המידע ברשת לאן? – מנועי חיפוש, רשתות חברתיות והנייד – ביחד או לחוד?

הווב שבעיקרו מורכב מאוסף דפי html מהווה רק חלק מרשת האינטרנט. מאז שנת 2000 הווב נמצא בנסיגה וחלקיו האחרים של האינטרנט מהווים מקור למידע . אחד ממקורות המידע העולים הם יישומי המובייל. יישומים אלה שמכונים אפליקציות נייטיב הן אפליקציות סגורות שמורידים למכשירים הניידים.

השימוש בטלפונים חכמים ומחשבי לוח נמצא בעלייה ועמו גם השימוש באפליקציות. על פי תחזיות חברת המחקר גרטנר מדצמבר 2011 ,בשנת 2014 ימכרו מִילְיַארְד טלפונים חכמים – מספר כפול מתחזיות המכירה של מחשבים אישיים באותה שנה . יש לכך השלכות על השימוש באפליקציות לעומת השימוש בווב. עם גידול השימוש במכשירים ניידים גדל השימוש באפליקציות נייטיב סגורות שמספקות שירותים קלים למשתמשים על חשבון השימוש בווב הפתוח – המשתמשים משתמשים ברשת האינטרנט אך לא בווב . מספר האפליקציות היום גדול , וחוזים ששנת 2013 תהיה שנת השיא מבחינת המכירות של האפליקציות .על פי תחזיות גרטנר מדצמבר 2011 בשנת 2015 פיתוח אפליקציות ייעודיות לסמרטפונים ולמחשבי לוח יעלה על פיתוח פרויקטים למחשבים אישים ביחס של 4 ל- 1.

במקביל לגידול בשימוש בטלפונים ניידים אנו עדים לשימוש הולך וגובר ברשתות חברתיות שאף הן סגורות למחצה. על פי גרטנר עד 2014 יחליפו הרשתות החברתיות את שירותי הדוא"ל ככלי העיקרי למטרות תקשורת בין-אישית עבור 20% מהמשתמשים העסקיים

כל זה מוביל לכאורה למצב של נסיגה בווב הפתוח לטובת מערכות סגורות או סגורות למחצה ולכך יכולות להיות השלכות שליליות על מנועי חיפוש ומעמדם בווב על כל ההשלכות שיש לכך לגבי המידע למשתמש. מעמדם של מנועי החיפוש תלוי במעמדו של הווב שכן עיקר הטכנולוגיה שלהם מתבססת על הזחלנים שסורקים את הווב הפתוח שרובו כולל דפי html.

לאור מצב זה והמפנה החשוב בעולם הדיגיטלי מווב פתוח לפלטפורמות סגורות שמשתמשות ברשת האינטרנט לתעבורה אך לא בדפדפן לתצוגה אין פלא שכתבת שער ב- Wired magazine in 2010 בשם "The Web Is Dead. Long Live the Internet" חוזה נסיגה במעמדו של הווב .

אזהרה דומה נשמעה מפיו של ממציא הווב עצמו Tim Berners-Lee בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American :

, “The Web as we know it is being threatened,” adding that it “could be broken into fragmented islands.”2

מאז נושא זה שנוי במחלוקת ומעורר ויכוחים ודיונים על מעמדו של הווב ברשת האינטרנט וההשלכות לגבי מנועי חיפוש., והיום מומחים רבים סבורים שהיתרונות של הווב רק גדלים.

פיתוח המובייל ווב (לעומת יישומי המובייל) הוא צעד בכיוון חיזוק מעמדו של הווב ,    ו-HTML5 CSS3 הם אמצעים לכך וגם פתרון לבעיות נגישות אחרות של מנועי חיפוש למידע ….הנראות של המידע מרשתות חברתיות למשתמש גדלה אף היא עם שילוב מידע מרשתות חברתיות במנועי חיפוש.

לצד מגמה זו של שילוב ותעבורה בין האיים השונים בווב אנו עדים היום גם למספר מגמות חיוביות נוספות מבחינת המידע בווב והמשתמש – תנועת הגישה הפתוחה נמצאת בעלייה מתמשכת , רשתות חברתיות מאפשרות את שיתוף המידע כולל מידע אקדמי ברשתות חברתיות אקדמיות, וחזון הנתונים המקושרים הולך וקורם גידים – כל אלה יהפכו את המידע לא רק לפתוח יותר אלא גם לחופשי, משותף ומקושר יותר ואין ספק – המשתמש הוא הנשכר העיקרי.

למאמר המלא

ליום העיון "המידע  ברשת לאן? הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו" שיתקיים    בכנס טלדן מידע 2012.  ביום העיון ידון נושא זה עם דגש על המידע וטיפים למשתמש.

למאמר שפורסם  בדה מרקר

DOAB – מדריך לספרים אקדמיים בגישה פתוחה

DOAB  – היא פלטפורמה חדשה שהושקה ב- 12 באפריל 2012 ושמה לה למטרה לרכז ספרים בגישה פתוחה כדי להגדיל את הנראות שלהם.

מדריך זה הוא שירות של קרן OAPEN – יוזמה בינלאומית להוצאה לאור של מונוגרפיות בגישה פתוחה שמקום מושבה בספרייה הלאומית בהאג.

מו"לים אקדמיים מוזמנים לספק את מידע העל של הספרים שלהם בגישה פתוחה ל- DOAB . לצורך זה , מדריך זה יהיה פתוח לכל המו"לים שמוציאים לאור ספרים שפיטים שעונים על סטנדרטים אקדמיים בגישה פתוחה. אגרגטורים יוכלו לשלב את הרשומות בשירותים המסחריים שלהם. DOAB תומך בפרוטוקול OAI-PMH. ספקי השירות וספריות יכולים להשתמש בפרוטוקול כדי לאסוף מידע על מ- DOAB ולכלול אותו באוספים ובקטלוגים שלהם.

DOAB מאפשר חיפוש באינדקס של מידע על על הספרים וקישורים לטקסט המלא של הספרים באתרי המו"לים או במאגרים המוסדיים/נושאיים.

כיום עם השקת הפרויקט משתתפים ב- DOAB עשרים  מו"לים עם 750 ספרים בגישה פתוחה וכבר בימים הקרובים יצטרפו מו"לים נוספים.  למו"לים המעוניינים להצטרף יש מידע באתר .

אפשר לחפש וגם לדפדף באתר. החיפוש כולל חיפוש בסיסי ומתקדם עם אופציות להגבלת החיפוש על פי מספר שדות כולל שנה, כותר מחבר תקציר ומו"ל.

הדפדוף אפשרי על פי כותר, נושא ומו"ל.

לאתר

גידול דרמטי במשאבי הגישה הפתוחה – דוח מ- 31 במרץ 2012

החל משנת 2005 מתפרסמים כל שנה מדי רבעון ( מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר) נתונים, ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics בסדרה Dramatic Growth of Open Access Series

על פי נתוני 31 במרץ 2012 :
 כתבי עת:

ב- DOAJ יש 7607 כתבי עת ומדי יום מתווספים 2.6 כתבי עת חדשים.

ב- Electronic Journals Library שכוללת כתבי עת בגישה פתוחה ולא בהכרח שפיטים יש 33984 כתבי עת , קצב הגידול ברבעון זה הוא 18 כותרים ביום

ארכיבים, מאגרים מוסדיים ונושאיים:
ב- OpenDOAR יש 2,186 מאגרי מידע מוסדיים

BASE מחפש ב-34 מיליון מסמכים במאגרי מידע מוסדיים

ב- Social Sciences Research Network קרוב ל- 400000 ניירות עבודה .

חל גידול ניכר גם בחומרים השונים החופשיים ב- Internet Archive – . הארכיון כולל למעלה מ- 600000 moving images,  1.2 מיליון קבצי אודיו ו- 3.3 מיליון חומרים טקסטואליים.

 

 

הספריות באוניברסיטת ושינגטון השיקו מאגר מוסדי בגישה פתוחה

ב-28 במרץ 2012 הספריות  באוניברסיטת ושינגטון בסיינט  לואי הודיעו על השקתו של מאגר מוסדי ב"גישה פתוחה". מאגר מוסדי זה יאפשר גישה חופשית לכול לתפוקה המחקרית מדעית של הסגל והסטודנטים באוניברסיטה . צעד זה הוא ברוח מחויבותה של האוניברסיטה למדיניות הגישה הפתוחה כפי שבא לידי ביטוי בהחלטת הסנט באוניברסיטה במאי 2011

נכון להיום המאגר כולל בעיקר את כל התיזות והדיסרטציות  שנעשו באוניברסיטה מאז שנת 2009 . בעתיד יתווספו למאגר אוספים נוספים.

על מידת השימושיות במאגר תעיד העובדה שעוד לפני השקתו הרשמית של המאגר נרשמו 1200 הורדות.

באתר יש אפשרות לדפדוף במאגר ולחיפוש. החיפוש מאפשר בנוסף לחיפוש במאגר המוסדי עצמו גם חיפוש בכל המאגרים – כלומר גם במאגרים מוסדיים של ספריות אחרות. באתר יש אופציה לחיפוש בסיסי ולחיפוש מתקדם. בחיפוש המתקדם אפשר לחפש על פי תקציר, נושא, מחבר, מוסד, כותר, סוג מסמך, פרסום, תאריך. כמו כן אפשר למיין את התוצאות על פי רלוונטיות או על פי תאריך.

מאגר מוסדי זה מתווסף לרשימה ארוכה של מאגרים בגישה פתוחה ברחבי העולם שברבים מהם מעורבותן של הספריות הייתה גדולה.

למאגר

INTECHopen – הפלטפורמה לספרים בגישה פתוחה ממשיכה להתעדכן

כאשר אנו מחפשים ספרים מדעיים בגישה פתוחה כדאי לא לשכוח את INTECHopen – פלטפורמה לספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה שפותחה על ידי InTech -מו"ל שתומך בגישה פתוחה ומתמקד בתכנים בתחומי מדע טכנולוגיה ורפואה.

הפלטפורמה אינה חדשה, וכבר כתבתי עליה בבלוג אבל מאחר שלאחרונה נוספו לה הרבה ספרים חדשים בגישה פתוחה כדאי להיזכר בה.

ב- 23 במרץ הודיע InTech על הוספתם של 91 ספרים חדשים בגישה פתוחה לפלטפורמה בתחומים של מדע טכנולוגיה ורפואה..

ב- 26 במרץ הודיע InTech על 79 ספרים חדשים בגישה פתוחה בתחומים הנ"ל. אפשר לקרוא, לשתף ולהוריד את הספרים . כדאי לעקוב אחרי הבלוג שם הם מפרסמים ומציגים את הספרים החדשים.

לבלוג

Bioscience Reports ומודל הגישה הפתוחה

Biochemical Society הודיעה ב- 26 במרץ 2012 שכתב העת שבהוצאתה Bioscience Reports יקבל פרסומים על פי המודל של הגישה הפתוחה החל מתחילת אפריל 2012. גיליון ראשון בגישה פתוחה יתפרסם באוגוסט 2012.

Bioscience Reports פרסם למעלה מ- 30 שנה מאמרים בנושא מכניזם שמעורבים בביולוגיה של התא, ביולוגיה מולקולרית וביוכימיה ומסייעים בהבנה של התפתחות מחלות.

הפיכתו של כתב העת לחופשי בגישה פתוחה עולה בקנה אחד עם השליחות של Biochemical Society להפיץ את המחקר ולאפשר לכולם ליהנות ממנו.

 

 

NGA images – אוסף תמונות חדש בגישה חופשית של National Gallery of Art

National Gallery of Art השיק לאחרונה אוסף תמונות חדש בגישה פתוחה – NGA Images

האוסף כולל למעלה מ- 20000 תמונות בגישה פתוחה חופשיים להורדה ולשימוש.

האוסף נגיש דרך אתר הבית של National Gallery of Art .

אפשר לחפש באוסף ואפשר גם לדפדף בו. החיפוש המתקדם מאפשר לחפש על פי שם אומן ומלים מהכותר ולהגביל לשנים ולפריטים שניתן להוריד אותם בגישה פתוחה

לאתר

Europeana ונתונים פתוחים מקושרים

לאחרונה שומעים יותר ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

פרויקט WikiData שכתבתי עליו בפוסט קודם הוא פרויקט עתידי מבטיח בתחום.
לאחרונה גם ספריות מאמצות את נושא הנתונים המקושרים. הספרייה הלאומית בצרפת, באנגליה ובגרמניה מאמצות את הרעיון, ולאחרונה שמענו גם על היוזמה הספרדית. עתה גם Europeana הספרייה הדיגיטלית של אירופה – מצטרפת ליזמות אלה.

במסגרת יוזמה זו Europeana בשלב ראשון פרסמה מידע ל- 2.4 מיליון אובייקטים במסגרת רישיון מידע פתוח – CC0 . מידע פתוח ניתן לשימוש חוזר לכול. המידע מועשר בקישורים למידע חיצוני כמו ל- GeoNames ואף הם ניתנים לשימוש חוזר.

האסטרטגיה העסקית של Europeana מאפשרת מידע פתוח לסקטור הציבורי והפרטי כאחד, באופן שהם יכולים לפתח יישומים לטלפונים חכמים ומחשבי לוח וליצור שירותי ווב ופורטלים חדשים.

יוזמה זו ותמיכתה של Europeana בנתונים פתוחים מסבירים את הסכם חילופי המידע החדש של Europeana עליו מחוייבים ספריות, מוזיאונים וארכיונים שמידע העל שלהם נמצא ב- Europeana . על הסכם זה חתומות ספריות לאומיות ומוזיאונים לאומיים מובילים. הסכם זה מייעד את מידע העל לרשות הציבור ויכנס לתוקפו ב- 1 ליולי 2012 אחרי שכל מידע העל ב- Europeana יהיה זמין כמידע פתוח.

לכתבה בנושא

שיעורים וחומרי הוראה והדרכה חופשיים ברשת

מספר מקורות ה- OER – מקורות לימוד והוראה חופשיים לשימוש, שימוש מחודש ושיתוף, הולך וגדל. בזמנו כתבתי בבלוג על מספר אתרים שכוללים מידע כזה ביניהם הרשת לחומרי למידה OER COMMONS – מקור חופשי עשיר לחומרי לימוד והוראה ואתרים נוספים.

מאז נוספו מקורות מידע חדשים ויזמות ומודלים חדשים בתחום. דוגמאות למספר יזמות, פלטפורמות ומודלים אחרונים ומתפתחים בתחום:
Mathematics Coaching Consortium – כולל שיעורים בחשבון, אלגברה וגיאומטרייה, מצגות powerpoint ומקורות מידע כלליים. מודל זה בא לתרום לידע של המורים ולעודד שיתוף פעולה.

חברות סטרט-אפ, בדרך כלל יזמות של מרצים וסטודנטים , שמציעות קורסים חופשיים לדוגמה:
Udacity – פלטפורמה חופשית שראשיתה ב- 20 למרץ 2012 ביוזמתו של פרופסור מאוניברסיטת סטנפורד . הפלטפורמה כוללת קורסים בנושאים שקשורים למדעי המחשב.

Coursera – פלטפורמה שפותחה אף היא על ידי מרצים מאוניברסיטאות בארה"ב – אוניברסיטת מישגן, סטנפורד , ברקלי קליפורניה – הקורסים הם בעיקר בנושאי מחשבים , הנושא אנטומיה נמצא בשלבי פיתוח.

GoodSemester– פלטפורמה שראשיתה בפרוייקט של סטודנט.שמטרתה להוות שירות מקוון בענן ללמידה מסוג חדש , לא רק קורסים חופשיים אלא גם פלטפורמה חופשית לבנית קורסים

Faculty Project של Udemy – פלטפורמה שמציעה קורסים מקוונים וחומרים נוספים, רובם חינם, על ידי מיטב המרצים באוניברסיטאות בארה"ב

בבואנו לאתר חומרי למידה ברשת שמספרם הולך וגדל כדאי לזכור מנועי חיפוש ייעודיים לכך, שגם מספרם גדל.
רשימה כזו של מנועי חיפוש אפשר למצוא ב- WikiEducator. מספר דוגמאות למנועי חיפוש כאלה : OpenCourseWare Finder, OER Recommender, Universal Education Search ואחרים.

מנוע חיפוש חדש לחומרי למידה שנמצא עדיין בגרסת אלפא הוא Gooru.

כתבי עת שפיטים בגישה פתוחה ויזמות של ספריות

כתבי עת בגישה פתוחה שונים במודל הכלכלי שלהם מכתבי העת שנרכשים במנוי. על פי מודל זה הקוראים או המוסדות אליהם שייכים הקוראים אינם משלמים על הגישה לטקסט המלא אלא גורמים אחרים בד"כ המחברים או המוסדות שמייצגים אותו. 

בשל העובדה שכתבי עת אלה חופשיים למשתמש, לעתים נוטים לחשוב שהם איכותיים פחות או אינם עוברים שיפוט לפני פרסומם. עובדה זו אינה נכונה. בספרייה הידועה של כתבי העת בגישה פתוחה DOAJ כלולים רק כתבי עת שעברו מערכת בקרה כפי שנכתב באתר

The journal must exercise peer-review or editorial quality control to be included" . " והספרייה כוללת למעלה מ- 7000 כתבי עת. 

רשימה ארוכה של כתבי עת שפיטים (peer reviewed ) בגישה פתוחה ממוינת על פי נושא אפשר למצוא באתר של אוניברסיטת קולרדו . רשימה זו היא יוזמה של הספריות באונירסיטה והיא מושתתת על רשימת כתבי העת ב-DOAJ וב- BIOMEDCENTRAL

יוזמה זו היא רק אחת מהיוזמות של ספריות בעולם ביחס לגישה הפתוחה. כידוע, מנוע החיפוש לחומרים בגישה פתוחה BASE אף הוא פרי יוזמה של ספריות . על יזמות נוספות , יותר צנועות ופחות ידועות אולי, אפשר לקרוא בכתבה בנושא 

לרשימת כתבי עת שפיטים בגישה פתוחה של אוניברסיטת קולרדו

גידול דרמטי במשאבי הגישה הפתוחה – דוח מ- 31 בדצמבר 2011

החל משנת 2005 מתפרסמים כל שנה מדי רבעון ( מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר) נתונים, ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics בסדרה Dramatic Growth of Open Access Series

על פי נתוני 31 דצמבר 2011 :

ב- DOAJ יש למעלה מ- 7000 כתבי עת ומדי יום מתווספים למעלה מ- 4 כתבי עת חדשים. למעלה מ- 6000 מהם בשפה האנגלית

ב- Electronic Journals Library שכוללת כתבי עת בגישה פתוחה ולא בהכרח שפיטים יש למעלה מ- 30000 כותרים חופשיים

ב- OpenDOAR יש למעלה מ- 2,100 מאגרי מידע מוסדיים

 

BASE מחפש בלמעלה מ- 33 מיליון מסמכים במאגרי מידע מוסדיים

שיעור הגידול שנרשם ב-2011 במאגרי מידע נושאיים פתוחים : PubMedCentral, arXiv, RePEC, ו- E-LIS נע בין  10%-15% .

 

מדריך חופשי מקיף לנושא ה- creative commons

לא אחת המשתמש רוצה להעתיק גרפיקה מהרשת, להפיץ מחדש מאמר, אודיו או וידאו או לשלב קטעים מסוימים מתוך יצירה באינטרנט ביצירה חדשה שלו, ואין הוא יודע אם לא יהיה בכך עבירה על חוק זכויות יוצרים.

לא אחת יוצר רוצה להפיץ את יצירתו ולקבוע בעצמו אילו שימושים ביצירה יהיו מותרים לציבור ובאילו תנאים?

על כל אלה בא רישיון זכויות היוצרים הגמיש ה-Creative Commons (מתחמים ציבוריים של יצירה) לענות. על פי רישיון זה יכול יוצר לקבוע אילו שימושים הוא מתיר לציבור לעשות ביצירתו, ואילו המשתמש יכול לדעת אילו יצירות ניתנות להעתקה, שינוי והפצה מחודשת חינם בהתאם למגבלות שנקבעו ברישיון על ידי בעל היצירה

מדריך מקיף שמשתרע על פני 116 עמודים בנושא ה- creative commons שנכתב על ידי עורך דין איטלקי מומחה בתחום, נגיש כעת באופן חופשי בווב. המדריך כולל מבוא, תיאור הפרויקט, כולל רקע היסטורי, הרישיונות ומאפיינים משותפים לכל הרישיונות, עקרונות בסיסיים, כיצד לבחור את הרישיון המתאים, הצעות והמלצות משפטיות, הצעות טכניות, פרסום ברשתות חברתיות ועוד..

מהמדריך עולה שבעל זכויות היוצרים כאשר הוא מיישם רישיון גמיש של CREATIVE COMMONS הוא מחליט לשמור לו רק על חלק מהזכויות שמוענקות לו כחוק. לכל הרישיונות מבנה משותף . כל הרישיונות מורכבים משני חלקים עיקריים : החלק הראשון מגדיר את החרויות שהמחבר רוצה להעניק למשתמש. החלק השני מסביר את התנאים על פיהם מותר השימוש. אשר לחרויות כל הרישיונות מתירים העתקה והפצה של העבודה על פי הסעיף הבא: :

«You are free to  Share – to copy,distribute and transmit the work»

לעומת זאת רק חלק מהרישיונות ולא כולם מתירים לשנות את העבודה על פי הסעיף:

«You are free to Remix – to adapt the work»

אשר לחלק השני שמגדיר את התנאים על פיהם מותר השימוש ישנם 4 סעיפים עיקריים שבעל העבודה יכול לבחור בהתאם לצרכיו:
הסעיפים מתייחסים לייחוס העבודה למחברה, לשימוש בעבודה למטרות מסחריות, להכנסת שינויים בעבודה ולתנאי שיתוף העבודה – האם אותם תנאי שיתוף של העבודה המקורית חלים גם על העבודה החדשה שעברה שינוי.

אשר לסעיף של ייחוס העבודה – המשתמש בכל המקרים צריך ליחס את העבודה למחברה כלומר לציין את שם בעל העבודה, בשאר הסעיפים המשתמש צריך לפעול על פי אופציית ההתרה לשימוש שאותה בחר בעל העבודה המקורית. בעל העבודה רשאי לבחור לא להתיר את השימוש בעבודתו למטרות מסחריות. כמו כן הוא רשאי לא להתיר לשנות את העבודה, ואם רוצים לשנות, לתקן או לתרגם יש לבקש רשות מבעל העבודה. כמו כן הוא רשאי לבחור בשיתוף באופן דומה כלומר במקרה של שינוי העבודה יהיה אפשר להפיץ אותה רק על פי הרישיון של העבודה המקורית.

פרטים מלאים במדריך המלא

המימן כמקור לאנרגיה חלופית והשקתו של מאגר חופשי לחומרים בעלי יכולת אחסון מימן – hydrogen storage materials database

המשרד להתייעלות אנרגטית ואנרגיה מתחדשת שבמחלקת האנרגיה של ארה"ב DOE השיק מאגר חופשי חדש לחומרים בעלי יכולת אחסון מימן  hydrogen storage materials database .
המשרד להתייעלות אנרגטית ואנרגיה מתחדשת שם למטרה לפתח חומרים חדשים שיסייעו בפיתוח פתרונות אנרגיה חליפיים. המימן נחשב כחלופה לדלקים בשל בעירתו הנקייה שכן, שלא כמו דלקים אחרים שפולטים גזים רעילים, תוצר השריפה שלו הוא מים וחום. אך כדי להחליף דלקים קיימים הוא חייב להיות מאוחסן בצורה בטוחה ודחוסה ומכאן חשיבותם של חומרים בעלי יכולת אחסון מימן גבוהה.

מאגר המידע לחומרים בעלי יכולת אחסון מימן  שהושק לאחרונה יוכל לסייע למחקר ולפיתוח בתחום זה . המאגר כולל מידע מ- DOE/International Energy Agency (IEA) Hydpark Databases, Hydrogen Storage Material Centers of Excellence, and the Fuel Cell Technologies Program. אפשר לחפש במאגר על פי מספר שדות כגון : סוג חומר, נוסחה כימית, מוסד, סטטוס פיתוח ועוד…

אוסף מאמרים של PLOS בנושא הגישה הפתוחה

PLOS – מו"ל שתומך בגישה הפתוחה מפרסם מדי פעם מאמרים שעוסקים בהיבטים שונים של הגישה הפתוחה בכתבי עת שונים: PLoS Biology, PLoS Medicine, PLoS Computational Biology, PLoS Pathogens, and PLoS ONE. מאמרים אלה קובצו לאוסף אחד :

Open Access Collection 

מאמרים אלו עוסקים בהיבטים שונים של תנועת הגישה הפתוחה – מידע כללי על התנועה, התועלת למחקר, היבטים שקשורים למימון ועוד. את אוסף המאמרים ממוינים על פי קטגוריות נושאיות אפשר למצוא בבלוג של PLOS

 

כנס Berlin9 בנושא הגישה הפתוחה

הצהרת ברלין בנושא ה"גישה הפתוחה", עליה חתמו באוקטובר 2003 מוסדות מחקר מובילים באירופה , הייתה אחת היזמות הראשונות והחשובות בתנועת הגישה הפתוחה. מטרתה של ההצהרה היא להנגיש מחקר מדעי לציבור רחב תוך ניצול האפשרויות שגלומות בתקשורת הדיגיטלית. החותמים תומכים בפעולות שיבטיחו בין היתר שהתכנים בווב יהיו נגישים חופשית בכדי לקדם את החזון של ידע גלובלי ונגיש.

בחתימה על ההצהרה ממשלות, מוסדות מחקר, ספריות וארכיונים התחייבו לקדם את האינטרנט כמדיום להפצת מידע אוניברסלי

מאז 2003 החתומים על הצהרה נפגשים מדי שנה בכנס שנתי במקומות שונים ברחבי העולם על מנת לדווח על תרומתה של תנועת ה"גישה הפתוחה" למחקר המדעי ולעקוב אחר הפעילות בתחום..

השנה, הכנס התשיעי התקיים ב- 9-10 בנובמבר 2011 ב- Howard Hughes Medical Institute בוושינגטון שבארה"ב . כמדי שנה גם השנה נוספו חותמים חדשים על ההצהרה. השנה נוספו למעלה מ-30 מוסדות שחתמו על ההצהרה. ובכך עלה מספר החתומים על ההצהרה ל- 344 . את רשימת המוסדות החתומים על ההצהרה אפשר לראות בכתובת http://oa.mpg.de/lang/en-uk/berlin-prozess/signatoren/

השנה הכנס התמקד בהשפעת הגישה הפתוחה ותרומתה למחקר. באתר הכנס אפשר לראות את תוכנית הכנס תקצירי הרצאות ופרטים על המרצים.

גידול דרמטי במשאבי הגישה הפתוחה – דוח 30 ספטמבר 2011

במסגרת אחד מהפרויקטים של IQSS – The Institute for Quantitative Social Science שבאוניברסיטת הרווארד מתחקים באופן קבוע מאז 2005 אחר הגידול במשאבי ה"גישה הפתוחה", והנתונים והניתוח מתפרסמים כל שנה מדי רבעון ( מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר) ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics בסדרה Dramatic Growth of Open Access Series

על פי נתוני 30 ספטמבר 2011 :

– ב- DOAJ – למעלה מ- 7000 כתבי עת ומדי יום נוספים למעלה מ- 4 כותרים חדשים

– ב- Electronic Journals Library – למעלה מ- 30 אלף כותרים חופשיים

– ב- OpenDOAR – למעלה מ- 2000 מאגרי מידע חופשיים

BASE מנוע חיפוש ייעודי לחומרים בגישה פתוחה מחפש בלמעלה מ- 31 מיליון פריטי מידע

ROARMAP – מונה למעלה מ- 300 מסמכי מדיניות של מוסדות שמחויבים לגישה פתוחה – מנדטים

למידע נוסף בדוח המלא

 

 

 

הוצאה לאור בגישה פתוחה עם Drupal

מאמר מעניין שהתפרסם בגיליון האחרון – 31 לאוקטובר 2011 של Code4ib Journal מתמקד ביתרונות ובחסרונות של תוכנת Drupal כפלטפורמה להוצאה לאור של פרסומים בגישה פתוחה. המאמר מתאר את המקרה של אגוד הספרנים בקולרדו -Colorado Association of Libraries  CAL,  שבחר בפלטפורמה Drupal להוצאה לאור של הרבעון שלו Colorado Libraries .

מאז 1975 איגוד הספרנים בקולרדו מוציא לאור את הרבעון Colorado Libraries שמתמקד בנושאים ספרניים מקומיים ואחרים. בינואר 2009 בשל בעיות תקציב הוחלט בהנהלת האיגוד להפסיק זמנית את הוצאתו לאור של הרבעון שיצא עד אותו זמן בגרסה מודפסת .

בינואר 2010 הוחלט לחדש את ההוצאה לאור של הרבעון והפעם בפורמט אלקטרוני ובגישה פתוחה. השיקולים היו שיקולי עלות בעיקר, אך גם שקולים של נראות ונגישות. באשר לעלויות, ההערכה הייתה שהעלויות יהיו אחוז אחד בלבד מהגרסה המודפסת – 325 דולר עלות שנתית לעומת 26400 דולר בגרסה המודפסת. כמו כן נטען שהפורמט החדש הוא ירוק וידידותי יותר לסביבה, נגיש יותר לבעלי מוגבלויות , אפשר יהיה לכלול בו תמונות , גרפים ותרשימים צבעוניים שעלותם גבוהה בפורמט המודפס ואפשר להכניס תיקונים לאחר הפרסום.

לצורך פרסומו של כתב העת בפורמט אלקטרוני ובגישה פתוחה נבחנו 3 פלטפורמות כאופציות:
Open Journal Systems (OJS), WordPress, ו- Drupal—the Drupal E-Journal module.

לבסוף נבחרה הפלטפורמה Drupal – פלטפורמה לניהול תוכן בקוד פתוח – שכוללת מודול ייעודי להוצאה לאור של כתבי עת – the Drupal E-Journal module. מודול ייעודי זה פותח על ידי ספרן , מפתח מ- CERN research . במאמר מתוארים המודולים השונים במערכת והפונקציונליות שהם ממלאים בתהליך ההוצאה לאור של כתב העת . כמו כן המאמר מונה יתרונות של המערכת לעומת הפורמט המודפס כולל אלמנטים חברתיים שמאפשרים שיח תקשורתי עם הקוראים. לאור נתוני השימוש בכתב העת נראה שעניין הנראות השיג את מטרתו.

לצד היתרונות מוצגים גם האתגרים שעמדו במעבר מהגרסה המודפסת לאלקטרונית. על כל אלה ומידע נוסף אפשר למצוא במאמר המלא .

מחדשות המו"לים – יזמות בגישה פתוחה והאופציה להורדת ספרים אלקטרוניים למכשירים ניידים

Taylor & Francis והגישה הפתוחה

המו"ל Taylor & Francis ציין את שבוע הגישה הפתוחה בהצהרה על כתבי עת חדשים בגישה הפתוחה והעשרת תוכנית הגישה הפתוחה לשנת 2012 .

במסגרת יזמות אלו 3 כתבי עת שהגישה אליהן הייתה כרוכה בתשלום /מנוי יהפכו בשנת 2012 לכתבי עת חופשיים בגישה פתוחה. כתבי עת אלו הם:
Green Chemistry Letters and Reviews, Journal of Biological Dynamics, Smart and Nano Materials

האופציה של iOpenAccess על פיה קיימת אפשרות לפרסם מאמרים בגישה פתוחה בכתבי עת תיקרא החל משנת 2012 בשם Taylor & Francis Open Select . אופציה זו שראשיתה ב- 2006 קיימת היום לגבי – 500 כתבי עת של המו"ל.

Taylor & Francis ישיק גם את Taylor & Francis Open – אתר שירכז את כל כתבי העת של המו"ל בגישה פתוחה.

Ebrary  והאפשרות להוריד ספרים אלקטרוניים

הספק Ebrary הצהיר על האפשרות להוריד ספרים אלקטרוניים למכשירים ניידים כולל Kindle, iPod, Iphone מחשבים ניידים ושאר מכשירים. באופן זה Ebrary תאפשר לחוקרים גישה למידע בכל עת. מן הראוי לציין שבסקר שערכה Ebrary בקרב 1000 ספרנים בלט הצורך להורדת ספרים. 92% מהספרנים שענו על הסקר סברו שגישה לא מקוונת למידע חשובה באותה מידה ואף במידה רבה יותר מגישה מקוונת.

כמו כן Ebrary הצהיר על כוונתו לפתח יישום ייעודי למובייל.

ארכיון כתבי העת של Royal Society בגישה פתוחה

ב- 26 באוקטובר Royal Society הצהירה על פתיחתו לציבור הרחב בגישה פתוחה של ארכיון כתבי העת ההיסטורי שלה .
Royal Society נחשבת למו"ל מדעי ותיק ביותר בעולם. המהדורה הראשונה של כתב העת שבהוצאתה Philosophical Transactions of the Royal Society פורסמה בשנת 1665.

עם פתיחתו של ארכיון כתבי העת שלה כ- 60000 ניירות עבודה מדעיים, חלקם פורסמו לפני למעלה מ- 70 שנה , יהיו נגישים בגישה פתוחה לכול.

פתיחתו של הארכיון לציבור הרחב פותח צוהר להבנת ההיסטוריה של המדע במאות האחרונות והתפתחותו , כפי שיעידו על כך דבריו של Uta Frith FRS מי שעומד בראש Royal Society library committee

"The release of these papers opens a fascinating window on the history of scientific progress over the last few centuries and will be of interest to anybody who wants to understand how science has evolved since the days of the Royal Society’s foundation.”

מן הראוי לציין שבאוצרות הארכיון כלולים עבודותיהם הראשונות של ניוטון, דרוין ובנימין פרנקלין

צעד זה של Royal Society שנעשה בצמוד לשבוע הגישה הפתוחה , הוא במסגרת מחויבותה של Royal Society לגישה הפתוחה , לאחר שהצהירה לא מכבר על כתב העת Open Biology ככתב עת בגישה פתוחה .

Right to Research Coalition – מדריך חדש לסטודנטים בנושא פרסומים בגישה הפתוחה

 קבוצת הסטודנטים Right to Research Coalition שכוללת 40 ארגוני סטודנטים שחתמו על הצהרת הסטודנט לזכות למחקר ומיצגת קרוב ל- 7 מיליון סטודנטים ברחבי העולם, פרסמה לאחרונה מדריך חדש לסטודנטים בנושא הוצאה לאור, בשם:"Optimize Your Publishing, Maximize Your Impact "

המדריך מתמקד בעצות לסטודנטים היום, שהם החוקרים של מחר, היכן לפרסם את מחקריהם באופן שיאפשר את קידומם ותועלתם כמחברים וקוראים.

ההחלטה היכן לפרסם את המאמר תשפיע על הנראות שלו, מספר הציטוטים שלו יזכה ובסופו של דבר על האימפקט האולטימטיבי שלו.

כאשר עומדים לפרסם מאמר כדאי לחשוב בראש וראשונה על קהל היעד – הקוראים. היום בעידן בו עלות הרכש של כתבי עת גבוהה , הנגישות למאמרים שנמצאים בכתבי עת יקרים עלולה להיות נמוכה. הפתרונות שמציע המדריך הם:
• פרסום המאמר בכתב עת איכותי בגישה פתוחה
• אם מפרסמים את המאמר בכתב עת שהגישה אליו כרוכה בתשלום (מנוי) -הפתרון הוא הפקדת המאמר במאגר נושאי או מוסדי שהגישה אליו חופשית והוא יכול להיות נגיש ומאונדקס גם על ידי מנועי חיפוש כמו google scholar באופן שיגדיל את הנראות שלו.

בהקשר זה המדריך מספק כמה כתובות שיוכלו להנחות את הסטודנטים והחוקרים שמעוניינים לבחור באופציות שהוצעו לעיל:
א. רשימה מלאה של כתבי עת בגישה פתוחה אפשר למצוא במדריך לכתבי עת בגישה פתוחה http://www.doaj.org
ב. רשימה מלאה של מאגרים בגישה פתוחה אפשר למצוא במדריך למאגרים בגישה פתוחה בכתובת www.opendoar.org
ג. מו"לים רבים של כתבי עת בתשלום מתירים למחברים להפקיד גרסה מקוונת של המאמר שלהם באתר אישי או במאגר חופשי. רשימה מלאה של מדיניות המו"לים בנושא אפשר למצוא בפרויקט shepra-romeo בכתובת www.sherpa.ac.uk/romeo

נושא חשוב נוסף הוא נושא זכויות היוצרים של המחבר. ישנם כתבי עת שעדיין דורשים להעביר לידיהם את זכויות היוצרים שקשורים לפרסום המאמר. אפשר לשאת ולתת עמם בקשר לשמירת הזכויות בדרגות שונות: שיתוף המאמר עם הקולגות, פרסומו במאגר בגישה פתוחה ועוד.
מידע בנושא זה אפשר למצוא בכמה מקומות:
א. במדיניות זכויות היוצרים שכתובה בדרך כלל בהנחיות למחברים בכתב העת הספציפי
ב. בפרויקט SHERPA-ROMEO בכתובת www.sherpa.ac.uk/romeo
ג. באתר www.arl.org/sparc/author

נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא עבודה עם קולגות . כאשר עובדים עם מחברים נוספים יתכנו חילוקי דעות ביחס למקום הפרסום – כדאי מראש להצהיר על הכוונה לפרסם בגישה פתוחה ולהדגיש את המגמה הגוברת והולכת של פרסום בגישה פתוחה שאומצה כמודל ברירת המחדל על ידי למעלה מ- 130 מוסדות ברחבי העולם כולל Harvard, MIT ואחרים.
מידע נוסף בנושא ההדרכה לגישה פתוחה אפשר למצוא באתר  www.righttoresearch.org
לפרטים נוספים במדריך