NIST – The U.S. National Institute for Standards and Technology הגדיר את מחשוב עננים כ-
“a model for enabling convenient, on-demand network access to a shared pool of configurable computing resources (e.g., networks, servers,storage, applications, and services) that can be rapidly provisioned and released with minimal management effort or service provider interaction.”

ואכן מערכות מבוססות מחשוב עננים מהוות מודל חדש של יישומים להעברת שירותים. על פי מודל זה המשתמשים לא צריכים לרכוש מערכות מחשוב – ציוד ותוכנות לנהל אותם ולתחזק אותם אלא הם שוכרים אותם כשירות מספקים, והגישה לשירות זה היא דרך האינטרנט.

ארגונים משתמשים במחשוב עננים כדי לחסוך בהוצאות הון ותפעול. מודל pay as you go" " על פיו מקורות מבוססי ענן מסופקים רק כאשר המשתמש זקוק להם, מאפשר לחברות לחזות ולנהל הוצאות, לצמצם עלויות ולפשט תהליכים.

למרות היתרונות של מחשוב עננים לא כל הארגונים נותנים דעתם להיבט חשוב – שמירה והגנה על המידע שקיים בענן.

מידע על היתרונות במחשוב עננים ופתרונות לבעיות אבטחת המידע אפשר למצוא בשני המסמכים אינפורמטיביים (white papers)  של IBM שלהלן.

מסמך אינפורמטיבי כללי

מסמך אינפורמטיבי בנושא בעיית ההגנה על המידע

Body Browser של גוגל הוא מודל תלת ממדי של גוף האדם. המודל שהושק ב- 16 בדצמבר הוא בדמות אישה ומאפשר למשתמש בעזרת הסמן לנווט בין חלקי הגוף השונים, לקלף שכבות ולראות את מבנה השרירים, כלי הדם והעצבים. לחיצה על אופצית labels מקשרת למידע מתוך ספר ביולוגיה על כל איבר בו נמצאים.

אפשר לשתף את מה שרואים על ידי העתקת הקישור של אותו חלק שרואים. בעתיד הקרוב יתווסף מודל בדמות גבר.

לסטודנטים לרפואה מודל זה יכול להוות תחליף לרישומים סטטיים בספרי רפואה או למודלים תלת ממדיים אחרים שעלותם גבוהה.

השימוש במודל שנמצא עדיין בגרסת ביתא מצריך דפדפן שתומך ב- WebGL כמו Google Chrome Beta

במאמר מעניין שהתפרסם בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American מספר טים ברנרס-לי ממציא הווב על העקרונות עליהם מושתת הווב , הסכנות האורבות לווב וכיצד נוכל להגן עליו מפניהם.

הווב הפך להיות כלי בעל עצמה בשל היותו מושתת על עקרונות שוויוניים ובזכות עבודתם המשותפת של אנשים פרטיים, חברות ואוניברסיטאות במסגרת ה- World Wide Web Consortium למען הרחבת יכולותיו של הווב שמושתתים על עקרונות אלו.

הווב היום ניצב בפני מספר סכנות כאשר חלק מדייריו המוצלחים החלו לכרסם בעקרונות עליהם הוא מושתת. אתרי רשתות חברתיות החלו בהצבת חומות ובחסימת מידע מפני שאר חלקיו של הווב, ספקי אינטרנט אלחוטי פועלים למען האטת התעבורה לאתרים שלא עשו עמם עסקים, ממשלים טוטליטריים ודמוקרטיים כאחד עוקבים אחרי הרגליהם המקוונים של אנשים תוך פגיעה בזכויות אדם חשובות.

אחד העקרונות החשובים עליהם מושתת הווב הוא האוניברסליות. קיימת הזכות לכול להעלות חומרים לווב ולא משנה איזה מחשב, תוכנה, שפה, וסוג תקשורת – אלחוטית או חוטית יש ברשותם. הווב חייב להיות נגיש גם לבעלי מוגבלויות.

דֶּצֶנְטְרָלִיזַצְיָה – ביזור – הוא מאפיין חשוב אחר. אין צורך לקבל אישור משום גוף מרכזי להוסיף אתר או קישור. כל מה שצריך לעשות הוא לעשות שימוש ב- 3 פרוטורקלים – html לכתיבת דף ווב, ULI להענקת כתובת לדף , ו- http להעלות אותו לרשת האינטרנט.

ה- ULI הוא המפתח לאוניברסליות …
מספר תופעות שמאיימות על האוניברסליות קשורות ל-ULI . בידי רשתות חברתיות כגון Facebook, LinkedIn, Friendster יש מידע על המשתמשים שלהן, בו הן משתמשות למען ייעול שירותיהם, אבל המידע הזה אינו זמין לגופים אחרים, כל רשת פועלת כגוף נפרד . אתרי הווב פתוחים לכול אבל לא הנתונים. בידוד זה קורה מכיוון שאין לכל פיסת מידע URI …… הקשר בין הנתונים קיים רק בתוך האתר. באופן זה אתרי רשתות חברתיות הפכו לפלטפורמות סגורות.

סכנה נוספת היא שרשת חברתית גדולה או מנוע חיפוש או דפדפן יהפכו למונופול …. מכיוון שזה עלול להגביל את החדשנות…

תופעת חברות הכבלים אשר מוכרות קישוריות לאינטרנט ושוקלות להגביל את משתמשי האינטרנט להורדה של חבילות הבידור שלהן בלבד, אף היא מאיימת על האוניברסליות..

עיקרון האוניברסליות הוא רק אחד העקרונות עליהם מושתת הווב . עקרונות נוספים הם סטנדרטים פתוחים , עקרון ההפרדה בין השכבות – הפרדה בין הווב והאינטרנט ….

על כך ועוד דברים מעניינים אפשר לקרוא במאמר המלא

הווב מכיל דפים רבים עם מידע מתעדכן ומתחדש – ידיעות חדשותיות, פוסטים בבלוגים וציוצים. לעבד את המידע ידנית היא משימה בלתי אפשרית. מנועי חיפוש מסוגלים לאתר פריטי מידע של מידע אבל מותירים מאחור את התמונה השלמה. Extractiv – שירות לחילוץ מידע מטקסט יכול לסייע במשימה.

Extractiv הוא שירות שהופך באופן אוטומטי טקסט לא מובנה לטקסט סמנטי מובנה. משלב זחלן שסורק דפי ווב על פי בקשה או הגדרת מלות מפתח, ויכולת של ניתוח בשפה טבעית. מזהה זהויות וקשרים ביניהם.

Extractiv מאפשר למשתמש להגדיר מה הוא רוצה לחלץ מהטקסט כך למשל אם מגדירים לו עיר הוא יחלץ את כל הערים , כמו כן הוא מאפשר למשתמש להגדיר באיזה פורמט הוא רוצה לקבל את התוצאות. השירות הוא בתשלום. מדי פעם ג'וב של עד 1000 URL אפשר לקבל חינם לאחר הרשמה חינמית לפורטל.

במהלך תהליך הגדרת המשימה על ידי המשתמש – המשתמש בוחר נושא מתוך רשימת נושאים כגון רפואה, מחשבים, וזהויות שמוצעות למשתמש לבחירה בהתאם לתחום שבחר – כך למשל ברפואה מוצעות זהויות כמו דוקטור, תרופה, מחלה, בתי חולים וכו' , במחשבים – אלגוריתם שפת תכנות ועוד..

המשתמש בוחר קשרים אותם הוא רוצה שהכלי ינתח כמו גיל, מספר טלפון, דת, שפה. אפשר להזין מלות מפתח והיישום מחפש אתרים בהתאם. אפשר לתת רשימת אתרים ממנה יתחיל את הסריקה , אפשר לבקש שיסרוק את כל הקישורים או להתמקד בדומיינים מסוימים , להגדיר את עומק הסריקה, מספר URL שיסרוק, פילטרים , ובאיזה פורמט רוצים לקבל את התוצאות – – JSON, XML, RDF. בעתיד מבטיחים גם . sentiment analysis

שירות כזה יכול להיות יעיל לקבלת מידע על אדם מסוים או חברה מסוימת וגם על נושא מסוים והוא מהווה חזון לעתיד..

לאתר השירות
מידע באתר אודות השירות

כנס צ'ארלסטון הוא מפגש שנתי של ספרנים, מנהלי ספריות, מו"לים, יועצים, וספקים שבאים לדון באווירה לא פורמלית יחדיו בנושאים חשובים שמעניינים אותם. השנה היה זה המפגש השנתי ה-30, הוא התקיים ב- 3-6 בנובמבר 2010 ועסק בנושא רכש ספרים וכתבי עת .

אחת ההרצאות המעניינות הייתה הצגת פרויקט ה- eReaders של הספריות באוניברסיטת Duke.
במסגרת פרוייקט זה נרכשו קוראי ספרים אלקטרוניים Kindles- ושולבו בקטלוג להשאלה למשתמשים.

הפרוייקט החל כפרוייקט פיילוט בראשית 2010 עם מספר מצומצם יחסית של מכשירי קינדל וגדל עד כה ל-40 קוראים אלקטרוניים. האוסף נבנה על פי נתוני השאלה של הספרים המודפסים. כל כותר שנמצא מושאל מעל 3 פעמים נוסף לקינדל. כמו כן במסגרת הפרוייקט יצרו רשימת תפוצה ייעודית לקינדל דרכה המליצו המשתמשים על כותרים להוספה לקוראים האלקטרוניים.

לצורך שיווק הפרויקט הקימו אתר ייעודי. כל הכותרים שולבו בקטלוג ודרכו מצאו המשתמשים את הקוראים האלקטרוניים.

פרויקט מעניין שמרמז על העתיד…

פרטים נוספים אפשר למצוא בדווח של מי שנכח בכנס. המצגות עדיין לא עלו לאתר
לאתר הפרויקט

ECAR – Educause Center for Applied Research הוא גוף שלא למטרות רווח שנוסד בינואר 2002 במטרה לחקור ולנתח תופעות ונושאים חשובים שקשורים לטכנולוגיות מידע בחינוך הגבוה.

הדו"ח השנתי של ECAR שמתפרסם מדי שנה מאז 2004 מתאר את תוצאות המחקר שעורך ECAR מדי שנה במטרה לשפוך אור על ההשלכות של טכנולוגיות מידע על החינוך הגבוה, והוא אחד מהאמצעים בהם נוקט המוסד בהגשמת חזונו.

הדוח משנת 2010 , שמשתרע על פני 120 עמודים, מתבסס בעיקרו על סקר שנערך ב- 2010 בקרב 36950 סטודנטים ב- 127 אוניברסיטאות ומכללות. השנה, כבכל השנים הסקר בחן דפוסי התנהגות, ניסיון, העדפות ומיומנויות שקשורות לטכנולוגיות מידע, אך בנוסף לכך בחר להתמקד ביישומי ווב מבוססי ענן

מטרתו של הדוח לספק לאחראים באוניברסיטאות ובמכללות מידע אמין על ההתנהגות , ההעדפות ושביעות רצון של הסטודנטים מהטכנולוגיה

ממצאים בולטים הם שמחשוב נייד נמצא בעלייה ושיישומים מבוססי ענן תופסים מקום בטכנולוגיות המידע בהם עושים הסטודנטים שימוש.

פרטים מלאים בדוח המלא

מה עוד אפשר לעשות כדי לעודד קריאה בקרב בני נוער? אחת הדרכים היא כנראה, לשלב בין הטכנולוגיה לספרים.
בבלוג ניוזגיק, מתפרסם פוסט מעניין: "מציאות,בדיון וספרות בפייסבוק", על הוצאת ספרים אמריקאית שפתחה עמוד מעריצים בפייסבוק עבור דמות בדיונית מסדרת סיפורים בהמשכים.
הוצאת הספרים האמריקאית Slate הציגה לאחרונה סדרת סיפורים חדשה לבני נוער,שעוסקת בערפדים – נושא פופולרי בשנתיים האחרונות. ייחודה של יצירת הספרות החדשה טמון בעיקר בשיטת הכתיבה: הסיפורים  מתרחשים לא רק בין דפי הספר אלא גם בפייסבוק ובטוויטר.
כחלק אינטגרלי מעבודת הכתיבה, יצרו סופרות הסידרה, עמוד מעריצים בפייסבוק, עבור הדמות הראשית – נטלי פולוק בת ה-16, שהוא כמובן, בדוי. להשלמת תחושת האמינות של העולם הווירטואלי של הדמות הבדיונית הם יצרו גם שני חשבונות טוויטר מזויפים – לחברה הכי טובה של הגיבורה ולסופרת הנערצת עליה. עמודי הפייסבוק וחשבונות הטוויטר מאפשרים לקוראים לשוחח עם הסופרות, לשאול אותן שאלות באופן ישיר ולנתח ביחד איתן את הסיפורים וההתרחשויות.
אין ספק שפעילות הכותבות במדיה החברתית יכולה לסייע להצלחת סדרת הספרים ולהגביר את אהדת בני הנוער אליה ועל כך ניתן ללמוד מכמות האוהדים בדף ומהאינטראקציה הערה בין הקוראים לדמות ולסופרות בדף הפייסבוק.
עדי לשם, שכתבה את הפוסט מסכמת:

שימוש נבון במדיה החברתית יכול לסייע בגישור הפער בין הקורא לבין הטקסט. כך ניתן להעשיר את הספר ולהעמיק את החיבור הרגשי של הקורא לדמויות הכתובות. עם זאת, שימוש מוגזם, לא זהיר ושיווקי נטו, עלול לרדד את המסרים של הספר, להסיט את המיקוד מהסיפור אל הדמות ולשנות לחלוטין את מטרתו הראשונית של הכותב.

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

מה הם העקרונות, ההיבט הפרקטי? הפוטנציאל של הנתונים המקושרים? ותפקיד הספריות בתחום זה?

היום מספר ארגונים בווב כגון: data.gov.uk וה- bbc אימצו את הנתונים המקושרים. גם לספריות יש יוזמות בתחום.

מידע על יזמות אלו ונושאים כלליים בנושא אפשר למצוא בהרצאות שהתקיימו ביום הפתוח שארגנה TALIS ב- British Library ביולי 2010.

כל הרצאות הוידיאו זמינות עתה לצפייה חופשית

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

קטלוג הספרייה כולל כמות גדולה של מידע איכותי מובנה. למרות זאת מידע זה אינו נגיש ליישומים סמנטיים. נייר עבודה מכנס שעסק בנושא דבלין קור ויישומי מידע-על – 2008 , מתאר כלים וטכניקות בהם השתמשו בקטלוג המאוחד בשוודיה – LIBRIS כדי להפוך את הקטלוג לחלק מהווב הסמנטי והנתונים המקושרים (linked data ) . ובכך לחשוף את המידע שבו.

LIBRIS מאחד 175 ספריות וכולל 6 מיליון רשומות.
המטרות ביצירת מנשק וובי חדש ל-LIBRIS הייתה:
• לאפשר באופן שקוף את זמינות המידע , שמוצג היום למשתמש, גם למכונות/לרובוטים של הווב.
• לאפשר הכנסתו לקטלוג של מידע לא אִינְהֶרֶנְטִי לרשומה עצמה כמו הערות משתמש וקישור לרשומות אחרות
• לטפל בחוסר העקביות בקטלוג שהיה תוצאה של שינויים בכללי הקטלוג במהלך השנים.

נייר העבודה כולל סקירה על ההיבט הטכני של המנשק החדש של הקטלוג ומתמקד יותר בקישורים אל ובין מקורות המידע והמכניזם שאפשרו את נגישות הנתונים יותר מאשר בתיאור מלא של מקורות המידע .

במסגרת פיתוח מנשק חדש שיהיה חלק מהווב הסמנטי פותחו מספר מרכיבים שמטרתם הייתה להפוך את מערכת ניהול הספרייה לדוברת RDF . נגישות הקטלוג למערכות מחוץ לקהילת הספרייה מתאפשר בשל שימוש בסטנדרטים מקובלים לתיאור פריטי המידע – Dublin core לתיאור המידע הביבליוגרפי, FOAF לתיאור אנשים וארגונים ו- SKOS לשפות מבוקרות. הכנסת קישורים בין רשומות עם אותו מפתח וקישורים למקורות חיצוניים כגון: Wikipedia ו- DBpedia מאפשרים למשתמש לאתר מידע נוסף על כל אחד מפריטי המידע.

פרטים נוספים בנייר העבודה עצמו
ה-proceeding של הכנס : international conference on Dublin Core and Metadata Applications

Ithaka הוא גוף שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית לנצל את טכנולוגיות המידע המתפתחות. סקרים שנערכים על ידי Ithaka באופן קבוע מאז שנת 2000 שופכים אור על מאמצים אלו . מן הראוי לציין שהארכיב הדיגיטלי JSTOR והשירות לשימור דיגיטלי Portico הם חלק מ- Ithaka .

סקר מעניין של Ithaka שנערך בשנת 2009 והתפרסם ב-7 באפריל 2010 בדק גישות והתנהגות של אנשי סגל מתחומי המדע השונים, תוך התמקדות בכמה תחומים:
• גישות והתנהגות של אנשי סגל ביחס לספריות ותפקידן כשער גישה למידע
• מעורבותם של אנשי הסגל במאגרים המוסדיים ודעותיהם על תנועת הגישה הפתוחה
• ותפקידן של אגודות מדעיות וחשיבותן לאנשי הסגל.

שאלון הסקר הופץ בספטמבר 2009 בקרב 35184 אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב – מכללות ואוניברסיטאות. מספר אנשי הסגל שענו על השאלון -3025 כ- 8.6% מכלל הנחקרים.

הדו"ח המלא משתרע על פני 37 עמודים. ממצאיו העיקריים של הדו"ח:
• בשנים האחרונות חל שינוי בכל הקשור לאיתור ושימוש במידע . כתוצאה מכך הספרייה האקדמית איבדה את תפקידה המרכזי בתהליך גילוי הידע עד כדי סכנה של אבדן הרלוונטיות שלה בתחום
• ההסתמכות ההולכת וגדלה של אנשי סגל על החומר האלקטרוני פותח הזדמנויות חדשות לספריות, מודלים עסקיים חדשים למו"לים ואתגרים חדשים לשימור
• למרות מאמצים מתמשכים של מספר שנים מצד מו"לים, ספריות, אנשי סגל ואחרים למען הכנסת רפורמות במערכת התקשורת המדעית – מספר גישות שמרניות מצד אנשי סגל ממשיכות לטרפד שינוי שיטתי.

פרטים מלווים בנתונים מספריים וגרפים על המגמות המסתמנות אפשר למצוא בדו"ח המלא.

הכינוס ה-14 של איגוד האינטרנט הישראלי "Web10 – עשור חדש נפתח" התקיים ב22-23 בפברואר 2010.
בכינוס הוצגו מודלים חדשניים וטכנולוגיות מתקדמות באינטרנט: מחשוב ענן, העולם הנייד ועוד..

כעת המצגות של המרצים וצילומי וידאו של המושבים השונים בכנס זמינים חופשי לצפייה בכתובת: www.isoc.org.il/conf2010

המונח מחשוב ענן הפך להיות מונח פופולרי מזה מספר שנים והניסיון להגדירו הוליד לא מעט הגדרות שונות.

כדאי להתעלם מההגדרות ולהתמקד בשינוי במשוואת טכנולוגית המידע . עולם המחשוב עובר מהמודל המסורתי על פיו רוכשים את השרתים, מחשבים אישיים ורישיונות תוכנה למודל חדש של טכנולוגית מידע – מחשוב ענן שנגיש באמצעות רשת האינטרנט. מחשוב ענן ידוע גם בכינוי SaaS – Software as a service . כינוי זה מלמד על מהותו. במקום לרכוש חומרה ורישיונות תוכנה מקבלים את התוכנה כשירותים ברשת האינטרנט ומשלמים עבור השימוש. כשם שאנו משלמים היום עבור צריכת החשמל כך נשלם עבור צריכת שירותי המחשוב.

למעשה הרבה לפני שהמונח מחשוב ענן הפך להיות פופולרי משתמשי האינטרנט היו מעורבים בסוגים מסוימים של מחשוב ענן – כגון: שירותי בנקאות מקוונים, שרותי דואר בווב – שהשימוש בהם נעשה ללא צורך במאגרי מידע או בתוכנות מקומיות במחשבים.

בנוסף לעלות הנמוכה יותר, לטכנולוגיה זו יכולים להיות מספר יתרונות נוספים ובראשם: קלות שימוש, תחזוקה, ותשתית מצומצמת יחסית. סיכום יפה ותמציתי של היתרונות אפשר למצוא במסמך אינפורמטיבי בנושא של internet.com שנכתב בחסות גוגל בשם: Cloud Computing  Latest Buzzword or a Glimpse of the Future. היתרונות הם:

Low start-up costs make cloud computing especially attractive to small businesses and entrepreneurs

Low cost for sporadic use. TurboTax online is free for “standard” taxpayers. Similarly, some cloud-based business services, such as Google Apps, do not  need to be purchased for one-time or
infrequent computing

Ease of management. No need to worry about keeping licenses current or purchasing additional hardware

Scalability. High-growth companies can easily expand the number of users and locations at modest cost

Device and location independence. The way you access a cloud could be your desktop. It could be someone else's computer. It could be a smart phone

Rapid innovation. Because vendors are able to roll out new features incrementally, they can respond to user needs more rapidly
.

כל אלה העצימו את הפופולריות של מחשוב הענן בקרב עסקים קטנים ובינוניים. על פי דוח של AMI-Partners שיעורי אימוץ טכנולוגיה זו בשנים 2004 ועד 2008 גדל ב- 21% בקרב עסקים קטנים וב- 31% בקרב עסקים בינוניים.
על פי סקר של חברת גרטנר  90%  מהמוסדות שהשתתפו בסקר מתכוונים לשמר או להגדיל את השימוש ב- SaaS .

על אותה מגמה של הגידול בשימוש במחשוב ענן דובר גם בכנס ה- 14 של איגוד האינטרנט הישראלי האחרון שהתקיים ב- 16 בפברואר 2010. למחשוב ענן יוחד בכנס מושב מיוחד –
"הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות" וגם במושב "רשת האינטרנט העתידית" הייתה התייחסות לנושא.

ומה לגבי מחשוב ענן וספריות? מסתבר שגם הספריות לא נותרות מאחור.. והעתקת יישומי ספרייה מסורתיים לרשת יעמדו בראש סדר העדיפויות של OCLC השנה. כפי שפורסם בגיליון 14 מפברואר 2010 של OCLC eNews :

Cloud computing and moving traditional library applications to the network will be a key focus of OCLC this year indeed we continue to work closely in the U.S. with the Library Advisory Council and four pilot library groups to continue development of our Web-scale Management Services, a next-generation Web-based suite of library management services for metadata management, acquisitions, circulation, license management, and workflow
מחשוב הענן והשלכותיו לגבי הספריות היה אחד הנושאים המרכזיים בדיוני OCLC’s first Regional Council Meeting for Europe, Middle East and Africa שנערך בסוף פברואר 2010.

לאור התפתחויות אלה אפשר לומר שמחשוב ענן הוא לא רק עוד מונח אופנתי אלא מגמה עתידית. אבל תשובה ברורה על כך יענה רק העתיד.

מסמך אינפורמטיבי בנושא   – "Cloud Computing – Latest Buzzword or a Glimpse of the Future?"
מסמך אינפורמטיבי נוסף בנושא   Seeding the Clouds: Key Infrastructure Elements of Cloud Computing"
OCLC eNews בנושא מחשוב ענן וספריות
תודה וקרדיט למנהלת הספרייה מירה ליפשטיין על שהפנתה את תשומת לבנו לחדשות OCLC בנושא
מושב כנס איגוד האינטרנט ה-14  "הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות" (על פי מה שנכתב באתר מצגות הכנס יועלו לרשת בקרוב)

ספרים וכתבי יד עתיקים נשמרים בספריות, אבל לא תמיד נגישים למשתמשי הספרייה מהסיבה הפשוטה ששימוש יום-יומי עלול לגרום נזק לפריטים יקרי ערך אלו.

כדי לפתור את הבעיה יזמו את טכנולוגית TTP- Turning the pages שמאפשרת למשתמשים לדפדף בגרסה וירטואלית של הספרים. British Library הייתה החלוצה בתחום ואפשרה למבקרים בספרייה, ולציבור הרחב, תוך שימוש בתוכנה מסוימת, לדפדף וירטואלית בספרים . NLM שיכללה את הטכנולוגיה ופיתחה גרסה וובית של TTP .

הגרסה הוובית אינה מצומצמת עוד למקום פיזי מסוים, אלא מאפשרת למשתמשים בכל דפדפן וללא צורך בתוכנות נוספות, בכל רחבי העולם לדפדף בספרים. יש אפשרות לצפייה בהגדלה ולהדפסה.

ספריות נוספות החלו להשתמש אף הן באותה טכנולוגיה.

על הפרויקט והטכנולוגיה
לאתר הספרים העתיקים של ה- NLM
פוסט מעניין שכתבה רחל שיאון על Turning the pages  ב-British Library

אנו מתקרבים לסוף שנת 2009, ולמרות שקשה מאד לצפות את עתיד האינטרנט, ישנם מספר אינדיקטורים ומגמות שיכולים להצביע על הכיוון. חלק גדול מהטכנולוגיות ימשיכו להתפתח בשנים הקרובות, בעיקר כל מה שקשור למדיה החברתית.

סקר נרחב שנערך בקרב מומחי טכנולוגיה מובילים בתעשייה בנושא עתיד האינטרנט מצא כי רובם מאמינים שעד שנת 2020 רשת האינטרנט תתרחב ותתפשט עד כדי כך שמרבית אוכלוסיית העולם תהיה מחוברת אליה.

בקרב המומחים יש הסכמה על כך שתשתית התקשורת הדיגיטלית תתפשט בצורה משמעותית עד שנת 2020. היא תכסה כמעט כל אזור או קהילה שכיום נמצאים מחוץ ל"חברה הדיגיטאלית", זו שכיום כבר מחוברת לעולם האינטרנט.

Cameron Chapman, מפרסמת בבלוג Noupe
15 תחזיות מענינות לגבי עתיד האינטרנט, כשכל תחזית מלווה בהסבר ובקישורים למקורות נוספים שרלוונטים לאותה תחזית.

מענינות לא פחות הן תגובות הקוראים לגבי התחזיות ( 123 תגובות – נכון להיום!)

The Future Of The Web: Where Will We Be In Five Years?

מעתה תוכלו למצוא גם בפייסבוק כל מה שרציתם לדעת על הספרייה למדעי החברה ולניהול: שעות פעילות, הדרכות אישיות לסטודנטים לתארים מתקדמים, פרסומים ומאגרי מידע חדשים,  שירותים מיוחדים, מידע על חדרי לימוד בקבוצות וחדרי שאנטי (שייפתחו בקרוב) ועוד…

ישנה אפשרות להוסיף לתוך דף ה-  שלך קיצור דרך לחיפוש מהיר בקטלוג ספריות אוניברסיטת תל-אביב.
 >> הקליקו על האייקון ופעלו בהתאם  להנחיות.

את הגדג'ט ניתן גם להוסיף מתוך ה  שלך. יש לבחור בקישור Add stuff / הוסף דברים, בתיבת חיפוש להקיש  Libraries Catalog או Library Catalog .

מעוניינים ליצור פודקאסטים, לכתוב בלוגים, לערוך תמונות, להמיר קבצים ועוד… פתרונות לכל אלה אפשר למצוא באתר "Teaching with Technology"
באתר זה יש רשימה ארוכה של קישורים לתוכנות שולחניות, תוכנות "ענן" ושירותי ווב שמיועדים לסייע למרצים בהוראה, אך יכולים למעשה לשמש את כלל המשתמשים.

הרשימה, שמסודרת על פי קטגוריות עיקריות ומשניות, כוללת שלוש קטגוריות עיקריות:
• כלים ליצירה עריכה ושיתוף של מסמכים, מצגות, אתרי ווב, בלוגים, תמונות, קובצי אודיו ווידאו. ברשימה זו גם כלים להמרת קבצים ופורומים
• כלים לניהול זמן, משימות ומידע כולל כלים לניהול קורסים, ניהול פרויקטים, לחיפוש מידע, איסוף מידע וארגונו
• וכלים שמאפשרים לכל הכלים הנ"ל ל"עבוד" –דפדפנים, כלים לאבטחת מידע ולסינון תכנים.

בכל אחת משלוש הקטגוריות הנ"ל תתי קטגוריות. חלוקה מסודרת זו של הכלים על פי פונקציונליות מקלה על מלאכתו של המשתמש.

אל האתר