אנו מוצפים בחדשות רעות. אין יום בו אנחנו לא נחשפים לידיעות כמו:  רצח על כבוד המשפחה, רקטות קסאם בשדרות, הבורסה יורדת, תאונת דרכים קשה ועוד ועוד. כמה פעמים החלטנו להפסיק להאזין לחדשות מידי שעה, לבטל את המנוי על העיתון עם כותרות הענק המבשרות על שערוריה חדשה ?

בחברת נטקראפט החליטו  להתמודד עם הבעיה ולנסות לשפר לנו את מצב הרוח.
הם הקימו את האתר Good News Bad News , כאן החדשות שנאספות ממספר אתרים נחלקות לשלוש קטגוריות:
 חדשות טובות    חדשות רעות   אתם תחליטו
הגולשים באתר יכולים לסמן ידיעה כטובה או רעה בעזרת הפרצופים שמוצמדים לה, ידיעות שכבר סומנו על-ידי גולשים יופיעו בעמודי החדשות הטובות או הרעות. הגולש יוכל לבחור לעצמו באיזה קטגוריה הוא רוצה לצפות ובאיזה סדר.
לאחרונה הכניסו מקימי האתר כמה שיפורים:

• * החדשות מתעדכנות בכל פעם שנכנסים לאתר.
• * ניתן לצפות בחדשות שקרו מ-24 השעות האחרונות.
• * נוספו אנימציית תזוזה לכל כתבה בהתאם להצבעת המשתמש.
• * חדשות שהצביעו עבורם לא יופיעו יותר בעמוד "אתם תחליטו".

אתר חדשות נוסף Great News Network  שם לו למטרה להציג רק את החדשות הטובות!
אתר זה הוקם ב-2003 ורואה את אחד מיעדיו העיקריים לספק חדשות טובות לגולשים כדי להחדיר בהם מוטיבציה לפעול ליצירת עולם טוב יותר. האתרים מסווגים על פי אזורים ועל פי קטגוריות: מדע, ארכיאולוגיה,איכות סביבה, סיפורי גבורה ועוד.
לגולשים ניתנת גם האפשרות להזין את האתר בחדשות טובות, לדרג את הידיעות הקיימות ולהציע את ה-TOP STORY למחר.
ניסיתי לבדוק מהן החדשות הטובות שמדווחות מישראל. אחת הידיעות האחרונות התייחסה לחשיפה של מקדש  רומי על ידי ארכיאולוגים ישראליים בציפורי.
האתר מפעיל אתר חדשות נוסף Great News Wire שמטרתו פירסום התפתחויות בתחום: המדע, רפואה, זכויות אדם, חינוך, שלום עולמי, איכות סביבה ועוד.

וכדברי עורך האתר:

"The Great News Network exists to provide that vital piece of the puzzle to the individual – stories of positive change happening here and now." – Ryan Logtenberg, Founder GNN

בפברואר 2008 דיווחתי בפוסט: "ספריית הקונגרס ב-Flicker", על פרויקט נסיוני של ספריית הקונגרס להעלאת כ-3000 תמונות היסטוריות לפליקר ופניה לקהל הרחב לתייג את התמונות ולתארן.
היום, כשנה מאוחר יותר מוציאה ספריית הקונגרס דו"ח ובו דיווח על התקדמות הפרויקט.
מסתבר שתגובת הקהל היתה מעל ומעבר למצופה. 24 שעות לאחר הפרסום היו למעלה ממליון כניסות לפרויקט, ואחרי שבוע המספר הגיע ל-3.6 מיליון כניסות !!

הסטטיסטיקה הבאה תוכל להעיד על מימדי  ההצלחה:

+  באוקטובר 2008 היו 10.4  מיליון צפיות בתמונות
+  79%  מתוך 4,615 התמונות סומנו כ-“favorite” (שולבו באוספים פרטיים בפליקר)
+  למעלה מ-15,000 מנויי פליקר בחרו את ספריית הקונגרס כ-“contact"
+  7,166  הערות נכתבו  2,873 על תמונות, על ידי 2,562 משתמשי פליקר.
+  67,176   תגיות הוספו על ידי  2,518 משתמשים יוניקים של פליקר.

ספריית הקונגרס מייחסת חשיבות רבה למציאת דרכים לשם הפיכת משאביה לזמינים, מועילים ושימושיים ולכן ניסויים מעין אלה, חשובים לה על מנת לחשוף את הקהל הרחב לאוספי הספרייה.
המסקנה אליה הגיעו בספריית הקונגרס היא, שלמרות שיש לא מעט סיכונים בקפיצה לעולם של ווב 2.0 תוך איבוד מידה מסוימת של שליטה -היתרונות גוברים על החסרונות.
הדו"ח ממליץ, שספריית הקונגרס תמשיך להיות מעורבת בקהילות ותחשף בעוד קהילות ווב 2.0  חברתיות.

הדו"ח המקוצר  »
הדו"ח המלא (55 עמודים) »
מידע נוסף אודות הפרויקט : שאלות נפוצות  »
לצפייה בכמה מהתמונות היותר פופולריות הקש על קישור זה »
ראיון בוידאו עם Helena Zinkham  הממונה על: Prints and photography division of USA's Library of Congress  »

פרוייקט   Google Book Search אינו מוגבל עוד לספרים בלבד !
בימים אלו גוגל מכריזה על  יוזמה חדשה של הוספת ארכיונים של מגזינים (בנוסף למגזינים עכשויים) לאוסף המקוון שלה.
לעת עתה, גוגל נכנסה לשותפות עם  מספר קטן של מו"לים ומבטיחה להוסיף ולסרוק מאות מגזינים.
גוגל ספרים המורחב כולל כ-10 מגזינים וביניהם :
+  Bulletin of Atomic Scientists
+  Popular Science
+  New York Magazine
+  Popular Mechanics

בשלב זה לא ניתן לקבל את רשימת המגזינים שנכללים בפרויקט.

את המגזינים ניתן לחפש במימשק החיפוש של Google’s Book Search. התוצאות שיתקבלו הן מתוך ספרים ומגזינים כאחד.
בחיפוש המתקדם, ניתן להגביל את החיפוש לספרים ומגזינים או למגזינים בלבד.  את המאמר המבוקש  תוכלו לקרוא בפורמט ובעיצוב המקורי שלו כולל תמונות, בדיוק כמו בדפוס.  כמו כן תוכלו לעיין בכל החוברות של אותו מגזין על ידי לחיצה על הקישור: "Browse all issues" מימין למאמר.
כאשר לא מגבילים את החיפוש למגזינים בלבד, בצד התוצאה תופיע המילה “Magazine”.
אני חיפשתי כתבות על אלברט אינשטיין  וקיבלתי למעלה מ-600 כתבות מתוך מגזינים שונים.
שלא כמו בתוצאות שמתקבלות לגבי ספרים, תוצאות החיפוש  ב-Google's book search יניבו מאמרים בטקסט מלא, כשמילת החיפוש המבוקשת מוארת.

בעתיד מתכוונת גוגל לשלב בתוצאת החיפוש ב-google.com  גם תוצאות מתוך מגזינים.
גוגל החלה בפרויקט הדיגיטציה של ספרים ב-2004 על ידי שיתוף פעולה עם כמה ספריות. בזה לא מסתיים הפרויקט וגוגל מודיעה:

We think that bringing more magazines online is one more important step toward our long-standing goal of  providing access to all the world's information

לידיעה המקורית מתוך הבלוג של גוגל

GOOGLE הודיעה ביום חמישי שעבר – 20.11.08, כי תאפשר למשתמשים לערוך את תוצאות החיפוש המוצגת בפניהם, בעזרת כלי חדש בשם SearchWiki.

חיפוש בוויקי (SearchWiki) – מאפשר לגולשים, המחוברים כמשתמשי GOOGLE, לפסול ולהקפיץ תוצאות חיפוש.

SearchWiki נועד לספק חוויה אישית למשתמש במנוע החיפוש של – GOOGLE וכמו כן, לאפשר למשתמשים לקבוע מחדש את סדר התוצאות, להוסיף הערות לתוצאות חיפוש ספציפיות ואף למנוע מ-GOOGLE להציג תוצאות שאינן רצויות או רלוונטיות, כך שבחיפוש הבא ייגרעו מתוצאות החיפוש.

שינוי ממשק של מנוע חיפוש בסדר גודל כמו GOOGLE הינו פריצת דרך משמעותית, היות וזו הפעם הראשונה בה מאפשרת GOOGLE למשתמש לשנות את כל הסדרים. אף על פי כן, בחברת GOOGLE טוענים היום שהשינוים הללו לא ישפיעו על אלגוריתם מנוע החיפוש ושיטות הדירוג, אלא יהוו שינוי מקומי בלבד שיצריך יצירת משתמש ב-GOOGLE. כמו כן, ב- GOOGLE לא פוסלים את האפשרות שבעתיד ישתמשו בנתונים שיאספו  מהגולשים על מנת לשדרג את האלגוריתם של מנוע החיפוש.

סרטון קצר להתרשמות המדגים את המערכת

מיקרוסופט חשפה בסוף השבוע שעבר  את האסטרטגיה החדשה שלה בתחום האונליין: אינטגרציה בין כל השירותים המקוונים שהיא מספקת בשילוב יישומים חברתיים חיצוניים. מעתה כל השירותים המוצעים במסגרת Windows Live , חבילת השירותים המקוונת של מיקרוסופט, הכוללת מסרים מיידיים, דואר אלקטרוני ושיתוף תמונות, ישולבו בעמוד אחד ויחלקו רשימת אנשי קשר  אחת.  כמו כן, מציעה  Windows Live  החדשה אינטגרציה עם רשתות ושירותים חברתיים מתחרים כמו פליקר או טוויטר. לצורך כך חתמה מיקרוסופט על הסכמי שיתוף פעולה עם כ – 50 חברות אינטרנט, בהן לינקד אין, וורדפרס ופוטובאקט. בנוסף חתמה החברה על הסכמים עם הרשתות הישראליות מקושרים וחבר'ה. בין החידושים הנוספים שמציע  Windows Live:

שירות שיתוף קבצים בשם Sky Drive (שלו שטח אחסון בנפח 25 ג'יגה)

גרסה חדשה של מסנג'ר,שלה נוספו פיצ'רים חדשים כגון קבלת עדכונים מרשתות חברתיות, רשימת אנשי קשר מועדפים ואפשרות לשיחות קבוצתיות.

כמו כן תשיק מיקרוסופט את Groups- מערכת לשיתוף פעולה קבוצתי הכוללת אחסון משותף. השירותים החדשים יהיו זמינים ובחינם החל מדצמבר  ב- msn.co.il, ופיצ'רים חדשים יתווספו בהדרגה.

חשוב לציין שהמהלך הנוכחי לא כולל השקעה בתחום החיפוש בעברית.

מקור הידיעה: TheMarker, 14/11

ספקי OPAC למיניהם מנסים כבר שנים להוסיף תכונות Web 2.0  לקטלוגים של ספריות.
אחדים התחילו גם לנסות להכניס Folksonomies .
בסופו של דבר ספריות הן שחקניות שהצטרפו מאוחר למשחק בו Amazon  הוא השחקן הראשי בתחום ביקורת הספרים בידי המשתמשים. קשה להתחרות ב- Amazon.com  כאשר המשתמשים מאמינים כי הוא המקום הראשון והחשוב לחיפוש ביקורות ספרים.
LibraryThing  מספק לספריות פתרון אלגנטי עד שהן יתחילו לעבוד עם קטלוגים מהדור הבא.
LibraryThing מכיל בנוסף למערכת של ביקורות ספרים שנוצרו על ידי משתמשים, אוסף עשיר של user-generated data  על ספרים בפורמט של ענני תגים.
מספר ספריות אקדמיות כגון: San Francisco State University Library כבר הכניסו את LibraryThing  לקטלוגים שלהן.
כמו כן, ניתן להוסיף את LibraryThing  גם לבלוגים על מנת לשתף את קוראי הבלוג בחוויות הקריאה של הבלוגר .ראו דוגמה ב- Baby Boomer Librarian

אולי נוסיף את LibraryThing בבלוגים שלנו?

Twitter הוא אתר חברתי שנותן שירות מיקרו בלוג למשתמשים ומעודד אותם לפרסם לעתים קרובות מה הם עושים ברגע נתון מסוים. האתר מאפשר למשתמשים הרשומים לשלוח ולקבל עדכונים קצרים (tweets  ציוצים) באורך של 140 תווים גם ב- SMS ובכך מהווה פלטפורמה למסרים מהירים. המנויים ל-twitter האישי של משתמש כלשהו (עוקבים followers) יכולים לראות את ההודעות שלו ואותו משתמש יכול לקבל הודעות מכל אלה שאליהם הוא מנוי. מעבר להיבט האישי ל-twitter יש מנוע חיפוש עם אפשרויות חיפוש מתקדמות שמאפשר לחפש בכל המידע שבו. השימוש בפלטפורמה זו לצרכי שיווק הוא מובן, שכן ככל שמספר המנויים ל-twitter האישי של משתמש כלשהו גבוה יותר כן יחשפו יותר אנשים להצעות שיפרסם.

אבל כיצד ניתן להשתמש ב- twitter באקדמיה? מסתבר ששירות זה נמצא יעיל גם באקדמיה.
מחנכים שניסו את הכלי מצדדים בשימוש בו. להלן ניסיון של אחד מהם.
David Parry מאוניברסיטת טקסס בדאלאס ניסה לרתום את twitter לצורכי הוראה וטוען שזהו אחד הכלים ששירת אותו ואת כיתתו בצורה הטובה ביותר. כל הסטודנטים בכתה נרשמו ל-twitter ועקבו אחד אחר השני.
Twitter שימש את הסטודנטים לצרכים הבאים:
א. רב שיח בין הסטודנטים לאו דווקא בנושאים שנלמדו בכיתה אך גם בנושאים משיקים לחומר הנלמד. כך למשל כאשר הסטודנטים נתקלו בדבר מה שהזכיר להם את הנלמד בכיתה הם דווחו עליו ב-twitter . באופן זה twitter שימש כמקשר בין החומר הנלמד ובין העולם האמיתי.
ב. השימוש ב-twitter הביא לדינמיקה טובה יותר בין הסטודנטים מאחר שהם למדו להכיר איש את רעהו גם בכל הקשור למה שקורה מחוץ לספסל הלימודים, גם המרצה למד להכיר את עולמם מחוץ לכיתה. היה מי שכינה זאת בשם החוש השישי של twitter.
ג. מעקב אחר מונחים מסוימים, אחר כנסים
ד. אפשרות למשוב מהיר, וקבלת תשובות מהירות בנושאים שקשורים לחומר הלימודים
ה. מעקב בזמן אמיתי אחר אנשי מקצוע מעניינים שנמצאים ב-twitter או אחר אנשים מפורסמים מעניינים. מורים יכולים לעקוב באמצעות ה-twitter אחרי התנסויות של עמיתים.
ו. חינוך לשימוש בכללי דקדוק נכונים – מאחר ש-twitter מהווה פלטפורמה למסרים קצרים מודגשת בו חשיבות הדקדוק הנכון, שכן לעתים העדר פסיק במקום המתאים משבש את המשמעות. כמו כן מסיע לכושר ביטוי במספר מצומצם של מלים.
ז. כלי לשיתוף רעיונות ודעות
ח. מטלות כתיבה בהמשכים – "האחד מתחיל השני ממשיך" כדאי לנסות זאת ב-twitter

בצד המצדדים בשימוש ב-twitter ישנם לא מעט מבקרים או אדישים. אך אם ננסה לחפש את יתרונותיו של twitter ביחס לבלוג רגיל – הרי מעבר ליתרונו הבולט – שליחת מסרים במגוון ערוצי העדכון כולל סלולארי, יתכן שעצם היותו פלטפורמה למיקרובלוגינג מהווה יתרון שכן הפוסטים הקצרים מאפשרים סקירה של מספר רב של פוסטים ובכך נפרשת בפני המשתמש פנורמה רחבה יותר של דעות, רעיונות המלצות על כלי הוראה וכולה.
ולאור ההתנסות שתוארה לעיל, כדאי לנסות ..

לכתבה בנושא

ARGOSI  הוא פרויקט נסיוני שמתבצע בשיתוף פעולה בין Manchester Metropolitan University  ובין University of Bolton  שמטרתו לבדוק שימוש ב"משחקי מציאות חלופית"   Alternate Reality Games, כאלטרנטיבה לדרכים המסורתיות של הכרת האוניברסיטה לסטודנטים חדשים מבחינת התמצאות, חיברות והתאקלמות (induction).
ה- Alternate Reality Games  ובתרגום לעברית: משחקי מציאות חלופית, זהו משחק רשת, חוצה מדיות המטשטש את הגבולות בין התרחשויות בתוך ומחוץ לרשת. המשחק משלב מספר כלים מקוונים כמו: בלוגים, וויקי ועוד,  ועוסק בחיבור בין המשתתפים תוך שימוש באותם כלים מקוונים.  המשחק מורכב מ-3 אלמנטים: סידרה של אתגרים, סיפור בסיסי, וקהילה משתפת.
הפרויקט יבדוק האם Alternate Reality Games הוא אמצעי ראוי ומתאים לאפשר לסטודנטים:
* לרכוש מיומנויות מידע ושימוש בטכנולוגיות בספרייה   
* ליצור רשת חברתית בתקופת הקליטה
* לשפר יכולת ההתמצאות בקמפוס
* להשתלב ולהנות מתהליך הקליטה. (induction experience)

בניסוי זה ההתמקדות היא על תחום אחד בלבד: ספרייה ומיומנויות מידע.   הפרויקט החל  ב-1 באפריל 2008 והוא אמור להסתיים ב-31 במרץ 2009.
. 
נראה שזהו פרויקט מעניין שכדאי לעקוב אחריו….

למאמר המלא
לאתר הפרויקט

אנשי מדע וחוקרים טיפוסיים כורעים בדרך דרך כלל תחת העומס של מאמרים, פרוטוקולים, וסוגים אחרים של מסמכים שאותם הם מעבירים לעמיתים בדרך כלל כקבצי PDF.
פתרון לכך מצא Mark Kaganovich בוגר הרווארד בצורת Labmeeting – רשת חברתית שפתוחה החל מסוף יולי 2008 לכל מי שיש דואר אלקטרוני אקדמי. רשת חברתית זו תוכננה בראש וראשונה כאתר לניהול מסמכים, שמאפשר לאנשי אקדמיה, חוקרים וסטודנטים להעלות קבצים, לארגן אותם, לערוך בהם חיפושים ולשתף אותם עם עמיתים. לכל חבר ברשת יש אפשרות ליצור קבוצות עניין ולהזמין חברים נוספים  לצורך יצירת מאגר מחקרי משותף נגיש מכל מקום.
הרשת מותאמת במיוחד למדעי החיים ורפואה ומציעה למשתמש להוסיף מאמרים לאוסף שלו מה-Pubmed.
קיימת באתר גם אופציה לחיפוש עמיתים. אלא שפונקציה זו של איתור עמיתים באתר היא שולית ביחס לפונקציה העיקרית שבו – ניהול מסמכים וידע. יתכן שבכך אתר זה  שונה מרשתות חברתיות אחרות ייעודיות לקהילה המחקרית כמו: Nature Network, Scilink, Epernicus. האתר חופשי לסטודנטים וחוקרים. בעתיד יש כוונה לאפשר שימוש באתר גם לגופים מסחריים כמו חברות תרופות וביוטכנולוגיה תמורת תשלום.

אל האתר
לכתבה המלאה  

כתבה זו מיועדת לכל אלה שאוהבים לשוטט בחנויות הספרים אך לא תמיד יש להם את הזמן, ולכל אלה שרכישת הספרים באמצעות האינטרנט, פוגעת להם בחווית הקנייה בכך שהיא פוגעת בסיכוי להגיע לספר לגמרי במקרה, או להתעכב על ספר בגלל כריכה מעוצבת ומעניינת.

חנויות הספרים המסורתיות סובלות בשנים האחרונות מהפופולריות של אמזון, חנות המסחר המקוון. אולם הכמות הגדולה של ספרים שמוצגת באתר מקשה לעיתים על מציאת הפריט המבוקש.
Zoomii, חנות ספרים וירטואלית שעלתה לאויר לפני כחודש, מפיחה רוח חיים חדשה באמזון ומאפשרת לגולשים למצוא את מה שהם מחפשים, או לחילופין למצוא ספרים באמצעות שוטטות, ומציעה להם חווית רכישה אינטראקטיבית ופשוטה.

הספרים שנמכרים ב-Zoomii מוצגים באתר בדומה לאופן שבו הם מוצגים בחנויות ספרים אמיתיות – על המדף ובלחיצת כפתור אחת באמצעות העכבר אפשר לנוע בין מדפים שונים, בהתאם לקטגוריות השונות, ולעשות זום-אין וזום-אאוט על ספרים ספציפיים, כמו ב-Google Maps.
ניתן גם לקבל תקצירים  וביקורות.
על מנת להעצים את חווית "השיטוט", האתר תוכנן כך שהוא נותן תחושה למשתמש כאילו הוא עומד מול מדף ספרים בחנות ספרים אמיתית, מלבד העובדה שהספרים מוצגים כשהכריכה לחזית במקום עם הגב.
הספרים מאורגנים על פי שם מחבר, כשספרים גדולים הם גדולים וספרים קטנים הם קטנים, כמו בחנות אמיתית.

המשתמש יכול להוסיף לעגלת הקניות את הספרים שבחר, ומשם להגיע ישירות לאתר של אמזון, ולשלם עבורם על בסיס נוהל הרכישה הרגיל ובכפוף למחירים שאמזון מציעה.
Zoomii הוא שירות נחמד שמשלב  את המיטב משני העולמות.

למידע נוסף על Zoomii:
 Hands on: Zoomii breathes life into Amazon's bookshelves
Zoomii: A Virtual Book Browsing Service

הווב 2.0 מאפשר להגיע לאוכלוסיות שלא היו נגישות לספריות קודם לכן. היום ברור שניתן להרחיב את שירותי הספרייה על ידי מתן שירות למספר גדול של קבוצות קטנות של משתמשים עם צרכים מיוחדים. על מנת להגיע לזנב הארוך (ראה הזנב הארוך – The Long Tail) של משתמשי הספרייה חייבים לנכוח במקום שהקהל הזה נמצא – בעולמם הפיזי ובעולמם הוירטואלי.

הנהלת הספריות של אוניברסיטת נבדה בלאס וגאס מעודדת את הצוות שלה בלימוד ויישום טכנולוגיות חדשות, במטרה להגיע לקהל המשתמשים באמצעות ה- Hot Topics Open Forum. במסגרת הזאת הספרנים דנים בהתפתחויות בעולם האינטרנט ונחשפים למגוון רחב של טכנולוגיות חדשות כגון:

•  שימוש בוויקי על מנת לענות על שאלות נפוצות או על מנת לחשוף את האוספים הדיגיטליים לקהל
•  יצירת בלוגים: כל איש צוות יכול ליצור בלוג לשימוש פנימי או למתן שירות לקהל הרחב
•  נוכחות ב- MySpace במטרה לפרסם אירועים ושירותים.

המרחק הפיזי בין הספריות של אוניברסיטת נבדה וספריות אוניברסיטת תל-אביב גדול, אך הרמה המקצועית בשתי הספריות דומה. בספרייה למדעי החברה ולניהול קיים זה זמן רב FAQ – Frequently Asked Questions בפורמט וויקי .

בעניין בלוג – חמשת הספריות הגדולות בקמפוס מנהלות בלוג שהפך בזמן קצר מאד לאחד מהבלוגים המובילים בתחום הספרנות והמידענות בארץ.

באשר לנוכחות בעולם הווירטואלי – היו נסיונות של הספרייה למדעי החברה ולניהול להתבסס ב- Facebook, אך כמעט ולא היו תגובות.

מבחינתנו נמשיך לעקוב אחרי מה שמתרחש בעולם על מנת ללמוד דרכים חדשות כדי להגיע לזנב הארוך של משתמשי הספרייה.

 MetaGlossary הוא מנוע–על ייעודי ברוח ה- Web2 להגדרת מונחים. ההגדרות נלקחות מה-Web עם קישורים למקור. מסממני ה-Web2 – למשתמש אפשרות להוסיף הגדרות למאגר ההגדרות ולהביע דעתו על ההגדרות המתקבלות, כמו כן הוא יכול ליצור חשבון אישי ולהכניס את ההגדרות המתקבלות לקטגוריות משלו. ליד כל הגדרה יש אופציה לשלוח אותה במייל או לשמור אותה בclipboard- (שטח זיכרון לאחסון זמני) לצורך הדבקתה ביישום כלשהו. הכלי שמבוסס על ה-Web מתאפיין באופיו הדינמי. כיום המנוע עדיין בגרסת ביתא ועל פי מה שמוצהר באתר הוא מכסה למעלה מ-2 מיליון מונחים, ביטויים וראשי תיבות.
בדקתי את הכלי בהשוואה לאופציה לחיפוש מונחים בגוגל. כידוע, בגוגל ניתן לקבל הגדרות למונחים על ידי שימוש באסטרטגית החיפוש –  define:מונח . כך למשל על ידי שימוש באסטרטגיית החיפוש Define:xml ניתן לקבל הגדרות למונח xml . מהבדיקה שערכתי עולה שהיתרון הבולט של MetaGlossary על פני גוגל הוא הצגת המונחים מסווגים על פי המשמעויות השונות של המונח. כך למשל חיפוש המונח Ajax הניב 39 הגדרות מסווגות על פי ארבע משמעויות שונות של המונח. לעומת זאת חיפוש המונח Ajax בגוגל תוך שימוש באסטרטגיית החיפוש define: Ajax הניב 37 תוצאות שונות ברשימה אחת לא מסווגת. כמובן שסיווג ההגדרות של המונח על פי המשמעויות השונות של המונח מהווה יתרון מבחינת השימושיות. ההגדרות בשני המנועים לא חופפות בדרך כלל כך ששני המנועים יכולים מבחינה זאת להשלים זה את זה.

לאתר מנוע החיפוש
אודות המנוע
AltSearchEngines על המנוע

דרך ארוכה עברנו  מאז תחילת שנות ה-80 בהן החלו הספריות לעבור מקטלוג כרטיסים לקטלוג ממוחשב ולאפשר לציבור גישה לקטלוג ציבורי מקוון (OPAC – Online Public Access Catalogue). שינוי חל גם בדימוין של הספריות, הדימוי של הספריות כשמרניות ומיושנות הולך ונעלם.
הספרייה כיום, ממוקדת משתמש, מציבה את המשתמש במרכז, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. זהו בעצם תמהיל של שירותי ספרייה מסורתית ושירותי רשת מתקדמים.
"דור הקטלוגים החדש"  עשיר בשירותים: דפי שער ותוכן עניינים של ספרים, יכולות אינטראקטיביות, שימור שאילתות,  צורות שונות של פלט, אפשרויות של RSS  ועוד.
כידוע הספריות באוניברסיטת תל-אביב עומדות לעבור בקרוב לגירסה 18 של קטלוג "אלף" שהוא שיפור של הגירסה הנוכחית, אך עדיין זה לא "הדור הבא". (חלק מהספריות האוניברסיטאיות בארץ כבר עברו לגירסה זו).
השינויים המרכזיים מבחינת משתמש הקצה הם:
 ILL גירסה חדשה המייעלת את תהליך העבודה בהשאלה בין-ספרייתית
הגדרת  SDI וקבלת תוצאות במייל או ב-RSS
Rank-הצגת תוצאות לפי הרלוונטיות שלהם
EShelf – מאפשר ניהול תיקיות ושמירת פריטים גם אחרי יציאה מהמערכת.

הקטלוגים שהם בבחינת "הדור הבא", נותנים גישה ליותר תכנים ומציעים פונקציות מורחבות המבוססות על התכונות של מנועי החיפוש הפופולאריים כמו גוגל ואמזון ("אמזוגל"): דירוג תוצאות, תיקון טעויות כתיב והיגיון, תצוגה מבוקרת של תוצאות עם deduplication , ביקורות של קוראים, הצעות לחיפושים נוספים, קישור לטקסט מלא וכו'.
קטלוג מהדור החדש, בנוי פחות כמו קטלוג- רשימת מצאי,  ויותר- כמו מאגר מידע.
מתי נזכה גם אנחנו בקטלוג כזה…? זה כנראה עוד יקח זמן ….
להלן מספר דוגמאות של קטלוגים מתקדמים, שרובם נמצאים בגירסת "בטא" ומוצגים באתרי הספריות ככאלה, לצד הקטלוגים הקלסיים.
לחיצה על כל Logo תציג את הקטלוג מתוך אחת הספריות בעולם.
          

לקריאה נוספת:

Thinking About Your Next OPAC
Front end focus
Fishing for Information: the Next-Generation OPAC
About Next Generation OPACs
A "Next generation" library catalog

המו"לית הגרמנית ברטלסמן תוציא לאור ספר המכיל ערכים נבחרים מאנציקלופדיית התוכן החופשי המקוונת, ויקיפדיה. הספר, שייצא לחנויות בספטמבר ויכיל רק כרך אחד, יימכר ב-19.95 יורו.

קרדיט ולידיעה המלאה:  TheMarker , 23/4/2008

המפתוח המקובל בעידן ה-Web 2.0 הוא מפתוח של המשתמש – המשתמש מוסיף תגיות לפריטי המידע ובאמצעות תגיות אלו מתבצע אחזור המידע. התיוג מקובל באתרים לארגון מידע אישי : אתרי סימניות כמו del.icio.us, אתרים לארגון מידע אקדמי כמו CiteULike, Connotea, BibSonomy 2collab ,  אתרים לארגון תמונות כמו flickr , מוסיקה, וידאו ואף חומר offline כמו LibraryThing . התיוג הוא למעשה מפתוח חופשי לא מבוקר ובד"כ ללא קשרים היררכיים. מהם החסרונות והיתרונות של מפתוח כזה לעומת שפות מבוקרות. מהן בעיות אחזור המידע במערכות אלו? וכיצד ניתן להתמודד עמן? מהן טכנולוגיות ה-Web הסמנטי וכיצד ניתן לרתום אותן לצורך אחזור מידע יעיל יותר? כיצד ניתן לארגן באופן יעיל את המידע בארגון?

נושאים אלו עם מבט לעתיד נידונו בכנס Info2008 במושב "אחזור מידע בעידן Web 2.0 – תזאורוסים מול תגיות" שהתקיים -2.4.2008 . פירוט יתר וחלק מהמצגות שהוצגו ביום זה ניתן למצוא באתר "בר אוריין"

2collab מוגדר על ידי Elsevier ככלי מחקר שיתופי. למעשה זהו אתר סימניות לחומר מדעי.
האתר נגיש מדף הבית של ScienceDirect והוא חופשי לאחר הרשמה ללא תשלום.
הוא מאפשר למשתמש לשמור את הסימניות (bookmarks) שלו כפי שניתן לעשות בדפדפן האישי. אך מאחר והסימניות ביישום זה נשמרות בשרת של Elsevier הן נגישות מכל מחשב.
יתרון נוסף הוא האפשרות לשתף את הסימניות עם אחרים ואף ליצור קבוצות של עמיתים. המשתמש יכול להוסיף תגיות לפריט המידע ולדלות את המידע על פיהן. כמו כן המשתמש יכול לחוות דעתו על פריטי המידע ובכך להשפיע על תוצאות החיפוש. עזרה מפורטת על אופן השימוש בכלי ניתן למצוא באתר.
באופן זה הכלי הופך למנוע חיפוש חברתי מחקרי ומצטרף לכלים קודמים דומים כמו Citeulike ו- Connotea.  כלי זה מצביע על המגמה של ספקי המידע הגדולים לאמץ טכנולוגיות של ה- Web 2.0 .

"עוסיפדיה", האנציקלופדיה העברית לעבודה סוציאלית, היא פרי יוזמה של גידי אברמוביץ, סטודנט לעבודה סוציאלית במכללת תל-חי. הרעיון נולד כתוצאה מההצלחה של אתר שיתופי של סיכומי שיעורים ומאמרים.

אתר "עוסיפדיה" נבנה על גבי ממשק זהה ל"ויקיפדיה" אך אינו מהווה חלק מויקיפדיה ישראל. מטרת האתר היא הגדרת מושגים בעבודה סוציאלית ושיתוף בקישורי אינטרנט רלוונטיים לתחום.

חלק מהגדרות מבוססות על האוגדע"ס, שהוא אוגדן מושגים יסוד בעבודה סוציאלית, שנערך ע"י סטודנטים לעבודה סוציאלית, שנה ג', תשס"ו.

עד כה האתר נראה כפורטל בנושא עבודה סוציאלית והתכנים אינם ברמה של תכני אנציקלופידה, אפילו ברמה של ויקיפדיה.

כל יוזמה לקידום המידע מבורכת, אך אנא, אל תקראו למיזם הזה אנציקלופדיה.