מה עוד אפשר לעשות כדי לעודד קריאה בקרב בני נוער? אחת הדרכים היא כנראה, לשלב בין הטכנולוגיה לספרים.
בבלוג ניוזגיק, מתפרסם פוסט מעניין: "מציאות,בדיון וספרות בפייסבוק", על הוצאת ספרים אמריקאית שפתחה עמוד מעריצים בפייסבוק עבור דמות בדיונית מסדרת סיפורים בהמשכים.
הוצאת הספרים האמריקאית Slate הציגה לאחרונה סדרת סיפורים חדשה לבני נוער,שעוסקת בערפדים – נושא פופולרי בשנתיים האחרונות. ייחודה של יצירת הספרות החדשה טמון בעיקר בשיטת הכתיבה: הסיפורים  מתרחשים לא רק בין דפי הספר אלא גם בפייסבוק ובטוויטר.
כחלק אינטגרלי מעבודת הכתיבה, יצרו סופרות הסידרה, עמוד מעריצים בפייסבוק, עבור הדמות הראשית – נטלי פולוק בת ה-16, שהוא כמובן, בדוי. להשלמת תחושת האמינות של העולם הווירטואלי של הדמות הבדיונית הם יצרו גם שני חשבונות טוויטר מזויפים – לחברה הכי טובה של הגיבורה ולסופרת הנערצת עליה. עמודי הפייסבוק וחשבונות הטוויטר מאפשרים לקוראים לשוחח עם הסופרות, לשאול אותן שאלות באופן ישיר ולנתח ביחד איתן את הסיפורים וההתרחשויות.
אין ספק שפעילות הכותבות במדיה החברתית יכולה לסייע להצלחת סדרת הספרים ולהגביר את אהדת בני הנוער אליה ועל כך ניתן ללמוד מכמות האוהדים בדף ומהאינטראקציה הערה בין הקוראים לדמות ולסופרות בדף הפייסבוק.
עדי לשם, שכתבה את הפוסט מסכמת:

שימוש נבון במדיה החברתית יכול לסייע בגישור הפער בין הקורא לבין הטקסט. כך ניתן להעשיר את הספר ולהעמיק את החיבור הרגשי של הקורא לדמויות הכתובות. עם זאת, שימוש מוגזם, לא זהיר ושיווקי נטו, עלול לרדד את המסרים של הספר, להסיט את המיקוד מהסיפור אל הדמות ולשנות לחלוטין את מטרתו הראשונית של הכותב.

בעידן בו ספריות נאלצות להתמודד עם בעיות תקציביות והתאמת הספריות לצרכים המשתנים על כל הכרוך מכך : החל מארגון מחדש של חללי הספרייה וכלה בצורך המתעורר לעתים למיזוג ספריות , כדאי להכיר ניסיונות של ספריות אחרות בנושא .

אחת הבעיות שעל הספריות להתמודד עימן היא ארגון מחדש של האוספים ודילולם.

במאמר מעניין שהתפרסם בגיליון קיץ 2010 של כתב העת :
Issues in Science and Technology Librarianship
בשם:
How Much Space Does a Library Need? Justifying Collections Space in an Electronic Age
מתוארת שיטה לחישוב גודלה של ספרייה באוניברסיטת פנסילבניה, שהייתה אמורה להוות מיזוג של שתי ספריות קיימות – ספרייה למדעי הפיזיקה וספרייה למתמטיקה – מיזוג שהצריך דילול אוספים.

השיטה התבססה על גיל החומר המצוטט כמדד לדילול. גיל הציטוטים התבסס על בדיקת הציטוטים בפרסומים האחרונים של אנשי הסגל בהסתמך על Web of Sciences ופרסומים באתרי הבית של החוקרים. המטרה הייתה לקבוע עד כמה אחורנית בזמן צריך ללכת כדי לכלול 70% 80% ו- 90% מהציטוטים. מהבדיקה עלה, בין היתר, שיש קשר בין משתנה הדיסציפלינה וגיל החומר המצוטט ובמתמטיקה נוהגים לצטט חומר ישן יותר.

למדד גיל הציטוטים יש כמובן מגבלות, והמגבלה העיקרית היא שהוא משקף את צורכי החוקרים ולא את הצרכים של כלל משתמשי הספרייה. לכן לאיזון התמונה נלקחו בחשבון, לצורך הדילול, גם מדדים נוספים וכמובן, כבמקרים אלה, גם הפוליטיקה הפנימית שיחקה תפקיד…

על כל אלה במאמר המלא …

Yottalook הוא מנוע חיפוש חופשי ייעודי לדימות רפואי שפותח על ידי רדיולוגים למען רדיולוגים.

על פי מה שמתואר באתר מנוע החיפוש משתמש בטכנולוגיות סמנטיות מתקדמות של שפה טבעית ואונטולוגיות רפואיות כמו Radlex כדי לנתח את השאילתה ולספק תוצאות רלוונטיות.

מנשק החיפוש כולל 5 לשוניות: אתרי ווב, תמונות, כתבי עת , ספרים ואנטומיה. המנוע מאחזר אתרי ווב בתחום הרדיולוגיה ודימות רפואי, תמונות בתחום ממקורות שפיטים, מאמרים מכתבי עת רפואיים, מקורות באנטומיה שמתבססים על אטלסים באנטומיה ורדיולוגיה, וספרים בנושא מתוך גוגל ספרים.

לאתר המנוע

ספריות אוניברסיטת ת"א רכשו מנוי ל – Proquest Dissertations & Theses Full text

המאגר כולל עבודות לתואר שני ושלישי בכל תחומי הלימוד לפי החלוקה הבאה :
+ פרטים ביבליוגרפיים של עבודות החל מ – 1861.
+ תקצירים של עבודות  לתואר שלישי החל מ – 1980.
+ תקצירים של עבודות לתואר שני החל מ – 1988.
+ עבודות בטקסט מלא החל מ – 1997.  

למידע נוסף

הספריות תהיינה סגורות בתאריכים 22.8 – 27.8 (כולל) לרגל חופשה מרוכזת באוניברסיטה.
והפעם … לקראת החופשה פוסט שלא בענייני ספרנות.

התרבויות , כללי ההתנהגות והמנהגים שונים מארץ לארץ .. קודים של התנהגות מקובלים במדינה אחת ייתפסו כמוזרים ועלולים להביא למצב מביך במדינה אחרת.

האתר International Etiquette Guide מספק מידע על כללי התנהגות ומנהגים במדינות השונות. אז לקראת הנסיעה לחו"ל, ובכלל, לא יזיק להכירו …

חופשה נעימה

לאתר

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

מה הם העקרונות, ההיבט הפרקטי? הפוטנציאל של הנתונים המקושרים? ותפקיד הספריות בתחום זה?

היום מספר ארגונים בווב כגון: data.gov.uk וה- bbc אימצו את הנתונים המקושרים. גם לספריות יש יוזמות בתחום.

מידע על יזמות אלו ונושאים כלליים בנושא אפשר למצוא בהרצאות שהתקיימו ביום הפתוח שארגנה TALIS ב- British Library ביולי 2010.

כל הרצאות הוידיאו זמינות עתה לצפייה חופשית

ראיון עם ד"ר Ben Shahshahani שעומד בראש מדעי החיפוש במעבדות יאהו, אשר מתמקדים בהיבט המדעי של אחזור מידע, כרית טקסט ושפה טבעית.

בראיון דיבר על השינויים שחלו בגישה לחיפוש מידע ומשפיעים על תוצאות החיפוש.
לא עוד חיפוש אחר 10 התוצאות הרלוונטיות ביותר אלא שילוב מידע ממקורות שונים – מאגרי מידע וחדשות, אתרי חברתיים תמונות ווידאו.

נעשה שימוש בטכנולוגיה חדשה שמנסה להבין את האובייקטים , תכונות וקשרים ואת כוונת החיפוש של המשתמש. זה בא לידי ביטוי גם במאפיין search assist שמציע למחפש המידע אסטרטגיות חיפוש מהן הוא יכול לבחור את המתאימה לו ביותר. לאחרונה ההצעות במאפיין זה רגישות לזמן בו מתרחשים אירועים מסוימים שקשורים לנושא החיפוש.

אשר לחיפוש חברתי – נעשה שימוש במקורות מידע מאתרים חברתיים כדי להבין יותר את המשתמש אבל גם זה מותאם לשאילתה ולמשתמש. לא לכל משתמש האלגוריתם יציג מידע מאתרים חברתיים.

ד"ר Ben Shahshahani רואה בתהליך החיפוש דיאלוג מתמשך בין המשתמש והמערכת . מנוע החיפוש משתדל להבין בה בעת את התכנים ואת המשתמש וזה מה שתורם לתוצאות החיפוש ולחווית המשתמש.

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

קטלוג הספרייה כולל כמות גדולה של מידע איכותי מובנה. למרות זאת מידע זה אינו נגיש ליישומים סמנטיים. נייר עבודה מכנס שעסק בנושא דבלין קור ויישומי מידע-על – 2008 , מתאר כלים וטכניקות בהם השתמשו בקטלוג המאוחד בשוודיה – LIBRIS כדי להפוך את הקטלוג לחלק מהווב הסמנטי והנתונים המקושרים (linked data ) . ובכך לחשוף את המידע שבו.

LIBRIS מאחד 175 ספריות וכולל 6 מיליון רשומות.
המטרות ביצירת מנשק וובי חדש ל-LIBRIS הייתה:
• לאפשר באופן שקוף את זמינות המידע , שמוצג היום למשתמש, גם למכונות/לרובוטים של הווב.
• לאפשר הכנסתו לקטלוג של מידע לא אִינְהֶרֶנְטִי לרשומה עצמה כמו הערות משתמש וקישור לרשומות אחרות
• לטפל בחוסר העקביות בקטלוג שהיה תוצאה של שינויים בכללי הקטלוג במהלך השנים.

נייר העבודה כולל סקירה על ההיבט הטכני של המנשק החדש של הקטלוג ומתמקד יותר בקישורים אל ובין מקורות המידע והמכניזם שאפשרו את נגישות הנתונים יותר מאשר בתיאור מלא של מקורות המידע .

במסגרת פיתוח מנשק חדש שיהיה חלק מהווב הסמנטי פותחו מספר מרכיבים שמטרתם הייתה להפוך את מערכת ניהול הספרייה לדוברת RDF . נגישות הקטלוג למערכות מחוץ לקהילת הספרייה מתאפשר בשל שימוש בסטנדרטים מקובלים לתיאור פריטי המידע – Dublin core לתיאור המידע הביבליוגרפי, FOAF לתיאור אנשים וארגונים ו- SKOS לשפות מבוקרות. הכנסת קישורים בין רשומות עם אותו מפתח וקישורים למקורות חיצוניים כגון: Wikipedia ו- DBpedia מאפשרים למשתמש לאתר מידע נוסף על כל אחד מפריטי המידע.

פרטים נוספים בנייר העבודה עצמו
ה-proceeding של הכנס : international conference on Dublin Core and Metadata Applications

Antropologi.info הוא מנוע חיפוש חדש ייעודי לאנתרופולוגיה . המנוע הוא מנוע מותאם אישית של גוגל. מאחוריו עומד אנתרופולוג, עיתונאי באוסלו Lorenz Khazaleh. מנוע החיפוש מחפש רק בכתבי עת חופשיים באנתרופולוגיה. אפשר לראות באתר את רשימת כתבי העת שבהם נערך החיפוש ולגשת לאתר של כל אחד מכתבי העת . רוב כתבי העת הם בשפה האנגלית. בנוסף לכתבי עת בשפה האנגלית המנוע מחפש גם בכתבי העת בשפות שונות אחרות: גרמנית, סקנדינבית, ספרדית, פורטוגזית, סלובנית, קרואטית, סרבית, פולנית, צ'כית וצרפתית.

למנוע החיפוש

הספרייה המרכזית מקיימת מפגשי שיח בין יוצרים, סטודנטים וחוקרים מתחומי האמנות והתרבות.
במסגרת זו הנכם מוזמנים למפגש שיח בהנחיית יהונתן דיין – תלמיד מחקר בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב, הכותב בימים אלה עבודת מחקר העוסקת ביצירתו של הרמן מלוויל. 
המפגש יתקיים ביום ג' 17 באוגוסט בשעה 16:45 בחדר הסמינרים בקומת הכניסה של הספרייה המרכזית.

'בעבור האדם, שוכן היבשה, היה הים עוד מקדמת דנא המרחב האחר – מרחב שהילך על דמיונו קסם ואימה גם יחד. דרך מופעיו הספרותיים של הים – האופן בו תירגם האדם את רשמיו ממרחב זה לביטוי פואטי, ננסה להתחקות אחר המורכבות הדיאלקטית שביחסי אדם-ים; ים-אדם.
במפגש נתבונן בדימויי הים המופעים במיתוסי בריאה שונים במקרא, בברית החדשה, באודיסיאה ובספרות הויקטוריאנית והמודרנית'.

להזמנה
לא נדרש ידע מוקדם, הכניסה חופשית לכולם 
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לעידית רוזן iditr@tauex.tau.ac.il

בארצות הברית מציינים בימים אלה 50 שנה ליציאת הספר "אל תיגע בזמיר" שראה אור ב-11 ביולי 1960 .
הספר "אל תיגע בזמיר" (באנגלית: To kill a mockingbird), זוכה פרס פוליצר שתורגם לכ-40 שפות זכה מיד עם צאתו להצלחה אדירה, נמכר עד היום בכ-30 מליון עותקים  ואף עובד לסרט.
מאז פרסומו, "אל תיגע בזמיר" נחשב לקריאת חובה בבתי-ספר רבים בארץ ובעולם. הספר נבחר ב-1999 כספר המאה של ירחון הספריות בארצות הברית. בבריטניה בחר בו איגוד הספריות כספר האחד החשוב ביותר לקריאה בידי מבוגרים. הסרט שנעשה לפיו נבחר לשימור בספריית הקונגרס.
הרומן עוסק בבעיית הגזענות בדרום ארצות-הברית ומתרחש ב-1935 במחוז "מיקום" שבאלבמה. העלילה מתמקדת בהתבגרותם של שני אחים ילדיו של עורך-דין, המייצג גבר שחור הנאשם ללא עוול בכפו באונס צעירה לבנה. על רקע המשפט, אשר חושף את הגזענות והדעות הקדומות של החברה כלפי שחורים, חווים הילדים על בשרם את המחיר הקשה שמשלמים המתנגדים לאפליה. באמצעות כתיבה רגישה וכנה הטיחה הרפר לי בפני תושבי ארצות-הברית את חוליי החברה ובמרוצת השנים הפך הספר לאבן דרך במאבק לשוויון וזכויות-אדם.

שנת ה-50 ל"אל תיגע בזמיר" מאת הארפר לי צויין בארצות הברית בכבוד ובהיקף השמורים לקלסיקות מכובדות.
זהו ספרה היחיד של הרפר לי, שמאז פרסום הספר נמנעה מלהופיע בראיונות, היא הסכימה לקבל תארי כבוד, אך סירבה לנאום בטקסים שבהם קיבלה אותם.

לציון המאורע, הוקם אתר אינטרנט מיוחד ובו לוח אירועים המתוכננים לכמה חודשים. באתר ישנה אף אפשרות להאזין לספר.
ברוח ימינו אלו אף נפתח דף פייסבוק לאוהדים (מונה למעלה מ-11 אלף אוהדים).

זהו אחד הספרים שהשפיעו על דורות של אמריקאים כמו גם על קוראים בכל העולם, אחד הספרים שיש האומרים שהיתה לו אפילו איזושהי השפעה על מערכת הבחירות האחרונה בארצות הברית.
הספר משאיר את הקוראים עם תהיות הרלוונטיות גם לזמננו: האם גם אצלנו קיימות דעות קדומות המעוורות את עינינו? האם גם אנו נוהגים על פי מוסכמות חברתיות החזקות מאיתנו?

הספר נמצא בספרייה המרכזית ב-3 עותקים בעברית (813.54 לי), ועותק אחד באנגלית (813.54 lee)

מחקר מעניין שנערך בשיתוף בין JISC ו- British Library שם לו למטרה לבדוק לאורך 3 שנים את התנהגות החיפוש של החוקרים של מחר. המחקר השתמש בשיטות מחקר כמותיות ואיכותניות ובחן את התנהגות החיפוש של סטודנטים לתואר שלישי באנגליה מדור Y (ילידי 1980-2000) וסטודנטים מבוגרים יותר. תוצאות המחקר של השנה הראשונה של המחקר – 2009 – 2010 התפרסמו בדו" ח בחודש יוני 2010.

תוצאות המחקר חשובות לספרנים מידענים ועושי מדיניות בבואם לענות על הצרכים של הסטודנטים מדור ה-y  .

בגישה הכללית לחיפוש מידע ושימוש במקורות המחקר לא נמצאו הבדלים בולטים בין סטודנטים מקבוצת גיל 1982-1994 ובין סטודנטים מבוגרים יותר. המשתנה תחום המחקר נמצא כמשפיע על התנהגות החיפוש יותר מאשר משתנה הגיל או שנת הלימודים.

יחד עם זאת נמצאו הבדלים מסוימים בין הסטודנטים מקבוצת דור Y לבין סטודנטים מבוגרים יותר בעיקר בכל הקשור לבקשת עזרה וגישה למחקר.

נמצא שסטודנטים מדור Y נוטים להיעזר במנחים שלהם יותר מסטודנטים מבוגרים יותר – כך למשל 33% מהסטודנטים מדור Y דווחו שהם לא נעזרו אף פעם בצוות הספרייה . .

השימוש באוספי הספרייה הוא רב , אבל רק 36% מהסטודנטים מדור y ו- 25% מהסטודנטים המבוגרים יותר משתמשים בשירותי ההשאלה הבין-ספרייתית .משתנה תחום המחקר נמצא בהקשר זה בעל קשר חזק  יותר – 42% מהסטודנטים ממדעי הרוח משתמשים בשירותי ההשאלה הבין-ספרייתית לעומת 13% מהסטודנטים למדעים.

מספר השערות של המחקר ביחס לדור Y אוששו בעוד שהשערות אחרות הופרכו כך למשל – ההשערה שדור Y נמצא מיומן יותר בכל הקשור לאוריינות מידע אוששה . לעומת זאת ההשערה שסטודנטים מדור Y נוטים פחות להשתמש בחומרים מודפסים ויעדיפו תמיד להשתמש גרסאות אלקטרוניות לא אוששה עד כה…

ממצאים נוספים ומעניינים בדו"ח המלא..

ב- 16 ביולי 2010 גוגל הצהירה שהיא רכשה את חברת metaweb כדי לשפר את תוצאות החיפוש שלה על ידי שימוש במאגר freebase , כדברי Jack Menzel מנהל מוצר בגוגל :
"Working together we want to improve search and make the web richer and more meaningful for everyone,"

ואכן נראה שהחברה ובעיקר מאגר המידע שלה יוכל לתרום לכל מה שקשור בהיבט הסמנטי של החיפוש.

חברת metaweb היא שעומדת מאחורי המאגר החופשי freebase . freebase שידוע כ- "an open database of the world’s information" הוא מאגר מידע חופשי קולקטיבי מובנה שכולל נכון להיום קרוב ל- 12 מיליון נושאים או זהויות עם מזהה ייחודי לכל זהות – מה שמאפשר להבחין בין זהויות שונות עם שם דומה. זהויות יכולות להיות אדם, מקום או אובייקט. לכל אחת מהזהויות יש מידע-על מובנה. אפשר למשל למצוא בחיפוש באתר מהו גודלה של יבשת מסוימת, מהו תאריך הפקה של סרט מסוים ומהו תאריך הלידה של אדם מסוים.

קטלוג המידע במאגר יוצר גם קשרים בין הנתונים במאגר שכן רוב הזהויות במאגר קשורות עם אחד או יותר סוגים כגון אנשים, מקומות, סרטים וכו' . ואחזור המידע מהמאגר הוא בהתאם.

רכישה זו היא מאמץ נוסף של גוגל לאחר Google Squared בכיוון שיפור החיפוש הסמנטי שלה וחילוץ מידע מובנה מהווב.

להצהרה של גוגל בנושא
מידע על metaweb

לעתים אנו מעוניינים  לקבל בתוצאות החיפוש לא רק דפי ווב אלא גם תמונות, חדשות, וידאו ופריטי מידע מסוגים אחרים. רוב מנועי החיפוש היום מאפשרים זאת, אבל לשם כך יש צורך בהחלפת מנשק החיפוש. Nibbo – מנוע חיפוש מבוסס גוגל מאפשר זאת ממסך אחד. המאפיין העיקרי של Nibbo הוא הצגה מקדימה של הסוגים השונים של פריטי המידע במסך אחד תוך ציון מספר הפריטים בכל אחד.

במסך התוצאות נקבל דפי ווב, תמונות, וידאו, ערכים מהויקיפדיה, חדשות, ו"ציוצים" מטוויטר.

מסך תוצאות החיפוש מחולק לשלושה טורים: תצוגה מקדימה, תוצאות החיפוש, ואופציות לעידון השאילתא. תוצאות החיפוש הנוכחי מוצגות במרכז , בתצוגה המקדימה מוצגים סוגי המידע השונים להוציא את אלה שמוצגים בשטח המרכזי. לחיצה על אחד מסוגי המידע בתצוגה המקדימה תעביר פריטים אלו למרכז המסך. האופציות לעידון השאילתה משתנות בהתאם לסוג פריטי המידע אותם אנו מחפשים – אופציות אלו כוללות עידון על פי שפה, סדר מיון שונה , הצעות להוספה או להשמטה של מילות חיפוש מסוימות. קיימת גם אופציה להתאמה אישית של מסך תוצאות החיפוש.

קיימת גם אופציה להרשמה אישית באמצעות שם המשתמש והחשבון של המשתמש בגוגל. פתיחת חשבון אישי מקשרת בין הקונפיגורציה ושם המשתמש ומאפשרת שמירה הקונפיגורציה האישית בשרת של המנוע בווב , מה שמאפשר שימוש באותה קונפיגורציה מכל מחשב. חשבון אישי מאפשר למשתמש גם יצירת מנוע מותאם אישית ושליטה מסוימת בתוצאות החיפוש- כגון הגבלת החיפוש לאתרים מסוימים, השמטת אתרים מסוימים מתוצאות החיפוש ועוד..

למנוע החיפוש