מנוע החיפוש הסמנטי Hakia מאחורי השירות החדש לניתוח מניות SENSENews

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מחפשים טיפים בכל הקשור להשקעות במניות – רכישה ומכירה. יתכן שתוכלו בשלב זה להיעזר תמורת תשלום חודשי בשירות החדש SENSENews .

שירות חדש זה שבו מיושמת הטכנולוגיה הסמנטית של מנוע החיפוש Hakia מסנן מידע מחדשות וממדיה חברתית ומעניק ציון לביצועי חברות.

שירות זה פועל על פי עיקרון פשוט – אם מצטברות חדשות טובות על החברה ומחיר המניה עדיין לא הגיב על כך, משמעות העניין שערכה של המניה מוערך בפחות משוויה undervalued , והיא תגיב בסופו של דבר וכדאי לרוכשה. שירות מחוון (אינדיקטור) מניות זה יכול להחליט בכל יום נתון האם המניה היא undervalued או overvalued – מה שיתפרש לרכישה או למכירה.

שלא כשיטות ניתוח מניות אחרות כגון ניתוח טכני שמתבססות על עקומות מחיר, שירות זה מציג עקומה חדשה מסוג אחר . מבחינה טכנית ד"ר ברקן מדען ראשי ב-Hakia  טוען שיש בשירות זה יותר מאשר ניתוח סנטימנט שכן ביצועי חברות אינם יכולים להיות מושתתים על סנטימנט בלבד – הניתוח כרוך באיסוף עובדות, נתונים, אירועים, אינטרפטציות, ספקולציות, גורמים חיצוניים וסנטימנט.

מבחינת מנועי החיפוש שירות זה מרמז על הצעד הבא במנועי חיפוש עסקיים – מנועי חיפוש ללא תיבת חיפוש שעומדים מאחורי מוצרים. כמו כן יש ביישום זה להצביע על העובדה שהטכנולוגיה הסמנטית עדיין מצומצת ליישומים מסויימים ואולי גם על  הקושי ליישמה  באינדקסים גדולים.

לכתבה בנושא

SENSENews

SOAP project והיחס של החוקרים כלפי תנועת הגישה הפתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

פרויקט SOAP שם לו למטרה לספק לוועדה האירופית, מו"לים, ספריות וקהילות מחקר תיאור וניתוח של מודלים בגישה פתוחה, כך ששחקנים עיקריים אלו יוכלו להצביע ולהמליץ על מודל או צירוף של מודלים שיאפשרו מעבר חלק להוצאה לאור בגישה פתוחה.

באופן כללי מטרתו של הפרויקט היא לאסוף מידע ולהפיק ידע שיתרום לחידושים בתחום ההוצאה לאור הדיגיטלית באירופה באופן שיאפשר לחוקרים ליהנות מחידושים אלו ולמו"לים להבין טוב יותר את הזדמנויות השוק.

במסגרת פרויקט זה נערך סקר רחב היקף שכלל 50000 חוקרים ובדק את  עמדתם כלפי כתבי עת ב"גישה פתוחה " . תוצאות המחקר פורסמו ב-13 בינואר 2011 בסימפוזיון שנערך בנושא .תיאורטית נמצאה תמיכה גורפת בתנועת ה"גישה הפתוחה". 89% מהמשיבים סבורים שתנועת הגישה הפתוחה מועילה לתחום. אבל תמיכה זו אינה מתורגמת תמיד למעשים.

נמצא שחוקרים מעדיפים לקרוא חומרים בגישה פתוחה יותר מאשר לפרסם במסגרת זו
למרות ש- 53% ענו שהם פרסמו לפחות מאמר אחד בגישה הפתוחה , באופן כללי רק כ-10% מהמחקרים מפורסמים בכתבי עת בגישה פתוחה.

נמצאו שתי סיבות עיקריות לעובדה שחוקרים אינם מפרסמים את מחקריהם בכתבי עת בגישה הפתוחה :
40% תלו את הרתיעה לפרסם בכתבי עת בגישה פתוחה בהעדר מימון להוצאות הפרסום של המחבר, ו-30% תלו זאת בהעדר כתבי עת חופשיים איכותיים בתחום המחקר שלהם

עובדה נוספת שנחשפה במחקר היא שכתבי עת בגישה פתוחה "פורחים" בעיקר בקרב מו"לים קטנים. שליש מהמחקרים בגישה פתוחה פורסמו על ידי למעלה מ-1600 מו"לים בגישה פתוחה שפרסמו רק כתב עת אחד.

המחקר זיהה גם 14 מו"לים גדולים שפרסמו למעלה מ- 50 כתבי עת או למעלה מ- 1000 מאמרים בשנה..

פירוט נוסף אפשר למצוא להלן:

לכתבה בנושא

לפירוט נוסף

לאתר פרויקט SOAP

NNDB – Notable Names Database

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

NNDB הוא מאגר מידע ביוגרפי חופשי, עדיין בגרסת ביתא,  שכולל מידע ביוגרפי על אנשים שנמצאו ראויים להיכלל בו , חיים וכאלה שכבר אינם בחיים, ומהווה מעין שילוב של Who's who ו- Who was Who . המידע הביוגרפי כולל גם פרסומים של אותה דמות – ספרים, סרטים וכו'

אלא שבנוסף למידע הביוגרפי, הייחוד שלו הוא בכלי הוויזואלי – NNDB Mapper שמציג קשרים של כל אחת מהדמויות הנכללות במאגר בהסתמך על המידע במאגר – קשרים שלא תמיד גלויים .

על פי מה שמצוין באתר , המאגר כולל למעלה מ- 37000 פרופילים. אפשר לדפדף במאגר על פי שם משפחה ואפשר לחפש במאגר כולו עם אופציה להגביל את החיפוש למספר פרמטרים כגון: אנשים חיים , אנשים שאינם בחיים, ספרים וסרטים. בתוצאות החיפוש אפשר לראות גם את הביבליוגרפיה שממנה נלקח המידע על הדמות.

 

 

Scientific Reports ומדיניות התמיכה בתנועת ה"גישה הפתוחה" של Nature Publications Group

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Nature Publications Group – מו"ל מוביל בהוצאה לאור של כתבי עת מדעיים הודיע ב- 6 בינואר 2011 על השקתו של כתב עת חדש ב"גישה פתוחה" – Scientific Reports.

כתב העת יכסה את כל תחומי מדעי הטבע – ביולוגיה, כימיה, פיזיקה ומדעי כדור הארץ . כפי שנכתב באתר – גיליונו הראשון של כתב העת אמור להתפרסם ביוני 2011 ועד אז חוקרים נקראים לשלוח חומרים לכתב העת.

מאפייניו של כתב העת יהיו:
• תהליך מהיר של שיפוט ופרסום
• תהליך קפדני של שיפוט לפחות על ידי בוחן אחד מהקהילה האקדמית
• חופשי לשימוש לכול
• דפדוף וחיפוש משופרים כדי להבטיח נראות מכסימלית של המאמרים
• קישורים למאמרים רלוונטיים דרך nature.com

למחברים תהיה אופציה לבחור בין שני רישיונות לא מסחריים של Creative Commons.
באתר כתב העת יפורסמו מדדי שימוש של המאמרים – הורדות, שיגור במייל ואזכור בבלוגים ויאפשרו בכך תהליך של Post review. כל המאמרים, שכאמור, ייהנו משיפוט ופרסום מהירים, יופקדו ב-Pubmed Central .

הוצאה לאור של כתב עת חופשי זה באה לאחר הצהרתו של Nature Publications Group בחודש שעבר ש-15 כתבי עת בהוצאתו מציעים מעתה אופציות ל"גישה פתוחה". כל אלה מצביעים באופן ברור על מדיניותו של Nature Publications Group לתמוך בתנועת ה"גישה הפתוחה" .

לאתר של Scientific Reports

כתבה בנושא

הצהרה על השקת כתב העת

Brill's New Jacoby

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הספרייה המרכזית מרחיבה את משאביה האלקטרוניים בתחום הלימודים הקלאסיים ורכשה את ה – Die Fragmente der Griechischen Historiker ואת  Brill's New Jacoby.

(Die Fragmente der Griechischen Historiker  ( FGrH הינו פרי מפעלו  של  Jacoby Felix שליקט בין השנים 1923- 1956 את מה שנותר מהכתבים של 853 היסטוריונים יוונים והוסיף לחלקם באורים קצרים.

112  חוקרים המתמחים בלימודים קלאסיים  מ – 16 ארצות ממשיכים את מפעלו האדיר של Jacoby  ומוציאים לאור את (Brill's New Jacoby (BNJ .
החוקרים עדכנו והוסיפו היסטוריונים שלא נכללו בעבודתו של Jacoby ,תרגמו חלק מהפרשנויות  הקיימות לאנגלית ,הוסיפו באורים חדשים, ביבליוגרפיות לעיון נוסף, ביוגרפיות ומפתחות.

הפרויקט אמור להמשך עד 2013   וכל חצי שנה  יעדכנו את המאגר ויוסיפו 50 – 60 קטעים של כתבי ההיסטוריונים היונים.

ניתן לחפש בכתבים בכל הטקסט או לפי שם העבודה או בביבליוגרפיה, בחלק של הבאורים ניתן לחפש לפי שם ההיסטוריון, שם העבודה,  תאריך העבודה,  נושא, מקום ועוד.

ניתן לבצע חיפושים בו זמנית ב – 2 המאגרים באמצעות  Brill Online > חיפוש מתקדם    ב-   Texts & Commentaries  מסמנים  ALL.

הגישה למאגרים אפשרית באמצעות הקטלוג או דרך אתר הבית.

כתבי עת ב"גישה פתוחה" – כמה ואלו מהם כלולים ב- JCR?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בעולם ההוצאה לאור במסגרת ה"גישה הפתוחה" מסלול הזהב – כלומר כתבי עת ב"גישה פתוחה" זוכים לתשומת לב רבה.

חוקרים רואים בכתבי עת בגישה פתוחה דרך להשיג מאמרים ללא תשלום אבל מצד שני לצורך הערכה מדעית הם נדרשים להציג את ציון האימפקט פקטור של כתבי העת בו הם מפרסמים כפי שמופיע ב- JCR .

מעניין לדעת איזה כתבי עת חופשיים כלולים ב- JCR ומהו ציונם של כתבי עת אלו על פי מדדים מקובלים להערכה מדעית של כתבי עת?

בעבר נעשו מחקרים על כתבי עת ב"גישה פתוחה" שקבלו אימפקט פקטור מ- Thompson Reuters Scientific , אבל אף אחד מהם לא הציג את רשימת כתבי העת בגישה הפתוחה שנכללו ב- JCR.

רשימה כזו זמינה כעת. הרשימה כוללת 619 כתבי עת מ- DOAJ ( על פי נתוני דצמבר 2010) שנכללו ב- JCR 2009 עם ציוני ה- ScimagoJR וה-SNIP שלהם. השימוש במדדים אלו להערכה מדעית במקום באימפקט פקטור של Thomson Reuters כפי שמופיע ב- JCR נעשה במתכוון כדי להימנע מבעיות זכויות יוצרים .

הערה: הרשימה כוללת גם קטגוריה נושאית של כל אחד מכתבי העת . כתב עת שמופיע ביותר מקטגוריה אחת נכלל פעמיים לכן הרשומה כוללת 782 שורות אבל למעשה היא כוללת 619 כתבי עת ייחודיים

לפרטים נוספים
לרשימה המלאה של 619 כתבי העת ב"גישה הפתוחה" שמופיעים ב- JCR

על תיקון וצנזורה בספרים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כרמית ספיר-ויץ מדווחת ב"מעריב" כי הסופר אלון חילו והוצאת ידיעות-ספרים הגיעו במסגרת הסכם גישור לפשרה עם משפחתו של חיים מרגליות קלווריסקי, שדמותו מופיעה ברומן שכתב "אחוזת דג'אני". לפי הפשרה, שמו של גיבור הספר ישונה במהדורות הבאות. במקום חיים מרגליות קלווריסקי, יהיה שמו "אייזק לומינסקי", עוד הוחלט כי בכריכות הספר או בתוכנו לא ייעשה שימוש בכתב היד של קלווריסקי וכי הערת המחבר לפיה מדובר בסיפור בדיוני, ולא ביומן אמיתי, תועבר לעמודו הראשון של הספר במקום בסופו. בנוסף הוחלט כי לבני המשפחה יתאפשר להוציא ביוגרפיה בהוצאת "ידיעות ספרים" על אודות פועלו האמיתי של חיים מרגליות קלווריסקי.

 לכתבה המלאה >>

נטשה מוזגוביה, כתבת "הארץ" בארה"ב מדווחת כי המהדורה חדשה של "הרפתקאותיו של האקלברי פין" תודפס ללא המלה הפוגענית "ניגר", שמופיעה בספר לא פחות מ-219 פעמים. המלה "כושי" תוחלף ב"עבד". בספר נעשה שינוי נוסף באותה הרוח: מילת הגנאי המתארת את ג'ו האינדיאני, Injun, הומרה ב-Indian.
אך למרות הכוונות הטובות, ההוצאה לאור הוצפה בתגובות שליליות. מורים רבים מחו על השינוי בטענה שמדובר בפגיעה באותנטיות של היצירה ושהצנזור עשוי למנוע דיון פורה בכיתה על הסוגיה הרגישה. ובנוסף, אמרו, בסופו של דבר ג'ים מפסיק להיות עבד – אבל עדיין נשאר "כושי".
מייסדת ההוצאה סוזן לה-רוזה אמרה שהיא שמחה שהספר עזר לעורר דיון על משמעות השפה והשפעתה על תהליך הלמידה. אף בית ספר לא הביע בשלב זה עניין ברכישת הספר המצונזר, אך חנויות הספרים כבר שלחו הזמנות מוקדמות.

לכתבה המלאה>>

World Government Data Store – שער גישה לנתונים ממשלתיים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ממשלות בעולם כולו מפרסמות נתונים ממשלתיים מתחומי פעילותן לציבור הרחב. קיימים היום הרבה אתרי נתונים ממשלתיים פתוחים כגון: data.gov של ארה"ב , data.gov.uk הבריטי ועוד..

World Government Data Store – יוזמה של ה-Guardian הבריטי – הוא אתר שמהווה שער גישה להרבה אתרי נתונים ממשלתיים פתוחים והרשימה ממשיכה להתעדכן. .

אפשר לחפש באתר על פי נושא, והתוצאה : רשימת מאגרי נתונים ממשלתיים רלוונטיים לשאילתה. אפשר גם לדפדף באתר על פי ארצות- נכון להיום- אוסטרליה, ניו זילנד, ספרד, אנגליה, ארה"ב ומאגרים בינלאומיים . בכל אחת מהארצות קישורים למאגרי הנתונים שלה.

לאתר

גידול דרמטי בפרסומי ה"גישה הפתוחה" בשנת 2010

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

במסגרת אחד מהפרויקטים של IQSS – The Institute for Quantitative Social Science שבאוניברסיטת הרווארד מתחקים באופן קבוע מאז 2005 אחר הגידול במשאבי ה"גישה הפתוחה", והנתונים והניתוח מתפרסמים כל שנה מדי רבעון ( מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר) ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics
בסדרה Dramatic Growth of Open Access Series

על פי נתונים מ- 31 בדצמבר 2010 – שנת 2010 היא השנה בה נרשם הגידול הגבוה ביותר במשאבי מידע ב"גישה הפתוחה". כך למשל:

בשנת 2010 נוספו 1401 כתבי עת ל- DOAG שמונה נכון לדצמבר  5936 כתבי עת. ב-
The Electronic Journals Library רשומים למעלה מ- 27000 כתבי עת חופשיים , מתוכם למעלה מ-3500 כתבי עת נוספו השנה.
OpenDOAR מונה 1817 מאגרים מוסדיים, מתוכם 257 נוספו השנה.
האינדקס של Scientific Commons מונה 38 מיליון פריטי מידע , גידול של 6 מיליון מאז השנה שעברה. האינדקס של Base כולל 25.5 מיליון פריטי מידע – 3.5 מיליון מהם נוספו בשנת 2010

נתונים אלה הם בבחינת ברכה  לשנה  טובה חדשה לכל תומכי תנועת ה"גישה הפתוחה".
לפרטים נוספים

כתב עת חופשי חדש בנושא הווב הסמנטי – Semantic Web – Interoperability, Usability, Applicability

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

גיליון ראשון של כתב עת חופשי חדש בנושא הווב הסמנטי בשם: Semantic Web – Interoperability, Usability, Applicability יצא לאור בדצמבר 2010.

כתב העת הוא כתב עת שפיט ויתפרסם מדי רבעון . יתקבלו בברכה מחקרים ומאמרים שעוסקים בהיבט החברתי והיישומי של הווב הסמנטי. שמו מלמד על מגוון הנושאים שבהם יעסוק: שיטות וטכנולוגיות חדשות, אינטגרציה של מידע ממקורות הטרוגניים, פרדיגמות חדשות של אחזור מידע , מנשק המשתמש, טכנולוגיות לויזואליזציה של מידע ועוד..

הגיליון הראשון של כתב העת כולל הצהרות על חזונו של הווב הסמנטי , היבטים תיאורטיים ויישומיים של אונטולוגיות , אינטראופרביליות של אונטולוגיות, פיתוח תוכנה, ארגון המידע בווב הסמנטי , הווב הסמנטי וההיבט המדעי ועוד..

לתוכן העניינים של הגיליון הראשון .

 

Culturomics – גוגל ספרים ומגמות תרבות לאורך ההיסטוריה

פורסם בתאריך על ידי
1

כלי חדש של גוגל – Books Ngram Viewer מאפשר ללמוד על מגמות תרבות לאורך ההיסטוריה. הכלי מבוסס על "גוגל ספרים" ומאפשר חיפוש במסד נתונים של 500 מיליארד מילים מתוך 5.2 מיליון ספרים בתקופה 1500 – 2008 בשש שפות – אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, סינית ורוסית. תוצאות החיפוש – הצגה גרפית של שכיחותם של מונחי החיפוש לאורך השנים . שכיחות זו מאפשר ללמוד מתוך ספרים על מגמות תרבות לאורך ההיסטוריה.

כלי זה הוא פרי פרויקט מחקר של חוקרים באוניברסיטת הארוורד ובעיקר של המתמטיקאי ארז ליברמן איידן, בשיתוף עם גוגל. המחקר התפרסם בגיליון 17 בדצמבר בכתב העת science . טענתו העיקרית של ארז ליברמן איידן הייתה שעל ידי ניתוח הגידול והשינויים לאורך זמן של מלים מודפסות אפשר להבין את האבולוציה של התרבות , לבדוק את השפעתם התרבותית של אישים מסוימים לאורך ההיסטוריה ולחשוף מגמות שנעלמו לעתים מעיניהם של היסטוריונים. ניתוח זה של מידע כונה בשם : culturomics -שילוב של תרבות ומטריקה . יש לציין שמסד הנתונים ניתן להורדה ולחיפוש בכלים שייבנו על ידי המשתמשים .

עמדות החוקרים במדעי הרוח מעורבות ומהולות בהתלהבות ואכזבה. יש הטוענים שכלי זה מהווה שיטת מחקר חדשה כמותית באופייה במדעי הרוח ויש הטוענים שכלי זה יכול להיות שימושי אם לא יצטמצם רק לניתוח שכיחותם של מילים ובכל מקרה לכנותו culturomics זה יהיר מדי….

ל- Books Ngram Viewer
למאמר ב-science על הפרויקט המחקרי
לאתר Culturomics – שם אפשר למצוא קישורים רלוונטיים בנושא
לכתבה בדה –מרקר בנושא

תודה לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת ליבי למחקר בנושא

פרויקט הדיגיטציה של האנציקלופדיה לחלוצי היישוב מאת דוד תדהר

פורסם בתאריך על ידי
1

ספריות באוניברסיטת טורו בניו-יורק בשיתוף עם משפחתו של דוד תדהר , סיימו לאחרונה פרויקט של סריקת האנציקלופדיה לחלוצי הישוב מאת דוד תדהר (19 כרכים במקור) והעלאתה לאינטרנט.

המידע פתוח לצבור הרחב.

האנציקלופדיה היא מקור ביוגרפי חשוב וכוללת מידע על כ- 6000 אישים . אפשר לדפדף על פי רשימה אלפביתית של האישים ועל פי כרך ואפשר גם לחפש באתר.

תודה לחוה רמברנד
ספרנית המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן על המידע

לאתר

פרסומים במסגרת ה"גישה הפתוחה" – מהי עמדתם של החוקרים?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

תנועת ה"גישה הפתוחה" הפכה לפופולרית בשנים האחרונות . מספר כתבי העת ב"גישה פתוחה" הולך וגדל וכנ"ל גם מספר ה"מאגרים המוסדיים" של המוסדות האקדמיים השונים בהם מופקדת התנובה המחקרית של החוקרים במוסדות אלו. נראה שתנועת ה"גישה הפתוחה" זוכה לתמיכת קהילת המחקר.

אבל נשאלת השאלה עד כמה החוקרים משתמשים בחומרים פתוחים אלו ועד כמה הם מפרסמים בכתבי עת פתוחים ומעלים חומרים למאגרים מוסדיים פתוחים. מהי עמדתם ביחס למהימנות החומרים הללו?

מחקר שהתפרסם בגיליון דצמבר 2010 של כתב העת Journal of Electronic Publishing שופך אור על הנושא. המחקר שנערך בתקופה יוני – אוגוסט 2009 שם לו למטרה לבדוק עמדות אלה של החוקרים והתמקד בעיקר בנושא המאגרים המוסדיים. שיטת המחקר הייתה סקר בקרב קבוצת מדגם אקראית שכללה 532 חוקרים בתחומי מדעי החברה והטבע מ- 20 מוסדות אקדמיים באירופה וצפון אמריקה .

מממצאי המחקר עולה שעדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקרב החוקרים ביחס לפרסומים בגישה הפתוחה – רוב המשתתפים במחקר השתמשו בפרסומים בגישה פתוחה כקוראים, למרות שלא כולם מעריכים אותם כמהימנים באותה מידה כמו פרסומים מסורתיים. גם אלה שטענו שהם רואים את פרסומי הגישה הפתוחה כמהימנים פחות ממחציתם פרסמו את עבודתם במדיום זה .
רוב המשתתפים במחקר אמרו שהם יקבלו בברכה הליכים קפדניים יותר להכללתם של חומרים במאגרים מוסדיים . הליכים קפדניים אלה יגדילו את אימונם במאגרים מוסדיים ואת נכונותם להעלות חומרים למאגרים אלו. הם הביעו נכונות גם לסייע בהליכים אלו.

לאור ממצאי המחקר מסתבר שלמרות ההתקדמות בנושא פרסומים בגישה הפתוחה , הדרך עדיין ארוכה, במיוחד בכל מה שקשור למאגרים המוסדיים, וכדי לזכות באמון ובתמיכה של הקהילה המדעית המחקרית כולה יש לנקוט במספר צעדים שיבטיחו את איכות המידע המתפרסם

למאמר המלא

חטיף, שתייה וספר: מכונה אוטומטית להשאלת ספרים

פורסם בתאריך על ידי
1

בעוד בעולם מתרחבת מגמת הספרים האלקטרוניים, בשבוע הבא תיפתח בישראל הספרייה האוטומטית הראשונה – "הספריומט", שיוצב בסמוך לספרייה העירונית בראש העין.
הספריומט  יכיל כ-200 כותרים ויאפשר השאלה באמצעות הטלפון הנייד, 24 שעות ביממה.

מנויי הספרייה יוכלו לעצור בין הקניות השבועיות או לאחר יום העבודה, ולשאול או להחזיר ספרים שהוזמנו מראש באינטרנט. זה אולי לא ישבור את מבצעי מכירות החיסול ברשתות הספרים,  אבל במשרד התרבות והספורט מקווים שהפיילוט הראשון יהפוך את הספריות הציבוריות נגישות יותר לציבור.
הזמנות הספרים יתבצעו באתר הספרייה העירונית. בהמשך תושק גם אפליקציה מיוחדת
לאייפון ולטלפונים סלולריים שבה יוכלו המנויים להזמין את הספרים און-ליין. לאחר מכן,
יקבל המנוי הודעת SMS או דוא"ל.
"חשבנו על פתרון כיצד לעודד את השאלת הספרים גם שלא בשעות הפתיחה, אלא 24/7", מסבירה ריקי כרמל, מנהלת הספרייה בראש העין. "אנחנו נבדוק אילו ספרים הלקוחות שלנו אוהבים, ולפי זה נבצע את הרכש. אנחנו מקווים מאוד ליצור פופולריות וחזרה לקריאה, אולי גם עבור מי שזמן פנוי לא בנמצא עבורו".
בתקופה הקרובה תוצב המכונה לתקופת הרצה בתוך הספרייה העירונית. בהמשך יועבר ה"ספריומט" אל מחוץ לספרייה, ולבסוף – לאחד ממרכזי הקניות בראש העין. הכוונה היא להקים רשת מכונות אוטומטיות נוספות לספרים, שיוצבו ברחובות המרכזיים של השכונות המרוחקות מהספרייה
מנהלת הספרייה מסבירה כי "בעולם מאוד מהיר ואינטנסיבי, שהכל קורה פה ברגע, אני חושבת שאדרבא – יש מקום של כבוד לספר ליד יתר המוצרים הנרכשים. אנחנו חושבים איך להביא את הקהל שלנו לקרוא ספרים גם בדרך אחרת".

לכתבה

ממעבדות גוגל – Body Browser – מודל תלת ממדי של גוף האדם

פורסם בתאריך על ידי
2

Body Browser של גוגל הוא מודל תלת ממדי של גוף האדם. המודל שהושק ב- 16 בדצמבר הוא בדמות אישה ומאפשר למשתמש בעזרת הסמן לנווט בין חלקי הגוף השונים, לקלף שכבות ולראות את מבנה השרירים, כלי הדם והעצבים. לחיצה על אופצית labels מקשרת למידע מתוך ספר ביולוגיה על כל איבר בו נמצאים.

אפשר לשתף את מה שרואים על ידי העתקת הקישור של אותו חלק שרואים. בעתיד הקרוב יתווסף מודל בדמות גבר.

לסטודנטים לרפואה מודל זה יכול להוות תחליף לרישומים סטטיים בספרי רפואה או למודלים תלת ממדיים אחרים שעלותם גבוהה.

השימוש במודל שנמצא עדיין בגרסת ביתא מצריך דפדפן שתומך ב- WebGL כמו Google Chrome Beta

International Encyclopedia of Human Geography

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

האנציקלופדיה International Encyclopedia of Human Geography בהוצאת  Science Direct התווספה לאחרונה לאוסף האנציקלופדיות האלקטרוניות שבספרייה המרכזית.

האנציקלופדיה כוללת קשת רחבה של נושאים בגיאוגרפיה ובנושאים נלווים כמו למשל תורת האקלים,מדעי הסביבה,קרטוגרפיה ו GIS, גיאוגרפיה אורבנית,גיאוגרפיה פוליטית,גיאוגרפיה תרבותית וחברתית,גיאוגרפיה פמיניסטית,גיאוגרפיה ופילוסופיה ועוד.

ניתן לאתר מידע ע"י דפדוף ברשימת כותרים מחברים ונושאים או באמצעות חיפוש מתקדם לפי שדות.

לכל רשומה קישורים למאמרים  באותו נושא מתוך כתבי עת שכלולים ב  – Science Direct  ובטקסט מלא (במידה ולספרייה יש מנוי) וגם קישורים לערכים אחרים באנציקלופדיה .

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה וגם מהקטלוג.

עיתון "מעריב" התווסף לאתר עיתונות יהודית היסטורית

פורסם בתאריך על ידי
1

מעריב, מהחשובים שבעיתונים היומיים של ישראל בעבר ובהווה, התווסף לאתר. זהו העיתון השני במאגר 'עיתונות יהודית היסטורית' שהוא עיתון פעיל, וממשיך להתפרסם בימים אלה (העיתון הראשון הוא ה-Palestine Post, ששינה את שמו ל-Jerusalem Post ב-1950).

בשלב זה הועלו לאתר שני העשורים הראשונים של העיתון (1948-1968) עם כמה חודשים חסרים המושלמים בימים אלה. נכון לעכשיו 74,558 מעמודי מעריב זמינים באתר מה שהופך את העיתון לשני בגודלו (מבחינת מספר עמודים) לאחר "דבר".
זהו העיתון ה-19 המתווסף לאתר, והעיתון העשירי בעברית.

לעיתון

עיתונים נוספים שהתווספו לאתר לאחרונה הם: "חבצלת" ו"השקפה"

מדריך לחיפוש בממשקי העיתונים השונים

הגישה למאגר "עיתונות יהודית היסטורית" דרך אתר הבית של הספרייה > מאגרי מידע.

איגוד האינטרנט הישראלי – פיקיוויקי והנצחת יופיו של הכרמל

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בזמנו כתבתי על פיקיוויקי – מאגר שיתופי לתצלומים בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. הפריטים במאגר נתרמים ומוזנים למאגר על ידי כל מי שמצויה בידו תמונה רלוונטית שיש בה עניין לציבור.. הזנת התצלומים על ידי הגולשים מתבצעת באמצעות מערכת פשוטה כתובה בעברית. השימוש במאגר חופשי לכל, במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים.

יתרונותיו הגדולים של המאגר ביחס לתצלומים וקבצי מדיה רבים אחרים בווב המתעדים את מדינת ישראל וארץ ישראל הם:
א. שימוש במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים
ב. החומר מאורגן בצורה שמאפשרת את אחזורו בקלות תוך שימוש בשיטות מיון וקטלוג מתקדמות

איגוד האינטרנט הישראלי שהוא אחד השותפים למיזם פרסם לאחרונה בעלון "עדכון פעילויות איגוד האינטרנט הישראלי" מדצמבר גיליון 116 – קריאה לכל מי שבידו תמונות שיכולות לסייע בהנצחת יופיו של הכרמל , להעלות אותם למאגר פיקיוויקי.

מידע על הכללים להעלאת תמונות למאגר
למאגר התמונות
לקריאת איגוד האינטרנט הישראלי להנצחת הכרמל

מנוע החיפוש Blekko ופילוח הווב

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מנוע החיפוש BLekko אימץ לו את הסיסמה Slash the Web . ואכן המאפיין הייחודי שלו הוא סינון תוצאות החיפוש על ידי שימוש ב-Slashtags Slashtags מאפשרים למשתמש למקד את החיפוש על ידי שימוש בהגבלות מסוימות בהתאם למה שמופיע אחרי ה- / .קיימים במערכת Slashtags מוכנים ומשולבים במערכת כגון: : – flickr/, youtube /, maps/, people / שמאפשרים למשתמש לסנן את תוצאות החיפוש על פי סוג מסוים של אתרים. קיימים גם מאות Slashtags נושאיים. כמו כן המערכת מספקת למשתמש אופציה להגדיר Slashtags משלו, שיאפשרו חיפוש רק באותם אתרים שיוגדרו על ידי המשתמש. למשתמש שיוצר Slashtags יש אפשרות לשמור את ה- Slashtags כפרטיים או לשתפם ואף להתיר את עריכתם על ידי אחרים.

אפשר לשלב בשאילתת החיפוש מספר Slashtags. פירוט נוסף על אופן השימוש במערכת אפשר למצוא במערכת העזרה באתר.

בחירת אתרים נבחרים על ידי המשתמשים והגדרתם כ- Slashtags מאפשרת למטב את תוצאות החיפוש תוך ניצול חוכמת ההמונים, וזהו ייחודו של BLekko. מאפיין זה אמנם קיים במנועי חיפוש מותאמים אישית אבל ייחודו הנוסף הוא באפשרות לשלב סוגים שונים של Slashtags חלקם מובנים במערכת

למנוע החיפוש

מאגר התמונות החדש של NCBI ושילובו ב-Pubmed

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

NCBI השיקה לאחרונה את מאגר התמונות שלה. המאגר כולל נכון לאוקטובר 2010 , כפי שמצוין באתר,  3 מיליון תמונות ואובייקטים גרפיים מתוך המאמרים החופשיים בטקסט מלא של Pubmed Central.

מן הראוי לציין שחיפוש במאגר התמונות מחפש סטטיסטית את מונח החיפוש בכל שדות הרשומה ואינו תומך בחיפוש המשופר של Pubmed . מנשק החיפוש כולל חיפוש בסיסי ומתקדם שמאפשר להגביל את החיפוש על פי שדות. בתוצאות החיפוש לחיצה על citation מציגה את תקציר המאמר, לחיצה על full text מציגה את הטקסט המלא של המאמר.

מתחת לתקציר מוצגות כל התמונות והאובייקטים הגרפיים שמופיעים במאמר .

אפשר לחפש במאגר התמונות דרך המנשק של מאגר המידע PUBMED אם בוחרים ברשימת הגלילה ב- images.

למאגר התמונות