Extensionalism: The Revolution in Logic
ספר חדש מאת ד"ר נמרוד ברעם, עוסק בצומת שבין תורת הידיעה ותורת ההגיון.
בר-עם סוקר את התהוותה של תורת ההיגיון מראשיתה ועד לעת המודרנית ומראה כיצד צמחה התורה המודרנית מתוך נסיון לבקר ולהחליף את התיאוריה העתיקה ובפרט את יומרתה לאיחוד עם תורת הידיעה.
הספר יעניין כל סטודנט או מומחה בתחום ההיסטוריה והפילוסופיה של תורת ההיגיון, התפתחותה של המתודולוגיה המדעית ותורת הידיעה.

ד"ר נמרוד בר-עם הוא פילוסוף של המדע, הלוגיקה והתקשורת, מכהן כמרצה בכיר בחוג לתקשורת יצירה וביקורת במכללת ספיר. נמרוד בר עם למד באוניברסיטת תל אביב וסיים כאן את כל תאריו: ראשון שני ושלישי (כולם בהצטיינות והצטיינות יתרה) כמוכן שימש כמתרגל ואחר כך כמורה מן החוץ בחוג לפילוסופיה בין השנים 1992-1999. היה עוזר המחקר של הפרופסור יוסף אגסי, עימו הוא משתף פעולה בפרויקטים שונים עד היום.

+ הספר יצא בהוצאת Springer וקיים גם בגירסה מקוונת  – גישה חופשית לתקציר, תוכן והקדמה.
+ הספר בגירסה המודפסת יגיע בקרוב לספרייה המרכזית.
+ אתר הספר בגוגל ספרים

Barnes & Noble,inc משיקים חנות לספרים אלקטרוניים ( ebookstore ).
הצבור יוכל לקנות ולקרוא ספרים אלקטרוניים באמצעות מחשבים ניידים ומחשבים שולחניים, באמצעות Ipod ,Iphone  או  BlackBerryn , אך לא באמצעות Sony Reader  וגם לא ב – Amazon Kindle .
לידיעה המלאה  –  Barnes & Noble Launches World's Largest eBookstore

PDF Books הוא מנוע חיפוש לספרים וקובצי PDF חופשיים.

מנשק החיפוש בסיסי – מאפשר חיפוש על פי מילה מהכותר. על פי מה שמוצהר באתר מחפש בלמעלה מ- 225 מיליון ספרים.

מאפשר גם לחפש במדריכים. לחיצה על Free Manuals Online בתחתית המסך תוביל לתיבת חיפוש בה אפשר לחפש מדריכים על פי כותר. על פי מה שמוצהר באתר, נכון להיום, המנוע מחפש בקרוב ל- 6 מיליון מדריכים.

לא נמצא באתר תיעוד כלשהו על מנוע החיפוש פרט לכתובת דואל ליצירת קשר.

למרות שלכאורה , בשל העדר תיעוד ומנשק החיפוש הבסיסי , נראה שהאתר לא מבטיח מיוחד, במעט החיפושים שערכתי קיבלתי תוצאות טובות ובטקסט מלא. התרשמתי שהוא יעיל במיוחד לחיפוש מדריכים לתוכנות.

מבחינות מסוימות, מנוע חיפוש זה מזכיר את מנועי החיפוש הייעודיים לקובצי PDF ,   שהזכרתי בפוסט קודם:

Pdfgeni.com
pdf-Search-Engine.com
Data-Sheet

לאתר מנוע החיפוש

E-Books Directory הוא מדריך לספרים אלקטרוניים ומסמכים חופשיים באינטרנט.  נכון להיום, כפי שמצוין באתר, המאגר כולל 1737 ספרים ב- 391 קטגוריות, והוא ממשיך להתעדכן מדי יום. מידע על הפרסומים החדשים שנוספים למאגר אפשר לקבל באמצעות RSS.  השירות מיועד לסטודנטים, חוקרים ולחובבי ספרים. אפשר למצוא ספרים במגוון נושאים: מדע, רפואה, מדעי הרוח, הנדסה, עסקים, מחשבים ואינטרנט, היסטוריה, וגם ספרות יפה וספרות לשעות הפנאי.

אפשר לחפש באתר, ואפשר לדפדף בקטגוריות השונות. אפשר לראות את הפרסומים החדשים שנוספו למאגר, ואפשר לראות את הפרסומים הפופולריים ביותר מבחינת מספר הצפיות. נראה, שהספרים בתחום המחשבים ובמיוחד מדריכים לשפות תכנות זוכים לפופולריות רבה.

באתר גם קישורים למקורות נוספים של פרסומים, שימושיים לקהל היעד, חופשיים באינטרנט.

כאשר בדקתי את המאגר, קיבלתי הרבה פרסומים בטקסט מלא שכללו גם  סקירה קצרה, אך היו גם מעט פרסומים שכללו רק סקירה עם אופציה לרכישה.

משתמשים נקראים לתרום לאתר – אם על ידי הוספת פרסומים חופשיים למאגר, או הצעות למקורות אינטרנט רלוונטיים נוספים – וכל זאת תוך שמירת זכויות היוצרים של המחברים והמו"לים.

אל האתר

גרסתה האחרונה המעודכנת מתאריך 31.12.2008 של הביבליוגרפיה המקוונת בנושא פרסום מדעי באינטרנט – The Scholarly Electronic Publishing Bibliography –   SEPB זמינה ברשת האינטרנט.
SEPB היא ביבליוגרפיה מקוונת שכוללת מאמרים, ספרים ומקורות מודפסים ואלקטרוניים שיכולים לסייע בהבנת מאמצי ההוצאה לאור המדעית ברשת האינטרנט. רוב המקורות הם משנת 1990 ואילך. מקצת מהמקורות הם מלפני 1990. בחלק מהמקורות קישור לטקסט המלא.

הביבליוגרפיה כוללת מקורות במגוון נושאים: קיטלוג, ספריות דיגיטליות, ספרים אלקטרוניים, כתבי-עת, תמונות, זכויות יוצרים, שימור, מו"לים, גישה חופשית, סטנדרטים ועוד..
סוגי החומרים בנושאים השונים מגוונים וכוללים: מדריכים, רשימות תפוצה ובלוגים, ארגונים, כלים ופרסומים.
הנושאים מכוסים מכמה היבטים: כלכליים, משפטיים וספרניים.

המנשק מאפשר חיפוש ודפדוף במדריך נושאי. אפשר להתעדכן בדואל ובאמצעות RSS.
העובדה שחלק מהחומר נמצא חופשי בטקסט מלא ברשת הופכת את הביבליוגרפיה לשימושית מאוד לצורך התעדכנות בנושא חשוב ו"חם" – פרסום מדעי באינטרנט.

אל הביבליוגרפיה
סקירה על הביבליוגרפיה

מספר האתרים והשירותים לספרים חופשיים בווב הולך וגדל. להלן מספר אתרים/שירותים מעניינים.

המו"ל Bookboon.fr הוא מו"ל לספרים חופשיים מקוונים. הספרים החופשיים מסווגים לשתי קטגוריות: מדריכי נסיעות וספרים לסטודנטים. הספרים חופשיים לכל. אפשר להוריד את הספרים בפורמט PDF. הספרים לסטודנטים מיועדים בעיקר לסטודנטים להנדסה, כלכלה וחשבונאות, וטכנולוגית המידע. המאגר כיום אינו גדול במיוחד. אבל כפי שמצוין באתר האוסף גדל כל הזמן.

שירות מעניין נוסף שבשלב זה רלוונטי רק לתושבי ארה"ב הוא Chegg Textbook Rentals – שירות להשאלת ספרי לימוד בתשלום. השירות כולל למעלה ממיליון ספרים. השאלת הספרים בתשלום מאפשרת לסטודנטים חיסכון משמעותי. . כך למשל השאלה לסמסטר של הספר Medical Statistics : A Textbook for the Health Science , שמחירו 37 דולר עולה לסטודנט 14 דולר. השאלת הספר Understanding business שמחירו 148 דולר עולה לסטודנט 49 דולר. הסטודנטים יכולים גם למכור ספרים באתר. המודל מעניין, למרות שלא רלוונטי לסטודנטים שלנו.

כאשר מחפשים פרסומים חופשיים כדאי לזכור גם את מנועי החיפוש הייעודיים לקובצי PDF:
Pdfgeni.com
pdf-Search-Engine.com
Data-Sheet

בחיפושים שערכתי במנועי חיפוש אלה, ששניים מהם נמצאים עדיין בגרסת ביתא, קיבלתי חומר רלוונטי ואיכותי.

ועוד בענין ספרים אלקטרוניים..
הבלוג ליברסיטאן – רשימות מארץ הספרות מדווח בפוסט: שובו של הספונסר, על האתר DayLit , שמאפשר לקרוא ספרים במנות קטנות שנשלחות לקוראים במייל או ברסס.
לפי הידיעה שמופיעה ב-DayLit, שיש לו 150 אלף מנויים, האתר סגר עסקה עם חברת תכשיטים וחברת כרטיסי ברכה, שנתנו חסות לספרים אלקטרוניים שמתפרסמים בו. בתמורה, יופיעו למשך זמן מוגבל – בתוך הטקסטים – הלוגואים של החברות ולינקים לאתרי הבית שלהן.
הספרים המודפסים, בין שאר היתרונות שלהם, חסינים לגמרי לכל התערבות מסחרית או אחרת בגוף הטקסט. אפילו מהבחינה העיצובית, הטיפוגרפית, שום מסר זר לא ייראה טוב בתוכם, במיוחד לא כזה שבולט לעין כדרכו של מסר מסחרי. זאת כנראה הסיבה שהם נותרו מחוץ להישג ידו הארוכה של הפרסום עד היום. בזה הם היו ונשארו שמורת טבע תרבותית, שמנוגדת כמעט לכל תחום אחר בעולם.
לעומת זאת הספרים האלקטרוניים מתקיימים בעולם אחר שמזמן הרגיל את משתמשיו לערבוביה שלמה של תכנים מתנגשים. כאן, הפרסום מהווה את הבסיס לקיומה הכלכלי של רוב הרשת.
כשהספרות עוברת אל תוך המרחב המרושת, הפרסום (במשמעותו המסחרית) מוטבע בדרכונה ונצרב בתודעתה. פרסומת בתוך ספר מודפס בקושי מתקבלת על הדעת, אבל בתוך ספר אלקטרוני היא נראית כמעט אלמנטרית – ממש כמו שפרסומות משתלבות בתוך כל תוכן אחר שאנשים קוראים על מסך.
רשימת הספרים גדולה ומגוונת  וניתן לחפש באתר על פי נושא, מחבר ושם ספר.

כותב הבלוג  המודאג מעתידו של הספר,מסיים את הידיעה במשפט:
"…כך שיכול מאוד להיות שהמאבק הספרותי, שנמצא עדיין רק בתחילתו, בין הנייר לבין האלקטרוניקה הוא לא על הנוחות, וגם לא על עוד סוג של טרנדיות – אלא בכלל על עצם היכולת להקדיש ברצינות מקום לדבר אחד, ורק לו. על עצם היכולת לראות בספרות משהו שיש לו זכות קיום בלי שותפים מעיקים ובלתי-קרואים לדירה, שמהר מאוד משליכים החוצה את הדייר המקורי."

תעשיית הספרים האלקטרוניים שהחלה לצוץ לפני כשנתיים, צפויה לגדול משמעותית בשנה הקרובה. היא כוללת דור חדש של טכנולוגיות, שנועדו להעצים את חווית הקריאה, כולל מוצרים ושירותים שיתמכו בפרסום, בהפצה ובקריאת הספרים הדיגיטליים, תוך שימוש במכשירי קריאה ניידים, מגוונים וידידותיים למשתמש.

שנת 2009 היא שנת הספר האלקטרוני !
20 סיבות עיקריות לכך ששנת 2009 תהיה שנת הספר האלקטרוני עפ"י האתר :Gutenberg.com
לפניכם כמה מהסיבות: 

 1. קוראי הספר האלקטרוני יגרמו למחשב הנישא ולאייפון להראות ישנים
מלבד העובדה שהם יהיו נישאים הם יהיו:
"office-friendly, home-friendly, and best of all, café-friendly"

2.המסה הגדולה הושגה, עכשיו מדובר בגידול
לקח לאייפוד כמעט שנתיים להגיע למיליון משתמשים. הספר האלקטרוני נמצא כבר בשימוש אצל כחצי מליון משתמשים שרכשו קורא ספרים אלקטרוני בשנה האחרונה וחצי מיליון  אחרים משתמשים במכשירים ניידים קיימים כמו אייפון ואייפוד.

3. אם יש דבר אחד שכולם רוצים, זוהי נוחות
ספרים, בכל פורמט דפוס או אלקטרוני, הם מזון נוח למוח. ספרים מאפשרים לך לעשות הפסקה לרגע, לחשוב, לזכור או כפי שכותב  Chris Andrews :
"They are stable and personal. Whether its reading Siddharth for the 11th time, or finding a new cookbook, ebooks will deliver well-timed comfort for the intellectually needy."

4.מה שתרצה, מתי שתרצה- עכשיו זה אפשרי !
רוצה למצוא פיסקה מסוימית מתוך עליסה בארץ הפלאות ברגע זה? פרק מתוך טקסטבוק?  היתרונות הפרקטיים של הספר האלקטרוני ירככו את הניתוק הרגשי מדפי הספר המודפס.

5. מיליון ספרים אלקטרוניים בקצות אצבעותיך : זהו האינטרנט האחר
אפשר להשוות את מליון הספרים האלקטרוניים למיליון אתרים, כל אחד עם 200 דפים, כשלכל דף בספר ישנה גישה ישירה. וביחד, כל הספרים האלקטרוניים  מייצרים מקור מידע חדש.

6."טכנולוגיה ירוקה"
עד לפני כמה שנים הסידי רום נתפסו כ"טכנולוגיה ששומרת על העצים" עד שגילו שבעצם כל מי שמשתמש בסידי-רום, בשלב הבא מדפיס את החומר.  קורא הספרים האלקטרוני מאפשר חווית קריאה נוחה ללא צורך בהדפסה.

7. תנסה פעם אחת, ואתה שבוי לתמיד
הפעם הראשונה  בה תתנסה בהורדת ספר שלם לקורא הספרים האלקטרוני שלך… לא תהיה האחרונה.
זו חוויה מרגשת, להוריד בקלות כזו ספר חדש, או כזה שלא ראית אותו כבר 5 שנים, בזמן כל כך קצר.

8.זכויות יוצרים? – אין בעיה כזו עם ספרים אלקטרוניים
עם סרטים ומוסיקה, היו (ועדיין), דיונים וויכוחים רבים בין יוצרים ומפיצים, לגבי זכויות יוצרים. עם ספרים הבעיה פשוטה יותר. ספרים בדרך כלל נכתבים ע"י אדם אחד, ולכן הפרוצדורה פשוטה יותר.

9.מספר עצום של ספרים אלקטרוניים חופשיים ברשת
מאות אלפי ספרים ידועים מוצעים באופן חוקי ובחינם ברשת. ספרים קלאסיים רבים שאהבנו לקרוא, כמו "עליזה בארץ הפלאות" ספריו הידועים של ז'ול וורן ועוד ועוד.

It's The Content, Stupid
בל נשכח שספר, אלקטרוני או מודפס, הוא רק אמצעי להעברת חוויה או מידע מהסופר, אליך הקורא. כל דבר  שיקשר אותך לתוכן, בדרך דינמית ואפקטיבית יותר, יועיל לך !  וכאן זוכים הספרים האלקטרוניים לניקוד גבוה.
It’s the content, stupid.
להמשך הכתבה

מידע רב מצטבר באוניברסיטאות, והספריות הן הגוף המרכזי שדרכו ניתן לגשת לאוספים.
אוניברסיטאות רבות בארה"ב ומחוצה לה מציעות את האוספים שלהן לכל.
אוספים אלה כוללים ארכיונים דיגיטליים של כתבי יד, אומנות, טקסטים קלאסיים,לימודי דת, מידע רפואי ומשפטי, מפות, מקורות למחקר ועוד.

האוספים הדיגיטליים הם בתחומי ידע שונים לדוגמה:
• אוניברסיטת הארווארד מציעה כתבים עתיקים מתחום ההיסטוריה של הרפואה כגון :
Hawthorne, George Stewart. The prevention and treatment of epidemic cholera :and its true pathological nature, in a series of letters. Cleveland : M.C. Younglove & Co., 1849
• אוניברסיטת ייל מציעה את אוסף התיזות הדיגיטלי שלה מתחום הרפואה – חלק מהחומר חופשי לכל וחלקו לא. אבל ניתן לצמצם את החיפוש מראש לעבודות חופשיות.
• אוניברסיטת ייל מציעה גם אוסף אמנות, בו ניתן למצוא לדוגמה את
תמונת אגרטל הפרחים של פיקסו משנת 1954 – או את תמונת האם וילדה של פיקאסו.
• אוניברסיטת אוקספורד פותחת לציבור את הארכיון שלה, וחלק ניכר מהאוסף פתוח וחופשי לכל כגון: אוטוביוגרפיה של בנימין פרנקלין, Great expectation של צ'רלס דיקנס ועוד..
• אוניברסיטת ג'יאורגיה מציעה אוסף נדיר של מפות כגון מפות נדירות ממלחמת האזרחים של ארה"ב.

אלו הן רק מספר דוגמאות שלקוחות מרשימה של 100 ספריות דיגיטליות מרחבי העולם, שבה ניתן למצוא אוספים רבים מעניינים נוספים שחלקם הגדול חופשיים לכל.

הבעייה היא שאוספים רבים בעלי ערך רב נותרים חבויים. מהו הפתרון?
בפוסט קודם ה"וויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק הספרייה" תארתי ניסיון להגביר את המודעות לקיומם של אוספים כאלה באמצעות הוויקיפדיה. אמצעי טוב יותר, ונראה שיהיה מחויב המציאות לאור מספר האוספים החופשיים הגדל, הוא פיתוח מדריכים ייעודיים על פי נושא, או טוב יותר מאגרי מידע מיוחדים עם מידע על אוספי הספריות דוגמת OAIster וספריות דיגיטליות נוספות שקיימות בווב.

רשימת 100 ספריות דיגיטליות מרחבי העולם

לאחר משא ומתן שנמשך כשנתיים הודיעו  Google, Authors Guild ו- Association of American Publishers  ב- 28 באוקטובר 2008 על הסכם פשרה לישוב הסכסוך ביניהם בכל הקשור לפרויקט הדיגיטציה של הספרים. ההסכם שם קץ למאבק משפטי שראשיתו ב- 2005 כאשר הוגשו כנגד גוגל תביעה משפטית ייצוגית על ידי גילדת הסופרים בארה"ב שמייצגת כ-8000  סופרים ותביעה נוספת נפרדת מצד מספר מו"לים גדולים שחברים בארגון המו"לים האמריקאי.
המחברים והמולים הנ"ל ראו בסריקת הספרים על ידיGoogle לצורך Google Books הפרה בוטה של זכויות היוצרים. הם מחו כנגד תוכנית הדיגיטיציה של Google, האפשרות הניתנת למשתמשים לראות קטעים מספרים מוגנים בזכויות יוצרים, ושיתוף פעולה עם ספריות ללא הרשאה מפורשת מבעלי זכויות היוצרים על כך. על פי הסכם הפשרה התחייבה Google לשלם 125 מיליון דולר – שחלקם ישולמו כפיצוי למחברים ומו"לים שספריהם כבר נסרקו ולהוצאות משפטיות, וחלקו יוקדש להקמת משרד עצמאי שלא למטרות רווח לרישום זכויות יוצרים. משרד זה יטפל ברישום זכויות יוצרים על הספרים ובהעברת תשלומים למחברים ולמו"לים מרווחים שיושגו מהנגישות לספרים דרך Google ומתוכניות דומות שיוקמו על ידי ספקים נוספים.

ההסכם יהיה תקף רק לאחר אישור בית המשפט, ואז אין ספק שבעלי זכויות היוצרים ירשמו לזכותם הישג לא מבוטל. אך מעבר להיבט הכספי ומשמעותו לגבי הסופרים והמו"לים, מה משמעות ההסכם למשתמשים ?
מסתבר שהמשתמשים גם הם ייהנו מפירות ההסכם אך חשוב לציין שאלה יחולו רק על משתמשים בארה"ב. משמעויות ההסכם לגבי משתמשים בארה"ב הן:
• נגישות רבה יותר לספרים out of print שחלים עליהם זכויות יוצרים – ואפשרות למשתמשים בארה"ב לחפש בספרים אלו ולראות אותם בצורה מקוונת
• אפשרות למשתמשים ב-Google Book Search בארה"ב לראות את הטקסט המלא של הספרים שעד כה ניתן היה לראות רק קטעים מהם
• מנויים מוסדיים למיליוני ספרים מקוונים – תינתן האפשרות למכללות, אוניברסיטאות ומוסדות נוספים בארה"ב לרכוש מנויים שיאפשרו לסטודנטים ולסגל גישה מלאה לטקסט המלא של הספרים
• גישה חופשית מהספריות הציבוריות והאוניברסיטאיות בארה"ב לטקסט המלא של מיליוני ספרים
• ערוץ נוסף למשתמשים בארה"ב שאין להם נגישות דרך המוסד או הספרייה לראות את הטקסט המלא בתשלום.

ההסכם זכה לתמיכתן  של מספר  אוניברסיטאות בארה"ב. חשוב לציין שבמסגרת ההסכם עותקים מהספרים שנסרקו במסגרת פרויקט הספרים של Google יימסרו לספריות למטרות שימור ארוך טווח.

כאמור סעיפי ההסכם מתייחסים רק לארה"ב ואנחנו לעת עתה נצטרך להסתפק רק במה שניתן לראות כיום – קטעים מסוימים מהספר כדי להחליט אם כדאי לנו לרכשו.
למה ? את התשובה על כך ועל שאלות נפוצות נוספות הקשורות להסכם ניתן לראות בקובץ השאלות הנפוצות המתייחסות להסכם

הודעה על ההסכם

מסמך ההסכם
שאלות נפוצות
מה יכול לעניין מחברים ומו"לים מחוץ לארה"ב בכל הקשור להסכם
אתר לקבלת עדכונים בנושא

ישראל כבר לא עם הספר: לראשונה עברה ב-2007 ההוצאה על מחשבים ואינטרנט את ההוצאה על המלה הכתובה. על פי נתוני הלמ"ס, ההוצאה על ספרות ודברי דפוס היתה ב-2007 כ-2.25 מיליארד שקל, בעוד ההוצאה על אינטרנט ומחשוב הגיעה ל-2.5 מיליארד שקל – כ-250 מיליון שקל יותר.

כתבה בעיתון דהמרקר מדווחת על השינוי שחל בהרגלי הצריכה של הישראלי הקורא. לכל עיתון יש גם מהדורת אינטרנט וחלק גדול של האנשים עברו לקרוא את העיתון שלהם בגירסה האלקטרונית במקום בגירסת הדפוס.
גם לספרים האלקטרוניים מסתבר יש ביקוש הולך וגובר ולו רק בגלל העלות. יורם קניוק הסופר בן ה-78 עדיין אוהב את הנייר, אך צופה עתיד מזהיר לגירסה האלקטרונית.
תסכימו איתי שמשפט כגון זה בו הוא מצוטט אומר: "ספר אלקטרוני זה המו"ל, אתה והסופר – שיראה בסופו של דבר יותר כסף"  מעורר קצת מחשבות…   
ברחבי העולם נרשמת ירידה עקבית בשיעור קוראי הספרים, העיתונים, המגזינים ושאר מוצרי הדפוס. האשמה העיקרית היא כמובן באינטרנט: הכל הרי זמין, נגיש וקל לקריאה היום בכל מקום. אך מתברר, כי שינוי דפוס ההתנהגות שלנו לא מתמצה במעבר מספרי נייר למסכי מחשב. לאט לאט אנחנו הולכים ומאבדים את היכולת לקרוא טקסטים ארוכים ולהתמודד איתם בצורה מעמיקה.

אך ישנה גם נקודת אור:
פרופ' ניקולאס מנהל בית הספר לספרנות ארכיונאות ומידע ב- UC, מאמין, כי השינוי בתקופה הזו מתרחש בקצב שלא התרחש מעולם. "אבל בכל מקרה‭,"‬ הוא מבטיח, "בעתיד אנשים עדיין יילכו עם ספרים לים. גם אם זה יהיה ספר בצורת Kindle, או טלפון סלולרי‭."‬

ועוד בנושא:
מדוע האינטרנט הרג את הספר?

יריד הספרים הדיגיטלי העולמי הוא פרויקט שבמסגרתו מוצעים ספרים חינם לציבור, החל מ- 4 ביולי ועד 4 באוגוסט מדי שנה בשנים 2006-2009. רוב הספרים ביריד מוצעים חינם, חלק קטן מהספרים מוצע לרכישה בהנחה.
היריד נערך בחסותו של פרויקט גוטנברג, שחוגג השנה 35 שנים לקיומו, ונוטלים בו חלק גורמים נוספים שמציעים ספרים אלקטרוניים לציבור הרחב כמו:
World Public Library
Internet Archive
eBooks About Everything
ו- International Music Library Project

השנה מוצעים לציבור הרחב למעלה ממיליון ספרים ב-100 שפות. הספרים המוצעים להורדה לציבור הם בפורמטים שונים: קבצי טקסט וקבצי PDF , קבצי MP3 וספרים להורדה לטלפונים סלולרים.

בכתבתה של Paula. J. Hack ב- NewsLink בנושא, מאוזכרים אתרים נוספים של ספרים אלקטרוניים, חלקם בחינם, שכדאי להכיר כמו:
Google Book Search
The Online Books Page -University of Pennsylvania
Free-eBooks.net
LibriVox: free audiobooks
The Internet Classic Archive
Digital Book Index

אל אתר יריד הספרים
לכתבה מתוך NewsLink

פרויקט ראשון מסוגו של העלאת הספרות היהודית והעברית לרשת האינטרנט, יושק בקרוב באוניברסיטת בר אילן . במסגרת הפרויקט, ששמו "ארון הספרים הדיגיטלי", יועלו לרשת אלפי ספרים רבניים וספרות יפה. ספרים אלה יהיו פתוחים לקריאה ולחיפוש באמצעות מנוע חיפוש.

בישראל נעשו עד כה פרויקטים כאלה בקנה מידה מצומצם, ביוזמות של מתנדבים או תורמים פרטיים: פרויקט בן יהודה, שבמסגרתו הוקלדו יצירות מרכזיות בספרות העברית, ופרויקט הדיגיטציה של בית הספרים הלאומי, שבו נסרקו עד כה כ-900 כתבי יד עבריים עתיקים.

לידיעה המלאה שהתפרסמה ב"קפטן אינטרנט"

הכתבה "ישראל, עם הספר? לא באינטרנט" שהתפרסמה ב"קפטן אינטרנט" סורקת את מצב הדיגיטציה בארץ ובעולם. הפרויקט המוביל בעולם לדיגיטציה של ספרים ללא ספק הוא  Google books . גוגל סורקת מיליוני ספרים ב-19 ספריות – בארצות הברית, אירופה, יפאן והודו. היא גם משתפת פעולה עם הוצאות ספרים שמאפשרות צפייה מוגבלת בספרים שברשותם. עד כה נסרקו במסגרת הפרויקט יותר ממיליון ספרים ביותר מ-100 שפות.
במסגרת פרויקט דומה לסריקת ספרים של מיקרוסופט נסרקו כ-750 אלף ספרים ומאמרים, אלא שמיקרוסופט הודיעה שהפסיקה לסרוק ספרים חדשים, ככל הנראה מתוך הבנה שגוגל שולטת באופן בלעדי גם בתחום זה.
מדינות אירופה החלו אף הם לסרוק את הספרים בספריותיהן ועל פי דברי פרופ' אלחנן אדלר, ראש האגף לטכנולוגיות מידע בבית הספרים הלאומי בירושלים "מה שדירבן את האירופאים זה גוגל".
גם עיתונים שונים בעולם מעלים לרשת את הארכיונים שלהם והם זמינים לחיפוש ב-Google News. ה"ניו יורק טיימס", למשל, השיק בסוף השבוע את הפרויקט "TimesMachine", שבו הועלו לרשת גיליונות של העיתון מן השנים 1851-1922.

לעומת שפע הפרסומים המקוונים בשפה האנגלית מצאי הספרים המקוונים בעברית הוא דל יחסי. פרויקט בן יהודה, שהחל ב-1999, הוא חלוץ הדיגיטציה של הספרות העברית. זהו פרויקט מרשים אך הוא מתקיים בהתנדבות ולכן גם באטיות.
בית הספרים הלאומי סרק עד כה 897 ספרים , כמעט כולם כתבי יד נדירים ועתיקים מאוד של ספרי קודש וספרות תורנית, וכן כמה אטלסים, ספרי מסעות וספרי מוסיקה.
על פי דברי פרופ' אלחנן אדלר המדינה לא מספיק פעילה בנושא , הפרויקט ממומן מתרומות פרטיות ולכן הכל מתנהל על אש קטנה . מגעים שנעשו עם גוגול למען שיתוף פעולה עם בית הספרים הלאומי למען הטמעת הספרים שבו ב-Google Books עד כה לא נשאו פרי .
והפרויקט האחרון פרויקט  פאר "פתיחת אוצרות רוח" של האוניברסיטה הפתוחה, שמעלה את ספרי הלימוד שלה לרשת, רק מדגיש עד כמה דל מצאי הספרים המקוונים בעברית.
למרות זאת, ד"ר אורה נבנצאל, ראש המגמה ללימודי מידע במכללה האקדמית בית ברל, מגלה אופטימיות….

לכתבה המלאה של עפרי אילני שהתפרסמה ב"קפטן אינטרנט" 27.5.08
קרדיט לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת לבי לכתבה

 
בצעד שנועד אולי להוכיח את קיומה של אסטרטגיה ברורה בתחום החיפוש, מיקרוסופט נוטשת את מיזם הסריקה וחיפוש בספרי דפוס. מיקרוסופט תסגור בשבוע הבא את שני האתרים הנפרדים לספרים ומאמרים אקדמיים, ומנוע החיפוש של החברה, יפנה לאתרי תוכן ספרים אחרים.

לידיעה שהתפרסמה ב – Ynet 

לידיעה שהתפרסמה בבלוג Live Search

   במאמר שהתפרסם ב- Forbes , בוחנת  זSramana Mitra  את השפעת חנות הספרים המקוונת הגדולה בעולם, Amazon.com , על ענף המו"לות. במאמר נסקרים הסיבות והמגמות הגורמות לשינוי במעמדו של Amazon.com , מאתר מכירת ספרים לגורם מביל ודומיננטי בענף.

לידיעה המלאה

הבלוג של זSramana Mitra