עמי סלנט ביקש ממני השנה להרצות בכנס "2009 Info", ביום העיון שהוא ארגן "מה שרואים מכאן לא רואים משם" בתאריך 04.05.09 . אני מודה לו על כך שהוא נתן לי יד חופשית בבחירת הנושא.
לאור ההתפתחויות ב-Web וההשלכות האפשריות על הספריות האקדמיות בחרתי להרצות בנושא " עתיד הספריות האקדמיות לאור ההתפתחויות ב-Web ". הדגש בהרצאה היה על ה-Web כחלון הזדמנויות.
ההרצאה הועברה השבוע לצוותי ספריות אוניברסיטת ת"א, במסגרת מפגש עדכון שהתקיים ביוזמתה של מרים גרינברג, ראש מדור יעץ בספרייה למדעי החיים ולרפואה.

היום מסתמנות מספר מגמות שיכולות לכאורה לפגוע במעמדה של הספרייה – והבולטת בהן היא עצמאות הולכת וגוברת של המשתמשים בכל הקשור לחיפושי מידע, והתחושה היא שהפונקציות שמלאה הספרייה בעבר, מבוזרות היום.

הפתרון הוא, לדעת לנצל נכונה מגמות קיימות והתפתחויות טכנולוגיות לטובת הספרייה ולא להחמיץ הזדמנויות מחד, ולדעת להתמודד נכונה עם המצב הקיים מאידך. היסטורית, ספריות אקדמיות ביצעו את משימתם על ידי ארגון ומתן גישה למידע, אצירה ושימור אוספים מיוחדים, ואספקת מרחבים פיזיים ללמידה

השליחות לא השתנתה הרבה, אבל שינויים טכנולוגיים בעיקרם הובילו לשינויים ביצור המידע, בצריכתו ואופני הלמידה ועל הספריות לדעת לנצל זאת.

ההרצאה התמקדה בארבע מגמות קיימות ומתפתחות:
• תנועת הגישה הפתוחה ומודלים חדשים של הוצאה לאור
• E-science
• הווב הסמנטי – אונטולוגיות ו-cyberscholarship
• "דור גוגל" – השימוש הרב במנועי חיפוש וגוגל בראשם

הייתה התייחסות גם ל-Web2, שמתאפיין בשיתופיות ובהעמדת המשתמש במרכז.

בהרצאה הייתה התייחסות לכל אחת מהמגמות הנ"ל וכיצד הספרייה יכולה לנצל/ להתמודד עם המצב, ואילו תפקידים יכולות הספריות למלא לאור כל אחת מההתפתחויות, תוך כדי הבאת דוגמאות מהנעשה בארץ ובעולם, תוך התבססות על מחקרים שנעשו בתחום, ובהתבסס על המלצות של ארגונים וגופים ספרניים בינלאומיים בנושאים הנזכרים.

לאור הדברים נראה שבתחום הספריות מסתמנות מספר מגמות:
 מעבר מרכישה לאצירה, שימור וייצור
 מעבר מפיתוח אוספים לניהול ידע
 שינוי חללים בספרייה בעקבות ההתפתחות הדיגיטלית
 יותר שיתוף פעולה ממסדי למען שירותי המידע
 מעבר למודל שמדגיש מעורבות בקהילת המשתמשים – חברים בעלי אוטוריטה בכל הקשור לענייני מידע – השתתפות בפרויקטים של מחקר והוצאה לאור
 עזרה באיתור המידע לא רק לאנשים אלא גם למחשבים

Methodspace – רשת חברתית בנושא שיטות מחקר הושקה לאחרונה על ידי  Sage – מו"ל מוביל בתחום, במטרה לאפשר במה ומקור מידע לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר.
אפשר במסגרת רשת חברתית זו:
• לקרוא את המאמר ופרק מהספר של החודש – שניהם רלוונטיים לנושא – שיטות מחקר, לדון בהם ולהעיר הערות.
• להשתתף ולדון בנושאי שיטות מחקר בדיוני פורום ייעודי לנושא
• לשתף חוויות ובעיות בנושאי מחקר, בבלוג
• ולהתעדכן באירועים בתחום

בנוסף, באתר רשימת מקורות רלוונטיים , כולל כנסים בנושא שיטות מחקר, רשימות דיוור וקבוצות דיון, רשימת תוכנות סטטיסטיות חינמיות ובתשלום, מקורות להוראה וללמידה של שיטות מחקר, מו"לים בתחום שיטות מחקר, רשימות ספרים וכתבי עת רלוונטיים לתחום, קישורים לאגודות וארגונים שעוסקים בתחום ועוד..

האתר נמצא עדיין בגרסת ביתא , וכפי שנראה ממשובי הקוראים שהתנסו בו, עדיין יש מקום לשיפורים. אבל באופן כללי, לאתר יש פוטנציאל להוות כלי חשוב ומועיל לחוקרים כפי שהתבטא אחד המשתמשים:

Overall, I think this will be a great site for everyone interested in
methods, it holds a potential to be very useful and powerful tool

אל האתר

לאחרונה קיבלתי  פנייה מיעקב נוימן, אחד ממקימיו של האתר רמבי"ש, לפרסם אותו באתר הספרייה.
רמבי"ש : רשימת מאמרים שלבני הישיבות – הוא מפתח מאמרים תורניים של מאמרים שפורסמו בכתבי עת תורניים או באסופות מאמרים, בקשת רחבה של מקצועות התורה, כגון: תנ"ך, הלכה, עיון, מחשבה, הגות, תפילה, פיוט ושירה, חסידות, חינוך ועוד. המידע הכלול ברמבי"ש נאסף מתוך מאות כתבי עת תורניים וקובצי מאמרים חד-פעמיים בשפה העברית.
באתר מנוע חיפוש המאפשר לערוך חיפוש בשם המאמר, שם המחבר, תיאור, ובשם המקור בו הודפס.
רמבי"ש מופעל על ידי מתנדבים, והוא זמין ברשת האינטרנט לכל דורש  ללא תשלום.
כיום מכיל המאגר כ-80 כתבי-עת/אסופות ולמעלה מ-3600 רשומות מאמרים – יותר ממחצית מהם זמינים ברשת האינטרנט.
לדברי מערכת רמבי"ש המטרה בטווח הקרובה היא לקטלג את כל כתבי העת ואסופות המאמרים שיצאו לאור משנת תש"ס והלאה, כאשר עיקר המאמץ הוא להשיג את הטקסט המלא על מנת לאפשר קריאה מיידית של המאמר.
מוסדות תורניים ואנשים שכתבו מאמרים, יכולים לפנות אל מערכת רמבי"ש, על מנת להוסיף את המאמרים שפרסמו.
הקריטריונים להכללה ברמבי"ש הם:  "שהפרסום יהיה בבמה תורנית מכובדת ברוח היהדות אורתודוקסית, וכן שיהיה בעל ערך עבור ציבור לומדי התורה".
בדף המידע אודות המאמר כתוב כי: "רמבי"ש מאפשר לכל מוסד תורני להרשם כמנוי, ובכך מאפשר חיפוש בכתבי העת של המוסד בלבד. באופן זה, יכול המוסד התורני לחסוך לעצמו בניית מנוע חיפוש למאמרים באתר שלו, ובמקום זה להשתמש במנוע החיפוש של רמבי"ש. אם המאמרים זמינים באתר של המוסד התורני, בתוצאות החיפוש תהיינה הפניות למאמרים שבאתר המוסד."
המעונינים יכולים לפנות באמצעות טופס הנמצא באתר.

רשומה ביבליוגרפית טיפוסית במאגר רמבי"ש מכילה את כותרת המאמר, את שם המחבר או המחברים, את כתב העת או קובץ המאמרים שבו ראה אור, את פרטי הגיליון, מספרי העמודים וכיוצא בזה, מקום הפרסום, ושנת הפרסום. מאמרים הזמינים ברשת האינטרנט בחינם – מכילים גם קישור אל המאמר. את תוצאות החיפוש ניתן למיין לפי כל האחד מן השדות המוצגים בדף התוצאות.
למשתמשים ברמבי"ש יש אפשרות להוסיף תגיות (Tagging), ובכך להרחיב את אפשרויות החיפוש למשתמשים אחרים.
האתר מרשים מבחינת היקף החומר שבו וכן מבחינת עיצובו האסתטי. מנשק החיפוש ידידותי למדי.
רבים מן המקורות שנכללים בו, אינם נמצאים ברמב"י. למשל פרסום כמו: החזית שבעורף: אסופת מאמרים לחייל שבעורף החברה הישראלית.
מערכת רמבי"ש אינה קשורה לשום גורם אוניברסיטאי או כלכלי, זאת כדי להימנע מתכתיבים הנוגדים את מטרת המאגר.

הגישה למאגר מאתר הספרייה המרכזית > מאגרי מידע בעברית

NORIL – Nordic Journal of Information Literacy in Higher Education הוא כתב עת דו-שנתי, חופשי, שפיט (peer reviewed) חדש בנושא אוריינות מידע.

אוריינות מידע הוא תחום רב תחומי שניזון ממספר תחומים כגון: פדגוגיה, סוציולוגיה, ספרנות ומדע המידע לימודי תקשורת, ופסיכולוגיה.

כתב העת NORIL שם לו למטרה לפתח את הוראת אוריינות המידע ושילובה בתוכניות הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות, ולעודד את שיתוף הפעולה בין הספרייה והסגל.

בגיליון הראשון של כתב העת (2009), היחיד שיצא לאור עד כה, יש מספר מאמרים מעניינים. מאמר מעניין במיוחד הוא מאמר סקירה בנושא השוואה בין Web of Science ו- Google Scholar, בו מגיעה המחברת למסקנה ששניהם ראויים להיכלל בתוכניות הוראת אוריינות המידע של הספרייה.

שניהם רב תחומיים, כוללים קישורים למצאי של הספרייה ושניהם מאפשרים מעקב אחר ציטוטים.
Web o Science ידוע כמאגר איכותי לחומר שפיט מכתבי עת. אשר ל- Google Scholar כמות המידע האיכותי והמדעי בו גדלה מאז השקתו ב-2004, הודות להסכמים שלו עם מו"לים וספקים והוא כולל גם ספרים ואסופות מאמרים מכנסים.

מדיניות החיפוש בשני המאגרים שונה, המודעות להבדלים ולמגבלות של שני שירותים אלה הם חלק מאוריינות המידע ויש להם מקום בקורסים לאוריינות מידע.

עוד בגיליון זה יש ראיון מעניין בנושא אוריינות מידע והתפקיד המשתנה של הספריות . במסגרתו טוענת המרואיינת Carol C. Kuhlthau שעל הספרנים להפסיק לבזבז זמן ואנרגיה בעיסוק בלגיטימציה של המקצוע ולהפנות משאבים לסייע לסטודנטים להפוך את המידע לידע ..

על כך .. ומאמרים נוספים בגיליון המלא..

לכתב העת

לאחרונה התקבל בספרייה המרכזית הסרט

בורכוב – השכונה מעבר לואדי .

הסרט מספר את סיפורה של שכונת בורוכוב – שכונת הפועלים הראשונה בארץ ישראל כפי שהוא מובא מפי ותיקיה בני דור המיסדים.

השכונה  שהוקמה  ב – 1922 היא הגרעין ממנו צמחה העיר גבעתיים. היא פעלה במשך שנים רבות במתכונת שיתופית, מעין קיבוץ עירוני, ונקראה על שמו של דב בר בורוכוב מהוגי רעיון הציונות הסוציאליסטית.

אנשיה יצרו רקמת חיים מרתקת בכל התחומים: חיי תרבות וחברה עשירים,פעילות חינוכית יוצאת דופן, עשייה כלכלית וקואופרטיבית, ופעילות ביטחונית חשאית שתרמה להקמת המדינה.

הסרט, בעריכת אבירן אלדמע ,משלב קטעי סרטים נדירים שצולמו בשנות ה – 30 בשכונה.

הסרט הופק ע"י צבי שפי  עבור עמותת ותיקי שכונת בורוכוב במלאת 85 שנים לשכונה. יעקב  גרוס אחראי על הבימוי  והתסריט ויכין הירש צילם את הסרט.

ניתן לצפות בסרט בעמדות המחשב בספרייה הלימודית.

גלריית תמונות היסטורית של שכונת בורוכוב

מאגר המידע INIS הוא מאגר מידע של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בנושא שימוש באנרגיה גרעינית לצורכי שלום. המאגר כולל מידע מדעי וטכני במגוון נושאים קשורים, החל מהנדסה גרעינית וכלה ביישומים בתחומי החקלאות, הבריאות והתעשייה. נכון להיום המאגר כולל כ- 3 מיליון רשומות ביבליוגרפיות, וכ- 200 אלף מסמכים בטקסט מלא מתחום ה"ספרות האפורה" – דוחות טכניים, דוחות מכנסים, תיזות ומידע נוסף שלא חלות עליו זכויות יוצרים.

המאגר החופשי מחליף את המאגר בתשלום. משתמשים שהיו מנויים על המאגר והיו להם פרופילים לצורכי התעדכנות, ומעוניינים להמשיך ולקבל עדכונים והודעות חדשות מהמאגר מתבקשים לפתוח חשבון חדש במאגר החופשי ולשלוח e-mail ל- INISClientSupport@iaea.org ובו מידע על שם המשתמש החדש והקודם.

יוזמה זו של פתיחת המאגר לכל, מבורכת, שכן היא מאפשרת גישה חופשית לחומר מהימן בנושא  חשוב.

אל המאגר

.

PDF Books הוא מנוע חיפוש לספרים וקובצי PDF חופשיים.

מנשק החיפוש בסיסי – מאפשר חיפוש על פי מילה מהכותר. על פי מה שמוצהר באתר מחפש בלמעלה מ- 225 מיליון ספרים.

מאפשר גם לחפש במדריכים. לחיצה על Free Manuals Online בתחתית המסך תוביל לתיבת חיפוש בה אפשר לחפש מדריכים על פי כותר. על פי מה שמוצהר באתר, נכון להיום, המנוע מחפש בקרוב ל- 6 מיליון מדריכים.

לא נמצא באתר תיעוד כלשהו על מנוע החיפוש פרט לכתובת דואל ליצירת קשר.

למרות שלכאורה , בשל העדר תיעוד ומנשק החיפוש הבסיסי , נראה שהאתר לא מבטיח מיוחד, במעט החיפושים שערכתי קיבלתי תוצאות טובות ובטקסט מלא. התרשמתי שהוא יעיל במיוחד לחיפוש מדריכים לתוכנות.

מבחינות מסוימות, מנוע חיפוש זה מזכיר את מנועי החיפוש הייעודיים לקובצי PDF ,   שהזכרתי בפוסט קודם:

Pdfgeni.com
pdf-Search-Engine.com
Data-Sheet

לאתר מנוע החיפוש

מעוניינים במידע עובדתי קצר על מקומות גיאוגרפיים כגון: מה שטחה של מדינה מסוימת ומה מספר תושביה, מה גובהו של הר מסוים ? מהי עיר הבירה ודגלה של מדינה מסוימת וכיוצא בזה, וכל זאת בצירוף מפות .. – יתכן שתוכלו להיעזר ב- GeoNames .

GeoNames הוא מאגר גיאוגרפי חופשי מקוון שכולל נכון להיום, למעלה מ- 8 מיליון ערכים שכוללים ארצות, ערים, מחוזות, כפרים, נחלים, אגמים, פארקים, כבישים ומסילות ברזל, מבנים הרים ויערות. . כולל מידע עובדתי קצר רלוונטי לכל אחד מהערכים . אפשר למצוא בו מידע על אוכלוסיה, ערי בירה, הרשת הגיאוגרפית – קווי רוחב וקווי אורך, מיקוד, מידע סטטיסטי על ארצות – שטח ואוכלוסייה ועוד ..כולל גם ערכים מהוויקיפדיה וכל זאת בצירוף מפות (mashup של "גוגל מפות"). המאגר פועל תחת רישיון של creative commons . השימוש בו חופשי כולל למטרות מסחריות, אך יש לתת קרדיט למאגר כאשר מפרסמים ממנו מידע. אפשר גם להורידו כקובץ מכווץ.

המאגר שואב את המידע מלמעלה מ- 100 מקורות יעץ שונים כגון: CIA – The World Factbook, worldgazetteer , summitpost ו-National Oceanic and Atmospheric Administration ו- מאגרים שונים של מספרי מיקוד. למאגר שגרירים בארצות השונות בהם הוא נעזר לאתר מקורות מידע על הארצות השונות – מקורות שכוללים שירותי מיקוד, משרדי סטטיסטיקה, סוכנויות מפות, צבא, אוניברסיטאות מקומיות, קבוצות לחקר אילנות יוחסין ועוד. גם המשתמשים יכולים לתרום – למאגר מנשק וויקי שמאפשר עריכה ותיקון טעויות והוספת ערכים על ידי המשתמשים.

הרעיון של המיזם כשלעצמו יפה – לארגן בצורה אחידה מידע ממאגרים שונים, ולהיעזר גם במשתמשים. על עדכון המאגר וההתפתחויות החדשות בו אפשר לקרוא בבלוג שלו.

לאתר

E-Books Directory הוא מדריך לספרים אלקטרוניים ומסמכים חופשיים באינטרנט.  נכון להיום, כפי שמצוין באתר, המאגר כולל 1737 ספרים ב- 391 קטגוריות, והוא ממשיך להתעדכן מדי יום. מידע על הפרסומים החדשים שנוספים למאגר אפשר לקבל באמצעות RSS.  השירות מיועד לסטודנטים, חוקרים ולחובבי ספרים. אפשר למצוא ספרים במגוון נושאים: מדע, רפואה, מדעי הרוח, הנדסה, עסקים, מחשבים ואינטרנט, היסטוריה, וגם ספרות יפה וספרות לשעות הפנאי.

אפשר לחפש באתר, ואפשר לדפדף בקטגוריות השונות. אפשר לראות את הפרסומים החדשים שנוספו למאגר, ואפשר לראות את הפרסומים הפופולריים ביותר מבחינת מספר הצפיות. נראה, שהספרים בתחום המחשבים ובמיוחד מדריכים לשפות תכנות זוכים לפופולריות רבה.

באתר גם קישורים למקורות נוספים של פרסומים, שימושיים לקהל היעד, חופשיים באינטרנט.

כאשר בדקתי את המאגר, קיבלתי הרבה פרסומים בטקסט מלא שכללו גם  סקירה קצרה, אך היו גם מעט פרסומים שכללו רק סקירה עם אופציה לרכישה.

משתמשים נקראים לתרום לאתר – אם על ידי הוספת פרסומים חופשיים למאגר, או הצעות למקורות אינטרנט רלוונטיים נוספים – וכל זאת תוך שמירת זכויות היוצרים של המחברים והמו"לים.

אל האתר

כנס הווב הבינלאומי ה-18 נערך השנה במדריד ב- 20-24 באפריל. הכנס הוא מקום מפגש לחוקרים, מפתחים, מקבלי החלטות , טכנולוגים, אנשי עסקים וגופים שקובעים סטנדרטים לעיצוב הווב. הכנס מאורגן מדי שנה מאז 1994 על ידי International World Wide Web Conferences Steering Committee – IW3C2. ההרצאות בכנס ושאר הפעילויות עסקו השנה בווב המתפתח- תשתיות, אלגוריתמים, ויישומים חדשניים.

המצגות עסקו במגוון נושאים- כריית מידע, הווב הסמנטי, רשתות חברתיות, מנשקים, הווב הסלולרי, אבטחה ופרטיות, מפתחים. את המצגות וקבצי ה- pdf אפשר לראות ולהוריד מאתר הכנס. אפשר לדפדף בהם על פי נושא, מחבר והשתייכות מוסדית. גם לאוניברסיטת תל אביב היה ייצוג בכנס.

לאתר הכנס
למצגות וקבצי ה-pdf

ביום רביעי 6.5.2009 התקיים במסגרת "2009 Info" – כנס המידע שעורכת מדי שנה חברת טלדן,יום עיון בנושא: "מנועי חיפוש בעידן Web 2.0/Web 3.0 – שיפור תוצאות למשתמש –טכניקות וכלים".

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל
ד"ר אורי חנני, מומחה מערכות מידע וידע, חברת דימטר-איקארוס בע"מ
ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים. איש פיתוח אינטרנט ותיק

Web2.0- הדור השני של הווב, מתאפיין במעבר מדפים סטטיים לדפים דינמיים, יצירתיות, אינטראקטיביות, ותכנים שיתופיים כאשר המשתמש הוא במרכז. אך התכנים ברובם מובנים על ידי אדם ולא על ידי מחשבים.

Web3.0 -הווב הסמנטי הוא הרחבה של הווב הנוכחי. התכנים מובנים גם על ידי מחשבים. הרעיון מאחורי הווב הסמנטי הוא שלמרות שמידע מקוון נגיש לחיפוש, המשמעות שלו לא. מחשבים טובים בלשלוף מלות חיפוש אבל אינם מבינים את ההקשר בו הן מופיעות. אחזור המילה כמו TURKEY ישלוף מסמכים במשמעויותיה השונות של המילה.

שאלה כגון כמה ממנהיגי העולם הם מתחת לגיל 60. למרות שהמידע שדרוש כדי לענות על שאלה כזו מצוי בווב , מנוע החיפוש אינו יכול להבין את משמעות המידע על מנת לענות על השאלה, למרות שהוא ייתן קישורים לדפים שונים אשר יכילו חלקים מהתשובה.

הווב הסמנטי יאפשר למכונות – למחשבים לקרוא ולהבין את משמעותם של התכנים.

החזון של הווב הסמנטי שבראשיתו קודם על ידי Tim Berners-Lee אמור לעזור לאנשים לפתור בעיות קשות על ידי הצגת קשרים בין מושגים אירועים ודברים שלכאורה אינן קשורים ביניהם, שלאנשים ייקח הרבה זמן לתפוס. אבל הם יכולים להיות מובנים מאליהם על ידי אסוציאציות שונות שמתאפשרות באמצעות יישומים סמנטיים.

יישומים סמנטיים הם כלים שנועדו להבין את המשמעות, את הסמנטיקה של המידע המצוי באינטרנט כדי ליצור קשרים ולספק תשובות שאחרת היה אפשר להגיע אליהם לאחר הרבה זמן ומאמץ.

רוב היישומים הסמנטיים הקיימים היום מטרתם לסייע בחיפוש מידע
דוגמאות לכלים:
 Hakia
  TrueKnowledge
 Powerset
 Semantifind

יום העיון התמקד במנועי חיפוש בעידן Web2.0/Web3.0 והיו בו ארבעה מושבים: מנועי חיפוש והמשתמש, חיפוש חברתי ושיתופי- תכנים ושירותים חדשים, כריית טקסט – טכניקות מתקדמות באחזור מידע, והמושב הרביעי: מ- Web2.0 ל- Web3.0 – כיוונים עתידיים.

ההרצאות עסקו באמצעים שונים לשיפור תוצאות החיפוש ולהקלת מלאכתו של המשתמש בעידן Web2.0/Web3.0– פרסונליזציה, כריית טקסט, היתוך מידע, תמיכה בהשלמת משימות(Task Completion Assistance) , מנשקי משתמש, אפליקציות שמאחדות תכנים ממקורות שונים (mashups), רשתות חברתיות ואונטולוגיות. ההרצאות עסקו גם בחיפוש חברתי ושיתופי ונסקרו כלים, יישומים ושירותים חדשים. הוצגו בעיות, הצעות לפתרונות וכיווני התפתחות עתידיים בתחום.

לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה את תקצירי ההרצאות, כפי שנכתבו על ידי המרצים, והמצגות של ההרצאות שאושרו לי לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם.

ההרצאות במסגרת יום העיון:
מושב א' – מנועי חיפוש והמשתמש

 פרסונליזציה במנועי חיפוש

המרצה: ד"ר ברכה שפירא – מרצה בכירה במחלקה להנדסה וניהול מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון, מנהלת פרויקט במעבדות דויטש טלקום באוניברסיטת בן גוריון, שעוסק בפרסונליזציה של תכנים במכשירים סלולריים.
למצגת ההרצאה

 Toward Task Completion Assistance in Web Information Retrieval

המרצה: ד"ר רוני למפל הצטרף ליאהו ב- 2007 כמנהל מעבדת המחקר של יאהו בישראל., טרם הצטרפותו ליאהו עסק 4.5 שנים במחקר ופיתוח במעבדת המחקר של IBM בחיפה. התואר השני והשלישי שלו במדעי המחשב בטכניון התמקדו בטכנולוגיה של מנועי חיפוש.

 שיפור תוצאות חיפוש באמצעות הצפת מונחים ערכיים מהמסמך – ממשק LCCK

המרצה: ד"ר עפר דרורי משמש בתפקיד מנהל אגף מאגרי מידע בשע"ם, מפתח מתודולוגיית – OODPM לתכנון מערכות מידע, יוזם ועורך אתר הגבורה, מקים קבוצת עניין ואחזור טקסט – SIGTRS .
דרך אגב – מי שמעוניין להצטרף לקבוצה, כל שעליו לעשות הוא לשלוח דואל ריק ל-
sigtrs-subscribe@yahoogroups.com

מושב ב' – חיפוש חברתי ושיתופי- תכנים ושירותים חדשים

 הקהילה שמאחורי :Web 2.0 שימוש ברשתות חברתיות לשיפור החיפוש

המרצה: ד"ר גלעד רביד חבר סגל אקדמי במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב. גלעד חוקר מערכות מורכבות של אנשים ומחשבים בהם האינטראקציה יוצרת קהילות, מערכות טכנולוגיות ללמידה, כלי Web 2.0 ורשתות חברתיות.

 כן, אנחנו יכולים – חיפוש חברתי ושיתופי ברשת

המרצים: ד"ר אריאל פרנק איש סגל במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן..
תחומי עניין של אריאל כוללים גילוי מקורות אינטרנט, ספריות דיגיטליות, למידה מבוזרת, מולטימדיה ומערכות מבוזרות.
טלי שרון מוסמכת  ממעבדת המולטימדיה של MIT ובעלת M.B.A., מומחית בממשקי משתמש ובמנועי חיפוש.

 עורכים רבים – תגליות נפלאות

המרצה: תמי נויטל, מידענית, מתמחה בתחום של שילוב טכנולוגיות בתהליכי הוראה ועבודה ומנהלת פרויקטים טכנולוגיים במרכז שה"ם שבאוניברסיטה הפתוחה.
למצגת ההרצאה

Catch the Mashup  – המודל המדעי יורד לעם. על מודולריות, API ויצירתיות

המרצה: ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים ואיש פיתוח ואינטרנט ותיק ומנוסה, עוסק בפיתוח וניהול של אתרי אינטרנט מתקדמים ואפליקציות רשת שימושיות, בארץ ובעולם, כבר 20 שנה. הוא המפתח והעומד בראש אתר המידע "סטיפס" והמפתח של אפליקציות וידאו ומידע שימושי ברשת, דוגמת hypeshow ו- ckuik ועוד.
מעסיקים אותו שימושיות, ממשקי משתמש, חוויית משתמש, נגישות ועיצוב פונקציונאלי.

מושב ג'- כריית טקסט – טכניקות מתקדמות באחזור מידע

 Sentiment Analysis של מקורות מידע פיננסיים

המרצה: פרופ' רונן פלדמן הוא פרופסור חבר בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים וראש המחלקה למערכות מידע. רונן הוא מייסד חברת CLEARFOREST שמתמחה בפיתוח כלים ויישומים לכריית טקסט. מחבר של למעלה מ-30 מדריכים בכריית טקסט וחילוץ מידע וכתב מאמרים רבים בנושאים אלו. הוא מחברו של הספר the text mining handbook שיצא בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ב 2007. רונן יסד לאחרונה את חברת Digital Trowel המתמחה בבניה אוטומטית של פרופילים של אנשים וחברות ממידע אינטרנטי.

ההרצאה עסקה ב- Sentiment Analysis של מקורות מידע פיננסיים – ניתוח שיכול לשמש ככלי ראשוני לבחירת המניות בהן כדאי להשקיע.

 מעבר לחיפוש: מערכת אינטגרטיבית לסיווג ולכריית טקסט בסביבה ארגונית מורכבת

המרצה: יזהר רגב הינו מפתח בכיר ומוביל פיתוח אלגוריתמים בחברת נגהקום בע"מ, המפתחת מערכת ייחודית לחיפוש וסיווג מסמכים בסביבה ארגונית. לפני ההצטרפות לנגהקום, יזהר עבד במשך 7 שנים בחברת ClearForest, חברה מובילה בתחום כריית טקסט, בה שימש מפתח ומוביל פרויקטים. ליזהר תואר שני במדעי המחשב ובמנהל עסקים.

מושב ד' – מ- Web2.0 ל- Web3.0 – כיוונים עתידיים

 אחרי ששקע האבק – על משאפים, Web 2.0 והשקר הגדול של תוכן הגולשים

המרצה: ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים ואיש פיתוח ואינטרנט ותיק ומנוסה, עוסק בפיתוח וניהול של אתרי אינטרנט מתקדמים ואפליקציות רשת שימושיות, בארץ ובעולם, כבר 20 שנה. הוא המפתח והעומד בראש אתר המידע "סטיפס" והמפתח של אפליקציות וידאו ומידע שימושי ברשת, דוגמת hypeshow ו- ckuik ועוד.
מעסיקים אותו שימושיות, ממשקי משתמש, חוויית משתמש, נגישות ועיצוב פונקציונאלי.

 שילוב אונטולוגיות ומערכות היתוך מידע והמעבר לעידן ה-Web 3.

המרצה: ד"ר אורי חנני, מומחה בחקר ביצועים ובמדעי המחשב. מעורב מעל 30 שנה במחקר, הוראה ויישום בתחום אחזור מידע וניהול ידע. ניסיונו ומומחיותו כוללים פיתוח וניהול מערכות מחשוב גדולות, כולל מחלקת המחשוב של משרד התעשייה והמסחר, IBM, ומחלקת מערכות מידע של מרכז רפואי הדסה. בעשור האחרון ייסד את חברת מיינדסייט בע"מ ושימש עד לאחרונה כמנהל טכנולוגיות ראשי שלה.. פרסם למעלה מ- 50 מחקרים בעיתונים מקצועיים ובכינוסים בין לאומיים. בהווה משמש כיועץ לחברות, ארגונים ומוסדות דומיננטיים בתחום הציבורי והפרטי, ובין השאר מנהל את פרויקט ניהול הידע בחברת דימיטר-איקרוס בע"מ.

סטודנטים, מרצים וכל מי שכותב עבודה מחקרית משקיעים זמן רב בבניה ותחזוקה של רשימות ביבליוגרפיות. התוכנות הביבליוגרפיות באות לחסוך להם זמן ומאמץ בתהליך זה. קיימים היום מספר שירותים חופשיים ב-Web לבניה וניהול רשימות ביבליוגרפיות.

BibMe הוא אחד משירותים אלו.

לשירות זה יש מאגר מידע משלו, שכולל על פי מה שמוצהר באתר, מיליוני פריטים ממקורות שונים וביניהם:
• Amazon.com
• FindArticles
• Yahoo! News
• CiteULike Academic Papers

אפשר לחפש במאגר מידע זה וליצור אוטומטית ביבליוגרפיה מהפריטים שנמצאו מתאימים. כמו כן השירות מאפשר יצירת ביבליוגרפיה מכל מקור חיצוני שהוא, לאחר הזנת הפרטים הביבליוגרפים שלו בטופס.

סוגי הפריטים הנתמכים  הם: ספר, מגזין, עיתון, כתב עת, אתר ווב, סרט, ראיון, הרצאה, רדיו/טלוויזיה, אנציקלופדיה, ותצלומים.

הפורמטים הנתמכים הם: APA, MLA, Chicago, Turabian.

אפשר להוסיף תגיות לפריטים הנשמרים.

אפשר לייצא את הרשימה הביבליוגרפית לקובץ בפורמט rtf, ואפשר לשמור אותה בחשבון אישי. כמו כן אפשר לשתף אותה עם עמיתים (השירות מספק URL של הרשימה הביבליוגרפית , אותו אפשר לשלוח)

התמיכה בעברית חלקית. כאשר שמרתי את הביבליוגרפיה בחשבון האישי שלי הפריטים בעברית נרשמו והוצגו נכון. כאשר ניסיתי לייצאה לקובץ rtf, העברית נכתבה באופן משובש (ג'יבריש) . במקרה זה אפשר להעתיק את הביבליוגרפיה מהקובץ השמור בחשבון, לקובץ טקסט או וורד ולישר את הטקסט ימינה.

האתר כולל גם מדריך מקוצר לציטוטים בפורמטים APA, MLA, Chicago

מבחינת מספר הפורמטים הנתמכים, כמובן שאין להשוותו לתוכנות ביבליוגרפיות בתשלום אחרות כגון refworks שתומכות במאות פורמטים, אבל בהשוואה ל- EasyBib למשל, שירות חופשי דומה בווב, הוא תומך במספר גדול יותר של פורמטים (חופשיים) , שהם בדרך כלל גם הפופולריים ביותר.

השירות חופשי, מחייב הרשמה חינמית, עם אופציה לתרומה לאתר. השאלה עד מתי שירותיו יהיו חופשיים? ובינתיים, בהעדר אופציה אחרת חופשית טובה יותר, הוא יכול להיות כלי שימושי.

ולמשתמשים, שהמוסד אליו הם שייכים מנוי על ISI Web of Knowledge , אל לשכוח את Endnote Web – כלי לניהול רשימות ביבליוגרפיות שניתן למשתמשים כחלק ממנוי זה .

לאתר