איך לכתוב מאמר אקדמי מצוין? איך תעלו את הסיכוי שהמאמר שלכם יתפרסם?

Good articleבמקרים רבים מאמר שמוגש לפרסום בכתב עת אקדמי נדחה מיד עם הגשתו, לעתים אף מבלי שיעבור לשלב שיפוט העמיתים. איך תגדילו את הסיכוי שהמאמר שלכם יתפרסם, ולאחר מכן גם ייקרא ע"י קוראים רבים ככל האפשר? בסדנת כתיבה אקדמית שהספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה ארגנה בחודש מרץ 2016 ניתנו טיפים לכתיבת מאמר אקדמי מצוין. הסדנה הועברה ע"י Jaap van Harten מטעם המו"ל האקדמי Elsevier.

Elsevier

בין הטיפים שניתנו:

  • מאמר מצוין משלב תוכן מעניין, מקורי, שנותן פתרון לבעיה קשה בנושא עדכני, ביחד עם הצגת נתונים ברורה ומובנית באופן לוגי.
  • קריטריונים לבחירה בכתב העת המתאים, כגון התאמה של איכות כתב העת הנבחר לאיכות המחקר, קהל היעד, כתבי העת שבהם התפרסמו מאמרים שמצוטטים במאמר, מטרות כתב העת והיקף הכיסוי שלו, וסוגי המאמרים והנושאים ה"חמים" שמתפרסמים בו.
  • להקפיד על ההוראות במדריך למחברים של כתב העת כבר מהטיוטה הראשונה.
  • נדיר שמאמר מתקבל מיד עם הגשתו. גם אם בכוונת העורך לפרסם את המאמר, לרוב צריך להתייחס להערות הסוקרים ולשכתב את המאמר במידה זו או אחרת. על המחברים לכתוב מכתב תגובה מפורט, שבו תשובה ספציפית (ומנומסת) מתחת לכל אחת מההערות. בכל תשובה יש לפרט את השינוי שנעשה, ואם לא נעשה – מדוע. אם התשובה להערה אינה ידועה, יש לציין זאת.
  • אם המאמר נדחה ומעוניינים להגישו לכתב עת אחר, חשוב לנהוג בהגשה השנייה כאילו מדובר בטיוטה חדשה. בממוצע, מאמר שנדחה מוגש לכתב עת נוסף תוך 3 ימים! פירושו של דבר שבמקרים רבים המאמר מוגש שנית ללא שינוי. כדאי להתייחס בכובד ראש להערות הסוקרים, הן מפני שהן מהוות ייעוץ מקצועי ומעמיק, והן מפני שיש סיכוי רב שאותם סוקרים ישתתפו בשיפוט העמיתים גם בכתב העת השני. בנוסף, לכל כתב עת יש הוראות שונות למחברים ויש להתייחס אליהן.
  • סדר מומלץ לכתיבת פרקי המאמר: להתחיל בתיאור הנתונים בתרשימים ו/או טבלאות – מומלץ להתמקד בתרשים או בטבלה שמייצג/ת הכי טוב את המסר העיקרי של המאמר ולבנות את המאמר כך שיתמוך במסר זה. להמשיך בכתיבת התוצאות, השיטות, הדיון, המבוא, המסקנות, ולבסוף – הכותר והתקציר. הומלץ להימנע מלהתחיל בכתיבת פרק השיטות, כפי שרבים נוהגים לעשות, כי זה עלול לגרום להכללת ניסויים שאינם מדווחים בתוצאות.
  • דגשים לכתיבת חלקי המאמר השונים ולמידע שחשוב לכלול בהם, למשל:
    • מטרת הכותר היא למשוך את הקוראים להיכנס למאמר. כותר אינפורמטיבי וקצר ככל האפשר מגדיל את כמות ההורדות והציטוטים של המאמר.
    • הוזכרו קריטריונים הקובעים מי רשאי להירשם כמחבר שנקבעו ע"י "Vancouver Group". קיימות בעיות רבות בנושא, כגון השמטת מחברים שצריכים להיכלל או הוספת מחברים שלא תרמו משמעותית למחקר, כשמחברים משיבים טובה תחת טובה זה לזה בכוונה להעלות את ה- h-index שלהם.
    • שימוש במילות מפתח לא כלליות ולא צרות מדי יגדיל את הסיכוי שהמאמר יימצא.
    • בתקציר יש לכלול תוצאות עיקריות, מומלץ להזכיר גם ערכים מספריים מדויקים.
    • על המבוא לשכנע את הקוראים שהעבודה רלוונטית עבורם, והוא מתחיל מתיאור כללי של הבעיה ושל הפתרונות הקיימים ומגבלותיהם ומסתיים בפתרון הספציפי שמוצע.
    • נדרש אזכור מפורש של אישור וועדת אתיקה בפרק השיטות, כשמתוארים ניסויים בבני אדם או בבעלי חיים.
    • פרק המסקנות הוא מהחלקים הנקראים ביותר במאמר ולכן חשוב שיעביר מסר שחשוב שאנשים יזכרו בעת קריאת המאמר. הוא אינו מהווה סיכום של המאמר (זו מטרת התקציר).
    • את הרשימה הביבליוגרפית יש לכתוב לפי סגנון הציטוט של כתב העת*. מומלץ להימנע מציטוט התכתבויות אישיות ומאמרים שטרם התפרסמו, כיוון שהם אינם ניתנים לבדיקה. (*ספריות אוניברסיטת תל אביב מציעות כלים לניהול מידע ביבליוגרפי שמסייעים ביצירת ציטוטים ורשימות ביבליוגרפיות במגוון סגנונות ציטוט).

טיפים נוספים בנושא המידע בחלקי המאמר השונים תוכלו למצוא בסיכום המלא של הסדנה.

  • ניתנו טיפים לכתיבת המכתב המלווה, שמטרתו לשווק את המאמר לעורך כתב העת ולשכנעו מדוע כדאי לפרסם את המאמר, בדיוק כמו מכתב פנייה לקבלה לעבודה. במכתב יש לנמק מדוע המאמר מתאים לכתב העת, וניתן גם להציע סוקרים מתחום המחקר הרלוונטי שישתתפו בשיפוט העמיתים. ניתן לציין בצורה מנומקת גם מי לא מתאים לסקור את העבודה (למשל, קבוצת חוקרים מתחרה).
  • נסקרו סוגיות אתיות בפרסום, כגון "פיברוק" או זיוף תוצאות, פלגיאט, אי ציון כל המחברים השותפים, הגשה כפולה של המאמר לכתבי עת שונים ועוד. יש עלייה בשכיחות העבירות האתיות בכל העולם, ולכן המו"לים הגדולים בודקים את הנושאים הללו בקפדנות יתרה. למשל, כל מאמר שמוגש נסרק לבדיקת חפיפה מול מאגר של כל הפרסומים מ-1991 ואילך, ותוכן ישן יותר מוסף למאגר בהתמדה. במאגר ScienceDirect של Elsevier המאמרים שנעשו בהם עבירות אתיות אינם נמחקים, אלא מוספת להם ההערה "RETRACTED" והסיבה לכך. הכלל הידוע בקהילה המדעית הוא "פרסם או היעלם", אך אפשר לפרסם וגם להיעלם בגלל פרסום לא אתי.

לסיכום המלא של סדנת כתיבה אקדמית – טיפים לכתיבת מאמר אקדמי ולפרסומו

באתר Elsevier Publishing Campus ניתן למצוא מידע וקורסים מקוונים לחוקרים בנושא כתיבת מאמרים וספרים, כיצד לבצע שיפוט עמיתים, אתיקה במחקר ובפרסום, כתיבת בקשות למענקים וכיו"ב. הקורסים וההרצאות המקוונים נגישים לאחר רישום (בחינם) לאתר.

מאגר המידע Compendex עובר מתיחת פנים

מאגר המידע הביבליוגרפי Compendex מספק גישה למידע מחקרי וטכני רב בכל תחומי ההנדסה. הוא כולל מיליוני ציטוטים ביבליוגרפים ותקצירים מתוך אלפי כתבי עת וכנסים.

בוובינר שהעבירה חברת  Elsevier פורטו השינויים שנעשו ב-2015 במאגר Compendex היושב על  פלטפורמת Engineering Village, בנוסף סופר מה צפוי להשתפר ולהשתנות ב Compendex ב- 2016.Ei comp png

עיקרי הדברים בוובינר:

מה נעשה ב-2015:

  1. שיתוף פעולה עם ProQuest בנוגע לתזות. 87,000 תזות הוספו ל Compendex – בנושאי הנדסה אזרחית, הנדסת חשמל והנדסת מכונות. התזות מ – 2001 עד עכשיו וימשיכו להתעדכן.
  2. 400,000 מאמרים מכנסים הוספו ל- Compendex, כולל 1000 כנסים שלא היו שם קודם כלל.
  3. נוספה לשונית בה ניתן לראות את הביבליוגרפיה של המאמר ולדעת אילו מראי מקום מופיעים בו.  כרגע מדובר רק על מאמרים שפורסמו מ- 2016 והלאה, אך הם מתכננים לחזור אחורה ולהוסיף זאת גם למאמרים ישנים יותר.
  4. נוספו 15,000 מאמרים של Society of Automotive Engineers) SAE). כעת יש במאגר כ- 103,000. המאמרים שהוספו הם בנושאי: מנועים, מטוס זעיר ללא טייס, דלקים, רכבים ועוד.

מאפיינים שנוספו לפלטפורמה:

  1. כעת ניתן לעשות העברה אוטומטית של המידע ל Mendeley, לעומת שמירת המידע כקובץ והעברה ידנית ל Mendeley.
  2. נעשו שינויים בהתראות\ALERTS
  3. נוספו Tutorials למשתמשים חדשים. כל סרטון עד  2-3 דקות.
  4. כשעוברים מחיפוש פשוט למתקדם המאגרים הנבחרים נשארים. בעבר היה צורך לבחור אותם מחדש.
  5. כותרות המאמרים הפכו ללחיצות, דבר שמקובל בעולם מאגרי המידע ולא היה ב- Engineering Village עד עכשיו.
  6. ניתן ליצור 10 תיקיות שונות לשמירת רשומות ביבליוגרפיות. מספר גדול יותר מבעבר (רק כשמחוברים למערכת)
  7. הפיכת האתר ליותר נגיש לבעלי מוגבלויות.

תוכניות ל-2016:

  1. יכולת לחפש מידע מספרי לא באותיות (מכיוון שבהנדסה יש הרבה מספרים, רישיונות, נתונים וכו').
  2. כרגע תזות הן רק משנת 2001, המטרה היא במהלך 2016 לחזור אחורה עד 1997.
  3. Knovel – המשך הקשר ושיפור מעבר המידע בין Knovel ל Engineering Village.
  4. שיפור החיפוש כך שיהיה מעבר קל יותר בין תוצאות החיפוש לחזרה לחיפוש עצמו.
  5. המשך שיפור הנגישות.

תוכלו לצפות בוובינר באתר של Engineering Village.  הצפייה מתאפשרת לאחר רישום ללא עלות ל-BrightTALK עלפי ההנחיות באתר.

ערכה ליצירת ארכיון תוכן ממדיה חברתית

הספריות של אוניברסיטת צפון קרוליינה פיתחו ערכה ליצירת ארכיון של מדיה חברתית. מטרת הערכה לעזור לארגונים של מורשת תרבות ליצור ולפתח אסטרטגיות לאיסוף מידע ממדיה חברתית, לצבור ידע על האופן בו מוסדות אחרים אוספים מידע ברשתות חברתיות, להבין איך חוקרים יכולים להשתמש בתוכן הנאסף מהמדיה החברתית, לנסות ולהעריך מה ההשלכות החוקיות והאתיות של איסוף ואכסון התוכן הנאסף ולפתח טכניקות להעשרת האוספים של תוכן ממדיה חברתית בעלויות מינימליות. הערכה מאגדת כלים לאיסוף מידע מטוויטר ואינסטגרםlogoNCSU

הרעיון מאחורי ערכת הארכיון של המדיה החברתית, כפי שבוטא בהודעה לעיתונות, הוא לאפשר לאסוף מידע בהתבסס על תגים, מיקום, תיעוד וכדומה. מדובר במידע שללא כלים אלו לא ייאסף ולא יקבל ביטוי במחקר. מדיה חברתית הפכה למקום בו אנשים מבטאים רעיונות ומתדיינים על אירועים. דברים שבעבר נעשו בתכתובת פיזית עברו אל המדיה החברתית. שיח אודות אומנות, אקדמיה, אקטיביזם פוליטי, העלאת מודעות ואינטראקציה אישית ומקצועית מתרחשים דרך מדיה חברתית. אלו דברים שיתכן והיסטוריונים ירצו להתייחס אליהם בעתיד. ללא ארכיון המידע יאבד מאחר ובניגוד לנייר, לא ניתן לאסוף אותו רטרואקטיבית.

החל משנת 2014 ועד נובמבר 2015 נאספו 1.2 מיליון ציוצים אשר משויכים למעל 380,000 חשבונות  291a93dטוויטר. בנוסף נאספו 29,000 תמונות ומידע נוסף מאינסטגרם המשויכים לכ-18,000 חשבונות. הספרנים העוסקים בפרויקט מעוניינים לעודד ספריות אחרות להשתמש בכלים ובאוספים לצרכי ארכיון המדיה החברתית של כל ספרייה.  מאחר ומדובר בסוג חדש של אוספים, הרי שאין עדיין פרקטיקות טובות או נכונות ביחס לחופש השימוש באוסף, שאלות אתיות וחוקיות ופרקטיקות אכסון, שימור ואחזור לטווח ארוך שספריות אחרות יוכלו ליישם מיד.

לקריאה נוספת

SchizConnect – מאגר מידע-על בנושא סכיזופרניה

schizoSchizConnect  – מאגר מידע-על  בנושא סכיזופרניה הושק לאחרונה .

ייחודו של המאגר הוא בכך  שהוא מאפשר לחוקרים ולמשתמשים  לדבר בשפה אחת עם מספר מאגרי מידע הטרוגניים בנושא.  שיתוף פעולה זה ומינוחים אחידים בסט נתונים גדול  מקל על המחקר בנושא.

המאגרים  מהם נשאב המידע עד כה הם:

The University of California Irvine (fBIRN), the Mind Research Network for Neurodiagnostic Discovery (COINS), the Northwestern Universtity Feinberg School of Medicine (NUSDAST). The Information Sciences Institute of the University of Southern California (ISI).

בעתיד הכוונה לשאוב את המידע ממאגרים נוספים.

הטכנולוגיה היא טכנולוגיה של מנועי-על . המערכת מוצגת כמאגר וירטואלי אחד עם שפת חיפוש אחת  אך הנתונים נמצאים במאגרי הספקים ובשליטתם.באתר יש מדריכים לשימוש במאגר

Wang יצרנו של המאגר,  פרופסור משנה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת  Northwestern מצפה שהשימוש במאגר יקדם את המחקר בנושא המכניזם של מחלת הסכיזופרניה . זהו  יעד מרכזי של המוסד הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב.

למאגר

מדריכים לשימוש במאגר

לכתבה בנושא   

 

 

Big, Allied and Dangerous- BAAD – מאגר מידע בנושא טרור

start7National Consortium for the Study of Terrorism and Responses to Terrorism -START   בארה"ב  השיק לאחרונה את    Big Allied and Dangerous -BAAD  – מאגר מידע בנושא טרור שנוצר ומתוחזק על ידי Rockefeller College of Public Affairs and Policy, University at Albany, State University of New York .

המאגר  כולל מידע על הארגונים כולל שנת ייסוד, אידיאולוגיה והקשר עם אל-קעידה ותנועות מסונפות , וקשרים נוספים של הארגונים.

במנשק החיפוש אפשר להזין  מלות מפתח ולבחור אידיאולוגיה ושנה, מספר הרוגים ומספר חברים בארגון. אפשר לדפדף על פי שם הארגון ולקבל מידע על ארץ, מספר חברים, מספר בעלי ברית ומספר יריבים. על כול אחד מהארגונים המוזכרים אפשר לקבל גם פרופיל מלא של הארגון  כולל היסטוריה . אפשר לקבל גם מפה ויזואלית על הקשרים של הארגון עם ארגונים אחרים. לדוגמה מידע על ארגון אל-קעידה.

מקורות המידע מהם נשאב המידע מגוונים: עיתונים, כתבי עת, אתרי ווב, ספרים, מאמרים אקדמיים, דוחות ממשלה, ומאגרי מידע  במיוחד Lexis Nexis . כיום המאגר מונה כ-  120  ארגונים . צוות המחקר בראשותם של  פרופסור   Victor Asal ו-Karl Rethemeyer מתכוון להרחיב את המאגר ל- 600 ארגוני טרור.

בתקופה כמו שלנו בה רבים מעשי הטרור אין ספק שמאגר מסוג זה ישמש את חוקרי הטרור.

למאגר

לכתבה בנושא

 

Semantic Scholar מנוע חיפוש מדעי חדש

 

semanticב- 2 בנובמבר 2015  הושק מנוע החיפוש המדעי Semantic Scholar של  Allen Institute  for Artificial Intelligence  שב. Seattle.

מדען המחשב אורן עציוני בעל היסטוריה מרשימה בתחום כלי החיפוש עומד מאחורי המנוע .

cutמנוע החיפוש קורא, מתמצת ומסווג ממצאים מ-2 מיליון מאמרים מדעיים שמתפרסמים מדי שנה. למעלה ממחצית מסמכים אלה מעולם לא נקראו על ידי יותר מ- 3 אנשים. המערכת סורקת מאמרים מדעיים  בווב  , מזהה ציטוטים והפניות   בטקסט  וממפתחת את הסטים של  הנתונים ושיטות המחקר שבהם נעשה שימוש

תוצאות החיפוש כוללות גם תקציר ומספר ציטוטים בשלב. אפשר לעדן את השאילתה על פי  מספר פרמטרים כולל סטים של נתונים, מחבר, מילות מפתח ותאריך.  בשלב זה  מנוע החיפוש מתמקד במדעי המחשב . בעתיד הכוונה להרחיב את החיפוש בתחומים נוספים: כולל ביולוגיה, פיסיקה ושאר מדעים..

המטרה לסייע לאנשי מדע ולתת בידם כלי לניתוח המצב בתחום המחקר שלהם בדרך קלה יותר כולל תמיכה בשאילתות בשפה טבעית . כדברי אורן עציוני:

“Our vision is of a scientist’s apprentice, giving researchers a very powerful way to analyse what’s going on in their field,” says Oren Etzioni, director of AI2. “If you’re a medical researcher, you could ask ‘what’s the latest on these drug interactions?’ Or even a query in natural language like, ‘what are papers saying about middle-aged women with diabetes and this particular drug?'”

לכתבה בנושא

למנוע החיפוש

" Libraries Transform" – מסע ההסברה של ALA

library-transformב- 29 באוקטובר 2015  ארגון הספריות האמריקאיות  – ALA    השיק את הקמפיין  "Libraries Transform" . מטרתו של הקמפיין שנקבע ל- 3 שנים הוא להגביר את המודעות בקרב הציבור הרחב , בקרב עושי המדיניות וגופי מימון לתפקיד הספריות,  במטרה לגיס משאבים לספריות ולקדם מדיניות מידע בהתאם למטרות המוצהרות של ALA . מסע ההסברה  מתמקד בדרכים בהם ספריות ציבוריות , אקדמיות, ספריות בתי ספר וספריות מיוחדות משנות את הקהילות שלהן, תורמות לאוריינות דיגיטלית, שיתוף ויצירתיות.

because2מדברי אחראים  מטרתו של הקמפיין הוא לשנות את התפיסה, שספריות הן רק מקום שקט לערוך מחקר, לאתר ספר ולקרוא ,   לתפיסה הרואה בספריות מרכזים דינמיים ללמידה בעידן הדיגיטלי,  ספריות שמעודדות הזדמנויות של הפרט שבסופו של דבר  יניעו את ההצלחה של הקהילות והאומה. במסגרת חגיגות  הקמפיין עד כה נערכו ביקורים בספריות , חלוקת שאלונים על ספריות בתחנות מטרו בתמורה לתלוש מתנה , הורדת בנרים ,  ועוד..

אחראים הדגישו את  חשיבות הדיבור של סוגי הספריות השונות   בקול אחד   – הספריות בארה"ב  ולא ספריות מסוג זה או אחר.

ספריות נקראות לעזור להפיץ את המסרים באמצעות  Libraries Transform Toolkit

כמו כן ספריות ומשתמשים נקראים להעביר את השיח למדיה החברתית – פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, פינטרסט  עם ה-האשתג   – libraries transform #

להצהרה של ALA    על הקמפיין

לכתבה בנושא

 

GRID – מאגר מידע חדש חופשי – מוסדות מחקר

gridDigital Science   השיקה ב- 12 באוקטובר 2015 מאגר מידע חופשי שכולל נכון לעת השקתו מידע על כ- 50000 מוסדות מחקר ברחבי העולם. למאגר מנשק וובי  ואפשר גם להוריד את המאגר .

אפשר להגביל את החיפוש במאגר  על פי מספר פרמטרים:  עיר, ארץ, שם מוסד וסוג מוסד – חינוך, בריאות, חברה, ארכיון, שלא למטרות רווח, ממשלה,.פקולטה ואחר.  המידע על כל פריט מידע במאגר כולל קישור למוסד, קישור למידע (אם קיים) על  המאגר בוויקיפדיה, מפה ועוד.. המידע לקוח ממגוון מקורות חופשיים כגון NIH reporter, Pubmed, UK gateway  to Research

המאגר חופשי על פי רישיון cc-by creative commons Attribution 4.0  שמתיר לשתף את המידע ולהשתמש בו לכול מטרה כולל לשימוש מסחרי.

למנשק הוובי של המאגר

להודעה על השקתו akשל המאגר

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי 2015

open-2015שבוע הגישה הפתוחה  הבינלאומי התקיים השנה באופן רשמי  ב- 19 – 25 באוקטובר תחת הסיסמה Open for Collaboration  .  זו השנה השמינית   לקיומו של אירוע כזה במישור הבינלאומי,  ומטרתו היא לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר ולעודד ולשתף מידע ברחבי העולם ללא חיץ פוליטי או כלכלי. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה וברירת מחדל חדשה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא

באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים שהתקיימו בשבוע  זה – סדנאות, מצגות, ודיונים . אפשר למצוא שם גם אירועים עתידיים שיתקיימו בנושא הגישה הפתוחה. את מפת האירועים אפשר למצוא באתר: http://oaacademy.org/open-access-week-2015/?gclid=CJez6diW4MgCFYIIwwod9s8DKA  . המפה מדגישה את האופי הגלובלי של האירוע . ה- hashtag   למעקב אחר האירועים בטוויטר הוא:   #OAWeek 

 

מקורות מידע בתחום מקצועות הבריאות ועוד – רשימות מעודכנות

resourcesרשימה מעודכנת  (16 באוקטובר 2015)  מקיפה של מקורת מידע בתחום הביורפואי  ומקצועות הבריאות פורסמה.

הרשימה מסווגת על פי קטגוריות עיקריות :

מנועי חיפוש

מדריכים נושאיים , אנציקלופדיות ומקורות נוספים

הרשימה פותחה ומתוחזקת על ידי  Marcus P. Zillman

רשימות נוספות שלו שעודכנו לאחרונה הם:  חיפושי מידע באינטרנט, מנועי חיפוש אקדמיים ומקורות לגילוי ידע

פרסומים נוספים שלו ובהם מקורות מידע במגוון נושאים זמינים באתרhttp://www.zillman.us/white-papers/

 

57 כלים שימושיים ליזמים ולמשתמשים אחרים ברשת

יזמים , אנשי עסקים זקוקים לכלים לניהול, מעקב,  שיווק ופרסום וכו'.
tools3רשימה של 57 כלים  שיכולים לסייע בכך התפרסמה ביוני 2015.  הרשימה כוללת כלים יכולים לסייע ליזמים ואנשי עסקים בתחומי עבודתם השונים:

  • יעילות וארגון, כגון ניהול סיסמאות ואחסון בענן
  • מייל ותמיכה בלקוחות
  • גיוס עובדים – מיקור חוץ ועוזרים וירטואליים
  • כתיבת החומר הפרסומי
  • ניהול המדיה החברתית
  • עיצוב גרפי ומיתוג
  • תקשורת צוות
  • ניתוח סטטיסטי של הפעילות באתרtools4
  • ניהול קמפיין  שיווקי בעזרת מייל
  • פיננסים וחישובי מס
  • תמונות חופשיות
  • פונטים

הכלים שימושיים ליזמים ולמשתמשים אחרים . חלק מהכלים חופשיים ברשת

לרשימה המלאה

וידיאו ואודיו – טכנולוגיות וכלי חיפוש ייעודיים

בכל דקה כ- 300 שעות של תכני וידיאו חדשים  מועלים ליוטיוב. למרות זאת הרבה חברות עדיין  משתמשות בטכנולוגית אחזור שמושתתת  על תארנים טקסטואלים   –  hashtags, כותרים  וכו'

sightDextro  השיקה לאחרונה פלטפורמת חיפוש חדשה לחיפוש וידיאו מסוג שונהDextro   משתמשת באלגוריתם  שמזהה את האלמנטים האודיו-ויזואליים של הוידיאו עצמו  באופן זה הוידיאו עצמו הוא בר חיפוש. MIC  –  אתר חדשות חָבַר ל- Dexto ומשתמש בפלטפורמה שנקראת Sight Sound & Motion – SSM    כדי לאתר קובצי וידיאו חדשותיים בזמן אמת, שאחרת יקשה לאתרם.

פלטפורמת  חיפוש ייעודית זו לוידיאו מצטרפת  למנועי חיפוש ותיקים יותר ולכלים נוספים בשלבי פיתוח טכנולוגי.

בכתבה שהתפרסמה ב- 4 באוקטובר 2015 אפשר למצוא מידע על טכנולוגיות  מתפתחות בתחום ורשימה של מנועי חיפוש ייעודיים כאלה ביניהם  :

מידע נוסף על טכנולוגיות וכלים בכתבה

ספריות אקדמיות ו-altmetrics

altmetricsלפני כ- 5 שנים בקירוב, ב- 20 באוקטובר 2010, התפרסם  "altmetrics :a manifesto"   בו נאמר שלאור הגידול בספרות,  שלושת המדדים  המסורתיים – Peer-review  ,   מדדים מבוססי ציטוטים ומדד JIF  אינם מדביקים את הקצב, ומדדים אלטרנטיביים ברמת  המאמר  שמתבססים בעיקר על יישומי ווב 2.0  כגון אתרי סימניות חברתיות,  תוכנות ביבליוגרפיות , רשתות חברתיות , בלוגים ומיקרובלוגים,  יכולים  לעקוב בזמן אמת אחר האימפקט המדעי.

מאז הספרות גדלה והמדדים האלטרנטיביים ה- altmetrics    לא דחקו את רגליהם של המדדים המסורתיים , אבל תחום זה התפתח וקיבל לגיטימציה.

ספריות החלו להשתמש במדדים אלו להערכה ולקבלת החלטות שנוגעות לפיתוח אוספים, אחרות פתחו שירותי יעץ רלוונטיים לסגל לחוקרים ולסטודנטים במטרה לעזור להם להשתמש במדדים אלו  לצרכים שונים – קידום, מימון וקשר עם חוקרים אחרים.

בכתבה מעניינת שהתפרסמה ב- 6 באוקטובר 2015   ניתן למצוא עדויות מפי העוסקים במלאכה  על תוכניות הדרכה וסדנאות של ספריות בנושא ה- altmetrics    שנועדו לעזור לחוקרים להבין מדדים אלו בהקשר למדדים המסורתיים. מודגשת בכתבה חשיבות העבודה הישירה מול המחלקות . לצד סדנאות  מוצעות גם הדרכות אישיות.  נושא ה-altmetrics  מוצע גם כחלק מסדנאות רחבות יותר בנושאים כגון :  מדע פתוח , שיתוף מידע וניהול מידע.

alt2עוד ניתן למצוא בכתבה מידע על פלטפורמות כגון Altmetric.com  ו-   Plum Analytics   שמציעות מגוון כלים לניתוח נתוני ה- altmetrics ותרומתם .

למידע נוסף בכתבה

כנס ארגון המו"לים הבינלאומי – מבחר מצגות, קובצי אודיו ווידיאו

paThe Association of Learned and Professional Society Publishers – ALPSP   – הוא הארגון הבינלאומי של המו"לים שלא למטרות רווח. הארגון כולל  כיום כ- 300 חברים מ-40 מדינות,  וממלא תפקיד פעיל בתקשורת המדעית. הוא מייצג את האינטרסים של חבריו ושם לו למטרה להכינם להתמודדות עם אתגרי העתיד באמצעות מחקר, הדרכות ויזמות משותפות.

במסגרת פעילות הארגון  מתקיים כנס שנתי  של הארגון  (ALPSP CONFERENCE )  למפגש ודיון בבעיות משותפות, אתגרים והזדמנויות שעומדות בפני תעשיית המו"לות היום , חילופי מידע וידע ויזמות חדשות.   כנס ALPSP        2015  התקיים ב- 9-11 בספטמבר בלונדון.

ההרצאות בכנס היו במגוון נושאים כגון :  התנהגות החוקרים לאור השינויים בתקשורת המדעית ודיגיטציה מתמשכת של חומרים, כיצד לשפר את שירותי הספרייה לחוקרים, חקר  ניסיון המשתמש  ופיתוח אסטרטגיות של הוצאה לאור  בהתאם,  ההתפתחויות בווב והשפעתם על צריכת תכנים ופרסומם, כרית טקסט ונתונים, דרכים למו"לים קטנים לפרוץ, יזמות חדשות והתפתחויות – כגון ORCID , PLOS, Bookmetrix , OrgRef  ועוד,  הספר האקדמי של העתיד , סטנדרטים מפרספקטיבות שונות –  של המוסדות האקדמיים , המו"לים, ו- NISO  ,התפתחויות בכול הקשור לזכויות יוצרים ועוד.

קישורים למבחר מצגות, קובצי אודיו ווידיאו  אפשר למצוא באתר

ויקישיתוף ותחרות הצילום "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת "

wikishi2בימים אלה מתקיימת תחרות הצילום הבינלאומית  "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת". תחרות זו  לצילום ותיעוד של אתרי מורשת ברחבי העולם, מתקיימת זו השנה השישית ב-32 מדינות ברחבי העולם. זו השנה הרביעית שבה גם אתרים ממדינת ישראל משתתפים בתחרות.

התחרות שהחלה השנה ב- 13 בספטמבר  2015  נמשכת עד 13 באוקטובר 2015 . במהלך תקופה זו ניתן להעלות לאתר ויקישיתוף  תמונות של אתרים בישראל מתוך הרשימה של אתרים המשתתפים בתחרות ולזכות בפרסים. אתר ויקישיתוף הוא מאגר חופשי של תמונות וקבצי מדיה שמשמש את ויקיפדיה ועל פי מה שמצוין  באתר הוא כולל למעלה מ- 28 מיליון קובצי מדיה לשימוש חופשי וכולם יכולים לתרום לו.

בנוסף מתקיימים במהלך תקופת התחרות הנ"ל סיורים ופעילויות שונות ללא תשלום.

למידע נוסף וקישורים רלוונטיים נוספים באתר התחרות

ויקיפדיה ו-Elsevier – שיתוף פעולה נפלא או WikiGate?

מאז השקתה של הויקיפדיה ב- 2001 היא הפכה לאתר מבוקש  מאוד עם 500 מיליון מבקרים ייחודיים מדי חודש.  לרבים היא מהווה צעד ראשון בחיפוש אחר מידע.

wikielמתוך הכרה בחשיבות מידע מדעי אמין  שיגיע לציבור רחב זה של משתמשים,  לאחרונה המו"ל  Elsevier   תרם 45 חשבונות חופשיים ל- sciencedirect  לעורכים של ויקיפדיה כדי לסייע להם בעבודתם. Sciencedirect  שכולל כרבע מהחומר המדעי השפיט בעולם נחשב למאגר הדגל  של Elsevier  .

תרומה זו של Elsevier  נעשתה במסגרת תוכנית  Wikipedia Library  שמטרתה לסייע לעורכים של ויקיפדיה בעבודתם על ידי מתן גישה לחומר איכותי ואמין.  גישה לחומר אמין מאפשר לעורכים לתקן מידע ולצטט מקורות אמינים.


מן הראוי לציין שצוות ה- Wikipedia Library    מעודד שיתוף פעולה בין מו"לים, ספריות וספקים נוספים של חומר אמין , עליהם נמנים כיום גם  JSTOR (Journal Storage), Oxford University Press, Royal Society, HighBeam Research, Questia Online Library, British Newspaper Archive, Cochrane Collaboration, BMJ Newspapers.com  ואחרים..

wikipedia

אלא שהפעם התרומה של Elsevier    לעורכי  הויקיפדיה עוררה ביקורת מצד חסידי הגישה הפתוחה ועוררה שאלות בדבר המחויבות של הוויקיפדיה לגישה הפתוחה.

Michael Eisen  אחד ממייסדי תנועת הגישה הפתוחה צייץ  בטוויטר  :

"shocked to see @wikipedia working hand-in-hand with Elsevier to populate encylopedia w/links people cannot access" …" וכינה זאת  WikiGate. החשש של Eisen הוא שהחשבונות החופשיים של Elsevier  לעורכים יעודדו עורכי וויקיפדיה להוסיף הפניות למאמרים שנמצאים מעבר ל"חומת התשלום"  של Elsevier  כלומר למאמרים שהגישה לגולשים שאינם מנויים חסומה. ההצעה שלו היא שויקיפדיה תספק ציטוטים אך לא קישורים פעילים למאמרים שנמצאים מעבר ל"חומת התשלום" .  והוא אינו היחיד בהתרסה זו כנגד שיתוף פעולה  זה של הוויקיפדיה ו- Elsevier.

כנגד המתריסים נמצאו קולות לא מבוטלים של תומכים במדיניות של Wikipedia Library  לשתף פעולה עם מו"לים. קולם של תומכים אלו נשמע ב- Wikipedia Science Conference  האחרון ביניהם מארגן הכנס שסבור ששיתוף פעולה זה הוא נפלא ויעידו על כך דבריו:

"Personally, I think the Wikipedia Library project (which gives Wikipedia editors free access to pay-walled or restricted resources like Science Direct) is wonderful. As a university staff member, I don't use it myself, but I'm glad Wikipedians outside the ivory towers get to use academic sources. Wikipedia aims to be an open-access summary of reliable knowledge—not a summary of open-access knowledge. The best scholarly sources are often not open-access: Wikipedia has to operate in this real world, not the world we ideally want."

אין ספק שויכוח זה משקף את המצב הקיים בין חסידיה האדוקים של  הגישה  הפתוחה למתונים יותר.

 

עתיד הספריות 2015 – מגמות אתגרים וטכנולוגיות – דו"ח NMC

horizon-2015Horizon Project     הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר בשנים הבאות  . הדו"ח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .

אחת מהגרסאות של הדו"ח  עוסקת בעתיד הספריות . בפוסט קודם מיולי 2015 כאשר הדוח הסופי שעוסק בעתיד הספריות לשנת 2015 עדיין לא היה מוכן,  כתבתי על דוח מקדים שכולל את דעתם של מומחים והמסקנות הסופיות .  היום הדוח  הסופי זמין  חופשי. הוא כולל מגמות עיקריות , אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות שיש להן השפעה על  ספריות אקדמיות ברחבי העולם.

המגמות , האתרים וההתפתחויות הטכנולוגיות הן כפי שזוהו בדוח המקדים.

מגמות עיקריות באימוץ טכנולוגיות בספריות אקדמיות ובספריות מחקר שזוהו

בטווח של 5 שנים ומעלה:

  • גידול בנגישות של תכני מחקר
  • חישוב מחדש של חללי הספרייה

בטווח של 3 שנים ומעלה :

  • Evolving Nature of the Scholarly Record- שינויים באופי של התיעוד והפרסום המדעי – לא רק התוצר הסופי אלא תוצרי ביניים בשלבים השונים של המחקר וכו'
  • התמקדות בניהול נתוני מחקר לפרסומים בכתבי עת.

בטווח קצר – שנה –שנתיים:

  • הכרת יתר  בערך של ניסיון המשתמש
  • מתן עדיפות לתכני מובייל בשירותי הספריות כגון גרסאות מובייל של אתרי הבית , קטלוגים וכו' והשאלה

אתגרים  משמעותיים שעומדים בפני  אימוץ הטכנולוגיה

אתגרים פתירים:

  • שילוב ספריות וספריות אקדמיות בתוכנית הלימודים
  • שיפור האוריינטציה הדיגיטלית

אתגרים קשים – אתגרים מובנים אבל הפתרונות  חמקמקים וקשים להגדרה:

  • התמודדות עם תחרות מערוצי גילוי ידע אלטרנטיביים
  • מחשבה מחודשת על תפקידי הספרנים והמיומנויות שלהם

אתגרים קשים במיוחד שקשה אפילו להגדירם :

  • אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי – חשיבה אחרת לתמיכה ביזמות ובמודלים עסקיים חדשים
  • ניהול התיישנות המידע – בעולם בו אנו עדים לגידול מואץ במידע, בכלי תוכנה ובכלים טכנולוגיים יש צורך יותר מתמיד בכלים אפקטיביים לקבוע מה התיישן ואינו נמצא בשימוש בכול תחום מחקר ולאתר, לארגן ולאחזר את המידע שחשוב לנו כיום.

התפתחויות טכנולוגיות חשובות לספריות אקדמיות וספריות מחקר

בטווח של שנה או פחות :

  • Makerspaces– חללים בספרייה /סדנאות לעשה זאת בעצמך – בעידן של רובוטיקה, יישומי תלת מימד  ועוד  יש חשיבות  לסדנאות שמציעות כלים וניסיון למידה לעזור לאנשים לממש את הרעיונות היצירתיים שלהם. בספריות לרוב חללים עם מדפסות תלת מימד, תוכנה חומרים וכלים למטרה זו.
  • לימוד מקוון

בטווח של שנתיים או שלוש:

  • ויזואליזציה של מידע
  • הווב הסמנטי ונתונים מקושרים

בטווח של 4-5 שנים:

  • מודיעין שקשור למיקום location intelligence – מיפוי קשרים גיאוגרפיים שקשורים לנתונים כגון מתן מידע ושירותים למשתמשים בהתחשב במיקום , איסוף מידע שקשור למיקום- חדרי קבוצות וכו '
  • Machine learning למידה חישובית, תחום שעוסק בפיתוח כלים המאפשרים למחשב ללמוד מתוך דוגמאות.

הדוח הסופי כולל פירוט רב וגם קישורים למקורות מידע נוספים רלוונטיים בנושאים שנסקרו.

לדוח המלא

 

דרוג- eBizMBA מנועי החיפוש הפופולריים ביותר בשנת 2015 ודרוג אתרים על פי פופולריות בתחומים נוספים

topss3eBizMBA Rank  הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa  והדרוג של ארה"ב   בהסתמך על Compete ו- Quantcast.
על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר לספטמבר 2015 בדרוג יורד הם:

באתר בנוסף לציוני הדרוגים למנועים  יש גם נתונים על  המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש בכל אחד ממנועי החיפוש שמוזכרים לעיל. על פי נתונים אלו המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש במנועי החיפוש הפופולריים ביותר נע בין  1,100,000,000    מבקרים בגוגל  ל-7,500,000  ב – Alhea.

על מנועי החיפוש הפופולריים נמנה גם DuckDuckGo  מנוע חיפוש ששומר על פרטיות  ומנועי חיפוש פחות מוכרים כמו Alhea ו- Contenko . כדאי לזכור ש- blekko   שנמנה על מנועי החיפוש הפופולריים על פי דרוג זה נסגר במרץ 2015.

מן הראוי לציין שב- eBizMBA Rank  אפשר למצוא גם דרוגים נוספים של אתרים ייעודיים מבחינת הפופולריות שלהם  במגוון תחומים כגון: בלוגיםעסקיםחדשותאתרים חברתיים ועוד.

לידיעה בנושא

 

IDMARCH ו-Hulbee – מנועי חיפוש אלטרנטיביים

idmarchIDMARCH        הוא מנוע חיפוש למסמכי PDF  .  על פי מה שמוצהר באתר הוא כולל למעלה מ- 18 מיליון מסמכי PDF   .  המנוע מחלץ מידע-על סמנטי מהמסמכים. מלות מפתח שמתארות את המסמך מוצגות  ליד כול אחת מתוצאות החיפוש  ולחיצה על כול אחת ממילות מפתח אלה מובילה למסמכים רלוונטיים בנושא. באופן זה אפשר לדפדף ולהגיע למידע רלוונטי נוסף.

Hulbee  –  מנוע חיפוש חדש משוויץ שמצהיר אף הוא על שימוש בטכנולוגיה סמנטית ומבטיח לשמור על פרטיות. מאפשר בחירה של ארצות כדי לאפשר תוצאות מותאמות יותר למקום ולשיפור הרלוונטיות של התוצאות.  אפשר להגביל מראש את החיפוש לדפי  ווב, לתמונות, וידאו , מוסיקה ושופינג .

hulbee

כולל מנשק ויזואלי מזמין של תוצאות החיפוש. בצד השמאלי של המסך מוצגות מילות מפתח בצורת ענן שמתארות אספקטים/מקורות  שונים של תוצאות החיפוש. אפשר להגביל את תוצאות החיפוש בהתאם על ידי בחירה של מילת מפתח אחת או יותר. .

 

מחברים ופרסומים בגישה פתוחה – תוצאות מחקר

insightsNature Publishing Group  וחברת האחות שלה Palgrave Macmillan  עורכים מדי שנה סקר מחברים  למטרות פנימיות  כדי ללמוד על עמדות מחברים ביחס לנושאים שונים שקשורים להוצאה לאור ולעקוב אחר שינויים לאורך זמן.

הסקר השנה נערך בתקופה  18 במרץ עד 14 באפריל 2015 ותוצאותיו התפרסמו באוגוסט 2015.  ענו לסקר 22090  נחקרים מתוכם 21377  פרסמו מאמר שפיט בשלושת השנים האחרונות. אלה שדווחו שלא פרסמו מאמר בשלושת השנים האחרונות לא נכללו בניתוח של הסקר. המחברים שהשתתפו בסקר היו מתחומי מחקר שונים : רפואה, מדע, עסקים, מדעי החברה והרוח  .

מהסקר השנה ניתן ללמוד על עמדות המחברים כלפי היבטים שונים שקשורים להוצאה לאור, כולל גישה פתוחה וכיצד הם מחליטים על  המוניטין של כתב עת .

מממצאי הסקר :  ירידה במספר המחברים שמודאגים מתפיסת איכות  הפרסומים בגישה פתוחה. בשנת 2014 – 40%  מהחוקרים שלא פרסמו בגישה פתוחה בשלושת השנים האחרונות דווחו על דאגה מתפיסת האיכות של הפרסומים בגישה פתוחה . השנה מספרם ירד ל- 27%  . בתחומי מדעי החברה, הרוח והעסקים הירידה הייתה ניכרת יותר מ – 54%  בשנת 2014  ל- 41% בשנת 2015.

perceptions2

למרות זו הדאגה מתפיסת איכות הפרסומים הוא עדיין הגורם המוביל לבחירת המחברים שלא לפרסם בגישה פתוחה .

בכיר ב Nature   סבור שהעמדות כלפי פרסום בגישה פתוחה ישתנו לאורך זמן ככול שפרסומים בגישה פתוחה יזכו ליותר מוניטין, מממנים  יתנו מנדט לגישה הפתוחה ומחברים יפרסמו את מיטב מחקריהם  בכתבי עת בגישה פתוחה. בשנה האחרונה היינו עדים לשיפור ניכר בעמדות.

לדוח המלא

לשאלון הסקר

לכתבה בנושא