מנועי החיפוש  בינג   ויאהו  נהנים מהסכם עם טוויטר על הכללת מידע מטוויטר בזמן אמת בתוצאות החיפוש  שלהם. לגוגל היה הסכם  דומה עם טוויטר  מאז 2009  אבל ההסכם לא חודש ב- 2011.

על פי דיווח מבלומברג שתי החברות  גוגל וטוויטר הגיעו להסכם לחדש את הכללתו אוטומטית של מידע בזמן אמת מטוויטר בתוצאות החיפוש של גוגל  במחצית הראשונה של השנה.יש לציין שטוויטר סרבה להתייחס לנושא

שיתוף פעולה זה ישחרר את גוגל מהצורך לסרוק את שירותי טוייטר כדי לכלול ציוצים באינדקס – תהליך  שגוזל זמן. ההסכם החדש יאפשר את נראות הציוצים בתוצאות החיפוש  של גוגל מיד לאחר שנכתבו בטוויטר.

העסקה  תהיה חיובית לטוויטר אבל עלולות  להיות לה השלכות שליליות על הרשת החברתית של גוגל – גוגל +.   ישנן פרשנויות שחידוש ההסכם מהווה הנמכת הילוך מצד גוגל ביחס לגוגל פלוס

לכתבה  בנושא

בעלי עסקים  זקוקים  לכלים כדי לקבל תובנות  לגבי העסק שלהם, לגלות מה אנשים אחרים חושבים עליהם , לשווק את העסקים.  שיווק רב נעשה דרך הרשתות החברתיות.

כתבה  שהתפרסמה ב- 5 בפברואר 2015 כוללת רשימה של עשרה  כלים  שימושיים   שממלאים פונקציות שונות  כגון פרסום תכנים ברשתות השונות בצורה יעילה , עריכת סקרים , ויזואליזציה של תכנים , מעקב אחרי  הפעילות  ברשתות חברתיות  בהקשר של העסק , ניהול המידע ברשתות חברתיות ממקום אחד ועוד. יש לציין שלא כול הכלים חופשיים, חלקם מאפשרים התנסות חינמית

ברשימת הכלים נמצאים הכלים:

Typeform ,  Brand24,  Personapp , Sendible , Everypost,   Mass Planner , HowSociable,  Autre Planete,  Topsy , Hootsuite

ליד כול אחד מהכלים יש תיאור קצר על הכלי והפונקציונאליות שלו.   הכלים מוגדרים  בכתבה כמיועדים לבעלי עסקים קטנים אבל גם משתמשים אחרים ברשתות חברתיות יכולים להפיק מהם תועלת.

לכתבה

באינטרנט  יש  שפע של מנועי חיפוש למטרות שונות  ומסוגים שונים- מנועי אינדקס, מנועי על ומנועי חיפוש ייעודיים

בכתבה ב- 20 שהתפרסמה  ב- Learnu בינואר 2015 יש  רשימה של 40 מנועי חיפוש שמוגדרים כמיועדים לסטודנטים. מנועי החיפוש ברשימה מסווגים  לקטגוריות הבאות:  מנועי חיפוש אקדמיים, מנועי על , מנועי חיפוש לקובצי מדיה (תמונות ווידיאו)  ומנועי חיפוש חברתיים.

רבים ממנועי החיפוש ברשימה בוודאי מוכרים . מבין מנועי העל כדאי לציין  את מנוע החיפוש info.com אשר  משלב  בתוצאות החיפוש שלו  תוצאות ממנועי חיפוש המובילים כולל –  Google, yahoo, Bing, Yandex, Ask, Open Directory   . מאחר ואין חפיפה גדולה בין תוצאות החיפוש של מנועי החיפוש יש בחיפוש זה יתרון. אפשר להגביל   את תוצאות החיפוש לתמונות, חדשות  ועוד.

כפי שמצוין באתר למנוע  יש לו גם תוספי תוכנה _ (plugins)למספר דפדפנים.

מנוע על נוסף שיכול להקל את מלאכת החיפוש הוא  MsFreckles .

כדאי לזכור גם את מנוע החיפוש לחיפוש חומרים בגישה פתוחה ממאגרי מידע מוסדיים base .

לרשימת מנועי החיפוש

בינואר 2015  התפרסמה כתבה ב-2   חלקים ב- information today   בנושא ספרים אלקטרוניים בשנת 2015 – מגמות ותחזיות.  המידע שלהלן לקוח מכתבות אלו.

בארה"ב – על פי דוח Book Stats של    AAP האחרון מדצמבר 2014 חלה עליה ברווחים מספרים אלקטרוניים ב- 5.6%  יחסית  ל – 2013

על פי דוח הספרים של Kobo מדצמבר 2014  ההערכה היא ששוויו של שוק הספרים העולמי הנוכחי  הוא 14.5 מיליארד דולר והתחזיות שיגדל ל- 22 מיליארד ב- 2017.  על פי דברי נשיא KOBO     חלה התקדמות עצומה בשוק זה מבחינת הגידול במספר המולים, המשתמשים והטכנולוגיות החדשות.

באירופה שלא  כארה"ב המגמה חזקה פחות.  – 8%  מצריכת הספרים הכללית בצרפת, פחות מ- 4% בגרמניה ואיטליה, 1% בשוודיה ונורבגיה  על פי דוח ה- new York times. אנליסטים סבורים שמחירם הגבוה של  הספרים הוא הגורם העיקרי למצב זה . המחיר הממוצע של גרסה אלקטרונית של רומן רב מכר בגרמניה או בצרפת הוא 20$  בהשוואה ל- 9$  בבריטניה.

באסיה יפן היא המובילה בשוק הספרים האלקטרוניים עם 15% מכלל שוק הספרים .

שירותי המנוי לספרים אלקטרוניים נמצאים בעליה.  בתחום זה ראויה לציון Scribd

לאור נתונים אלו נשאלת השאלה האם הגיע סופו של הספר המודפס?    מסתבר שלא. על פי סקר  של The Bookseller נמצא ש- 75% בגילאים 16-24 מעדיפים את הספר המודפס על פני האלקטרוני.

זאת ועוד, מחקר מעניין מצא  שלקריאה מקורא אלקטרוני השפעה שלילית על השינה ואיכותה.

יודעי דבר מאמינים שלקורא בשנת 2020 – 2030 תהיינה שתי ספריות – האחת של ספרים בדפוס והשנייה של ספרים אלקטרוניים.

לכתבה 1

לכתבה 2

מנוע החיפוש DuckDuckGo מתאפיין בכך  שהוא שומר על הפרטיות של המשתמש. הוא אינו משתף שאילתות של המשתמשים עם אתרים אחרים, אינו שומר היסטוריה של חיפושים ואינו שומר מידע  שקשור למקום/ מחשב  של המשתמש – כפי שעושים מנועי חיפוש אחרים כדי  להגדיל את מאמצי הפרסום שלהם.

נתונים סטטיסטיים  השנה מורים על  גידול ניכר במספר המשתמשים שלו. בסוף 2014  נרשמו  כ- 7 מיליון  שאילתות ישירות ביום .  הגידול ניכר בעיקר בסוף השנה  ואחראים בחברה מייחסים זאת  להוספתו כאופצית חיפוש  בדפדפנים של  Apple  ו- Mozilla.  בספטמבר  Apple  הטמיעה את  DuckDuckGO   כאופצית חיפוש בדפדפן   Safari  ( גוגל הוא עדיין ברירת המחדל)  . בנובמבר  Mozilla הוסיפה את DuckDuckGo לדפדפן  Firefox.

נתוני  השימוש ב- DuckDuckGO   מלמדים שצעדים אלה תרמו לגידול.  בעוד שב-8 החודשים הראשונים של שנת 2014  שיעור  הגידול  הממוצע החודשי היה 3.5%  בארבעת החודשים האחרונים של השנה קצב הגידול  היה 10.2%   – כמעט פי 3.

יש להניח גם שהגידול בשימוש ב- DuckDuckGO   מלמד על המודעות הגוברת בקרב משתמשים לבעית הפרטיות במרשתת.

מידע נוסף בכתבה בנושא

על פי הצהרה מתאריך 8 בינואר 2015 שירות ההשאלה הבינספרייתית   של OCLC      ושל ה- British Library   חברו יחדיו  כדי לספק לספריות  אופציה חדשה מהירה יותר וגמישה יותר להספקת פרסומים.  אופציה זו תאפשר לספריות לוודא את הזמינות  של המסמכים ב- British Library לפני ההזמנה  ואת זמינות האופציה של הספקת מסמכים דיגיטלית  שתקצר את זמן ההשאלה למספר דקות.  כמו כן תספק לספריות  מגוון אופציות להספקת מסמכים ומחיר.

אופצית הרכש החדשה תפשט גם את תהליכי הספרייה בכול הקשור למחויבות לזכויות יוצרים  ספריות יוכלו להמשיך להשתמש בשירותי ההשאלה הבינספרייתית של OCLC       – IFM     לתשלום הרכישות.

ספריות  בעלות חשבונות קיימים ב- British Library ימשיכו לקבל מחיר  דיפרנציאלי  נלווה לחשבונות שלהם.

על פי דברי בכיר ב- OCLC הספריות הן הנשכרות מההסכם ;

"OCLC's partnership with the British Library makes it possible for WorldShare ILL libraries to quickly determine if documents are available, and have them delivered to users—sometimes within minutes These expanded options for interlibrary loan and document delivery will save library staff time and effort, and will deliver greater value for library users."

פרטים נוספים כולל מדריך לביצוע הרכישות בהצהרה המלאה

כתבה: שלומית פרי – מנהלת הספרייה למדעי החברה ולניהול

אתמול הושקה אצלנו בספרייה מערכת המידע IFAT DIGGER – מערכת חיפוש מידע בתקשורת הישראלית.

באירוע ההשקה השתתפו כ – 50 איש מכל הספריות באוניברסיטאות ובמכללות וכן דוברים, עיתונאים, אנשי תקשורת וחוקרי תקשורת.

לאחר נשנושים ורכילות, פתחתי את האירוע וסיפרתי על שיתוף הפעולה בין הספרייה לחברת "יפעת"  ועל הדרך שעשינו משלב הצורך והרעיון ועד להשקת המוצר.

מני אברהמי, מנכ"ל חברת יפעת מידע תקשורתי, הדגים את מערכת DIGGER, ו ד"ר אזי לב-און, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל הציג את הצורך האקדמי במערכת.

מערכת ה – DIGGER הינה מערכת מידע חדשנית ויחידה מסוגה, אשר מאפשרת לאתר את כל המידע מהעיתונות, האינטרנט ותוכניות האקטואליה מהרדיו והטלוויזיה החל משנת 2006.

המערכת מאפשרת חיפוש של 4 מושגים בו זמנית, את ממצאי החיפוש ניתן למיין ולסנן. בנוסף, ניתן לקבל רשימת כותרות האייטמים בהם יש אזכור לנושא החיפוש וכן סיכום כמותי של תוצאות החיפוש.

תמונות האירוע

פוסט של עמי סלנט על המערכת

אירוע מוצלח ומושקע, מאגר מידע חיוני לכולנו ואנו כבר במשא ומתן על רכישת מנוי למאגר.

בשנת 2014  היינו עדים ל- 4 מגמות בולטות בטכנולוגיה – האינטרנט של הדברים, הנתונים הגדולים, המעבר לענן  ובטחון הסייבר.

מה הן התחזיות ביחס  למגמות אלה ב- 2015?

האינטרנט של הדברים –  ימשך הגידול בהשקעות באינטרנט של הדברים. על פי ABI  Research חל ב- 2014 גידול של 20% במכשירים המחוברים. בשנת 2015 על פי Cisco יהיו 25  ביליון מכשירים מחוברים ואלה יוכפלו ל- 50 ביליון מכשירים ב- 2020.

עד כה ההשקעות באינטרנט של הדברים  באו בעיקר מתחום טכנולוגיות המידע  והטלקום. ב- 2015 חוזים שהשקעות באינטרנט של הדברים יגדלו אף מחוץ לתעשייה זו. תעשיית הקמעונאות במיוחד תכנס לתחום זה דרך  הטכנולוגיה הלבישה.

אחת התוצאות של גידול  זה היא דרישה גדלה בשוק למדעני  נתונים  data scientists  שידעו לנתח את המידע על מנת להגיע לתובנות ולמודיעין עסקי . מגמה זו הסתמנה כבר ב- 2014  והיא תמשך גם ב- 2015.

הנתונים הגדולים –  המשמעות של הנתונים הגדולים היא גם היכולת להפיק תובנות מהנתונים. ב- 2014  ארגונים קבלו החלטות אינטליגנטיות יותר בכול הנוגע ללקוחות שלהם. ב- 2014 מנועי המלצות מתוחכמים כמו Amazon  , Netflix  ו- Google  צפו את תחומי העניין של המשתמשים בדיוק רב יותר . חלה התקדמות גם בתחומים אחרים  כגון לוגיסטיקה קמאונאות ותקציב בשל  ההתקדמות בתחום המודיעין העסקי.

על פי IDC  ב- 2015  צופים השקעות גדולות יותר בתוכנות לניתוח הנתונים הגדולים.

הענן – שנת 2014  הייתה שנה גדולה למחשוב ענן. בשנת 2015 יחול גידול נוסף בתחום זה. הנתונים הגדולים  שנוצרים מהאינטרנט של הדברים הם מניע חשוב למעבר לענן. מחקר IDG    מצא  ש- 61%  מהארגונים ישקיעו  בטכנולוגיות כדי לשפר את פתרונות הענן.

אבטחה בסייבר – תעשיית  האבטחה  בסייבר חייבת להשקיע בגיוס כשרונות  ובעלי מיומנויות  בתחום.

לכתבה  בנושא

בשנת 2014  מנוע החיפוש גוגל המשיך להיות דומיננטי בשוק החיפוש ותפס  67% משוק החיפוש על מחשבים שולחניים בארה"ב

אך לגבי העתיד על פי דברי CEO   Larry Page  החברה  מתכוונת להרחיב את פעילותה מעבר לשוק החיפוש.

על פי תחזיות גוגל תרחיב את פעילותה ב-4 תחומים נוספים:

• גרסה צרכנית של  Google Glass. לא ברור מה המוצר יציע מעבר לשלב  ה"אב טיפוס" . צופים לירידה במחירו של המוצר.
• השקעותיה של גוגל  ב-   YouTube גדולות. צופים שגוגל תעשה עסקאות עם  חברות פרסום כדי להביא את תקציבי הפרסום שלהן ל- Youtube.
• חברת גוגל תעשה צעדים להרחיב את שוק מערכת ההפעלה אנדרואיד שתופסת כבר היום 80% מהסמרטפונים בעולם על ידי פיתוח גרסאות מתקדמות  וגם צעדים בכיוון מכשירים לבישים נתמכי אנדרואיד.
• כמו כן צופים המשך חקירות חוסר אמון כלפי החברה באירופה. למרות שגוגל  ממקדת מאמצים בתחומי עסקים חדשים החיפוש הוא עדיין מקור לחמה של החברה   והדומיננטיות של החברה בתחום זה תמשיך להיות כרוכה ב"כאבי ראש"  של חקירות חוסר אמון.  בין הטענות שהושמעו כנגדה בעבר היו מתן עדיפות       בתוצאות החיפוש   לפלטפורמות שלה כגון   -Youtube  – Google+    על פני פלטפורמות מתחרות, נושא "הזכות להישכח"  –  זכות שמתירה לאנשים לבקש ששמם לא יופיע בתוצאות החיפוש אם התכנים לא רלוונטיים או לא עדכניים.  כול אלה מעידים על חשדות נרחבות בגוגל באירופה  שצופים שתמשכנה.

לכתבה בנושא

ההתפתחויות ברשת שכרוכים בהטשטשות הגבולות בין מידע ציבורי ופרטיות מעוררים את נושא עתיד הפרטיות. סקר מומחים שערך pew ענה על הדעה השנויה במחלוקת האם פוליטיקאים ותעשיית הטכנולוגיה יוכלו ליצור תשתית בטוחה של פרטיות עד שנת 2025  שתבטיח חדשנות לצד הגנת המידע האישי.

בסקר השתתפו אנשי טכנולוגיה, חוקרים,  מנהלים, עושי מדיניות ואנליסטים.

כ- 55% מתוך 2511 המשיבים לסקר ענו שהם אינם מאמינים שתשתית כזו תתקיים בעשור הבא לעומת 45% שטענו שזה אכן יקרה. למרות חילוקי הדעות  בנושא זה היו דעות משותפות כך למשל הדיעה שהחיים המקוונים באופיים הם ציבוריים. היה אף מי שהרחיק לכת ואמר  "  “Privacy will be the new taboo and will not be appreciated or understood by upcoming generations.”

דעות נוספות  של מומחים בדוח המלא

כנס אווה  מינרווה 2014  התקיים השנה ב-11 בנובמבר 2014 בירושלים תחת השם  דִּיגִיטִיזַצְיָה של מורשת תרבותית.

בכנס הוצגו מגוון נושאים :

• פורטל המוזיאונים הלאומי – מאפיינים עיקריים, סוגיות , תוכן ותצוגה , פירמידת התוכן של המוזיאון, הכשרת הצוות לעבודה בסביבה של מדיה דיגיטלית , הגדרת קהלי היעד , מיהם קהלי היעד ,  התאמת תכנים וכלים לקהלי היעד השונים – חוקרים, מרצים, סטודנטים, תיירים, מערכת החינוך , תהליך העלאת פריטים לפורטל המוזיאונים הלאומי, הפורטל כפלטפורמה לקידום מוזיאונים, הערכה של טכנולוגית מולטימדיה ומשחקים במוזיאונים  ופיתוח מערכות אינטראקטיביות ושיתופיות של מוזיאונים.
• מדעי המחשב  בשירות מדעי הרוח,
• פרוייקט ספרייה – ספרייה של טקסטים יהודיים
• The Open Press Archive וכיצד נתונים פתוחים יכולים לתרום למורשת הדיגיטלית
• Europeana – פרוייקטים והתקדמות , Judaica Europeana
• המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס,
• שיתוף פעולה בינלאומי בשימור האמנות הוויזואלית
• ספריות דיגיטליות ונתונים פתוחים מקושרים
• כלי גילוי בספריות אקדמיות ועוד

למצגות הכנס

גם המצגות מצגות מ- 2011, 2012 ,  2013  זמינות באתר

תודה לחנן כהן  על המידע