ביום רביעי 16.5.2012 התקיים במסגרת "2012 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-27 ,יום עיון בנושא: " המידע ברשת לאן? – הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו?"    להלן סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

האם הווב מת?    נשמעות  לא אחת חששות מהתופעה של  מידע  במערכות סגורות למחצה ברשת האינטרנט : יישומי מובייל סגורים שעלולים להשפיע על מעמדו של הווב ברשת,  ומידע סגור ברשתות חברתיות – תופעות שעלולות להיות להן השלכות על מנועי חיפוש. ביום העיון ראינו שהחששות לגורלו של הווב מופרכות.  לאור המצב ,  השאיפה והמגמה המסתמנת היום היא לחבר בין העולמות.

עולם המידע צועד לקראת חיבור בין מנועי חיפוש בווב, רשתות חברתיות והמובייל.  יום העיון עסק  בהתפתחויות  בתחומים אלו ובחיבור בין שלושת העולמות עם דגש על טיפים למשתמש

ביום העיון ראינו כיצד המידע הופך להיות יותר פתוח ונגיש , משותף ומקושר יותר , מותאם אישית יותר,  חוויתי יותר למשתמש ופותח לו חלון הזדמנויות במישור העסקי, המידעני, והחינוכי……………………………………………..

במשך היום התקיימו 13 הרצאות במסגרת 5 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': איתור מידע ברשת

• מידע ברשת –  לקראת מידע פתוח, משותף  ומקושר יותר – ד"ר יפה אהרוני , אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל

ההרצאה  עסקה  בשאלה –  לאן צועד המידע בעולם בו הרשתות החברתיות והנייד הביאו לכאורה לנסיגה במעמדם של הווב ומנועי חיפוש,  והתמקדה בהצגת שלוש מגמות חיוביות מבחינתו של המשתמש- המידע פתוח יותר, משותף יותר מובנה ומקושר יותר.ההרצאה התייחסה  להתפתחויות בתחום תנועת הגישה הפתוחה, הציגה  את הצד החיובי של רשתות חברתיות עם דגש על  רשתות חברתיות לאקדמיה,  ועסקה  גם בחזון הווב הסמנטי והנתונים המקושרים. בכל אחת ממגמות אלו הוצגו  נתונים ודוגמאות ליישומים מעשיים.   . למצגת ההרצאה ,   למצגת נוספת בנושא רשתות חברתיות לאקדמיה מיום העיון ספריות ומרכזי תרבות בעידן הגוגל – משתפים ומשתתפים

• איתור מידע מדעי ברשת – פרופ'  יהודית בר אילן , אוניברסיטת בר-אילן

ההרצאה עסקה באיתור מידע מדעי ברשת.  נסקרו  סוגים שונים של כלים ברשת לאיתור חומר מדעי – מנועי חיפוש כגון: גוגל סקולר ומיקרוסופט אקדמיק, כלים חברתיים לניהול מידע  reference managers , קהילות אקדמיות ומאגרים נושאיים.  למצגת ההרצאה

• ניטור מידע, ניתוח פעילות וחיפוש חברתי ברשתות חברתיות –  אלעד אמיר.מנכ"ל SpyTheNet

ההרצאה עסקה     בחיפוש חברתי בשירות הסקטור העסקי,  באיתור משפיענים  ושימושים ובדרכים לאיתור אסטרטגיות מוצלחות, טרנדים וסיכונים ברשת . למצגת ההרצאה.   למצגת ההרצאה

• הזיר"ה החדשה של הורדות וצפייה ישירה בסרטים , סדרות ותכני בידור מקוונים– ד"ר  נדב דפני, מנכ"ל stips יזם אינטרנט ואיש פיתוח

הרשת הישראלית זועזעה לאחרונה מהסרה של אתרים מרכזיים להורדת תכני מדיה, כגון סרטים, סדרות וכדומה. גוף בשם זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט), האמון כאמור, על אכיפה של זכויות יוצרים בתחום זה, מצליח ל"ייבש" את תחום ההורדות והצפייה הישירה של תכנים לא חוקיים ברשת, על ידי סגירת אתרים והשתת קנסות כבדים על מפעיליהם.

מנגד, ברור שהטלוויזיה והקולנוע עוברים תהליך בלתי-הפיך של הגירה לרשת. הפתרונות והפיתוחים כבר בשער, חלקם במחשב האישי וחלקם במכשירי הסלולר והטבלטים. בהרצאה הוצג הנושא מהיבטים שונים שלו, כולל פיתוחים שונים בתחום ומגמות בצריכת מדיה מקוונת וכיצד הם מתמודדים עם ההיבטים החוקיים והכלכליים של פרסום מדיה שבעבר עלתה כסף רב – דרך האינטרנט – חלקה הגדול בחינם וחלקה במחירים זולים לאין-שיעור מבעבר. למצגת ההרצאה

מושב ב': מידע נייד, מותאם אישית ומבוסס מיקום

• פרסונליזציה של מידע – פרופ'  ברכה שפירא , אוניברסיטת בן גוריון

ההרצאה עסקה בפרסונליזציה של מידע ומערכות המלצה

• "העולם בכף ידך" – הטלפון ככלי לאיחזור מידע גאוגרפי מקומי – דניאל ליפסון, הספרייה הלאומית, ירושלים

ההרצאה עסקה  בנושא ההימצאות בשטח בעזרת אפליקציות גיאוגרפיות לסמארטפון. הוצגו והודגמו מפות סטטיות כלליות וייעודיות המותאמות למובייל אך הושם דגש  בעיקר את השימוש באפליקציות ה Geolocation על מנת לקבל וליצור מידע מבוסס מיקום המתרחש בזמן אמת. הייתה התייחסות לבעיות הפרטיות הקשורות למידע מבוסס מקום למצגת ההרצאה,,  להרצאה

מושב ג': הנייד וחווית המשתמש – מציאות רבודה והחיבור בין העולמות – הפיזי והוירטואלי וגם החברתי, מובייל ווב

• Intuitive Content Authoring for Augmented Reality on Mobile Phones – פרופ' ג'יהאד אל-סאנה, אוניברסיטת בן גוריון

ההרצאה חשפה את ההיבט הטכנולוגי של המציאות הרבודה והשימושים השונים של המציאות הרבודה כגון חינוך ומשחקים

• ויקיפדיזציה של המציאות המוחשית – שילובי מציאות רבודה ומידע ממדיה חברתית בתחומי חינוך, בידור וחברה– תמי נויטל, מרכז שהם , האוניברסיטה הפתוחה

יישומי מציאות רבודה (Augmented Reality) מאפשרים להוסיף לעצם מוחשי שכבות וירטואליות של מידע ומטא-דאטה המוצגות לצופים בעזרת אפליקציות במכשירים ניידים . מרבית הדוגמאות ברשת מציגות שימושים ביישומים אלה בהקשרים של שיווק או התמצאות מרחבית. בתחומי החינוך, ההעשרה והנגשת מידע חברתי מסוגים שונים לציבור ניתן לעשות שימוש מרשים ואפקטיבי ביותר ביישומים כאלה. בהרצאה הוצגו מספר דוגמאות קיימות ונדון הפוטנציאל הגלום בשילוב בין המוחשי לוירטואלי ובתרומתם של המשתמשים עצמם ליצירת שכבות המידע הוירטואליות האלה.  למצגת ההרצאה

למאמר שפרסמה תמי  בעלון "צליל מקוון" שיצא באחרונה , יש שם פירוט ודוגמאות נוספות לשימושי המציאות הרבודה בתחום החינוך וההדרכה, וטקסט ארוך יותר המפרט את עיקרי ההרצאה

• חווית משתמש נכונה במוביל ווב – אתר סלולרי מול אפליקציה, ליאור יאיר , מנכ"ל משותף בחברת נטקראפט, מכון טכנולוגי חולון

מחקר של גרטנר שנערך ב-2010 מראה שעד סוף 2013 רוב הכניסות לאתרים בעולם כולו יהיו דרך סמארטפונים ומכשירים מובילים אחרים בעלי דפדפנים.

בשנים האחרונות הושקו מאות אלפי אפליקציות סלולריות למכשירים השונים. בשנה האחרונה התגלתה דרך חדשה להגיע אל ציבור המשתמשים – אתר מותאם לגלישה סלולרית. מה היתרונות של אתר סלולרי אל מול אפליקציה? מתי נכון להתאים אתר לסמארטפון ומתי נכון ליצר אפליקציה חדשה? מה ההבדלים ביניהם? איך ניתן לייצר חווית שימוש טובה באתר המותאם למכשירי הסלולר?

על זאת ועוד דובר בהרצאה. למצגת ההרצאה

מושב ד' :הווב הסמנטי

חיפוש סמנטי מתקדם: עולם הפטנטים ומידע רפואי כדוגמא

• ד"ר אריאל פרנק, אוניברסיטת בר-אילן; ד"ר אשר וילק, המרכז הבינתחומי הרצליה

ההרצאה  כללה 2 חלקים –ד"ר אשר וילק הדגים בהרצאה את  מהותו ויתרונותיו של החיפוש הסמנטי וכלל דוגמאות לחיפושים כאלו מתחום הפטנטים. ד"ר אריאל פרנק  הדגים את מאפייניו ויתרונותיו של המנוע הסמנטי New Pubmed search שבו משולבת טכנולוגיה סמנטית על מאגר המידע הביורפואי Pubmed  למצגת ההרצאה של ד"ר אריאל פרנק, למצגת ההרצאה של ד"ר אשר וילק

מושב ה': ערוצי מידע ועסקים ברשת בשנת 2012 – קידום אתרים, שיווק, כיצד לעשות כסף מתוכן

• גוגל 2012 – היכן נקודת ההיתוך בו נפגש המוח האנליטי עם המוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר וקידומו,  ניר שי , nearme  – קידום אתרים בגוגל

ההרצאה התמקדה  בתפקידם של אנשי ה-SEO     בתהליך הקמת אתר ברשת . כיצד לתכנן אתר מצליח באינטרנט? המוח האנליטי והמוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר – "כיצד מתחלקת האחריות בין אנשי העיצוב וה- UI ובין אנשי ה- SEO ?"

אם עד היום היינו זקוקים לאנשים עם חשיבה אנליטית והיכרות טובה עם הטכנולוגיה כדי להצליח ולהשיג יתרון יחסי על פני המתחרים, כיום אנו זקוקים לחשיבה הרמונית בין השתיים, כדי להגיע לנקודת ההיתוך – היא ההצלחה

להרצאה , טיפים לקידום אתרים

• שיווק המותג ברשת – שילוב בין ערוצי מידע שונים ובניית אסטרטגיה לנוכחות הוליסטית ברשת בשנת 2012, ורד חורי,  ewise , שיווק חכם ברשת

הרשת מלאה בפרסומות והצרכנים מוצפים במידע ובכל זאת ישנן דרכים חכמות להתבלט ולהצליח.
בהרצאה הודגם כיצד עסקים עם תקציבים קטנים כגדולים יכולים להיבדל, ליצור באזז ולמתג עצמם כאוטוריטות, בעזרת נוכחות חכמה ברשת ושימוש בערוצי מידע שונים. לקוחות ופרוייקטים הם לא 'העתק-הדבק', כל לקוח נבדל בצרכים ובאפיקי השיווק שנבחר עבורו.
מקצועיות, יצירתיות, ראש פתוח והכרות מעמיקה עם הלקוח – מאפשרים לתת את הפתרונות החכמים ביותר. למצגת ההרצאה, לצפייה בסרטון על שיווק אינטרנטי

• עושים כסף מתוכן: לכל ארנק יש מפתח…הצרכנים מכתיבים את המודל העסקי סיגל אמסלם, אתר התיירות, מפה

נסקרו  מודלים קיימים (אתרי תוכן בחינם מול אתרי תוכן בתשלום) ונבחנו מודלים מתהווים (תוכן פרימיום, שירותי תוכן און ליין, מיקרו פיימנט ועוד) הוסבר כיצד פלטפורמות טכנולוגיות (web 2.0, פייסבוק, סמארטפונים בצירוף GPS ) משפיעים על שינוי במודלים העסקיים הקיימים. לבסוף ניתן מענה לשאלה  כיצד עשוי התוכן באינטרנט להצדיק את הקיום העסקי שלו..למצגת ההרצאה, לאתר מפה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2012  מחברת  טלדן

הבנק העולמי מאמץ את מדיניות הגישה הפתוחה. במסגרת מדיניות זו המאגר הרשמי של הבנק The World Bank Open Knowledge Repository – OKR פתוח לכול.

עם השקתו במסגרת הגישה הפתוחה באפריל 2012 – OKR כולל ספרים שיצאו לאור בשנים 2009-2012 , דוחות של הבנק בנושאי פיתוח מאז 1978 , מחקרים בנושאי כלכלה , מאמרים מהשנים 2007 -2010 שיצאו לאור בכתבי עת של הבנק ועוד. פירוט של התכנים השונים אפשר למצוא באתר.

רוב התכנים במאגר הם חופשיים לשימוש במסגרת Creative Commons Attribution 3.0 Unported license . לגבי תכנים במאגר שאינם במסגרת זו יש ציון מפורש של תנאי השימוש.

מן הראוי לציין ש-OKR מאמץ פרוטוקולים שמאפשרים אינטראופרביליות בין מאגרים ושימוש חוזר בתכנים. הפרוטוקולים הם- Initiative Dublin Core Metadata ו- OAI-PMH.

בחיפוש המתקדם במאגר אפשר להגביל על פי סוגי החומרים השונים במאגר- דוחות שנתיים, כתבי עת, ניירות עבודה, ספרים, מחקרים כלכליים, ותכנים רב לשוניים. כמו כן אפשר להגביל את החיפוש על פי כותר, מחבר, תאריך, נושא, מלות מפתח, אזור וארץ, ולמיין את תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות, כותר ותאריך.

נייר מדיניות הגישה הפתוחה של הבנק פורסם ב- 2 באפריל  2012 והמדיניות תיכנס לתוקפה ביולי 2012

ל- OKR

לכתבה בנושא

הווב שבעיקרו מורכב מאוסף דפי html מהווה רק חלק מרשת האינטרנט. מאז שנת 2000 הווב נמצא בנסיגה וחלקיו האחרים של האינטרנט מהווים מקור למידע . אחד ממקורות המידע העולים הם יישומי המובייל. יישומים אלה שמכונים אפליקציות נייטיב הן אפליקציות סגורות שמורידים למכשירים הניידים.

השימוש בטלפונים חכמים ומחשבי לוח נמצא בעלייה ועמו גם השימוש באפליקציות. על פי תחזיות חברת המחקר גרטנר מדצמבר 2011 ,בשנת 2014 ימכרו מִילְיַארְד טלפונים חכמים – מספר כפול מתחזיות המכירה של מחשבים אישיים באותה שנה . יש לכך השלכות על השימוש באפליקציות לעומת השימוש בווב. עם גידול השימוש במכשירים ניידים גדל השימוש באפליקציות נייטיב סגורות שמספקות שירותים קלים למשתמשים על חשבון השימוש בווב הפתוח – המשתמשים משתמשים ברשת האינטרנט אך לא בווב . מספר האפליקציות היום גדול , וחוזים ששנת 2013 תהיה שנת השיא מבחינת המכירות של האפליקציות .על פי תחזיות גרטנר מדצמבר 2011 בשנת 2015 פיתוח אפליקציות ייעודיות לסמרטפונים ולמחשבי לוח יעלה על פיתוח פרויקטים למחשבים אישים ביחס של 4 ל- 1.

במקביל לגידול בשימוש בטלפונים ניידים אנו עדים לשימוש הולך וגובר ברשתות חברתיות שאף הן סגורות למחצה. על פי גרטנר עד 2014 יחליפו הרשתות החברתיות את שירותי הדוא"ל ככלי העיקרי למטרות תקשורת בין-אישית עבור 20% מהמשתמשים העסקיים

כל זה מוביל לכאורה למצב של נסיגה בווב הפתוח לטובת מערכות סגורות או סגורות למחצה ולכך יכולות להיות השלכות שליליות על מנועי חיפוש ומעמדם בווב על כל ההשלכות שיש לכך לגבי המידע למשתמש. מעמדם של מנועי החיפוש תלוי במעמדו של הווב שכן עיקר הטכנולוגיה שלהם מתבססת על הזחלנים שסורקים את הווב הפתוח שרובו כולל דפי html.

לאור מצב זה והמפנה החשוב בעולם הדיגיטלי מווב פתוח לפלטפורמות סגורות שמשתמשות ברשת האינטרנט לתעבורה אך לא בדפדפן לתצוגה אין פלא שכתבת שער ב- Wired magazine in 2010 בשם "The Web Is Dead. Long Live the Internet" חוזה נסיגה במעמדו של הווב .

אזהרה דומה נשמעה מפיו של ממציא הווב עצמו Tim Berners-Lee בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American :

, “The Web as we know it is being threatened,” adding that it “could be broken into fragmented islands.”2

מאז נושא זה שנוי במחלוקת ומעורר ויכוחים ודיונים על מעמדו של הווב ברשת האינטרנט וההשלכות לגבי מנועי חיפוש., והיום מומחים רבים סבורים שהיתרונות של הווב רק גדלים.

פיתוח המובייל ווב (לעומת יישומי המובייל) הוא צעד בכיוון חיזוק מעמדו של הווב ,    ו-HTML5 CSS3 הם אמצעים לכך וגם פתרון לבעיות נגישות אחרות של מנועי חיפוש למידע ….הנראות של המידע מרשתות חברתיות למשתמש גדלה אף היא עם שילוב מידע מרשתות חברתיות במנועי חיפוש.

לצד מגמה זו של שילוב ותעבורה בין האיים השונים בווב אנו עדים היום גם למספר מגמות חיוביות נוספות מבחינת המידע בווב והמשתמש – תנועת הגישה הפתוחה נמצאת בעלייה מתמשכת , רשתות חברתיות מאפשרות את שיתוף המידע כולל מידע אקדמי ברשתות חברתיות אקדמיות, וחזון הנתונים המקושרים הולך וקורם גידים – כל אלה יהפכו את המידע לא רק לפתוח יותר אלא גם לחופשי, משותף ומקושר יותר ואין ספק – המשתמש הוא הנשכר העיקרי.

למאמר המלא

ליום העיון "המידע  ברשת לאן? הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו" שיתקיים    בכנס טלדן מידע 2012.  ביום העיון ידון נושא זה עם דגש על המידע וטיפים למשתמש.

למאמר שפורסם  בדה מרקר