בחודשים ינואר – אפריל 2010 הספרייה ערכה סקר בנושא ספרים אלקטרוניים. הסקר נערך באמצעות http://www.esurveyspro.com. בסקר השתתפו 455 סטודנטים (מתואר ראשון ותארים מתקדמים)  ו-87 אנשי סגל.

הממצאים העיקריים של הסקר:

–  87 אחוזים מאנשי הסגל ו-67 אחוזים מהסטודנטים משתמשים בספרים אלקטרוניים לצורכי מחקר או למידה. 76 אחוזים מאנשי הסגל ו- 77 אחוזים מהסטודנטים חושבים שהספרייה צריכה לרכוש יותר ספרים אלקטרוניים בכל הנושאים הנמצאים בספרייה. בנוסף רוב המשתמשים שענו לסקר טוענים שספרים אלקטרוניים קלים ונוחים לשימוש.

–  בנוגע לשימוש במקורות אלקטרוניים עלו מתוך הסקר הנתונים הבאים: רוב הקוראים משתמשים בכתבי עת אלקטרוניים  ובמאגרי מידע (39 אחוזים מאנשי הסגל ו-25 אחוזים מהסטודנטים). לאחר מכן בטבלת ההתפלגות נמצא כי 31 אחוזים מאנשי הסגל ו-28 אחוזים מהסטודנטים משתמשים באתרי אינטרנט מקצועיים או אישיים, ו-13 אחוזים  מאנשי הסגל ו-17 אחוזים מהסטודנטים נעזרים בספרים אלקטרוניים.

–  76 אחוזים מאנשי הסגל ו-77 אחוזים מהסטודנטים אינם מודעים לכך שהספרייה מנויה לחבילות של ספרים אלקטרוניים.

–  הערוצים הנפוצים לאיתור ספרים אלקטרוניים על ידי הקוראים הם מנועי חיפוש,  אתרי מו”לים וקטלוגים אלקטרוניים או מידע מחברים/מעמיתים. רק 16 אחוזים מאנשי הסגל ו-9 אחוזים מהסטודנטים משתמשים בקטלוג הספרייה לצורך חיפוש בספרים אלקטרוניים, ו-11 אחוזים מאנשי הסגל ו-6 אחוזים מהסטודנטים מאתרים ספרים אלקטרוניים באמצעות דף הבית של הספרייה.

מסקנות הספרייה בעקבות הסקר:

–  על הספרייה להמשיך בתוכנית העשרת אוסף הספרייה בספרים אלקטרוניים ולהרכיב אותם בנושאים ובפלטפורמות שונות. 

–  על הספרייה לקדם ולשווק באופן אקטיבי את הספרים האלקטרוניים הנרכשים ע"י שימוש בשיטות שונות של טכנולוגיה ווב 2 וגם באמצעים הרגילים של הספרייה.

– על הספרייה לשנות את הרגלי הסטודנטים והמרצים בדרך איתור ספרים אלקטרוניים. המטרה היא לכוון אותם לחיפוש בקטלוג הספרייה ובאתרי הבית של הספרייה.

מצורף  הדו"ח המלא של הסקר בקובץ PDF.

מי אמר שבספרייה צריך לקרוא רק מתוך ספרים? האמן גורדון יאנג וצוות האמנים בסטודיו הנקרא Why not Associates העמידו 14 גזעים גדולים של עצי אלון כמעין עמודים תומכים בתוך בניין הספרייה ב-Crawley במערב סאססקס שבבריטניה, כשעל כל גזע חרוטות פסקאות מתוך ספרים בספרייה.
להמשך קריאה  http://www.lit-republic.co.il/?p=1003

בהמבורג שבגרמניה יש עכשיו מכונה אוטומטית לממכר סיגריות, רק בלי הסיגריות. במקום החומרים הממכרים והמסרטנים יש חומרים ממכרים מסוג אחר – ספרים.
המו"ל מיחזר מכונה ישנה המשרתת את סביבת אוניברסיטת המבורג, ואפשר לרכוש בה ספרים מכל הז'אנרים (כולל רומנים גרפיים ומדריכי נסיעות), אבל רק כאלה שנכתבו על ידי מחברים מהמבורג.
להמשך קריאה http://www.lit-republic.co.il/?p=1017

האמנית נינה קאצ'דוריאן נודדת מאז 1993 בין אוספי ספריות ומשאירה בהם חותמת הומוריסטית. היא מסדרת את הספרים מחדש באשכולות כך שאפשר לקרוא את הכותרות שלהם ברצף ויתקבל מסר חביב: קאצ'דוריאן ביצעה את זממה גם בספריות עירוניות וגם באוספים פרטיים: היא מייצרת נרטיב תמציתי, במעשה-סיפר מסוג חדש ומלבב: אבל מעבר לגיחוך, המעשה שלה לא חותר, נגיד, תחת הסדר בספריות. במוזיאון סטרינדברג בשטוקהולם למשל היא קיבלה אישור לשחק עם מיקומם של הספרים. בשלב זה הפרויקט Sorted Books כולל 130 ספרים.
אפשר לראות עוד פרטים כאן  ‬http://www.lit-republic.co.il/?p=1075

ב- 20 באוקטובר 2010 העולם יחגוג את יום הסטטיסטיקה העולמי הראשון. יום זה בא לשפוך אור ולהגביר את המודעות להישגים הרבים של המערכות הסטטיסטיות במישור הלאומי והבינלאומי.

באתר שיוחד ליום זה אפשר למצוא מידע על המערכות הסטטיסטיות ברחבי העולם – קישורים למערכות הרשמיות במדינות השונות, ל-Undata, ומסמכים הקשורים למערכות הסטטיסטיות במדינות השונות

עם הגידול בשימוש ברשת בכלל וברשתות חברתיות בפרט בעיית אבטחת המידע ופרטיות ברשת מקבלת חשיבות גדולה יותר. הרבה שירותים ברשת משתמשים במה שידוע כ- SSL – Secure Sockets Layer כדי להצפין מידע שזורם בין המחשב האישי והשירות שלהם. בטכנולוגיה זו משתמשים אתרי בנקים ואתרים לסחר אלקטרוני. אתרים אחרים משתמשים בטכנולוגיה זו במידה מצומצמת לצורך הגנה על סיסמאות. אפשר לזהות שימוש בטכנולוגיה זו על ידי כתובת שמתחילה ב- "https".

ב-21 במאי 2010 גוגל הצהירה על אופציית חיפוש חדשה לחיפוש בטוח יותר תוך שימוש בטכנולוגיית SSL בכתובת https://www.google.com

כאשר מחפשים בכתובת זו נוצר קשר מוצפן בין הדפדפן וגוגל. אין משמעות הדבר שהמידע לא יישמר בגוגל . המידע ימשיך להישמר בגוגל כדי לשפר את השירות, אבל ערוץ מוגן זה יסייע בהצפנה של אסטרטגית החיפוש ותוצאות החיפוש מפני גוף שלישי ברשת. באופן זה מהווה אופציה זו תוספת לפרטיות ולאבטחת המידע של המשתמשים. המחיר האפשרי זמן תגובה איטי יותר בשל הזמן הדרוש לתהליך ההצפנה בין הדפדפן והשרת הרחוק..

פרטים נוספים בהודעה שפרסמה גוגל בנושא
למנשק החדש

SenseBot הוא מנוע חיפוש סמנטי חופשי, אמנם לא חדש (מאז סוף  2007 ), אבל כדאי לזכור/להכיר.  המנוע  משתמש בטכנולוגיה סמנטית כדי להציג למשתמש תמצית מתוצאות החיפוש במקום אוסף של קישורים לאתרי ווב בלבד.
התקציר הינו עיבוד של תוצאות החיפוש וכולל אספקטים שונים של תוצאות החיפוש.
הוא מורכב למעשה מרצף של משפטים שמהווים תמצית סמנטית של כל אחד מהאתרים המוצגים. קיימת אופציה להצגת תמונות רלוונטיות בראש התקציר.

על פי מה שנכתב באתר המנוע- בעיבוד התוצאות לתקציר, SenseBot משתמש בטכנולוגיה של כריית טקסט ועיבוד שפה טבעית על מנת לאתר את מונחי המפתח בעמודי הווב, ולאחר מכן הוא מעבד מעמודי הווב תקציר קוהרנטי. ענן סמנטי בראש התקציר מאפשר למשתמש לראות במה מתמקד התקציר. לחיצה על אחת מהתגיות בענן תמקד את החיפוש לנושא התגית. מעבר לתמונה הכללית על נושא החיפוש שמספק התקציר, SenseBot חושף למשתמש את המקורות שאליהם כדאי לו להיכנס לעיון מעמיק יותר בנושא. בשל אופיו זה הוא מתאים לכל אותם חיפושים שקשורים למידע כללי על נושא מסוים ופחות לשאילתות ספציפיות שעונות על מידע עובדתי .

כיום המנוע מתבסס על תוצאות שלושת המנועים הגדולים על פי בחירת המשתמש. בעתיד הכוונה היא להרחיב את מקורות החיפוש גם למנועים ייעודיים ומקורות נוספים.

התקנת רכיב תוכנה (plugin) חופשי לדפדפן תאפשר שילוב אוטומטי של SenseBot עם החיפושים בגוגל. חיפוש רגיל בגוגל יציג את התקציר בתחתית תוצאות החיפוש.

לאותה חברה שעומדת  מאחורי מנוע החיפוש יש אתר שמאפשר לבצע ניתוח סנטימנט בנושאים שמעניינים את המשתמש. התוצאות מוצגות בצורת גרף המצביע על המגמה – חיובית שלילית ניטרלית. כמו כן מוצגות חדשות אחרונות בנושא החיפוש. .

לאתר המנוע

ביום רביעי 5.5.2010 התקיים במסגרת "2010 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-25 ,יום עיון בנושא: "מנועי חיפוש בעידן הווב החברתי והסמנטי – כלים, מגמות וחידושים עם מבט לעתיד" .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל
ד"ר נדב דפני, איש פיתוח אינטרנט. מומחה ליישומי מוסיקה

יום העיון עסק במגוון נושאים שקשורים למנועי חיפוש בעידן הווב החברתי והסמנטי. הדגש היה על חידושים במנועי חיפוש:
• היבטים שונים – טכנולוגיים וחברתיים של הווב החברתי, וחיפושי מידע ברשתות חברתיות בזמן אמת.
• חידושים בגוגל וכיצד המנוע מצליח להגיע לרלוונטיות של תוצאות למרות האתגרים הרבים שכרוכים בדבר
• החיפוש הויזואלי וראיה ממוחשבת –עד כה חיפוש תמונות התבסס בעיקרו על מאפיינים טקסטואליים. היום מפתחים את היכולת של המחשב "לראות" תמונות , מי וכיצד?
• טכניקות וכלים חדשים לחיפוש מדיה ומולטימדיה
• מודלים שונים של מנועי חיפוש לאיתור חומר בווב האקדמי:
– מנועים עם נגיעה אנושית – מדריכים, רשתות חברתיות, מנועים מותאמים אישית
– מנועי אינדקס – מסחריים ומנועי חיפוש של ספריות מבוססי פרוטוקול OAI-PM
– מנועי-על מהדור השני
– מנועי חיפוש סמנטיים שמוסיפים רובד סמנטי למאגרים קיימים אם על ידי שימוש באונטולוגיות או כריית טקסט

כמו כן הוצגו מספר נושאים שקשורים למשתמש – מערכות המלצה, ולוגים של מנועי חיפוש – יתרונות וחסרונות והיבטים שקשורים למשתמש

הוצגו גם כלים לשימוש בספרייה – סקירה כללית בנושא כלים לגילוי ידע ומערכת Athens להזדהות משתמשים לצורך גישה מרחוק למשאבים האלקטרוניים.

בעוד שהדגש ביום העיון היה על חיפוש מידע בווב החופשי – הוצג ביום העיון גם נושא מנועי חיפוש ארגוניים וקריטריונים לבחירה.

ההרצאות השתרעו על פני 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה את המצגות של ההרצאות שאושרו לי לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים השונים וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א' – מנועי חיפוש – מגמות וחידושים, חיפוש חברתי

היה מנוע ? – מגמות וחידושים במנועי חיפוש
ד"ר אריאל פרנק – המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן. טלי שרון Sharon-IT
למצגת ההרצאה

"Real Time Search" ומעבר לו: כיוונים בחיפושי מידע ברשתות חברתיות
תמי נויטל, מרכז שה"ם, האוניברסיטה הפתוחה
למצגת ההרצאה

חיפוש חברתי
ד"ר גלעד רביד, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן גוריון
למצגת ההרצאה

מושב ב' – מנועי חיפוש – מגמות וחידושים, חיפוש ויזואלי, מנועי חיפוש והמשתמש

Innovations in Search
דוד קדוש, מנהל מוצר בכיר בגוגל ישראל

RECOMMENDER SYSTEMS AND SEARCH ENGINES – TWO SIDES OF THE SAME COIN!?
ד"ר ברכה שפירא, ד"ר ליאור רוקח, המחלקה להנדסה וניהול מערכות מידע, אוניברסיטת בן- גוריון
למצגת ההרצאה

לוגים של מנועי חיפוש –יתרונות וחסרונות
פרופ' יהודית בר-אילן, המחלקה ללימודי מידע, אוניברסיטת בר-אילן

מנועי חיפוש ארגוניים –סקירה והמלצות לבחירה
ד"ר עופר דרורי, מנהל אגף מאגרי מידע בשע"ם, יו"ר SIGTRS
למצגת ההרצאה

חיפוש ויזואלי והסיפור של ו"ירא" – תמונת מצב- רקע ומבט לעתיד
אהד גלבוע, "וירא"

מושב ג' – גילוי ידע ואיתור חומר מדעי ואקדמי במשאבי הספרייה

למען הגילוי הנאות
משה עפרון, חברת TDNet

Best Practices in e-Resources Access Management
Tom Edmonds, OpenAthens Product Manager, Eduserv

מושב ד' – מנועי חיפוש ייעודיים בווב החופשי – מולטימדיה וחומר מדעי

מנועי חיפוש אלטרנטיביים בתחום המדיה והמולטימדיה
ד"ר נדב דפני, איש פיתוח אינטרנט, מומחה ביישומי מוסיקה ומחשבים
למצגת ההרצאה

מנועי חיפוש מדעיים חופשיים והווב הנסתר והסמנטי
ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל-אביב, מכללת בית ברל
להרצאה

החומר האקדמי בווב נמצא בגידול מתמשך , ותנועת הגישה הפתוחה תורמת רבות לתופעה.
בנוסף למנועי חיפוש מדעיים מוכרים של חברות מסחריות כגון: Scirus , Google Scholar, Microsoft Academic Search ו – Q-sensei קיימים מנועי מנועי חיפוש מדעיים של ספריות כגון: BASE – Bielefeld Academic Search של אוניברסיטת בילפלד שבגרמניה ו- ScientificCommons של אוניברסיטת סנט גלן שבשוויץ.

מנועי אינדקס מסחריים דוגמת גוגל סקולר מסתמכים בעיקר על זחלנים שסורקים את הווב.
מנועים מדעיים שפותחו על ידי הספריות כגון Base כוללים באינדקסים שלהם בדרך כלל את מידע העל ממאגרים שמיישמים את פרוטוקול OAI-PMH – Open Archives Initiative Protocol for Metadata Harvesting

פרוטוקול OAI-PMH הושק בשנת 2001 עם החזון לפתח ולקדם סטנדרטים אינטראופרביליים (שיאפשרו למערכות בעלות פלטפורמות שונות מבחינת תוכנה, חומרה ומנשקים, להחליף מידע במינימום אבדן תוכן ופונקציונליות) לצורך הפצה יעילה של מידע.
פותח פרוטוקול לחילופי מידע-על שמבוסס על הפורמט של דבלין קור. הרעיון היה להגיע לתקנון של מידע העל כדי לאפשר יתר גישה ונראות למקורות חבויים שאינם מאונדקסים היטב על ידי מנועי החיפוש הכללים. פרוטוקול זה אומץ על ידי מוסדות שונים ואפשר גישה למקורות מבוזרים.

מודל זה של איסוף המידע מתבסס על 2 שחקנים עיקריים: ספקי המידע וספקי השירות . המידע נאסף מספקי המידע באמצעות פרוטוקול OAI-PMH לאינדקס מרכזי.

מחקרים משנת 2006 ו- 2008 שבדקו את מידת הכיסוי של אוספים במסגרת OAI-PMH במנועי חיפוש כלליים מצאו שהכיסוי חלקי בלבד. יתירה מזו, באפריל 2008 גוגל הודיעה שהיא מצמצמת את תמיכתה בפרוטוקול.לאור העובדות והמחקרים שמלמדים שמנועי חיפוש אינם מכסים או מכסים רק חלקית מאגרים מבוססי פרוטוקול OAI-PMH חשוב לתת את הדעת על אותם מנועי חיפוש ופורטלים מבוססי OAI-PMH כמו OAIster , BASE ו-   ScientificCommons כאשר מחפשים חומר מדעי.

מספר הפרסומים במנועי חיפוש אלה נמצא בגידול מתמשך. על פי דו"ח מרץ 2010 של אוניברסיטת הרווארד, BASE שנחשב למנוע החיפוש הגדול ביותר למאגרים מוסדיים מכסה 1584 ספקי מידע ומחפש בלמעלה מ- 23 מיליון מסמכים, גידול של 1.2 מהרבעון האחרון וגידול של למעלה מ- 13 אלף מסמכים ביום.

ScientificCommons מכסה 1202 מאגרים ומספר הפרסומים בו עולה על 35 מיליון.

BASE
ScientificCommons

דו"ח בן 66 עמודים של ALA שמדווח על מצב הספריות השונות בארה"ב התפרסם באפריל 2010. הדו"ח עסק במגוון נושאים – ספריות בעתות משבר, ספריות ציבוריות, ספריות בתי ספר, ספריות אקדמיות, ספריות וטכנולוגיה, בניית ספריות ושיפוצן, חקיקה פדרלית, זכויות יוצרים ועוד.

מסקנה עיקרית ומעודדת של הדו"ח היא שהחשיבות של הספריות נמשכת בעתות מיתון למרות הירידה במקורות המימון.

מספר מגמות מסתמנות על פי הדו"ח הן :

• השימוש באינטרנט ממשיך להתרחב בספריות ציבוריות. מרבים להשתמש בשירותי הספרייה לחיפוש מקורות בנושאי תעסוקה, חינוך משלים ומקורות ממשלתיים.
הספרייה המקומית משמשת חבל הצלה – מציעה הכשרה טכנולוגית וסדנאות בנושאים שונים החל בכתיבת קורות חיים וכלה במיומנויות לראיונות עבודה
• 96 אחוזים מהאמריקאים חשים שספריות בתי הספר ממלאים תפקיד חשוב בחינוך
• השימוש הפיזי והוירטואלי בספריות האקדמיות גדל. כך למשל 95% מהסטודנטים משתמשים באתר הספרייה לפחות אחת לשבוע ומספר הסטודנטים שמשתמשים באתר הספרייה מדי יום גדל מ- 7.1 אחוזים ב-2006 ל- 16.9 אחוזים ב- 2009
• בנית ספריות ושיפוצן נמשכים ב- 2009 הודות להקצאת משאבים לפני המשבר הכלכלי, והרבה ספריות מאמצות מאפיינים "ירוקים"

פרטים מלאים במגוון נושאים אלה ונושאים אחרים מעניינים כגון: ווב 2.0 וספריות, ספריות ורשתות חברתיות, הנייד והספריות, דאגה לבעלי מוגבלויות ועוד אפשר למצוא בדו"ח המלא

לדו"ח המלא
Library journal על הנושא

מזה חמש שנים פועל אתר טקסט ששם לו למטרה: לעודד קריאת ספרים על ידי חשיפה מתמשכת של הספרים החדשים היוצאים לאור בארץ.

אתר טקסט הוא פרוייקט מתגלגל המבקש לייצר תמונה אפשרית של התרבות בארץ כפי שהיא משתקפת מהפעילות העניפה בתחום ההוצאה לאור וזאת באמצעות הצגה רציפה ומתמשכת של מידע אודות ספרים חדשים, כתבי עת, ובעתיד גם סקירה של טקסטים נוספים.

האתר מחולק ל- 15 קטגוריות עיקריות של תחומי תוכן, ומציג את הספרים בחלוקה לתחומים, חודשים ושנים, כשהמטרה היא לספק לגולשים אפשרות להתעדכן במהירות בתחומי העניין שלהם. בין הקטגוריות: ספרות מקור, ספרות מתורגמת, שירה, עיון חברה וביקורת, כתבי עת ועוד.
תחת הקטגוריה כולם, ניתן להגיע למבט מרוכז המאפשר לראות את כל הספרים באתר על פי סיווגם, כשבכל סיווג הרשימה היא א-ב ולצידה החודש והשנה בה הוכנס הספר לאתר.

טקסט הוא גם פרוייקט תרבות או תיעוד תרבות, העומד בפני עצמו ואשר מנסה להציג את התחום לא רק על פי תכניו אלא גם באמצעות ה"טקסטים השיווקיים" כמו אלה המצויים בגבו של כל ספר, שלהם חשיבות תיעודית לא מעטה.

בזכות שיתוף פעולה עם הוצאות הספרים, טקסט מוסיף פרקים מתוך הספרים ומאמרים והקדמות ופתחי דבר וסופי דבר, מה שמאפשר לקורא להתוודע לתוכן של אותם הספרים החדשים ולהחליט אם ברצונו לקוראן.

טקסט הוא גם קטלוג ספרים, מקיף בתחומיו, מפורט ומדוייק, יחיד מסוגו המציג את מרבית הספרים ה"קנוניים" אשר ראו אור בארץ בשנתיים וחצי האחרונות.
האתר מציג אך ורק ספרים' שהמידע עליהם נמסר מהוצאות הספרים עצמן או מנציגיהן המוסמכים. לא נמצא באתר, ספרים שיצאו לאור במימון מחבריהם.
האתר חופשי, ומממן עצמו מפרסומות שמוצגות בו.

ניתן להתעדכן בספרים חדשים גם באמצעות קורא RSS. מומלץ מאד לכל חובב קריאה, ולמי שאמון על הזמנת ספרים לספרייתו.