Agriprofiles וניצול הפוטנציאל של VIVO בתחום החקלאות

Vivo הוא יישום וובי סמנטי חופשי בקוד פתוח שמאפשר גילוי ידע מחקרי ברמת המוסד ומעבר לו. היישום פותח כבר ב- 2003  על ידי אוניברסיטת קורנל. . היישום מספק מידע מקושר באמצעות RDF     ובכך הופך את המשתתפים בו לחלק מהווב הסמנטי.

רשת VIVO      בווב היא  רשת לאומית בה משתתפים מוסדות  בעלי התקנה מקומית של VIVO    או בעלי יישומים עם יכולת  לספק מידע סמנטי . כיום חברים בה 7 מוסדות  בארה"ב  והיא פתוחה למוסדות נוספים שירצו להצטרף..

לאחרונה נעשה ניסיון לנצל את הפוטנציאל של vivo  לסקטור המחקר בתחום החקלאות . ניסיון  זה הוליד את Agriprofiles – כלי לגילוי ידע  בתחום החקלאות

למידע נוסף

נתונים מקושרים וספריות – מבחר מצגות

מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא. ב- 10 בפברואר 2015  התקיים  מפגש /כינוס   בספרייה הציבורית בסאן פרנסיסקו – Library Data [R]evolution: Applying Linked Data Concepts  . המפגש התקיים   גם בחסותו  של OCLC      במסגרת סדרת הדיונים    “Collective Insight"

סדרת ההרצאות עסקה  ביישום הנתונים המקושרים בספריות.  5 מצגות וידאו מהכינוס זמינות כעת ב-YouTube. ארבע מהן זמינות גם כקובצי pdf. ההרצאות  הן:

Walk Before You Run: Prerequisites to Linked Data

BIBFRAME Update – Why, What, When

Making Library Collections Discoverable on the Web

Linked Data in the Library Workflow Ecosystem

BIBFLOW: Linked Data in the Not-So-Wild

כמה מסרים מההרצאות:

יישומי נתונים מקושרים  לא יהיו  ברי עניין אם מנועי חיפוש לא ימצאו את אתרי הספריות והמאגרים יסרקו ויבינו את מידע העל שלהם .  הגדלת נגישות האוסף בגוגל   תעשה באמצעות יישום כללים שנוגעים לאופטימיזציה של מנועי חיפוש  כולל   נוכחות הספרייה בויקיפדיה, ב-freebase, ב- wikidata , ב- google places/google my business  .  נוכחות כזו חשובה לנראות  ב- knowledge graph של גוגל.  שימוש ב- schema.org שבה תומכים מנועי חיפוש  מרכזיים גוגל , בינג יאהו וינדקס   יגדיל  אף הוא את נראות האתרים והאוספים.

עוד דובר על ה- BIBFRAME כמודל שמטרתו לספק למנועי  חיפוש תיאור באופן שניתן לניצול יעיל.

הגדלת הנראות של הספרייה בווב  קשורה גם לקטלוג  ישויות  ויישום כללי RDA

מידע נוסף במצגות ובקובצי ה- pdf

גידול דרמטי בגישה הפתוחה –31 דצמבר 2014

החל משנת 2005 מתפרסמים מדי רבעון נתונים ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics  בסדרה Dramatic Growth of Open Access .

ציוני דרך עיקריים על פי דוח 31 בדצמבר 2014:

  • במאגר  arXiv  למעלה ממיליון מסמכים
  • גידול של 89%  במספר כתבי העת החופשיים שמספרם מגיע ל- 82,363  . שיתוף הפעולה של הספריות עם  Electronic Journals Library הוסיף 38,865  כתבי עת חופשיים ב- 2014 .
  • גידול  של 53%  במספר הספרים האלקטרוניים החופשיים ב-  Directory of Open Access Books . נוספו 863   ספרים בגישה פתוחה  שמספרם הכולל מגיע ל- 2,482  ספרים. גידול של 46%  במספר המו"לים.  נוספו 25  ומספרם הכולל הוא 79

גידול ניכר נרשם גם במקורות המידע הבאים:

פריטי המידע השונים בארכיון האינטרנט, Highwire Pressמנוע החיפוש למאגרים מוסדיים  BASE,  PubMedCentral ,   DOAJ, RePECSocial Sciences Research Network (SSRN) , OpenDOAR

למידע נוסף בכתבה

לנתונים המלאים

מקורות מידע אקדמיים – רשימה מוארת

רשימה מוארת מעודכנת לפברואר 2015 של מקורות מידע אקדמיים אפשר למצוא בכתובת:

http://whitepapers.virtualprivatelibrary.net/Scholar.pdf . הרשימה ארוכה ומשתרעת על פני 68 עמודים .

מקורות המידע  כוללים; מנועי חיפוש בתוכם מנועי חיפוש מותאמים אישית, , מקורות על הרשת העמוקה, מקורות למדריכים,קורסים מקוונים, מאגרים מוסדיים, כתבי עת בגישה פתוחה, חיפוש אנשים,  תזות ועוד. ברשימת המקורות אפשר למצוא קישורים לרשימות דומות ספציפיות יותר של  אותו מחבר כגון רשימה מעודכנת  מה-2 במרץ  2015 שכוללת מקורות מידע על הרשת העמוקה ועוד.

התיאור של כול אחד ממקורות המידע ברשימה מקל על הבחירה. סיווג מקורות המידע על פי סוגי  מקורות/ כלים  יכול היה לתרום לניווט ברשימה.

לרשימת מקורות המידע

ספריות אקדמיות 2015 – תחזיות

בינואר EDUCATE        פרסם רשימה של 10 נושאים עיקריים שקשורים לטכנולוגיות מידע  בתחום החינוך בכלל בה דובר על נקודת פיתול /מפנה בשנת 2015 .  בפברואר פורסמה ב- library journal  כתבה מעניינת ובה רשימה  של תחזיות שנוגעות לספריות אקדמיות בפרט.

הרשימה כוללת 10 נושאים עיקריים :

  • השכלה גבוהה אלטרנטיבית  –  רבות דובר על ה-MOOCs  כמפנה בתחום ההשכלה הגבוהה אבל נראה שהנושא קצת דעך והנושא העולה הוא מה שמכונה  Competency-based education – השכלה וקרדיט שהמדד שלו הוא לא זמן השהות בכיתה בהרצאות אלא הידע והיכולת לעשות. ספריות וספרנים יצטרכו ללמוד כיצד להיכנס למשוואה זו של צורות חינוך לא מסורתיות.
  • תפקידים חדשים לספרנים בתחומים מתפתחים כגון חווית המשתמש , והמשך גיוס עובדים שאינם MLS
  • אוריינות מידע והמסמך של ACRL  – ACRL   פרסמה את הגרסה האחרונה של המסגרת החדשה לאוריינות מידע שמהווה מסגרת לפעילות הספריות והספרנים האקדמיים בתחום. מסמך זה פותח דרך לספרנים, סגל ואחרים במוסד לעצב תוכניות הדרכה חדשות וכול  מה שקשור לאוריינות מידע.
  • מעבר לפתיחות –  צפויה התפתחות בתחום חומרי ההוראה הפתוחים OER  .  ספריות אקדמיות תהיינה המובילות בקידום ה- OER . מן הצפוי שתהיה רגישות גבוהה לנושא  בעיקר בתחום ה- open science
  • השכלה דיגיטלית – השכלה באמצעות פלטפורמות דיגיטליות תהווה כר הזדמנויות חדשות לספריות אקדמיות
  • נגישות  לבעלי מוגבלויות – עדיף להתחיל בנושא בצעדים איטיים ובטוחים תחילה באתר הבית לאחר מכן במשאבים האלקטרוניים מאשר להיאלץ  לעשות זאת במהירות ובדחק בלחץ של גורמים חיצונים
  • חללים פתוחים בספרייה – מן הצפוי ששנת 2015  תהווה המשך להתפתחויות בתחום וספריות תלמדנה האחת מהשנייה כיצד לעשות זאת היטב
  • ספרים אלקטרוניים – למרות חוסר שביעות רצון שמסתמנת בתחום זה החל מגישה, מדינות שיתוף וכלה בתמחור ,  צפויה  מגמה של עליה בתחום בשנת 2015 ומו"לים ימשיכו להענות לצרכי הספריות
  • נתוני סטודנטים –  תפותחנה  מערכות לניתוח למידה כדי לספק שירותים אישיים יותר לסטודנטים למרות הסכנה לפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. . ספריות תתרומנה  בתחום זה  במיוחד באופן בו ניתן לגיס מערכות כאלה בצורה נכונה ומועילה בקמפוס
  • מנהיגות – בעלי תפקידים בספריות אקדמיות בדרגות השונות ידרשו להשקיע אנרגיה בבניית עתיד בטוח של הספרייה כתורמת להצלחת הסטודנט, הסגל והמוסד. הרשימה בתחום זה ארוכה – נתונים מקושרים, אתרי הבית,  e-science ועוד

פירוט נוסף בכתבה

גוגל וטוויטר – חידוש ההסכם?

מנועי החיפוש  בינג   ויאהו  נהנים מהסכם עם טוויטר על הכללת מידע מטוויטר בזמן אמת בתוצאות החיפוש  שלהם. לגוגל היה הסכם  דומה עם טוויטר  מאז 2009  אבל ההסכם לא חודש ב- 2011.

על פי דיווח מבלומברג שתי החברות  גוגל וטוויטר הגיעו להסכם לחדש את הכללתו אוטומטית של מידע בזמן אמת מטוויטר בתוצאות החיפוש של גוגל  במחצית הראשונה של השנה.יש לציין שטוויטר סרבה להתייחס לנושא

שיתוף פעולה זה ישחרר את גוגל מהצורך לסרוק את שירותי טוייטר כדי לכלול ציוצים באינדקס – תהליך  שגוזל זמן. ההסכם החדש יאפשר את נראות הציוצים בתוצאות החיפוש  של גוגל מיד לאחר שנכתבו בטוויטר.

העסקה  תהיה חיובית לטוויטר אבל עלולות  להיות לה השלכות שליליות על הרשת החברתית של גוגל – גוגל +.   ישנן פרשנויות שחידוש ההסכם מהווה הנמכת הילוך מצד גוגל ביחס לגוגל פלוס

לכתבה  בנושא

רשתות חברתיות – עשרה כלים שימושיים לבעלי עסקים קטנים ואחרים

בעלי עסקים  זקוקים  לכלים כדי לקבל תובנות  לגבי העסק שלהם, לגלות מה אנשים אחרים חושבים עליהם , לשווק את העסקים.  שיווק רב נעשה דרך הרשתות החברתיות.

כתבה  שהתפרסמה ב- 5 בפברואר 2015 כוללת רשימה של עשרה  כלים  שימושיים   שממלאים פונקציות שונות  כגון פרסום תכנים ברשתות השונות בצורה יעילה , עריכת סקרים , ויזואליזציה של תכנים , מעקב אחרי  הפעילות  ברשתות חברתיות  בהקשר של העסק , ניהול המידע ברשתות חברתיות ממקום אחד ועוד. יש לציין שלא כול הכלים חופשיים, חלקם מאפשרים התנסות חינמית

ברשימת הכלים נמצאים הכלים:

TypeformBrand24Personapp , Sendible , Everypost,   Mass Planner , HowSociableAutre PlaneteTopsy , Hootsuite

ליד כול אחד מהכלים יש תיאור קצר על הכלי והפונקציונאליות שלו.   הכלים מוגדרים  בכתבה כמיועדים לבעלי עסקים קטנים אבל גם משתמשים אחרים ברשתות חברתיות יכולים להפיק מהם תועלת.

לכתבה

Open Data Barometer – מצב הגישה הפתוחה לנתונים בעולם

הגישה הפתוחה לנתונים  היא חלק נכבד  מהמהפכה הדיגיטלית של הממשלות  אך עדיין קיימים פערים בין המדינות השונות. על פי  הדוח  השנתי השני  Open Data Barometer מינואר 2015, שעקב אחר ההתפתחויות בתחום הנתונים הפתוחים ב- 86 מדינות ברחבי העולם , בראש המדינות שמיישמות מדיניות הנתונים הפתוחים עומדת אנגליה ,שהשיקה ב- 2010 את הפורטל data.gov.uk , עם ציון של 100. אחריה ארה"ב עם ציון של 92.66  , ושוודיה עם ציון של 83.7 .  אך המצב שונה בשאר המדינות כך למשל  ישראל קיבלה ציון של 52.97   כמעט מחצית מזה של אנגליה,  וקולומביה  שנמצאת במקום ה- 40 קיבלה ציון של 32.8. נתונים אלו מעידים על הפערים הקיימים בין המדינות בעולם בתחום.

וגם במדינות המתקדמות בתחום עדיין יש מה לעשות, ויעידו על כך דברי  Tim Berners-Lee ממציא ה- Web   ומיסדה של   World Wide Web Foundation        – הגוף שעומד מאחורי Open Data Barometer :

"Despite coming top of the rankings, the UK has a long way to go. The release of map data is something where the UK has lagged behind, and you’d think postcodes would be part of the open structure of the UK, but they’re not."

לכתבה בנושא

לדוח המלא

Global Ejournal Library – שירות גילוי ידע של מאמרים בגישה פתוחה

ביום שלישי 20 בינואר 2015 התקיימה בספרייה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב הרצאה של אילנה מחברת Pro-Book  בה הציגה את הכלי לגילוי ידע של מאמרים בגישה פתוחה   אותו  משווקת החברה  –  Global Ejournal Library .

הפלטפורמה מאפשרת חיפוש ב- 20000 כתבי עת בגישה פתוחה  שכוללים כ- 8 מיליון מאמרים מ- 130 ארצות.  מבחינה זו יש למערכת יתרון על פני ספריות דיגיטליות בגישה פתוחה  כמו DOAJ  כי היא מאפשרת חשיפה גם  לחומרים גם מארצות אחרות.. המערכת כוללת  חומרים ממסלול הזהב של הגישה הפתוחה כלומר אינה מכסה את כול מה שנכלל במאגרים המוסדיים, כמו כן הפלטפורמה מכסה גם כתבי עת מקצועיים. המערכת כוללת כיסוי נרחב של התחום הביורפואי, הנדסה וטכנולוגיה  וכוללת  חומרים גם ממדעי החברה אמנויות ומדעי הרוח. מן הראוי לציין ש- 13000 כתבי עת מתוך 20000 שמכסה המערכת הם שפיטים  (peer reviewed).

החיפוש נעשה עד רמת התקציר.  בתוצאות החיפוש מקבלים את הטקסט המלא.

קיימות במערכת מגוון אפשרויות סינון והצגה ויזואלית. ריכוז המאמרים החופשיים במערכת אחת מאפשר חשיפה לחומרים שהם שייכים   לרשת הלא נראית   גם אם הם קיימים אי שם באינדקסים ובתוצאות החיפוש של מערכות אחרות כולל גוגל סקולר אך המשתמש לא תמיד נחשף אליהם.

העלות של המערכת נמוכה יחסית וספריות בכלל  במיוחד ספריות שאין להם מנוי למו"לים  מובילים של כתבי עת יכולות להפיק ממנה תועלת מרבית.

המערכת פתוחה לניסיון למשתמשי אוניברסיטת תל אביב עד 30   במרץ 2015  בכתובות:

http://54.254.103.93/search/login/

http://login.gejlibrary.com/

למצגת ההרצאה

40 מנועי חיפוש נבחרים לסטודנטים

באינטרנט  יש  שפע של מנועי חיפוש למטרות שונות  ומסוגים שונים- מנועי אינדקס, מנועי על ומנועי חיפוש ייעודיים

בכתבה ב- 20 שהתפרסמה  ב- Learnu בינואר 2015 יש  רשימה של 40 מנועי חיפוש שמוגדרים כמיועדים לסטודנטים. מנועי החיפוש ברשימה מסווגים  לקטגוריות הבאות:  מנועי חיפוש אקדמיים, מנועי על , מנועי חיפוש לקובצי מדיה (תמונות ווידיאו)  ומנועי חיפוש חברתיים.

רבים ממנועי החיפוש ברשימה בוודאי מוכרים . מבין מנועי העל כדאי לציין  את מנוע החיפוש info.com אשר  משלב  בתוצאות החיפוש שלו  תוצאות ממנועי חיפוש המובילים כולל –  Google, yahoo, Bing, Yandex, Ask, Open Directory   . מאחר ואין חפיפה גדולה בין תוצאות החיפוש של מנועי החיפוש יש בחיפוש זה יתרון. אפשר להגביל   את תוצאות החיפוש לתמונות, חדשות  ועוד.

כפי שמצוין באתר למנוע  יש לו גם תוספי תוכנה _ (plugins)למספר דפדפנים.

מנוע על נוסף שיכול להקל את מלאכת החיפוש הוא  MsFreckles .

כדאי לזכור גם את מנוע החיפוש לחיפוש חומרים בגישה פתוחה ממאגרי מידע מוסדיים base .

לרשימת מנועי החיפוש

ספרים אלקטרוניים 2015 – מגמות ותחזיות

בינואר 2015  התפרסמה כתבה ב-2   חלקים ב- information today   בנושא ספרים אלקטרוניים בשנת 2015 – מגמות ותחזיות.  המידע שלהלן לקוח מכתבות אלו.

בארה"ב – על פי דוח Book Stats של    AAP האחרון מדצמבר 2014 חלה עליה ברווחים מספרים אלקטרוניים ב- 5.6%  יחסית  ל – 2013

על פי דוח הספרים של Kobo מדצמבר 2014  ההערכה היא ששוויו של שוק הספרים העולמי הנוכחי  הוא 14.5 מיליארד דולר והתחזיות שיגדל ל- 22 מיליארד ב- 2017.  על פי דברי נשיא KOBO     חלה התקדמות עצומה בשוק זה מבחינת הגידול במספר המולים, המשתמשים והטכנולוגיות החדשות.

באירופה שלא  כארה"ב המגמה חזקה פחות.  – 8%  מצריכת הספרים הכללית בצרפת, פחות מ- 4% בגרמניה ואיטליה, 1% בשוודיה ונורבגיה  על פי דוח ה- new York times. אנליסטים סבורים שמחירם הגבוה של  הספרים הוא הגורם העיקרי למצב זה . המחיר הממוצע של גרסה אלקטרונית של רומן רב מכר בגרמניה או בצרפת הוא 20$  בהשוואה ל- 9$  בבריטניה.

באסיה יפן היא המובילה בשוק הספרים האלקטרוניים עם 15% מכלל שוק הספרים .

שירותי המנוי לספרים אלקטרוניים נמצאים בעליה.  בתחום זה ראויה לציון Scribd

לאור נתונים אלו נשאלת השאלה האם הגיע סופו של הספר המודפס?    מסתבר שלא. על פי סקר  של The Bookseller נמצא ש- 75% בגילאים 16-24 מעדיפים את הספר המודפס על פני האלקטרוני.

זאת ועוד, מחקר מעניין מצא  שלקריאה מקורא אלקטרוני השפעה שלילית על השינה ואיכותה.

יודעי דבר מאמינים שלקורא בשנת 2020 – 2030 תהיינה שתי ספריות – האחת של ספרים בדפוס והשנייה של ספרים אלקטרוניים.

לכתבה 1

לכתבה 2

DuckDuckGo – גידול ניכר בשימוש ב- 2014

מנוע החיפוש DuckDuckGo מתאפיין בכך  שהוא שומר על הפרטיות של המשתמש. הוא אינו משתף שאילתות של המשתמשים עם אתרים אחרים, אינו שומר היסטוריה של חיפושים ואינו שומר מידע  שקשור למקום/ מחשב  של המשתמש – כפי שעושים מנועי חיפוש אחרים כדי  להגדיל את מאמצי הפרסום שלהם.

נתונים סטטיסטיים  השנה מורים על  גידול ניכר במספר המשתמשים שלו. בסוף 2014  נרשמו  כ- 7 מיליון  שאילתות ישירות ביום .  הגידול ניכר בעיקר בסוף השנה  ואחראים בחברה מייחסים זאת  להוספתו כאופצית חיפוש  בדפדפנים של  Apple  ו- Mozilla.  בספטמבר  Apple  הטמיעה את  DuckDuckGO   כאופצית חיפוש בדפדפן   Safari  ( גוגל הוא עדיין ברירת המחדל)  . בנובמבר  Mozilla הוסיפה את DuckDuckGo לדפדפן  Firefox.

נתוני  השימוש ב- DuckDuckGO   מלמדים שצעדים אלה תרמו לגידול.  בעוד שב-8 החודשים הראשונים של שנת 2014  שיעור  הגידול  הממוצע החודשי היה 3.5%  בארבעת החודשים האחרונים של השנה קצב הגידול  היה 10.2%   – כמעט פי 3.

יש להניח גם שהגידול בשימוש ב- DuckDuckGO   מלמד על המודעות הגוברת בקרב משתמשים לבעית הפרטיות במרשתת.

מידע נוסף בכתבה בנושא

OCLC ו- British Library חברו יחדיו – אופציה מהירה וגמישה יותר להשאלה בינספרייתית

על פי הצהרה מתאריך 8 בינואר 2015 שירות ההשאלה הבינספרייתית   של OCLC      ושל ה- British Library   חברו יחדיו  כדי לספק לספריות  אופציה חדשה מהירה יותר וגמישה יותר להספקת פרסומים.  אופציה זו תאפשר לספריות לוודא את הזמינות  של המסמכים ב- British Library לפני ההזמנה  ואת זמינות האופציה של הספקת מסמכים דיגיטלית  שתקצר את זמן ההשאלה למספר דקות.  כמו כן תספק לספריות  מגוון אופציות להספקת מסמכים ומחיר.

אופצית הרכש החדשה תפשט גם את תהליכי הספרייה בכול הקשור למחויבות לזכויות יוצרים  ספריות יוכלו להמשיך להשתמש בשירותי ההשאלה הבינספרייתית של OCLC       – IFM     לתשלום הרכישות.

ספריות  בעלות חשבונות קיימים ב- British Library ימשיכו לקבל מחיר  דיפרנציאלי  נלווה לחשבונות שלהם.

על פי דברי בכיר ב- OCLC הספריות הן הנשכרות מההסכם ;

"OCLC's partnership with the British Library makes it possible for WorldShare ILL libraries to quickly determine if documents are available, and have them delivered to users—sometimes within minutes These expanded options for interlibrary loan and document delivery will save library staff time and effort, and will deliver greater value for library users."

פרטים נוספים כולל מדריך לביצוע הרכישות בהצהרה המלאה

2015 – מגמות בולטות בטכנולוגיות מידע

בשנת 2014  היינו עדים ל- 4 מגמות בולטות בטכנולוגיה – האינטרנט של הדברים, הנתונים הגדולים, המעבר לענן  ובטחון הסייבר.

מה הן התחזיות ביחס  למגמות אלה ב- 2015?

האינטרנט של הדברים –  ימשך הגידול בהשקעות באינטרנט של הדברים. על פי ABI  Research חל ב- 2014 גידול של 20% במכשירים המחוברים. בשנת 2015 על פי Cisco יהיו 25  ביליון מכשירים מחוברים ואלה יוכפלו ל- 50 ביליון מכשירים ב- 2020.

עד כה ההשקעות באינטרנט של הדברים  באו בעיקר מתחום טכנולוגיות המידע  והטלקום. ב- 2015 חוזים שהשקעות באינטרנט של הדברים יגדלו אף מחוץ לתעשייה זו. תעשיית הקמעונאות במיוחד תכנס לתחום זה דרך  הטכנולוגיה הלבישה.

אחת התוצאות של גידול  זה היא דרישה גדלה בשוק למדעני  נתונים  data scientists  שידעו לנתח את המידע על מנת להגיע לתובנות ולמודיעין עסקי . מגמה זו הסתמנה כבר ב- 2014  והיא תמשך גם ב- 2015.

הנתונים הגדולים –  המשמעות של הנתונים הגדולים היא גם היכולת להפיק תובנות מהנתונים. ב- 2014  ארגונים קבלו החלטות אינטליגנטיות יותר בכול הנוגע ללקוחות שלהם. ב- 2014 מנועי המלצות מתוחכמים כמו Amazon  , Netflix  ו- Google  צפו את תחומי העניין של המשתמשים בדיוק רב יותר . חלה התקדמות גם בתחומים אחרים  כגון לוגיסטיקה קמאונאות ותקציב בשל  ההתקדמות בתחום המודיעין העסקי.

על פי IDC  ב- 2015  צופים השקעות גדולות יותר בתוכנות לניתוח הנתונים הגדולים.

הענן – שנת 2014  הייתה שנה גדולה למחשוב ענן. בשנת 2015 יחול גידול נוסף בתחום זה. הנתונים הגדולים  שנוצרים מהאינטרנט של הדברים הם מניע חשוב למעבר לענן. מחקר IDG    מצא  ש- 61%  מהארגונים ישקיעו  בטכנולוגיות כדי לשפר את פתרונות הענן.

אבטחה בסייבר – תעשיית  האבטחה  בסייבר חייבת להשקיע בגיוס כשרונות  ובעלי מיומנויות  בתחום.

לכתבה  בנושא

גוגל – תחזיות ל- 2015

בשנת 2014  מנוע החיפוש גוגל המשיך להיות דומיננטי בשוק החיפוש ותפס  67% משוק החיפוש על מחשבים שולחניים בארה"ב

אך לגבי העתיד על פי דברי CEO   Larry Page  החברה  מתכוונת להרחיב את פעילותה מעבר לשוק החיפוש.

על פי תחזיות גוגל תרחיב את פעילותה ב-4 תחומים נוספים:

  • גרסה צרכנית של  Google Glass. לא ברור מה המוצר יציע מעבר לשלב  ה"אב טיפוס" . צופים לירידה במחירו של המוצר.
  • השקעותיה של גוגל  ב-   YouTube גדולות. צופים שגוגל תעשה עסקאות עם  חברות פרסום כדי להביא את תקציבי הפרסום שלהן ל- Youtube.
  • חברת גוגל תעשה צעדים להרחיב את שוק מערכת ההפעלה אנדרואיד שתופסת כבר היום 80% מהסמרטפונים בעולם על ידי פיתוח גרסאות מתקדמות  וגם צעדים בכיוון מכשירים לבישים נתמכי אנדרואיד.
  • כמו כן צופים המשך חקירות חוסר אמון כלפי החברה באירופה. למרות שגוגל  ממקדת מאמצים בתחומי עסקים חדשים החיפוש הוא עדיין מקור לחמה של החברה   והדומיננטיות של החברה בתחום זה תמשיך להיות כרוכה ב"כאבי ראש"  של חקירות חוסר אמון.  בין הטענות שהושמעו כנגדה בעבר היו מתן עדיפות       בתוצאות החיפוש   לפלטפורמות שלה כגון   -Youtube  – Google+    על פני פלטפורמות מתחרות, נושא "הזכות להישכח"  –  זכות שמתירה לאנשים לבקש ששמם לא יופיע בתוצאות החיפוש אם התכנים לא רלוונטיים או לא עדכניים.  כול אלה מעידים על חשדות נרחבות בגוגל באירופה  שצופים שתמשכנה.

לכתבה בנושא

Open culture ומקורות נוספים לספרים אלקטרוניים למכשירים ניידים

Open Culture כשמו כן הוא הוא פורטל שכולל קישורים למבחר משאבים אלקטרוניים חופשיים: קורסים, סרטים, ספרים אלקטרוניים, ספרי לימוד, תמונות, ספרי אודיו כולל גם 700 ספרים אלקטרונים ל- Ipad  ל-  Kindle   ומכשירים ניידים נוספים.

קובצי אודיו חופשיים מתוך ספרים אפשר למצוא ב- LibriVox . LibriVox הוא פרויקט שלא למטרות רווח של מתנדבים שמקליטים ומעלים לאתר גרסאות אודיו של פרקים מתוך ספרים ברשות הציבור. הטקסטים ברובם לקוחים מפרויקט גוטנברג וארכיון האינטרנט.

למעוניינים בספרים  נוספים למכשירים אלקטרוניים  כדאי לזכור גם את שירותי המנוי הזולים  של אמזון  – kindle unlimited מציע  נכון להיום תמורת 9.99  דולר בחודש גישה ל- 700000 כותרים ואלפי ספרי אודיו.  ב- Audible from Amazon אפשר תמורת 14.95 דולר להאזין לאין סוף קובצי אודיו של ספרים. גם ב- Oyster אפשר תמורת 9.95 דולר לחודש להאזין למספר רב של קובצי אודיו.

לכתבה בנושא

האם בעיות הפרטיות ברשת תיפתרנה עד שנת 2025 – מומחים משיבים בסקר pew

ההתפתחויות ברשת שכרוכים בהטשטשות הגבולות בין מידע ציבורי ופרטיות מעוררים את נושא עתיד הפרטיות. סקר מומחים שערך pew ענה על הדעה השנויה במחלוקת האם פוליטיקאים ותעשיית הטכנולוגיה יוכלו ליצור תשתית בטוחה של פרטיות עד שנת 2025  שתבטיח חדשנות לצד הגנת המידע האישי.

בסקר השתתפו אנשי טכנולוגיה, חוקרים,  מנהלים, עושי מדיניות ואנליסטים.

כ- 55% מתוך 2511 המשיבים לסקר ענו שהם אינם מאמינים שתשתית כזו תתקיים בעשור הבא לעומת 45% שטענו שזה אכן יקרה. למרות חילוקי הדעות  בנושא זה היו דעות משותפות כך למשל הדיעה שהחיים המקוונים באופיים הם ציבוריים. היה אף מי שהרחיק לכת ואמר  "  “Privacy will be the new taboo and will not be appreciated or understood by upcoming generations.”

דעות נוספות  של מומחים בדוח המלא

Google מעבירה את Freebase ל- Wikidata

Freebase   הושק ב- 2007 כבסיס נתונים מובנים של הוויקיפדיה. הוא כולל מידע על ספרים, סרטים, אנשים, מקומות  ועוד.. בסיס הנתונים עבר לידי גוגל בשנת 2010 כאשר רכשה את Metaweb חברת ההזנק שעמדה מאוחרי הפרויקט.  Wikidata הוא פרויקט של Wikimedia  שהושק ב-2012,  דומה במהותו במידה מסוימת ל- Freebase וקשור לוויקיפדיה ולפרויקטים נוספים של Wikimedia .

ב- 16 בדצמבר 2014 גוגל הודיעה שהיא מעבירה את בסיס הנתונים  של Freebase ל- Wikidata  מתוך הכרה שבהיותו פרויקט של – Wikimedia  -Wikimedia  ראויה יותר ומתאימה  יותר להוביל בסיס ידע משותף.

במהלך שנת 2015 עד סוף יוני 2015  Freebase  יהיה זמין לקריאה בלבד ולאחר מכן יושבת .

Freebase  תמך  במתן גישה לנתונים למפתחים באמצעות API . לפני  השבתתו  של  Freebase  ב-30 ביוני 2015 כולל ה- API ,  גוגל תשיק API לחיפוש ישויות מ- Knowledge Graph .

על פי גוגל צעד זה מהווה תמיכה ב- Wikidata  מבלי לפגוע במפתחים:

“is the best first step we can take toward becoming a constructive participant in the Wikidata community, but we’ll look to continually evolve our role to support the goal of a comprehensive open database of common knowledge that anyone can use.”

מחדשות הגישה הפתוחה

  • Springer   ו- Simula השיקו סדרת ספרים חדשה  Simula SpringerBriefs on Computing  שמטרתה לספק מבואות למדעי המחשב. הסדרה מציגה את  המצב הקיים ומעלה שאלות חשובות בתחום. כול הספרים בסדרה הם בגישה פתוחה , מאפשרים שיתוף והפצה של מידע. Simula Research Laboratory    הוא ארגון נורבגי מוביל שמתמחה במחשוב. סדרת הספרים   תעסוק בנושאים שהם מתחום המומחיות של הארגון  כולל  טכנולוגית תקשורת, הנדסת תוכנה ומחשוב מדעי.   לכתבה
  • המו"ל   Wiley  תומך באוניברסיטאות במעבר לגישה פתוחה. אוניברסיטאות שמשלמות גם דמי מנוי לפרסומים ותשלום עבור מאמרים בגישה פתוחה יקבלו קרדיט על APC   (עלות הפרסום) בהסתמך על השנה הקודמת. הקרדיט על APC      יתאפשר  עבור פרסום ב-2 הפלטפורמות של Wiley  – פלטפורמת הגישה הפתוחה ופלטפורמת ה- OnlineOpen  –  אופצית הגישה הפתוחה ההיברידית של Wiley . לכתבה

Frontiers משיק כתבי עת בגישה פתוחה במדעי החברה והרוח

Frontiers – מו"ל בגישה פתוחה הצהיר ב- 17 בדצמבר 2014 על השקתה של  סדרה של כתבי עת בגישה פתוחה בתחומי מדעי החברה והרוח.  כתב העת הראשון  Frontiers in Digital Humanities יפרסם מאמרים בנושאים בהם מדעי המחשב  ומדעי הרוח מצטלבים.. כתבי עת נוספים בסדרה יהיו Frontiers in Economics  ו- Frontiers in Management

בשנה האחרונה Frontiers   השיק 20 כתבי עת חדשים בגישה פתוחה במדעים, רפואה והנדסה. עם  50 כתבי עת בגישה פתוחה ו- 26000   מאמרים שפיטים הוא נחשב לאחד  המו"לים המובילים בתחום הגישה הפתוחה.

לידיעה

למידע נוסף