E-Books Directory הוא מדריך לספרים אלקטרוניים ומסמכים חופשיים באינטרנט.  נכון להיום, כפי שמצוין באתר, המאגר כולל 1737 ספרים ב- 391 קטגוריות, והוא ממשיך להתעדכן מדי יום. מידע על הפרסומים החדשים שנוספים למאגר אפשר לקבל באמצעות RSS.  השירות מיועד לסטודנטים, חוקרים ולחובבי ספרים. אפשר למצוא ספרים במגוון נושאים: מדע, רפואה, מדעי הרוח, הנדסה, עסקים, מחשבים ואינטרנט, היסטוריה, וגם ספרות יפה וספרות לשעות הפנאי.

אפשר לחפש באתר, ואפשר לדפדף בקטגוריות השונות. אפשר לראות את הפרסומים החדשים שנוספו למאגר, ואפשר לראות את הפרסומים הפופולריים ביותר מבחינת מספר הצפיות. נראה, שהספרים בתחום המחשבים ובמיוחד מדריכים לשפות תכנות זוכים לפופולריות רבה.

באתר גם קישורים למקורות נוספים של פרסומים, שימושיים לקהל היעד, חופשיים באינטרנט.

כאשר בדקתי את המאגר, קיבלתי הרבה פרסומים בטקסט מלא שכללו גם  סקירה קצרה, אך היו גם מעט פרסומים שכללו רק סקירה עם אופציה לרכישה.

משתמשים נקראים לתרום לאתר – אם על ידי הוספת פרסומים חופשיים למאגר, או הצעות למקורות אינטרנט רלוונטיים נוספים – וכל זאת תוך שמירת זכויות היוצרים של המחברים והמו"לים.

אל האתר

כנס הווב הבינלאומי ה-18 נערך השנה במדריד ב- 20-24 באפריל. הכנס הוא מקום מפגש לחוקרים, מפתחים, מקבלי החלטות , טכנולוגים, אנשי עסקים וגופים שקובעים סטנדרטים לעיצוב הווב. הכנס מאורגן מדי שנה מאז 1994 על ידי International World Wide Web Conferences Steering Committee – IW3C2. ההרצאות בכנס ושאר הפעילויות עסקו השנה בווב המתפתח- תשתיות, אלגוריתמים, ויישומים חדשניים.

המצגות עסקו במגוון נושאים- כריית מידע, הווב הסמנטי, רשתות חברתיות, מנשקים, הווב הסלולרי, אבטחה ופרטיות, מפתחים. את המצגות וקבצי ה- pdf אפשר לראות ולהוריד מאתר הכנס. אפשר לדפדף בהם על פי נושא, מחבר והשתייכות מוסדית. גם לאוניברסיטת תל אביב היה ייצוג בכנס.

לאתר הכנס
למצגות וקבצי ה-pdf

ביום רביעי 6.5.2009 התקיים במסגרת "2009 Info" – כנס המידע שעורכת מדי שנה חברת טלדן,יום עיון בנושא: "מנועי חיפוש בעידן Web 2.0/Web 3.0 – שיפור תוצאות למשתמש –טכניקות וכלים".

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל
ד"ר אורי חנני, מומחה מערכות מידע וידע, חברת דימטר-איקארוס בע"מ
ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים. איש פיתוח אינטרנט ותיק

Web2.0- הדור השני של הווב, מתאפיין במעבר מדפים סטטיים לדפים דינמיים, יצירתיות, אינטראקטיביות, ותכנים שיתופיים כאשר המשתמש הוא במרכז. אך התכנים ברובם מובנים על ידי אדם ולא על ידי מחשבים.

Web3.0 -הווב הסמנטי הוא הרחבה של הווב הנוכחי. התכנים מובנים גם על ידי מחשבים. הרעיון מאחורי הווב הסמנטי הוא שלמרות שמידע מקוון נגיש לחיפוש, המשמעות שלו לא. מחשבים טובים בלשלוף מלות חיפוש אבל אינם מבינים את ההקשר בו הן מופיעות. אחזור המילה כמו TURKEY ישלוף מסמכים במשמעויותיה השונות של המילה.

שאלה כגון כמה ממנהיגי העולם הם מתחת לגיל 60. למרות שהמידע שדרוש כדי לענות על שאלה כזו מצוי בווב , מנוע החיפוש אינו יכול להבין את משמעות המידע על מנת לענות על השאלה, למרות שהוא ייתן קישורים לדפים שונים אשר יכילו חלקים מהתשובה.

הווב הסמנטי יאפשר למכונות – למחשבים לקרוא ולהבין את משמעותם של התכנים.

החזון של הווב הסמנטי שבראשיתו קודם על ידי Tim Berners-Lee אמור לעזור לאנשים לפתור בעיות קשות על ידי הצגת קשרים בין מושגים אירועים ודברים שלכאורה אינן קשורים ביניהם, שלאנשים ייקח הרבה זמן לתפוס. אבל הם יכולים להיות מובנים מאליהם על ידי אסוציאציות שונות שמתאפשרות באמצעות יישומים סמנטיים.

יישומים סמנטיים הם כלים שנועדו להבין את המשמעות, את הסמנטיקה של המידע המצוי באינטרנט כדי ליצור קשרים ולספק תשובות שאחרת היה אפשר להגיע אליהם לאחר הרבה זמן ומאמץ.

רוב היישומים הסמנטיים הקיימים היום מטרתם לסייע בחיפוש מידע
דוגמאות לכלים:
 Hakia
  TrueKnowledge
 Powerset
 Semantifind

יום העיון התמקד במנועי חיפוש בעידן Web2.0/Web3.0 והיו בו ארבעה מושבים: מנועי חיפוש והמשתמש, חיפוש חברתי ושיתופי- תכנים ושירותים חדשים, כריית טקסט – טכניקות מתקדמות באחזור מידע, והמושב הרביעי: מ- Web2.0 ל- Web3.0 – כיוונים עתידיים.

ההרצאות עסקו באמצעים שונים לשיפור תוצאות החיפוש ולהקלת מלאכתו של המשתמש בעידן Web2.0/Web3.0– פרסונליזציה, כריית טקסט, היתוך מידע, תמיכה בהשלמת משימות(Task Completion Assistance) , מנשקי משתמש, אפליקציות שמאחדות תכנים ממקורות שונים (mashups), רשתות חברתיות ואונטולוגיות. ההרצאות עסקו גם בחיפוש חברתי ושיתופי ונסקרו כלים, יישומים ושירותים חדשים. הוצגו בעיות, הצעות לפתרונות וכיווני התפתחות עתידיים בתחום.

לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה את תקצירי ההרצאות, כפי שנכתבו על ידי המרצים, והמצגות של ההרצאות שאושרו לי לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם.

ההרצאות במסגרת יום העיון:
מושב א' – מנועי חיפוש והמשתמש

 פרסונליזציה במנועי חיפוש

המרצה: ד"ר ברכה שפירא – מרצה בכירה במחלקה להנדסה וניהול מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון, מנהלת פרויקט במעבדות דויטש טלקום באוניברסיטת בן גוריון, שעוסק בפרסונליזציה של תכנים במכשירים סלולריים.
למצגת ההרצאה

 Toward Task Completion Assistance in Web Information Retrieval

המרצה: ד"ר רוני למפל הצטרף ליאהו ב- 2007 כמנהל מעבדת המחקר של יאהו בישראל., טרם הצטרפותו ליאהו עסק 4.5 שנים במחקר ופיתוח במעבדת המחקר של IBM בחיפה. התואר השני והשלישי שלו במדעי המחשב בטכניון התמקדו בטכנולוגיה של מנועי חיפוש.

 שיפור תוצאות חיפוש באמצעות הצפת מונחים ערכיים מהמסמך – ממשק LCCK

המרצה: ד"ר עפר דרורי משמש בתפקיד מנהל אגף מאגרי מידע בשע"ם, מפתח מתודולוגיית – OODPM לתכנון מערכות מידע, יוזם ועורך אתר הגבורה, מקים קבוצת עניין ואחזור טקסט – SIGTRS .
דרך אגב – מי שמעוניין להצטרף לקבוצה, כל שעליו לעשות הוא לשלוח דואל ריק ל-
sigtrs-subscribe@yahoogroups.com

מושב ב' – חיפוש חברתי ושיתופי- תכנים ושירותים חדשים

 הקהילה שמאחורי :Web 2.0 שימוש ברשתות חברתיות לשיפור החיפוש

המרצה: ד"ר גלעד רביד חבר סגל אקדמי במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב. גלעד חוקר מערכות מורכבות של אנשים ומחשבים בהם האינטראקציה יוצרת קהילות, מערכות טכנולוגיות ללמידה, כלי Web 2.0 ורשתות חברתיות.

 כן, אנחנו יכולים – חיפוש חברתי ושיתופי ברשת

המרצים: ד"ר אריאל פרנק איש סגל במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן..
תחומי עניין של אריאל כוללים גילוי מקורות אינטרנט, ספריות דיגיטליות, למידה מבוזרת, מולטימדיה ומערכות מבוזרות.
טלי שרון מוסמכת  ממעבדת המולטימדיה של MIT ובעלת M.B.A., מומחית בממשקי משתמש ובמנועי חיפוש.

 עורכים רבים – תגליות נפלאות

המרצה: תמי נויטל, מידענית, מתמחה בתחום של שילוב טכנולוגיות בתהליכי הוראה ועבודה ומנהלת פרויקטים טכנולוגיים במרכז שה"ם שבאוניברסיטה הפתוחה.
למצגת ההרצאה

Catch the Mashup  – המודל המדעי יורד לעם. על מודולריות, API ויצירתיות

המרצה: ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים ואיש פיתוח ואינטרנט ותיק ומנוסה, עוסק בפיתוח וניהול של אתרי אינטרנט מתקדמים ואפליקציות רשת שימושיות, בארץ ובעולם, כבר 20 שנה. הוא המפתח והעומד בראש אתר המידע "סטיפס" והמפתח של אפליקציות וידאו ומידע שימושי ברשת, דוגמת hypeshow ו- ckuik ועוד.
מעסיקים אותו שימושיות, ממשקי משתמש, חוויית משתמש, נגישות ועיצוב פונקציונאלי.

מושב ג'- כריית טקסט – טכניקות מתקדמות באחזור מידע

 Sentiment Analysis של מקורות מידע פיננסיים

המרצה: פרופ' רונן פלדמן הוא פרופסור חבר בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים וראש המחלקה למערכות מידע. רונן הוא מייסד חברת CLEARFOREST שמתמחה בפיתוח כלים ויישומים לכריית טקסט. מחבר של למעלה מ-30 מדריכים בכריית טקסט וחילוץ מידע וכתב מאמרים רבים בנושאים אלו. הוא מחברו של הספר the text mining handbook שיצא בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ב 2007. רונן יסד לאחרונה את חברת Digital Trowel המתמחה בבניה אוטומטית של פרופילים של אנשים וחברות ממידע אינטרנטי.

ההרצאה עסקה ב- Sentiment Analysis של מקורות מידע פיננסיים – ניתוח שיכול לשמש ככלי ראשוני לבחירת המניות בהן כדאי להשקיע.

 מעבר לחיפוש: מערכת אינטגרטיבית לסיווג ולכריית טקסט בסביבה ארגונית מורכבת

המרצה: יזהר רגב הינו מפתח בכיר ומוביל פיתוח אלגוריתמים בחברת נגהקום בע"מ, המפתחת מערכת ייחודית לחיפוש וסיווג מסמכים בסביבה ארגונית. לפני ההצטרפות לנגהקום, יזהר עבד במשך 7 שנים בחברת ClearForest, חברה מובילה בתחום כריית טקסט, בה שימש מפתח ומוביל פרויקטים. ליזהר תואר שני במדעי המחשב ובמנהל עסקים.

מושב ד' – מ- Web2.0 ל- Web3.0 – כיוונים עתידיים

 אחרי ששקע האבק – על משאפים, Web 2.0 והשקר הגדול של תוכן הגולשים

המרצה: ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים ואיש פיתוח ואינטרנט ותיק ומנוסה, עוסק בפיתוח וניהול של אתרי אינטרנט מתקדמים ואפליקציות רשת שימושיות, בארץ ובעולם, כבר 20 שנה. הוא המפתח והעומד בראש אתר המידע "סטיפס" והמפתח של אפליקציות וידאו ומידע שימושי ברשת, דוגמת hypeshow ו- ckuik ועוד.
מעסיקים אותו שימושיות, ממשקי משתמש, חוויית משתמש, נגישות ועיצוב פונקציונאלי.

 שילוב אונטולוגיות ומערכות היתוך מידע והמעבר לעידן ה-Web 3.

המרצה: ד"ר אורי חנני, מומחה בחקר ביצועים ובמדעי המחשב. מעורב מעל 30 שנה במחקר, הוראה ויישום בתחום אחזור מידע וניהול ידע. ניסיונו ומומחיותו כוללים פיתוח וניהול מערכות מחשוב גדולות, כולל מחלקת המחשוב של משרד התעשייה והמסחר, IBM, ומחלקת מערכות מידע של מרכז רפואי הדסה. בעשור האחרון ייסד את חברת מיינדסייט בע"מ ושימש עד לאחרונה כמנהל טכנולוגיות ראשי שלה.. פרסם למעלה מ- 50 מחקרים בעיתונים מקצועיים ובכינוסים בין לאומיים. בהווה משמש כיועץ לחברות, ארגונים ומוסדות דומיננטיים בתחום הציבורי והפרטי, ובין השאר מנהל את פרויקט ניהול הידע בחברת דימיטר-איקרוס בע"מ.

סטודנטים, מרצים וכל מי שכותב עבודה מחקרית משקיעים זמן רב בבניה ותחזוקה של רשימות ביבליוגרפיות. התוכנות הביבליוגרפיות באות לחסוך להם זמן ומאמץ בתהליך זה. קיימים היום מספר שירותים חופשיים ב-Web לבניה וניהול רשימות ביבליוגרפיות.

BibMe הוא אחד משירותים אלו.

לשירות זה יש מאגר מידע משלו, שכולל על פי מה שמוצהר באתר, מיליוני פריטים ממקורות שונים וביניהם:
• Amazon.com
• FindArticles
• Yahoo! News
• CiteULike Academic Papers

אפשר לחפש במאגר מידע זה וליצור אוטומטית ביבליוגרפיה מהפריטים שנמצאו מתאימים. כמו כן השירות מאפשר יצירת ביבליוגרפיה מכל מקור חיצוני שהוא, לאחר הזנת הפרטים הביבליוגרפים שלו בטופס.

סוגי הפריטים הנתמכים  הם: ספר, מגזין, עיתון, כתב עת, אתר ווב, סרט, ראיון, הרצאה, רדיו/טלוויזיה, אנציקלופדיה, ותצלומים.

הפורמטים הנתמכים הם: APA, MLA, Chicago, Turabian.

אפשר להוסיף תגיות לפריטים הנשמרים.

אפשר לייצא את הרשימה הביבליוגרפית לקובץ בפורמט rtf, ואפשר לשמור אותה בחשבון אישי. כמו כן אפשר לשתף אותה עם עמיתים (השירות מספק URL של הרשימה הביבליוגרפית , אותו אפשר לשלוח)

התמיכה בעברית חלקית. כאשר שמרתי את הביבליוגרפיה בחשבון האישי שלי הפריטים בעברית נרשמו והוצגו נכון. כאשר ניסיתי לייצאה לקובץ rtf, העברית נכתבה באופן משובש (ג'יבריש) . במקרה זה אפשר להעתיק את הביבליוגרפיה מהקובץ השמור בחשבון, לקובץ טקסט או וורד ולישר את הטקסט ימינה.

האתר כולל גם מדריך מקוצר לציטוטים בפורמטים APA, MLA, Chicago

מבחינת מספר הפורמטים הנתמכים, כמובן שאין להשוותו לתוכנות ביבליוגרפיות בתשלום אחרות כגון refworks שתומכות במאות פורמטים, אבל בהשוואה ל- EasyBib למשל, שירות חופשי דומה בווב, הוא תומך במספר גדול יותר של פורמטים (חופשיים) , שהם בדרך כלל גם הפופולריים ביותר.

השירות חופשי, מחייב הרשמה חינמית, עם אופציה לתרומה לאתר. השאלה עד מתי שירותיו יהיו חופשיים? ובינתיים, בהעדר אופציה אחרת חופשית טובה יותר, הוא יכול להיות כלי שימושי.

ולמשתמשים, שהמוסד אליו הם שייכים מנוי על ISI Web of Knowledge , אל לשכוח את Endnote Web – כלי לניהול רשימות ביבליוגרפיות שניתן למשתמשים כחלק ממנוי זה .

לאתר

הגב' זיוה להט, המנהלת הראשונה של הספרייה למדעי החברה ולניהול, קיבלה ביום העצמאות את תואר 'יקיר העיר תל-אביב-יפו' לשנת תשס"ט.

זיוה להט נולדה ב- 1931 תבל-אביב שהייתה טבולה בחולות שהצמיחו עצי שקמה ותאנה. למדה בבית -הספר 'הכרמל' (היום: גבריאלי) הסמוך לביתה וסיימה בגימנסיה "הרצליה". חברה לתנועת "צופי הגימנסיה" שקירבה אותה לאימוני חג"ם ול"הגנה" שבה פעלה, עוד בנערותה, בהדבקת כרוזים נגד שלטון המנדט הבריטי ובפרוץ מלחמת העצמאות – בבניית ביצורים ותפקדה כקשרית בחזית שבגבול תל-אביב – יפו.

בסיום מלחמת העצמאות יצאה עם חבריה לתנועה להקמת קיבוץ תל-קציר ממזרח לכנרת, ולאחר שנה (1951-1950) התגייסה לצה"ל, שירתה כסמלת במטה פיקוד ההדרכה.

עם סיום השירות פנתה ללמוד באוניברסיטה בירושלים, שם נקשרה ברומן סוער עם שלמה להט (ציץ'), שהיה  אז סא"ל מבטיח בצה"ל. עם השלמת התואר הראשון במדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון היו לזוג נשוי. היא שבה ללימודי המשך באוניברסיטה – בנושאי ספרנות ומידע.עם השלמת התואר הראשון במדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון היו לזוג נשוי. היא שבה ללימודי המשך באוניברסיטה – בנושאי ספרנות ומידע.

עם סיום לימודיה (1961) חזרה לתל-אביב ופנתה לאוניברסיטה שאך זה הוקמה, ונמנתה עם הצוות שהקים את ספריות האוניברסיטה. היא מונתה לנהל את הספרייה למדעי החברה ולניהול  ובמשך 35 שנים שימשה כמנהלת הספרייה והייתה אחראית למחשוב הספרייה ולהכנסת טכנולוגיות ממוחשבות בתחום המידע והייתה למובילת מיזם ההקמה של המיבנה החדש לספרייה, לרבות גיוס התרומות שנדרשו לכך.

עם בחירתו של ציץ' לראשות העירייה (1973 עד 1993) המשיכה בעבודתה כמנהלת הספרייה ועם זאת נחשפה לארגונים ולמוסדות חברתיים או תרבותיים בעיר ונענתה לרבים שביקשו את השתתפותה או עזרתה, ובהם: אגודת ידידי אוניברסיטת ת"א והוועד המנל שלה, תיאטרון הילדים, להקת בת-שבע, תחרות רובינשטיין, האופרה, בית התפוצות, ותיאטרון "גשר" מהקמתו.

שיתפה פעולה עם גופים, בהם: אקי"ם, אנוש, בית השנטי, המרכז לנשים מוכות (של נעמ"ת) ואחרים. נסעה בשליחות ויצ"ו לקנדה. נלוותה לציץ' בביקוריו ובמעקב אחרי מיזמים שנבנו בעיר.

אירחה בביתה אלפי אנשים במשך 20 שנות כהונתו כראש העיר ובהם התורמים לעיר באמצעות קרן תל-אביב לפיתוח. כל אותן שנים הייתה פעילה במוזיאון ת"א לאמנות, בוועד המנהל ובאגודת הידידים וקיבלה על כך הוקרה מיוחדת.

MyComputerGuide הוא מדריך ששם לו למטרה לפתור בעיות PC. המדריך כולל דרייברים, "תהליכים" (processes), קבצי dll, מאגרי וירוסים ומדריכים. נכון להיום המדריך נמצא בגרסת ביתא ראשונית וכולל 160,000 רשומות והוא ממשיך לגדול. האתר מציע גם שירות צ'ט, דרכו אפשר לשאול שאלות בבעיות מחשב שמתעוררות.

אפשר לדפדף במדריך לפי כל אחת מהקטגוריות: "תהליכים", דרייברים, קבצי dll, וירוסים ומדריכים ואפשר גם לחפש במאגר כולו.

בעתיד הכוונה לשדרג את האתר ולהופכו לפורטל שיכלול פורום, מגזין מקוון ועוד..

יש לזכור, שהמדריך נמצא עדיין בגרסה ראשונית, ומטבע הדברים סובל עדיין מחבלי לידה. כך למשל, כשבדקתי אותו, הקישור לצ'ט התגלה כקישור "מת". מפתחי האתר מבקשים לדווח להם על תקלות ובעיות כדי שיוכלו לשפר את המוצר.

מפתחי האתר מקווים בעזרתו לסייע בפתרון בעיות מחשב. במקביל הם מקווים לגיס באמצעות הפרסומות באתר תרומות לארגוני צדקה, ומבקשים מהמשתמשים לשתף פעולה.

לאתר

Images from the History of Medicine – IHM מאגר הכולל קרוב ל- 70,000 תמונות מתוך אוסף התמונות של ההיסטוריה של הרפואה, השייך לספרייה הלאומית לרפואה  (NLM) בארצות הברית. 
האוסף כולל פורטרטים, צילומים, הדפסים, קריקטורות, פוסטרים ועוד סוגים של אמנות גרפית שממחישה את ההיבטים החברתיים וההיסטוריים של הרפואה מימי הביניים (המאה ה-15) ועד היום (המאה ה-21).
נושאי התמונות נעים בין תחומי הרפואה של ימי הביניים, התנאים במשכנות עוני במאה ה -19, בתי החולים של מלחמת העולם הראשונה ועד המלחמה הכוללת כנגד ההתמכרות לסמים והאיידס. 
אמנם מרבית התמונות באוסף הם מתקופות זמן קדומות , אך גם לתמונות מהמאה ה-20 יש ייצוג.
קרוב לשליש מהאוסף, הם פורטרטים של רופאים, בוטניקאיים, רופאי שיניים, רוקחים, אחיות, כימאים, ואחרים שתרמו במשך השנים, לרפואה ולמדעי הבריאות.
המאגר מאפשר חיפוש בארבעה אופנים: חיפוש בסיסי, חפוש מתקדם, דפדוף על פני כל האוסף וחיפוש על פי קטגוריות.

מטרת המאגר הוא לסייע לחוקרים ולכל מי שמתעניין, להגיע לחומר ויזואלי. חלק מהחומרים מוגן בזכויות יוצרים.
האוסף מיועד לחוקרים  כמו גם לציבור הרחב וניתן להזמין תמונות באמצעות האתר.

בציור, חולה המבועת לגלות רגל מעץ במקום אחת מרגליו.  פרטים נוספים על התמונה

קרדיט: הבלוג של פיטר סקוט

דוח" בן 68 עמודים של מחקר שערך OCLC במישור הבינלאומי בשנת 2008 והתפרסם בימים אלו, ואשר מטרתו הייתה לבדוק מהו קטלוג איכותי מנקודת מבטם של המשתמשים ושל הספרנים.

ממצאים עיקריים :
• הפונקציה של "אספקה" באמצעות הקטלוג חשובה באותה מידה ואולי אף יותר מהפונקציה של ה"גילוי"
• המשתמשים מצפים לתוכן מועשר כולל תקצירים ודפי תוכן.
• קיימת דרישה לחיפוש מתקדם שתומך בהגבלת החיפוש על פי שדות

התגלו הבדלים מהותיים בין ההעדפות של ספרנים ומשתמשים.

העדפותיהם של הספרנים לגבי שיפורים בקטלוג משקפים את תפיסתם בדבר חשיבותו של קטלוג מדויק ומובנה ואת ניסיונם הספרני, בעוד שהעדפותיהם של המשתמשים משקפים את ניסיונם ב-Web. חשוב לאחד את ה"טוב" משני העולמות…

מסקנות הדו"ח מנסות לשלב בין השניים וכוללות המלצות להמשך מחקר.

הדו"ח מעניין מבחינת שיטות המחקר והממצאים, ויכול לספק רעיונות לעושים במלאכה לשיפור הקטלוג.. לדעת מה הם האלמנטים החשובים למשתמשים בהחלטתם לגבי הרלוונטיות של פריטי המידע ואלו שיפורים היו רוצים….

על כך בדו"ח המלא…

ב- 23 באפריל צוין בעולם יום הספר הבינלאומי ויום ההגנה על זכויות יוצרים.
יום זה, הוכרז לראשונה על ידי האסיפה הכללית של אונסקו בשנת 1995. ציון יום זה בכל העלם נועד לעודד קריאה, הוצאה לאור והגנה על קניין רוחני  באמצעות זכויות יוצרים.
23 באפריל הינו תאריך סמלי לספרות העולם. ביום זה בשנת 1616, נפטרו  סרוונטס ושייקספיר. ביום זה נולדו או נפטרו סופרים חשובים אחרים כמו  מוריס דרואון, ולדימיר נבוקוב, ג'וזף פלה ומנואל מג'יה וולחו.

הרקע לבחירת התאריך מעט רומנטי ומקורו בקטלוניה. ב-23 באפריל אי שם בשנות ה-20 כאות הוקרה ולזכרו של מיגואל דה סרוונטס, מחבר הספר דון קישוט, שנפטר בשנת 1616, החליטו מוכרי ספרים להעניק וורד, לכל מי שרכש ספר באותו יום.

הצלחתו של יום זה נמדדת במידת התמיכה שתתקבל מצד כל מי שמעורב : מחברים, מולי"ם, מורים, ספרנים, מוסדות ציבור ומוסדות פרטיים וכן התקשורת.

להורדת הפוסטר

לידיעה מתוך אתר אונסקו

רשימת האירועים שהתקיימו ברחבי העולם ביום זה

דו"ח מקיף מאפריל 2009 בן 52 עמודים של RIN – The Research Information Network שבאנגליה, בנושא כתבי-עת אלקטרוניים – עלות, שימוש והשלכותיהם על המחקר. RIN הוא גוף ששם לו למטרה לחקור עד כמה יעילים שירותי המידע הניתנים לקהילת המחקר באנגליה, עד כמה הם משתנים ועד כמה ישתפרו בעתיד. מטרתו להבטיח לחוקרים באנגליה להפיק את מרב התועלת משירותי המידע כדי להבטיח את מעמדם הבינלאומי בתחום המחקר.

הדוח עוסק בהתנהגות חיפוש המידע בקהילת המחקר באנגליה , ובקשר בין חיפוש מידע ותנובת המחקר. מממצאי הדוח:
• כתבי עת אלקטרוניים הם סם החיים של מוסדות המחקר באנגליה – כך למשל, בתקופה של ארבעה חודשים, מוסדות המחקר באנגליה ביקרו חצי מיליון פעמים ב-1400 כתבי עת של Sciencedirect וצפו במיליון וחצי דפים.

• חיפוש המידע מהיר. אחוז ניכר מהחוקרים במיוחד ממדעי החיים מגיעים לכתבי העת דרך גורם שלישי כמו  Pubmed ושוהים ב- Sciencedirect רק מספר דקות וצופים רק במספר דפים. מספר החיפושים המבוצעים בפלטפורמות של המו"לים נמוך, רוב החיפושים מבוצעים דרך שירות צד שלישי שמשמש כשער גישה כגון: Google, Google scholar ו-Pubmed

• נמצא קשר בין הדיסציפלינה והתנהגות החיפוש. כך למשל חוקרים במדעי החיים נוהגים להיכנס לאתרי המו"לים דרך שערי גישה יותר מאשר כלכלנים.

• נמצא מתאם חיובי בין ההוצאות על כתבי עת ובין מידת השימוש.

• והתוצאה המעודדת ….נמצא מתאם חיובי בין השימוש בכתבי עת אלקטרוניים ובין תנובת המחקר.

ממצאים מעניינים נוספים אפשר למצוא בדו"ח המלא

המו"לות האלקטרונית, ההתפתחויות הטכנולוגיות המתפתחות וגיוסן לטובת הספרייה והארגון, ספריות דיגיטליות והווב הסמנטי הם נושאים חמים שמעניינים ספרנים, מנהלי תוכן ומנהלים.

נושאים אלו יידונו בכנסים בינלאומיים שיתקיימו במהלך השנה:
• כנס E-books and E-content 2009 – University College London, 12 May 2009 בהנחייתו של פרופ' ניקולאס, מנהל בית הספר ללימודי המידע ב- UCL.
הכנס יעסוק בנושאים הקשורים למקורות מידע מקוונים כגון: התנהגות המשתמש האקדמי בכל הנוגע למקורות אלקטרוניים, חיזוי מגמות עתידיות בווב והשלכותיהם על תחום המידע ומודלים בגישה הפתוחה

• כנס ICSD – International Conference for Digital Libraries and the Semantic Web – יתקיים בספטמבר 8-11 באוניברסיטת טרינטו שבאיטליה. הכנס יעסוק בווב הסמנטי ובספריות דיגיטליות ובחיבור בין שתי הטכנולוגיות. נושאים רלוונטיים לכנס: התפתחות הספריות הדיגיטליות, גישה חופשית, כלים וטכניקות לניהול מאגרים דיגיטליים, שימור, אחזור מידע בסביבה דיגיטלית, סטנדרטים למידע-על, הווב הסמנטי ואחזור מידע, אונטולוגיות פיתוחן ןניהולן, טכנולוגיות ווב סמנטיות וספריות דיגיטליות.

• וכנס Internet Librarian International שיתקיים ב- 15-16 באוקטובר 2009 ב- Novotel London West Hotel בלונדון. הכנס שנושאו השלכות טכנולוגיות על הספרייה נועד לשתף מידע וניסיון בנושא זה – כלים, טכניקות, תהליכים וניהולם, טכנולוגיות חדשות והפקת לקחים מניסיונות שלא צלחו. יושם בכנס דגש על ההיבט המעשי פרקטי יותר מאשר התיאורטי. ההעדפה תהיה לחקר מקרים ויוזמות בארגון והנושאים מגוונים: ניתוח צורכי המשתמשים, חיפושים סמנטיים, ספריות כמו"לים, ניהול משאבים אלקטרוניים, גישה פתוחה, למידה מרחוק, טכניקות שיווק, ניהול תוכן, זכויות יוצרים, עיצוב פורטלים, הטמעת טכנולוגיה חדשה ועוד…

פרויקט השו"ת המקוון של בר אילן  ממשיך להתחדש ולהתרחב. 

לאחרונה נוספה לפרויקט האנציקלופדיה התלמודית שהיתה כלולה עד עתה רק בגירסת התקליטור.

האנציקלופדיה (עדיין איננה שלמה המפתוח הגיע רק עד הערך כל נדרי) כוללת 28 כרכים
מבארת ומסכמת למעלה מ-1500 ערכים הכוללים הלכות, מצוות ודינים, תקנות מנהגים ועוד, מימי המשנה ועד ימינו אלו.

ניתן לבצע חיפושים  בכל הכרכים בבת אחת , בכרך בודד או בתוך ערך מסוים וכמובן יחד עם הספרים האחרים שכלולים בפרויקט השו"ת.

האנציקלופדיה  הינה פרי יוזמתו של הרב מאיר בר-אילן (ברלין), בנו של הנצי"ב, שאיגד סביבו קבוצת עורכים בעלי שם במטרה לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וכן את כל השיטות של הראשונים והאחרונים לערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.

המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בדפוס  בשנת 1947 (תש"ז)  וכאמור עד היום
המפעל לא הושלם. 

The Index of Information Systems Journals הוא אינדקס מקוון לכתבי עת במערכות מידע. נכון להיום כולל 721 כתבי עת.

המידע אותו מספק האינדקס על כל אחד מכתבי העת כולל: תיאור כתב העת שלקוח בדרך כלל מהאתר של כתב העת , ציון אם כתב העת חופשי או מחייב מנוי, קישור לאתר הבית של כתב העת (בגרסה אלקטרונית או מודפסת), וקישור ל"הנחיות למחברים" של כל אחד מכתבי העת.

אפשר לדפדף באינדקס כתבי העת על פי סדר אלפביתי של כתבי העת. אפשר גם לחפש באינדקס על פי מספר פרמטרים כגון: מלות מפתח, כותר, הטקסט המלא של תיאור כתב העת, ולהגביל את החיפוש לכתבי עת חופשיים.

ברשימת כתבי העת הפופולריים באינדקס (על פי סטטיסטיקות שימוש באתר) אפשר למצוא את כתבי העת הבאים:

International Journal of Computers, Communications and Control
Industrial Management and Data Systems
Information Management and Computer Security
AACE Journal
Academy of Information and Management Sciences Journal
Journal of Information Systems and Technology Management
IAENG International Journal of Computer Science

מי שמעוניין להוסיף כתב עת לאינדקס יכול לעשות זאת באמצעות טופס אלקטרוני שנמצא באתר

קישור לאינדקס

ידיעה שמופיעה בבלוג: The Centered Librarian מספרת על ספר, שנגנב מספרייה בארצות הברית על ידי חייל אמריקאי והוחזר לספרייה לאחר 145 שנה. חוץ מכריכה רופפת במקצת, הספר היה במצב טוב.

הספר נלקח על ידי החייל, ב-11 ביוני  1864 מספרייה בוושינגטון קולג'.
מייק דאו שירש את הספר לפני 20 שנה, החזיר לאחרונה את הכרך הראשון של הספר: History of the War in the Peninsula and in the South of France From the Year 1807 to the Year 1814"
לספרייה האוניברסיטאית Washington and Lee  library בוירג'יניה.

…הוא שמח לשמוע שהספרייה לא חייבה אותו בקנס!

למי שמתעניין, עותק של הספר מצוי בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי  ומיקומו 946.06 NAP