Cognitive Café

ביום חמישי האחרון (22.12.16) התקיים במרכז 'נא לגעת' ביפו כנס מטעם IBM בנושא מחשוב קוגניטיבי. מחשוב קוגניטיבי הוא תחום במדעי המחשב המנסה לדמות תהליכים של חשיבה אנושית הכוללים בין היתר הבנת שפה מדוברת, זיהוי פנים, ניתוח מידע והסקת מסקנות, למידת מכונה, כריית מידע, איתור דפוסי התנהגות ועוד יכולות "אנושיות" שאנו מבצעים באופן כמעט בלתי מודע.
כדי ליצור מערכת המסוגלת להתמודד עם כל אלו- IBM יצרו את ווטסון. ווטסון היא (או הוא) פלטפורמה מבוססת ענן שהושקה לפני כשנתיים, ועליה ניתן ליצור תוכנות אחרות המשתמשות ביכולות החישוב ועיבוד המידע שפותחו ב- IBM.
(לקריאה נוספת – "מחשב העל IBM Watson" / יפה אהרוני).

לכנס הנושא את השם Cognitive café‬ ונערך זה השנה הרביעית, הגיעו כ- 700 משתתפים ובו הציגו מס' חברות את התוכנות אותן הן פיתחו ופועלות על פלטפורמת ווטסון. חברות כמו קופ"ח כללית ומאוחדת, טבע, סיטי בנק ואחרות הציגו את השימושים היומיומיים ואת יתרונות השימוש בפלטפורמה.

העולם על פי ווטסון

דוגמאות לשימושים בווטסון כוללות מערכת ניהול עירונית המקבלת מידע מחיישנים ומצלמות הפזורות בעיר. המערכת מנתחת את המידע, ויודעת להציף אירועים חריגים או בעייתיים ללא התערבות אדם לחדר בקרה ומשם המידע מועבר הלאה ליחידות המטפלות בשטח.
דוגמה שנייה היא היכולת להמליץ לרופאים על טיפולים שלא עלו על דעתו של הרופא בזמן טיפול בחולה. תוכנה ששולבה במחשבי הרופאים בקופ"ח מאוחדת, לוקחת את נתוני החולה באותו הרגע ובודקת את כל הטיפולים היכולים להתאים לסימפטומים הקיימים. הרופאים שכמובן התנגדו לרעיון גילו במהרה שמערכת מסוג זה עם יכולות ניתוח מידע גבוהות וללא בעיות זיכרון, מניבה תוצאות זהות להמלצות של רופאים מומחים, ובמקרים מסוימים אף ממליצה על טיפול שהרופא כלל לא חשב עליו.

פעולה נוספת שנעשתה בעזרת ווטסון היא יצירת טריילר (קדימון) לסרט האימה Morgan. הטריילר כולו נעשה כמעט ללא התערבות אדם. למערכת הוזנו מאות טריילרים מז'אנר קולנועי זה והמערכת בתורה יצרה קריטריונים לסרטון מוצלח וחתכה מהסרט 10 קטעים ש"לדעתה" צריכים להיכלל בו. לאחר בחינת הקטעים באולפנים אושרו 9 קטעים והטריילר הוכן. כל התהליך שכיום לוקח להכינו כחודש – לקח יום אחד בלבד.

מה לכל זה ולספריות?

בהרצאה שעסקה בשאלה כיצד למידת מכונה משפרת את הבריאות שלנו, ציין פרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר את תעשיית החלל כתעשייה המסורתית ביותר אחרי רפואה בכל הקשור לשימוש באמצעים הידועים כעובדים ואמינים (כששולחים לוויין שישהה 10 שנים בחלל צריך לדעת שהוא יעבוד ללא תקלות). חלקנו ודאי יושבים עכשיו מול מדפי ספרים עמוסים לעייפה ותוהים עד כמה "תעשיית" הספרנות התקדמה עם השנים? בייחוד אלו המשתמשים בשיטת דיואי שהומצאה בשנת 1876.

אם ננתח את עבודת ספרני היעץ – נמצא אדם המקבל מידע, מעבד אותו ומניב תוצאה שהיא פריט או פרטי מידע בפני עצמם. אם כך, מה ההבדל בינו לבין מערכת לומדת המסוגלת לתקשר עם אנשים? לדוגמה –
צ'טבוט (ChatBot) – יישום המאפשר למשתמש לנהל שיחה עם ישות דיגיטלית, מושתתת על בינה מלאכותית לשם ביצוע פעולות שונות או קבלת מידע – משולב עם מערכת המסוגלת לאחזר מידע ולומדת מכל משתמש יותר ויותר.

מערכת שכזו יכולה להשתלב בעבודת הספרנים או לשמש כ"ספרן אישי" לחוקרים ולהפוך לגורם המייעץ (ממש כמו לרופאים בקופ"ח), מאחזר וממליץ על מידע מדויק יותר לטובת משתמשי הספרייה.

ב- 20 שנה האחרונות ספריות אקדמיות וציבוריות נאבקו בכדי להישאר רלוונטיות בעולם בו האינטרנט וטכנולוגיות המידע מכתיבות את קצב השינויים. כאשר שינויים חוקתיים, שילוב טכנולוגיות חדשות וקבלת רעיון "הספרייה כמקום" הצליחו להפוך את הספריות למקום המעניק שירות מתקדם ועדכני. המחשוב הקוגנטיבי המהווה את השלב הבא בהתפתחות טכנולוגיות המידע, יכול להוביל את הספריות למקום המרכז שירותים רבים ומתקדמים יותר מבעבר.

לסיכום, שילוב של שירותי מידע חדשניים שמעניקים לסטודנטים ולחוקרים את כל מה שהם נזקקים לו במחקרם, יחד עם חוויה חיובית במטרה לגרום להם לרצות לשוב ולבקר היא חלק מובנה בשירות של הספרייה. ברור כי הספריות, כמקום האוצר כמויות עצומות של מידע, יצטרכו להמשיך ולהשקיע משאבים נוספים לצורך הפיכת הספרייה למרכז חברתי המשלב יכולות ייעוץ מתקדמות.
יכולות מחשוב קוגניטיביות יאפשרו להן להפוך למובילות טכנולוגיות בתחום זה.

(צילום תמונה ראשית: עידן סבח)

מקורות וקריאה נוספת

  1. כנס הצ׳אטבוטים הבינלאומי הראשון בישראל יוצא לדרך
  2. מקבץ כתבות בנושא באתר הידען
  3. אלבום הכנס בפייסבוק

מאגר המידע Compendex עובר מתיחת פנים

מאגר המידע הביבליוגרפי Compendex מספק גישה למידע מחקרי וטכני רב בכל תחומי ההנדסה. הוא כולל מיליוני ציטוטים ביבליוגרפים ותקצירים מתוך אלפי כתבי עת וכנסים.

בוובינר שהעבירה חברת  Elsevier פורטו השינויים שנעשו ב-2015 במאגר Compendex היושב על  פלטפורמת Engineering Village, בנוסף סופר מה צפוי להשתפר ולהשתנות ב Compendex ב- 2016.Ei comp png

עיקרי הדברים בוובינר:

מה נעשה ב-2015:

  1. שיתוף פעולה עם ProQuest בנוגע לתזות. 87,000 תזות הוספו ל Compendex – בנושאי הנדסה אזרחית, הנדסת חשמל והנדסת מכונות. התזות מ – 2001 עד עכשיו וימשיכו להתעדכן.
  2. 400,000 מאמרים מכנסים הוספו ל- Compendex, כולל 1000 כנסים שלא היו שם קודם כלל.
  3. נוספה לשונית בה ניתן לראות את הביבליוגרפיה של המאמר ולדעת אילו מראי מקום מופיעים בו.  כרגע מדובר רק על מאמרים שפורסמו מ- 2016 והלאה, אך הם מתכננים לחזור אחורה ולהוסיף זאת גם למאמרים ישנים יותר.
  4. נוספו 15,000 מאמרים של Society of Automotive Engineers) SAE). כעת יש במאגר כ- 103,000. המאמרים שהוספו הם בנושאי: מנועים, מטוס זעיר ללא טייס, דלקים, רכבים ועוד.

מאפיינים שנוספו לפלטפורמה:

  1. כעת ניתן לעשות העברה אוטומטית של המידע ל Mendeley, לעומת שמירת המידע כקובץ והעברה ידנית ל Mendeley.
  2. נעשו שינויים בהתראות\ALERTS
  3. נוספו Tutorials למשתמשים חדשים. כל סרטון עד  2-3 דקות.
  4. כשעוברים מחיפוש פשוט למתקדם המאגרים הנבחרים נשארים. בעבר היה צורך לבחור אותם מחדש.
  5. כותרות המאמרים הפכו ללחיצות, דבר שמקובל בעולם מאגרי המידע ולא היה ב- Engineering Village עד עכשיו.
  6. ניתן ליצור 10 תיקיות שונות לשמירת רשומות ביבליוגרפיות. מספר גדול יותר מבעבר (רק כשמחוברים למערכת)
  7. הפיכת האתר ליותר נגיש לבעלי מוגבלויות.

תוכניות ל-2016:

  1. יכולת לחפש מידע מספרי לא באותיות (מכיוון שבהנדסה יש הרבה מספרים, רישיונות, נתונים וכו').
  2. כרגע תזות הן רק משנת 2001, המטרה היא במהלך 2016 לחזור אחורה עד 1997.
  3. Knovel – המשך הקשר ושיפור מעבר המידע בין Knovel ל Engineering Village.
  4. שיפור החיפוש כך שיהיה מעבר קל יותר בין תוצאות החיפוש לחזרה לחיפוש עצמו.
  5. המשך שיפור הנגישות.

תוכלו לצפות בוובינר באתר של Engineering Village.  הצפייה מתאפשרת לאחר רישום ללא עלות ל-BrightTALK עלפי ההנחיות באתר.

כלים לגילוי ידע ושיווק משאבי הספרייה – מה התחדש ?

כלים לגילוי ידע שמאפשרים אחזור מידע ממקורות מידע  של הספרייה בתיבת חיפוש אחת  מאפשרים לספרייה לחשוף את אוספיה  ובכך מהווים כלי שיווקי חשוב לא פחות מעלונים, פוסטרים  וכו'

ארבעת הפלטפורמות הגדולות היום הן:

EDS      של Ebsco

Primo של Ex Libris

Summon  של Serials Solutions

ו- WorldCat  של OCLC

לאלה שעדיין לא בחרו – מה לבחור?

כתבה שהתפרסמה ב- 3 ביוני 2014  כוללת מידע על 4 הפלטפורמות תוך התייחסות לאינדקס המרכזי , שירותי הספרייה, מאפיינים חדשים  וייחודיים

ebscoEDS   – שירות  שה- tagline   שלו הוא" Take Discovery to the Next Level"   הוסיף לאחרונה את המאפיין Research Starters  בראש תוצאות החיפוש שמאפשר למשתמשים לראות ביבליוגרפיות ומאמרים נוספים קשורים לנושא החיפוש. ייחודו של EDS הוא בתאימות שלו עם כול מאגר ידע ו-link resolver. בנוסף ה- API   שלו מאפשר אינטגרציה כמעט  עם כול ILS

primoPrimo – שה- Tagline שלו הוא  "Empowering Libraries to Address User Needs " הוא השירות היחיד שיש לו הסכמים לחיפוש בתכנים של Proquest  ו- EBSCO . מאפיינים חדשים יחסית הם: פרסונליזציה של תוצאות  ומאפיין הדפדוף, וייחודו של השירות הוא בפונקציונליות הגבוהה בכול הקשור ל- OPAC.

summonsySummon  שה- tagline  שלו הוא "A Digital Front Door for the Library 's Resources"  מתאפיין באינדקס אחד מאוחד שכולל נרמול של מידע העל לפני פעולת האינדוקס. לאחרונה המנשק שלו הוא רספונסיבי לגדלים שונים של מסכים במגוון מכשירים וכול מאפייניו נגישים גם במובייל.  מאפיין חדש נוסף הוא מצאי ספרים אלקטרוניים אוטומטי במאגר הידע שלו. בעתיד הקרוב מתוכננת אינטגרציה עם התוכנה הביבליוגרפית Flow . הטכנולוגיה שלו "match and merge technology"   שכוללת את נרמול המידע לפני הכנסתו לאינדקס מאפשרת אחזור מהיר ושווה של ספקי התכנים השונים.

worldcatWorldCat   של OCLC  שה- tagline שלו הוא "Connect your library to the world" הוא  שירות גילוי הידע היחיד שמאפשר גישה ל- WorldCat . הוא מסייע למשתמשים להגדיל את הנראות של האוספים שלהם הודות לשיתוף פעולה עם  גוגל , גודרידס ווויקפדיה. התוכנה לניהול אוספים CONTENTdm מסיעת למנויים להנגיש את התכנים באוספים הדיגיטליים בכול פורמט כולל ארכיונים היסטוריים, עתונים, ספרים ומפות

harvardלאחר בחירת תוכנה כלשהי מגיע שלב ההטמעה. כדי לא להמציא את הגלגל מחדש כדאי ללמוד מניסיון האחר. מידע מפורט  על ההיערכות לקראת שלב ההטמעה אפשר למצוא במסמכים שפרסמה אוניברסיטת הרווארד שמתכוננת בחודשים הקרובים להטמיע את primo

חישוב הרלוונטיות בפרימו – יוזמה חדשה

 ex-libris המו"ל  המדעי  Elsevier  וחברת Ex Libris Group  הצהירו על יוזמה משותפת להשתמש בשני המדדים – המדד   המנורמל  למאמר   SNIP     והמדד לדרוג כתבי עת  SCImago Journal Rank-  SJR  לצורך חישוב הרלוונטיות ודרוג תוצאות החיפוש בפרימו

בעבר כתבתי פוסט בבלוג על שני המדדים – שני המדדים מבוססים על התכנים השפיטים במאגר Scopus ,  מדד SNIP     לוקח בחשבון את העובדה ששכיחות הציטוטים שונה  מתחום מחקר אחד למשנהו .. מדד זה  משקף את האימפקט של כתב העת בתחום שלו ולוקח בחשבון גם מאפיינים של התחום הנושאי של כתב העת , לכן הוא מאפשר להשוות כתבי עת בתחומי נושאים שונים ונחשב כמדד טוב ומדויק להשוואת כתב עת מסוים עם כתבי עת בתחומו וגם מחוץ לתחומו.

מדד    SJR     משתמש בכמה גורמים לחישוב  הפרסטיגה של המקור המצוטט , גם הוא  מאפשר השוואה ישירה של כתבי עת ללא תלות בסיווגם הנושאי.

 על פי ההצהרה המשותפת של המו"ל  המדעי  Elsevier  וחברת Ex Libris Group,   מדדים אלה ייכללו באלגוריתם חישוב הרלוונטיות של התוצאות ב-primo . המדדים יוצגו גם בתוצאות החיפוש כדי לסייע למשתמשים להעריכן.

 יש לברך על יוזמה מבורכת זו    לשיפור הרלוונטיות של התוצאות ב- primo .

 

להצהרה

כלים לגילוי ידע – סקירת מקורות מידע

primoהשימוש בכלים לגילוי ידע discovery services צובר תאוצה. כלים אלה בעלי מנשק חיפוש "גוגלי" מחפשים בו זמנית במספר רב של משאבים אלקטרוניים תוך שימוש באינדקס או במערכת היברידית שמשלבת אינדקס וחיפוש–על federated ששולח בזמן אמת את שאילתת החיפוש למגוון מקורות מידע.

שירותים אלה, שמציגים למשתמש את המידע ממקורות שונים חוסכים למשתמש את הצורך לחפש בכמה מקורות מידע ועוד יותר את הצורך לדעת באיזה מקורות מידע לחפש

ארבעת הגדולים היום בשוק הם:, Summon, Ebsco Discovery Service, Primo Central    ו- OCLC's WorldCat Local.

הספריות באוניברסיטת תל אביב נמצאות היום בשלבים מתקדמים של הטמעת מערכת Primo Central של Ex Libris.

בבחירה של כלי מתאים יש להתחשב במספר רב של קריטריונים שקשורים להיבטים שונים של הכלי.
יש להתחשב בתכנים ובהרכב המערכת – האם המערכת היא מבוססת אינדקס בלבד או מערכת היברידית שמשלבת גם חיפוש-על, מהו ההיקף של האינדקס ואילו מאגרי מידע וחומרים הוא כולל, מה נכלל במידע העל שבאינדקס , כמו כן יש להתחשב במידת התאימות בזמן אמת עם המצאי בקטלוג הספרייה, האם המערכת תומכת בשפה המקומית במקרה שלנו בעברית , ומידת התמיכה של המערכת ב- link resolver , בתוכנות ביבליוגרפיות ובנייד.

היבט נוסף שיש לקחת בחשבון בבחירת המערכת הוא יכולות החיפוש של המערכת ובראש וראשונה יעילותו של אלגוריתם החיפוש של המערכת לדירוג תוצאות, מאפיינים של חיפוש מתקדם שכלולים במערכת , סינון החיפוש מראש ואפשרויות עידון השאילתה לאחר קבלת התוצאות . כמו כן יש להתחשב במאפיינים נוספים של המערכת בכל הקשור לחיפוש ולתוצאות החיפוש כמו השדות המוצגים ברשומת התוצאות, הפלת כפולים, תמיכה באופרטורים בוליאניים, תמיכה ב- RSS , האפשרות לשמור את ההיסטוריה של החיפושים להצלבה מחודשת של סטים של חיפוש, מיון התוצאות על פי פרמטרים שונים, אפשרות לבדיקת איות , מאפייני ווב 2.0 כגון תמיכה בתגיות והצעה של תוצאות על סמך חיפושים של אחרים וכו'

כמובן שיש להתחשב גם בזמן תגובה של המערכת, בתדירות העדכון, בתמיכה הטכנית ובמחיר.

וחשוב מכול להתנסות במערכות השונות וללמוד מניסיונם של אחרים.

מקורות מידע שמתארים את  ניסיונם של אחרים וקישורים למערכות שונות להתנסות אפשר למצוא בסקירה "כלי גילוי מידע במרכזי מידע ובספריות אקדמיות: סקירת מקורות מידע " של עמי סלנט בבלוג ה"מרפסת של עמיקם סלנט"

בסקירת מקורות מידע  מקיפה זו של עמי סלנט על המערכות לגילוי ידע אפשר למצוא מידע על הרקע והרציונל שעומדים מאחורי הפיתוח והשימוש בכלים לגילוי ידע, השימוש בקטלוג המסורתי והצורך לחדש, סקירת מוצרים – נסקרים בפירוט 3 כלים גדולים לגילוי ידע: Summon, Primo Central ו- OCLC's WorldCat Local. הסקירה כוללת גם השוואה והערכת כלים, ניסיון המשתמשים מנקודת מבט של ספרנים, ומשתמשים כולל סגל אקדמי, התנהגות החיפוש בכלים לגילוי ידע וקישורים לאתרים בהם אפשר להתנסות במערכות אלה עם התייחסות לישראל.

מקורות המידע שנסקרים בכתבה מגוונים:  מאמרים, דיווחים וראיונות עם מומחים בתחום עם קישורים לטקסט המלא.

מעניין לבקר ב”מרפסת", לקרוא ולהתרענן ..

למאמר הסקירה

התנהגות החיפוש במערכות לגילוי ידע

crהשימוש התוכנות לגילוי ידע צובר היום תאוצה וספריות אקדמיות נוטות היום יותר ויותר לאמץ פתרונות חיפוש בכל מהמשאבים שלהם באינדקס אחד ומתיבת חיפוש אחת בסגנון גוגלי . לעומת זאת מחקרים על התנהגות החיפוש של המשתמשים בתוכנות אלו מעטים.

פרה- פרינט של מחקר כזה על התנהגות החיפוש בתוכנה לגילוי ידע שהתקבל לכתב העת College and Research Libraries ואמור להתפרסם במרץ 2013 בכתב העת, זמין היום לקריאה בטקסט מלא .

המחקר בדק את השימוש בתוכנה לגילוי ידע – QuickSearch – בספריות באוניברסיטת NCSU שבצפון קרוליינה. שיטת המחקר הייתה ניתוח לוג (יומן השרת) . בוצע מעקב וניתוח הלוגים של השימוש במשך 2 סמסטרים .

למתודולוגיה של ניתוח לוג במערכות מידע ספרייתיות יש היסטוריה ארוכה.
למתודולוגיה זו יתרונות וחסרונות- היתרון הגדול של השיטה היא היכולת לעקוב באמצעותה ולנתח כמות גדולה של נתונים ומידע שמשקפים במקרה זה את התנהגות החיפוש של המשתמשים בזמן אמת והחיסרון שלה היא שקשה למדוד באמצעותה אמוציות ושביעות רצון.

המחקר מציג ממצאים מ2- סמסטרים – סמסטר סתו 2010 ואביב 2011 . נמצא שבתקופה זו בוצעו במערכת 739180 חיפושים ונבחרו 655388 קישורים מתוצאות החיפוש. מתוכם 76.69 % נזקפו לחיפושים במודולים של הקטלוג והמאמרים. ממצאים מעניינים נוספים מתייחסים לשאילתות הנפוצות,שיכולות ללמד באופן לטנטי על הדרישה לסוגי המשאבים השונים. המסקנה החשובה המתבקשת מהמחקר היא שדרושה הערכה מתמשכת ולאורך זמן של התנהגות החיפוש של המשתמשים כדי ללמוד על צרכים ואפשרויות לשיפור המערכת. . והחלק המעניין במחקר הוא כיצד שיפרו את המערכת מאז הכנסתה לשימוש ב- 2005 -וכיצד נתוני השימוש שנותחו סייעו להם להפיק לקחים ולשפרה. ועל כך במאמר המלא.

NLMPlus – חיפוש סמנטי ומקיף במשאבי המידע של NLM וכלים נוספים שכדאי להכיר

nlmplusהשימוש בכלים לגילוי ידע צובר תאוצה. כלים אלה מחפשים בו זמנית במספר רב של משאבים אלקטרוניים תוך שימוש באינדקס או במערכת היברידית שמשלבת אינדקס וחיפוש–על (federated).

יישום טכנולוגיות סמנטיות בכלים אלו יכול לייעל את תהליך אחזור המידע.

NLMPlus הוא כלי מסוג זה ייעודי לתחום הביורפואי שמחפש במשאבים האלקטרוניים של NLM תוך שימוש בטכנולוגיות סמנטיות. מתיאור המוצר אפשר להסיק שהוא כלי היברידי שמשלב אינדקס עם חיפוש –על וכל זאת תוך שימוש בטכנולוגיות סמנטיות.

NLMPlus מחפש מידע בלמעלה מ- 60 מאגרי מידע של NLM כולל Pubmed ו- Medlineplus ומגוון מקורות מידע אחרים בתחום הביורפואי שמאפשרים גם חיפוש מידע תרופתי ( NLM’s Drug Information Portal and Medlineplus Drugs & Supplements databases ) , מידע חדשותי (Medlineplus News), וידיאו ומדריכים (Medlineplus Videos and Tutorials) ותמונות (תמונות מ- NLM’s History of Medicine and PubChem databases ) .

NLMPlus משתמש בכלים מבוקרים סמנטיים
NLM’s Unified Medical Language System and the MeSH Medical Subject Headings Thesaurus
וגם בטכנולוגיות של כריית מידע לחילוץ מונחים קרובים, סימפטומים, רפואה אלטרנטיבית , גנים ועוד..

NLMPlus מציע הרבה אופציות לסינון תוצאות החיפוש על פי אשכולות– תוצאות ממאגרי מידע של NLM , מחיפוש סמנטי ב- Pubmed , תוצאות מ- Pubmed Reviews , תרופות , חדשות, תמונות, וידאו וגם מונחים קרובים , טיפול, תרופות, רפואה אלטרנטיבית ועוד..

העברת העכבר מעל לכל אופציה פותחת חלון קטן עם ההגדרה של המונח. נוח מאוד לשימוש אם כי לעתים כאשר בדקתי את הכלי זמן התגובה היה איטי .

המוצר פותח על ידי חברת WebLib LLC וזכה לפרס של NLM "Show Off Your Apps הטכנולוגיה של מנוע חיפוש זה יכולה להיות מיושמת גם בשאר תחומי המחקר.

כדאי גם לציין ולהכיר את שאר היישומים שזכו בפרסים ובאותות הוקרה של NLM "Show Off Your Apps ואשר משתמשים במקורות המידע של NLM

וביניהם: 
GLAD4U – כלי חופשי לחיפוש מידע גנטי
Quertle – מנוע חיפוש סמנטי שמחפש ב- medline ובמקורות מידע נוספים
BioDigital Human Platform – כלי ויזואלי לאנטומיה
DailyMedPlus – כלי לחיפוש מידע תרופתי

ל- NLMPlus
על המוצר כולל וידיאו

יוזמת ה- open discovery של NISO – סטנדרטים לכלים לגילוי ידע

niso2המגמה של שימוש בכלים לגילוי בספריות צוברת תאוצה. החלוץ בכלים אלה היה Summon של Serials Solutions שהושק ביולי 2009 ובאו אחריו : השירות לגילוי ידע של EBSCO
Primo Central   של Ex Libris ו- OCLC's WorldCat Local. כלים לגילוי ידע אלה משתמשים באינדקס אחד מרכזי שמיצג את משאבי הספרייה כולל מאגרי מידע שהספרייה מנויה עליהם ובתהליך אחזור המידע המשתמש מקבל תוצאות ממגוון המקורות שכלולים באינדקס.

במודל זה מעורבים 3 משתתפים עיקריים: מפתחי הכלים לגילויי ידע, המו" לים והספקים של התכנים והספריות שרוכשות ומשתמשות בכלים אלו. כמובן שהמשתמשים בכלים אלו מייצגים קבוצה נוספת של בעלי עניין.

יעילותם של הכלים לגילוי ידע תלויה במספר גורמים ובראשם עד כמה הם מכסים באינדקס שלהם את החומרים שהספרייה מנויה עליהם , על מה מבוסס האינדקס של מקור מידע כלשהו – האם על מידע העל שלו או על הטקסט המלא שלו ותכיפות העדכון של האינדקס. לאור המגמה בספריות להשקיע בכלים אלה חשוב שמידע זה יהיה גלוי לספריות שרוכשות כלים אלו ואכן מספר ספקים כבר החלו לפרסם דוחות על החומרים שמיוצגים באינדקסים שלהם. כך למשל זמינים חופשי בווב  הדוחות של Summon ושל Worldcat. מאחר שהחומרים באים ממקורות שונים והאינדקסים הינם של ספקים שונים חשובה לא פחות גם העקביות בהצגת הדברים כדי לאפשר לספריות להעריך ולבחור את הכלי שמתאים להן. .

ומכאן החשיבות של פיתוח סטנדרטים מתאימים. . חשוב שיהיה ברור מה הם התכנים שכלולים באינדקס, חשובה עקביות במונחים , ויש צורך במכניזם סטנדרטי להעברת תכנים מהמו"לים לספקי השירותים לגילוי ידע.. מכניזם שיועיל במיוחד לספקי הכלים לגילוי ידע שצריכים לעבוד עם הרבה מאוד ספקי תוכן. על כל אלה באה היוזמה של של NISO לתת מענה.

niso1יוזמה זו ראשיתה בדיון של בעלי עניין וביניהם גם נציגים של Ex Libris בפגישה שנערכה ב- 26 ביוני 20111 בכנס השנתי של American Library Association בניו אורלינס שבארה"ב. לפגישה הוזמנו נציגים של הארגונים שמעורבים בפיתוח המערכות לגילוי ידע, ספריות שמעורבות במוצרים אלו ו- NISO – National Information Standards Organization . מהדיונים בפגישה אפשר היה ללמוד שקיים עניין לקדם את היוזמה וש- NISO הינו הארגון המתאים להוביל את התהליך. נוסחה הצעה, שנשלחה ל- NISO ובמסגרתה בקשה לגבש קבוצת עבודה שתטפל בנושא.

לאחרונה NISO אשר את היוזמה כקבוצת עבודה במסגרתו והוא יקבע את החברים בקבוצה והעומדים בראשה. הוקמה רשימת תפוצה לעניין, ולמעוניינים לקחת חלק ביוזמה יש כתובת ליצירת קשר

לכתבה בנושא, עליה הסתמכתי בכתיבת הפוסט

Summon – הכלי לגילוי ידע של Serials Solutions – הרשימה המלאה של התכנים במאגר

summon4Summon – אחד מארבעת הכלים לגילוי ידע המובילים בשוק , שזכה השנה בפרס CoDiE מטעם , Software & Information Industry Association -SIIA פרסם ב -21 ביולי 2011 את רשימת התכנים במאגר. הרשימה כוללת רשימה מלאה של מאגרי מידע וחבילות, כתבי עת ומו"לים ששירות זה מכסה..

רשימת המו"לים משתרעת על פני 99 עמודים והיא כוללת כפי שנאמר בידיעה החדשותית של Serials Solutions למעלה מ- 7000 מו"לים. רשימת המאגרים/חבילות משתרעת על פני 118 עמודים והמידע בה על כל אחד מהמאגרים כולל את שם המאגר, סוגי פרסומים במאגר, מה נכלל באינדקס – טקסט מלא/ מידע על , כיסוי ועד כמה יש חיפוש בטקסט המלא.רשימת כתבי העת משתרעת על פני 4274 עמודים והמידע בה על כל אחד מהמאגרים כולל מספר ISSN , כיסוי ומידע לגבי האינדקס של הטקסט המלא.

על פי מה שנאמר בידיעה החדשותית המאגר כולל גם חומרים בגישה פתוחה – 39 ארכיבים בגישה פתוחה 257 ו- מאגרים מוסדיים מ- 73 מוסדות שונים .

פרסום זה של המצאי ב- Summon חשוב , מכיוון שזהו אחד הקריטריונים החשובים שמנחים את הספריות בבחירת כלי לגילוי ידע . מן הראוי לציין שגם WorldCat Local פרסם את רשימת המצאי של הכלי לגילוי ידע . חשוב שמידע כזה יהיה זמין למשתמשים לגבי כל אחד מהכלים לגילוי ידע כאמצעי לקבלת החלטות רכש.

 

לרשימת התכניםמאגרי מידע וחבילות, מו"לים, כתבי עת

 לכתבה בנושא

WorldCat Local ושירות ה- discovery שלו – עדכונים

oclcwWorldCat Local, הוא אחד מארבעת השחקנים העיקריים בשוק התוכנות לגילוי ידע. בהצהרה מ- 31 במאי 2011 נמסרו פרטים על היקף האינדקס ומאגרי מידע חדשים שנוספו לו.

WorldCat Local מאפשר גישה לספרים, כתבי עת ומאגרי מידע ממו"לים וספקים שונים – האוספים הדיגיטליים של HathiTrust, OAIster, , גוגל ספרים , חומרים בגישה פתוחה ועוד.

במסגרת העדכונים האחרונים בחודש מאי של האינדקס נוספו לו חומרים רבים ביניהם:
• CrossRef – שמאפשר קישורים קבועים ליותר מ-35 מיליון מאמרים מכתבי עת וחומר מדעי נוסף
• BioOne – שמאפשר גישה לחומר מחקרי שפיט במדעי הביולוגיה והסביבה
• Emerald Group Publishing – מול מוביל בתחום העסקים וניהול ונוכחות גדלה במדעי החברה, ספרנות ומידע, הנדסה, לִינְגְּוִיסְטִיקָה ותורת השמיעה
• Biomed Central – מו"ל STM , מחלוצי המו"לים שאמצו את מודל הגישה הפתוחה
ועוד

בעקבות העדכונים האחרונים האינדקס מאפשר גישה ל- 1400 מאגרי מידע ואוספים וליותר מ- 500 מיליון מאמרים. מן הראוי לציין שאפשר באתר למצוא מידע מפורט על היקף האינדקס.

להצהרה
מידע מפורט על היקף האינדקס

כלים לגילוי ידע – מידע מקיף בנושא

discoveryכלים לגילוי ידע discovery services – כלי חיפוש בסגנון גוגל – הם כלים מבוססי אינדקס שמחפשים במספר רב של מקורות מידע. לעתים שירותים אלה הם היברידים ומשלבים חיפוש באינדקס עם חיפוש מטה – חיפוש ששולח בזמן אמת את שאילתת החיפוש למספר מקורות מידע.

שירותים אלה – מבוססי אינדקס או היברידים, מציגים למשתמש את המידע ממקורות שונים ובכך חוסכים למשתמש את הצורך לחפש בכמה מקורות מידע ועוד יותר את הצורך לדעת באיזה מקורות מידע לחפש

ארבעת הגדולים היום בשוק הם: WorldCat Local, Summon, Ebsco Discovery Service Primo Central . אך קיימים גם שחקנים נוספים בשוק וקשה לעקוב ולהתעדכן, במיוחד בכל הקשור לגבי גודל האינדקסים שלהם ומה הם כוללים מכיוון שכול העת חלים באינדקסים שינויים בשל הוספת מקורות חדשים לאינדקסים.

לכן האתר Unified Resource Discovery Comparison יכול להיות שימושי ביותר לאלה שמעוניינים במידע עדכני ומקיף בנושא. האתר מרכז מידע על כלים לגילוי ידע ממספר אספקטים : מאמרים שקשורים למידע כללי בסיסי, להיסטוריה, מצגות של ספקים, השוואות בין הכלים השונים, התנסות של ספריות עם הכלים השונים, קישורים לאתרי וויקי ובלוגים שעוסקים בנושא , פירוט כלים שונים ומידע עליהם ועוד..

לאתר