כנס IFLA ה- 76 התקיים השנה ב- 10-15 לאוגוסט בגוטנברג שבשבדיה . הוא עמד בסימן הגישה החופשית למידע ולכל האוכלוסייה והוצגו בו נושאים ספרניים מגוונים: רכש ופיתוח אוספים, קטלוגים, הספקת מסמכים, סוגים שונים של ספריות, ספריות ואוכלוסיות שונות, ניהול ושיווק, אוריינות מידע , ספרים נדירים, שימור, מולטימדיה, טכנולוגיות מידע ועוד..

אחת ההרצאות המעניינות הייתה בנושא נתונים מקושרים וספריות.

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הוא יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

היום עדיין ספריות מבודדות במונחים של חילופי נתונים מכיוון שהנתונים בעיקרם נאספים על ידי ספרנים למען ספרנים, והתהליך של חילופי נתונים ושיתופן עם מוסדות לא ספרניים הוא עדיין בחתוליו.

שיתוף פעולה קיים בעיקרו בין ספריות, והנתונים הספרניים הם עדיין אינם חלק אינטגרלי מהווב. הסיבה העיקרית לכך היא דרגה נמוכה של קישוריות בין מאגרי הספרייה ומאגרים מתחומים אחרים, אבל גם בשל תהליך איסוף המידע והפורמטים של המידע.

הווב הסמנטי ובמיוחד יוזמת הנתונים הפתוחים והמקושרים מעודדים מוסדות לפרסם, לשתף ולכונן קישורים עם מקורות מידע אחרים. זה רלוונטי למוסדות מסחריים ולמוסדות שלא למטרות רווח. מבחינת הספריות – להיות חלק מרשת הנתונים המקושרים או הענן הסמנטי משמעותו גם שספריות יוכלו לענות יותר טוב על ציפיות המשתמשים כמו מידע נגיש בפורמט שמובן גם לא למומחים בספרנות .

פעילות במסגרת מאגר המידע ההולך וגדל של הענן תוכל להוריד מהנטל הקיים היום על הספרנים בתחזוקת מאגרי המידע שלהם, וגם לסלול דרך לשירותים חדשים שמתבססים על יותר מנתונים של מוסד בודד.

המאגרים הספרניים הם איכותיים ומקצועיים ולפיכך יש להם את הפוטנציאל להפוך עמוד התווך לאמינות בווב הסמנטי שהולך וגדל.

ספריות החלו להבין את הפוטנציאל שטמון בווב הסמנטי, ומספר מוסדות מתכוננים לפרסם את הנתונים שלהם כנתונים מקושרים. בפועל זהו תהליך מאתגר. בנוסף למכשולים הארגוניים , ההיבט הטכני של פרסום נתונים בווב הסמנטי ושימוש בנתונים מהווב הסמנטי יכולים להערים בעיות לא מבוטלות למוסדות מסורתיים כמו ספריות, במיוחד אלו עם תקציבי IT מצומצמים יותר. מאידך, התנאים להגשמתו של חזון זה מבטיחים, שכן מוסדות אלה משתמשים בסטנדרטים משותפים כמו MARC21 או RAKWB ,  למרות שהם צריכים עדיין להתאים עצמם לתהליך חילופי הנתונים הכללי בווב .

נייר עבודה מעניין שהוצג בכנס IFLA האחרון שהתקיים באוגוסט 2010 עוסק בנתונים המקושרים מפרספקטיבה של ספריות ומוסדות תרבות אחרים. כמו כן מתאר את ניסיונה של הספרייה הלאומית בגרמיה לכונן שירות כזה. פרסום המאגר המקומי בצורת נתונים מקושרים הוא צעד עיקרי לקראת החזון. אך אתגרים לא מעטים ניצבים בדרך:אתגרים טכניים, קונספטואליים שקשורים למידול הנתונים ובחירה באונטולוגיות מתאימות ולהגדרת ה- URIs, ואתגרים משפטיים . המאמר מתאר את האתגרים בפניהם עמדה הספרייה הלאומית בגרמניה בבואה להקים שירות של נתונים מקושרים. אתגרים אלה כללו – המרת הנתונים ל-RDF והעשרתם בהפניות למקורות חיצוניים כגון וויקיפדיה ו-דיביפדיה, בחירת הנתונים ובחירת אונטולוגיות מתאימות למודל הנתונים.

במאמר יש גם תיאור של הישגים ומטרות בטווח הקצר והרחוק. .
בכינון שירות מסוג זה הספרייה צעדה צעד אחד לקראת החזון התרבותי הגלובלי, אבל המטרה הרחוקה תושג כאשר גישה זו של פרסום וחילופי נתונים תזכה לתמיכה רחבה.

נושא אחר שנדון בכנס הוא אוריינות מידע .
קישורים למספר מצגות מהרצאות בנושא זה זמינים כעת

לאתר הכנס
לנייר עבודה – ספריות ונתונים מקושרים
למצגת בנושא ספריות ונתונים מקושרים
למצגות בנושא אוריינות מידע

DeweyDigger הוא מדריך נושאי מעניין שמאפשר דפדוף בעשר הקטגוריות הנושאיות הרחבות על פי שיטת דיואי – 0, 100, 200 ……..900.

שמות עשר הקטגוריות הרחבות לצד מספרי דיואי  המתאימים מוצגות בסרגל עליון. לחיצה על כל אחת מהקטגוריות מציגה את תתי הקטגוריה שבה. בחירה בתת קטגוריה מציגה את ענן התגיות באותה תת קטגוריה.   בחירה באחד המושגים בענן מציגה מסך עם אופציות לבחירת הנושא מתוך מספר לא מבוטל של מקורות מידע :
Amazon, bing , dictionary .com, DOAJ, Ebsco host, Eric, Google. Google
images, Google scholar,Google videos, Bubl, Intute, Ipl2, Jstor, Library of congress, Project Muse, Oxford Journals, Pubmed, ScienceDirect, Scirus, Thesaurus.com, World digital library, Wikipedia, Wolfram Alpha, Yahoo, YouTube

שיטת הדפדוף והתצוגה הויזואלית מעניינת, ואפשרות סינון התוצאות על פי מקורות מידע מאפשרת את עידון השאילתא . טוב לחיפוש כללי בנושא מסויים .

ל- DeweyDigger

את דף ה-100 באתר: חנות הספרים של איתמר, מקדיש איתמר לרעיון על צורתה של חנות ספרים עתידית בעידן האינטרנט- חנות ספרים ישנים בעתיד.
לדבריו, בעולם המוקף מכשירים אלקטרונים ומחשבים-הספר ישרוד את כל ההמצאות ויוכל להן .
בעוד שחיי המדף של כל החידושים הטכנולוגים הולך ומצטמצם הרי הספר שהומצא לפני מאות רבות של שנים, עדיין מחזיק מעמד, כמעט בלי שינוי.
איתמר מקדיש את דף המידע לבעל חנות הספרים של פעם. חנות הספרים של ר' מיכל רבינוביץ תלמיד חכם ומוכר ספרים ברח' בן יהודה בירושלים, זה שהיה עובד לבדו בחנות, ידע כל ספר היכן הוא נמצא ומה תוכנו, שידע להתאים ספר ללקוח, ולקוח לספר.
זה שידע לקרוא בעברית, ובאנגלית, ובגרמנית  וברוסית ובאידיש. עולם הולך ונעלם  ובעוד כמה שנים יהיה זיכרון רחוק.

מטרת חנות הספרים העתידית  היא להכניס לתוך המאגר את כל הספרים שיצאו לאור אי פעם בעברית והוא יהווה לא רק קטלוג מלאי, אלא מאגר מידע עצום ומפורט המכיל את פרטיהם של אלפי ספרים.
בחנות של איתמר מוצבות מצלמות דיגיטליות המצלמות את המדף כל זמן נתון, ומעבירות את הצילום לאתר. הגולש עובר בין הצילומים ובוחר בספרים המתאימים לו.

בחנות מוצגים מדפים מיוחדים  כמו:
מדפי תצוגה בהם ניתן למצוא ספרים מיוחדים: מהדורות ממוספרות, ספרים עם הקדשה אישית, כתבי יד, ספרים עתיקים, חוברות ועוד.
הלקוח האספן יוכל לסרוק במבטו את מדפי התצוגה, וכאשר עיניו יתקלו בפריט המעניין אותו, הוא יכול להתמקד עליו בעזרת המצלמה, ואף להזמין את פרטיו ואת סריקת הכריכה שלו  ממאגר המידע.
אוספים מיוחדים למחפשי מתנות: אמנות ישראלית נוסטלגיה , ספרות ישראלית ומתורגמת וארכיאולוגיה .
מדור של אוסף ספרים מומלצים: מיטב הספרים שהגיעו לחנו  עטיפות הספרים, תיאור תוכנם ועוד פרטים ביבליוגרפיים.

לחנות גם  אתר אנגלי, בו מוצגים כל הספרים שבחנות העוסקים בארץ ישראל, יהדות ומזרח תיכון.

מה עוד אפשר לעשות כדי לעודד קריאה בקרב בני נוער? אחת הדרכים היא כנראה, לשלב בין הטכנולוגיה לספרים.
בבלוג ניוזגיק, מתפרסם פוסט מעניין: "מציאות,בדיון וספרות בפייסבוק", על הוצאת ספרים אמריקאית שפתחה עמוד מעריצים בפייסבוק עבור דמות בדיונית מסדרת סיפורים בהמשכים.
הוצאת הספרים האמריקאית Slate הציגה לאחרונה סדרת סיפורים חדשה לבני נוער,שעוסקת בערפדים – נושא פופולרי בשנתיים האחרונות. ייחודה של יצירת הספרות החדשה טמון בעיקר בשיטת הכתיבה: הסיפורים  מתרחשים לא רק בין דפי הספר אלא גם בפייסבוק ובטוויטר.
כחלק אינטגרלי מעבודת הכתיבה, יצרו סופרות הסידרה, עמוד מעריצים בפייסבוק, עבור הדמות הראשית – נטלי פולוק בת ה-16, שהוא כמובן, בדוי. להשלמת תחושת האמינות של העולם הווירטואלי של הדמות הבדיונית הם יצרו גם שני חשבונות טוויטר מזויפים – לחברה הכי טובה של הגיבורה ולסופרת הנערצת עליה. עמודי הפייסבוק וחשבונות הטוויטר מאפשרים לקוראים לשוחח עם הסופרות, לשאול אותן שאלות באופן ישיר ולנתח ביחד איתן את הסיפורים וההתרחשויות.
אין ספק שפעילות הכותבות במדיה החברתית יכולה לסייע להצלחת סדרת הספרים ולהגביר את אהדת בני הנוער אליה ועל כך ניתן ללמוד מכמות האוהדים בדף ומהאינטראקציה הערה בין הקוראים לדמות ולסופרות בדף הפייסבוק.
עדי לשם, שכתבה את הפוסט מסכמת:

שימוש נבון במדיה החברתית יכול לסייע בגישור הפער בין הקורא לבין הטקסט. כך ניתן להעשיר את הספר ולהעמיק את החיבור הרגשי של הקורא לדמויות הכתובות. עם זאת, שימוש מוגזם, לא זהיר ושיווקי נטו, עלול לרדד את המסרים של הספר, להסיט את המיקוד מהסיפור אל הדמות ולשנות לחלוטין את מטרתו הראשונית של הכותב.

בעידן בו ספריות נאלצות להתמודד עם בעיות תקציביות והתאמת הספריות לצרכים המשתנים על כל הכרוך מכך : החל מארגון מחדש של חללי הספרייה וכלה בצורך המתעורר לעתים למיזוג ספריות , כדאי להכיר ניסיונות של ספריות אחרות בנושא .

אחת הבעיות שעל הספריות להתמודד עימן היא ארגון מחדש של האוספים ודילולם.

במאמר מעניין שהתפרסם בגיליון קיץ 2010 של כתב העת :
Issues in Science and Technology Librarianship
בשם:
How Much Space Does a Library Need? Justifying Collections Space in an Electronic Age
מתוארת שיטה לחישוב גודלה של ספרייה באוניברסיטת פנסילבניה, שהייתה אמורה להוות מיזוג של שתי ספריות קיימות – ספרייה למדעי הפיזיקה וספרייה למתמטיקה – מיזוג שהצריך דילול אוספים.

השיטה התבססה על גיל החומר המצוטט כמדד לדילול. גיל הציטוטים התבסס על בדיקת הציטוטים בפרסומים האחרונים של אנשי הסגל בהסתמך על Web of Sciences ופרסומים באתרי הבית של החוקרים. המטרה הייתה לקבוע עד כמה אחורנית בזמן צריך ללכת כדי לכלול 70% 80% ו- 90% מהציטוטים. מהבדיקה עלה, בין היתר, שיש קשר בין משתנה הדיסציפלינה וגיל החומר המצוטט ובמתמטיקה נוהגים לצטט חומר ישן יותר.

למדד גיל הציטוטים יש כמובן מגבלות, והמגבלה העיקרית היא שהוא משקף את צורכי החוקרים ולא את הצרכים של כלל משתמשי הספרייה. לכן לאיזון התמונה נלקחו בחשבון, לצורך הדילול, גם מדדים נוספים וכמובן, כבמקרים אלה, גם הפוליטיקה הפנימית שיחקה תפקיד…

על כל אלה במאמר המלא …

Yottalook הוא מנוע חיפוש חופשי ייעודי לדימות רפואי שפותח על ידי רדיולוגים למען רדיולוגים.

על פי מה שמתואר באתר מנוע החיפוש משתמש בטכנולוגיות סמנטיות מתקדמות של שפה טבעית ואונטולוגיות רפואיות כמו Radlex כדי לנתח את השאילתה ולספק תוצאות רלוונטיות.

מנשק החיפוש כולל 5 לשוניות: אתרי ווב, תמונות, כתבי עת , ספרים ואנטומיה. המנוע מאחזר אתרי ווב בתחום הרדיולוגיה ודימות רפואי, תמונות בתחום ממקורות שפיטים, מאמרים מכתבי עת רפואיים, מקורות באנטומיה שמתבססים על אטלסים באנטומיה ורדיולוגיה, וספרים בנושא מתוך גוגל ספרים.

לאתר המנוע

ספריות אוניברסיטת ת"א רכשו מנוי ל – Proquest Dissertations & Theses Full text

המאגר כולל עבודות לתואר שני ושלישי בכל תחומי הלימוד לפי החלוקה הבאה :
+ פרטים ביבליוגרפיים של עבודות החל מ – 1861.
+ תקצירים של עבודות  לתואר שלישי החל מ – 1980.
+ תקצירים של עבודות לתואר שני החל מ – 1988.
+ עבודות בטקסט מלא החל מ – 1997.  

למידע נוסף

הספריות תהיינה סגורות בתאריכים 22.8 – 27.8 (כולל) לרגל חופשה מרוכזת באוניברסיטה.
והפעם … לקראת החופשה פוסט שלא בענייני ספרנות.

התרבויות , כללי ההתנהגות והמנהגים שונים מארץ לארץ .. קודים של התנהגות מקובלים במדינה אחת ייתפסו כמוזרים ועלולים להביא למצב מביך במדינה אחרת.

האתר International Etiquette Guide מספק מידע על כללי התנהגות ומנהגים במדינות השונות. אז לקראת הנסיעה לחו"ל, ובכלל, לא יזיק להכירו …

חופשה נעימה

לאתר

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

מה הם העקרונות, ההיבט הפרקטי? הפוטנציאל של הנתונים המקושרים? ותפקיד הספריות בתחום זה?

היום מספר ארגונים בווב כגון: data.gov.uk וה- bbc אימצו את הנתונים המקושרים. גם לספריות יש יוזמות בתחום.

מידע על יזמות אלו ונושאים כלליים בנושא אפשר למצוא בהרצאות שהתקיימו ביום הפתוח שארגנה TALIS ב- British Library ביולי 2010.

כל הרצאות הוידיאו זמינות עתה לצפייה חופשית

ראיון עם ד"ר Ben Shahshahani שעומד בראש מדעי החיפוש במעבדות יאהו, אשר מתמקדים בהיבט המדעי של אחזור מידע, כרית טקסט ושפה טבעית.

בראיון דיבר על השינויים שחלו בגישה לחיפוש מידע ומשפיעים על תוצאות החיפוש.
לא עוד חיפוש אחר 10 התוצאות הרלוונטיות ביותר אלא שילוב מידע ממקורות שונים – מאגרי מידע וחדשות, אתרי חברתיים תמונות ווידאו.

נעשה שימוש בטכנולוגיה חדשה שמנסה להבין את האובייקטים , תכונות וקשרים ואת כוונת החיפוש של המשתמש. זה בא לידי ביטוי גם במאפיין search assist שמציע למחפש המידע אסטרטגיות חיפוש מהן הוא יכול לבחור את המתאימה לו ביותר. לאחרונה ההצעות במאפיין זה רגישות לזמן בו מתרחשים אירועים מסוימים שקשורים לנושא החיפוש.

אשר לחיפוש חברתי – נעשה שימוש במקורות מידע מאתרים חברתיים כדי להבין יותר את המשתמש אבל גם זה מותאם לשאילתה ולמשתמש. לא לכל משתמש האלגוריתם יציג מידע מאתרים חברתיים.

ד"ר Ben Shahshahani רואה בתהליך החיפוש דיאלוג מתמשך בין המשתמש והמערכת . מנוע החיפוש משתדל להבין בה בעת את התכנים ואת המשתמש וזה מה שתורם לתוצאות החיפוש ולחווית המשתמש.

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

קטלוג הספרייה כולל כמות גדולה של מידע איכותי מובנה. למרות זאת מידע זה אינו נגיש ליישומים סמנטיים. נייר עבודה מכנס שעסק בנושא דבלין קור ויישומי מידע-על – 2008 , מתאר כלים וטכניקות בהם השתמשו בקטלוג המאוחד בשוודיה – LIBRIS כדי להפוך את הקטלוג לחלק מהווב הסמנטי והנתונים המקושרים (linked data ) . ובכך לחשוף את המידע שבו.

LIBRIS מאחד 175 ספריות וכולל 6 מיליון רשומות.
המטרות ביצירת מנשק וובי חדש ל-LIBRIS הייתה:
• לאפשר באופן שקוף את זמינות המידע , שמוצג היום למשתמש, גם למכונות/לרובוטים של הווב.
• לאפשר הכנסתו לקטלוג של מידע לא אִינְהֶרֶנְטִי לרשומה עצמה כמו הערות משתמש וקישור לרשומות אחרות
• לטפל בחוסר העקביות בקטלוג שהיה תוצאה של שינויים בכללי הקטלוג במהלך השנים.

נייר העבודה כולל סקירה על ההיבט הטכני של המנשק החדש של הקטלוג ומתמקד יותר בקישורים אל ובין מקורות המידע והמכניזם שאפשרו את נגישות הנתונים יותר מאשר בתיאור מלא של מקורות המידע .

במסגרת פיתוח מנשק חדש שיהיה חלק מהווב הסמנטי פותחו מספר מרכיבים שמטרתם הייתה להפוך את מערכת ניהול הספרייה לדוברת RDF . נגישות הקטלוג למערכות מחוץ לקהילת הספרייה מתאפשר בשל שימוש בסטנדרטים מקובלים לתיאור פריטי המידע – Dublin core לתיאור המידע הביבליוגרפי, FOAF לתיאור אנשים וארגונים ו- SKOS לשפות מבוקרות. הכנסת קישורים בין רשומות עם אותו מפתח וקישורים למקורות חיצוניים כגון: Wikipedia ו- DBpedia מאפשרים למשתמש לאתר מידע נוסף על כל אחד מפריטי המידע.

פרטים נוספים בנייר העבודה עצמו
ה-proceeding של הכנס : international conference on Dublin Core and Metadata Applications

Antropologi.info הוא מנוע חיפוש חדש ייעודי לאנתרופולוגיה . המנוע הוא מנוע מותאם אישית של גוגל. מאחוריו עומד אנתרופולוג, עיתונאי באוסלו Lorenz Khazaleh. מנוע החיפוש מחפש רק בכתבי עת חופשיים באנתרופולוגיה. אפשר לראות באתר את רשימת כתבי העת שבהם נערך החיפוש ולגשת לאתר של כל אחד מכתבי העת . רוב כתבי העת הם בשפה האנגלית. בנוסף לכתבי עת בשפה האנגלית המנוע מחפש גם בכתבי העת בשפות שונות אחרות: גרמנית, סקנדינבית, ספרדית, פורטוגזית, סלובנית, קרואטית, סרבית, פולנית, צ'כית וצרפתית.

למנוע החיפוש

הספרייה המרכזית מקיימת מפגשי שיח בין יוצרים, סטודנטים וחוקרים מתחומי האמנות והתרבות.
במסגרת זו הנכם מוזמנים למפגש שיח בהנחיית יהונתן דיין – תלמיד מחקר בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב, הכותב בימים אלה עבודת מחקר העוסקת ביצירתו של הרמן מלוויל. 
המפגש יתקיים ביום ג' 17 באוגוסט בשעה 16:45 בחדר הסמינרים בקומת הכניסה של הספרייה המרכזית.

'בעבור האדם, שוכן היבשה, היה הים עוד מקדמת דנא המרחב האחר – מרחב שהילך על דמיונו קסם ואימה גם יחד. דרך מופעיו הספרותיים של הים – האופן בו תירגם האדם את רשמיו ממרחב זה לביטוי פואטי, ננסה להתחקות אחר המורכבות הדיאלקטית שביחסי אדם-ים; ים-אדם.
במפגש נתבונן בדימויי הים המופעים במיתוסי בריאה שונים במקרא, בברית החדשה, באודיסיאה ובספרות הויקטוריאנית והמודרנית'.

להזמנה
לא נדרש ידע מוקדם, הכניסה חופשית לכולם 
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לעידית רוזן iditr@tauex.tau.ac.il

בארצות הברית מציינים בימים אלה 50 שנה ליציאת הספר "אל תיגע בזמיר" שראה אור ב-11 ביולי 1960 .
הספר "אל תיגע בזמיר" (באנגלית: To kill a mockingbird), זוכה פרס פוליצר שתורגם לכ-40 שפות זכה מיד עם צאתו להצלחה אדירה, נמכר עד היום בכ-30 מליון עותקים  ואף עובד לסרט.
מאז פרסומו, "אל תיגע בזמיר" נחשב לקריאת חובה בבתי-ספר רבים בארץ ובעולם. הספר נבחר ב-1999 כספר המאה של ירחון הספריות בארצות הברית. בבריטניה בחר בו איגוד הספריות כספר האחד החשוב ביותר לקריאה בידי מבוגרים. הסרט שנעשה לפיו נבחר לשימור בספריית הקונגרס.
הרומן עוסק בבעיית הגזענות בדרום ארצות-הברית ומתרחש ב-1935 במחוז "מיקום" שבאלבמה. העלילה מתמקדת בהתבגרותם של שני אחים ילדיו של עורך-דין, המייצג גבר שחור הנאשם ללא עוול בכפו באונס צעירה לבנה. על רקע המשפט, אשר חושף את הגזענות והדעות הקדומות של החברה כלפי שחורים, חווים הילדים על בשרם את המחיר הקשה שמשלמים המתנגדים לאפליה. באמצעות כתיבה רגישה וכנה הטיחה הרפר לי בפני תושבי ארצות-הברית את חוליי החברה ובמרוצת השנים הפך הספר לאבן דרך במאבק לשוויון וזכויות-אדם.

שנת ה-50 ל"אל תיגע בזמיר" מאת הארפר לי צויין בארצות הברית בכבוד ובהיקף השמורים לקלסיקות מכובדות.
זהו ספרה היחיד של הרפר לי, שמאז פרסום הספר נמנעה מלהופיע בראיונות, היא הסכימה לקבל תארי כבוד, אך סירבה לנאום בטקסים שבהם קיבלה אותם.

לציון המאורע, הוקם אתר אינטרנט מיוחד ובו לוח אירועים המתוכננים לכמה חודשים. באתר ישנה אף אפשרות להאזין לספר.
ברוח ימינו אלו אף נפתח דף פייסבוק לאוהדים (מונה למעלה מ-11 אלף אוהדים).

זהו אחד הספרים שהשפיעו על דורות של אמריקאים כמו גם על קוראים בכל העולם, אחד הספרים שיש האומרים שהיתה לו אפילו איזושהי השפעה על מערכת הבחירות האחרונה בארצות הברית.
הספר משאיר את הקוראים עם תהיות הרלוונטיות גם לזמננו: האם גם אצלנו קיימות דעות קדומות המעוורות את עינינו? האם גם אנו נוהגים על פי מוסכמות חברתיות החזקות מאיתנו?

הספר נמצא בספרייה המרכזית ב-3 עותקים בעברית (813.54 לי), ועותק אחד באנגלית (813.54 lee)

מחקר מעניין שנערך בשיתוף בין JISC ו- British Library שם לו למטרה לבדוק לאורך 3 שנים את התנהגות החיפוש של החוקרים של מחר. המחקר השתמש בשיטות מחקר כמותיות ואיכותניות ובחן את התנהגות החיפוש של סטודנטים לתואר שלישי באנגליה מדור Y (ילידי 1980-2000) וסטודנטים מבוגרים יותר. תוצאות המחקר של השנה הראשונה של המחקר – 2009 – 2010 התפרסמו בדו" ח בחודש יוני 2010.

תוצאות המחקר חשובות לספרנים מידענים ועושי מדיניות בבואם לענות על הצרכים של הסטודנטים מדור ה-y  .

בגישה הכללית לחיפוש מידע ושימוש במקורות המחקר לא נמצאו הבדלים בולטים בין סטודנטים מקבוצת גיל 1982-1994 ובין סטודנטים מבוגרים יותר. המשתנה תחום המחקר נמצא כמשפיע על התנהגות החיפוש יותר מאשר משתנה הגיל או שנת הלימודים.

יחד עם זאת נמצאו הבדלים מסוימים בין הסטודנטים מקבוצת דור Y לבין סטודנטים מבוגרים יותר בעיקר בכל הקשור לבקשת עזרה וגישה למחקר.

נמצא שסטודנטים מדור Y נוטים להיעזר במנחים שלהם יותר מסטודנטים מבוגרים יותר – כך למשל 33% מהסטודנטים מדור Y דווחו שהם לא נעזרו אף פעם בצוות הספרייה . .

השימוש באוספי הספרייה הוא רב , אבל רק 36% מהסטודנטים מדור y ו- 25% מהסטודנטים המבוגרים יותר משתמשים בשירותי ההשאלה הבין-ספרייתית .משתנה תחום המחקר נמצא בהקשר זה בעל קשר חזק  יותר – 42% מהסטודנטים ממדעי הרוח משתמשים בשירותי ההשאלה הבין-ספרייתית לעומת 13% מהסטודנטים למדעים.

מספר השערות של המחקר ביחס לדור Y אוששו בעוד שהשערות אחרות הופרכו כך למשל – ההשערה שדור Y נמצא מיומן יותר בכל הקשור לאוריינות מידע אוששה . לעומת זאת ההשערה שסטודנטים מדור Y נוטים פחות להשתמש בחומרים מודפסים ויעדיפו תמיד להשתמש גרסאות אלקטרוניות לא אוששה עד כה…

ממצאים נוספים ומעניינים בדו"ח המלא..