לספריות יש משאבי מידע איכותיים וייחודיים שכיום אינם נראים  בווב באופן קוֹנְסִיסְטֶנְטִי  . הנראות של הספריות בווב באופן קונסיסטנטי חשובה לרלוונטיות של הספריות  מכיוון שהמשתמשים חיים בווב ומסתמכים על מקורות המידע בו.

חוסר הנראות נובע בין השאר ממגבלות של מערכות וסטנדרטים של נתונים מסורתיים   כגון  MARC 21 .   בשנת 2011  ספריית הקונגרס חתמה על הסכם עם Zepheira ,  חברה שמתמחה בסטנדרטים ונתונים במיוחד של ספריות,  כדי להגדיר דרך לקדם את הנראות של הנתונים של  הספריות בווב, וזו הגדירה את המודל של הנתונים המקושרים   BIBFRAME . ההנחה היא שכאשר המידע ב- MARC  יומר ל- BIBFRAME  ויחשף לווב הוא יהיה בר גילוי על ידי מנועי חיפוש ושאר יישומי גילוי בווב.       לאחר שמודל       BIBFRAME  נבחן  במספר ספריות גדולות בעולם כגון הספרייה הלאומית באנגליה, הספרייה הלאומית בגרמניה וספרית פרינסטון  ,  Zepheira החלה ביוני 2014 בפרויקט שנקרא בשם יוזמת  Libhub  – יוזמה  ששמה  לה למטרה להמיר סט גדול של רשומות ביבליוגרפיות של ספריות בסטנדרט של Marc ל- BIBFRAME ולפרסמו בווב  כאשר המטרה היא שכאשר המשתמשים יוכלו להקיש על מקורות מידע יועברו חזרה לקטלוג הספרייה . בכך  יוזמת   Libhub   באה להתגבר על המגבלות הקיימות במטרה לשפר את הנראות של הספריות בווב. עד סוף מרץ 2015  12 ספריות ציבוריות גילו מחויבות למאמץ זה

במסגרת יוזמה זו חברת Innovative,  שמספקת פתרונות טכנולוגיים ושירותים לאלפי ספריות  ברחבי העולם, וספונסורית אקטיבית של יוזמת LibHub  השיקה ב- 24 ביוני 2015 שירות חדש  שמפשט באופן דרמטי את הפרסום של רשומות בנתונים מקושרים  וחוסך לספריות זמן ומאמץ לחשיפת המשאבים שלהם בווב  . שירות זה בשיתוף עם שירותיה של חברת Zepheira הופך בסופו של דבר רשומות  ספריה מפלטפורמות של innovative   לשפות של נתונים מקושרים כולל BIBFRAME  ו- Schema.org   .כאשר מידע בפורמט זה מפורסם בווב הוא  נגיש למנועי חיפוש והתוצאות מובילות את המשתמש ישירות לקטלוג המקורי ברמת הרשומה. באופן זה שירות  זה תורם לנראות של  משאבי הספרייה ולשימוש בהם.

שיתוף פעולה זה משרת את האסטרטגיה של יוזמת LibHub   כפי שיעידו דברי בכיר בחברת Zepheira :

"libraries, partners, and vendors working together is a key aspect of the Libhub Initiative's strategy to explore new ways to grow Web-based visibility and usage of library resources."

שמות של מחברים יכולים להיכתב בצורות שונות  ומחברים שונים יכולים להיות בעלי  שם זהה –  מצבים אלה מקשים על זיהוי יצירות של מחבר בצורה נכונה מלאה וייחודית/חד ערכית

את הפתרון לבעיה באה  מערכת ORCID    לפתור.  מערכת זו  מקצה לכל חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי בן 16 תווים ייחודיים. באופן  זה אפשר יהיה לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .

הכרה בתועלת המעשית ORCID     כמזהה סטנדרטי של המחבר באה לידי ביטוי לאחרונה   ביישומו ברמה לאומית  .

באיטליה הוחלט על יישומו של ORCID   ברמה לאומית. קונסורציום של  70  אוניברסיטאות ו-4 מרכזי מחקר   חתם על הסכם ליישומו של ORCID.

גם באנגליה 50 אוניברסיטאות גילו עניין בהצטרפות לקונסורציום של ORCID   ב- 2015  ו-22 הצהירו על כוונתם להצטרף בשלב מאוחר יותר. ההסכם יאפשר לאוניברסיטאות ליהנות מדמי חברות מופחתים ותמיכה טכנית מוגברת

מחקר פיילוט ב-8 אוניברסיטאות באנגליה הוכיח את יעילות אימוצו של מזהה ORCID   . מעבר לכך חשיבות אימוצו של מזהה זה מודגשת נוכח העובדה שהרבה גופי מימון מבקשים אותו בבקשות למענקי מחקר

מידע למבקשים להצטרף ודוגמאות נוספות ליישומו אפשר למצוא  במרכז התמיכה לחברים ב- ORCID

שימוש בראשי תיבות (אקרונים)  מקובל , נפוץ וטבעי ברשתות חברתיות  בהיותן פלטפורמות שמושתתות על תקשורת מהירה. גם בפגישות עסקיות , בדוחות ובצוותי IT    מקובל להשתמש בקיצורים

אם נתקלתם בקיצור כלשהו לא מוכר יתכן שתוכלו להיעזר ברשימה The 75 Most Important Social Media Acronyms  שפורסמה ב-17 ביוני 2015

הרשימה כוללת ראשי תיבות של הרשתות החברתיות השונות, ראשי תיבות לציון מאפיינים שונים בפלטפורמות השונות, טרמינולוגיה עסקית, מונחים טכניים וסתם קיצורים מקובלים ברשתות השונות.

להלן מספר דוגמאות:

NETWORK SPECIFIC ACRONYMS:

FB: Facebook

G+ – Google Plus

IG: Instagram

 LI: LinkedIn

YT: YouTube

 DM: Direct Message

MT: Modified Tweet

PM: Private Message

RT: Retweet

BUSINESS SPECIFIC ACRONYMS:

B2B: Business to business

B2C: business to consumer

CMGR: community manager.

CMS: content management system

CPC: cost per click

The Technical Terms:

API: application programming interface

ESP: email service provider

HTML: hyper text markup language

ISP: Internet service provider

הסבר ומידע מפורט יותר על כול אחד מהאקרונים  וראשי תיבות נוספים אפשר למצוא ברשימה

הודעה מ-  18 ביוני 2015  כוללת מידע על שיפורים משמעותיים במהדורה ה-40 שנת 2015 של Journal Citation Reports  – מאגר המידע של Thomson Reuters   להערכה מדעית.

השיפורים כוללים:

• Journal Impact Factor Percentile – מאון – מדד חדש – אימפקט פקטור מנורמל  שמאפשר השוואה של כתבי עת בדיסציפלינות שונות
• Eigenfactor מנורמל  – מדד משופר  – כך למשל אם מדד ה- Eigenfactor  המנורמל  של כתב עת מסוים הוא 2 משמעות הדבר היא  שהשפעתו רבה פי 2  מכתבי עת אחרים בתחום המחקר.
• תמיכה בניתוח מפורט של הנתונים על כתב העת – משתמשים יוכלו מעתה להוריד טבלאות נתוני ציטוטים לקובץ אקסל לניתוחים מפורטים יותר
• OA FILTER – מאפיין  שיאפשר למשתמשים להעריך בקלות כתבי עת בגישה פתוחה

חידושים אלה בעלי פוטנציאל  להביא להגדרה מחודשת של ההערכה המדעית,  לצד  השקתו השנה  של Stateofinnovation .com   הופכים את שנת 2015  לשנה מוֹנוּמֶנְטָלִית  עבור  IP & Science division of Thomson Reuters.  חידושים אלו מוצגים באינפוגרפיקה

להודעה  בנושא

לאינפוגרפיקה

הוידיאו הופך לאחד האמצעים היעילים לשיווק. במקביל גדל מספר הכלים  לעריכה של קובצי וידיאו.

כתבה שימושית בחנה  ובדקה מספר כלים  למטרה זו  . להלן  6 כלים /יישומים מומלצים  שמיועדים במיוחד לחובבנים  בעלי תקציבים מוגבלים ולו"ז  צפוף.

הכלים הם:

1. Nutshell
2.  Magisto
3. Animoto
4. Videoshop
5. iMovie App
6. iMovie for Macs

הכלים חלקם חופשיים, חלקם בתשלום מינימלי. בכתבה מתוארים בפירוט המאפיינים של כול אחד מכלים אלה ואופן השימוש בהם.  הכתבה כוללת גם קובצי  וידיאו שנוצרו בכלים אלה לדוגמה.

כמו כן  מומלץ בכתבה על 3 מקורות נוספים שיכולים לסייע ביצירה  כגון שילוב קטעי אודיו בוידיאו ועוד . המקורות הם:

YouTube Audio Library

Distill

Pexels Videos

לכתבה

כתבה נוספת בהקשר – 23 האפליקציות החדשות הטובות ביותר לתמונות ווידיאו לשנת 2014

Education and academic resources הוא  בלוג  נושאי שנועד לעקוב אחר מקורות  אקדמיים בתחום החינוך  בווב . האתר פותח ומתוחזק על ידי  Marcus P. Zillman.

האתר כולל מקורות בתחום  החינוך, הוראה מרחוק, כימיה, כלכלה , ספרים וכתבי עת, מתמטיקה וסטטיסטיקה, Moocs, עבודות גמר, מקורות בפילוסופיה, מדע וטכנולוגיה, מיומנויות למידה

רשימה נושאית זו היא רק אחת מיניי רבות של Marcus P. Zillman. כל הרשימות הנושאיות  נמצאות ב- WhitePapers.us

הרשימות כוללות  מקורות מידע רבים בנושאים מגוונים: מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים, בלוגים ואגרגטורים של חדשות,   מודיעין עסקי, הרשת העמוקה, חיפוש מומחים ואנשים, מחשוב ענן, בריאות, כלכלה רשתות חברתיות ועוד.

Top 100 Genealogy Sites Mega-Search הוא מנוע מותאם אישית של גוגל  שכולל באינדקס שלו את Top 100 Genealogy Websites of 2015 של Genealogy InTime Magazine.  מן הראוי לציין שהקריטריונים לבחירתם של  100 אתרים אלו כפופולריים ביותר היו  מקומם ב- Alexa לצד 3 מדדים נוספים – מספר המבקרים באתר, משך זמן הביקור באתר וכמות התכנים שנצרכה.

מנוע החיפוש חופשי והוא כולל  2 אופציות חיפוש – האחת Full 100 Mega Search חיפוש בכל 100 האתרים – אופציה זו כוללת גם חיפוש באתרים שאינם חופשיים   והאופציה השנייה היא “Free” 46 Mega Search שמאפשרת חיפוש רק באתרים החופשיים. האופציה השנייה החופשית מומלצת.

Genalogy in Time 2015 Top Mega-Search Engine-

Genealogy in Time's 46 Free of Top 100 Mega-Search Engine

ביום שלישי  12.5.2015 התקיים במסגרת "2015 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-30 ,יום עיון בנושא: "עולם המידע 2015 – חידושים וחדשנות – הזדמנויות ואתגרים"

יום העיון התמקד בחידושים, חדשנות וחיפושי מידע ברשת האינטרנט, כלים וטיפים. ביום העיון הוצגו טכנולוגיות מתקדמות  בתוכם האינטרנט של הדברים, מציאות רבודה, יישומים מבוזרים, מהפכת הנתונים ,  קוד פתוח וגיוס המונים , רובוטיקה  ועיבוד אוטומטי  של מסמכים והשלכותיהם על תחומי החיים השונים כולל עתיד העיתונות והחינוך ועד כדי שינוי הסדר החברתי.  להתפתחויות הטכנולוגיות השלכות גם על חיפוש המידע ופרטיות המשתמש. יום העיון  כלל  טיפים לחיפוש מידע עסקי וחברתי, חיפוש אנשים ונתונים,  חיפוש מידע גנאולוגי, כלים שימושיים למידען , חידושים ברשתות החברתיות עם דגש על חיפושי מידע וגם כיצד נתמודד עם האתגר של שמירת הפרטיות וכיצד נממן חברות הזנק ברוח התקופה. בסופו של היום הצצנו גם לרשת האפלה ולמלחמות הסייבר  שעלו באחרונה לכותרות

במשך היום התקיימו 14 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם.

להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים, סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל

ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips ואאוריקה , יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': חיפושי מידע ברשת: רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – חידושים, חיפושי מידע, איומים ופתרונות

האינטרנט של הדברים וחווית המשתמש – אבי איצקוביץ , מרצה, מומחה חווית משתמש XG MEDIA

העידן הבא של המהפכה הדיגיטלית המתמשכת, שנקרא Internet of Things הופך למציאות בימים אלו. אבל למה הביטוי "האינטרנט של דברים" באמת מתכוון? ה"דברים" האלו יכולים להיות מכשיר חכם כמו טלפון, נעלי ריצה או אפילו קרטון החלב במקרר. כל אלו יהיו חלק מרשת דיגיטלית מחוברת שתשפיע על  חיי היום יום של כולנו. בהרצאה אבי הציג עולם חדש של אתגרים טכנולוגיים , הציג מגוון דוגמאות למכשירים מחוברים והיכולות שלהם, וספר  לנו על תהליכי המחשבה ועקרונות העיצוב עבור העולם החדש, עולם האינטרנט של הדברים.

חידושים וחיפושי מידע במנועי חיפוש ורשתות חברתיות אמיר פליישמן, מנכ"ל סיקום גלובל

ההרצאה עסקה במגוון נושאים שקשורים לחיפושי מידע ברשתות חברתיות הוצאת תובנות עסקיות-תחרותיות מרשתות חברתיות ומכל הקשור בהן מסביב

-חיפושים ב- Graph Search

-Facebook Insights ומקבילותיה ברשתות אחרות

-מנועי חיפוש שיודעים לחפש ברשתות חברתיות

-יישומים סלולריים

למצגת ההרצאה

האם אתה מדיום חברתי? – איך להפיק מידע "שלא מן העולם הזה"  מרשתות חברתיות – יהודית קורן, מידענית עצמאית

הרשתות החברתיות מלאות במידע שאנשים מספרים על עצמם מרצונם החופשי. ומה שלא מספרים, אין – נכון? לא אם את/ה "מדיום חברתי"!  לא, לא צריך כדור בדולח – רק את ערכת הכלים שסופקה  בהרצאה זו. למשל: איך לגלות את המידע שאנשים לא מבינים שמסרו; איך לבנות פרופיל של חברה או יחידה עסקית מהמידע על אנשים; איך לגלות מי באמת בעלי ההשפעה ומי המומחים (לא, הם לאו דווקא אותם האנשים) בתחום מסוים. וגם כמה אזהרות על הגדרות פרטיות והסתובבות אנונימית ברשתות, למי שלא רוצה שידעו עליו את הכול

למצגת ההרצאה

רשתות חברתיות – איומים ופתרונות ד"ר מיכאל פייר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מרבית המשתמשים ברשתות החברתיות אינם מודעים לאיומים ולסכנות שהם עומדים בפניהם (כגון: איבוד פרטיות וגניבת זהות). ההרצאה תציג  סקירה קצרה של המצב ותבחן מה ניתן לעשות עם המידע הפרטי של המשתמשים בפלטפורמה מקוונת זו. בנוסף, נרחיב על הפתרונות והמחקרים הקיימים, הן בתעשייה והן באקדמיה, הבאים לתת מענה לבעיה זו. לבסוף, יוצגו מספר צעדים פשוטים למימוש שכל פרט וכל ארגון יכולים לעשות על מנת לשפר את ביטחונם ואת פרטיותם.

למאמר בנושא

מושב ב': בינה מלאכותית, טכנולוגיה ומידע מהעבר וההווה – עיתונות רובוטית אוטומטיזציה במחקר היסטורי

עיתונות אנושית בעידן עיתונות רובוטית, ד"ר נעם למלשטרייך לטר , דיקן ומייסד בית ספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה

אנו בפתח עידן חדש בו תוכנות בינה מלאכותית מחליפות את העיתונאי האנושי הן כתחקירן והן ככותב הספור העיתונאי. התוכנה הזו נקראת עיתונאי רובוט.

הרובוט העיתונאי הנו מהיר מאד, מסוגל לנתח הררי מידע ובעל יכולת לכתוב ספור עיתונאי המותאם לאופיו של צרכן המידע-וכל זאת בתוך שברירי שניה ובעלות מינימלית.

יעילות העיתונאי הרובוט מעמידה בסכנה אמתית את העיתונאי האנושי שעלול לאבד את מקום עבודתו.

אולם לבינה המלאכותית יש מגבלות בתחום היצירתיות בהשוואה לעיתונאי האנושי. ככל שישכיל להבין את המגבלות האלה-יפתחו בפניו אופקים חדשים ליצירה עיתונאית אנושית ברמה גבוהה  עם יכולת לנצח בקרב מול הרובוט.

ההרצאה עסקה  בנושא הזה

למצגת ההרצאה

ניתוח אוטומטי של מסמכים היסטוריים, פרופ' ג'יהאד אל-סאנה, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב

שמענו על פיתוח אלגוריתמים מתמטיים לניתוח מסמכים היסטוריים תוך הפרדה בין הטקסט לרקע ובין שורות ובין מילים ופיתוח   אפשרות של חיפוש במסמכים ואחזור מידע

מושב ג: חדשנות – כר של הזדמנויות ומקורות מימון, מה צופן העתיד?

עתיד החינוך מקורסים מקוונים ועד משחקים , ד"ר רועי צזנה,

חוקר בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת תל אביב.

ההרצאה עסקה   בעתיד החינוך – כיצד  הטכנולוגיה משנה את הכיתה, את המורה ואת התלמיד

על גאווה ודעה קדומה – תפיסות של מתכנתים לגבי דוגמאות קוד באינטרנט ,  ד"ר אוהד ברזילי, אוניברסיטת תל-אביב

עולם פיתוח התוכנה משנה את פניו. עושר המידע, הקוד הפתוח, וטכנולוגיות שונות, מאפשרים למתכנתים לעשות שימוש חוזר בקטעי קוד אשר לא הם פיתחו. צורת פיתוח זו שונה בצורה מהותית מהאופן שבו תופסים מתכנתים רבים את עבודתם – ככותבים המרכזיים של קוד המקור. בהרצאה היום יציג ד"ר אוהד ברזילי מחקר חדשני העוסק בדעות קדומות שיש למתכנתים כלפי מתכנתים אחרים אשר משתמשים בדוגמאות קוד באופן תכוף, ובשל כך נתפסים כנחותים או לא מקצועיים. המחקר מוצא כי חלק מדעות קדומות אלו דומות במהותן לדעות קדומות על רקע מגדר, גזע, לאום וכו'.

המהפכה הגנאלוגית כבר כאן: חידושים במחקר המשפחתי ד"ר ארנון הרשקוביץ, אוניברסיטת תל-אביב

ההרצאה הציגה  את המהפכות שעבר המחקר הגנאלוגי בעידן הדיגיטלי, אשר שינו את פניו לחלוטין, ושרטטה את קוויה של המהפכה הנוכחית אשר עשויה לשנות את התחום פעם נוספת

מציאות רבודה – הטכנולוגיה שתחליף את ממשק האדם מסך – חזרה לממשק אדם לאדם, מוטי קושניר,  CEO – Infinity augumented reality

במסגרת ההרצאה הוסבר לנו כיצד מציאות רבודה תאפשר לנו לתקשר עם תכנים דיגיטליים מבלי להתנתק מהעולם הסובב אותנו. כיצד ניתן ללמד מכונאי על מנוע אמיתי בסביבת העבודה שלו , כיצד ניתן לאפשר לקבוצת רופאים להתאמן לקראת ניתוח מורכב ביחד וכיצד ניתן להושיב ילדים אחד מול השני למשחק מונופול או שח מלהיבים. מציאות רבודה היא השלב הבא ביכולת שלנו לשלב את העולם הדיגיטלי בתוך עולמנו הפיזי.

למצגת ההרצאה

מבוא למימון המונים , דני טימור, שותף  במימונה ומנהל האתר

יש לכם  פרויקט או מיזם שאתם רוצים לממש ולפתח, אבל חסרים לכם מזומנים?…גיוס המונים יכול להיות הפתרון. הרעיון שמאחורי מימון המונים הוא גיוס סכומים קטנים מהרבה אנשים.  דני טימור מנהל אתר מימונה הרצה  על התופעה.

מושב ד: העידן הסמנטי – כלים וחיפושים- טיפים למידען, הרשת האפלה ומלחמות הסייבר

עבודה עברית – ארגז הכלים למידען הישראלי בעידן הסמנטי, אהבה כהן, הספרייה המרכזית, המכללה האקדמית בית ברל

בהרצאה נסקרו מספר כלים חדשים שיעזרו למידענים במהלך עבודתם ונבדקה  רמת ההתאמה של הכלים לעבודה בשפה העברית

למצגת ההרצאה

הרשת האפילה ומלחמות הסייבר – ד"ר נדב דפני, מנכ"ל stips ואאוריקה, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

בהרצאה שמענו על הטירור הקיברנטי, לוחמת הסייבר, איך, מי במשחק והרשת האפילה שעוזרת…..

למצגת ההרצאה

מהפכת הנתונים וחיפושי מידע –  ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל-אביב, המכללה האקדמית בית ברל

אחת מהתופעות שמאפיינות את עולם המידע היום היא ההתפתחויות בתחום הנתונים – הנתונים הגדולים, הנתונים המקושרים והנתונים הפתוחים גם בתחום המדע.  ההרצאה עסקה בהתפתחויות אלה  בהקשר של חיפושי מידע

לסיכום ההרצאה

למצגת ההרצאה

תודה רבה לכול המרצים, לכול המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2015 מחברת טלדן

בפוסט קודם כתבתי על  פרדיגמה חדשה של פרסום נתונים שמושתתת על מאמר נתונים. מטרתו של מאמר הנתונים לתאר סט של נתונים באופן שמאמר מחקר מתאר תוצאות מחקר כגון שיטות ופרוטוקולים, תהליך, מבנה של סט הנתונים פורמט והפוטנציאל לשימוש חוזר.

Scientific Data הוא כתב עת בגישה פתוחה לפרסום ותיאור סטים של נתונים שהושק באפריל  2013 על ידי Nature Publishing Group .  כתב העת כולל מאמרים מסוג  Data Descriptor שמתארים סטים של נתונים. האתר אינו כולל את הסטים של הנתונים. את הסטים של הנתונים יש להפקיד במאגרי מידע ייעודיים לכך .

מחקרים מייצרים בדרך כלל נתונים רבים כגון טבלאות בגיליונות אלקטרוניים, מפות תמונות ועוד. נתונים אלה חשובים מאוד לחוקרים באותו תחום לצורך תיקוף ועיבוד משני של המחקרים. ריכוזם של נתוני המחקר במאגרים ייעודים לכך יכול להקל על המלאכה.

באתר של כתב העת  Scientific Data  ניתן למצוא רשימה ארוכה של מאגרי מידע מומלצים להפקדת נתונים בתחומים שונים :  מדעי החיים, כימיה, מדעי הסביבה, פיסיקה ואסטרונומיה  ומדעי החברה . סטים שלא מזוהים עם קטגוריה ספציפית  מומלץ להפקיד במאגריםרבתחומיים/כלליים – figshare ו- Dryad

מבחינת המשתמשים אפשר למצוא במאגרים אלו   חומר מחקרי חופשי רב.

לרשימת מאגרי מידע ייעודיים לנתונים

ב– 21 באפריל  2015  Open knowledge   הצהיר על התוכנית לפתח את Open trials מאגר מידע פתוח בנושא ניסויים   קליניים בעולם. המאגר יצבור מידע ממגוון מקורות קיימים כדי לספק תמונה על הנתונים והמסמכים שקשורים לתרופות ולניסויים

Open Knowledge עובד על הפרויקט בשיתוף פעולה עם ד"ר Ben Goldacre מהמרכז לרפואה מבוססת ראיות באוניברסיטת אוקספורד. הבלוג שלו   זמין בכתובת http://www.badscience.net/

שלב ראשון של הפרויקט אמור להסתיים במרץ  2017 . אפשר להירשם באתר לקבלת עדכונים

להצהרה

לאתר

ההתפתחויות בטכנולוגיות מידע הובילו לשינויים בכללי הקטלוג, עקרונות וסטנדרטים.

סטנדרט  קטלוג חדש  RDA    –    Resource Description and Access   נועד להחליף   את כללי הקטלוג AACR2   . סטנדרט זה נועד לאפשר שיתוף מידע על בסביבה דיגיטלית ושילוב הספריות בווב הסמנטי. ההערכה היא שחלק מיתרונותיה של שיטת קידוד זו  יתברר רק בעתיד.

הרבה ספריות החלו  ביישומו של המודל . חשיבות היישום של RDA    מחייב אימוץ סביבה ביבליוגרפית חדשה. לאור זאת חשוב לדעת מהי המודעות, התפיסה והציפיות של מקטלגים ביחס ל- RDA      והמאמצים  הכרוכים במעבר ל- RDA.

מחקר שהתפרסם   בגיליון מאי 2015 של כתב העת   JLIS.it שם לו למטרה להעריך את המודעות , התפיסה והציפיות של מקטלגים ביחס ל- RDA  בספריות אקדמיות  בתורכיה.  השתתפו במחקר למעלה מ- 20 מוסדות אקדמיים בתורכיה.

שאלות המחקר וממצאיו התייחסו בעיקר לנושאים הבאים:

השקפת המקטלגים לטרמינולוגיה של RDA

דעתם של המקטלגים על המבנה של RDA

וההתייחסות שלהם ליישומם של כללי RDA

מסקנת המחקר היא שלמרות שהמקטלגים רואים ביישום RDA   ככרוך בלחץ במקום העבודה הם מתארים את RDA    ככלי חשוב שמגדיל את הנראות של מקורות המידע ומספק אינטראופרביליות במטרה ליצור דור שני של קטלוגים . יש צורך בארגון הדרכות למקטלגים – הדרכות פרונטליות, דפי הדרכה, ארגון כנסים וסמינרים. כמו כן מומלץ לשלוח את העובדים לכנסים לאומיים ובינלאומיים בנושא. כול זאת על מנת  להפוך את המעבר  ל- RDA  לקל יותר.

מידע נוסף במאמר המלא

ב- 17 באפריל 2015 ארגון הבריאות העולמי הודיע על  מתן גישה חופשית לציבור למאגר VigiAccess.  המאגר עוסק בתופעות לואי של תרופות .על פי דברי אחראים בארגון הבריאות העולמי המאגר כולל למעלה מ- 10 מיליון דוחות על תופעות לוואי של תרופות ב- 110 מדינות.

המידע על תופעות לוואי של תרופות חיוני לא רק לחולים אלא גם לממשלות בקבלת החלטות שנוגעות לבריאות הציבור, מאחר ותופעות אלה נמנות על 10 הגורמים העיקריים לתמותה במספר מדינות ומטרתה של היוזמה היא למזער סיכונים בריאותיים.

מן הראוי לציין שהמאגר לא כולל פרטים על מקרים פרטיים  אך הוא מציין את מספר הדוחות לכול תופעת לוואי שצוינה בו. כמו כן המאגר לא בא לקבוע האם תרופה מסוימת מסוכנת או בטוחה. משתמשים יכולים להזין שם של מוצר  ולקבל מידע על מרכיביו . על פי דברי אחראים אין זו תשובה לבטיחות התרופה אלא רק צעד קטן בכיוון.

המידע במאגר  שמגיע ממרכזים לבטיחות תרופות בלמעלה מ-100 מדינות  מנותח כדי לראות  אם יש צורך במחקר נוסף של בעיות פוטנציאליות

למאגר המידע

לכתבה בנושא

בעידן של הנתונים הגדולים , למרות שקיימת הסכמה כמעט כללית על התועלת שבשיתוף נתונים ושימוש מחדש כאמצעי לקידום המדע עדיין קיימים מספר מחסומים שמעכבים  מימוש מטרה זו בצורה יעילה וסיסטמטית אחד מהם הוא העדר תרבות של שיתוף. המטרה שהסטים של הנתונים יהיו נגישים, שפיטים, ניתנים לציטוט, ניתנים לגילוי בקלות וניתנים לשימוש.

אחד הפתרונות המוצעים כצעד ראשון להתגבר על חלק מהמחסומים הוא מודל חדש של כתבי עת – כתבי עת של נתונים data journals  שמטרתם לספק מידע על מה , היכן, למה, איך ומי  בכל הקשור לנתונים.

מודל זה מהווה פרדיגמה חדשה יחסית של נתוני מחקר. הניסיונות הראשונים של המו"לים לתמוך בפרסום נתונים כללו נתונים כחלק אינטגראלי של המאמר או נתונים בקבצי מוספים  מצורפים למאמר. בסביבות שנת 2009 רוב כתבי העת כללו נתונים כקובצי מוספים להדפסה בגרסה האלקטרונית של המאמרים בלבד, לעתים עם מגבלות על מספר הפריטים הנוספים ותנאי זכויות יוצרים מחמירים.

לאור מגבלות אלה התעורר הצורך בפרדיגמה חדשה של פרסום נתונים מושתתת על "מאמר נתונים" data paper  . מטרתו של מאמר הנתונים לתאר סט של נתונים באופן שמאמר מחקר מתאר תוצאות מחקר. כגון שיטות ופרוטוקולים תהליך מבנה של סט הנתונים פורמט והפוטנציאל לשימוש חוזר.

בשנת 2009  הודיעו שכתב העת  international journal of robotics research  תומך בסוג חדש של מאמר  "data paper"   כאשר המטרה היא לעודד פרסום סטים של נתונים שפיטים לקהילת הרובוטיקה ולסייע למחברים לפרסם ולקבל קרדיט על הנתונים בעלי הערך שלהם.  באפריל 2013 Nature Publishing Group   הודיע על השקתו של Scientific Data  – כתב עת בגישה פתוחה לפרסום ותיאור סטים של נתונים ומאז מספר כתבי העת של נתונים גדל בקצב מואץ .

מחקר שהתפרסם לראשונה בינואר 2015 ועתיד להתפרסם  בכתב העת journal of the association for information and science technology  בדק  מאפיינים של 116 כתבי עת של נתונים של מולים שונים בכול הקשור לתיאור הסטים של הנתונים ,  נגישות , ציטוטים , איכות וגישה פתוחה ומציע דרכים לקדם את הנגישות לסטים אלה של נתונים. דוגמאות לשמות של כתבי עת של נתונים – ecology, genomic data, international journal of robotics research,

מן הראוי לציין שמדגם זה של 116 כתבי כלל  גם סט של 85 כתבי עת של נתונים של המול biomed Central/ .

במסגרת המחקר נבדק האם כתבי העת של נתונים כוללים רק מאמרי נתונים האם הם מעורבים  ומה הם הנושאים שלהם.

נמצא שרוב כתבי העת מעורבים, רק 4 מתוך 15 מו"לים פרסמו כתבי עת  שכללו מאמרים של נתונים בלבד. . מספר כתבי עת כאלה הוא 7   (6%  מהמדגם) אף אחד מכתבי העת ה"טהורים" לא נכלל באינדקס של שירות מקצועי  כולל Scopus  ו- SCImago

מבחינת הנושא כתבי העת כיסו את כול הקטגוריות הנושאיות  בסקופוס- מדעי הבריאות, מדעי החיים, מדעי הפיסיקה, ומדעי החברה והאמנויות.

נמצא שמשנת 2000 – 2013  826 מאמרים של נתונים פורסמו. מספר המאמרים גדל עם השנים. בשנת 2013 פורסמו 23.5%  מכלל המאמרים שפורסמו.  נראה שמגמה זו נמשכת – בחודש הראשון של שנת 2014 פורסמו 47 מאמרי נתונים

בנוסף חלק מכתבי העת פתחו כלים ייעודיים שתומכים בהפקת מאמר הנתונים. כגון PWT – Pensoft Writing tool  ו- IPT  –  integrated publishing toolkit

מאמר הנתונים כרוך תמיד עם סט הנתונים . הפתרון של צרוף קובצי מוספים מוחלף היום לטובת פרסום סט הנתונים במאגר וקישור . בדרך כלל כתבי העת מציעים רשימה של מאגרי נתונים איכותיים בהם ניתן להפקיד את הסטים של הנתונים.  המאגרים יכולים להיות מאגרים מוסדיים, מאגרים לאומיים ומאגרים בינלאומיים. חלק מהמאגרים הם ייעודיים לתחום מחקר מסוים. יש גם מודל היברידי של שיגור קובץ הנתונים  או הפקדה במאגר כלשהו.

כמעט כול כתבי העת של נתונים הם בגישה פתוחה  גם למאמרים וגם לסטים של הנתונים.

מהניתוח עולה גם  שהמידע שהעורכים נדרשים לתת בכול מאמרי הנתונים הוא הזמינות של הסטים של הנתונים. העדר מידע משותף לאפיון הסטים של הנתונים הוא מגבלה של כתבי העת של הנתונים ושל מאמרי הנתונים. חשוב לפתח מסגרת משותפת, פתוחה שתשמש את כול הדיסציפלינות

DOI: 10.1002/asi.23358

למאמר המלא