נתונים כמותיים שיכולים להצביע על קשר בין  שימוש בספרייה אקדמית והישגים בלימודים של הסטודנטים  חשובים לתדמית של הספרייה ולהערכתה על ידי הנהלת האוניברסיטה והערכה כזו יכולה להיות מתורגמת בהקצאת משאבים לספרייה

מחקר למדידת האימפקט של הספרייה נערך  על ידי אוניברסיטת Huddersfield  באנגליה והשתתפו בו 33074   סטודנטים מ- 8 אוניברסיטאות באנגליה. המחקר נערך בתקופה פברואר – מאי 2011  והתפרסם  בגיליון נובמבר 2013  של College& research Libraries.

המחקר בדק את ההשערה  " קיים מתאם חיובי מובהק סטטיסטי בין הנתונים על פעילות בספרייה והישגי הסטודנט"  . נמדד הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים מידת השימוש במשאבים אלקטרוניים, נתוני השאלה, וכניסות לספרייה  ובין המשתנה התלוי הציון הסופי של הסטודנט. במחקר נעשה שימוש בשיטות כמותיות ואיכותניות.

המחקר הצליח להוכיח קשר מובהק בין השימוש במשאבי הספרייה ורמת הציונים, אך בכול מקרה  מסקנות אלה אינן יכולות להוות אינדיקטור על קיומו של קשר סיבתי בין השימוש בספרייה והישגי הסטודנט.  מן הראוי לציין שנמצא קשר מובהק בין נתוני השאלה ושימוש במשאבים האלקטרוניים ובין הציון הסופי, לעומת זאת לא נמצא קשר מובהק בין מספר הכניסות לספרייה ובין הציון הסופי. את העדר הקשר המובהק הזה ניתן להסביר בכך שלא כול הכניסות לספרייה הן למטרות לימוד, חלקן לישיבה בחללים פתוחים, לקפה וכו'

כול נתוני המחקר נגישים חופשי . יתירה מכך ערכת כלים לספרייה שמעוניינת לערוך מחקר מעין זה זמינה חופשי אף היא. מטרתה לסייע למוסדות שמעוניינים לבחון את הנתונים שלהם ביחס להשערת המחקר. ערכת הכלים כוללת קוים מנחים בכול הקשור לנתונים הנדרשים, היבטים משפטיים בעיקר בכול הקשור לפרטיות, ניתוח הנתונים ומדדים מתאימים , קבוצות מיקוד ושאלונים, הצעות לניתוח נוסף, והפקת הנתונים.

למחקר יהיה שלב נוסף שמטרתו  לבדוק נתונים נוספים כדי לאפשר זיהוי  קשרים סיבתיים ואימפקט של הספריות בהיבטים נוספים  מעבר לציון הסופי

מידע נוסף ודיונים בתוצאות המחקר אפשר למצוא  בבלוג של הפרויקט

למאמר המלא

מחקר מעניין  של דר נועה אהרוני  שהתפרסם ב- Aslib Proceedings 2012  בדק את השימוש בפייסבוק בספריות ציבוריות ואקדמיות  בארה"ב במטרה להבין את דפוסי השימוש בפייסבוק בספריות.  המחקר בדק את עמודי הפייסבוק של 20 ספריות בתקופה מאי עד יוני 2010 וכלל ניתוח סטטיסטי תיאורי וניתוח תוכן.

מממצאי המחקר –  נמצאו הבדלים מסוימים בין ספריות  ציבוריות ואקדמיות בשימוש בפלטפורמה – ספריות ציבוריות משתמשות בפייסבוק להודיע למשתמשים על הפעילויות השונות בספרייה  בעוד שספריות אקדמיות מתמקדות בהצגת אוספים, שירותים, טכנולוגיה והספרייה בכלל  .

לצד השינויים נמצאו דפוסי שימוש דומים בספריות   אקדמיות וציבוריות

ספריות משתמשות בעיקר  בסקציית המידע  למידע על הספרייה ובקיר .  במקום שני  מבחינת הפופולריות נמצאת סקציית התמונות. 40% מהספריות האקדמיות ו- 100%  מהספריות הציבוריות משתמשות בערוץ זה . סקציות אחרות בפייסבוק כגון אירועים פופולריות פחות.. .

לאור זאת מומלץ שספריות אקדמית וציבוריות כאחד  ינצלו יותר את הערוצים השונים שמציעה פייסבוק  וישתמשו יותר בפייסבוק  להצגת כלי חיפוש שונים . כמו כן  צוינה האפשרות  להשתמש באפליקציית הקטלוג  VISUAL BOOKSHELF

המחקר מצא עוד שספריות אקדמיות וציבוריות משתמשות בפייסבוק להעברת מידע למשתמשים יותר מאשר ערוץ לדיונים. הומלץ  לעשות שימוש בערוצי תקשורת נוספים שמציעה פייסבוק. לתקשורת ודיאלוג עם המשתמשים.

מידע נוסף במאמר המלא (למנויים)

ספריות אקדמיות ממשיכות להתמודד עם בעיות תקציב לצד הצורך לספק למשתמשים  גישה למקורות מידע אלקטרוניים – ספרים וכתבי עת

במקביל הספריות מתמודדות עם  הצורך לפנות מרחבים בספרייה לצרכים אחרים.  לאור זאת ספריות חייבות לשקול בזהירות אפשרות מעבר לפורמט אלקטרוני בלבד בהתחשב בעלויות

מחקר שנערך ב-  Auburn University at Montgomery-AUM  , אושר  לפרסום בכתב העת  C&RL    באוקטובר 2013 , מצא שהמחיר הממוצע של ספרים אלקטרוניים גבוה באופן משמעותי מהמקבילים בפורמט המודפס, ללא הבדל בין כותרים שיצאו לאור בהוצאה אוניברסיטאית או מסחרית.

ממסקנות המחקר : המעבר מפורמט מודפס לפורמט אלקטרוני כרוך באתגרים משמעותיים לספריות אקדמיות קטנות ובינוניות שנמצאות במצב כלכלי לא יציב. נתונים מפורטים  שמוצגים במאמר מדגישים את הפערים.

לאור המצב נראה שמודל ה- PDA     הוא אופציה סבירה להמשך פיתוח האוספים ובו בזמן לספק למשתמשים משאבים שהם חפצים בהם. אין זאת אומרת שהספריות צריכות לזנוח את התפקיד של בחירת האוסף שכן ספרנים בוחרים לטווח ארוך בעוד שהבחירה של המשתמשים באה לענות על צרכים מיידיים.

העלויות שכרוכות ברכש ספרים אלקטרוניים מהוות אלמנט שנוגס בכוח הרכש של הספרייה. אבל אם ספריות יוכלו להראות החזר השקעה על ידי שימוש רב בחומרים,  לספרייה יהיה בסיס מוצק חזק יותר (case)   למימון נוסף מהנהלת האוניברסיטה.

למאמר המלא

2012 Academic Library and Statistics – הפרסום השנתי של ACRL  יצא לאור.פרסום שנתי זה של ACRL כולל השנה נתונים מ- 1495 ספריות אקדמיות  בארה"ב.

פרסום זה כולל נתונים על אוספים (כולל מספר כותרים, וספרים אלקטרוניים), הוצאות (חומרים, שכר חומרה ותוכנה וכיו"ב) ,  סגל הספרייה ושירותים כולל שירותי יעץ, השאלה והשאלה בינספרייתית, שימוש ברשתות חברתיות ומודעות ושימוש בסטנדרטים של ACRL

הפרסום אינו חופשי ודי יקר. ניתן לרכשו בחנות האלקטרונית של ACRL. סקירה קצרה מתאריך 30 באוקטובר כוללת  מספר נתונים.

מהנתונים עולה שבהשוואה לשנת 2011 חל גידול של 7.3% בהוצאות על אוספים .

בהוצאות שכר חל גידול של 3.7% .

אשר לשימוש במדיה חברתית – 76% מהספריות האקדמיות דווחו על שימוש ברשתות חברתיות כאשר פייסבוק, בלוגים, וטוויטר נמצאים בראש הרשימה.

 הנתונים המלאים ב- 2012 Academic Library and Statistics יכולים לשמש גם למטרות  תקצוב ותכנון אסטרטגי.

לסקירה

גם בעידן האלקטרוני ספריות עדיין רוכשות ספרים בגרסה מודפסת במיוחד בתחומי מחקר מסוימים כגון אמנות.  וכמו בכתבי עת מתעוררת לא אחת בעיה של מקום, במיוחד נוכח הצורך לפנות חללים פתוחים  לצורכי הסטודנטים.

הפתרון יכול להיות שיתוף פעולה בין ספריות  לניהול משותף של אוספים והקמת מאגר משותף של ספרים בדפוס. פרויקט כזה  מחייב ניתוח מצב האוספים, אופן השימוש בו , איתור כפילויות וכו'

דוגמה לפרויקט כזה הוא Northeast regional library print management planning project  בו משתתפות עד כה 90 ספריות בחוף המזרחי בארה"ב  ומכללות ואוניברסיטאות נוספות נקראות לקחת חלק בפרוייקט.

 המטרה של הפרויקט היא לאתר ספריות  עם צרכים משותפים  ועניין משותף בפתרונות אזוריים לצרכים אלו ולהציע אסטרטגיות ומודלים מתאימים –  מודלים כלכליים , אסטרטגיות  לניהול סוגים שונים של אוספים , זיהוי  הבדלים בניהול האוספים ביחס לניהול  אוספים של כתבי עת , צרכים נוכחיים, ואופציות תשלום . כל זאת כדי למצוא פתרונות  אפשריים כולל פיתוח אוספים מרכזיים או מבוזרים  ואוספים קבועים .

מודלים אלו  יוכלו לשמש דוגמה לספריות אחרות בעולם

 לפרטים נוספים על הפרויקט

למידע נוסף בנושא

    Library 2.013 conference   הוא כנס וירטואלי עולמי בנושא עתיד הספריות שהתקיים   ב- 18-19 באוקטובר 2013.  זו השנה השלישית שכנס וירטואלי גלובלי מסוג זה נערך .

הכנס היה פתוח לכול  והוא עסק במגוון נושאים בהיבט הספרני כגון:  מחשוב ענן , ניהול ספריות, MOOC   ,  ספרים אלקטרוניים, שירותי מובייל, מרחבים בספרייה, גישה פתוחה,  ספריות אקדמיות ציבוריות וספריות בתי ספר ועוד

הקלטות  של מושבי הכנס השונים זמינות באתר Library 2.0 . גם מצגות  מכנס שנתי דומה בשנה שעברה Library 2.012 Worldwide  עדיין זמינות לצפייה

מאמר מעניין על ספריות בתי ספר בארץ ובעולם  שפורסם לראשונה בכתב העת "הד החינוך"  והתפרסם  בבלוג "חלון אחורי" שופך אור על ספריות אלה מהיבטים שונים – תפקוד, ארכיטקטורה ועיצוב ותקצוב. המאמר מסתמך על מומחים בתחום .

מובאים במאמר דבריהם של ד"ר גבי דותן ראש המגמה למידע וספרנות במכללה האקדמית בית ברל  שרואה בספרייה "מרכז מידע רב ערוצי "   ודבריו של יובל גורן בעל חברה שמתמחה בעיצוב וריהוט ספריות .

המאמר כולל תמונות של ספריות בתי ספר מהארץ והעולם  עם דגש על עיצוב, מיקום ופונקציונליות.

התמונות לקוחות מ – קריית חינוך למדעים, רחובות, תיכון סנט ניקולאסיום, אמסטרדם ו- בית ספר יסודי וחט"ב, פרדריקשאוון  

למאמר

תודה לורד רובין על המידע

 סביבת המידע נמצאת בשינוי מתמיד. כיצד ניגש, נשתמש ונפיק תועלת  מהמידע בסביבה זו?  דו"ח IFLA  לשנת 2013    מזהה 5 מגמות על שממלאים  תפקיד חשוב בעיצוב האקוסיסטמה העתידית של המידע.

המגמות הן :

 מגמה 1 – טכנולוגיות חדשות שבו זמנית ירחיבו ויצמצמו את אלה  שיש להם גישה למידע. טכנולוגיות חדשות תהפוכנה את המידע לנגיש יותר מחד אך מאידך אנשים שלא יהיו להם מיומנויות מתאימות לא יוכלו להשתלב במספר גדל והולך  של תחומים.

 מגמה 2 – חינוך מקוון שיביא לדמוקרטיזציה של המידע הגלובלי. הזדמנויות הלימוד תגדלנה, תהפוכנה לזולות ונגישות יותר  ותהיה הכרה גדולה יותר בחינוך לא פורמלי.

 מגמה 3 – גבולות הפרטיות ושמירת המידע יוגדרו מחדש. כמויות מידע גדולות שנמצאות בידי ממשלות וחברות לצד שיטות מתוחכמות למעקב יהפכו את המעקב אחר הפרט לזול וקל יותר. למצב זה יכולות להיות השלכות חמורות לפרטיות המשתמש.

 מגמה 4 – חברות  מתוקשרות יאזינו ויעצימו קולות וקבוצות חדשים – יהיה עידוד של   תנועות ממוקדות נושא אחד על חשבון המפלגות הפוליטיות המסורתיות כמו כן תהיינה יוזמות ממשלתיות בתחום השירותים הציבוריים

 מגמה 5 – כלכלת  המידע הגלובלית תשנה צורה על ידי טכנולוגיות חדשות – המובייל, מדפסות תלת מימד, טכנולוגיות תרגום ועוד ישנו את כלכלת המידע ובסופו של דבר יסייעו לאנשים להישאר אקטיביים מבחינה כלכלית בשלב מאוחר יותר של החיים ומכול מקום.

 ממצאים אלו משקפים שנה של התייעצות עם מומחים מתחומי מחקר שונים  שמטרתה למפות שינויים חברתיים רחבים שקורים או יקרו בסביבת המידע.

 הדוח הוא יותר מאשר מסמך אחד, הוא כולל אוסף של מקורות שמסייעים להבין מה מקומן של הספריות בעולם משתנה זה

לדו"ח  IFLA

 הגיליון האחרון של ARCL Instruction Section מקיץ 2013 מוקדש לנושא מדיה חברתית בספריות אקדמיות.

 מדיה חברתית מוגדרת בגיליון כ" “a collection of internet websites, services, and  practices that support collaboration, community building, participation and sharing"

 בעולם של ווב 2.0  הכלים של מדיה חברתית כוללים מגוון פלטפורמות חברתיות החל מפייסבוק וכלה באתרים לשיתוף קובצי וידאו כגון יוטיוב. כל אחד מהכלים שונה בפונקציונליות ובמנשק אך כולם תומכים בשיתוף.

 השימוש בפלטפורמות של מדיה חברתית נמצא בתאוצה בכלל  כולל במסגרות חינוכיות. בספריות המדיה החברתית משמשת בעיקר לצורכי שיווק- הודעות על אירועים, שירותים ומשאבים  אך  עדיין קצב אימוץ הפלטפורמות החברתיות לצורכי הדרכות לאוריינות מידע  איטי.

 מסמך זה  של ARCL בא לחשוף את הפוטנציאל של מדיה חברתית בהדרכות לאוריינות מידע בספריות.

המסמך  כולל  מגמות  וטיפים כולל דוגמאות של ספריות ואוניברסיטאות שרותמות את המדיה החברתית לצורכי אוריינות מידע . הדוגמאות כוללות פיתוח פורטלים אישיים לנושא מסוים, שימוש בפליקר כהכנה להדרכה על מאגרי מידע ושפה מבוקרת, שיתוף ציטוטים ב- ScoopIt ,  קבוצות ב- Diigo,  פיתוח מדריכים בנושא זכויות יוצרים  ועוד

 הדוגמאות מעידות על כך שספרני ההדרכה בספריות אקדמיות  מתחילים לאמץ את המגמה שמסתמנת בחינוך הגבוה בכול הקשור לשימוש במדיה חברתית  . הדוגמאות במסמך יכולות להוות השראה ולעודד  יצירתיות בשימוש במדיה חברתית לצורכי הדרכה ואוריינות מידע בספריות.

 למסמך המלא

 מסמך מעניין  בן 29 עמודים  שפרסם Berkman Center for Internet & Society  באוניברסיטת הרווארד ביולי 2012 שופך אור על נושא ספרים אלקטרוניים והשאלה של ספרים אלקטרוניים בספריות.

 המסמך כולל סקירה על שוק הספרים האלקטרוניים , מודלים עסקיים שמאפשרים ספרים אלקטרוניים בספרייה  ואתגרים שעומדים בפני ספרנים ומו"לים . המסמך כולל גם מקורות מידע אינפורמטיביים, מאמרים וחדשות.

 הביקוש לספרים אלקטרוניים נמצא בעלייה חדה, מודלים עסקיים עיקריים הם: Perpetual Access , Subscription , Pay-Per-View . המסמך סוקר את כל אחד ממודלים אלה בהקשר של הספריות  – מו"לים וספקים שתומכים בכל אחד מהמודלים, שיטות גישה, ואפשרויות השאלה.

 על פי מודל   Perpetual Access  המפיצים מוכרים רישיונות לספריות לעותקים בודדים של ספרים אלקטרוניים ועם רכישתם הספרים משולבים באוסף הספרייה . מודל זה הוא הנפוץ ביותר,  אחריו מבחינת הנפיצות נמצא מודל המנוי  שמיושם בדרך כלל למאגר גדול על בסיס שנתי.  מודל    Pay-Per-View   הוא הפחות נפוץ – על פיו התשלום השנתי השוטף נמוך ממודל מנוי ותשלום נוסף משולם כאשר המשתמש מבקש גישה לספר האלקטרוני.

 היתרונות של הספרים האלקטרוניים כרוכים גם באתגרים  שעומדים בפני המו"לים, הספקים והספריות  – חשש מירידה במכירות, תחרות, מגבלות  שמטילים ספקים על הספריות וכו'

מידע נוסף במסמך המלא

הערה: המגבלה של המסמך הוא העובדה שהוא אינו עדכני להיום,במיוחד בהתחשב בקצב ההתעדכנות  בתחום, אך בכל זאת אפשר לראות בו  סיכום מעניין

כנס ALA 2013    התקיים בתאריך 27 ביוני – 2 ביולי 2013 . במהלך הכנס Maureen Sullivan   נשיאת ALA        נשאה דברים בנושא הגידול בספרים דיגיטליים בספריות. בדבריה ציינה  שגילוי התכנים עומד בראש סדר העדיפות של הספריות, , הדגישה את הצורך בכינון מערכת יחסים חדשה עם המו"לים  במסגרתם יתאפשר רכש ספרים אלקטרוניים לספריות במחירים סבירים. אחד ההישגים שלה היה להגיע  להסכם עם כמה מו"לים מובילים ביניהם Simon  & Schuster   ו-  Penguin  לאמץ את מודל השאלת הספרים   האלקטרוניים שלהם  לכול הספריות ברחבי ארה"ב .  בתחילה  המו"לים התנגדו למודל בטענה  שמודל זה עלול להחליף את מודל  המכירות . לאחר שנתוני תוכניות ניסיון  בספריות  ב- Brooklyn' Queens והספרייה הציבורית בניו-יורק שללו השערה זו המודל "תפס".

ספריות מדברות כעת על מכירת ספרים אלקטרוניים דרך אתרי הבית שלהם כדי לאפשר למשתמשים לפסוח על רשימת הממתינים.  נושא  מכירת  ספרים אלקטרוניים דרך אתרי הבית היה אחד הנושאים החמים השנה ב- ALA      השנה ומעניין כיצד זה מתיישב עם נאמנות הספריות לרעיון של היותן גוף ללא מטרות  רווח.   הטיעון העיקרי של Maureen Sullivan היה שהרבה חנויות ספרים נסגרות והספריות ממלאות תפקיד חשוב בגילוי הספרים. זה הגיוני    לא רק להשאיל אלא גם למכור ספרים דיגיטליים ולהשתמש בכסף להגדלת  מספר הכותרים. בכל מקרה הדגישה שספריות תשארנה גוף  ללא מטרות רווח

לכתבה ולוידיאו בנושא

בהרצאה מיוחדת לקח אייל פדר, מנהל הספרייה את קהל המשתתפים לעולמם של מהגרי העבודה והפליטים בישראל. 

תחילה הציג אייל את המאפיינים השונים של האוכלוסייה, המורכבת משלוש קבוצות עיקריות: עובדים זרים חוקיים, עובדים זרים לא חוקיים, וקבוצת מסתננים ופליטים הזכאים לשהות בישראל מתוקף אמנות בינלאומיות. 

ספריית גן לוינסקי הוקמה בשנת 2009 והיא ממוקמת בגן הציבורי שליד התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב. הספרייה מורכבת משני ארונות ספרים: האחד למבוגרים והשני לילדים. הספרייה מכילה כ- 3,500 ספרים בשפות שונות: תאית, נפאלית, טגלו, אנגלית עברית ועוד.

שיטת המיון של הספרים היא יצירתית וייחודית שכן הספרים ממוינים על-פי הרגש שהם עוררו בקורא. כאשר קורא מחזיר ספר, הוא נשאל באשר לרגש שהספר עורר בו.  מצחיק, מוזר, משעמם, עצוב, מרתק, מעורר השראה ומרגש. לכל רגש נבחר צבע משלו. כך לדוגמא, ספר מרתק יקבל מדבקה אדומה ועל סמך סימון זה הספר יונח במדף הספרים המרתקים. בשיטה זו הקורא האחרון של כל ספר הוא זה שקובע באיזה מדף יונח הספר וכך מוענקת לו האפשרות לשנות, להשפיע. דעתו של כל קורא נחשבת. הספרים, שאין להם מדף קבוע, דומים לקוראים הנודדים בעולם.

לצד פעילות הספרייה משמש המקום גם כמרכז תרבותי ומתקיימות בו פעילויות שונות בהן שעת סיפור, משחקים, הצגות והופעות מוזיקליות.

 אין ספק כי ספריית גן לוינסקי היא קרן אור בחייהם של בני הקהילות הזרות שבדרום העיר.

מעמדן ועתידן של הספריות  בכלל  אקדמיות וציבוריות בעידן הדיגיטלי   הוא נושא שראוי למחקר ודיון.

התפקיד של הספריות האקדמיות והציבוריות משתנה בעידן הדיגיטלי.

 Webcast  מתאריך  23 לאפריל 2013  עוסק בעתיד ספריות המחקר במאה ה-21. ההרצאה שמתבססת  על ניסיונם של ספרנים עוסקת  במגוון נושאים כגון: שינויים בהרגלי מדיה, אתגרים באירכוב, גישה פתוחה וזכויות יוצרים, חיפוש, MOOC   ועתיד הספרייה הפיזית. תודה לשרון עמיר חלבה על העדכון

גם תפקידן של הספריות הציבוריות משתנה.   מחקרים  מקיפים של מכון פיו שמו  להם למטרה ללמוד את התפקיד המשתנה של ספריות ציבוריות ומשתמשי הספריות בדור הדיגיטלי.  הם נערכו ב- 3 שלבים שהתמקדו בנושאים הבאים:שינוי מצב הקריאה, שירותי הספרייה והעדפות המשתמשים בספרייה.  מסמך שהוגש  ל-ALA    במאי 2013 מהווה  סיכום עיקרי הממצאים ומדגיש את כוחן של הספריות והרלוונטיות שלהן.

ממצאים עיקריים:

הספריות נתפסות כחשובות- 91% טענו שהספריות חשובות לקהילות שלהם, 76% טענו שהספריות חשובות להם ולמשפחותיהם.

הספריות מוערכות בעיקר על ידי ההורים. 94% מההורים דווחו שהספריות חשובות לילדים ו- 79%  תארו את הספריות כחשובות מאוד

שירותים של הספרייה שנתפסים כחשובים הם: השאלה- 80%, יעץ-80%, גישה חופשית למחשבים ולאינטרנט – 77%, וחללי למידה שקטים- 76% .

אחוז גבוה של השימוש במחשבי הספריות הוא לצורכי מחקר .,

קריאה של ספרים אלקטרוניים ושימוש בקוראים אלקטרוניים נמצאים במגמת עליה .

 ממצא מעניין הוא שלא כול שירותי הספרייה מוכרים- רק 22% דווחו שהם מכירים את כול או רוב שירותי הספרייה , 31% דווחו שהם לא מכירים הרבה או לא מכירים בכלל את שירותי הספריות שלהם.

עוד אפשר ללמוד מהמסמך על הסיבות לעלייה ולירידה בשימוש בשירותי הספרייה.

 מהי מגמת הצריכה של ספרים אלקטרוניים? ומה הם המודלים והמגמות המסתמנים.  בנושא זה עסקה הרצאה שלי בכנס המידע 2013 במסגרת יום עיון  בראשותה של שלומית פרי שעסק בנושא ספרים אלקטרוניים .הנושא סוקר גם בכתבה בגלובס   

נתוני שימוש וצריכה

השימוש בספרים אלקטרוניים נמצא   במגמת עלייה. על פי דוח של  AAP    – איגוד  המו"לים האמריקאי  שפורסם באפריל  2013 והתבסס על נתונים של קרוב ל-2000 מו"ל ים של ספרים  –  קרוב ל-23%  מרווחי המו" לים בשנת 2012 מקורו ממכירות של ספרים אלקטרוניים.  לאורך השנים מסתמנת מגמה קבועה בעלייה ברווחי המו"לים מפלח זה של השוק – מ- 0.05%  ב- 2002,% ל – 0.50  ב- 2006, 3.17% ב- 2009, %16.98 ב- 2011  ו- %22.55  ב- 2012  – גידול של 6.2%  תוך שנה.

 נתונים אלו אינם כוללים את הספרים בהוצאה לאור עצמית .  מחקרים מלמדים שגם בשוק זה  חלקם של הספרים האלקטרוניים נמצא בעלייה. על פי דוח של Bowker^® Market Research בנושא  מאוקטובר 2012  חל גידול של 129 אחוזים בשנת 2011  יחסית ל- 2010 בשוק זה של ספרים אלקטרוניים.

 סקר מדצמבר 2012 שערך מכון פיו למחקר  בארה"ב  תומך בממצאים אלו. על פי סקר זה שכלל 2252  נחקרים מגיל 16 ומעלה  מסתמנת עליה  בשימוש בספרים אלקטרוניים וירידה בצריכה של ספרים בדפוס.  מספר הצרכנים של ספרים אלקטרוניים בקרב האמריקאים מגיל 16 ומעלה עלה במהלך שנת 2012  מ- 16%  ל – 23%  . במקביל חלה ירידה בצריכה של  הספרים המודפסים מ- 72%  ל- 67% . המעבר לספרים אלקטרוניים כרוך בעליה באחזקה של  קוראים אלקטרוניים. מספר בעלי קוראים אלקטרוניים כגון KINDLE, NOOK   ומחשבי לוח עלה מ- 18% בסוף 2011  ל- 33% ב- 2012.

 נתונים נוספים  של    Simba Information  שהתפרסמו באפריל 2013   תומכים אף הם במגמה זו. Simba Information  עוקבת אחרי שוק הספרים האלקטרוניים מאז שנת 2009 ומפרסמת את הנתונים ב- Trade E-Book Publishing . על פי פרסום זה במהדורת 2013 . מספר המשתמשים בספרים אלקטרוניים בארה"ב עולה על 50 מיליון מבוגרים.

 מגמה זו של צריכת ספרים אלקטרוניים נותנת אותותיה  גם בספריות. המגמה של  פינוי חומר מודפס לטובת חומר דיגיטלי ראשיתה בספריות אקדמיות  והיא ניכרת כעת גם בספריות ציבוריות.

 אוניברסיטת  דרקסל פתחה ספרייה חדשה ביוני 2012 ללא ספרים עם שורות של מחשבים ואוניברסיטת קורנל הודיעה לאחרונה על יוזמה דומה.  ב– 14 בינואר 2013  הוצהר על הכוונה לפתוח  בסאן אנטוניו   ספריה ציבורית ראשונה שתבנה  מלכתחילה ללא ספרים. הספרייה שמשתרעת על שטח של 464 מ"ר מצוידת ב- 100 קוראים אלקטרוניים להשאלה, 50 קוראים אלקטרוניים לילדים, 50 עמדות מחשב, 25 מחשבים ניידים,25 מחשבי לוח לשימוש בספרייה.  אפשר  להשאיל קוראים אלקטרוניים לשבועיים או להעלות ספרים למכשירים האישיים.   גם הספרייה הציבורית בניו-יורק מתכננת עתיד עם פחות ספרים.

 מודל רכש ה- PDA

 ההתפתחויות הטכנולוגיות  שהובילו להאצת תופעת הספרים האלקטרוניים   הובילו גם  להתפתחות מודל רכש חדש שמתאים לספרים אלקטרוניים  – מודל  ה- PDA  – המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.

 על פי מודל הרכש המסורתי  מו"לים מוציאים לאור ספרים חדשים שנגישים למשתמשים.

חלק מהספרים נבחרים לרכישה על ידי ספרנים על פי שיטות בחירה שונות , הרכישה מתבצעת זמן קצר אחרי ההוצאה הראשונה של הספר והספר מחכה לגילויו על ידי הקורא. משום כך שיטה זו כונתה בשם – JUST IN CASE  

בעולם ה- print כאשר ספרים הפכו לעתים ל- out of print ספריות שחששו שהספרים לא יהיו זמינים כאשר תהיה להם  דרישה בעתיד רכשו את הספרים בסמוך להוצאתם לאור  ולכן מודל מסורתי זה התאים לעולם ה- print  , אך יצר פער בזבוז בין הרכש והביקוש לספרים.

על פי מחקרים והערכות שונות כ- 40% מהספרים בספריות מעולם לא הושאלו . מודל ה- PDA    בא לסגור פער זה באמצעות הטכנולוגיה והוא מתאים לעולם הדיגיטלי

מודל   PDA  הופך את הקערה על פיה.

למרות שיש מנגנון סינון ראשוני    הספרים לא נשלחים לספרייה אלא מידע העל של הספרים מוצג בקטלוג הספרייה . המשתמש מחפש בקטלוג וכאשר מגיע לרשומה שמעניינת אותו, וכאשר מדובר בספר אלקטרוני הגישה מידית,  המחיר נקבע על פי סדרה של "טריגרים" בהתאם לזמן השהייה/שימוש של הסטודנטים בספרים – רכישה של הספר,השאלה או השכרה לזמן קצר. על פי מודל זה ספריה צריכה לרכוש ספרים רק אם מידת השימוש מצדיקה זו על פי ההסכם. בסופו של דבר מספר העותקים שרוכשת הספרייה והמחיר שהיא משלמת  נקבע על פי שעות השימוש השנתיות בספרים

משום כך שיטה זו כונתה בשםJUST IN TIME    .

המודל מהווה ריאוריינטציה של יחס הספרייה לחומרים – ספרייה שמושתת על עקרון הגישה במקום רכישה,  באופן זה כותרים שלא היה להם ביקוש  אינם נרכשים.  מאחר והרבה כותרים בספריות אקדמיות מושאלים במידה מועטת או לא מושאלים כלל , מודל ה- PDA   חוסך בהוצאות הספרייה, מתאים את האוסף יותר לצורכי המשמשים ומאפשר היצע גדול יותר של כותרים. להמשיך לקרוא ←