פרויקט הספרים של גוגל – הקץ למאבק?

   מאז שנת 2004  מתנהל מאבק משפטי בין גוגל , מחברים ומו"לים. המחברים והמו"לים ראו בסריקת הספרים על ידיGoogle  לצורך Google Books הפרה בוטה של זכויות היוצרים. הם מחו כנגד תוכנית הדיגיטיציה של Google, האפשרות הניתנת למשתמשים לראות קטעים מספרים מוגנים בזכויות יוצרים, ושיתוף פעולה עם ספריות ללא הרשאה מפורשת מבעלי זכויות היוצרים על כך.

 במסגרת המאבק המשפטי היו מספר התפתחויות עליהם גם דיווחתי בעבר בבלוג. . באוקטובר 2008  הועלתה    הצעה להסכם פשרה לישוב הסכסוך  בכל הקשור לפרויקט הדיגיטציה של הספרים. ב- 2009  ספרנים, משפטנים, מחברים, מו"לים וחברות טכנולוגיות שהתנגדו  להצעת ההסכם במתכונת שהושגה  חברו יחדיו והקימו את – Open Book Alliance ששם לו למטרה לידע את עושי המדיניות והציבור בדבר היבטיה השונים של ההצעה להסכם הפשרה.

 בסופו של דבר ב-14 בנובמבר 2013  גוגל נחל ניצחון כפי שניתן ללמוד ממסמך עליו חתום השופט Denny Chin    .  ממסמך זה עולה   שבית המשפט מכיר  בסריקת הספרים תוך שיתוף פעולה עם ספריות ציבוריות ואקדמיות והצגת קטעים מסוימים מהם שימוש הוגן ומעלה על נס את התועלת המחקרית של הפרויקט.

כפי שמצוין במסמך:

” In my view, Google Books provides significant public benefits. It advances the progress of the arts and sciences, while maintaining respectful consideration for the rights of authors and other creative individuals, and without adversely impacting the rights of copyright holders. It has become an invaluable research tool that permits students, teachers, librarians, and others to more efficiently identify and locate books. It has given scholars the ability, for the first time, to conduct full-text searches of tens of millions of books. It preserves books, in particular out-of-print and old books that have been forgotten in the bowels of libraries, and it gives them new life. It facilitates access to books for print-disabled and remote or underserved populations. It generates new audiences and creates new sources of income for authors and publishers. Indeed, all society benefits"

במסמך המלא יש  מידע מקיף על הפרויקט, עובדות, השתלשלות העניינים  והתועלת  של הפרויקט. נקודות עיקריות שצוינו בהקשר זה:  פרויקט הספרים של גוגל הוא כלי יעץ חשוב, מקדם ומאפשר כריית טקסט, מרחיב את אפשרות הגישה לספרים, תורם לשימור ספרים והפחת חיים חדשים בספרים, מסיע למחקר   ועל ידי הסיוע באיתור הספרים מועיל בסופו של דבר גם למחברים ולמו"לים.

נשאלת השאלה האם זה יהיה באמת סופו של המאבק ?

למסמך בנושא

לכתבה בנושא

למידע נוסף בנושא – תודה לד"ר רות הנדזל על קישור זה  והפנית תשומת הלב לנושא

הבדלים בעלויות של ספרים אלקטרוניים וספרים בדפוס בספריות אקדמיות

ספריות אקדמיות ממשיכות להתמודד עם בעיות תקציב לצד הצורך לספק למשתמשים  גישה למקורות מידע אלקטרוניים – ספרים וכתבי עת

במקביל הספריות מתמודדות עם  הצורך לפנות מרחבים בספרייה לצרכים אחרים.  לאור זאת ספריות חייבות לשקול בזהירות אפשרות מעבר לפורמט אלקטרוני בלבד בהתחשב בעלויות

מחקר שנערך ב-  Auburn University at Montgomery-AUM  , אושר  לפרסום בכתב העת  C&RL    באוקטובר 2013 , מצא שהמחיר הממוצע של ספרים אלקטרוניים גבוה באופן משמעותי מהמקבילים בפורמט המודפס, ללא הבדל בין כותרים שיצאו לאור בהוצאה אוניברסיטאית או מסחרית.

ממסקנות המחקר : המעבר מפורמט מודפס לפורמט אלקטרוני כרוך באתגרים משמעותיים לספריות אקדמיות קטנות ובינוניות שנמצאות במצב כלכלי לא יציב. נתונים מפורטים  שמוצגים במאמר מדגישים את הפערים.

לאור המצב נראה שמודל ה- PDA     הוא אופציה סבירה להמשך פיתוח האוספים ובו בזמן לספק למשתמשים משאבים שהם חפצים בהם. אין זאת אומרת שהספריות צריכות לזנוח את התפקיד של בחירת האוסף שכן ספרנים בוחרים לטווח ארוך בעוד שהבחירה של המשתמשים באה לענות על צרכים מיידיים.

העלויות שכרוכות ברכש ספרים אלקטרוניים מהוות אלמנט שנוגס בכוח הרכש של הספרייה. אבל אם ספריות יוכלו להראות החזר השקעה על ידי שימוש רב בחומרים,  לספרייה יהיה בסיס מוצק חזק יותר (case)   למימון נוסף מהנהלת האוניברסיטה.

למאמר המלא

2012 Academic Library Trends and Statistics יצא לאור

2012 Academic Library and Statistics – הפרסום השנתי של ACRL  יצא לאור.פרסום שנתי זה של ACRL כולל השנה נתונים מ- 1495 ספריות אקדמיות  בארה"ב.

פרסום זה כולל נתונים על אוספים (כולל מספר כותרים, וספרים אלקטרוניים), הוצאות (חומרים, שכר חומרה ותוכנה וכיו"ב) ,  סגל הספרייה ושירותים כולל שירותי יעץ, השאלה והשאלה בינספרייתית, שימוש ברשתות חברתיות ומודעות ושימוש בסטנדרטים של ACRL

הפרסום אינו חופשי ודי יקר. ניתן לרכשו בחנות האלקטרונית של ACRL. סקירה קצרה מתאריך 30 באוקטובר כוללת  מספר נתונים.

מהנתונים עולה שבהשוואה לשנת 2011 חל גידול של 7.3% בהוצאות על אוספים .

בהוצאות שכר חל גידול של 3.7% .

אשר לשימוש במדיה חברתית – 76% מהספריות האקדמיות דווחו על שימוש ברשתות חברתיות כאשר פייסבוק, בלוגים, וטוויטר נמצאים בראש הרשימה.

 הנתונים המלאים ב- 2012 Academic Library and Statistics יכולים לשמש גם למטרות  תקצוב ותכנון אסטרטגי.

לסקירה

ניהול משותף של ספרים

גם בעידן האלקטרוני ספריות עדיין רוכשות ספרים בגרסה מודפסת במיוחד בתחומי מחקר מסוימים כגון אמנות.  וכמו בכתבי עת מתעוררת לא אחת בעיה של מקום, במיוחד נוכח הצורך לפנות חללים פתוחים  לצורכי הסטודנטים.

הפתרון יכול להיות שיתוף פעולה בין ספריות  לניהול משותף של אוספים והקמת מאגר משותף של ספרים בדפוס. פרויקט כזה  מחייב ניתוח מצב האוספים, אופן השימוש בו , איתור כפילויות וכו'

דוגמה לפרויקט כזה הוא Northeast regional library print management planning project  בו משתתפות עד כה 90 ספריות בחוף המזרחי בארה"ב  ומכללות ואוניברסיטאות נוספות נקראות לקחת חלק בפרוייקט.

 המטרה של הפרויקט היא לאתר ספריות  עם צרכים משותפים  ועניין משותף בפתרונות אזוריים לצרכים אלו ולהציע אסטרטגיות ומודלים מתאימים –  מודלים כלכליים , אסטרטגיות  לניהול סוגים שונים של אוספים , זיהוי  הבדלים בניהול האוספים ביחס לניהול  אוספים של כתבי עת , צרכים נוכחיים, ואופציות תשלום . כל זאת כדי למצוא פתרונות  אפשריים כולל פיתוח אוספים מרכזיים או מבוזרים  ואוספים קבועים .

מודלים אלו  יוכלו לשמש דוגמה לספריות אחרות בעולם

 לפרטים נוספים על הפרויקט

למידע נוסף בנושא

Library 2.013 conference – כנס ספרני וירטואלי בינלאומי

    Library 2.013 conference   הוא כנס וירטואלי עולמי בנושא עתיד הספריות שהתקיים   ב- 18-19 באוקטובר 2013.  זו השנה השלישית שכנס וירטואלי גלובלי מסוג זה נערך .

הכנס היה פתוח לכול  והוא עסק במגוון נושאים בהיבט הספרני כגון:  מחשוב ענן , ניהול ספריות, MOOC   ,  ספרים אלקטרוניים, שירותי מובייל, מרחבים בספרייה, גישה פתוחה,  ספריות אקדמיות ציבוריות וספריות בתי ספר ועוד

הקלטות  של מושבי הכנס השונים זמינות באתר Library 2.0 . גם מצגות  מכנס שנתי דומה בשנה שעברה Library 2.012 Worldwide  עדיין זמינות לצפייה

ספריות בתי ספר בארץ ובעולם

מאמר מעניין על ספריות בתי ספר בארץ ובעולם  שפורסם לראשונה בכתב העת "הד החינוך"  והתפרסם  בבלוג "חלון אחורי" שופך אור על ספריות אלה מהיבטים שונים – תפקוד, ארכיטקטורה ועיצוב ותקצוב. המאמר מסתמך על מומחים בתחום .

מובאים במאמר דבריהם של ד"ר גבי דותן ראש המגמה למידע וספרנות במכללה האקדמית בית ברל  שרואה בספרייה "מרכז מידע רב ערוצי "   ודבריו של יובל גורן בעל חברה שמתמחה בעיצוב וריהוט ספריות .

המאמר כולל תמונות של ספריות בתי ספר מהארץ והעולם  עם דגש על עיצוב, מיקום ופונקציונליות.

התמונות לקוחות מ – קריית חינוך למדעים, רחובות, תיכון סנט ניקולאסיום, אמסטרדם ו- בית ספר יסודי וחט"ב, פרדריקשאוון  

למאמר

תודה לורד רובין על המידע

דו"ח IFLA – מגמות שישנו את סביבת המידע

 סביבת המידע נמצאת בשינוי מתמיד. כיצד ניגש, נשתמש ונפיק תועלת  מהמידע בסביבה זו?  דו"ח IFLA  לשנת 2013    מזהה 5 מגמות על שממלאים  תפקיד חשוב בעיצוב האקוסיסטמה העתידית של המידע.

המגמות הן :

 מגמה 1 – טכנולוגיות חדשות שבו זמנית ירחיבו ויצמצמו את אלה  שיש להם גישה למידע. טכנולוגיות חדשות תהפוכנה את המידע לנגיש יותר מחד אך מאידך אנשים שלא יהיו להם מיומנויות מתאימות לא יוכלו להשתלב במספר גדל והולך  של תחומים.

 מגמה 2 – חינוך מקוון שיביא לדמוקרטיזציה של המידע הגלובלי. הזדמנויות הלימוד תגדלנה, תהפוכנה לזולות ונגישות יותר  ותהיה הכרה גדולה יותר בחינוך לא פורמלי.

 מגמה 3 – גבולות הפרטיות ושמירת המידע יוגדרו מחדש. כמויות מידע גדולות שנמצאות בידי ממשלות וחברות לצד שיטות מתוחכמות למעקב יהפכו את המעקב אחר הפרט לזול וקל יותר. למצב זה יכולות להיות השלכות חמורות לפרטיות המשתמש.

 מגמה 4 – חברות  מתוקשרות יאזינו ויעצימו קולות וקבוצות חדשים – יהיה עידוד של   תנועות ממוקדות נושא אחד על חשבון המפלגות הפוליטיות המסורתיות כמו כן תהיינה יוזמות ממשלתיות בתחום השירותים הציבוריים

 מגמה 5 – כלכלת  המידע הגלובלית תשנה צורה על ידי טכנולוגיות חדשות – המובייל, מדפסות תלת מימד, טכנולוגיות תרגום ועוד ישנו את כלכלת המידע ובסופו של דבר יסייעו לאנשים להישאר אקטיביים מבחינה כלכלית בשלב מאוחר יותר של החיים ומכול מקום.

 ממצאים אלו משקפים שנה של התייעצות עם מומחים מתחומי מחקר שונים  שמטרתה למפות שינויים חברתיים רחבים שקורים או יקרו בסביבת המידע.

 הדוח הוא יותר מאשר מסמך אחד, הוא כולל אוסף של מקורות שמסייעים להבין מה מקומן של הספריות בעולם משתנה זה

לדו"ח  IFLA

דלפק ההדרכה של הספרייה למדעי החברה ולניהול זוכה לשם חדש !

הספרייה למדעי החברה ולניהול משתדלת להציב שילוט ידידותי, ברור ומובן ללקוחותיה, כחלק מתפישת השירות שלנו.

 נוכחנו שהמינוחים הספרניים  בהם השתמשנו עד היום לדלפק ההדרכה,  "יעץ"  ו – "Reference" , לא היו ברורים לקוראים, ולכן מצאנו לנכון לעדכנם ולהתאימם:

 בעברית –  יעוץ והדרכה  (במקום השם הקודם: יעץ והדרכה)

 באנגלית- Information Desk   (במקום השם הקודם: Reference Desk)

 וכמובן שהשירות שלנו נשאר אותו שירות, גם תחת השלט החדש…

 

מדיה חברתית בספריות אקדמיות ואוריינות מידע

 הגיליון האחרון של ARCL Instruction Section מקיץ 2013 מוקדש לנושא מדיה חברתית בספריות אקדמיות.

 מדיה חברתית מוגדרת בגיליון כ" “a collection of internet websites, services, and  practices that support collaboration, community building, participation and sharing"

 בעולם של ווב 2.0  הכלים של מדיה חברתית כוללים מגוון פלטפורמות חברתיות החל מפייסבוק וכלה באתרים לשיתוף קובצי וידאו כגון יוטיוב. כל אחד מהכלים שונה בפונקציונליות ובמנשק אך כולם תומכים בשיתוף.

 השימוש בפלטפורמות של מדיה חברתית נמצא בתאוצה בכלל  כולל במסגרות חינוכיות. בספריות המדיה החברתית משמשת בעיקר לצורכי שיווק- הודעות על אירועים, שירותים ומשאבים  אך  עדיין קצב אימוץ הפלטפורמות החברתיות לצורכי הדרכות לאוריינות מידע  איטי.

 מסמך זה  של ARCL בא לחשוף את הפוטנציאל של מדיה חברתית בהדרכות לאוריינות מידע בספריות.

המסמך  כולל  מגמות  וטיפים כולל דוגמאות של ספריות ואוניברסיטאות שרותמות את המדיה החברתית לצורכי אוריינות מידע . הדוגמאות כוללות פיתוח פורטלים אישיים לנושא מסוים, שימוש בפליקר כהכנה להדרכה על מאגרי מידע ושפה מבוקרת, שיתוף ציטוטים ב- ScoopIt ,  קבוצות ב- Diigo,  פיתוח מדריכים בנושא זכויות יוצרים  ועוד

 הדוגמאות מעידות על כך שספרני ההדרכה בספריות אקדמיות  מתחילים לאמץ את המגמה שמסתמנת בחינוך הגבוה בכול הקשור לשימוש במדיה חברתית  . הדוגמאות במסמך יכולות להוות השראה ולעודד  יצירתיות בשימוש במדיה חברתית לצורכי הדרכה ואוריינות מידע בספריות.

 למסמך המלא

ספרים אלקטרוניים והשאלה בספריות

 מסמך מעניין  בן 29 עמודים  שפרסם Berkman Center for Internet & Society  באוניברסיטת הרווארד ביולי 2012 שופך אור על נושא ספרים אלקטרוניים והשאלה של ספרים אלקטרוניים בספריות.

 המסמך כולל סקירה על שוק הספרים האלקטרוניים , מודלים עסקיים שמאפשרים ספרים אלקטרוניים בספרייה  ואתגרים שעומדים בפני ספרנים ומו"לים . המסמך כולל גם מקורות מידע אינפורמטיביים, מאמרים וחדשות.

 הביקוש לספרים אלקטרוניים נמצא בעלייה חדה, מודלים עסקיים עיקריים הם: Perpetual Access , Subscription , Pay-Per-View . המסמך סוקר את כל אחד ממודלים אלה בהקשר של הספריות  – מו"לים וספקים שתומכים בכל אחד מהמודלים, שיטות גישה, ואפשרויות השאלה.

 על פי מודל   Perpetual Access  המפיצים מוכרים רישיונות לספריות לעותקים בודדים של ספרים אלקטרוניים ועם רכישתם הספרים משולבים באוסף הספרייה . מודל זה הוא הנפוץ ביותר,  אחריו מבחינת הנפיצות נמצא מודל המנוי  שמיושם בדרך כלל למאגר גדול על בסיס שנתי.  מודל    Pay-Per-View   הוא הפחות נפוץ – על פיו התשלום השנתי השוטף נמוך ממודל מנוי ותשלום נוסף משולם כאשר המשתמש מבקש גישה לספר האלקטרוני.

 היתרונות של הספרים האלקטרוניים כרוכים גם באתגרים  שעומדים בפני המו"לים, הספקים והספריות  – חשש מירידה במכירות, תחרות, מגבלות  שמטילים ספקים על הספריות וכו'

מידע נוסף במסמך המלא

הערה: המגבלה של המסמך הוא העובדה שהוא אינו עדכני להיום,במיוחד בהתחשב בקצב ההתעדכנות  בתחום, אך בכל זאת אפשר לראות בו  סיכום מעניין

נשיאת ALA על ספרים אלקטרוניים בספרייה

כנס ALA 2013    התקיים בתאריך 27 ביוני – 2 ביולי 2013 . במהלך הכנס Maureen Sullivan   נשיאת ALA        נשאה דברים בנושא הגידול בספרים דיגיטליים בספריות. בדבריה ציינה  שגילוי התכנים עומד בראש סדר העדיפות של הספריות, , הדגישה את הצורך בכינון מערכת יחסים חדשה עם המו"לים  במסגרתם יתאפשר רכש ספרים אלקטרוניים לספריות במחירים סבירים. אחד ההישגים שלה היה להגיע  להסכם עם כמה מו"לים מובילים ביניהם Simon  & Schuster   ו-  Penguin  לאמץ את מודל השאלת הספרים   האלקטרוניים שלהם  לכול הספריות ברחבי ארה"ב .  בתחילה  המו"לים התנגדו למודל בטענה  שמודל זה עלול להחליף את מודל  המכירות . לאחר שנתוני תוכניות ניסיון  בספריות  ב- Brooklyn' Queens והספרייה הציבורית בניו-יורק שללו השערה זו המודל "תפס".

ספריות מדברות כעת על מכירת ספרים אלקטרוניים דרך אתרי הבית שלהם כדי לאפשר למשתמשים לפסוח על רשימת הממתינים.  נושא  מכירת  ספרים אלקטרוניים דרך אתרי הבית היה אחד הנושאים החמים השנה ב- ALA      השנה ומעניין כיצד זה מתיישב עם נאמנות הספריות לרעיון של היותן גוף ללא מטרות  רווח.   הטיעון העיקרי של Maureen Sullivan היה שהרבה חנויות ספרים נסגרות והספריות ממלאות תפקיד חשוב בגילוי הספרים. זה הגיוני    לא רק להשאיל אלא גם למכור ספרים דיגיטליים ולהשתמש בכסף להגדלת  מספר הכותרים. בכל מקרה הדגישה שספריות תשארנה גוף  ללא מטרות רווח

לכתבה ולוידיאו בנושא

פרויקט EOD ורשת EOD – פרויקט ספרני בינלאומי ראוי לשבח לשנת 2013 של ALA

פרויקט  EOD      – eBooks on Demand   הוא פרויקט לדיגיטציה  על פי בקשה של ספרים ברשות הציבור. במסגרת פרויקט זה  משתמש בכל רחבי העולם שבוחר בספר שנמצא בסטטוס של רשות הציבור כלומר שלא חל עליו זכויות יוצרים יכול לקבלו בתשלום.  רובם המכריע של הספרים הם ספרים שיצאו לאור בשנים – 1500-1900. אפשר לקבל את הספרים כקובץ pdf וכתדפיס נייר של הספר.. ולמי שמעוניין רק בתדפיס נייר של העותק הסרוק ללא העותק האלקטרוני  – אופציה זו קיימת  רק לגבי ספרים שנסרקו כבר קודם ואפשר למצוא אותם גם באתרי אמזון השונים:

   נכון להיום  30 ספריות מ- 12 מדינות באירופה מציעות שירות זה . אפשר להזמין את הספרים ישירות  ממנוע החיפוש  של השירות או מהקטלוגים של הספריות המשתתפות.  מבחינת הספריות המשתתפות בפרויקט – יש לציין שהעלות של הספרים למשתמש מכסה רק את תהליך הדיגיטציה עצמו  ולא עלויות נוספות כגון: עלויות ציוד ורישיונות תוכנה  . הספרים הסרוקים שייכים לספריות וניתנים לשילוב במאגר המוסדי של הספריות. רשת ה- EOD     משמשת כגוף מייעץ בכל הקשור לדיגיטציה כגון:  עלות  וסטנדרטים . ההשתתפות של הספריות ברשת כרוכה בתשלום מסוים תמורת תחזוקת  שרתים, רישיונות תוכנה  וכו'

חשיבותו של הפרויקט הוא בהנגשת מיליוני ספרים שנמצאים בספריות באירופה  לציבור ברחבי העולם כולו. בשל חשיבותו,  הפרויקט זכה לצד שני פרויקטים נוספים, בפרס  פרויקטים ספרניים בינלאומיים ראויים לשבח של ALA. הציון לשבח יוענק ביולי 2013.

להודעה על הזכייה

לאתר  הפרויקט

ספריית גן לוינסקי – תרבות ספרות ותהליכים רגשיים בקרב הקהילות החיות בדרום תל-אביב – הרצאתו של אייל פדר, מנהל הספרייה.

בהרצאה מיוחדת לקח אייל פדר, מנהל הספרייה את קהל המשתתפים לעולמם של מהגרי העבודה והפליטים בישראל. 

תחילה הציג אייל את המאפיינים השונים של האוכלוסייה, המורכבת משלוש קבוצות עיקריות: עובדים זרים חוקיים, עובדים זרים לא חוקיים, וקבוצת מסתננים ופליטים הזכאים לשהות בישראל מתוקף אמנות בינלאומיות. 

ספריית גן לוינסקי הוקמה בשנת 2009 והיא ממוקמת בגן הציבורי שליד התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב. הספרייה מורכבת משני ארונות ספרים: האחד למבוגרים והשני לילדים. הספרייה מכילה כ- 3,500 ספרים בשפות שונות: תאית, נפאלית, טגלו, אנגלית עברית ועוד.

שיטת המיון של הספרים היא יצירתית וייחודית שכן הספרים ממוינים על-פי הרגש שהם עוררו בקורא. כאשר קורא מחזיר ספר, הוא נשאל באשר לרגש שהספר עורר בו.  מצחיק, מוזר, משעמם, עצוב, מרתק, מעורר השראה ומרגש. לכל רגש נבחר צבע משלו. כך לדוגמא, ספר מרתק יקבל מדבקה אדומה ועל סמך סימון זה הספר יונח במדף הספרים המרתקים. בשיטה זו הקורא האחרון של כל ספר הוא זה שקובע באיזה מדף יונח הספר וכך מוענקת לו האפשרות לשנות, להשפיע. דעתו של כל קורא נחשבת. הספרים, שאין להם מדף קבוע, דומים לקוראים הנודדים בעולם.

לצד פעילות הספרייה משמש המקום גם כמרכז תרבותי ומתקיימות בו פעילויות שונות בהן שעת סיפור, משחקים, הצגות והופעות מוזיקליות.

 אין ספק כי ספריית גן לוינסקי היא קרן אור בחייהם של בני הקהילות הזרות שבדרום העיר.

 

התפקיד המשתנה של הספריות – הווה ועתיד

מעמדן ועתידן של הספריות  בכלל  אקדמיות וציבוריות בעידן הדיגיטלי   הוא נושא שראוי למחקר ודיון.

התפקיד של הספריות האקדמיות והציבוריות משתנה בעידן הדיגיטלי.

 Webcast  מתאריך  23 לאפריל 2013  עוסק בעתיד ספריות המחקר במאה ה-21. ההרצאה שמתבססת  על ניסיונם של ספרנים עוסקת  במגוון נושאים כגון: שינויים בהרגלי מדיה, אתגרים באירכוב, גישה פתוחה וזכויות יוצרים, חיפוש, MOOC   ועתיד הספרייה הפיזית. תודה לשרון עמיר חלבה על העדכון

גם תפקידן של הספריות הציבוריות משתנה.   מחקרים  מקיפים של מכון פיו שמו  להם למטרה ללמוד את התפקיד המשתנה של ספריות ציבוריות ומשתמשי הספריות בדור הדיגיטלי.  הם נערכו ב- 3 שלבים שהתמקדו בנושאים הבאים:שינוי מצב הקריאה, שירותי הספרייה והעדפות המשתמשים בספרייה.  מסמך שהוגש  ל-ALA    במאי 2013 מהווה  סיכום עיקרי הממצאים ומדגיש את כוחן של הספריות והרלוונטיות שלהן.

ממצאים עיקריים:

הספריות נתפסות כחשובות- 91% טענו שהספריות חשובות לקהילות שלהם, 76% טענו שהספריות חשובות להם ולמשפחותיהם.

הספריות מוערכות בעיקר על ידי ההורים. 94% מההורים דווחו שהספריות חשובות לילדים ו- 79%  תארו את הספריות כחשובות מאוד

שירותים של הספרייה שנתפסים כחשובים הם: השאלה- 80%, יעץ-80%, גישה חופשית למחשבים ולאינטרנט – 77%, וחללי למידה שקטים- 76% .

אחוז גבוה של השימוש במחשבי הספריות הוא לצורכי מחקר .,

קריאה של ספרים אלקטרוניים ושימוש בקוראים אלקטרוניים נמצאים במגמת עליה .

 ממצא מעניין הוא שלא כול שירותי הספרייה מוכרים- רק 22% דווחו שהם מכירים את כול או רוב שירותי הספרייה , 31% דווחו שהם לא מכירים הרבה או לא מכירים בכלל את שירותי הספריות שלהם.

עוד אפשר ללמוד מהמסמך על הסיבות לעלייה ולירידה בשימוש בשירותי הספרייה.

ספרים אלקטרוניים 2013 – מגמות ומודלים

 מהי מגמת הצריכה של ספרים אלקטרוניים? ומה הם המודלים והמגמות המסתמנים.  בנושא זה עסקה הרצאה שלי בכנס המידע 2013 במסגרת יום עיון  בראשותה של שלומית פרי שעסק בנושא ספרים אלקטרוניים .הנושא סוקר גם בכתבה בגלובס   

נתוני שימוש וצריכה

השימוש בספרים אלקטרוניים נמצא   במגמת עלייה. על פי דוח של  AAP    – איגוד  המו"לים האמריקאי  שפורסם באפריל  2013 והתבסס על נתונים של קרוב ל-2000 מו"ל ים של ספרים  –  קרוב ל-23%  מרווחי המו" לים בשנת 2012 מקורו ממכירות של ספרים אלקטרוניים.  לאורך השנים מסתמנת מגמה קבועה בעלייה ברווחי המו"לים מפלח זה של השוק – מ- 0.05%  ב- 2002,% ל – 0.50  ב- 2006, 3.17% ב- 2009, %16.98 ב- 2011  ו- %22.55  ב- 2012  – גידול של 6.2%  תוך שנה.

 נתונים אלו אינם כוללים את הספרים בהוצאה לאור עצמית .  מחקרים מלמדים שגם בשוק זה  חלקם של הספרים האלקטרוניים נמצא בעלייה. על פי דוח של Bowker® Market Research בנושא  מאוקטובר 2012  חל גידול של 129 אחוזים בשנת 2011  יחסית ל- 2010 בשוק זה של ספרים אלקטרוניים.

 סקר מדצמבר 2012 שערך מכון פיו למחקר  בארה"ב  תומך בממצאים אלו. על פי סקר זה שכלל 2252  נחקרים מגיל 16 ומעלה  מסתמנת עליה  בשימוש בספרים אלקטרוניים וירידה בצריכה של ספרים בדפוס.  מספר הצרכנים של ספרים אלקטרוניים בקרב האמריקאים מגיל 16 ומעלה עלה במהלך שנת 2012  מ- 16%  ל – 23%  . במקביל חלה ירידה בצריכה של  הספרים המודפסים מ- 72%  ל- 67% . המעבר לספרים אלקטרוניים כרוך בעליה באחזקה של  קוראים אלקטרוניים. מספר בעלי קוראים אלקטרוניים כגון KINDLE, NOOK   ומחשבי לוח עלה מ- 18% בסוף 2011  ל- 33% ב- 2012.

 נתונים נוספים  של    Simba Information  שהתפרסמו באפריל 2013   תומכים אף הם במגמה זו. Simba Information  עוקבת אחרי שוק הספרים האלקטרוניים מאז שנת 2009 ומפרסמת את הנתונים ב- Trade E-Book Publishing . על פי פרסום זה במהדורת 2013 . מספר המשתמשים בספרים אלקטרוניים בארה"ב עולה על 50 מיליון מבוגרים.

 מגמה זו של צריכת ספרים אלקטרוניים נותנת אותותיה  גם בספריות. המגמה של  פינוי חומר מודפס לטובת חומר דיגיטלי ראשיתה בספריות אקדמיות  והיא ניכרת כעת גם בספריות ציבוריות.

 אוניברסיטת  דרקסל פתחה ספרייה חדשה ביוני 2012 ללא ספרים עם שורות של מחשבים ואוניברסיטת קורנל הודיעה לאחרונה על יוזמה דומה.  ב– 14 בינואר 2013  הוצהר על הכוונה לפתוח  בסאן אנטוניו   ספריה ציבורית ראשונה שתבנה  מלכתחילה ללא ספרים. הספרייה שמשתרעת על שטח של 464 מ"ר מצוידת ב- 100 קוראים אלקטרוניים להשאלה, 50 קוראים אלקטרוניים לילדים, 50 עמדות מחשב, 25 מחשבים ניידים,25 מחשבי לוח לשימוש בספרייה.  אפשר  להשאיל קוראים אלקטרוניים לשבועיים או להעלות ספרים למכשירים האישיים.   גם הספרייה הציבורית בניו-יורק מתכננת עתיד עם פחות ספרים.

 מודל רכש ה- PDA

 ההתפתחויות הטכנולוגיות  שהובילו להאצת תופעת הספרים האלקטרוניים   הובילו גם  להתפתחות מודל רכש חדש שמתאים לספרים אלקטרוניים  – מודל  ה- PDA  – המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.

 על פי מודל הרכש המסורתי  מו"לים מוציאים לאור ספרים חדשים שנגישים למשתמשים.

חלק מהספרים נבחרים לרכישה על ידי ספרנים על פי שיטות בחירה שונות , הרכישה מתבצעת זמן קצר אחרי ההוצאה הראשונה של הספר והספר מחכה לגילויו על ידי הקורא. משום כך שיטה זו כונתה בשם – JUST IN CASE  

בעולם ה- print כאשר ספרים הפכו לעתים ל- out of print ספריות שחששו שהספרים לא יהיו זמינים כאשר תהיה להם  דרישה בעתיד רכשו את הספרים בסמוך להוצאתם לאור  ולכן מודל מסורתי זה התאים לעולם ה- print  , אך יצר פער בזבוז בין הרכש והביקוש לספרים.

על פי מחקרים והערכות שונות כ- 40% מהספרים בספריות מעולם לא הושאלו . מודל ה- PDA    בא לסגור פער זה באמצעות הטכנולוגיה והוא מתאים לעולם הדיגיטלי

מודל   PDA  הופך את הקערה על פיה.

למרות שיש מנגנון סינון ראשוני    הספרים לא נשלחים לספרייה אלא מידע העל של הספרים מוצג בקטלוג הספרייה . המשתמש מחפש בקטלוג וכאשר מגיע לרשומה שמעניינת אותו, וכאשר מדובר בספר אלקטרוני הגישה מידית,  המחיר נקבע על פי סדרה של "טריגרים" בהתאם לזמן השהייה/שימוש של הסטודנטים בספרים – רכישה של הספר,השאלה או השכרה לזמן קצר. על פי מודל זה ספריה צריכה לרכוש ספרים רק אם מידת השימוש מצדיקה זו על פי ההסכם. בסופו של דבר מספר העותקים שרוכשת הספרייה והמחיר שהיא משלמת  נקבע על פי שעות השימוש השנתיות בספרים

משום כך שיטה זו כונתה בשםJUST IN TIME    .

המודל מהווה ריאוריינטציה של יחס הספרייה לחומרים – ספרייה שמושתת על עקרון הגישה במקום רכישה,  באופן זה כותרים שלא היה להם ביקוש  אינם נרכשים.  מאחר והרבה כותרים בספריות אקדמיות מושאלים במידה מועטת או לא מושאלים כלל , מודל ה- PDA   חוסך בהוצאות הספרייה, מתאים את האוסף יותר לצורכי המשמשים ומאפשר היצע גדול יותר של כותרים. להמשיך לקרוא

תופעת ה- MOOC ותפקיד הספריות האקדמיות

שנת 2012  הוגדרה כשנת ה- MOOC     – Massive Open Online Courses  – קורסים מקוונים  שמועברים ע"י מיטב המרצים ופתוחים לציבור הרחב ברמה העולמית.

2 גורמים תרמו לתופעה – עלות גבוהה של הלימודים האקדמיים לצד התפתחות מודלים משופרים ללמידה מרחוק.  ראשיתה של התופעה כבר ב- 2011 באוניברסיטת סטנפורד אך שגשוגה של התופעה קשורה  בהקמת פלטפורמות צד שלישי ייעודיות לקורסים אלה:  EDx – חברה שלא למטרות רווח , Udacity  ו- Coursera  חברות שלמטרות רווח.  המשתתפים בקורסים מקבלים תעודות של הפלטפורמות השונות על לימודיהם, אבל כפי שמסתמן עד כה אין הכרה או קרדיט אוניברסיטאי . לעומת זאת נכרת מגמה של שילוב קורסים אלה במערכת ההוראה באוניברסיטאות . על פי מודל זה סטודנטים נדרשים  ללמידה עצמית של קורסים והזמן בכיתה מוקדש ללמידה מסוג שונה  שמסייעת בהטמעת החומר הנלמד. מן הראוי לציין שבקורסים אלה החומרים ומקורות המידע נבחרים על ידי המרצים ובדרך כלל ללא התייעצות עם הספרייה.

מצב זה  מהווה פתח הזדמנויות לספריות להשתלב בתהליך ההוראה בעיקר בתחום אוריינות המידע. החומרים בהם משתמשים הסטודנטים  בקורסים המקוונים המסיביים מטבעם הם חומרים פתוחים ותפקיד הספריות  לסייע למרצים בשילוב מדריכים ומקורות מידע פתוחים בקורסים . התועלת שתצמח מכך היא הגברת המודעות  לספרייה ומשאביה. .

מאמר שהתפרסם לאחרונה ב- D-Lib Magazine  שופך אור על התופעה עם דגש על ההיבט הספרני ושילוב שירותי הספרייה בה.

למאמר  המלא 

שירותי ספרייה בעידן הדיגיטלי

לרשת האינטרנט השפעה רבה על  הגישה למידע ושירותי הספרייה. דו"ח  של מכון המחקר פיו שהתפרסם בינואר 2003  כולל את ממצאיו של סקר   שמטרתו הייתה  לבדוק את העולם המשתנה של הספריות  כפי שבא לידי בפעילויות בספרייה ובשירותים שהמשתמשים היו רוצים לראות בה . הסקר הוא במסגרת מחקר מקיף יותר בנושא התפקיד שממלאות ספריות בקהילה . הסקר נערך בתקופה 15 באוקטובר  עד 10 בנובמבר 2012  בקרב 2252   אמריקאים בני 16 ומעלה. ממצאי הדוח כוללים גם דעות של ספרנים.

הסקר בדק  עמדות  וצפיות   מספריות ציבוריות והתמקד בנושא שירותי הספרייה בעולם הדיגיטלי  . נמצא שרבים מהמשתמשים  מעוניינים בהרחבת השירותים הדיגיטליים בספריות, אך הם  עדיין סבורים שחשיבותו של הספר המודפס נשמרת גם בעידן הדיגיטלי.

מממצאי הסקר:

 80%  מהנחקרים  סבורים ששירותי ההשאלה של ספרים הוא שירות חשוב מאוד שמספקות הספריות

80%  סבורים שספרני היעץ  חשובים מאוד בשירותי הספרייה

77% סבורים שגישה חופשית למחשבים ולאינטרנט הוא שירות חשוב מאוד של הספריות.

רבים  מהנחקרים מעוניינים בהרחבת שירותים טכנולוגיים , שירותי הדרכה  ובהרחבת אוסף הספרים האלקטרוניים.

בנושא פינוי ספרים בדפוס לטובת אולמות קריאה ומרחבים בספרייה למטרות אחרות  20%  סבורים שיש לעשות זאת , לעומת 39%  שמתנגדים לשינוי כזה.

הסקר כולל גם נתונים מעניינים על דפוסי השימוש בספריות ובאתרי הבית של הספריות, שימוש בטכנולוגיה ובאינטרנט בספריות ועוד,  עם התייחסות להווה ועתיד הספריות

 לדוח המלא

תודה לשרון חלבה-עמיר  על העדכון

RSP ומאגרים מוסדיים באנגליה – תמונת מצב

RSP   –  The Repositories Support Project  הוא  יוזמה של JISC   – גוף שאחראי באנגליה על הטכנולוגיה הדיגיטלית למחקר וחינוך.  מטרתו של הפרויקט הוא לקדם את החזון של רשת אינטראופרבילית של מאגרים  מוסדיים למאמרי מחקר, חומרי למידה, ונתוני מחקר  באנגליה.

 למרות שישנם מוסדות שנמצאים בשלבים מתקדמים של הקמת מאגרים מוסדיים מנוהלים היטב  עדיין יש   מוסדות שחסרים  את הניסיון המשאבים והביטחון לקדם את הנושא ללא תמיכה ועידוד חיצוניים.

 לכן  למרות שקיימים עדיין תחומים מעניינים למחקר תיאורטי בתחום המאגרים המוסדיים המטרה העיקרית של RSP   היא לקדם את  נושא הקמת המאגרים המוסדיים על ידי הגשת תמיכה מעשית  בשלבים השונים של המאגרים עם דגש על עניינים אופרטיביים שקשורים להתקנה , יישום ופריסה של המאגרים המוסדיים.

 במסגרת הפרויקט נבנה  ויקי ייעודי שמטרתו לעודד מנהלי מארגים מוסדיים, ספקי תוכנה ואחרים שלשתף מידע וניסיון בכל הקשור למאגרים המוסדיים .  הוויקי כולל 3 מדורים עיקריים:

 מאגרים מוסדיים –  מנהלי מאגרים מוסדיים מתבקשים לספק מידע על המאגרים אותם הם מנהלים , חדשות על התפתחויות ויזמות מקומיות. לכל מוסד חינוכי שחפץ בכך מסופק דף וויקי משלו.  מדור זה כולל גם מידע על מוצרי תוכנה.

 פתרונות של מיקור חוץ – לא כל מוסד מעוניין להקים ולתחזק לבדו את המאגר המוסדי שלו . מדור זה מיועד לחברות ולארגונים שיעשו את העבודה על בסיס חוזי

 EThOS  –  מדור שמתאר את שירות התזות  של אנגליה, שמהווה נקודת גישה אחת לחוקרים מרחבי העולם לתזות  של המוסדות האקדמיים שחברים בשירות.

 במדור של המאגרים המוסדיים  אפשר למצוא את דפי הויקי של כל אחת מהספריות המשתתפות עם מידע על הניסיון שלה בהקמת המאגר. המידע כולל כתובת המאגר, תוכנה, כוח אדם, מדניות, תכנים ועוד.

כמו כן אפשר למצוא נתונים מסכמים מעניינים:  התפלגויות שימוש על פי תוכנות שבשימוש, נתונים על כוח אדם, מדיניות – האם המאגר כולל טקסט מלא או גם רשומות ביבליוגרפיות, האם קיימת מדיניות שמחייבת את החוקרים להפקיד את הפרסומים שלהם במאגר, סוגי פרסומים במאגר

בקרת איכות האם מקבלים רק חומר שפיט ?

מדיניות כלפי הפקדת תיזות

האחריות על המאגר בידי מי? האם המאגר משולב במערכות ניהול הידע  של האוניברסיטה ?

 להלן מקצת מהנתונים הבולטים:

 התוכנה הפופולרית ביותר לניהול המאגרים המוסדיים היא EPrints – 53.46%  משתמשים בתוכנה זו .

ביחס למדיניות הקשורה לתכנים של המאגר – טקסט מלא או גם רשומות ביבליוגרפיות – 76.1% תומכים במאגרים היברדיים של טקסט מלא ומידע-על.

 ב-43.8% מהמוסדות העלאת החומרים למאגרים המוסדיים היא חובה. ב- 76.4% מהמוסדות קיימת מדיניות של הפקדת תזות  והנתון המעניין –ב- 81.91%  מהמקרים הספריות הן האחראיות העיקריות על המאגרים המוסדיים.

 תמיד אפשר ללמוד מניסיונם של אחרים  ומבחינה זו ויקי זה עונה על המטרה.

 לנתונים נוספים

כנס מולטי ידע 2013 ומהפכת השיווק בספריות

כנס מולטי ידע 2013 – כנס קהילת המידע השנתי  התקיים השנה ב- 27-28 בפברואר 2013. אחד המושבים  המעניינים בו היה מהפכת הפרסום והשיווק בספריות.

לא השתתפתי בכנס ולשמחתי קיבלתי דיווח מהספרנית ורד רובין ממכללת בית ברל  על כמה הרצאות בכנס וביניהן 2 הרצאות מעניינות ממושב זה:

הרצאתה של ד״ר רחל קדר, אוניברסיטת בר אילן

"פנים אל מול פנים" – שיווק אישי

והרצאתה של  שרית חיים, מתן יעוץ ושירותי מידע

רשתות חברתיות בשירות הספריה

להלן מספר ציטוטים מהדוח של ורד

מהרצאתה של ד"ר רחל קדר:

"יש לשנות את התדמית של הספרייה : הספרייה אינה עוד מחסן מידע ומספקת של שירותי השאלה.

יש לעורר מודעות בקרב הלקוחות (סטודנטים וסגל) לספרנים, לספריה (שלב קוגניטיבי).

למצוא דרכים  למשוך עניין וביקוש (שלב רגשי).

ולבסוף:  לעורר לפעולה. להפוך את הביקור בספריה להרגל חשוב בחיים האקדמאיים. (שלב התנהגותי).

האמצעים העומדים לרשות מנהל הספריה:  רשתות חברתיות, תערוכות, פרסום.

חשוב להגדיר מסמך שיהווה מסמך חזון של הספריה. מבוסס על ערכים. ידובר בו על העתיד: איפה נעמוד בעוד עשר שנים.

הספרייה האקדמית חייבת להיות ממוקדת לחלוטין בציפיות המשתמשים"

מהרצאתה של שרית חיים :

"לרשת החברתית עוצמה רבה. חברות עושות שימוש ב"פייסבוק" לשיווק. מסתבר ש-70% מן השיווק בעולם כיום נעשה דרך הרשתות החברתיות. שם מצוי קהל היעד.

גם בספריה יש צורך לקחת את "פייסבוק" בחשבון. יש לבנות עמודים עסקיים

בספריה המטרה היא: בניית קהילה סביב תחום עניין.

האמצעים:

דיבור עם הלקוחות

המלצות על ספרים

סיכום השנה בספריה

תוצאות סקרים

אירועים בספריה

לדוח המלא – תודה לורד רובין על  תקצירי ההרצאות