בשנת 2014  היינו עדים ל- 4 מגמות בולטות בטכנולוגיה – האינטרנט של הדברים, הנתונים הגדולים, המעבר לענן  ובטחון הסייבר.

מה הן התחזיות ביחס  למגמות אלה ב- 2015?

האינטרנט של הדברים –  ימשך הגידול בהשקעות באינטרנט של הדברים. על פי ABI  Research חל ב- 2014 גידול של 20% במכשירים המחוברים. בשנת 2015 על פי Cisco יהיו 25  ביליון מכשירים מחוברים ואלה יוכפלו ל- 50 ביליון מכשירים ב- 2020.

עד כה ההשקעות באינטרנט של הדברים  באו בעיקר מתחום טכנולוגיות המידע  והטלקום. ב- 2015 חוזים שהשקעות באינטרנט של הדברים יגדלו אף מחוץ לתעשייה זו. תעשיית הקמעונאות במיוחד תכנס לתחום זה דרך  הטכנולוגיה הלבישה.

אחת התוצאות של גידול  זה היא דרישה גדלה בשוק למדעני  נתונים  data scientists  שידעו לנתח את המידע על מנת להגיע לתובנות ולמודיעין עסקי . מגמה זו הסתמנה כבר ב- 2014  והיא תמשך גם ב- 2015.

הנתונים הגדולים –  המשמעות של הנתונים הגדולים היא גם היכולת להפיק תובנות מהנתונים. ב- 2014  ארגונים קבלו החלטות אינטליגנטיות יותר בכול הנוגע ללקוחות שלהם. ב- 2014 מנועי המלצות מתוחכמים כמו Amazon  , Netflix  ו- Google  צפו את תחומי העניין של המשתמשים בדיוק רב יותר . חלה התקדמות גם בתחומים אחרים  כגון לוגיסטיקה קמאונאות ותקציב בשל  ההתקדמות בתחום המודיעין העסקי.

על פי IDC  ב- 2015  צופים השקעות גדולות יותר בתוכנות לניתוח הנתונים הגדולים.

הענן – שנת 2014  הייתה שנה גדולה למחשוב ענן. בשנת 2015 יחול גידול נוסף בתחום זה. הנתונים הגדולים  שנוצרים מהאינטרנט של הדברים הם מניע חשוב למעבר לענן. מחקר IDG    מצא  ש- 61%  מהארגונים ישקיעו  בטכנולוגיות כדי לשפר את פתרונות הענן.

אבטחה בסייבר – תעשיית  האבטחה  בסייבר חייבת להשקיע בגיוס כשרונות  ובעלי מיומנויות  בתחום.

לכתבה  בנושא

ההתפתחויות ברשת שכרוכים בהטשטשות הגבולות בין מידע ציבורי ופרטיות מעוררים את נושא עתיד הפרטיות. סקר מומחים שערך pew ענה על הדעה השנויה במחלוקת האם פוליטיקאים ותעשיית הטכנולוגיה יוכלו ליצור תשתית בטוחה של פרטיות עד שנת 2025  שתבטיח חדשנות לצד הגנת המידע האישי.

בסקר השתתפו אנשי טכנולוגיה, חוקרים,  מנהלים, עושי מדיניות ואנליסטים.

כ- 55% מתוך 2511 המשיבים לסקר ענו שהם אינם מאמינים שתשתית כזו תתקיים בעשור הבא לעומת 45% שטענו שזה אכן יקרה. למרות חילוקי הדעות  בנושא זה היו דעות משותפות כך למשל הדיעה שהחיים המקוונים באופיים הם ציבוריים. היה אף מי שהרחיק לכת ואמר  "  “Privacy will be the new taboo and will not be appreciated or understood by upcoming generations.”

דעות נוספות  של מומחים בדוח המלא

המודל הכלכלי הרווח של מימון אתרים בווב החופשי הוא הפרסומות. לאחרונה גוגל השיקה פלטפורמה חדשה   Contributer by Google שמושתתת  על מודל של מימון המונים על פיו  למבקרים באתרי תוכן קיימת האופציה לשלם לבעלי האתרים סכום חודשי מסוים ובתמורה אינם רואים את הפרסומות של גוגל באותם אתרים.

מאפיין זה הושק עד כה בשיתוף פעולה עם 10  מפרסמים כולל Mashable, Imgur, WikiHow  ו- Science Daily . .  כאשר משתמש מגיע לאתר של Contributer by Google הוא רואה את רשימת המפרסמים שמשתתפים בגרסת הביתא ויכול לבחור אם הוא רוצה לתרום  דולר, שני דולר או 3 דולר לחודש. לא ברור מה גובה חלקה של גוגל ברווחים.

התרומה מבוצעת דרך חשבון המשתמש בגוגל ומתבצעת כתוצאה מטריגר כאשר המשתמש מבקר באתר מסוים (כיום שירות זה רלוונטי רק לאתרים בארה"ב) . באופן זה המשתמש תומך רק באתרים בהם הוא מבקר לעתים תכופות.

יהיו כאלה שיראו בשירות זה ניסיון נוסף של גוגל לכלוא אותם בפלטפורמה שלה  בעוד שאחרים יראו בכך דרך ישירה לתמוך בבעלי אתרים ואמצעי לבעלי אתרים  להרוויח מהתכנים למרות  שגוגל אף היא משתתפת ברווחים  ולא ברור מה גובה חלקה של גוגל ברווחים. לא אחת נשמעת ביקורת על גוגל על ידי בעלי אתרי תוכן שהיא מפרסמת את התכנים שלהם ישירות בתוצאות החיפוש מבלי לקבל הרשאה לכך , בפלטפורמה זו  אפשר לראות מעין סיוע לבעלי אתרים.

בכול מקרה לא ברור מה יהיה גורלו של ניסיון זה. האם המשתמשים בווב יעדיפו לשלם תשלום מסוים תמורת ווב חופשי מפרסומות או שמא המודל  הכלכלי החדש מרמז על גורלו העתידי  של הווב החופשי והפיכתו בהדרגה לווב ממומן?  על כך יענה העתיד.

לאתר   Contributer by Google

קוד Quick Response Code – QR  הוא למעשה ברקוד שמאפשר קידוד  מידע טקסטואלי בצורה גראפית-ויזואלית וכיום מקובל להשתמש בו  להצגת כתובות אינטרנט בצורה גרפית.

אפליקציות בטלפונים חכמים קוראות קוד QR   מאפשרות גישה ישירה לאותן כתובות.

מיזם  חדש – Q-Read שגייס אפשרויות טכנולוגיות אלה לשירות הספרייה פותח  בספרייה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב . המיזם מאפשר חיבור בין הפיזי לדיגיטלי –  כאשר מצוי בידי המשתמש העותק הפיזי של ספר לדוגמה הוא יוכל להגיע לגרסה האלקטרונית של הספר, להפניות לביקורת על הספרים ולקישורים רלוונטיים נוספים  כולל תוצאות חיפוש מדעת"א  בנושא.

למיזם יתרונות אותם מפרט  עידו אהרון מפתח המיזם :

• " על ידי העלאת תצלומי מפות נוכל לתרום להפחתת התלות של הסטודנטים במשאביה הפיזיים של הספרייה כגון מחשבים, סורק ומכונת צילום.
• יתרון נוסף הוא האפשרות להפנות לאתרים שונים העוסקים בנושא המבוקש ובכך להציג מידע משלים לפריט או לנושא.
• דרך לספריות ליצור מיזם טכנולוגי בעלות מינימאלית.
• יצירת הפנייה לביקורת על הספר באתרי הוצאות הספרים או החנויות כדוגמת Amazon או Google books.
• הצגת תוצאות חיפוש מדעת"א עבור הנושא המבוקש.
• סטודנטים יוכלו לתרום באופן פעיל על-ידי שיתוף מידע אודות פרקים מספר או מאמרים וזאת על-ידי העלאת סיכומים (דרך הספרייה) והצמדת הקוד לספר או לכתב-העת.
• הצגת הספרייה כמתקדמת טכנולוגית ושירותית יותר עבור הסטודנטים"

כמובן שמיזם זה יכול להיות ישים גם בספריות אחרות .

פרטים נוספים על המיזם כולל דרך יצירת הקוד אפשר לקרוא במסמך של עידו אהרון על המיזם ובסרטון המיזם ביוטיוב

תודה לעידו על המסמך והמידע

חוקרים באוניברסיטת סטנפורד פתחו לאחרונה כלי  וובי שמאפשר לרופאים וחוקרים לפרש בצורה טובה יותר הדמיה רפואית. הכלי  נקרא  Electronic Physician Annotation Device – Epad  והוא חופשי  להורדה.

פרויקט פיילוט של הפלטפורמה הושק ב- Stanford Cancer Institute   וחוקרים ממוסדות נוספים החלו להשתמש בכלי. שימוש רחב בכלי יאפשר ליצור מאגר מידע להדמיה רפואית בר חיפוש. המידע נשמר על פי התקנים שפותחו על ידי National Cancer Institute's Annotation and Image Markup – AIM . באופן זה התכנים יכולים להיות ברי חיפוש  באמצעות מערכות רפואיות שונות  והווב הסמנטי, ורדיולוגים יוכלו ליהנות מהשיתוף והאינטראופרביליות (תאימות תפעולית).

לכתבה בנושא

לוודיאו שמתאר את הכלי

Edublog Awards הוא תמריץ  שראשיתו בשנת 2004 שמטרתו לקדם  בלוגים , אתרים וכלים בתחום החינוך . מדי שנה נבחרים על ידי קהל משתמשי הווב  בלוגים , אתרים וכלים נבחרים.

באתר  אפשר למצוא גם רשימה של  50  כלים/יישומים  חופשיים  בוווב שזכו לעלות לגמר השנה.  ביניהם יישומים מוכרים  : ,  twiitter  wordpress ,  dropbox , Google Apps for Education , Google Hangouts , Pinterest  ויישומים אחרים פחות מוכרים ביניהם כלים ליצירת וידאו , מצגות, תוכנות גרפיות ועוד

באופן זה Edublog Awards   מסייע לאנשי חינוך להתוודע לבלוגים אתרים וכלים שימושיים חדשים.

לרשימת כלי הווב החופשיים העולים לגמר

Horizon Project הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח המלא מתפרסם מאז 2002 מדי שנה בחודש פברואר.

הדוח מתאר מגמות וטכנולוגיות  שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

הדוח משנת 2014 הוא ה-11 בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI והוא עוסק במגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות

על פי הערכות הדוח  לשנת 2014 ההתפתחויות הטכנולוגיות   שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן:

Flipped Classroom – מודל למידה שמארגן מחדש את חלוקת הזמן בכיתה ומחוצה לה באופן שארגון הלימודים עובר מהמרצים לסטודנטים והמרצה הופך למנחה שמתאים עצמו לצורכי הסטודנטים. . על פי מודל זה זמן הלימודים בכיתה מוקדש ללימוד אקטיבי יותר מבוסס פרויקטים שבהם הסטודנטים לומדים יחדיו. .

Learning Analytics יישום ה-big data בתחום החינוך  –. תחום מתפתח שיאפשר ניתוח נתונים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות למען הבנה טובה יותר של תהליכי הלמידה וההוראה כדי לאפשר להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכים האינדיבידואליים של הסטודנטים

הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של 2-3  שנים הן: הדפסת תלת מימדית שמאפשרת ליצור דגמים תלת מימדיים.

משחקים  ומִשׂחוּק (gamification)    ובתחום החינוך  למידה מבוססת משחק

ובטווח של 4-5 שנים – quantified self – התופעה שצרכנים מסוגלים לעקוב אחר מידע  שרלוונטי לפעילויות היום יומיות שלהם באמצעות טכנולוגיה מתקדמת למען שיפור איכות החיים שלהם

ו- virtual assistants  – שימוש באינטליגנציה מלאכותית ועיבוד בשפה טבעית כדי לשפר פעילויות יום יומיות כגון בחירה של מסלולי נהיגה הטובים ביותר, ארגון תיבות הדואל  ועוד

פירוט נוסף על יישום טכנולוגיות אלו בתחום החינוך , מגמות  ואתגרים מרכזיים בתחום החינוך  , דוגמאות ומקורות נוספים לעיון בדוח המלא

  Horizon Project הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות/ טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח המלא מתפרסם מאז 2002 מדי שנה בחודש פברואר. דוח מקוצר  לשנת 2013 – Horizon Project  Short List 2013   NMC  התפרסם לאחרונה.

הדוח מתאר מגמות /טכנולוגיות  שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, ארבע  הטכנולוגיות/מגמות  שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן:

• Flipped Classroom – מודל למידה שמארגן מחדש את חלוקת הזמן בכיתה ומחוצה לה באופן שארגון הלימודים עובר מהמרצים לסטודנטים והמרצה הופך למנחה שמתאים עצמו לצורכי הסטודנטים. . על פי מודל זה זמן הלימודים בכיתה מוקדש ללימוד אקטיבי יותר מבוסס פרויקטים שבהם הסטודנטים לומדים יחדיו. .
• Massively Open Online Courses – MOOC  –  קורסים חופשיים ללא תשלום שפתוחים , בניגוד לקורסים מסורתיים,   למספר רב של משתתפים.
• אפליקציות לנייד
• ומחשבי לוח

ארבע הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של 4 שנים הן:

• Augmented reality מציאות רבודה – טכנולוגיה שמצרפת לעולם האמיתי מידע וירטואלי – תוספת של תוכן ממוחשב לשדה הראיה שלנו, שמוסיף לנו מידע על מה שאנחנו רואים בעין. על פיה באמצעות אביזר כלשהו על העיניים /אוזניים ניתן יהיה "להוסיף" למציאות שאנו רואים דברים נוספים רלוונטיים למה שאנו רואים.טכנולוגיה דינמית זו מאפשרת דרכי הוראה ויזואליים ואינטראקטיביים.
• למידה מבוססת משחק
• אינטרנט של אובייקטים- שמהווה את המהפכה האחרונה בתחום האובייקטים החכמים. הכוונה לתקשורת מקוונת בה אובייקטים מסביבנו מתויגים . מדובר על קטגוריה של מכשירים זעירים או שיטות שיאפשרו לתייג באופן ייחודי כל אובייקט כולל זיהוי ומידע על האובייקט – כגון גיל, טמפרטורה וכו' . על פי הפרוטוקול החדש של האינטרנט, לאובייקטים אלה תהיה כתובת IP שתאפשר גישה ,זמינות מידע ומעקב אחר האובייקטים מכל מקום
• וניתוח למידה – מתייחס לאינטרפרטציה של מידע שנוצר ונאסף על ידי סטודנטים לצורך הערכת ההתקדמות האקדמית ותחזיות לעתיד. תחום מתפתח שיאפשר ניתוח נתונים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות למען הבנה טובה יותר של תהליכי הלמידה וההוראה כדי לאפשר להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכים האינדיבידואליים של הסטודנטים

ארבע הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של 4-5 שנים הן:

• הדפסת תלת מימד
• מסכים  גמישים – מסכי OLED
• דור שני של בטריות
• טכנולוגיה ברת לבוש כגון משקפיים, תכשיטים  וכו' שימלאו פונקציות שונות בעלות אופי טכנולוגי.

כל אחת מהטכנולוגיה נסקרה במספר היבטים בהקשר החינוכי :הרלוונטיות ללמידה , הוראה ומחקר , וההיבט הפרקטי – ויישומי הטכנולוגיה בפועל.

לדו"ח

 מעבר למנועי החיפוש הכלליים הגדולים המוכרים  קיימים הרבה מנועי חיפוש ומקורות מידע כלליים וייעודיים שיכולים לסייע בחיפוש חומר אקדמי. .  ברשימה מעודכנת ליולי 2012   אפשר למצוא  100  מנועי חיפוש ומקורות מידע כאלה  – בהם מנועי חיפוש כלליים, מנועי על, ומנועים ומקורות מידע ייעודיים למדע, מתמטיקה וטכנולוגיה , מדעי החברה היסטוריה ויעץ

ההתפתחות הטכנולוגית ניכרת לא רק בחיפוש מידע  אלא גם בדרכי ואמצעי ההוראה . ברשימה מעודכנת ליולי 2012 של כלים קיימים ועתידיים בהוראה  אפשר למצוא 20  כלים שעל פי בעל הכתבה ישמשו בהוראה בעתיד. כלים אלה יאפשרו שיתוף תכנים, שילוב מציאות רבודה בהוראה , העשרת השיעורים בוידיאו ומשחקים, הערכת תהליך הלמידה , שימוש ברשתות חברתיות בתחום ההוראה, ושימוש בטכנולוגית הסימולציה

Horizon Report הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות/ טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2012 הוא התשיעי בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI.

הדוח בגרסתו לחינוך הגבוה מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן: יישומי מובייל ומחשוב לוח tablet computing
מוסדות להשכלה גבוהה מעצבים אפליקציות ייעודיות למטרות הוראה ומחקר ומחשבי הלוח מציעים אפשרויות להעשרת תהליך הלמידה באופן שלא ניתן לעשות במכשירים אחרים.

שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנתיים שלוש הן למידה מבוססת משחק וניתוח תהליכי למידה
הפוטנציאל הגדול שטמון במשחקים בתהליך הלמידה הוא ביכולתם לעודד שיתוף פעולה ולערב את הסטודנטים עמוק בתהליך הלמידה.
ניתוח תהליכי למידה הוא תחום מתפתח שיאפשר ניתוח נתונים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות למען הבנה טובה יותר של תהליכי הלמידה וההוראה ויישום הנלמד כדי לשנות תוכניות לימודים, הוראה והערכה בזמן אמת וכדי לאפשר להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכים האינדיבידואליים של הסטודנטים

שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של ארבע חמש שנים הן מחשוב מבוסס מחוות Gesture based computing ואינטרנט של אובייקטים Internet of things
Gesture based computing משנה את אופן האינטראקציה עם המחשבים , התקשורת עם המחשב נעשית באמצעות תנועות גוף , הבעות פנים וזיהוי קול באמצעי קלט חדשים ומאפשרת למידה עם מנשקים שונים שמדמים את המציאות, ויש לכך היבטים קוגניטיביים ותרבותיים
"אינטרנט של אובייקטים" או "אינטרנט של דברים" מהווה את המהפכה האחרונה בתחום האובייקטים החכמים. הכוונה לתקשורת מקוונת בה אובייקטים מסביבנו מתויגים . מדובר על קטגוריה של מכשירים זעירים או שיטות שיאפשרו לתייג באופן ייחודי כל אובייקט כולל זיהוי ומידע על האובייקט – כגון גיל, טמפרטורה וכו' . על פי הפרוטוקול החדש של האינטרנט, לאובייקטים אלה תהיה כתובת IP שתאפשר גישה ,זמינות מידע ומעקב אחר האובייקטים מכל מקום.

על פי הדוח מגמות מפתח שמסתמנות הן: הטכנולוגיות הופכות יותר ויותר להיות  מבוססות ענן, העבודה שיתופית יותר, ופרדיגמות החינוך עוברות למודלים של למידה מקוונת, היברידית ושיתופית ותהליך הלמידה הופך להיות פעיל יותר

השימוש במובייל צובר תאוצה ועל פי Gartner, 2010; Google Internal Data, 2011; Cisco, 2011 מספר הגולשים באינטרנט במכשירים ניידים יעלה בשנת 2013 על אלה שיעשו זאת באמצעות מחשבים אישיים.

למרות זאת היום הרבה אתרים כולל אתרי עסקים אינם ידידותיים למובייל. אתר ידידותי למובייל הוא אתר שעוצב במיוחד למכשירי מובייל ולמשתמשים במכשירים אלו. הוא עולה בקלות וקל לשימוש ולניווט ללא צורך בזום. על פי Compuware and Brand Anywhere and Luth Research  ששים ואחד אחוזים מהמשתמשים לא ישובו לאתר שאינו ידידותי למובייל

מכאן צמחה היוזמה של גוגל GoMo לסייע לבעלי אתרים ואנשי עסקים לעצב אתרים ידידותיים למובייל .

האתר כולל נתוני מחקר משכנעים שמדגישים את חשיבותו של אתר ידידותי למובייל, מונה מאפיינים של אתרים ידידותיים למובייל תוך הדגשת הצורך בתאימות לכל סוגי המכשירים הניידים, כולל דוגמאות לאתרים כאלו, מאפשר שימוש חופשי ב- GoMoMeter – כלי שמאפשר לראות כיצד האתר הנוכחי נראה במובייל, וכולל טיפים לשיפור, ומונה רשימה של ספקים מומלצים להקמת אתר במובייל ובתוכם Google Sites for Mobile Landing Pages – כלי חופשי לעיצוב אתרים ידידותיים למובייל

ל- GoMo

גלובליזציה והתפתחות טכנולוגית הפכו את עולמנו לעולם אחר ויצרו גם בעיות: משברים פיננסיים וכלכליים, אי יציבות פוליטית ומהפכות , פשע מאורגן, מחלות, טרור ועוד..

למרות שהחידושים בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת -ICT –  תרמו לכך, הם יכולים לתרום רבות לפתרונן וזוהי מטרתו של הפרויקט FuturICT בהנהגתה של הועדה האירופית ובשיתוף עם מדינות אחרות בעולם – למדל את הדינמיקה של העולם כדי לטפל בבעיות העולם הנוכחיות, שאינן ניתנות לפתרון במסגרת הפרדיגמות הקיימות.

שמו המלא של הפרויקט: FutureICT Knowledge Accelerator and Crisis-Relief System, מעיד על מטרתו.

כדי להשיג את מטרותיו הפרויקט שם לו למטרה לאמץ גישות חדשות בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת כדי לאסוף סטים גדולים של נתונים מהעולם כולו ולנתחם לצורך מידע שימושי משמעותי. ועל פי דברי יזמי הפרויקט :

The ultimate goal of the FuturICT flagship project is to understand and manage complex global, socially interactive systems, with a focus on sustainability and resilience.’”

הפרויקט נתמך היום על ידי 700 אנשי מדע ברחבי העולם , חברות וארגונים בינלאומיים ואנשים בודדים. הפרויקט יתבסס על מאגר גדול של נתונים, כרית נתונים בזמן אמת ושיטות ניתוח חדשניות. .

באופן זה הפרויקט שאמור ליצור פלטפורמת ICT גלובלית פתוחה יוכל לספק לעושי ההחלטות כלים ושיטות חדשות כדי לשפר את המצב הפוליטי, החברתי והכלכלי ולהתמודד עם הבעיות של המאה ה- 21.

תוך עשור מצפים שהפרויקט ימלא פערים בתחום הידע ויקדם תחומי מחקר חדשים. זהו כוחו של ניתוח חכם של כמויות גדולות של מידע, ומי שמסכים עם טענותיו של מאמר שהתפרסם ב- nature שניתוח מידע חדשותי לאורך זמן היה מאפשר לחזות את ה"אביב הערבי", יוכל להיות אופטימי גם לגבי עתיד הפרויקט.

לאתר הפרויקט
לכתבה בנושא
מסמך קצר שמתאר את הנושא
מסמך מלא שמתאר את הנושא

ב- 18 ליולי 2011 אמזון הודיעה על מודל עסקי חדש לספרי הקינדל שלה – השכרת ספרי לימוד לסטודנטים. שירות חדש זה יאפשר לסטודנט לשכור ספרי לימוד לתקופה שנעה בין 30 עד 360 ימים ולשלם על התקופה המדויקת שהוא זקוק לספר. הוא יכול להאריך את תקופת ההשכרה ליום אחד מספר פעמים שירצה בכך, או לרכוש את הספר.

על פי הידיעה באמזון באופן זה הסטודנט יוכל לחסוך עד 80% ממחיר הספר בגרסתו המודפסת. כך לדוגמה, ספר שבכריכה קשה עולה 184.99 $ אפשר לרכוש אותו בגרסת קינדל ב- 109$ ולשכור אותו במחיר התחלתי של 40.54 $. משמעות הדבר שמודל זה מכוון בעיקר לשוק הספרים היקרים בתחומי דעת כמו רפואה, ראית חשבון ומשפטים, שם החיסכון לסטודנט הוא משמעותי.

את הספר המושכר אפשר יהיה לקרוא במגוון פלטפורמות – PC , Mac , Kindle או מכשירים ניידים אחרים. אפליקציות חופשיות לקריאה בפלטפורמות השונות זמינות להורדה. באתר של אמזון אפשר למצוא קישורים לאפליקציות אלו.

כמו בכל ספרי הקינדל המשתמש יכול להוסיף הערות על דפי הספר. מאפיין זה יהיה זמין בכל הפלטפורמות כולל מחשבים אישיים, מחשבי לוח ואפליקציות לטלפונים חכמים. הגישה להערות תהיה אפשרית בכל עת , גם לאחר תקופת ההשכרה באתר kindle.amazon.com

את הספרים שזמינים להשכרה אפשר לחפש ב- Textbooks Store או מתיבת החיפוש באתר של אמזון, ולבדוק אם יש לספר גרסת קינדל זמינה להשכרה.

עשרות אלפי ספרים של מו"לים גדולים כגון: John Wiley, Elsevier ו- Taylor & Francis זמינים להשכרה על פי מודל זה. עבור המו"לים זהו מודל חדש להפצה . באופן זה נראה שכל הצדדים יוצאים נשכרים.

להודעה החדשותית של אמזון בנושא

לאתר של אמזון עם מידע על הנושא

תודה למירב תלרז על המידע בנושא בכתבה בניו יורק טיימס

טכנולוגית הנייד ממשיכה לתפוס תאוצה בכל התחומים כולל תחומי ההוראה והמחקר.. כיצד נערכות הספריות לעידן החדש? מידע מקיף בנושא הנייד אפשר למצוא במדריך מקיף בן 60 עמודים :

On the Move with the Mobile Web: Libraries and Mobile Technologies

שעוסק בווב הנייד ויישומו בספריות. המדריך אמנם מסוף 2008 ומאז אין ספק שנוספו חידושים, אבל בכל זאת אפשר למצוא בו מידע רב וחשוב והקישורים לאתרים ולמקורות הרבים שהוא מפנה אליהם, כולל קישורים למקורות בהם אפשר להתעדכן,  יכולים לשפוך אור גם על החידושים שנוספו בתחום. .

המדריך כולל 6 פרקים:
What is the Mobile Web?
Mobile devices
What can you do with the Mobile Web?
Library mobile initiatives
How to create a mobile experience
Getting started with the Mobile Web

פרקים אלו כוללים סקירה על מכשירים ניידים – חומרה ותוכנה מערכות הפעלה ומאפיינים, יישומי מובייל ופעולות שאפשר לעשות באמצעות הנייד, החל במייל , מסרונים, מוזיקה ורדיו, תוכנה ומשחקים, רשתות חברתיות וחיפוש, וידג'טים – יישומים שאפשר להוריד למכשיר הנייד כדי לספק גישה למידע מבוסס ווב ללא צורך בדפדפן, ספרים אלקטרוניים, ספרי אודיו, מידע תיירותי, דפדפנים, חדשות, בלוגים, RSS , מיקרובלוגים ועוד..

במדריך אפשר למצוא גם מידע על אפליקציות ייחודיות ל- iPhone , ועל יוזמות של ספריות בנושא הנייד. ספריות רבות מפתחות גרסאות של מובייל לאתרי הבית שלהן. באתרים אלו הספריות מספקות מידע על שירותי הספרייה ואוספים, שעות הפתיחה של הספרייה, מספקות גישה לקטלוג הספרייה, מדריכי נושאים, כתבי עת אלקטרוניים, שירותים מבוססי מקום והכול מותאם למסך הקטן.

בנוסף לכך ספריות מציעות למשתמשים להשאלה באמצעות מכשירים הניידים אוספים דיגיטליים כמו ספרי אודיו, ספרים אלקטרוניים, וידאו ומוסיקה. כמו כן ספריות מספקות חומרי הדרכה מותאמים לניידים, כולל סיורי אודיו, הודעות SMS על אירועים חשובים, יעץ וירטואלי ושימוש ב- SMS , והשאלה במובייל.

לאחר סקירה על האפשרויות הטמונות בנייד המדריך דן בפיתוח אסטרטגיה מתאימה לשימוש במכשירים ניידים תוך התחשבות במאפיינים של המשתמשים – מאפיינים דמוגרפיים כגון גיל, התנהגות חיפוש ובאיזה סוג של מכשירים הם משתמשים.

המדריך דן גם באפליקציות שיכולות לסייע לבנות אתרי ווב לנייד – כגון Winksite ו- Mofuse שיוצרים גרסאות של אתרים לנייד מקובצי RSS . המדריך כולל גם טיפים לתכנון אתר נייד.

מדגיש שחשוב להתעדכן ומציע אמצעים להתעדכנות – פורומים, בלוגים, ואתרי ווב

כל אחד מהפרקים כולל הפנייה למקורות והרבה מהם כוללים קישורי ווב.

מספר הספרים האלקטרוניים נמצא בגידול מתמיד. בעוד שהספרים האלקטרוניים יכולים להיות מוצגים על גבי מסך מחשב הרי קוראים אלקטרוניים נועדו להיות כלים ייעודיים להצגת הספרים , חלקם יכולים להכיל מאות ספרים. לנושא זה השלכות על תפקידה המרכזי של הספרייה – לחבר בין אנשים ומידע. הפורמט של הספר המודפס קבוע והטכנולוגיה לא תתישן. לעומת זאת בעולם של המולות האלקטרונית יש הרבה מכשירים ייעודיים לקריאת  ספרים אלקטרוניים ומכשירים נוספים יתווספו בעתיד ולכולם יש מחזור התיישנות . השקעה בחומרה שאין ספק שתתישן ותצא מהמחזור תוך מספר שנים אינה טריוויאלית לרוב הספריות.

מכאן חשיבותו של דוח על המצב הנוכחי של שוק הספרים האלקטרוניים והקוראים האלקטרוניים ומתן המלצות לצעדים הבאים בתחום.

דוח כזה בן 55 עמודים פורסם במאי 2011 ביוזמתן של ColoradoStateUniversity ו- Poudre River Public Library District שהקימו צוות שבדק את מצב שוק הספרים והקוראים האלקטרוניים ונתן את המלצותיו בנושא לכל אחת מהספריות – הציבורית והאוניברסיטאית.

בין ההמלצות :
• לתת הדרכה בכל סוגי הספריות בנושא ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים לבעלי עניין – סגל, סטודנטים , אנשי אדמיניסטרציה ועוד..
• להשקיע בטכנולוגיה תוך צמצום סיכונים, במסגרת זו בשלב ראשון מומלץ לספריות האקדמיות לעשות שימוש במחשב לוח – iPad על פני קוראים ייעודיים, כמו Kindle או Nook
לידע את הסטודנטים שבתום תקופת ההשאלה של הכלי כל יישום תוכנה שהוטען על המחשב יוסר. ולערוך סקר בקרב הסטודנטים על השימוש שלהם ב- iPad .
לספרייה הציבורית הומלץ על פיילוט של שישה חודשים של שימוש בשני קוראים אלקטרוניים . ברכישת הקוראים האלקטרוניים יש לקחת בחשבון רק מכשירים שתומכים בשיטות חדשות של השאלה ותומכים בסטנדרטים מועדפים של ספריות, הכול צריך להיעשות תוך התחשבות בתקציב המוסד, ובמסגרת מדיניות ההשאלה .
• לנצל הזדמנויות להגן על זכויות נגישות , ולהכניס שינויים בכל הקשור למגבלות דיגיטליות באופן שיהיו יותר ידידותיות לספרייה . במגבלות דיגיטליות הכוונה למגבלות שקשורות להדפסה, העתקה, ושיתוף שמוטמעות במסמכים האלקטרוניים ובאים להגן על בעלי זכויות היוצרים .

למרות שהדוח והמלצותיו התייחסו לספריות שיזמו את בדיקת הנושא הוא יכול להיות רלוונטי לספריות אחרות גם כן, שכן הדוח יוצא מנקודת מבט כללית לגבי שני סוגי הספריות בכלל – אקדמיות וציבוריות, והניסיון הספציפי אותו בדק , והמידע הרב בנספחים ששופך אור על מגוון האופציות בתחום הקוראים האלקטרוניים ואפליקציות רלוונטיות , יכולים לסייע לספריות אחרות בבחירה וטיפול נכון בנושא.