הגב' זיוה להט, המנהלת הראשונה של הספרייה למדעי החברה ולניהול, קיבלה ביום העצמאות את תואר 'יקיר העיר תל-אביב-יפו' לשנת תשס"ט.

זיוה להט נולדה ב- 1931 תבל-אביב שהייתה טבולה בחולות שהצמיחו עצי שקמה ותאנה. למדה בבית -הספר 'הכרמל' (היום: גבריאלי) הסמוך לביתה וסיימה בגימנסיה "הרצליה". חברה לתנועת "צופי הגימנסיה" שקירבה אותה לאימוני חג"ם ול"הגנה" שבה פעלה, עוד בנערותה, בהדבקת כרוזים נגד שלטון המנדט הבריטי ובפרוץ מלחמת העצמאות – בבניית ביצורים ותפקדה כקשרית בחזית שבגבול תל-אביב – יפו.

בסיום מלחמת העצמאות יצאה עם חבריה לתנועה להקמת קיבוץ תל-קציר ממזרח לכנרת, ולאחר שנה (1951-1950) התגייסה לצה"ל, שירתה כסמלת במטה פיקוד ההדרכה.

עם סיום השירות פנתה ללמוד באוניברסיטה בירושלים, שם נקשרה ברומן סוער עם שלמה להט (ציץ'), שהיה  אז סא"ל מבטיח בצה"ל. עם השלמת התואר הראשון במדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון היו לזוג נשוי. היא שבה ללימודי המשך באוניברסיטה – בנושאי ספרנות ומידע.עם השלמת התואר הראשון במדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון היו לזוג נשוי. היא שבה ללימודי המשך באוניברסיטה – בנושאי ספרנות ומידע.

עם סיום לימודיה (1961) חזרה לתל-אביב ופנתה לאוניברסיטה שאך זה הוקמה, ונמנתה עם הצוות שהקים את ספריות האוניברסיטה. היא מונתה לנהל את הספרייה למדעי החברה ולניהול  ובמשך 35 שנים שימשה כמנהלת הספרייה והייתה אחראית למחשוב הספרייה ולהכנסת טכנולוגיות ממוחשבות בתחום המידע והייתה למובילת מיזם ההקמה של המיבנה החדש לספרייה, לרבות גיוס התרומות שנדרשו לכך.

עם בחירתו של ציץ' לראשות העירייה (1973 עד 1993) המשיכה בעבודתה כמנהלת הספרייה ועם זאת נחשפה לארגונים ולמוסדות חברתיים או תרבותיים בעיר ונענתה לרבים שביקשו את השתתפותה או עזרתה, ובהם: אגודת ידידי אוניברסיטת ת"א והוועד המנל שלה, תיאטרון הילדים, להקת בת-שבע, תחרות רובינשטיין, האופרה, בית התפוצות, ותיאטרון "גשר" מהקמתו.

שיתפה פעולה עם גופים, בהם: אקי"ם, אנוש, בית השנטי, המרכז לנשים מוכות (של נעמ"ת) ואחרים. נסעה בשליחות ויצ"ו לקנדה. נלוותה לציץ' בביקוריו ובמעקב אחרי מיזמים שנבנו בעיר.

אירחה בביתה אלפי אנשים במשך 20 שנות כהונתו כראש העיר ובהם התורמים לעיר באמצעות קרן תל-אביב לפיתוח. כל אותן שנים הייתה פעילה במוזיאון ת"א לאמנות, בוועד המנהל ובאגודת הידידים וקיבלה על כך הוקרה מיוחדת.

MyComputerGuide הוא מדריך ששם לו למטרה לפתור בעיות PC. המדריך כולל דרייברים, "תהליכים" (processes), קבצי dll, מאגרי וירוסים ומדריכים. נכון להיום המדריך נמצא בגרסת ביתא ראשונית וכולל 160,000 רשומות והוא ממשיך לגדול. האתר מציע גם שירות צ'ט, דרכו אפשר לשאול שאלות בבעיות מחשב שמתעוררות.

אפשר לדפדף במדריך לפי כל אחת מהקטגוריות: "תהליכים", דרייברים, קבצי dll, וירוסים ומדריכים ואפשר גם לחפש במאגר כולו.

בעתיד הכוונה לשדרג את האתר ולהופכו לפורטל שיכלול פורום, מגזין מקוון ועוד..

יש לזכור, שהמדריך נמצא עדיין בגרסה ראשונית, ומטבע הדברים סובל עדיין מחבלי לידה. כך למשל, כשבדקתי אותו, הקישור לצ'ט התגלה כקישור "מת". מפתחי האתר מבקשים לדווח להם על תקלות ובעיות כדי שיוכלו לשפר את המוצר.

מפתחי האתר מקווים בעזרתו לסייע בפתרון בעיות מחשב. במקביל הם מקווים לגיס באמצעות הפרסומות באתר תרומות לארגוני צדקה, ומבקשים מהמשתמשים לשתף פעולה.

לאתר

Images from the History of Medicine – IHM מאגר הכולל קרוב ל- 70,000 תמונות מתוך אוסף התמונות של ההיסטוריה של הרפואה, השייך לספרייה הלאומית לרפואה  (NLM) בארצות הברית. 
האוסף כולל פורטרטים, צילומים, הדפסים, קריקטורות, פוסטרים ועוד סוגים של אמנות גרפית שממחישה את ההיבטים החברתיים וההיסטוריים של הרפואה מימי הביניים (המאה ה-15) ועד היום (המאה ה-21).
נושאי התמונות נעים בין תחומי הרפואה של ימי הביניים, התנאים במשכנות עוני במאה ה -19, בתי החולים של מלחמת העולם הראשונה ועד המלחמה הכוללת כנגד ההתמכרות לסמים והאיידס. 
אמנם מרבית התמונות באוסף הם מתקופות זמן קדומות , אך גם לתמונות מהמאה ה-20 יש ייצוג.
קרוב לשליש מהאוסף, הם פורטרטים של רופאים, בוטניקאיים, רופאי שיניים, רוקחים, אחיות, כימאים, ואחרים שתרמו במשך השנים, לרפואה ולמדעי הבריאות.
המאגר מאפשר חיפוש בארבעה אופנים: חיפוש בסיסי, חפוש מתקדם, דפדוף על פני כל האוסף וחיפוש על פי קטגוריות.

מטרת המאגר הוא לסייע לחוקרים ולכל מי שמתעניין, להגיע לחומר ויזואלי. חלק מהחומרים מוגן בזכויות יוצרים.
האוסף מיועד לחוקרים  כמו גם לציבור הרחב וניתן להזמין תמונות באמצעות האתר.

בציור, חולה המבועת לגלות רגל מעץ במקום אחת מרגליו.  פרטים נוספים על התמונה

קרדיט: הבלוג של פיטר סקוט

דוח" בן 68 עמודים של מחקר שערך OCLC במישור הבינלאומי בשנת 2008 והתפרסם בימים אלו, ואשר מטרתו הייתה לבדוק מהו קטלוג איכותי מנקודת מבטם של המשתמשים ושל הספרנים.

ממצאים עיקריים :
• הפונקציה של "אספקה" באמצעות הקטלוג חשובה באותה מידה ואולי אף יותר מהפונקציה של ה"גילוי"
• המשתמשים מצפים לתוכן מועשר כולל תקצירים ודפי תוכן.
• קיימת דרישה לחיפוש מתקדם שתומך בהגבלת החיפוש על פי שדות

התגלו הבדלים מהותיים בין ההעדפות של ספרנים ומשתמשים.

העדפותיהם של הספרנים לגבי שיפורים בקטלוג משקפים את תפיסתם בדבר חשיבותו של קטלוג מדויק ומובנה ואת ניסיונם הספרני, בעוד שהעדפותיהם של המשתמשים משקפים את ניסיונם ב-Web. חשוב לאחד את ה"טוב" משני העולמות…

מסקנות הדו"ח מנסות לשלב בין השניים וכוללות המלצות להמשך מחקר.

הדו"ח מעניין מבחינת שיטות המחקר והממצאים, ויכול לספק רעיונות לעושים במלאכה לשיפור הקטלוג.. לדעת מה הם האלמנטים החשובים למשתמשים בהחלטתם לגבי הרלוונטיות של פריטי המידע ואלו שיפורים היו רוצים….

על כך בדו"ח המלא…

ב- 23 באפריל צוין בעולם יום הספר הבינלאומי ויום ההגנה על זכויות יוצרים.
יום זה, הוכרז לראשונה על ידי האסיפה הכללית של אונסקו בשנת 1995. ציון יום זה בכל העלם נועד לעודד קריאה, הוצאה לאור והגנה על קניין רוחני  באמצעות זכויות יוצרים.
23 באפריל הינו תאריך סמלי לספרות העולם. ביום זה בשנת 1616, נפטרו  סרוונטס ושייקספיר. ביום זה נולדו או נפטרו סופרים חשובים אחרים כמו  מוריס דרואון, ולדימיר נבוקוב, ג'וזף פלה ומנואל מג'יה וולחו.

הרקע לבחירת התאריך מעט רומנטי ומקורו בקטלוניה. ב-23 באפריל אי שם בשנות ה-20 כאות הוקרה ולזכרו של מיגואל דה סרוונטס, מחבר הספר דון קישוט, שנפטר בשנת 1616, החליטו מוכרי ספרים להעניק וורד, לכל מי שרכש ספר באותו יום.

הצלחתו של יום זה נמדדת במידת התמיכה שתתקבל מצד כל מי שמעורב : מחברים, מולי"ם, מורים, ספרנים, מוסדות ציבור ומוסדות פרטיים וכן התקשורת.

להורדת הפוסטר

לידיעה מתוך אתר אונסקו

רשימת האירועים שהתקיימו ברחבי העולם ביום זה

דו"ח מקיף מאפריל 2009 בן 52 עמודים של RIN – The Research Information Network שבאנגליה, בנושא כתבי-עת אלקטרוניים – עלות, שימוש והשלכותיהם על המחקר. RIN הוא גוף ששם לו למטרה לחקור עד כמה יעילים שירותי המידע הניתנים לקהילת המחקר באנגליה, עד כמה הם משתנים ועד כמה ישתפרו בעתיד. מטרתו להבטיח לחוקרים באנגליה להפיק את מרב התועלת משירותי המידע כדי להבטיח את מעמדם הבינלאומי בתחום המחקר.

הדוח עוסק בהתנהגות חיפוש המידע בקהילת המחקר באנגליה , ובקשר בין חיפוש מידע ותנובת המחקר. מממצאי הדוח:
• כתבי עת אלקטרוניים הם סם החיים של מוסדות המחקר באנגליה – כך למשל, בתקופה של ארבעה חודשים, מוסדות המחקר באנגליה ביקרו חצי מיליון פעמים ב-1400 כתבי עת של Sciencedirect וצפו במיליון וחצי דפים.

• חיפוש המידע מהיר. אחוז ניכר מהחוקרים במיוחד ממדעי החיים מגיעים לכתבי העת דרך גורם שלישי כמו  Pubmed ושוהים ב- Sciencedirect רק מספר דקות וצופים רק במספר דפים. מספר החיפושים המבוצעים בפלטפורמות של המו"לים נמוך, רוב החיפושים מבוצעים דרך שירות צד שלישי שמשמש כשער גישה כגון: Google, Google scholar ו-Pubmed

• נמצא קשר בין הדיסציפלינה והתנהגות החיפוש. כך למשל חוקרים במדעי החיים נוהגים להיכנס לאתרי המו"לים דרך שערי גישה יותר מאשר כלכלנים.

• נמצא מתאם חיובי בין ההוצאות על כתבי עת ובין מידת השימוש.

• והתוצאה המעודדת ….נמצא מתאם חיובי בין השימוש בכתבי עת אלקטרוניים ובין תנובת המחקר.

ממצאים מעניינים נוספים אפשר למצוא בדו"ח המלא

המו"לות האלקטרונית, ההתפתחויות הטכנולוגיות המתפתחות וגיוסן לטובת הספרייה והארגון, ספריות דיגיטליות והווב הסמנטי הם נושאים חמים שמעניינים ספרנים, מנהלי תוכן ומנהלים.

נושאים אלו יידונו בכנסים בינלאומיים שיתקיימו במהלך השנה:
• כנס E-books and E-content 2009 – University College London, 12 May 2009 בהנחייתו של פרופ' ניקולאס, מנהל בית הספר ללימודי המידע ב- UCL.
הכנס יעסוק בנושאים הקשורים למקורות מידע מקוונים כגון: התנהגות המשתמש האקדמי בכל הנוגע למקורות אלקטרוניים, חיזוי מגמות עתידיות בווב והשלכותיהם על תחום המידע ומודלים בגישה הפתוחה

• כנס ICSD – International Conference for Digital Libraries and the Semantic Web – יתקיים בספטמבר 8-11 באוניברסיטת טרינטו שבאיטליה. הכנס יעסוק בווב הסמנטי ובספריות דיגיטליות ובחיבור בין שתי הטכנולוגיות. נושאים רלוונטיים לכנס: התפתחות הספריות הדיגיטליות, גישה חופשית, כלים וטכניקות לניהול מאגרים דיגיטליים, שימור, אחזור מידע בסביבה דיגיטלית, סטנדרטים למידע-על, הווב הסמנטי ואחזור מידע, אונטולוגיות פיתוחן ןניהולן, טכנולוגיות ווב סמנטיות וספריות דיגיטליות.

• וכנס Internet Librarian International שיתקיים ב- 15-16 באוקטובר 2009 ב- Novotel London West Hotel בלונדון. הכנס שנושאו השלכות טכנולוגיות על הספרייה נועד לשתף מידע וניסיון בנושא זה – כלים, טכניקות, תהליכים וניהולם, טכנולוגיות חדשות והפקת לקחים מניסיונות שלא צלחו. יושם בכנס דגש על ההיבט המעשי פרקטי יותר מאשר התיאורטי. ההעדפה תהיה לחקר מקרים ויוזמות בארגון והנושאים מגוונים: ניתוח צורכי המשתמשים, חיפושים סמנטיים, ספריות כמו"לים, ניהול משאבים אלקטרוניים, גישה פתוחה, למידה מרחוק, טכניקות שיווק, ניהול תוכן, זכויות יוצרים, עיצוב פורטלים, הטמעת טכנולוגיה חדשה ועוד…

פרויקט השו"ת המקוון של בר אילן  ממשיך להתחדש ולהתרחב. 

לאחרונה נוספה לפרויקט האנציקלופדיה התלמודית שהיתה כלולה עד עתה רק בגירסת התקליטור.

האנציקלופדיה (עדיין איננה שלמה המפתוח הגיע רק עד הערך כל נדרי) כוללת 28 כרכים
מבארת ומסכמת למעלה מ-1500 ערכים הכוללים הלכות, מצוות ודינים, תקנות מנהגים ועוד, מימי המשנה ועד ימינו אלו.

ניתן לבצע חיפושים  בכל הכרכים בבת אחת , בכרך בודד או בתוך ערך מסוים וכמובן יחד עם הספרים האחרים שכלולים בפרויקט השו"ת.

האנציקלופדיה  הינה פרי יוזמתו של הרב מאיר בר-אילן (ברלין), בנו של הנצי"ב, שאיגד סביבו קבוצת עורכים בעלי שם במטרה לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וכן את כל השיטות של הראשונים והאחרונים לערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.

המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בדפוס  בשנת 1947 (תש"ז)  וכאמור עד היום
המפעל לא הושלם. 

The Index of Information Systems Journals הוא אינדקס מקוון לכתבי עת במערכות מידע. נכון להיום כולל 721 כתבי עת.

המידע אותו מספק האינדקס על כל אחד מכתבי העת כולל: תיאור כתב העת שלקוח בדרך כלל מהאתר של כתב העת , ציון אם כתב העת חופשי או מחייב מנוי, קישור לאתר הבית של כתב העת (בגרסה אלקטרונית או מודפסת), וקישור ל"הנחיות למחברים" של כל אחד מכתבי העת.

אפשר לדפדף באינדקס כתבי העת על פי סדר אלפביתי של כתבי העת. אפשר גם לחפש באינדקס על פי מספר פרמטרים כגון: מלות מפתח, כותר, הטקסט המלא של תיאור כתב העת, ולהגביל את החיפוש לכתבי עת חופשיים.

ברשימת כתבי העת הפופולריים באינדקס (על פי סטטיסטיקות שימוש באתר) אפשר למצוא את כתבי העת הבאים:

International Journal of Computers, Communications and Control
Industrial Management and Data Systems
Information Management and Computer Security
AACE Journal
Academy of Information and Management Sciences Journal
Journal of Information Systems and Technology Management
IAENG International Journal of Computer Science

מי שמעוניין להוסיף כתב עת לאינדקס יכול לעשות זאת באמצעות טופס אלקטרוני שנמצא באתר

קישור לאינדקס

ידיעה שמופיעה בבלוג: The Centered Librarian מספרת על ספר, שנגנב מספרייה בארצות הברית על ידי חייל אמריקאי והוחזר לספרייה לאחר 145 שנה. חוץ מכריכה רופפת במקצת, הספר היה במצב טוב.

הספר נלקח על ידי החייל, ב-11 ביוני  1864 מספרייה בוושינגטון קולג'.
מייק דאו שירש את הספר לפני 20 שנה, החזיר לאחרונה את הכרך הראשון של הספר: History of the War in the Peninsula and in the South of France From the Year 1807 to the Year 1814"
לספרייה האוניברסיטאית Washington and Lee  library בוירג'יניה.

…הוא שמח לשמוע שהספרייה לא חייבה אותו בקנס!

למי שמתעניין, עותק של הספר מצוי בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי  ומיקומו 946.06 NAP

חומר מדעי רב משלבי המחקר השונים החל מנתונים גולמיים וכלה בניתוח ובתוצאות המחקר מצוי בצורה דיגיטלית. השינויים המהירים בטכנולוגיות המידע שמטפלות במדיה, שינויים בפורמטים של הקבצים ובתוכנות, והשינויים בטרמינולוגיה – כל אלה עלולים להביא למצב בו החומר לא יהיה קריא בעתיד, וגם אם החומר יהיה עדיין קריא, הוא עלול להיות מובן שלא כהלכה על ידי הדורות הבאים. העובדה שפעמים החומר מפוזר במוסדות מחקר שונים ומנוהל על ידי החוקרים עצמם מעלה את הסיכונים לאבדנו .

הפרויקט PARSE.Insight – פרויקט דו שנתי (מרץ 2008 – פברואר 2010 ) שממומן על ידי האיחוד האירופי שם לו למטרה להתמודד עם סיכונים אלה. מטרתו של הפרויקט היא להתוות תכנית עבודה והמלצות למען פיתוח תשתית מתאימה שתבטיח את נגישותו ושימושיותו של החומר הדיגיטלי המדעי באירופה בטווח הרחוק .

תכנית העבודה והמלצותיו של הפרויקט יתבססו על ממצאי סקרים וחקר מקרים בדיסציפלינות השונות, ועל מידע שקשור להתפתחויות המתמשכות. עובדים בפרויקט תשעה שותפים מתחום הספריות, מחקר, עיתונות ופוליטיקה. הפרויקט קשור קשר הדוק עם European Alliance for Permanent Access, ששם לו למטרה לפתח מסגרת וחזון משותפים לכל עושי הדבר למען תשתית משותפת וגישה קבועה למידע מדעי.

טיוטת תוכנית העבודה של הפרויקט התפרסמה במרץ 2009. מטרתו של המסמך לספק פרטים ראשוניים על מספר מרכיבים טכניים ואחרים, שידרשו לתמיכה בתשתיות קיימות ומתוכננות של נתונים מדעיים.

במסמך הודגש, שבסקרים שנערכו במסגרת הפרויקט, נשמעה דרישה לתשתית מדעית חוצת יבשות ודיסציפלינות. התשתית המחקרית חייבת לתמוך בשיתוף מידע ובכריית נתונים. קיימות בעיות שקשורות לדפוסי ההתנהגות של חוקרים בכל הנוגע לשיתוף חומר מחקרי והן עלולות להביא לאי שימוש בתשתית לשימור חומר מחקרי, גם אם תהיה קיימת. במסגרת תוכנית העבודה הועלו מספר הצעות לטיפול בבעיה, ובראשן מקומות אמינים להפקדת המידע . מהסקרים עולה שיש העדפה למאגרי הפקדה מוסדיים (63%), מאגרי מידע נושאיים (60% ) והמו"ל (47%) .

עוד הומלץ על מערכת קישורים בין הנתונים וכל הפרסומים שמאזכרים נתונים אלה, כדי למנוע פרשנות לא נכונה של המידע.

המלצות נוספות, קישורים לפרויקטים רלוונטיים, מדיניות, ארגונים ופעילויות רלוונטיות לנושא אפשר למצוא במסמך המלא.

BookRags הוא אתר שמיועד לסטודנטים ומאפשר  חיפוש בחומר אקדמי ומחקרי. ראשיתו ב-1999 כיוזמה של שני סטודנטים ששמו להם למטרה לספק לסטודנטים ברחבי העולם מקור למידע מהימן. נכון להיום, על פי מה שמוצהר באתר, אפשר לחפש בלמעלה מ- 8 מיליון דפים מ- 100 מקורות מהימנים, והאתר ממשיך להתעדכן באופן שוטף. אפשר להגביל מראש את החיפוש לסוגים מסוימים של חומרים : חומרי הוראה, ביוגרפיות, אנציקלופדיות, חדשות ועוד..

מנשק תוצאות החיפוש ידידותי. ליד כל אחת מתוצאות החיפוש מצוין אם פריט המידע חופשי או לא, והמקור ממנו הוא לקוח. לחיצה על המקור מובילה למסך ובו ניתן לדפדף בכל המקורות שלקוחים מאותו המקור.

משתמש שרשום לאתר (ההרשמה חופשית) יכול ליצור מתוצאות החיפוש ביבליוגרפיה בפורמט הרצוי לו ולייצא אותה כקובץ.

את תוצאות החיפוש אפשר לעדן על פי אופני גישה – חומר חופשי ולא חופשי, ועל פי סוג חומרים. דפי מידע שאינם חופשיים ניתנים לרכישה כפריטים בודדים או באמצעות מנוי שנתי.

מהחיפושים שערכתי התרשמתי שהחיפוש באתר יכול להיות שימושי לחיפוש מידע אנציקלופדי בנושאים רחבים, וגם אז צריך לזכור שלא כל החומר חופשי.

אל האתר