ResearcherID הוא אתר שירות של Thomson Scientific שמהווה למעשה קהיליית מחקר רב-תחומית. חוקרים יכולים להירשם באתר, ולכל אחד מהחברים יש מזהה אלפאנומירי ייחודי שכולל בתוכו גם את שנת הרישום, ופרופיל שכולל פרטים כמו: תחומי עיסוק, מוסד ועוד שמתעדכן על ידי החוקר. החוקר יכול ליצור את רשימת הפרסומים שלו תוך שימוש בWeb of Sciences- או להעלות קובץ משלו. כמו כן הוא רשאי לבחור לשמור את הפרופיל שלו כפרטי או כציבורי. השירות מאפשר לחוקר לקבל נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים שהעלה לאתר מה-Web of Sciences. הנתונים כוללים התפלגות הציטוטים על פי שנים, מספר ממוצע של ציטוטים לכל אחד מהפריטים ברשימה ו- h-index

לאחרונה נוספו לשירות זה מספר מאפיינים חדשים שמספקים לחוקרים כמה כלים סטטיסטיים ויזואליים שמתבססים על רשימת הפרסומים שלהם שנוספו מה-Web of Science
· Citing Articles Network – רשת מאמרים מצוטטים בעזרתה החוקר יכול לראות מי המחברים שהרבו לצטט את מאמריו (20 מחברים) . רשת המאמרים המצוטטים מוצגת גם על פי קטגוריות, ארצות,מוסדות ושנים.
· Collaboration Network – רשת שיתוף פעולה שמציגה את עמיתיו בתחום של החוקר,  מרחבי העולם כולו (20 מחברים שעומדים בראש רשימת השותפים למחקרים שלו). רשת שיתוף הפעולה מוצגת גם על פי קטגוריות, ארצות,מוסדות.
הכלי חשוב לחוקרים כי מעבר לנתונים הסטטיסטיים ואיתור עמיתים לתחום הוא משמש לחוקרים הרשומים גם במה להכרה ואמצעי לקידום .

כל משתמש, גם מי שאינו רשום לאתר יכול לראות את אותו מידע סטטיסטי שתואר לעיל, בתנאי שזה הוגדר על ידי החוקרים המנויים על השירות, כציבורי . מידע שהוגדר כפרטי לא יוצג.
באופן זה כלי זה הוא מקור טוב לחפש חוקרים בתחומי מחקר שונים, לראות את הפרופיל שלהם כפי שהוגדר על ידם, ולגלות עמיתים פוטנציאליים. שדות החיפוש האפשריים הם מלות מפתח, מוסד, שם או מספר מזהה. ניתן גם לבחור באחד מנושאי המחקר המוצגים בסרגל צדדי כדי לקבל רשימות חוקרים בתחום.
פיתוח זה הוא ברוח המגמה לכרית מידע שימושי ממאגרי מידע. דוגמה נוספת במסגרת מגמה זו הוא היישום Authoratory.com שכורה מידע מה-Pubmed ובכך מאפשר אף הוא לאתר מחברים מרכזיים ובולטים, והפעם בתחום ביו-רפואי מסוים.
קישור לדף שאלות נפוצות של האתר

דוגמאות  לנתונים סטטיסטיים שניתן לראות באתר:
נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים
נתונים סטטיסטיים מרשת שיתוף הפעולה
נתונים סטטיסטיים מרשת המאמרים המצוטטים

מידע כללי על המאפיינים החדשים
  

 
בצעד שנועד אולי להוכיח את קיומה של אסטרטגיה ברורה בתחום החיפוש, מיקרוסופט נוטשת את מיזם הסריקה וחיפוש בספרי דפוס. מיקרוסופט תסגור בשבוע הבא את שני האתרים הנפרדים לספרים ומאמרים אקדמיים, ומנוע החיפוש של החברה, יפנה לאתרי תוכן ספרים אחרים.

לידיעה שהתפרסמה ב – Ynet 

לידיעה שהתפרסמה בבלוג Live Search

לאט לאט, כמו פטריות אחרי הגשם, מתחילות להופיע תביעות הנוגעות לנושא זכויות יוצרים. עפ"י ידיעה שהתפרסמה בעיתון ה- NY Times, מספר מו"לים הגישו תביעה נגד אוניברסיטת ג'ורג'יה בגין הפרת זכויות יוצרים. התביעה עוסקת בלקט חומרי לימוד שנאספו ע"י מרצים ממקורות מודפסים שונים, עבור קורס מקוון והופץ לקהל הסטודנטים. מאחר והמו"לים אינם מחפשים אחר נזקים כספיים, קרוב לוודאי שאין אנו צריכים לדאוג לעמיתנו באקדמיה. מאידך, תביעה זו יכולה לעורר דיון מאד חשוב במושג מפתח, כגון "שימוש הוגן", שאין לו – להפתעתנו! – שום פרשנות חוקית.

לכתבה המלאה שהתפרסמה ב- NY Time

 קישורים לתגובות מעולם האקדמיה בהקשר לתביעה זו:

Insider High Ed

Library Journal

Campus Technology

ידיעה שהופיעה בבלוג של ספריית אוניברסיטת חיפה  "מידע במידה" מתייחסת לכתיבה בבלוגים של ספריות אקדמיות. 
האם ניתן להשתמש ברשימת הפוסטים של ספרנים בבלוג לצורך קידום מקצועי ; מדוע ספרנים נדרשים לפרסם מאמרים רק בכתבי-עת מקצועיים בתחום?   האם לא הגיע הזמן לעבור מפירסום בכ"ע –  לכלי חדשני יותר כמו בלוגים על מנת להתעדכן ולחלוק מידע?

על היוזמה הברוכה של בלוגרים מספריות אקדמיות בארה"ב לשנות תפיסה זו, אפשר לקרוא בבלוג:LibrarianinBlack  בהתייחסו לידיעה שהתפרסמה בבלוג  Marcus' World  בשם:
 Why Professional Librarian Journals Should Evolve into Blogs 

אתי יערי מהמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן בדקה בעבודת הדוקטורט שלה את האפשרות להעריך באופן אוטומטי את האמינות של ערכים בוויקיפדיה, כדי לספק מדד יעיל לגולשים על איכות הערך.
לדברי יערי, מחקרים מראים שרוב משתמשי האינטרנט אינם טורחים לאמת את המידע שהם שואבים מהרשת באמצעות מקורות אחרים. "המטרה היא לבנות כלי שתוכל להשתמש בו בכל פעם שתיכנס לוויקיפדיה. תופיע לך תיבה, שבה רמז לגבי האיכות של הערך, למשל בצורה של ציון מאחת עד עשר". באחרונה קיבל צוות המחקר מענק מאיגוד האינטרנט הישראלי, כדי לפתח אמצעי כזה.

עבודת הדוקטורט של אתי יערי,  תוצג בשבוע הבא בכנס של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב.

הידיעה  המלאה שהתפרסמה ב "קפטן אינטרנט"

הכנס הארצי השני של  דוקטורנטים חוקרי אינטרנט 

כתבה מ- TheMarker מ-15.5.2008.

Powerset השיקה השבוע גרסה ניסיונית של מנוע חיפוש חדשני שמשתמש בטכניקות חיפוש מתקדמות, שמאפשרות הבנה סמנטית של דפי ה-Web. מנועי החיפוש המסורתיים, כולל גוגל משתמשים בשיטת החיפוש הקונבנציונלית שמתייחסת אל דפי ה-Web כאסופת מלים. בניגוד למנועי החיפוש המסורתיים מנוע חיפוש זה הוא מנוע חיפוש סמנטי אשר מייצר ייצוג סמנטי של הדף על ידי ניתוח כל משפט המופיע בו, והבנת המשמעות שלו. באופן זה המנוע יכול לתת בתוצאות החיפוש אוסף של עובדות הקשורות לשאילתה, לתמצת את המידע, ולספק תשובות ישירות לשאלות עובדתיות.
האם בזכות שיטת החיפוש יוכל מנוע החיפוש של Powerset להתחרות בגוגל? היתרון העצום של גוגל בנוסף לאלגוריתם המתוחכם שלו הוא האינדקס העצום שלו . על פי דברי מריסה מאייר, סגנית נשיא בגוגל האחראית על מוצרי החיפוש וחוויית משתמש, "עם כמויות מידע כל כך גדולות, בסופו של דבר מתקבלות תוצאות שנראות אינטליגנטיות, למרות שהן נאספו באמצעות כוח-גס ותו לא".
האינדקס של Powerset לעומת זו מוגבל ביותר, וכולל רק כמיליון דפים מוויקיפדיה וממסד הנתונים האינטרנטי Metaweb Technologies' Freebase. עם זאת, מנהל המוצר של Powerset סקוט פרווסט מבטיח שהאינדקס יתחיל לגדול בתוך חודש מרגע ההשקה, ובסופו של דבר יוכל להתחרות מבחינת גודלו מול גוגל, יאהו ואחרים.
בעתיד Powerset תצטרך להוכיח שמנוע החיפוש שלה יכול להתמודד עם אינדקס של מיליארדים רבים של דפי אינטרנט, ולשרת מיליוני משתמשים במקביל. "אין ספק שיש כאן פוטנציאל, אבל ליישם את מה ש-Powerset עשתה על הרשת כולה הוא אתגר עצום שיצריך זמן רב ומשאבים עצומים",אומר האנליסט גרג סטרלינג מחברת Sterling .Market Intelligence
אשר לגוגל אין ספק שהיא שוקדת על פיתוח טכנולוגיות סמנטיות ומנוע החיפוש שלה יהיה בעתיד חלק מה- Web הסמנטי . מי יקדים את מי? ימים יגידו…

ובינתיים, כדאי להשתמש במנוע חדש וחדשני זה לחיפוש מאמרים מה-wikipedia

לכתבה המלאה ב-TheMarker
קרדיט לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת לבי לכתבה

כמדי שנה ביום הסטודנט, יצאו ספרניות הספרייה המרכזית לסיור לימודי, והפעם לקיסריה לביקור ב- עתיקות קיסריה.

דילגנו מתקופה לתקופה, שוטטנו  בין שרידי התיאטרון העתיק, בתי המרחץ, שרידי המקדש שבנה הורדוס לכבוד רומא והקיסר אוגוסטוס והתפעלנו מהתרבות המפוארת שהייתה כאן לפני יותר מ-2000 שנה.
התארחנו במרכז המבקרים, כאן צפינו  בסרט אנימציה קצר שלוקח את המבקר למסע בזמן לאורך התקופות ההיסטוריות המרתקות של העיר. החל מתקופת הבנייה של הורדוס, דרך התקופה הביזנטית, הערבית, צלבנית ועד לימי ראשית הציונות בארץ ומפעל התיישבות של הברון רוטשילד, לאורך ציר הזמן ועד ימינו אנו. בהמשך  צפינו במיצג אינטראקטיבי  המציג את הדמויות המרכזיות שעיצבו את ההיסטוריה של קיסריה. המיצג כולל ארבע עמדות ודובר חמש שפות. ניתן לעבור על ציר הזמן ולבחור דמויות, להקיש על השאלות שמסקרנות אתכם ולקבל מידע על כל אחת ואחת מהדמויות.
עלינו למגדל הזמן המשקיף על נופיה הקסומים של קיסריה באמצעות מיצג אינטראקטיבי הממחיש את מבצעי הבנייה המרשימים של הורדוס ומוקרן על מסכים רחבים היוצרים  פנורמה של מבט על הנוף כולו.

מקיסריה העתיקה המשכנו ל-"פסיפס הציפורים", פסיפס ביזאנטי יפה וגדול שנחשף לפני כ-55 שנים ברחוב הראשי של קיסריה ונשמר מכוסה במשך עשרות שנים. הפסיפס הינו חלק מחצר גדולה השייכת לארמון מפואר במיוחד משלהי התקופה הביזאנטית (מאות 6-7 לספירה).שמו ניתן לו בזכות מגוון דמויות הציפורים שבמרכזו.

התחנה הבאה היתה "מוזיאון ראלי רקאנטי", זהו מוזיאון הפתוח לקהל הרחב, חובב האומנות, אשר הציב לעצמו מטרה להביא את האומנות לכלל הציבור.
המוזיאון על שני אגפיו שוכן במרכזו של גן גדול ומטופח על שטח של כ- 40 דונם. גן המוזיאון הוא שילוב של צבעים וצורות. המוזיאון מתמקד ברובו באומנות לטינו-אמריקאית. מוזיאון ראלי הוא מוזיאון פרטי שהוקם על ידי  הארי רקנאטי והוא אחד מארבעה "מוזיאוני ראלי" בעולם.  יצירות האומנות שבמוזיאון נבחרו  בזכות איכותן, ללא התייחסות למוניטין של האמן או לערכה הכספי של היצירה.

הסיור הלימודי לווה בהדרכה צמודה של מיכה המדריך מחברת "מרכז קדם לטיולים", שהפגין ידע רב ובקיאות בהיסטוריה, ארכיאולוגיה ובגיאוגרפיה של ארץ ישראל. הסיור היה מאורגן  למופת.
מקיסריה שמנו פעמינו לזכרון יעקב  לארוחת צהריים  במסעדת "קאזה ברונה"  השוכנת על הצלע המערבית של זכרון יעקב ומשקיפה לנוף מרהיב ועוצר נשימה של הרי הכרמל וחוף הים התיכון . האוכל היה מעולה…
וכמו שאומרים….חזרנו עייפים אך מרוצים מיום חוויתי ומיוחד , עם טעם של עוד…

לצפיה בתמונות מהסיור שצולמו ע"י פרידה הדר   »

   במאמר שהתפרסם ב- Forbes , בוחנת  זSramana Mitra  את השפעת חנות הספרים המקוונת הגדולה בעולם, Amazon.com , על ענף המו"לות. במאמר נסקרים הסיבות והמגמות הגורמות לשינוי במעמדו של Amazon.com , מאתר מכירת ספרים לגורם מביל ודומיננטי בענף.

לידיעה המלאה

הבלוג של זSramana Mitra

 במלאת 15 שנים לפתיחת ה- Web לציבור הרחב בכל העולם (30 באפריל 1993) מציג ה-bbc את תחזיותיהם של דמויות מובילות בתחום ה- Web על עתידו בשנים הבאות. בין המרואיינים גם ממציא ה-Web טים ברנרס לי.

נשמעו תחזיות כמו יישום ה-Web הסמנטי, הובעה תקווה שהמערכות החברתיות החדשות יולידו דרכים חדשות לעבודה משותפת אפקטיבית במישור הגלובלי. דובר על הצורך הדחוף בחקיקה הקשורה להתנהגות ב-Web- חקיקה אחידה ומקובלת על העולם כולו. נשמעו גם תחזיות על טכנולוגיות מתקדמות כמו עדשות שיאפשרו לבעליהם כאשר יביט באדם מסוים לדעת מה נכתב עליו בוויקיפדיה או מהו הדף שלו ב-facebook, או מכשירים מחוברים ביניהם במערכת חיישנים משולבת ב-Web. טכנולוגיות שנשמעות לנו כאלו נלקחו ממדע בדיוני, אבל בהתחשב בעובדה שטכנולוגיות שנשמעו לנו בדיוניות לפי 15 שנה מקובלות מאוד היום, אז אין לדעת..

לכתבה המלאה

קרדיט לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת לבי לכתבה

לא אחת המשתמש רוצה להעתיק גרפיקה מהרשת, להפיץ מחדש מאמר, אודיו או וידאו או לשלב קטעים מסוימים מתוך יצירה באינטרנט ביצירה חדשה שלו, ואין הוא יודע אם לא יהיה בכך עבירה על חוק זכויות יוצרים.
לא אחת יוצר רוצה להפיץ את יצירתו ולקבוע בעצמו אילו שימושים ביצירה יהיו מותרים לציבור ובאילו תנאים?

על כל אלה בא רשיון זכויות היוצרים הגמיש ה-Creative Commons (מתחמים ציבוריים של יצירה) לענות. על פי רשיון זה יכול יוצר לקבוע אילו שימושים הוא מתיר לציבור לעשות ביצירתו, ואילו המשתמש יכול לדעת אילו יצירות ניתנות להעתקה, שינוי והפצה מחודשת חינם בהתאם למגבלות שנקבעו ברשיון על ידי בעל היצירה.

היכן נחפש תכנים ויצירות אלה? במנשק המתקדם של Google למשל, בשדה "זכויות שימוש" ניתן להגביל את התכנים על פי זכויות היוצרים שהוענקו להם על ידי בעליהם – לשימוש או לשיתוף בחינם, לשימוש או לשיתוף בחינם גם באופן מסחרי, לשיתוף או לשינוי בחינם, לשיתוף או לשינוי בחינם גם באופן מסחרי.

מספר אתרים נוספים בהם ניתן לעשות שימוש דומה הם:

http://search.creativecommons.org/
http://www.flickr.com/search/advanced/
http://search.yahoo.com/cc

אין ספק שהיוזמה לרשיון גמיש מסוג זה שראשיתה בשנת 2002 חשובה, שכן היא מעודדת הפצה של תכנים חוקיים באינטרנט ומשמשת את האינטרסים של הציבור והיוצרים כאחד. חשובה לא פחות היא הוספת מאפיין למנועי החיפוש השונים  שיאפשר את איתורם של תכנים אלה .

לאתר Creative Commons הבינלאומי
לאתר Creative Commons הישראלי
הסבר מפורט על רשיונות ה-creative commons

הרצאה בנושא "שימוש ברשיונות Creative Commons באקדמיה"  התקיימה במסגרת יום עיון משותף של מלמ"ד ומיט"ל בנושא "חוק זכויות יוצרים החדש ומשמעותו ללמידה מרחוק ולספריות" שהתקיים ב 29.4.2008 בקמפוס המרכז לטכנולוגיה חינוכית ת"א. כתבתי את הפוסט בעקבות ההרצאה, אך לא השתתפתי בהרצאה והפוסט אינו סקירה של ההרצאה.

בעולם המידע בו Google לכאורה מציעה הכול, ובו המשאבים האלקטרוניים תופסים בתאוצה את מקומם של משאבי המידע המודפסים, מהו מקומן של הספריות המסורתיות ומה בדבר מעמדה המסורתי והמרכזי של הספרייה האקדמית בקמפוס? מהן ההשלכות של מאגרי המידע האוניברסיטאיים ושל ה-Open Access על משאבי הספרייה ? מה בדבר הקריאה לספרנים למלא תפקיד מרכזי בקידום "אוריינות המידע" ?

על מגוון שאלות אלו ואחרות הקשורות לעתיד הספריות מקווה JISC לענות באמצעות יוזמה חדשה "Libraries of the Future" . יוזמה זו תכלול מגוון פעילויות – אירועים, מקורות מודפסים, שירותי Web2 אינטראקטיביים, ראיונות ועוד, אבל במרכזה של היוזמה  עידוד רב-שיח ספרני בנושאים אלו . אמנם לא ידוע מה יהיה עתיד הספריות, אבל האמונה שבהשראתה קמה היוזמה היא שדבר אחד בטוח – הספריות ימשיכו למלא תפקיד חשוב בעתיד האקדמיה, החינוך וההשכלה.

 מעניין לעקוב…

לאתר "Libraries of the Future"

ספריית וינר רכשה את התקליטור "קורות השואה במבואות לספרות הרבנית " 
בהוצאת מכללה ירושלים,המרכז לחקר השואה.

החומר ההיסטורי בתקליטור נכתב במקורו כמבוא לספרי קודש בתחומים שונים (חידושי תורה, ספרי הלכה, דרוש, מחשבה ופרשנות), שנכתבו בידי רבנים ניצולי שואה משנת 1946 ועד עתה.
במאגר נאספו והוקלדו עשרות מבואות רבניים הכוללים אוטוביוגרפיות של מחבריהם מימי השואה.
המאגר כולל טקסטים מלאים, שחלקם נדירים ובלתי ניתנים להשגה, תקציר המידע שנכתב במבוא ופרטים על הספר עצמו, ביוגרפיה קצרה של כותב הספר, מפתח אישים, מפתח מקומות, מפות אזוריות, מפתח נושאים הכולל נושאים היסטוריים לפני המלחמה בעת המלחמה ואחריה וכן מפתח הגות הכולל קטעים הדנים בפשר השואה.

המאגר הוקם בתמיכת ועידת התביעות.
ראש הפרויקט: גב' אסתר פרבשטין

למידע נוסף אודות המאגר
ועוד בנושא:
רבנים שנספו בשואה
שו"ת שואה  (התקליטור קיים בספרייה המרכזית)

הספרייה המרכזית רכשה מנוי לאוצר החכמה המקוון.
מאגר ספרים ממוחשב המהווה מהפכה עולמית בתחום אצירת הספרים ואפשרויות הגישה אליהם.
אוצר החכמה כולל בגירסתו הראשונה יותר מ- 20,000 ספרי יהדות מצולמים (כ-4 מליון עמודים).
ספרית אוצר החכמה מכילה ספרים עתיקים ונדירים הרואים אור לראשונה מזה מאות שנים, מהדורות עתיקות של ספרים מפורסמים, מהדורות פקסימיליה של כתבי יד ודפוסים ראשונים, קונטרסים, כתבי יד וקבצים תורניים שיצאו לאור בהוצאה חד פעמית, ועוד ועוד.
בלחיצת כפתור אחת ניתן להגיע לכ-1300 ספרים פתוחים בפרשת השבוע ולעוד מאות נושאים שונים. המאגר מכיל ספרים בכל תחומי היהדות ובכל מקצועות התורה. 
כדי לאפשר גישה חכמה ונוחה לספרים, פותחה תוכנה יחודית הפורשת בפני המשתמש אפשרויות רבות ומקיפות – הן בחיפוש הספרים, והן בניהול ארגון הספריה לפי צרכי המשתמש.
מפתח נושאים מורחב ומפורט מדריך את המשתמש במציאת הספרים עפ"י תחומי התעניינותו ודרישותיו.
 
ספריית "אוצר החכמה" גדלה מיום ליום והיא תכלול  עוד אלפי ספרים אשר ראו אור מתחילת הדפוס ועד ימינו.
הגישה למאגר  ל-5 משתמשים בו זמנית, מ-אתר הבית של הספרייה המרכזית.

לצפיה בהדמיה של הספריה לחץ כאן »
לרשימת הספרים המלאה לחץ כאן »
למידע נוסף »
 

הפלגיאט- plagiarism משמעותו גניבה ספרותית – דהיינו שימוש במילים או ברעיונות של האחר והצגתם כתוצר מקורי אישי. לאחרונה רשת הקישוריות המשותפת של המו"לים CrossRef הודיעה על הסכם שלה עם iParadigms לשימוש בשירות CrossCheck שיאפשר לאמת את המקוריות של התכנים האקדמיים. לאחר הצלחת הפילוט שירות בדיקת הפלגיאט אמור להתחיל ביוני. על פי ההסכם המו"לים החברים ב- CrossRef יוכלו להשתמש בשירות iThenticate לבדוק בצורה אוטומטית את מקוריות החומרים הנשלחים אליהם. החומר הנשלח למו"לים ייבדק מול מאגר מידע שיכלול את הטקסט המלא של כתבי העת של המו"לים המובילים, וכל המו"לים החברים ב- CrossRef שיתרמו את התכנים שלהם למאגר יוכלו להשתמש בשירות ה- CrossCheck.

לידיעה המלאה

המו"לית הגרמנית ברטלסמן תוציא לאור ספר המכיל ערכים נבחרים מאנציקלופדיית התוכן החופשי המקוונת, ויקיפדיה. הספר, שייצא לחנויות בספטמבר ויכיל רק כרך אחד, יימכר ב-19.95 יורו.

קרדיט ולידיעה המלאה:  TheMarker , 23/4/2008

אם נחפש ב-Google news אישיות מפורסמת מתחום הפוליטיקה, הספורט או הבידור נקבל בנוסף לתוצאות החיפוש גם ציטטות שמיוחסות לה מתוך מאמרי חדשות. מבדיקה שערכתי נראה  שמאפיין זה לא עובד בצורה עקבית.  כך למשל כאשר חיפשתי "Bush” בגרסה הסטנדרטית קבלתי בנוסף לתוצאות, ציטטה עדכנית וקישור לציטטות נוספות שלו. לעומת זאת כאשר חיפשתי “Shimon Peres" בגרסה הסטנדרטית  קבלתי חדשות עדכניות ששמעון פרס קשור בהן אך לא קבלתי שום ציטטה שלו. זה כן עבד כאשר השתמשתי  בלשונית  "image version".. ניתן גם להגביל את הציטטות על פי נושא. מאפיין חדש  נחמד אם כי נראה שעדיין מצומצם מבחינת הכיסוי.

פירוט נוסף והסבר בפוסט של Google בנושא    

מבחר ממצגות כנס "מידע 2008"  הועלו לאתר חברת "טלדן".

רצ"ב קישור לאתר: http://www.teldan.com/news/news_item.asp?viid=638