הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות.

נושא זה נחקר יותר ויותר ותופס מקום גם בכנסים מקצועיים. גם בכנס  ACM Web Science Conference 2012  שהתקיים ב- 22- 24 ביוני  2012  באבנסטון, אילינוי  התקיימה סדנה מיוחדת לנושא –  Almetrics12.

המונח Altmetrics   מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה .  החזון מתואר במניפסט  באוקטובר 2010

על פי מניפסט זה של    ALTMETRICS בשנים האחרונות חל גידול בספרות המדעית,  וגידול זה מחייב סינון של הרלוונטי והאיכותי ביותר . למרבה הצער,  שלושת המדדים המסורתיים :  Peer-review , מדדים מבוססי ציטוטים  ו- JIF    –  שמודד ממוצע ציטוטים למאמר  נכשלים במילוי המטרה.

 שיטת ה- Peer-Review   על פיה  מאמר עובר תהליך של שיפוט והערכה על ידי 2 שופטים שרת יפה את הקהילה המדעית אלא שנראה שאותות הזמן מתחילים להיות ניכרים בו.  חיסרון עיקרי הוא העובדה שהתהליך איטי

 מדד הציטוטים הוא שימושי אבל לא מספיק. מדד כמו h-index הוא איטי אפילו יותר מאשר תהליך ה- peer-review. ציטוט ראשוני של עבודה  יכול להימשך שנים, עבודה חשובה יכולה להישאר ללא ציטוטים, מדדים אלה צרים , ישנה התעלמות מאימפקט מחוץ לאקדמיה  ומהסיבות וההקשר של הציטוטים.

 JIF  שמודד את ממוצע הציטוטים למאמר לעתים נעשה בו שימוש לא נכון להערכת האימפקט של מאמרים בודדים.  למרבה הצער הפרטים המדויקים בהקשר למדד זה  נותרו בגדר של סוד מסחרי והאפשרות למניפולציה קלה יחסית.

 היום הרבה חוקרים ואנשי מדע עוברים לווב  שכולל מגוון שירותים רלוונטיים : שירותים מקוונים לניהול רשומות ביבליוגרפיות כגון Zotero ו- Mendeley  שכל אחד מהם כולל עשרות מיליוני מאמרים , טוויטר ובלוגים  מקצועיים/מדעיים.

 בסביבה מגוונת זו Altmetrics  –  מדדים מגוונים אף הם בצורת קישורים , סימניות, דיונים  יכולים להוות מדד אימפקט  מתאים . מדדים אלה מהירים יותר מ- peer review,  שלא כציטוטים  מדדים אלה עוקבים אחר האימפקט מחוץ לאקדמיה , אחרי מאמרים משפיעים שאינם מצוטטים ואימפקט ממקורות שלא עברו את התהליך של השיפוט.

 כמובן שנושא ה-Altmetrics  עדיין בראשיתו ושאלות רבות עדיין אינן פתורות אך המשבר במדדים הקיימים היום והגידול המואץ בתקשורת המדעית  מחד לצד המגוון הגדול והמהירות של  ה- Altmetrics  הופכים אותם להיות כדאי השקעה.

לאתר altmetrics

 קישורים למאמרים  וכתבות בנושא 

  תודה לד"ר רות נדזל שהסבה את תשומת לבי לנושא זה בכתבה ששלחה לי 

 ACM Web Science Conference 2012  התקיים ב- 22- 24 ביוני  2012  באבנסטון, אילינוי .

 מדע הווב מטבעו הוא רב תחומי  – עוסק בארכיטקטורה ויישומים בווב, באנשים, ארגונים ומדיניות שמעצבת את פני הווב . לכן כנס   ACM Web Science Conference 2012  היה רב תחומי ושם לו למטרה כפי שמוצהר באתר להביא לדיאלוג בין התחומים השונים:  מדעי המחשב ומדעי המידע, תקשורת סוציולוגיה, פסיכולוגיה כלכלה משפטים  ומדעי המדינה.

 ההרצאות והסדנאות בכנס התמקדו בחקר היחסים החברתיים טכנולוגיים בווב. הרבה הרצאות עסקו ברשתות חברתיות בהיבטים שונים,  ובשימוש ביישומים שונים בווב לצורך ניתוח בעיות פוליטיות וחברתיות.

ה- proceedings  המלא של הכנס ( אסופת מאמרים) משתרע על פני  521 עמודים חופשי להורדה מאתר הכנס  

 Marcus P. Zillman  פרסם לאחרונה רשימה מוארת של מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים, .  לא כל האתרים חופשיים, הרבה אתרים ברשימה מוכרים ואינם חדשים, אחרים הוזכרו בעבר בבלוג.  הרשימה  כוללת  גם מספר  מנועי חיפוש ייעודיים לחומרים אקדמיים שהאינדקס שלהם נוצר ידנית באמצעות השירות Google Coop  ליצירת מנוע מותאם אישית שכדאי להכיר. חלקם כלליים וחלקם ייעודיים .

להלן מספר מנועי חיפוש כאלה:

Academic Index.net   הוא מנוע חיפוש מותאם אישית לחומרים אקדמיים.     על פי מה שמוצהר באתר,  האינדקס של המנוע    כולל אתרים איכותיים שנבחרו על ידי ספרנים ואנשי מקצוע., כולל אפשרות לחפש גם בחומרים בגישה פתוחה ומאגרי מידע מוסדיים.מלבד מנוע החיפוש  יש באתר מדריכים נושאיים  שבהם אפשר לדפדף.

 AuseSearch – מנוע  חיפוש  מותאם אישית שמחפש במאגרים המוסדיים בגישה פתוחה באוסטרליה. (מעודכן ל- 2009 )

eHealthcareBot –    מנוע  מותאם אישית שמחפש  ב-122  מנועי חיפוש ואתרים ייעודיים  בתחומי רפואה ובריאות . קישורים למקורות בהם מחפש המנוע אפשר למצוא באתר

מנוע נוסף באותה טכנולוגיה שכתבתי עליו בעבר וכדאי לזכור הוא:OpenDOAR  – מנוע שמחפש במאגרים המוסדיים בגישה פתוחה.

בהקשר זה  כדאי לזכור את המדריך למנועי חיפוש מותאמים אישית של גוגל שם אפשר למצוא מאות מנועי חיפוש יעודיים מותאמים אישית מסווגים על פי קטגוריות  נושאיות.

 המגמה ללימודי מידע  במכללה האקדמית בית ברל קיימה ביום ד' 20.6.2012 יום עיון "מתיאוריה אל השדה 2012 – חווית המשתמש". יום העיון  התקיים בראשותה  של ד"ר גבי דותן ובהנחייתה של ד"ר אורה נבנצאל וההרצאות  היו מגוונות ועסקו בנושאים שונים שקשורים למידע וחוויית המשתמש:

• תמונה ברשת – קרייג אלן אריאב  לשעבר חברת Getty Images – ההרצאה עסקה  בצילומים והשימוש בהם תוך התייחסות לזכויות יוצרים,  סוגי צילומים, תמחור הצילומים והקריטריונים לתמחורם, אישורי צילום  ומידע-על.
•  היפוך תפקידים: ויקיפדים כמחפשי מידע – יהודית שקולניצקי, המכללה האקדמית בית ברל – ההרצאה  התבססה   על עבודת הדוקטורט של יהודית שקולניצקי שנכתבת בהנחיית פרופסור  יהודית בר אילן. נושא עבודת הדוקטורט: התנהגות המידע וניהול המידע של ויקיפדים המעורבים בכתיבת ועריכת הויקיפדיה העברית.
•  מרכז מידע עסקי בספרייה עירונית– שביק טל, רשת "כותר ראשון" ספריות וכותרים – ההרצאה  תיארה את הפעילות  במרכז מידע עסקי בספרייה בראשון לציון שמטרתו מתן מידע ומודיעין עסקי לעסקים קטנים ללא תשלום . ניתן מידע בתחומים מגוונים: חוקים לפתיחת עסק, מידע על מתחרים, חברות ואנשים,מפיצים וסוכנים, סקרי שוק ותחזיות, תערוכות וכנסים בעולם, מכרזים, קידום אתרים, קביעת מילות מפתח, כתיבה אינטרנטית, כלים חינמיים ברשת, פטנטים, רשימות תפוצה, וכל מידע מותאם לצרכי הלקוח.
•  ארכיון עירוני: מה? למי? למה? – לריסה שניטקינד, מנהלת הארכיון העירוני, עיריית תל אביב-יפו.    ההרצאה סקרה את הפעילות בארכיון העירוני ההיסטורי של עיריית תל-אביב, הארכיון  כולל תיעוד של העיר מראשיתה, מהקמת התאגדות "אחוזת בית" ב- 1906. בנוסף לכך שמורים בארכיון גם פרוטוקולים של ועד הקהילה ביפו מהשנים 1896-1898.אוספי הארכיון משקפים את תולדות העיר בתחומים השונים: חינוך ותרבות, בנייה, גנים, דת ועוד. האוספים כוללים גם מפות החל משנות העשרים, תצלומים היסטוריים, פרסומי העירייה וכן מודעות ופלקטים.הארכיון הוא מרכז מידע בתולדות העיר שפתוח לכל – לחוקרים, לסטודנטים וכל המתעניינים בתולדות תל-אביב ויפו.   עפ"י חוק הארכיונים נפתח חומר ארכיוני של רשות מקומית לעיון כעבור 20 שנה, לכן, המסמכים נגישים רק עד 1985 לערך. מסמכים הפתוחים לעיון גם מ- 20 השנים האחרונות הם פרוטוקולים של מועצת העירייה ופרסומי העירייה.
•  אמונות תפלות בקרב משכילים בימינו – הייתכן ? – פרופ' יהושפט  גבעון , מכוון מופ"ת  . ההרצאה הציגה  מספר אמונות תפלות שנשענות על עיוותים היסטוריים ללא בסוס עובדתי. כגון:  ההתייחסות לטכנולוגיה ולמהפכת הדפוס והשפעותיה. התמודדות עם כמה מיתוסים וערעור עליהם אפשר למצוא בספרו של   פרופ' יהושפט גבעון    האודיסיאה של הטקסט  פרשיות בתולדות מושג הטקסט בתרבות המערב  .
•  בסוף יום העיון התקיים פאנל: מענה של ספריות לצרכים המשתנים של המשתמשים הפאנל התקיים בהנחיית ד"ר גבי דותן בהשתתפות מנהלות ספריות בוגרות המגמה ללימודי מידע במכללה האקדמית בית ברל – מיכל כהנא, ספריית המדרשה לאמנות, המכללה האקדמית בית ברל, יורית מורג , הספרייה העירונית באר שבע ונעמה שפטלוביץ, ספרית סורסקי, אוניברסיטת תל-אביב. מנהלות הספרייה תארו כיצד הספריות שלהן מתמודדות ונותנות מענה  לצרכים המשתנים של המשתמשים .

 תקצירי הרצאות, מצגות ותמונות אפשר למצוא באתר יום העיון

קיימים ברשת  הרבה אתרים לחיפוש טיסות , בהם אפשר למצוא טיסות על פי קריטריונים שונים  כולל עלויות  וגם  מנועי החיפוש הגדולים גוגל ובינג   מציעים  שירותים ייעודיים לכך

אחד הקריטריונים שמעניינים את המשתמש היא עלות הטיסה והאפשרות להשוות מחירים.  . Cheapflightsfinder   – מנוע-על  חדש ייעודי לחיפוש טיסות  שהושק  ב- 26  ביוני 2012   יכול מבחינה זו לתת מענה. הוא  משווה מחירים מ- 16  מנועי חיפוש ייעודיים לתחום:

Google Flights, Kayak, Bing travel, Skyscanner, Mobissimo, Momondo, Fly.com, Hipmunk, Wego, Easyvoyage, Globaltravelmarket, Tripadvisor, Travelfusion, Directflights, Kelkoo Travelgrove

אפשר לחפש על פי קריטריונים שונים ובתוצאות החיפוש  מוצעים למשתמש  מנועי החיפוש הטובים ביותר מבין 16 המנועים הנ"ל  ליעד המבוקש כאשר הקריטריון הוא עלות הטיסה למשתמש.  והמשתמש יכול ממסך התוצאות לחפש במנועי החיפוש השונים הייעודיים,  שבחר עבורו Cheapflightsfinder.com , תוך שימוש במאפיינים היחודיים של כל אחד מהם. .

מפתחיו  של Cheapflightsfinder מתייחסים לכל אחד משירותי  הטיסה בו מחפש המנוע  כאל  מנוע-על meta search  לכן הם מכנים אותו באתר meta-meta search engine  , למרות שמבחינה טכנולוגית נראה  שההגדרה meta search engine    מתאימה יותר.

באתר אפשר למצוא מדגמים מדוחות שמדגימים כיצד עובד המנוע ונתונים על השוואת מחירים בין שירותי הטיסות השונים שבהם מחפש המנוע . מהם עולה שדילים טובים אפשר לעתים למצוא דווקא במנועי חיפוש קטנים  ולא מוכרים  יותר  וש-google flight –  במקרה זה  לא הוכיח את עצמו.

לכן , כדאי  לבדוק את שירותיו של   Cheapflightsfinder  למרות שלכאורה התחושה היא שנראה שיש  לו עוד מה לשפר- .במעט החיפושים שערכתי קיבלתי מדי פעם הודעות שגיאה

למנוע החיפוש

Transparency Report של גוגל  כשמו כן הוא מאפשר  למשתמש  שקיפות בכל הקשור למידע  וצנזורה

עם השקתו על ידי  גוגל לפני כשנתיים הוא כלל מידע על בקשות של ממשלות להסרת פריטי מידע מתוצאות החיפוש. מאז נוספו לו מאפיינים חדשים כגון גרפים שמורים על דפוסי תעבורה, ושיבושים והפרעות לשירותי גוגל  ממדינות שונות. לאחרונה הושקה  סקציה   חדשה  שבה ניתן לראות  בקשות מבעלי זכויות יוצרים להסיר תוצאות חיפוש.

הסקציות בדוח שעוסקות בנושא תעבורה וזכויות היוצרים מתעדכנות בזמן אמת . הנתונים על בקשות הממשלות מתעדכנות אחת ל-6 חודשים  מכיוון שהתהליך  הוא ידני

ב- 18 ביוני 2012  הועלו לדוח נתונים על בקשות ממשלות בתקופה יולי עד דצמבר 2011 להסרת פריטי  מידע כגון  פוסטים מבלוגים או סרטי וידאו משירותיה של גוגל.

התכנים שמבקשים להסיר הם  בעיקר תכנים פוליטיים  והעניין מעורר דאגה בשל הפגיעה בחופש הביטוי  ובמיוחד שהבקשות באות גם ממדינות מערביות שאינן מזוהות עם צנזורה. כך למשל  במחצית השנייה של השנה האחרונה  רגולטורים מספרד בקשו להסיר 270 תוצאות חיפוש שמקשרים לבלוגים ולמאמרים בעיתונים שבהם מאוזכרים אישי ציבור. בפולין התקבלה בקשה ממוסד ציבורי להסיר קישורים לאתר שמותח עליו ביקורת. על פי מה שנכתב בבלוג הרשמי של גוגל  מתאריך 18 ליוני  2012  בקשות אלו לא נענו. יש לציין שמדינות מסוימות כמו סין ואירן מסירות תכנים מבלי להודיע לגוגל.

לעומת זאת למעלה מ- 50%  מתוך 1000 הבקשות של גורמים ממשלתיים ברחבי העולם להסרת פריטי מידע  נענו. בין הבקשות שנענו  – בקשות מתאילנד להסרת 149 סרטי וידאו שלכאורה מהווים פגיעה  במשטר המלוכני . כמו כן נענו בקשות של משטרת אנגליה להסיר 5 חשבונות יוטיוב שלכאורה עודדו טרוריזם  ו-  42%   מתוך  187 פריטי תוכן    שבקשה ארה"ב להסיר , רובם היו קשורות להטרדה.

אין ספק שנתונים אלו שגוגל משתף אותנו בהם פותחים צוהר למה שמתרחש בגדול בווב  ותורמות לויכוח הציבורי המתנהל בנושא – כיצד ועד כמה ממשלות מעצבות את הווב

מחקר  שנערך ביוזמת    SAGE ובדק את ערכן של ספריות אקדמיות לסגל  ההוראה והמחקר התפרסם ביוני 2012. המחקר  התבסס על חקר  8 מקרים מסקנדינביה, ארה"ב ואנגליה בתקופה ינואר – מאי 2012. המושג ערך יכול להיות מוגדר  מכמה היבטים כגון הערך למשתמשים, הערך למוסד האב, הערך הכלכלי- עלות תועלת. המחקר הנוכחי  התמקד  בערך של הספריות האקדמיות למחלקות האקדמיות בפרספקטיבה גלובלית.   באווירה של  מצוקה כלכלית להרבה ספריות בעולם היכולת להראות את השפעתן וערכן הוא קריטי.

מטרתו של המחקר הייתה לספק לקהילת הספרנים  באקדמיה הבנה טובה יותר של הקשר בין ספריות אקדמיות והסגל האקדמי ולזהות דרכים מעשיות לקדם  ולשפר את יחסי העבודה ביניהם.

2 שאלות  מרכזיות  בנושא זה הן : האם ספרנים מבינים היטב  את הצרכים של סגל ההוראה והמחקר והאם הספרנים מקדמים את השירותים והמשאבים שלהם והשפעתו של קידום זה על תפיסת הספרייה בקרב הסגל.

 מממצאי המחקר  :

• ספרנים מבינים את צורכי המשתמשים במובן הרחב ומספקים שירותים לענות על צרכים אלו.
• שילוב הדרכות לאוריינות מידע, גם כחלק אינטגרלי מפעילות   ההוראה   מוערכים מאוד על ידי סגל ההוראה.
• התמיכה במחקר פחות אינטגרלית  אבל יש ראיות לשיתוף פעולה בין הספרנים וסגל המחקר בתחומים של סקירת ספרות ואצירת מידע. פגישות אישיות  בשאיפה לתת  מענה לצרכים ספציפיים  יכולות  להעלות את ערכם של הספרנים .
• שיתוף פעולה עם סגל ההוראה והמחקר נמצא  יעיל לקידום  את הספרייה, וערכה

מהמלצות המחקר:

המלצות לספרנים:

• לקדם את ההכרה  ברלוונטיות של מיומנות הספרנות לסביבת המידע הדיגיטלית
• להגיע למשתמשים באמצעות שיפור התקשורת , יחסים אישיים
• ללכת מעבר לתחום המוכר  לדוגמה לפתח מיומנות בהוראה ושיווק.

 המלצות למנהלים

• לתמוך בקידום ופיתוח הצוות על ידי מתן הזדמנויות הדרכה מתאימות
• לאסוף ראיות על ערך שירותי הספרייה –  בהיבט הכמותי והאיכותי.  כך למשל ספרנים יכולים להראות את ערכן לסגל ההוראה והמחקר על ידי תאורו במונחים של תועלת כגון חסכון בזמן ושיפור האיכות של מטלות הסטודנטים
• לתעד את התהליכים והאסטרטגיות לשיתוף פעולה עם סגל ההוראה והמחקר באופן שאפשר  יהיה לשחזרם בקלות. וויקי היא פלטפורמה טובה לכך

המלצות למוסדות

• להכיר בתרומתה של הספרייה על ידי מעורבותה בכל הדרגים  כולל סגל אקדמי בכיר וההנהלה הבכירה במוסד
• להכיר בסטטוס של הספרנים והמידענים  כשווה ערך לזה של צוות ההוראה והמחקר.

 למחקר המלא

ACRL Research Planning and Review Committee פרסמה לאחרונה דוח שעוסק במגמות ותפקידים עיקריים של ספריות אקדמיות ב- 2012. הדוח מתבסס על סקירת ספרות , כנסים, ודעות מומחים שמכירים את המגמות בחינוך הגבוה.

עשר המגמות הן:

• Communicating value – הערך התקשורתי- ספריות חייבות להוכיח את הערך שלהן לארגון – וכיצד הן תורמות להצלחתו, כדי שהארגון/המוסד ימשיך לתמוך בהן כלכלית. לשם כך מפתחים כלים להערכה שיאפשרו לספריות להוכיח את תרומתן להוראה ולמחקר.

• Data curation – טיפול במאגרי נתונים – מסתמנת מגמה של גידול במאגרים שכוללים נתוני מחקר רבים מהם מבוססי ענן. ספרנים ומידענים ישתפו פעולה עם קהילות המחקר שלהן כדי לתמוך בתהליך זה . לספרנים תפקיד חשוב בסיוע לקהילות המחקר שלהן בכל הקשור לתיאור המידע, שימורו, ניהולו, ושימוש חוזר בו.

• Digital preservation – שימור דיגיטלי – קיימת היום דאגה בשל העדר תכנון לטווח ארוך של שימור דיגיטלי של אוספים. לספריות תפקיד חשוב בדיגיטציה של אוספים במיוחד אוספים ייחודיים, אוספים ספציפיים למוסד וספרות אפורה. על פי סקר שערך OCLC בשנת 2010 בקרב 169 מוסדות על האוספים המיוחדים שלהם מצא של- 97% מהן יש פרויקט דיגיטציה כלשהו. יחד עם זאת אין עדיין במוסדות האב תכנון וסטנדרטים לשימור חומר דיגיטלי והשימור נעשה בהתאם לצרכים

• Higher education חינוך גבוה – המוסדות לחינוך גבוה מצויים בתקופה של שינויים בעיקר בכל הקשור להוראה מקוונת, וגלובליזציה. יש לכך השפעה על הספריות במספר מישורים כגון פיתוח אוספים, וכיצד ספריות תמשכנה להוכיח את ערכן למוסדות האב.

• Information technology – טכנולוגיות מידע – המגמות בתחום החינוך והמחקר שזוהו ב- horizon report 2012 יישומיות באותה מידה גם לספריות – רשתות חברתיות, מחשוב ענן , דגש על שיתוף פעולה, פרדיגמות חינוך חדשות שכוללות לימוד מקוון והיברידי ועוד. ספריות צריכות להתאים עצמן לשינויים.

• Mobile environments -סביבת הנייד – מכשירים ניידים משנים את הדרך בה מועבר ומונגש המידע . מספר גדל והולך של ספריות מספקות שירותים ותכנים למכשירים ניידים

• Patron driven e-book- equisition – מודל רכש זה היא מגמה בלתי נמנעת לספריות . על פי מודל רכש זה ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים אלקטרוניים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש.

• Scholarly communication – תקשורת מדעית – מודלים חדשים לתקשורת מדעית ולהוצאה לאור מתפתחים ודורשים מהספריות להיות מעורבים בכך

• Staffing – סגל הספרייה –ספריות אקדמיות חייבות לפתח את הסגל הדרוש שיוכל להתמודד עם האתגרים החדשים

• User behaviors and expectations – ספריות צריכות להתאים עצמן לצורכי המשתמש. היום המידע זמין בקלות למשתמש דרך מקורות מחוץ לספרייה – מנועי חיפוש וכו' והספרייה ומשאביה לעתים נתפסים כסביבה קשה לשימוש. לכן נוחות צריכה להיות מילת המפתח ביעדיה של הספרייה כאשר היא באה לענות על צורכי המשתמש – גישה נוחה למשאבים – משאבים אנושיים, מודפסים או אלקטרוניים הוא הגורם הקריטי במעמדה של הספרייה

שמות של מחברים יכולים להיכתב בצורות שונות  ומחברים שונים יכולים להיות בעלי  שם זהה –  מצבים אלה מקשים על זיהוי יצירות של מחבר בצורה נכונה מלאה וייחודית/חד ערכית

את הפתרון לבעיה באה  מערכת ORCID    לפתור.  מערכת זו  תקצה לכל חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי בן 16 תווים ייחודיים. באופן  זה אפשר יהיה לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .

מערכת  זו  תסייע בניהול המחקר,  תגדיל הן את הדיוק והן את ההחזר בנתונים ביבליומטריים ותסייע לפתח ניתוחים חדשים ברשתות חברתיות למשל.

המטרה היא שארגונים ושירותים שונים ישתמשו בשירותים שלהם במאגר  של ORCID    . מצב זה יקל  על החוקר  – כך למשל במקום להזין את פרטיו כאשר הוא שולח מאמר או בקשה למענק מחקרי הוא יוכל רק להקליד את מספר ה- ORCID      שלו . שדות נוספים יוכלו להיות מוזנים אוטומטית על ידי יבוא אוטומטי שלהם  ממקורות מהימנים נוספים כגון מאגרי מאמרים, ציטוטים, מענקים וכו'

חוקרים בודדים יוכלו  בסוף שנת 2012 לקבל מספר ORCID   חינם. אוניברסיטאות , חברות  וארגונים אחרים ישלמו דמי מנוי.

אין ספק שכאשר תהיה הכרה בתועלת המעשית  של ORCID  ,  הוא יהפוך למזהה הסטנדרטי של המחבר כפי שה- DOI     הפך להיות המזהה הסטנדרטי של מאמרים ופריטי מידע.

פרטים נוספים אפשר למצוא בחדשות nature מ- 30 למאי 2012

בזמנו כתבתי על JURN   מנוע חיפוש  למאמרים חופשיים, בעלי בקרת עריכה ברורה   שרובם באנגלית ואשר   האינדקס שלו נוצר ידנית  באמצעות השירות Google Coop  ליצירת מנוע מותאם אישית.

 היום יש לנו  מנוע דומה למאמרים בעברית בזכות היוזמה הברוכה של יבגני ברגינסקי , בוגר תארים ראשון ושני של המחלקה ללימודי מידע, אוניברסיטת בר-אילן, מידען בספריות אקדמיות של מוסדות להשכלה גבוהה.

 כפי שכתב:

 "לאחר 5 שנות עבודה ולימודים בתחום הספרנות והמידענות, … שקדתי
במרץ על מיזם פרטי של יצירת מנוע חיפוש מותאם למאמרים אקדמיים בעברית
מתוך כתבי-עת בשפה העברית וכן יצירת אינדקס נושאי של כ"ע".

 על פי מה שנכתב באתר   נכון להיום המנוע מחפש בכ- 200 כתבי-עת אלקטרונים, אקדמיים ומקצועיים בשפה העברית, והוא  ממשיך להתעדכן. בנוסף למנוע החיפוש יש באתר גם אינדקס לכתבי עת ממוין על פי קטגוריות נושאיות – שמאפשר דפדוף בכתבי העת השונים. אין ספק שמנוע חיפוש מותאם אישית זה ייעודי לכתבי עת בעברית  ממלא צורך חסר .

 על פי דברי יבגני : משתמשים  מוזמנים להציע כותרים חדשים,  ולהודיע על קישורים שבורים.

 כמו כן יש ליבגני  בקשה מיוחדת  "לעורכי כ"ע ואחראים לא להשתמש בתוכנות פלאש לשם תצוגת כתבי-עת באתריהם" כי  דפים מסוג זה לא תמיד נגישים למנועי החיפוש.

 על פי יבגני גם העדר סטנדרטים אחידים לתצוגת הפריטים הביבליוגרפיים של  כתב העת  במאמר,  ובמקרים מסוימים אף העדר פרטים אלו מקשים על המשתמש.

 למנוע החיפוש  

 ACRL    – Association of College and Research Libraries   שב- ALA  פרסמה מסמך אינפורמטיבי חדש  בשם :

"Connect, Collaborate, and Communicate: A report from the Value of Academic . Libraries Summits" . המסמך משתרע על פני 34 עמודים  ובו דיווח על 2  ועידות  פסגה  שנערכו ב- 29 בנובמבר ובראשון בדצמבר 2011  ובהם נטלו חלק ספרנים בכירים, אנשי אדמיניסטרציה באקדמיה , חוקרים מ- 22  מוסדות להשכלה גבוהה ו- 15 נציגים מארגונים ואגודות להשכלה גבוהה לדון בנושא האימפקט של הספרייה, ערכה של הספרייה האקדמית  ותרומתה למטרות המוסדיות .

 ועידות אלו מהוות חלק מיוזמה רב שנתית של ACRL    שמטרתה לסייע לספרנים בספריות אקדמיות להציג ולהדגיש את ערכה של הספרייה האקדמית., והן התקיימו כתשובה לדוח של ACRL   משנת 2010  – The value of Academic Libraries:A Comprehensive Research Review and Report

 מטרתו של הדּוּחַ משנת 2010 הייתה  לספק מבט כולל על  הספרות  בנושא ערכן של הספריות  בהקשר המוסדי, ולעזור לספרנים להבין על סמך הספרות המקצועית את התשובה לשאלה כיצד הספרייה יכולה לקדם את המטרות של המוסד. הדוח מעניין גם את אנשי האדמיניסטרציה, והסגל  במוסדות  להשכלה גבוהה.

 הדוח  משנת 2010 ענה  על השאלות  כיצד ספרנים יכולים למדוד את תרומתן של הספריות למוסד בתחומים שונים כגון:- מספר הנרשמים למוסד, הצלחת הסטודנטים , תהליך הלמידה, המחקר, מימון המחקר, ההוראה  והמוניטין של המוסד.  הדוח מנה   משתנים שיכולים להיות בקורלציה  עם כל אחד מתחומים  אלה  וכיצד הספרייה יכולה לסייע בכל אחד מהתחומים שלעיל. בדוח אפשר למצוא מדדים שונים להערכת ערכה של הספרייה. הדוח כלל  המלצות שמטרתן   לסייע לספרייה  האקדמית ללמוד כיצד  לשפר שירותים ומשאבים ולהפוך מספרייה שורדת לספרייה משגשגת.

 אחת מהמלצותיו הייתה לבנות תוכנית מקצועית כדי להדגיש ולהציג את ערכה ותפקידה של הספרייה האקדמית בקידום המטרות של האוניברסיטאות.

 כאמור הועידות בסוף 2011  באו בתשובה לדוח זה. המלצות עיקריות שהתקבלו  בועידות אלה ושכלולות במסמך

Connect, Collaborate, and Communicate: A report from the Value of Academic . Libraries Summits" הן:

להגביר את המודעות של הספרנים לערכה של הספרייה ביחס בכל הקשור  לתהליך הלמידה של הסטודנטים והצלחתם ולקדם את חשיבות מיומנויות ההערכה  של הספרנים בכל הקשור לתהליך זה.   לקבוע סטנדרטים לאיסוף מידע, ניתוחו ופרשנותו. לשתף פעולה עם גורמים אחרים בקמפוס ולהשתמש בתהליך הערכת הספרייה במקורות קיימים ייעודים לכך שפותחו על ידי ACRL .

פורום בנושא יוזמה זו של ACRL –  ערכה  של הספרייה האקדמית יתקיים  בכנס השנתי של        ALA  ב- 24 ביוני 2012.

לדוח  המלא

לאחרונה מסתמנת מגמה במנועי החיפוש הגדולים לשלב מידע עובדתי מובנה בתוצאות החיפוש . במסגרת זו אפשר לראות את היוזמה האחרונה של גוגל – גרף הידע . גם מנוע החיפוש BING     הודיע ב- 7 ליוני 2012  על יוזמה דומה בכיוון זה – שילוב תכנים מאנציקלופדיה בריטניקה בתוצאות החיפוש . במסגרת שיתוף פעולה זה בין    BING     ואנציקלופדיה בריטניקה – התשובות המקוונות מאנציקלופדיה בריטניקה שמופיעות בתוצאות החיפוש של BING  כוללות  מידע קצר על הנושא, תמונה, ועובדות ונתונים + קישורים למקורות מהימנים נוספים.

 קדמה ליוזמה זו של  BING    יוזמה נוספת לשילוב מידע חברתי בתוצאות החיפוש.  יוזמה זאת באה בעקבות סקר שהראה ש- 90%  מהנחקרים היו רוצים לראות דעות ועצות של חברים כחלק מתהליך קבלת החלטות  בכל הקשור לאירועים,  רכישות, נסיעות וכו'

 ב- 10 למאי  BING    הודיע לראשונה על המאפיינים החברתיים החדשים , שבהם הוא רואה את השינוי המשמעותי ביותר במנשק שלו בשלושת השנים האחרונות.  במסגרת מאפיינים אלה המשתמש יוכל לשאול את חבריו בפייסבוק וגם ולהתייעץ בנושא עם מומחים אחרים לנושא מרשתות חברתיות  נוספות.

המידע החברתי לא ישולב בתוצאות החיפוש אלא יוצג בסרגל בצד הימני.  ב-1 ליוני מאפיין חברתי זה יושם ב-BING   בארה"ב עדיין לא בבינג הישראלי.  גם את שילוב תשובות מאנציקלופדיה בריטניקה עדיין לא ראיתי  במנשק הישראלי.

 מכל מקום אין ספק שהמשתמשים יצאו נשכרים משתי המגמות של שילוב מידע חברתי וסמנטי  בתוצאות החיפוש .

בזמנו כתבתי על DeepDyve .  המודל העסקי של  DeepDyve עד כה היה  Research. Rent. Read. –  על פיו בזכות הסכמים עם מו"לים, מאמרים מכתבי עת יוקרתיים נגישים להשכרה במחיר ששווה לכל נפש לחוקרים ולשאר המשתמשים, אפשר לראות חלקים מהמאמר באופן חופשי אך הגישה לטקסט המלא לפרק זמן מסוים היא בתשלום.

ב- 30 למאי 2012  DeepDyve הודיע על עדכונים במנוע והרחבת שירותים. השינוי שראוי לציון הוא הרחבת השירותים של המנוע באופן  שמאפשר  מעתה גם לרכוש במחיר מוזל קובצי PDF  . שינוי זה משנה את המודל העסקי של המנוע  ממשכיר בלבד  למשכיר ומוכר. מודל עסקי זה עונה במיוחד על הצרכים של חוקרים שאינם שייכים למוסד כלשהו, או כאלה שמסיבות כלשהן לא מצאו מענה לצורכי המידע שלהם במקומות אחרים  והם יכולים מעתה לשכור וגם לרכוש במחיר מוזל מאמרים מכתבי עת    בתחומים: מדעי החיים, טכנולוגיה , רפואה ועסקים .

בנוסף לשינוי מרכזי זה הוכנסו מספר שיפורים נוספים – אפשרות לעיין  במאמר לפני ההחלטה לרכשו,  עדכונים נוספים קשורים להוזלות והטבות שקשורות לרכישת מאמרים למשתמשים פרטיים . כמו כן המנוע מציע תוכניות נוחות ומותאמות לחברות השונות בהתאם  לצרכים המיוחדים של כל חברה

להודעה החדשותית