיו עוד הרבה פעמים שאתחנן בפניכם שתצפו במצגת שהעליתי לבלוג, אבל מי שיעשה זאת יבין על מה ההתרגשות.
ידעתי שעובדי Google מקבלים שירותי כביסה במשרד, אבל המרחק בין זה ובין מה שרואים במצגת זהה למרחק שבין המשרד שלנו והמשרדים שלהם.

קישור למצגת המופלאה

ספרית וינר רכשה את האנציקלופדיה המקוונת
Encyclopedia of Race & Racism. האנציקלופדיה בוחנת תיאוריות אנתרופולוגיות,מדעיות,סוציולוגיות וכלכליות של גזע וגזענות בתקופה המודרנית.מתעמקת במקורות ההיסטוריים של הרעיונות הגזעניים וחוקרת את התוצאות המדעיות והחברתיות של הרעיונות הללו. האנציקלופדיה כוללת מקורות ראשוניים ,ביוגרפיות של מנהיגים פוליטיים וחברתיים,קורות חיים של תיאורתיקנים בעלי שם ושל גזענים ידועים.
האנציקלופדיה שייכת לסדרה Gale Virtual Reference Library. 
במסגרת סדרה זו הספרייה המרכזית מנויה על האנציקלופדיות :
Schirmer Encyclopedia of Film ו-  Encyclopaedia Judaica . ניתן לבצע חיפושים בכל האנציקלופדיות בו זמנית.  
הגישה לאנציקלופדיות  דרך אתר הבית של הספריה או דרך קטלוג אלף . 

WikiSlice מאפשר חיפוש יעיל בוויקיפדיה האנגלית. הוא מאפשר יצירת אשכולות נושאיים. כאשר נחפש נושא מסוים נקבל את כל הדפים בוויקיפדיה הקשורים לאותו נושא. בסרגל צדדי מוצגים כל תתי הנושאים הקשורים לנושא. ניתן לחפש באותם דפים שמהווים נתח נושאי מהוויקיפדיה. ניתן גם להוריד את כל הדפים הקשורים לנושאים/תתי נושאים השונים בתנאי שמספר הדפים באשכול אינו עולה על 1000. במסך התוצאות מוצגים בצורת ענן תגיות דפים הקשורים לנושא שנבחרו באקראי. כמו כן בסרגל צדדי מוצגים "נתחים" נושאיים קרובים.
מאפיינים אלה הופכים את החיפוש בוויקיפדיה ליעיל יותר.
כך למשל חיפוש במנוע החיפוש בוויקיפדיה בנושא open access מציג  את הערך המרכזי בנושא בלבד, לעומת זאת חיפוש ב- Wikislice הניב 44 דפים שקשורים לנושא – בראשם הדף שכולל את הערך המרכזי בוויקיפדיה בנושא, ודפים נוספים שכוללים ערכים בנושאים רלוונטיים לנושא כמו:
Open access journal ,Open access publishing ,Public Library of Science, Institutional repository ועוד.. במסך התוצאות מוצגת פסקה או כמה פסקאות פותחות של כל אחד מהערכים. לחיצה על more תציג  את הערך המלא. כמובן שהמאפיינים הנוספים שהוזכרו לעיל מייעלים עוד יותר את החיפוש. מבחינה זאת מנוע זה מצטרף למנוע הסמנטי powerset שבשלב זה מצטמצם לחיפוש בוויקיפדיה.

קישור לאתר המנוע
אודות המנוע ושאלות נפוצות