הבחירה של תוכנה לניהול  ספריות היא לא החלטה  קלה. ספקים מציעים פתרונות לספריות ציבוריות, אקדמיות, מיוחדות וספריות בתי ספר  ולמרות זאת הצרכים של  כל ספרייה בתוך כול אחת מהקטגוריות יכולים להיות שונים והבחירה קשה. מידע על המצב בשוק יכול לסייע בקבלת ההחלטות.

כתבה  מקיפה  שהתפרסמה ב-7 באפריל 2015  ב-  Library Journal כוללת סקירה מקיפה של תוכנות ILS         – Integreted Libraries  Systems כגון  Aleph,  ו- LSP   – Platforms  Library Services  תוכנות מדור שני כגון  Alma.

הסקירה כוללת נתונים על ספקים, מערכות  ומגמות מכירות בשלושת השנים – 2012  – 2014  תוך ציון מאפיינים ייחודיים של תוכנות מסוימות.

החברות שעל מגמות המכירות  שלהן והמוצרים שלהן דווח  בכתבה בתחום ה- ILS      הן  :

Biblionix, Ex Libris , Innovative Interfaces Inc   ו- SirsiDynix

בתחום ה- LSP   הן : Ex Libris, Innovative Interface, OCLC, Proquest ו- SirsiDynix.

יש לציין  שהשפעת ההכרה  בחשיבות הנתונים המקושרים נכרת במערכות ובשירותים המוצעים. מן הראוי לציין בהקשר זה את RDAExpress – שירות שמתאים  רשומות של MARC     לסטנדרטים של RDA .  אם מאמצים אלו יסייעו לנראות של התכנים בווב הפתוח התוצאה יכולה להיות שינוי סיסמי בנוף של מערכות לניהול ספריות.

לכתבה המלאה

בעידן בו נטען שנגישות המידע הדיגיטלי מהווה אתגר לספריות אקדמיות כמרחב פיזי מעניין לקרוא מחקר שבדק את דפוסי השימוש של סטודנטים בספרייה האקדמית הפיזית . המחקר אושר לפרסום  ב- 12 בנובמבר 2014  ואמור להתפרסם ב- College and Research L ibraries  בספטמבר 2015.

העותק הדיגיטלי בטקסט מלא  זמין היום בכתובת  http://crl.acrl.org/content/early/2014/11/26/crl14-683.full.pdf

במסגרת המחקר נבדקו דפוסי שימוש  בספרייה הפיזית האקדמית ב- 5 קמפוסים בקנדה – 2 מכללות, 2 אוניברסיטאות ומכון טכנולוגי אחד בתקופה 2009-2010. שיטות המחקר היו תצפיות בספרייה ( של 9268  משתמשים) וגם סקר באמצעות שאלונים בפורמט אלקטרוני ומודפס.

ממצאי המחקר:

סטודנטים מבקרים בספרייה הפיזית יותר מסטודנטיות

סטודנטים דווחו על מגוון פעילויות בספרייה שניתן לסווגם ב- 3 קטגוריות עיקריות: עבודה אקדמית, פעילות חברתית, שימוש בחומרים בדפוס  ודלפקי שירותי קוראים –יעץ והשאלה

העבודה האקדמית במחשבים או בחומר מודפס היא הסיבה העיקרית לביקור בספרייה

הטכנולוגיה נרשמה כמניע חשוב ביותר לשימוש בספרייה  כפי שעלה מהדיווח על שימוש במחשבים נייחים וניידים .   רבע ממשתמשי הספרייה הנצפים השתמשו במחשבים נייחים וחמישית בניידים

השימוש בחומר מודפס –  למרות שרוב הנצפים במחקר השתמשו במחשב נייח או נייד  השימוש בחומרים מודפסים עדיין שכיח . קרוב לרבע מהנצפים נצפו קוראים חומר בדפוס

פעילות חברתית בספרייה –  רבע מהנצפים היו מעורבים בשיחה כלשהי . כמו כן היו בקשות להתיר הכנסת מזון לספרייה ובתחום זה לא היה קשר בין מדיניות הספרייה לבין אלה שנצפו עם מזון בספרייה  מה שמצביע על התעלמות ממדיניות הספרייה בנושא זה

.

דלפקי שירותי קוראים (יעץ והשאלה)   ועיון  באוסף המודפס –  בהשוואה לשאר האזורים בספרייה באזורי דלפקי שירותי קוראים ואיזור האוסף המודפס נצפו מעט מאוד משתמשים.  כאחוז אחד מהנצפים בכול אחד מאזורים אלו. נתונים אלה מאוששים תוצאות של מחקרים קודמים וניתן להסבירם או בירידה בשימוש בשירותים אלה או בזמן השהות הקצר בשירותים אלה . העובדה שהמשתמשים לא נצפו באזורים אלה אינה מעידה בהכרח על חוסר שימוש בהם   שכן על פי תשובות הנחקרים בשאלונים כן נעשה שימוש בדלפקי השירות – 63% מהמשיבים לשאלונים ציינו שהם בקשו עזרה בדלפק היעץ בשנה האחרונה. יחד עם זאת נראה שהמגמה היא של ירידה  ביחס לתפקיד שמלאו בעבר. נמצא שהשימוש בחללי הספרייה תלוי בסוג הספרייה –  משתמשים של ספריות אוניברסיטאיות באים בעיקר למטרה העיקרית של שימוש בחומר מודפס

חוויית הקוראים בספרייה – חווית  משתמשי הספרייה אינדיבידואלית.  הדעות בדבר תפיסת הספרייה כמקום טוב ללמידה בקבוצות  או ללמידה אינדיבידואלית חלוקות , הסיבות לבחירת מיקום בספרייה אף הן מגוונות. המסקנה – קשה לרצות את כולם אך כדאי להקשיב לצרכים . המחקר שפך אור על חשיבות עיצוב הספרייה כגורם בתפיסת המשתמשים אותה. חשוב לספריות להתחשב בעיצוב הספרייה  בצרכים של 2 האוכלוסיות – האוכלוסייה שמעדיפה עבודה בקבוצות וזו שמעדיפה עבודה אינדיבידואלית.

המסקנה המתבקשת מהמחקר היא שלמרות התפיסה של הספרייה המודרית כמקום חברתי ולמרות הטענה שנגישות המידע הדיגיטלי מהווה אתגר לספריות אקדמיות כמרחב פיזי – עדיין הממצא שהשימוש האקדמי היא הפעילות העיקרית בספריה מחזק ומספק הוכחה לתמיכתה של הספרייה בלמידה של הסטודנט ומדגיש את חשיבותה ומעורבותה במוסד האקדמי.

למאמר המלא

היום כאשר מחפשים בגוגל מצב רפואי מסוים מקבלים מידע אודות, סימפטומים וטיפול,  לעתים המידע מלווה גם באילוסטרציה.   המידע לקוח מגרף הידע של גוגל , היום המידע זמין למצבים רפואיים שכיחים וגוגל ממשיכה  להגדיל את כמות המצבים הרפואיים. דוגמה לערך כזה אפשר לראות בתוצאות החיפוש בדף   https://www.google.com/search?q=concussion

על פי מה שכתוב בדף העזרה של גוגל  בנושא מידע רפואי זה  הוא תוצאה של קומבינציה של אלגוריתמים ואנשי מקצוע ברפואה . בשלב ראשון האלגוריתמים של גוגל מאתרים ומנתחים מידע רפואי מאתרים איכותיים בווב. לאחר מכן צוותות של רופאים בגוגל ומ- Mayo Clinic סוקרים ובודקים בזהירות את המידע הטקסטואלי והגרפי.

יש לציין שהחיפושים נשמרים בהיסטורית החיפושים של המשתמש אם הוא במצב של כניסה לחשבון וניתנים למחיקה מההיסטוריה של המשתמש בכול עת .

העובדה ש- 1 מתוך 20 חיפושים בגוגל הוא למטרות רפואיות  וחשוב לקבל מידע מהיר ואמין עמדה אף היא מאחורי יזמה חדשה זו של גוגל.

גוגל בפוסט הרשמי שלה מ- 10 בפברואר 2015 מציינת  שמידע רפואי בסיסי זה כמובן אינו מייתר התייעצות עם רופא אך הוא מאפשר למשתמש לאתר ביתר קלות מידע נוסף ממקורות אחרים אמינים ולדעת איזה שאלות להפנות לרופא.

מידע רפואי זה שגוגל מציג הוא במסגרת המאמצים של גוגל להגיע לתשובות ישירות לשאלות בתוצאות החיפוש  ופיתוח פטנטים לצורך כך.

בדצמבר 2010   כתבתי פוסט על מנוע החיפוש Blekko   והטכנולוגיה הייחודית שלו לפילוח הווב תוך שימוש ב-Slashtags  שמאפשרים למשתמש למקד את החיפוש על ידי שימוש בהגבלות מסוימות בהתאם למה שמופיע אחרי ה- /

בשנים  2012,  2013 ו- 2014 הוא נמנה על מנעי החיפוש הפופולריים יותר על פי דרוג eBizMBA

ב- 27  במרץ 2015  המנוע נסגר וטכנולוגיה מסוימת שלו נרכשה  על ידי  IBM Watson – טכנולוגיה שתוארה כמתקדמת :

Blekko brings advanced Web-crawling," categorization and intelligent filtering technology.  Its technology crawls the Web continually and  gathers information from the most highly relevant and most credible Web pages. It uses classification techniques to create thousands of "topical categories, making that data more useful and insightful

ובאופן מטפורי:

Blekko’s technologies are like oil exploration and production teams that locate the" "high-quality oil, drill, and deliver it to the refinery.

סגירת המנוע הוא הפסד למשתמשיו  . נקווה שהטכנולוגיה שלו תתרום לתחום ה- big data  כפי שצופים ב- IBM Watson .

לכתבה בנושא

הודעה IBM Watson  על הרכישה

אתר מאגרים מציג את מאגר הטקסטים של מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה  ללשון העברית.

מאגר זה כולל    טקסטים עבריים וקונקורדנציות מדעיות לספרות העתיקה ולספרות החדשה, מן התקופה שלאחר המקרא ואילך.

הטקסטים מגוונים : תעודות מדבר יהודה; כתובות וקמעות; משנה, תלמוד, מדרש ופרשנות; ספרות הגאונים; התפילה והפיוט; ספרות הקראים; ספרות מדעים ובלשנות; איגרות וספרות השו"ת; ספרות ההשכלה והתחייה.

האתר, פתוח לקהל הרחב ללא תשלום בתמיכת תכנית מורשת במשרד ראש הממשלה והוא מציע מגוון אפשרויות חיפוש ועיון. אפשר לעיין בטקסט שלם ואפשר לחפש מילה או צרוף בחתכים של תקופה , סוגה ומחבר.

לצפייה בסרטוני הדרכה על האתר והשימוש בו

לאתר מאגרים

במנועי חיפוש המסורתיים חיפוש מסמכים בהם מופיעים ביטויים מתמטיים ונוסחאות הוא לא יעיל. לאחרונה חוקרים  ב-  Rochester Institute of Technology   פתחו מנוע חיפוש מתמטי ייעודי   -Tangent      שמסוגל לעשות זאת .

.השאילתות במנוע חיפוש זה הם ביטויים מתמטיים  ומנוע החיפוש מאחזר  מסמכים בהם ניתן  למצוא ביטויים מתמטיים. אתר דמונסטרציה של המנוע נמצא בכתובת  http://saskatoon.cs.rit.edu/tangent/random

את הנוסחאות אפשר להזין בתיבת החיפוש בשפת Latex   או על ידי רישום הנוסחאות עצמן.

האינדקס של המנוע כולל הרבה אוספים ובתוכם גם Wikipedia וחלק מאוסף המאמרים במאגר החופשי arXiv . המנוע כמנועי החיפוש המסורתיים משתמש לאחסון הנתונים בקובץ מהופך אלא שהמידע המאוחסן בו שונה

פירוט נוסף על אופן פעילותו של מנוע החיפוש ומידע נוסף ניתן למצוא בכתבה המלאה

לאתר הדמונסטרציה של המנוע

רשימה מעודכנת  (אפריל 2015)  מקיפה שמשתרעת על פני 36 עמודים של מקורת מידע בתחום הביורפואי  ומקצועות הבריאות

הרשימה מסווגת על פי קטגוריות עיקריות :

מנועי חיפוש

מדריכים נושאיים , אנציקלופדיות ומקורות נוספים

פורומים לתמיכה של מומחים

הרשימה פותחה ומתוחזקת על ידי  Marcus P. Zillman

פרסומים נוספים שלו ובהם מקורות מידע במגוון נושאים כגון: מנועי  חיפוש ומקורות אקדמיים , בלוגים ואגרגטורים, מודיעין עסקי, הרשת העמוקה, חיפוש אנשים, כלי  מחקר ועוד  זמינים באתר http://www.zillman.us/white-papers/

לרשימת המקורות בתחום הביורפואי

OCLC     ערך סקר בינלאומי  בתאריכים 7 ביולי – 15 באוגוסט 2014   בנושא יישומי הנתונים המקושרים.  מטרת הסקר הייתה לקבל מידע על פרויקטים ספציפיים ושירותים  שיוצרים מידע על כנתונים מקושרים  ומשתמשים בו.   וזאת מטרה ללמוד ולהפיק לקחים מהניסיון של ספריות/ארכיונים/מוזיאונים .

ענו על הסקר 122 נחקרים מ- 15 ארצות . תוצאות הסקר כללו תיאורים של 76 פרויקטים /שירותים  בתחום הנתונים המקושרים – 25 מהם צרכו נתונים מקושרים, 4 פרסמו נתונים מקושרים, 47 צרכו וגם פרסמו נתונים מקושרים.

ממצאיו העיקריים של הסקר:

הסיבה  העיקרית ליישום פרויקטים בתחום הנתונים המקושרים היא להעשיר את הנתונים של  המיישמים  על ידי צריכה של נתונים מקושרים ממקורות אחרים ולספק חווית משתמש עשירה יותר.

4 המקורות לנתונים מקושרים שבהם נעשה שימוש על ידי רוב המשתמשים הם:  id.ioc.gov , DBpedia , GeoNames ,  VIAF

הסיבה העיקרית לפרסום נתונים מקושרים היא לחשוף את המידע לקהל רחב יותר בווב ולהראות מה ניתן לעשות עם הסטים של הנתונים שלהם כנתונים מקושרים.

4 הסטים הגדולים של הנתונים המקושרים  הם :  WorldCat.org  ,  WorldCat.org Works, Europeana  ,  The European Library

פירוט  והסבר על תוצאות הסקר  ניתן למצוא באתר  בנושאים הבאים:

מי עושה זאת?  כולל רשימה של משתתפי הסקר

נתונים מקושרים – דוגמאות

נתונים מקושרים – מדוע ואיזה מוסדות צורכים נתונים מקושרים

נתונים מקושרים – מדוע ואיזה מוסדות מפרסמים נתונים מקושרים

נתונים מקושרים – פרטים טכניים

נתונים מקושרים – עצות  מהמיישמים

קובץ אקסל  עם תשובות הנחקרים (להוציא מידע אישי)  זמין בכתובת  http://oc.lc/0bglX7 .  מידע נוסף  על פעילותו של OCLC        בתחום זמין בכתובת  http://www.oclc.org/research/themes/data-science/linkeddata.html

לכתבה בנושא

Vivo הוא יישום וובי סמנטי חופשי בקוד פתוח שמאפשר גילוי ידע מחקרי ברמת המוסד ומעבר לו. היישום פותח כבר ב- 2003  על ידי אוניברסיטת קורנל. . היישום מספק מידע מקושר באמצעות RDF     ובכך הופך את המשתתפים בו לחלק מהווב הסמנטי.

רשת VIVO      בווב היא  רשת לאומית בה משתתפים מוסדות  בעלי התקנה מקומית של VIVO    או בעלי יישומים עם יכולת  לספק מידע סמנטי . כיום חברים בה 7 מוסדות  בארה"ב  והיא פתוחה למוסדות נוספים שירצו להצטרף..

לאחרונה נעשה ניסיון לנצל את הפוטנציאל של vivo  לסקטור המחקר בתחום החקלאות . ניסיון  זה הוליד את Agriprofiles – כלי לגילוי ידע  בתחום החקלאות

למידע נוסף

מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא. ב- 10 בפברואר 2015  התקיים  מפגש /כינוס   בספרייה הציבורית בסאן פרנסיסקו – Library Data [R]evolution: Applying Linked Data Concepts  . המפגש התקיים   גם בחסותו  של OCLC      במסגרת סדרת הדיונים    “Collective Insight"

סדרת ההרצאות עסקה  ביישום הנתונים המקושרים בספריות.  5 מצגות וידאו מהכינוס זמינות כעת ב-YouTube. ארבע מהן זמינות גם כקובצי pdf. ההרצאות  הן:

Walk Before You Run: Prerequisites to Linked Data

BIBFRAME Update – Why, What, When

Making Library Collections Discoverable on the Web

Linked Data in the Library Workflow Ecosystem

BIBFLOW: Linked Data in the Not-So-Wild

כמה מסרים מההרצאות:

יישומי נתונים מקושרים  לא יהיו  ברי עניין אם מנועי חיפוש לא ימצאו את אתרי הספריות והמאגרים יסרקו ויבינו את מידע העל שלהם .  הגדלת נגישות האוסף בגוגל   תעשה באמצעות יישום כללים שנוגעים לאופטימיזציה של מנועי חיפוש  כולל   נוכחות הספרייה בויקיפדיה, ב-freebase, ב- wikidata , ב- google places/google my business  .  נוכחות כזו חשובה לנראות  ב- knowledge graph של גוגל.  שימוש ב- schema.org שבה תומכים מנועי חיפוש  מרכזיים גוגל , בינג יאהו וינדקס   יגדיל  אף הוא את נראות האתרים והאוספים.

עוד דובר על ה- BIBFRAME כמודל שמטרתו לספק למנועי  חיפוש תיאור באופן שניתן לניצול יעיל.

הגדלת הנראות של הספרייה בווב  קשורה גם לקטלוג  ישויות  ויישום כללי RDA

מידע נוסף במצגות ובקובצי ה- pdf

רשימה מוארת מעודכנת לפברואר 2015 של מקורות מידע אקדמיים אפשר למצוא בכתובת:

http://whitepapers.virtualprivatelibrary.net/Scholar.pdf . הרשימה ארוכה ומשתרעת על פני 68 עמודים .

מקורות המידע  כוללים; מנועי חיפוש בתוכם מנועי חיפוש מותאמים אישית, , מקורות על הרשת העמוקה, מקורות למדריכים,קורסים מקוונים, מאגרים מוסדיים, כתבי עת בגישה פתוחה, חיפוש אנשים,  תזות ועוד. ברשימת המקורות אפשר למצוא קישורים לרשימות דומות ספציפיות יותר של  אותו מחבר כגון רשימה מעודכנת  מה-2 במרץ  2015 שכוללת מקורות מידע על הרשת העמוקה ועוד.

התיאור של כול אחד ממקורות המידע ברשימה מקל על הבחירה. סיווג מקורות המידע על פי סוגי  מקורות/ כלים  יכול היה לתרום לניווט ברשימה.

לרשימת מקורות המידע

מנועי החיפוש  בינג   ויאהו  נהנים מהסכם עם טוויטר על הכללת מידע מטוויטר בזמן אמת בתוצאות החיפוש  שלהם. לגוגל היה הסכם  דומה עם טוויטר  מאז 2009  אבל ההסכם לא חודש ב- 2011.

על פי דיווח מבלומברג שתי החברות  גוגל וטוויטר הגיעו להסכם לחדש את הכללתו אוטומטית של מידע בזמן אמת מטוויטר בתוצאות החיפוש של גוגל  במחצית הראשונה של השנה.יש לציין שטוויטר סרבה להתייחס לנושא

שיתוף פעולה זה ישחרר את גוגל מהצורך לסרוק את שירותי טוייטר כדי לכלול ציוצים באינדקס – תהליך  שגוזל זמן. ההסכם החדש יאפשר את נראות הציוצים בתוצאות החיפוש  של גוגל מיד לאחר שנכתבו בטוויטר.

העסקה  תהיה חיובית לטוויטר אבל עלולות  להיות לה השלכות שליליות על הרשת החברתית של גוגל – גוגל +.   ישנן פרשנויות שחידוש ההסכם מהווה הנמכת הילוך מצד גוגל ביחס לגוגל פלוס

לכתבה  בנושא

בעלי עסקים  זקוקים  לכלים כדי לקבל תובנות  לגבי העסק שלהם, לגלות מה אנשים אחרים חושבים עליהם , לשווק את העסקים.  שיווק רב נעשה דרך הרשתות החברתיות.

כתבה  שהתפרסמה ב- 5 בפברואר 2015 כוללת רשימה של עשרה  כלים  שימושיים   שממלאים פונקציות שונות  כגון פרסום תכנים ברשתות השונות בצורה יעילה , עריכת סקרים , ויזואליזציה של תכנים , מעקב אחרי  הפעילות  ברשתות חברתיות  בהקשר של העסק , ניהול המידע ברשתות חברתיות ממקום אחד ועוד. יש לציין שלא כול הכלים חופשיים, חלקם מאפשרים התנסות חינמית

ברשימת הכלים נמצאים הכלים:

Typeform ,  Brand24,  Personapp , Sendible , Everypost,   Mass Planner , HowSociable,  Autre Planete,  Topsy , Hootsuite

ליד כול אחד מהכלים יש תיאור קצר על הכלי והפונקציונאליות שלו.   הכלים מוגדרים  בכתבה כמיועדים לבעלי עסקים קטנים אבל גם משתמשים אחרים ברשתות חברתיות יכולים להפיק מהם תועלת.

לכתבה

באינטרנט  יש  שפע של מנועי חיפוש למטרות שונות  ומסוגים שונים- מנועי אינדקס, מנועי על ומנועי חיפוש ייעודיים

בכתבה ב- 20 שהתפרסמה  ב- Learnu בינואר 2015 יש  רשימה של 40 מנועי חיפוש שמוגדרים כמיועדים לסטודנטים. מנועי החיפוש ברשימה מסווגים  לקטגוריות הבאות:  מנועי חיפוש אקדמיים, מנועי על , מנועי חיפוש לקובצי מדיה (תמונות ווידיאו)  ומנועי חיפוש חברתיים.

רבים ממנועי החיפוש ברשימה בוודאי מוכרים . מבין מנועי העל כדאי לציין  את מנוע החיפוש info.com אשר  משלב  בתוצאות החיפוש שלו  תוצאות ממנועי חיפוש המובילים כולל –  Google, yahoo, Bing, Yandex, Ask, Open Directory   . מאחר ואין חפיפה גדולה בין תוצאות החיפוש של מנועי החיפוש יש בחיפוש זה יתרון. אפשר להגביל   את תוצאות החיפוש לתמונות, חדשות  ועוד.

כפי שמצוין באתר למנוע  יש לו גם תוספי תוכנה _ (plugins)למספר דפדפנים.

מנוע על נוסף שיכול להקל את מלאכת החיפוש הוא  MsFreckles .

כדאי לזכור גם את מנוע החיפוש לחיפוש חומרים בגישה פתוחה ממאגרי מידע מוסדיים base .

לרשימת מנועי החיפוש