ב– 21 באפריל 2015 Open knowledge הצהיר על התוכנית לפתח את Open trials מאגר מידע פתוח בנושא ניסויים קליניים בעולם. המאגר יצבור מידע ממגוון מקורות קיימים כדי לספק תמונה על הנתונים והמסמכים שקשורים לתרופות ולניסויים
Open Knowledge עובד על הפרויקט בשיתוף פעולה עם ד"ר Ben Goldacre מהמרכז לרפואה מבוססת ראיות באוניברסיטת אוקספורד. הבלוג שלו זמין בכתובת http://www.badscience.net/
שלב ראשון של הפרויקט אמור להסתיים במרץ 2017 . אפשר להירשם באתר לקבלת עדכונים
ההתפתחויות בטכנולוגיות מידע הובילו לשינויים בכללי הקטלוג, עקרונות וסטנדרטים.
סטנדרט קטלוג חדש RDA – Resource Description and Access נועד להחליף את כללי הקטלוג AACR2 . סטנדרט זה נועד לאפשר שיתוף מידע על בסביבה דיגיטלית ושילוב הספריות בווב הסמנטי. ההערכה היא שחלק מיתרונותיה של שיטת קידוד זו יתברר רק בעתיד.
הרבה ספריות החלו ביישומו של המודל . חשיבות היישום של RDA מחייב אימוץ סביבה ביבליוגרפית חדשה. לאור זאת חשוב לדעת מהי המודעות, התפיסה והציפיות של מקטלגים ביחס ל- RDA והמאמצים הכרוכים במעבר ל- RDA.
מחקר שהתפרסם בגיליון מאי 2015 של כתב העת JLIS.it שם לו למטרה להעריך את המודעות , התפיסה והציפיות של מקטלגים ביחס ל- RDA בספריות אקדמיות בתורכיה. השתתפו במחקר למעלה מ- 20 מוסדות אקדמיים בתורכיה.
שאלות המחקר וממצאיו התייחסו בעיקר לנושאים הבאים:
השקפת המקטלגים לטרמינולוגיה של RDA
דעתם של המקטלגים על המבנה של RDA
וההתייחסות שלהם ליישומם של כללי RDA
מסקנת המחקר היא שלמרות שהמקטלגים רואים ביישום RDA ככרוך בלחץ במקום העבודה הם מתארים את RDA ככלי חשוב שמגדיל את הנראות של מקורות המידע ומספק אינטראופרביליות במטרה ליצור דור שני של קטלוגים . יש צורך בארגון הדרכות למקטלגים – הדרכות פרונטליות, דפי הדרכה, ארגון כנסים וסמינרים. כמו כן מומלץ לשלוח את העובדים לכנסים לאומיים ובינלאומיים בנושא. כול זאת על מנת להפוך את המעבר ל- RDA לקל יותר.
ב- 17 באפריל 2015 ארגון הבריאות העולמי הודיע על מתן גישה חופשית לציבור למאגר VigiAccess. המאגר עוסק בתופעות לואי של תרופות .על פי דברי אחראים בארגון הבריאות העולמי המאגר כולל למעלה מ- 10 מיליון דוחות על תופעות לוואי של תרופות ב- 110 מדינות.
המידע על תופעות לוואי של תרופות חיוני לא רק לחולים אלא גם לממשלות בקבלת החלטות שנוגעות לבריאות הציבור, מאחר ותופעות אלה נמנות על 10 הגורמים העיקריים לתמותה במספר מדינות ומטרתה של היוזמה היא למזער סיכונים בריאותיים.
מן הראוי לציין שהמאגר לא כולל פרטים על מקרים פרטיים אך הוא מציין את מספר הדוחות לכול תופעת לוואי שצוינה בו. כמו כן המאגר לא בא לקבוע האם תרופה מסוימת מסוכנת או בטוחה. משתמשים יכולים להזין שם של מוצר ולקבל מידע על מרכיביו . על פי דברי אחראים אין זו תשובה לבטיחות התרופה אלא רק צעד קטן בכיוון.
המידע במאגר שמגיע ממרכזים לבטיחות תרופות בלמעלה מ-100 מדינות מנותח כדי לראות אם יש צורך במחקר נוסף של בעיות פוטנציאליות
בעידן של הנתונים הגדולים , למרות שקיימת הסכמה כמעט כללית על התועלת שבשיתוף נתונים ושימוש מחדש כאמצעי לקידום המדע עדיין קיימים מספר מחסומים שמעכבים מימוש מטרה זו בצורה יעילה וסיסטמטית אחד מהם הוא העדר תרבות של שיתוף. המטרה שהסטים של הנתונים יהיו נגישים, שפיטים, ניתנים לציטוט, ניתנים לגילוי בקלות וניתנים לשימוש.
אחד הפתרונות המוצעים כצעד ראשון להתגבר על חלק מהמחסומים הוא מודל חדש של כתבי עת – כתבי עת של נתונים data journals שמטרתם לספק מידע על מה , היכן, למה, איך ומי בכל הקשור לנתונים.
מודל זה מהווה פרדיגמה חדשה יחסית של נתוני מחקר. הניסיונות הראשונים של המו"לים לתמוך בפרסום נתונים כללו נתונים כחלק אינטגראלי של המאמר או נתונים בקבצי מוספים מצורפים למאמר. בסביבות שנת 2009 רוב כתבי העת כללו נתונים כקובצי מוספים להדפסה בגרסה האלקטרונית של המאמרים בלבד, לעתים עם מגבלות על מספר הפריטים הנוספים ותנאי זכויות יוצרים מחמירים.
לאור מגבלות אלה התעורר הצורך בפרדיגמה חדשה של פרסום נתונים מושתתת על "מאמר נתונים" data paper . מטרתו של מאמר הנתונים לתאר סט של נתונים באופן שמאמר מחקר מתאר תוצאות מחקר. כגון שיטות ופרוטוקולים תהליך מבנה של סט הנתונים פורמט והפוטנציאל לשימוש חוזר.
בשנת 2009 הודיעו שכתב העת international journal of robotics research תומך בסוג חדש של מאמר "data paper" כאשר המטרה היא לעודד פרסום סטים של נתונים שפיטים לקהילת הרובוטיקה ולסייע למחברים לפרסם ולקבל קרדיט על הנתונים בעלי הערך שלהם. באפריל 2013 Nature Publishing Group הודיע על השקתו של Scientific Data – כתב עת בגישה פתוחה לפרסום ותיאור סטים של נתונים ומאז מספר כתבי העת של נתונים גדל בקצב מואץ .
מחקר שהתפרסם לראשונה בינואר 2015 ועתיד להתפרסם בכתב העת journal of the association for information and science technology בדק מאפיינים של 116 כתבי עת של נתונים של מולים שונים בכול הקשור לתיאור הסטים של הנתונים , נגישות , ציטוטים , איכות וגישה פתוחה ומציע דרכים לקדם את הנגישות לסטים אלה של נתונים. דוגמאות לשמות של כתבי עת של נתונים – ecology, genomic data, international journal of robotics research,
מן הראוי לציין שמדגם זה של 116 כתבי כלל גם סט של 85 כתבי עת של נתונים של המול biomed Central/ .
במסגרת המחקר נבדק האם כתבי העת של נתונים כוללים רק מאמרי נתונים האם הם מעורבים ומה הם הנושאים שלהם.
נמצא שרוב כתבי העת מעורבים, רק 4 מתוך 15 מו"לים פרסמו כתבי עת שכללו מאמרים של נתונים בלבד. . מספר כתבי עת כאלה הוא 7 (6% מהמדגם) אף אחד מכתבי העת ה"טהורים" לא נכלל באינדקס של שירות מקצועי כולל Scopus ו- SCImago
מבחינת הנושא כתבי העת כיסו את כול הקטגוריות הנושאיות בסקופוס- מדעי הבריאות, מדעי החיים, מדעי הפיסיקה, ומדעי החברה והאמנויות.
נמצא שמשנת 2000 – 2013 826 מאמרים של נתונים פורסמו. מספר המאמרים גדל עם השנים. בשנת 2013 פורסמו 23.5% מכלל המאמרים שפורסמו. נראה שמגמה זו נמשכת – בחודש הראשון של שנת 2014 פורסמו 47 מאמרי נתונים
בנוסף חלק מכתבי העת פתחו כלים ייעודיים שתומכים בהפקת מאמר הנתונים. כגון PWT – Pensoft Writing tool ו- IPT – integrated publishing toolkit
מאמר הנתונים כרוך תמיד עם סט הנתונים . הפתרון של צרוף קובצי מוספים מוחלף היום לטובת פרסום סט הנתונים במאגר וקישור . בדרך כלל כתבי העת מציעים רשימה של מאגרי נתונים איכותיים בהם ניתן להפקיד את הסטים של הנתונים. המאגרים יכולים להיות מאגרים מוסדיים, מאגרים לאומיים ומאגרים בינלאומיים. חלק מהמאגרים הם ייעודיים לתחום מחקר מסוים. יש גם מודל היברידי של שיגור קובץ הנתונים או הפקדה במאגר כלשהו.
כמעט כול כתבי העת של נתונים הם בגישה פתוחה גם למאמרים וגם לסטים של הנתונים.
מהניתוח עולה גם שהמידע שהעורכים נדרשים לתת בכול מאמרי הנתונים הוא הזמינות של הסטים של הנתונים. העדר מידע משותף לאפיון הסטים של הנתונים הוא מגבלה של כתבי העת של הנתונים ושל מאמרי הנתונים. חשוב לפתח מסגרת משותפת, פתוחה שתשמש את כול הדיסציפלינות
DOI: 10.1002/asi.23358
מטרת הנתונים המקושרים הוא להפוך את הווב מווב של מסמכים לווב של נתונים. הנתונים המקושרים מאפשרים קישור ושיתוף של נתונים מובנים לצריכה של אנשים ומכונות. לאחרונה אנו עדים ליזמות וכלים בתחום הנתונים המקושרים. גם ספריות נרתמות לנושא
מודל ה- BIBFRAME שפותח על ידי ספריית הקונגרס ומושתת על טכנולוגית הנתונים המקושרים מנסה ליישם את טכנולוגית הנתונים המקושרים בספריות.
מערכות ספרייתיות כוללות מידע על מובנה איכותי אך בדרך כלל הוא סטטי . עם BIBFRAME מקורות מידע על של הספרייה כגון קטלוגים ואוספים דיגיטליים יכולים להיות משולבים עם מקורות אחרים בווב כולל מנועי חיפוש ובכך להפוך למאגרי מידע פעילים.
מאמר שהתפרסם במרץ 2015 בכתב העת Information Technology and Libraries מציג את מודל ה- BIBFRAME , עוסק בנתונים המקושרים בהקשר של ספריות ומתאר תיאור מקרה שכולל תהליך מפורט של יישום המודל במידע על של ספרייה במטרה לשפוך אור על ה- BIBFRAME כמכניזם לספריות לשיתוף מידע על בווב. המקרה המתואר הוא יישום המודל על אוסף מיוחד באוניברסיטת הרווארד. מתיאור המקרה עולה שספריות דיגיטליות שנבנות תוך יישום BIBFRAME מציעות בקרת ניווט טובה ונקודות גישה למשתמשים לאינטראקציה עם המידע הביבליוגרפי.
הבחירה של תוכנה לניהול ספריות היא לא החלטה קלה. ספקים מציעים פתרונות לספריות ציבוריות, אקדמיות, מיוחדות וספריות בתי ספר ולמרות זאת הצרכים של כל ספרייה בתוך כול אחת מהקטגוריות יכולים להיות שונים והבחירה קשה. מידע על המצב בשוק יכול לסייע בקבלת ההחלטות.
כתבה מקיפה שהתפרסמה ב-7 באפריל 2015 ב- Library Journal כוללת סקירה מקיפה של תוכנות ILS – Integreted Libraries Systems כגון Aleph, ו- LSP – Platforms Library Services תוכנות מדור שני כגון Alma.
הסקירה כוללת נתונים על ספקים, מערכות ומגמות מכירות בשלושת השנים – 2012 – 2014 תוך ציון מאפיינים ייחודיים של תוכנות מסוימות.
החברות שעל מגמות המכירות שלהן והמוצרים שלהן דווח בכתבה בתחום ה- ILS הן :
Biblionix, Ex Libris , Innovative Interfaces Inc ו- SirsiDynix
בתחום ה- LSP הן : Ex Libris, Innovative Interface, OCLC, Proquest ו- SirsiDynix.
יש לציין שהשפעת ההכרה בחשיבות הנתונים המקושרים נכרת במערכות ובשירותים המוצעים. מן הראוי לציין בהקשר זה את RDAExpress – שירות שמתאים רשומות של MARC לסטנדרטים של RDA . אם מאמצים אלו יסייעו לנראות של התכנים בווב הפתוח התוצאה יכולה להיות שינוי סיסמי בנוף של מערכות לניהול ספריות.
בעידן בו נטען שנגישות המידע הדיגיטלי מהווה אתגר לספריות אקדמיות כמרחב פיזי מעניין לקרוא מחקר שבדק את דפוסי השימוש של סטודנטים בספרייה האקדמית הפיזית . המחקר אושר לפרסום ב- 12 בנובמבר 2014 ואמור להתפרסם ב- College and Research L ibraries בספטמבר 2015.
העותק הדיגיטלי בטקסט מלא זמין היום בכתובת http://crl.acrl.org/content/early/2014/11/26/crl14-683.full.pdf
במסגרת המחקר נבדקו דפוסי שימוש בספרייה הפיזית האקדמית ב- 5 קמפוסים בקנדה – 2 מכללות, 2 אוניברסיטאות ומכון טכנולוגי אחד בתקופה 2009-2010. שיטות המחקר היו תצפיות בספרייה ( של 9268 משתמשים) וגם סקר באמצעות שאלונים בפורמט אלקטרוני ומודפס.
ממצאי המחקר:
סטודנטים מבקרים בספרייה הפיזית יותר מסטודנטיות
סטודנטים דווחו על מגוון פעילויות בספרייה שניתן לסווגם ב- 3 קטגוריות עיקריות: עבודה אקדמית, פעילות חברתית, שימוש בחומרים בדפוס ודלפקי שירותי קוראים –יעץ והשאלה
העבודה האקדמית במחשבים או בחומר מודפס היא הסיבה העיקרית לביקור בספרייה
הטכנולוגיה נרשמה כמניע חשוב ביותר לשימוש בספרייה כפי שעלה מהדיווח על שימוש במחשבים נייחים וניידים . רבע ממשתמשי הספרייה הנצפים השתמשו במחשבים נייחים וחמישית בניידים
השימוש בחומר מודפס – למרות שרוב הנצפים במחקר השתמשו במחשב נייח או נייד השימוש בחומרים מודפסים עדיין שכיח . קרוב לרבע מהנצפים נצפו קוראים חומר בדפוס
פעילות חברתית בספרייה – רבע מהנצפים היו מעורבים בשיחה כלשהי . כמו כן היו בקשות להתיר הכנסת מזון לספרייה ובתחום זה לא היה קשר בין מדיניות הספרייה לבין אלה שנצפו עם מזון בספרייה מה שמצביע על התעלמות ממדיניות הספרייה בנושא זה
.
דלפקי שירותי קוראים (יעץ והשאלה) ועיון באוסף המודפס – בהשוואה לשאר האזורים בספרייה באזורי דלפקי שירותי קוראים ואיזור האוסף המודפס נצפו מעט מאוד משתמשים. כאחוז אחד מהנצפים בכול אחד מאזורים אלו. נתונים אלה מאוששים תוצאות של מחקרים קודמים וניתן להסבירם או בירידה בשימוש בשירותים אלה או בזמן השהות הקצר בשירותים אלה . העובדה שהמשתמשים לא נצפו באזורים אלה אינה מעידה בהכרח על חוסר שימוש בהם שכן על פי תשובות הנחקרים בשאלונים כן נעשה שימוש בדלפקי השירות – 63% מהמשיבים לשאלונים ציינו שהם בקשו עזרה בדלפק היעץ בשנה האחרונה. יחד עם זאת נראה שהמגמה היא של ירידה ביחס לתפקיד שמלאו בעבר. נמצא שהשימוש בחללי הספרייה תלוי בסוג הספרייה – משתמשים של ספריות אוניברסיטאיות באים בעיקר למטרה העיקרית של שימוש בחומר מודפס
חוויית הקוראים בספרייה – חווית משתמשי הספרייה אינדיבידואלית. הדעות בדבר תפיסת הספרייה כמקום טוב ללמידה בקבוצות או ללמידה אינדיבידואלית חלוקות , הסיבות לבחירת מיקום בספרייה אף הן מגוונות. המסקנה – קשה לרצות את כולם אך כדאי להקשיב לצרכים . המחקר שפך אור על חשיבות עיצוב הספרייה כגורם בתפיסת המשתמשים אותה. חשוב לספריות להתחשב בעיצוב הספרייה בצרכים של 2 האוכלוסיות – האוכלוסייה שמעדיפה עבודה בקבוצות וזו שמעדיפה עבודה אינדיבידואלית.
המסקנה המתבקשת מהמחקר היא שלמרות התפיסה של הספרייה המודרית כמקום חברתי ולמרות הטענה שנגישות המידע הדיגיטלי מהווה אתגר לספריות אקדמיות כמרחב פיזי – עדיין הממצא שהשימוש האקדמי היא הפעילות העיקרית בספריה מחזק ומספק הוכחה לתמיכתה של הספרייה בלמידה של הסטודנט ומדגיש את חשיבותה ומעורבותה במוסד האקדמי.
היום כאשר מחפשים בגוגל מצב רפואי מסוים מקבלים מידע אודות, סימפטומים וטיפול, לעתים המידע מלווה גם באילוסטרציה. המידע לקוח מגרף הידע של גוגל , היום המידע זמין למצבים רפואיים שכיחים וגוגל ממשיכה להגדיל את כמות המצבים הרפואיים. דוגמה לערך כזה אפשר לראות בתוצאות החיפוש בדף https://www.google.com/search?q=concussion
על פי מה שכתוב בדף העזרה של גוגל בנושא מידע רפואי זה הוא תוצאה של קומבינציה של אלגוריתמים ואנשי מקצוע ברפואה . בשלב ראשון האלגוריתמים של גוגל מאתרים ומנתחים מידע רפואי מאתרים איכותיים בווב. לאחר מכן צוותות של רופאים בגוגל ומ- Mayo Clinic סוקרים ובודקים בזהירות את המידע הטקסטואלי והגרפי.
יש לציין שהחיפושים נשמרים בהיסטורית החיפושים של המשתמש אם הוא במצב של כניסה לחשבון וניתנים למחיקה מההיסטוריה של המשתמש בכול עת .
גוגל בפוסט הרשמי שלה מ- 10 בפברואר 2015 מציינת שמידע רפואי בסיסי זה כמובן אינו מייתר התייעצות עם רופא אך הוא מאפשר למשתמש לאתר ביתר קלות מידע נוסף ממקורות אחרים אמינים ולדעת איזה שאלות להפנות לרופא.
מידע רפואי זה שגוגל מציג הוא במסגרת המאמצים של גוגל להגיע לתשובות ישירות לשאלות בתוצאות החיפוש ופיתוח פטנטים לצורך כך.
בדצמבר 2010 כתבתי פוסט על מנוע החיפוש Blekko והטכנולוגיה הייחודית שלו לפילוח הווב תוך שימוש ב-Slashtags שמאפשרים למשתמש למקד את החיפוש על ידי שימוש בהגבלות מסוימות בהתאם למה שמופיע אחרי ה- /
בשנים 2012, 2013 ו- 2014 הוא נמנה על מנעי החיפוש הפופולריים יותר על פי דרוג eBizMBA
ב- 27 במרץ 2015 המנוע נסגר וטכנולוגיה מסוימת שלו נרכשה על ידי IBM Watson – טכנולוגיה שתוארה כמתקדמת :
Blekko brings advanced Web-crawling," categorization and intelligent filtering technology. Its technology crawls the Web continually and gathers information from the most highly relevant and most credible Web pages. It uses classification techniques to create thousands of "topical categories, making that data more useful and insightful
Blekko’s technologies are like oil exploration and production teams that locate the" "high-quality oil, drill, and deliver it to the refinery.
סגירת המנוע הוא הפסד למשתמשיו . נקווה שהטכנולוגיה שלו תתרום לתחום ה- big data כפי שצופים ב- IBM Watson .
אתר מאגרים מציג את מאגר הטקסטים של מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
מאגר זה כולל טקסטים עבריים וקונקורדנציות מדעיות לספרות העתיקה ולספרות החדשה, מן התקופה שלאחר המקרא ואילך.
הטקסטים מגוונים : תעודות מדבר יהודה; כתובות וקמעות; משנה, תלמוד, מדרש ופרשנות; ספרות הגאונים; התפילה והפיוט; ספרות הקראים; ספרות מדעים ובלשנות; איגרות וספרות השו"ת; ספרות ההשכלה והתחייה.
האתר, פתוח לקהל הרחב ללא תשלום בתמיכת תכנית מורשת במשרד ראש הממשלה והוא מציע מגוון אפשרויות חיפוש ועיון. אפשר לעיין בטקסט שלם ואפשר לחפש מילה או צרוף בחתכים של תקופה , סוגה ומחבר.
הפקולטה לרפואה באוניברסיטת Louisville השיקה את מה שהיא מאמינה שתהיה הקהילה המקוונת בגישה פתוחה הראשונה בארה"ב להוראת הרפואה הפנימית.
LouisvilleLectures.org מספקת סדרת הרצאות ברפואה פנימית שזמינות לכול. המרצים הם אנשי סגל מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה.
למעלה מ- 40 הרצאות נמצאות כבר בצורה מקוונת עם למעלה מ- 25000 צפיות מ- 100 ארצות.
הפרויקט הוא חלק מהתנועה הבינלאומית FOAMED – Free Open Access Meducation – Medical education for anyone, anywhere, anytime שמטרתה לקדם את שיתוף המידע הרפואי.
באתר של התנועה יש קישורים ל- GoogleFOAM – מנוע חיפוש ייעודי שמחפש במקורות מידע של FOAM, וקישור ל- FOAM Guidelines – מאגר קישורים ל- guidelines קליניים מקוונים .
מחקר שבדק את האימפקט של פרסום מאמרים בגישה פתוחה פורסם ב- 12 במרץ 2015 ב- scientometrics והוא זמין כעת חופשי ב- Arxiv
במסגרת המחקר נבדקו 1761 מאמרים מכתב העת האלקטרוני Nature Communications שפורסמו בתקופה 1 בינואר 2012 עד 31 באוגוסט 2013 מתוכם 587 מאמרים בגישה פתוחה ו- 1174 מאמרים שלא בגישה פתוחה.
נתוני השימוש והציטוט של המאמרים נלקחו ישירות מהפלטפורמה של nature.com . ככל כתבי העת של Nature , Nature Communication מספק נתונים סטטיסטיים על כול מאמר מחקרי והנתונים כוללים נתוני ציטוטים, נתוני צפייה ונתוני דיונים במדיה החברתית – altmetrics מטוויטר ופייסבוק.
ממצאי המחקר:
נמצא יתרון של המאמרים בגישה פתוחה בכול הקשור למספר הציטוטים, מספר הצפיות במאמרים והאזכורים במדיה חברתית כלומר היתרון הוא לא רק במספר הציטוטים אלא גם בשימוש במאגר.
יתירה מזאת לא זאת בלבד שלמאמרים בגישה פתוחה יש יתרון מבחינת מספר הורדות אלא שיתרון זה נשמר לאורך זמן בניגוד לתקופה קצרה של הורדות של מאמרים שלא בגישה פתוחה.
אחת ממגבלות המחקר היא שנתוני השימוש משקפים רק את השימוש בפלטפורמה של nature .com ולא בשירותי צד שלישי כגון גוגל סקולר (קיימת סבירות שמאמרים שנמצאים באתרי בית או ב- Arxiv נסרקו על ידי גוגל)
במנועי חיפוש המסורתיים חיפוש מסמכים בהם מופיעים ביטויים מתמטיים ונוסחאות הוא לא יעיל. לאחרונה חוקרים ב- Rochester Institute of Technology פתחו מנוע חיפוש מתמטי ייעודי -Tangent שמסוגל לעשות זאת .
.השאילתות במנוע חיפוש זה הם ביטויים מתמטיים ומנוע החיפוש מאחזר מסמכים בהם ניתן למצוא ביטויים מתמטיים. אתר דמונסטרציה של המנוע נמצא בכתובת http://saskatoon.cs.rit.edu/tangent/random
את הנוסחאות אפשר להזין בתיבת החיפוש בשפת Latex או על ידי רישום הנוסחאות עצמן.
האינדקס של המנוע כולל הרבה אוספים ובתוכם גם Wikipedia וחלק מאוסף המאמרים במאגר החופשי arXiv . המנוע כמנועי החיפוש המסורתיים משתמש לאחסון הנתונים בקובץ מהופך אלא שהמידע המאוחסן בו שונה
פירוט נוסף על אופן פעילותו של מנוע החיפוש ומידע נוסף ניתן למצוא בכתבה המלאה
הרשימה מסווגת על פי קטגוריות עיקריות :
מנועי חיפוש
מדריכים נושאיים , אנציקלופדיות ומקורות נוספים
פורומים לתמיכה של מומחים
הרשימה פותחה ומתוחזקת על ידי Marcus P. Zillman
פרסומים נוספים שלו ובהם מקורות מידע במגוון נושאים כגון: מנועי חיפוש ומקורות אקדמיים , בלוגים ואגרגטורים, מודיעין עסקי, הרשת העמוקה, חיפוש אנשים, כלי מחקר ועוד זמינים באתר http://www.zillman.us/white-papers/
OCLC ערך סקר בינלאומי בתאריכים 7 ביולי – 15 באוגוסט 2014 בנושא יישומי הנתונים המקושרים. מטרת הסקר הייתה לקבל מידע על פרויקטים ספציפיים ושירותים שיוצרים מידע על כנתונים מקושרים ומשתמשים בו. וזאת מטרה ללמוד ולהפיק לקחים מהניסיון של ספריות/ארכיונים/מוזיאונים .
ענו על הסקר 122 נחקרים מ- 15 ארצות . תוצאות הסקר כללו תיאורים של 76 פרויקטים /שירותים בתחום הנתונים המקושרים – 25 מהם צרכו נתונים מקושרים, 4 פרסמו נתונים מקושרים, 47 צרכו וגם פרסמו נתונים מקושרים.
ממצאיו העיקריים של הסקר:
הסיבה העיקרית ליישום פרויקטים בתחום הנתונים המקושרים היא להעשיר את הנתונים של המיישמים על ידי צריכה של נתונים מקושרים ממקורות אחרים ולספק חווית משתמש עשירה יותר.
4 המקורות לנתונים מקושרים שבהם נעשה שימוש על ידי רוב המשתמשים הם: id.ioc.gov , DBpedia , GeoNames , VIAF
הסיבה העיקרית לפרסום נתונים מקושרים היא לחשוף את המידע לקהל רחב יותר בווב ולהראות מה ניתן לעשות עם הסטים של הנתונים שלהם כנתונים מקושרים.
4 הסטים הגדולים של הנתונים המקושרים הם : WorldCat.org , WorldCat.org Works, Europeana , The European Library
פירוט והסבר על תוצאות הסקר ניתן למצוא באתר בנושאים הבאים:
מי עושה זאת? כולל רשימה של משתתפי הסקר
נתונים מקושרים – מדוע ואיזה מוסדות צורכים נתונים מקושרים
נתונים מקושרים – מדוע ואיזה מוסדות מפרסמים נתונים מקושרים
נתונים מקושרים – עצות מהמיישמים
קובץ אקסל עם תשובות הנחקרים (להוציא מידע אישי) זמין בכתובת http://oc.lc/0bglX7 . מידע נוסף על פעילותו של OCLC בתחום זמין בכתובת http://www.oclc.org/research/themes/data-science/linkeddata.html
Vivo הוא יישום וובי סמנטי חופשי בקוד פתוח שמאפשר גילוי ידע מחקרי ברמת המוסד ומעבר לו. היישום פותח כבר ב- 2003 על ידי אוניברסיטת קורנל. . היישום מספק מידע מקושר באמצעות RDF ובכך הופך את המשתתפים בו לחלק מהווב הסמנטי.
רשת VIVO בווב היא רשת לאומית בה משתתפים מוסדות בעלי התקנה מקומית של VIVO או בעלי יישומים עם יכולת לספק מידע סמנטי . כיום חברים בה 7 מוסדות בארה"ב והיא פתוחה למוסדות נוספים שירצו להצטרף..
לאחרונה נעשה ניסיון לנצל את הפוטנציאל של vivo לסקטור המחקר בתחום החקלאות . ניסיון זה הוליד את Agriprofiles – כלי לגילוי ידע בתחום החקלאות
מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על ספריות שנרתמות לנושא. ב- 10 בפברואר 2015 התקיים מפגש /כינוס בספרייה הציבורית בסאן פרנסיסקו – Library Data [R]evolution: Applying Linked Data Concepts . המפגש התקיים גם בחסותו של OCLC במסגרת סדרת הדיונים “Collective Insight"
סדרת ההרצאות עסקה ביישום הנתונים המקושרים בספריות. 5 מצגות וידאו מהכינוס זמינות כעת ב-YouTube. ארבע מהן זמינות גם כקובצי pdf. ההרצאות הן:
Walk Before You Run: Prerequisites to Linked Data
BIBFRAME Update – Why, What, When
Making Library Collections Discoverable on the Web
Linked Data in the Library Workflow Ecosystem
BIBFLOW: Linked Data in the Not-So-Wild
כמה מסרים מההרצאות:
יישומי נתונים מקושרים לא יהיו ברי עניין אם מנועי חיפוש לא ימצאו את אתרי הספריות והמאגרים יסרקו ויבינו את מידע העל שלהם . הגדלת נגישות האוסף בגוגל תעשה באמצעות יישום כללים שנוגעים לאופטימיזציה של מנועי חיפוש כולל נוכחות הספרייה בויקיפדיה, ב-freebase, ב- wikidata , ב- google places/google my business . נוכחות כזו חשובה לנראות ב- knowledge graph של גוגל. שימוש ב- schema.org שבה תומכים מנועי חיפוש מרכזיים גוגל , בינג יאהו וינדקס יגדיל אף הוא את נראות האתרים והאוספים.
עוד דובר על ה- BIBFRAME כמודל שמטרתו לספק למנועי חיפוש תיאור באופן שניתן לניצול יעיל.
הגדלת הנראות של הספרייה בווב קשורה גם לקטלוג ישויות ויישום כללי RDA
החל משנת 2005 מתפרסמים מדי רבעון נתונים ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics בסדרה Dramatic Growth of Open Access .
ציוני דרך עיקריים על פי דוח 31 בדצמבר 2014:
במאגר arXiv למעלה ממיליון מסמכים
גידול של 53% במספר הספרים האלקטרוניים החופשיים ב- Directory of Open Access Books . נוספו 863 ספרים בגישה פתוחה שמספרם הכולל מגיע ל- 2,482 ספרים. גידול של 46% במספר המו"לים. נוספו 25 ומספרם הכולל הוא 79גידול ניכר נרשם גם במקורות המידע הבאים:
פריטי המידע השונים בארכיון האינטרנט, Highwire Press, מנוע החיפוש למאגרים מוסדיים BASE, PubMedCentral , DOAJ, RePEC , Social Sciences Research Network (SSRN) , OpenDOAR
רשימה מוארת מעודכנת לפברואר 2015 של מקורות מידע אקדמיים אפשר למצוא בכתובת:
http://whitepapers.virtualprivatelibrary.net/Scholar.pdf . הרשימה ארוכה ומשתרעת על פני 68 עמודים .
מקורות המידע כוללים; מנועי חיפוש בתוכם מנועי חיפוש מותאמים אישית, , מקורות על הרשת העמוקה, מקורות למדריכים,קורסים מקוונים, מאגרים מוסדיים, כתבי עת בגישה פתוחה, חיפוש אנשים, תזות ועוד. ברשימת המקורות אפשר למצוא קישורים לרשימות דומות ספציפיות יותר של אותו מחבר כגון רשימה מעודכנת מה-2 במרץ 2015 שכוללת מקורות מידע על הרשת העמוקה ועוד.
התיאור של כול אחד ממקורות המידע ברשימה מקל על הבחירה. סיווג מקורות המידע על פי סוגי מקורות/ כלים יכול היה לתרום לניווט ברשימה.
בינואר EDUCATE פרסם רשימה של 10 נושאים עיקריים שקשורים לטכנולוגיות מידע בתחום החינוך בכלל בה דובר על נקודת פיתול /מפנה בשנת 2015 . בפברואר פורסמה ב- library journal כתבה מעניינת ובה רשימה של תחזיות שנוגעות לספריות אקדמיות בפרט.
הרשימה כוללת 10 נושאים עיקריים :
