The annual Horizon Report – 2010 מה הן הטכנולוגיות העתידיות שישפיעו ביותר על החינוך והמחקר

The annual Horizon Report – הוא פרי פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר את הטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2010 הוא השביעי בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI.

הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן:
• mobile computing – מחשוב נייד– פיתוח פלטפורמות מחשוב נייד חדשות ויישומי תוכנה עבור המחשוב הנייד.
• ותכנים פתוחים.

הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן:
• ספרים אלקטרוניים
• ו- simple augmented reality– מציאות רבודה– טכנולוגיה שמצרפת לעולם האמיתי מידע וירטואלי – תוספת של תוכן ממוחשב לשדה הראיה שלנו, שמוסיף לנו מידע על מה שאנחנו רואים בעין. על פיה באמצעות אביזר כלשהו על העיניים /אוזניים ניתן יהיה "להוסיף" למציאות שאנו רואים דברים נוספים רלוונטיים למה שאנו רואים. השילוב של הנייד וטכנולוגיה זו מעצימה את האפשרויות. לדוגמה בביקור באתר היסטורי תהיה למשתמשים גישה לאפליקציות שיאפשרו להם לראות איך נראה המקום בתקופות היסטוריות שונות. כיום המאמצים ליישום טכנולוגיה זו מתמקדים בתחום השיווק והבידור אבל הם ידלפו גם לתחומים נוספים. תחום המשחקים בהקשר זה רלוונטי ביותר לחינוך ולהוראה. משחקים שמושתתים על מציאות אמיתית ומועשרת במידע, בטכנולוגיה של מציאות רבודה יספקו דרכים חדשות להראות יחסים וקשרים. .

בטווח הרחוק של 4-5 שנים הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי הן:
• gesture based computing – מחשוב מבוסס מחוות – שבמסגרתו התקשורת עם המחשב נעשית באמצעות תנועות גוף
• וניתוח נתונים ויזואלי – שמטרתו להפוך את המידע למשהו שקל יותר להבנה. ניתוח זה משלב טכנולוגיות מחשוב מתקדמות עם מנועי חיפוש ויזואליים חכמים כדי לשפר את היכולת האנושית לראות דפוסים אפילו במצגות מסובכות ויזואלית.

פירוט על כל אחת מהטכנולוגיות והרלוונטיות שלה לתחום ההוראה והמחקר אפשר למצוא בדוח המלא..

לדוח המלא

על שיתוף פעולה מעניין בעולם הדיגיטלי

מה עוד אפשר לעשות כדי לעודד קריאה בקרב בני נוער? אחת הדרכים היא כנראה, לשלב בין הטכנולוגיה לספרים.
בבלוג ניוזגיק, מתפרסם פוסט מעניין: "מציאות,בדיון וספרות בפייסבוק", על הוצאת ספרים אמריקאית שפתחה עמוד מעריצים בפייסבוק עבור דמות בדיונית מסדרת סיפורים בהמשכים.
הוצאת הספרים האמריקאית Slate הציגה לאחרונה סדרת סיפורים חדשה לבני נוער,שעוסקת בערפדים – נושא פופולרי בשנתיים האחרונות. ייחודה של יצירת הספרות החדשה טמון בעיקר בשיטת הכתיבה: הסיפורים  מתרחשים לא רק בין דפי הספר אלא גם בפייסבוק ובטוויטר.
כחלק אינטגרלי מעבודת הכתיבה, יצרו סופרות הסידרה, עמוד מעריצים בפייסבוק, עבור הדמות הראשית – נטלי פולוק בת ה-16, שהוא כמובן, בדוי. להשלמת תחושת האמינות של העולם הווירטואלי של הדמות הבדיונית הם יצרו גם שני חשבונות טוויטר מזויפים – לחברה הכי טובה של הגיבורה ולסופרת הנערצת עליה. עמודי הפייסבוק וחשבונות הטוויטר מאפשרים לקוראים לשוחח עם הסופרות, לשאול אותן שאלות באופן ישיר ולנתח ביחד איתן את הסיפורים וההתרחשויות.
אין ספק שפעילות הכותבות במדיה החברתית יכולה לסייע להצלחת סדרת הספרים ולהגביר את אהדת בני הנוער אליה ועל כך ניתן ללמוד מכמות האוהדים בדף ומהאינטראקציה הערה בין הקוראים לדמות ולסופרות בדף הפייסבוק.
עדי לשם, שכתבה את הפוסט מסכמת:

שימוש נבון במדיה החברתית יכול לסייע בגישור הפער בין הקורא לבין הטקסט. כך ניתן להעשיר את הספר ולהעמיק את החיבור הרגשי של הקורא לדמויות הכתובות. עם זאת, שימוש מוגזם, לא זהיר ושיווקי נטו, עלול לרדד את המסרים של הספר, להסיט את המיקוד מהסיפור אל הדמות ולשנות לחלוטין את מטרתו הראשונית של הכותב.

ספריות והנתונים המקושרים

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

מה הם העקרונות, ההיבט הפרקטי? הפוטנציאל של הנתונים המקושרים? ותפקיד הספריות בתחום זה?

היום מספר ארגונים בווב כגון: data.gov.uk וה- bbc אימצו את הנתונים המקושרים. גם לספריות יש יוזמות בתחום.

מידע על יזמות אלו ונושאים כלליים בנושא אפשר למצוא בהרצאות שהתקיימו ביום הפתוח שארגנה TALIS ב- British Library ביולי 2010.

כל הרצאות הוידיאו זמינות עתה לצפייה חופשית

קטלוג הספרייה כחלק מהווב הסמנטי

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

קטלוג הספרייה כולל כמות גדולה של מידע איכותי מובנה. למרות זאת מידע זה אינו נגיש ליישומים סמנטיים. נייר עבודה מכנס שעסק בנושא דבלין קור ויישומי מידע-על – 2008 , מתאר כלים וטכניקות בהם השתמשו בקטלוג המאוחד בשוודיה – LIBRIS כדי להפוך את הקטלוג לחלק מהווב הסמנטי והנתונים המקושרים (linked data ) . ובכך לחשוף את המידע שבו.

LIBRIS מאחד 175 ספריות וכולל 6 מיליון רשומות.
המטרות ביצירת מנשק וובי חדש ל-LIBRIS הייתה:
• לאפשר באופן שקוף את זמינות המידע , שמוצג היום למשתמש, גם למכונות/לרובוטים של הווב.
• לאפשר הכנסתו לקטלוג של מידע לא אִינְהֶרֶנְטִי לרשומה עצמה כמו הערות משתמש וקישור לרשומות אחרות
• לטפל בחוסר העקביות בקטלוג שהיה תוצאה של שינויים בכללי הקטלוג במהלך השנים.

נייר העבודה כולל סקירה על ההיבט הטכני של המנשק החדש של הקטלוג ומתמקד יותר בקישורים אל ובין מקורות המידע והמכניזם שאפשרו את נגישות הנתונים יותר מאשר בתיאור מלא של מקורות המידע .

במסגרת פיתוח מנשק חדש שיהיה חלק מהווב הסמנטי פותחו מספר מרכיבים שמטרתם הייתה להפוך את מערכת ניהול הספרייה לדוברת RDF . נגישות הקטלוג למערכות מחוץ לקהילת הספרייה מתאפשר בשל שימוש בסטנדרטים מקובלים לתיאור פריטי המידע – Dublin core לתיאור המידע הביבליוגרפי, FOAF לתיאור אנשים וארגונים ו- SKOS לשפות מבוקרות. הכנסת קישורים בין רשומות עם אותו מפתח וקישורים למקורות חיצוניים כגון: Wikipedia ו- DBpedia מאפשרים למשתמש לאתר מידע נוסף על כל אחד מפריטי המידע.

פרטים נוספים בנייר העבודה עצמו
ה-proceeding של הכנס : international conference on Dublin Core and Metadata Applications

סקר Ithaka – אנשי סגל על ספריות, מו"לים ואגודות מדעיות

IthakaIthaka S+R הוא גוף שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית לנצל את טכנולוגיות המידע המתפתחות. סקרים שנערכים על ידי Ithaka באופן קבוע מאז שנת 2000 שופכים אור על מאמצים אלו . מן הראוי לציין שהארכיב הדיגיטלי JSTOR והשירות לשימור דיגיטלי Portico הם חלק מ- Ithaka .

סקר מעניין של Ithaka שנערך בשנת 2009 והתפרסם ב-7 באפריל 2010 בדק גישות והתנהגות של אנשי סגל מתחומי המדע השונים, תוך התמקדות בכמה תחומים:
• גישות והתנהגות של אנשי סגל ביחס לספריות ותפקידן כשער גישה למידע
• מעורבותם של אנשי הסגל במאגרים המוסדיים ודעותיהם על תנועת הגישה הפתוחה
• ותפקידן של אגודות מדעיות וחשיבותן לאנשי הסגל.

שאלון הסקר הופץ בספטמבר 2009 בקרב 35184 אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב – מכללות ואוניברסיטאות. מספר אנשי הסגל שענו על השאלון -3025 כ- 8.6% מכלל הנחקרים.

הדו"ח המלא משתרע על פני 37 עמודים. ממצאיו העיקריים של הדו"ח:
• בשנים האחרונות חל שינוי בכל הקשור לאיתור ושימוש במידע . כתוצאה מכך הספרייה האקדמית איבדה את תפקידה המרכזי בתהליך גילוי הידע עד כדי סכנה של אבדן הרלוונטיות שלה בתחום
• ההסתמכות ההולכת וגדלה של אנשי סגל על החומר האלקטרוני פותח הזדמנויות חדשות לספריות, מודלים עסקיים חדשים למו"לים ואתגרים חדשים לשימור
• למרות מאמצים מתמשכים של מספר שנים מצד מו"לים, ספריות, אנשי סגל ואחרים למען הכנסת רפורמות במערכת התקשורת המדעית – מספר גישות שמרניות מצד אנשי סגל ממשיכות לטרפד שינוי שיטתי.

פרטים מלווים בנתונים מספריים וגרפים על המגמות המסתמנות אפשר למצוא בדו"ח המלא.

 

 

הרצאות הכינוס ה- 14 של איגוד האינטרנט הישראלי זמינות לצפייה

הכינוס ה-14 של איגוד האינטרנט הישראלי "Web10 – עשור חדש נפתח" התקיים ב22-23 בפברואר 2010.
בכינוס הוצגו מודלים חדשניים וטכנולוגיות מתקדמות באינטרנט: מחשוב ענן, העולם הנייד ועוד..

כעת המצגות של המרצים וצילומי וידאו של המושבים השונים בכנס זמינים חופשי לצפייה בכתובת: www.isoc.org.il/conf2010

מחשוב ענן בעולם העסקי והספרני – מונח אופנתי או מבט לעתיד

המונח מחשוב ענן הפך להיות מונח פופולרי מזה מספר שנים והניסיון להגדירו הוליד לא מעט הגדרות שונות.

כדאי להתעלם מההגדרות ולהתמקד בשינוי במשוואת טכנולוגית המידע . עולם המחשוב עובר מהמודל המסורתי על פיו רוכשים את השרתים, מחשבים אישיים ורישיונות תוכנה למודל חדש של טכנולוגית מידע – מחשוב ענן שנגיש באמצעות רשת האינטרנט. מחשוב ענן ידוע גם בכינוי SaaS – Software as a service . כינוי זה מלמד על מהותו. במקום לרכוש חומרה ורישיונות תוכנה מקבלים את התוכנה כשירותים ברשת האינטרנט ומשלמים עבור השימוש. כשם שאנו משלמים היום עבור צריכת החשמל כך נשלם עבור צריכת שירותי המחשוב.

למעשה הרבה לפני שהמונח מחשוב ענן הפך להיות פופולרי משתמשי האינטרנט היו מעורבים בסוגים מסוימים של מחשוב ענן – כגון: שירותי בנקאות מקוונים, שרותי דואר בווב – שהשימוש בהם נעשה ללא צורך במאגרי מידע או בתוכנות מקומיות במחשבים.

בנוסף לעלות הנמוכה יותר, לטכנולוגיה זו יכולים להיות מספר יתרונות נוספים ובראשם: קלות שימוש, תחזוקה, ותשתית מצומצמת יחסית. סיכום יפה ותמציתי של היתרונות אפשר למצוא במסמך אינפורמטיבי בנושא של internet.com שנכתב בחסות גוגל בשם: Cloud Computing  Latest Buzzword or a Glimpse of the Future. היתרונות הם:

Low start-up costs make cloud computing especially attractive to small businesses and entrepreneurs

Low cost for sporadic use. TurboTax online is free for “standard” taxpayers. Similarly, some cloud-based business services, such as Google Apps, do not  need to be purchased for one-time or
infrequent computing

Ease of management. No need to worry about keeping licenses current or purchasing additional hardware

Scalability. High-growth companies can easily expand the number of users and locations at modest cost

Device and location independence. The way you access a cloud could be your desktop. It could be someone else's computer. It could be a smart phone

Rapid innovation. Because vendors are able to roll out new features incrementally, they can respond to user needs more rapidly
.

כל אלה העצימו את הפופולריות של מחשוב הענן בקרב עסקים קטנים ובינוניים. על פי דוח של AMI-Partners שיעורי אימוץ טכנולוגיה זו בשנים 2004 ועד 2008 גדל ב- 21% בקרב עסקים קטנים וב- 31% בקרב עסקים בינוניים.
על פי סקר של חברת גרטנר  90%  מהמוסדות שהשתתפו בסקר מתכוונים לשמר או להגדיל את השימוש ב- SaaS .

על אותה מגמה של הגידול בשימוש במחשוב ענן דובר גם בכנס ה- 14 של איגוד האינטרנט הישראלי האחרון שהתקיים ב- 16 בפברואר 2010. למחשוב ענן יוחד בכנס מושב מיוחד –
"הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות" וגם במושב "רשת האינטרנט העתידית" הייתה התייחסות לנושא.

ומה לגבי מחשוב ענן וספריות? מסתבר שגם הספריות לא נותרות מאחור.. והעתקת יישומי ספרייה מסורתיים לרשת יעמדו בראש סדר העדיפויות של OCLC השנה. כפי שפורסם בגיליון 14 מפברואר 2010 של OCLC eNews :

Cloud computing and moving traditional library applications to the network will be a key focus of OCLC this year indeed we continue to work closely in the U.S. with the Library Advisory Council and four pilot library groups to continue development of our Web-scale Management Services, a next-generation Web-based suite of library management services for metadata management, acquisitions, circulation, license management, and workflow
מחשוב הענן והשלכותיו לגבי הספריות היה אחד הנושאים המרכזיים בדיוני OCLC’s first Regional Council Meeting for Europe, Middle East and Africa שנערך בסוף פברואר 2010.

לאור התפתחויות אלה אפשר לומר שמחשוב ענן הוא לא רק עוד מונח אופנתי אלא מגמה עתידית. אבל תשובה ברורה על כך יענה רק העתיד.

מסמך אינפורמטיבי בנושא   – "Cloud Computing – Latest Buzzword or a Glimpse of the Future?"
מסמך אינפורמטיבי נוסף בנושא   Seeding the Clouds: Key Infrastructure Elements of Cloud Computing"
OCLC eNews בנושא מחשוב ענן וספריות
תודה וקרדיט למנהלת הספרייה מירה ליפשטיין על שהפנתה את תשומת לבנו לחדשות OCLC בנושא
מושב כנס איגוד האינטרנט ה-14  "הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות" (על פי מה שנכתב באתר מצגות הכנס יועלו לרשת בקרוב)

פרויקט Turning the pages online של NLM – ספרים עתיקים בתחום הביו-רפואי חופשיים לדפדוף בווב

ספרים וכתבי יד עתיקים נשמרים בספריות, אבל לא תמיד נגישים למשתמשי הספרייה מהסיבה הפשוטה ששימוש יום-יומי עלול לגרום נזק לפריטים יקרי ערך אלו.

כדי לפתור את הבעיה יזמו את טכנולוגית TTP- Turning the pages שמאפשרת למשתמשים לדפדף בגרסה וירטואלית של הספרים. British Library הייתה החלוצה בתחום ואפשרה למבקרים בספרייה, ולציבור הרחב, תוך שימוש בתוכנה מסוימת, לדפדף וירטואלית בספרים . NLM שיכללה את הטכנולוגיה ופיתחה גרסה וובית של TTP .

הגרסה הוובית אינה מצומצמת עוד למקום פיזי מסוים, אלא מאפשרת למשתמשים בכל דפדפן וללא צורך בתוכנות נוספות, בכל רחבי העולם לדפדף בספרים. יש אפשרות לצפייה בהגדלה ולהדפסה.

ספריות נוספות החלו להשתמש אף הן באותה טכנולוגיה.

על הפרויקט והטכנולוגיה
לאתר הספרים העתיקים של ה- NLM
פוסט מעניין שכתבה רחל שיאון על Turning the pages  ב-British Library

עתיד האינטרנט: איפה נהיה בעוד 5 שנים?

אנו מתקרבים לסוף שנת 2009, ולמרות שקשה מאד לצפות את עתיד האינטרנט, ישנם מספר אינדיקטורים ומגמות שיכולים להצביע על הכיוון. חלק גדול מהטכנולוגיות ימשיכו להתפתח בשנים הקרובות, בעיקר כל מה שקשור למדיה החברתית.

סקר נרחב שנערך בקרב מומחי טכנולוגיה מובילים בתעשייה בנושא עתיד האינטרנט מצא כי רובם מאמינים שעד שנת 2020 רשת האינטרנט תתרחב ותתפשט עד כדי כך שמרבית אוכלוסיית העולם תהיה מחוברת אליה.

בקרב המומחים יש הסכמה על כך שתשתית התקשורת הדיגיטלית תתפשט בצורה משמעותית עד שנת 2020. היא תכסה כמעט כל אזור או קהילה שכיום נמצאים מחוץ ל"חברה הדיגיטאלית", זו שכיום כבר מחוברת לעולם האינטרנט.

Cameron Chapman, מפרסמת בבלוג Noupe
15 תחזיות מענינות לגבי עתיד האינטרנט, כשכל תחזית מלווה בהסבר ובקישורים למקורות נוספים שרלוונטים לאותה תחזית.

מענינות לא פחות הן תגובות הקוראים לגבי התחזיות ( 123 תגובות – נכון להיום!)

The Future Of The Web: Where Will We Be In Five Years?

דו"ח ECAR משנת 2009 על סטודנטים וטכנולוגיות מידע

ECAR – EDUCAUSE Center for Applied ResEcar - EDUCAUSE Center for Applied Reschearchear הוא גוף שלא למטרות רווח שנוסד בינואר 2002 במטרה לחקור ולנתח תופעות ונושאים חשובים שקשורים לטכנולוגיות מידע בחינוך הגבוה.

הדו"ח השנתי של ECAR שמתפרסם מדי שנה מאז 2004 מתאר את תוצאות המחקר שעורך ECAR מדי שנה במטרה לשפוך אור על ההשלכות של טכנולוגיות מידע על החינוך הגבוה, והוא אחד מהאמצעים בהם נוקט המוסד בהגשמת חזונו.

הדוח משנת 2009 , שמשתרע על פני 132 עמודים, מתבסס על סקר שנערך באביב 2009 בקרב 30616 סטודנטים ב- 113 אוניברסיטאות ומכללות. השנה, כבכל השנים הסקר בחן דפוסי התנהגות, ניסיון, העדפות ומיומנויות שקשורות לטכנולוגיות מידע, אך בנוסף לכך בחר להתמקד בבעלות ובשימוש במכשירי אינטרנט ניידים.

מממצאי המחקר: מחצית מהנחקרים דווחו שיש בבעלותם מכשירי אינטרנט ניידים ו- 11.8% מתכוונים לרכוש מכשירים כאלו בשנה הקרובה. נתון זה אין בו להעיד על שימוש בפונקציה של האינטרנט שבמכשיר, שכן 35.4% דווחו שהם מעולם לא השתמשו בפונקציה זו.

למרות השימוש הגובר במכשירים הניידים, ומהפכת הסלולר, המגמה שהסתמנה במחקרים קודמים מאז 2004, על פיה הסטודנטים מעדיפים רק מידה מתונה של טכנולוגיה בקורסים שלהם, נמשכת בעקביות.

גם השנה סטודנטים מעדיפים הוראה פרונטלית על פני שפע כלים מקוונים ו- 59.6% מהמשיבים מעדיפים מידה מתונה בלבד של טכנולוגיה בקורסים, והם רוצים לראות איזון בסביבה האקדמית בין טכנולוגית מידע ומגע אנושי. הם מעדיפים

"real books and people"

ועוד טוענים ש-"

shiny new tech is still no substitute for well trained passionate

instructors"

והמסקנה המתבקשת:

"There needs to be a balance between human interaction and IT-based learning"

ממצאים אלו יכולים לשמש גם את הספריות בבואן לספק שירותים למשתמש.

לדו"ח המלא

הצטרפו לספרייה למדעי החברה ולניהול בפייסבוק

 

The Brender Moss Library for Social Sciences and Management on Facebookblogמעתה תוכלו למצוא גם בפייסבוק כל מה שרציתם לדעת על הספרייה למדעי החברה ולניהול: שעות פעילות, הדרכות אישיות לסטודנטים לתארים מתקדמים, פרסומים ומאגרי מידע חדשים,  שירותים מיוחדים, מידע על חדרי לימוד בקבוצות וחדרי שאנטי (שייפתחו בקרוב) ועוד…


קטלוג הספריות בדף ה- iGoogle שלך

ישנה אפשרות להוסיף לתוך דף ה- iGoogle שלך קיצור דרך לחיפוש מהיר בקטלוג ספריות אוניברסיטת תל-אביב.
GOOGLE >> הקליקו על האייקון ופעלו בהתאם  להנחיות.

screenshot1

את הגדג'ט ניתן גם להוסיף מתוך ה iGoogle שלך. יש לבחור בקישור Add stuff / הוסף דברים, בתיבת חיפוש להקיש  Libraries Catalog או Library Catalog .

"Teaching with Technology" – כלים שימושיים ליצירה, עריכה ושיתוף, ניהול מידע, זמן, משימות ועוד..

מעוניינים ליצור פודקאסטים, לכתוב בלוגים, לערוך תמונות, להמיר קבצים ועוד… פתרונות לכל אלה אפשר למצוא באתר "Teaching with Technology"
באתר זה יש רשימה ארוכה של קישורים לתוכנות שולחניות, תוכנות "ענן" ושירותי ווב שמיועדים לסייע למרצים בהוראה, אך יכולים למעשה לשמש את כלל המשתמשים.

הרשימה, שמסודרת על פי קטגוריות עיקריות ומשניות, כוללת שלוש קטגוריות עיקריות:
• כלים ליצירה עריכה ושיתוף של מסמכים, מצגות, אתרי ווב, בלוגים, תמונות, קובצי אודיו ווידאו. ברשימה זו גם כלים להמרת קבצים ופורומים
• כלים לניהול זמן, משימות ומידע כולל כלים לניהול קורסים, ניהול פרויקטים, לחיפוש מידע, איסוף מידע וארגונו
וכלים שמאפשרים לכל הכלים הנ"ל ל"עבוד" –דפדפנים, כלים לאבטחת מידע ולסינון תכנים.

בכל אחת משלוש הקטגוריות הנ"ל תתי קטגוריות. חלוקה מסודרת זו של הכלים על פי פונקציונליות מקלה על מלאכתו של המשתמש.

אל האתר

שימור וטכנולוגיית מחשוב עננים בספריות – תוכנית ספריית הקונגרס ו- DuraCloud- שירות וובי חדש לשירותי שימור בענן

היעד של National Digital Information Infrastructure and Preservation Program – תוכנית של ספריית הקונגרס הוא לפתח אסטרטגיה לאומית לאיסוף ושימור תכנים דיגיטליים לשימוש שוטף ועתידי של הדורות באים.

במסגרת תוכנית זו ספריית הקונגרס ו-DuraCloud השיקו תוכנית פיילוט בת שנה תוך שימוש בטכנולוגית ענן לבדוק אספקת גישה מתמדת לתכנים דיגיטליים.

DuraCloud הוא שירות וובי חדש מבוסס טכנולוגית ענן שפותח על ידי Duraspace – ארגון שלא למטרות רווח שמשרת למעלה מ- 750 מוסדות שמחויבים לשימוש בתוכנות של קוד פתוח למען הפצה, שימור של נכסים אקדמיים, מדעיים ותרבותיים .

בטכנולוגיית ענן משתמשים במחשבים מרוחקים על מנת לספק שירותים מקומיים באמצעות האינטרנט. המשתמשים שוכרים את השירותים מספקים שמעמידים כוח מחשוב נגיש דרך האינטרנט. היתרון למשתמשים בשירותי מחשוב עננים הוא חסכון והתייעלות כתוצאה מהעובדה שאין צורך לרכוש ציוד ותוכנות, לתחזקן, ולנהלן. החזון של מחשוב ענן הוא לאפשר למשתמשים להתחבר לכל שירותי המחשוב דרך האינטרנט.

המטרה של DuraCloud היא לסייע למוסדות כגון ספריות, אוניברסיטאות ולאנשים פרטיים לנצל את טכנולוגיית הענן על מנת לספק שירותי שימור – אחסון וגישה מתמדת למשאבים הדיגיטליים שלהם מבלי צורך לתחזק את התשתית הטכנית.

בין המשתתפות בתוכנית הפיילוט של ספריית הקונגרס : New York Public Library and the Biodiversity Heritage Library. . ספריות אלו ישתמשו בשירותי מחשוב הענן של DuraCloud לניתוח טקסטים, שכפולם ושימורם.

לכתבה בנושא

שירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים בספריות אקדמיות – מסקנות פרויקט "The Information Use on the Move"

פיתוח שירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים בספרייה  יקר, ומצריך מיומנויות שלא תמיד מצויות אצל צוות הספרייה. לפני השקעת משאבים וזמן חשוב לוודא, עד כמה שאפשר, שהשקעות כאלה אכן מוצדקות בהתחשב בצרכים , ושאכן שירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים הם בעלי ערך מוסף לשירותי הספרייה.

זאת הייתה מטרתו של הפרויקט "The Information Use on the Move" באוניברסיטת קיימברידג'. פרויקט זה הוא אחד הפרויקטים בתוכנית Arcadia באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה – תוכנית בת שלוש שנים ששמה לה למטרה ללמוד את נושא תפקיד הספריות האקדמיות בעידן הדיגיטלי. מטרתו של הפרויקט "The Information Use on the Move"  הייתה לזהות מגמות שקשורות לשימוש בטלפונים ניידים לצורכי מידע וללמוד על האופן בו ספריות יוכלו לתמוך ולענות על צרכים אלו.

הפרויקט כלל סקר מקוון באוניברסיטת קיימברידג ובאוניברסיטה הפתוחה באנגליה – סגל וסטודנטים – שבו התבקשו הנחקרים לענות על שאלות הקשורות לשימוש בשירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים בכלל: הודעות SMS, שירותי יעץ של SMS כמו Any Questions Answered, ושירותי ווב סלולריים. רק בסוף הסקר הייתה התייחסות לשירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים בספרייה. ההנחה הייתה שמאחר ששירותי ספרייה סלולריים הם מושג חדש, הנחקרים היו נרתעים או חשים מאוימים אם היו יודעים מלכתחילה שהסקר הוא סקר של הספרייה.

מממצאי הסקר:
הגישה למידע באמצעות הודעות SMS פופולאריות יותר משימוש בשירותי ווב סלולריים.
רוב המשתמשים שענו על הסקר משתמשים בטלפונים הניידים שלהם לשיחות טלפון, לשלוח הודעות SMS ולצלם. הטלפונים הניידים עדיין לא נתפסים כאמצעי לחיפוש מידע. מעט מאוד מאזינים למוסיקה או לספרי אודיו ועוד יותר מעט קוראים ספרים אלקטרוניים או מאמרים אלקטרוניים באמצעות הטלפון.
משתמשים ב- iPhone נוטים יותר לקרוא ספרים אלקטרוניים בטלפונים שלהם.
50% מהנחקרים דווחו שהם משתמשים בטלפונים הניידים לצלם מידע מהקטלוג כדי להשתמש במידע מאוחר יותר, ו-55% היו בעד גישה לקטלוג הספרייה באמצעות טלפון נייד .

מסקנות עיקריות היו :
ספריות אקדמיות צריכות לשקול את הצעדים הבאים:
 להריץ פיילוט שירותי עדכון (alert) של הודעות SMS ולאפשר למשתמשים לבחור בין שירותי עדכון באמצעות דואר, SMS , או שניהם.
 להריץ פיילוט שירותי יעץ של SMS, אם הספרייה מקבלת הרבה פניות שמצריכות תשובות קצרות כגון הגדרות מילוניות, עובדות וכו'
 לספק מנשק OPAC סלולרי – אם על ידי שימוש בשירותים כגון AirPac או WorldCat Mobile או לפתח גירסה סלולרית של קטלוג הספרייה.
 להבטיח שאתר הבית של הספרייה יוכל להתאים לצרכים של משתמשי אינטרנט סלולרי בעתיד – במסגרת זו יש לדאוג שהמסכים יוכלו להיות מותאמים למסכים קטנים יותר.
 לספק הדרכות אודיו של אוריינטציה בספרייה
 לאפשר שימוש בטלפונים ניידים בספרייה כל עוד הם שקטים ..

פרטים נוספים בדוח המלא

ספריית הקונגרס ב- iTunes U

בלוג, יוטיוב, טוויטר, *iTunes …..
ספריית הקונגרס, במאמצה המתמשך להפוך את משאביה החינוכיים, היסטוריים ותרבותיים- לזמינים באינטרנט, תוך שימוש במגוון רחב של פלטפורמות ווב 2.0 השיקה פלטפורמה חדשה:
"The Library of Congress on iTunes U"
iTunes U, זהו איזור בתוך  iTunes Store , המציע בחינם תוכן חינוכי שמקורו באוניברסיטאות ובמכונים המובילים בעולם – באודיו ובוידאו.
על מנת להכנס לאזור iTunesU ,יש צורך להוריד את ישום iTunes מאתר:www.apple.com/itunes. (חינם).
האתר החדש מכיל חומר רב, ומתכוון להוסיף חומרים נוספים כמו: מקורות ותכניות לימודים למורים.
את כל החומר ניתן כמובן למצוא גם באתר של ספריית הקונגרס (corner of the web).

בסיום הידיעה, שמופיעה בבלוג של ספריית הקונגרס ישנה הבטחה:

So as long as people keep finding new ways to get information, we’re going to keep finding ways to get it to you

* iTunes  הנו נגן מדיה מבית אפל מחשבים, המאפשר ניהול והשמעת קובצי מוזיקה, וידאו ותוכנות והעברתם לנגני המדיה הדיגיטלית של החברה: אייפוד, אייפון ו-Apple TV (מתוך ויקיפדיה)

The Library of Congress on iTunes U

The annual Horizon Report – מה הן הטכנולוגיות העתידיות שישפיעו ביותר על החינוך והמחקר

The annual Horizon Report – הוא פרי פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר את הטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2009 הוא השישי בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI.

הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה – הן הטלפון הנייד (המוביל) , ומחשוב ענן ( cloud computing ) – כלומר שימוש בשירותים אינטרנטיים (הנשאבים מענן הרשת) לצרכי אחסון, דואל, עריכת תמונות וכו' במקום תוכנות המותקנות במחשב.

הטכנולוגיות שיזכו למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן הווב האישי ו- geo-everything – שמשמעותו שימוש רב בנתונים שקשורים למיקום, ובטווח הרחוק של 4-5 שנים יישומים סמנטיים ו"אובייקטים חכמים".

בין המגמות הבולטות  שאוזכרו בדו"ח – מגמת הגלובליזציה, וכלים ויזואליים שמעניקים יותר משמעות למידע

פירוט על כל אחת מהטכנולוגיות המובילות  והרלוונטיות שלה לתחום ההוראה והמחקר, כולל קישורים לדוגמאות ולקריאה נוספת, אפשר למצוא בדוח המלא..