Q-Sensei הוא מנוע חיפוש מדעי שנמצא עדיין בגירסת ביתא. נכון להיום על פי מה שמוצהר באתר הוא כולל באינדקס שלו 24 מיליון מאמרים מדעיים ו- 11.5 מיליון ספרים. המטרה המוצהרת של המנוע לאפשר אחזור מידע לא רק מספרים וכתבי עת אלא גם מבלוגים חדשות ויישומי וויקי.

תוצאות החיפוש כוללות תקציר, פרטים ביבליוגרפיים, וקישור למקור – לא תמיד הטקסט המלא חופשי, לעתים אפשר לקבל את הטקסט המלא, במקרים אחרים מוצעת האפשרות לרכוש את המאמר. אפשר לעדן את תוצאות החיפוש על פי סוג מסמך, מילות מפתח נוספות, שנה, ומחבר. המנוע מציע למשתמש נושאים קרובים ומאמרים נוספים של מחברי המאמר. יש במנוע מאפייני וויקי – קיימת אפשרות למשתמשים להוסיף סקירה ולערוך את פריט המידע, לראות את הגרסה המקורית ושאר הגרסאות.

הרשמה חופשית למנוע מאפשרת שימוש בספרייה אישית בה אפשר לשמור את תוצאות החיפוש ואת אסטרטגיות החיפוש.

מאפייניו של המנוע נותנים למשתמש תחושה של חיפוש במאגר מידע ביבליוגרפי עם מאפייני וויקי יותר מאשר במנוע חיפוש רגיל.

שמו של המנוע משקף את חזונו- השם לקוח מהמילה היפנית Sensei שמשמעותה – מדריך, יועץ, מורה רוחני בעל ניסיון שרגיש לצרכים של אלה שאותם הוא מדריך ושואף לפתור את בעיותיהם. מנוע החיפוש כאמור נמצא עדיין בשלב ביתא והמשתמשים מתבקשים להציע הצעות לשיפורים.

למנוע
שאלות נפוצות

2lingual – אתר המאפשר לחפש בגוגל בשתי שפות במקביל.
האתר מאפשר לחפש ביטויים ב-52 שפות רבות ומגוונות, כולל עברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, ערבית, יפנית, סינית, רומנית, פולנית ואפילו יידיש  (לרשימה המלאה). כל מה שצריך לעשות הוא לבחור את שתי השפות הרצויות ולהקליד בתיבה המיועדת לאחת השפות את הביטוי הרצוי. הביטוי מתורגם אוטומטית לשפה השנייה והאתר מציג את התוצאות מגוגל בשתי השפות בשתי עמודות מקבילות. כרגע ניתן לבצע חיפושים ב-2704 קומבינציות של חיפוש  ב-52 השפות.
היתרון של 2lingual הוא שהתרגום מתבצע בזמן אמת, במהלך ההקלדה. התוצאות מגוגל מופיעות גם כן ישירות בזמן ההקלדה מבלי שהמשתמש יצטרך ללחוץ על כפתור כלשהו. דבר זה חוסך זמן ומייעל את תהליך החיפוש.

יש לשים לב, שמכיון שמדובר בתרגום מכונה (באצעות תוכנת מחשב) ולא אנושי, איכות ורמת התרגום רחוקה מלהיות מושלמת ויחד עם זאת זה יכול להיות כלי עזר מצוין ללימוד שפה.

על האתר קראתי ב: האתר הנבחר PicOnline

אתר חדש עלה לאחרונה לאויר:  OpenThesis
זהו פרויקט שמטרתו להגביר הפצה וחשיפה של תזות, עבודות דוקטורט ומחקרים אחרים, לטובת כל מי שמעונין – בחינם!
האתר יאפשר לסטודנט/חוקר להעלות את עבודת התיזה שלו, דוקטורט או כל מחקר אחר, כשהגישה לחומרים תהיה חופשית לכל. ניתן לבצע חיפושים באתר, שבנוסף לחיפוש המהיר, מציע גם אפשרות לחיפוש מתקדם: על פי שם מחבר, מילות מפתח, מוסד, מנחה, ועוד. קיימת אפשרות להציג תוצאות באופן כרונולוגי או בהתאם לרלוונטיות.
מומלץ לקרוא את ההוראות לחיפוש, כדי למצוא את הקודים המתאימים. לדוגמה: חיפוש לפי מילת מפתח יש לבצע בחיפוש המתקדם באופן הבא : ("IF("human rights

גם מי שיש בידיו עותק בדפוס בלבד, יוכל לקבל באתר הנחיות כיצד לסרוק את העבודה, כדי שניתן יהיה להעלות אותה לאתר.

האתר פונה גם לאוניברסיטאות ומציע לפרסם את העבודות שנעשות אצלן, באתר, ובכך לתרום לקידום הקניין הרוחני של המוסד. הוא גם מציע למוסדות שאין להם מאגר הפקדות מוסדי, לשמש ככזה עבורן, ובכך ליצור נקודת חיפוש אחת לתיזות ודיסרטציות . ניתן יהיה להגביל את החיפוש למאגר כולו או למחקרים של מוסד מסוים.
האתר מסוגל גם לספק למוסד שיהיה מעונין, נתונים סטטיסטיים לגבי שימוש בחומרים שלו.
לטובת מי שאינם מעוניינים שעבודתם תוצג באופן חופשי, (במקרה של פטנט, או המצאה חדשה) ישנה אפשרות לקבוע תקופת אמברגו.
האתר מקפיד על שני אספקטים מבחינת שימור נתונים: לספק הגנה פיסית של המידע ולהבטיח שניתן יהיה לקרוא גם בעתיד את הקבצים בכל פורמט שיהיה קיים, ולשם כך הם משתמשים בפורמטים סטנדרטיים כמו PDF ו XML. כדוגמא, הן מציינים את הספרייה הבריטית, שמשתמשת באותם סטנדרטים.
לכל המוסדות האקדמיים יהיו מיקרוסייטים חופשיים (אתרים קטנים המשמשים לצורך ספציפי)  לדוגמא:
http://www.openthesis.org/school/The-University-of-Texas-at-Austin/resultes.html  וכך גם ניתן יהיה להוסיף את הלוגו של המוסד לקובץ העבודות.

הוראות לשימוש באתר והנחיות להעלאת חומרים

יש צורך בשישה אנשים להרים את הספר שהוגדר כספר הגדול ביותר בעולם.
על אף שהוא בן 350 שנה, והוגש לצ'ארלס השני ביום הכתרתו, Klencke Atlas מעולם לא הוצג בפומבי, כשדפיו פתוחים. הספרייה הבריטית מודיעה השבוע שהעוול יתוקן, והאטלס יוצג בתערוכת מפות גדולה, שתתקיים בקיץ.
האטלס כולל 37 מפות, וזה אמור היה להיות סיכום אנציקלופדי של העולם.
מימדיו של האטלס ענקיים… 1.75 מי גובה ו-1.9 רוחב. הוא הוענק למלך על ידי סוחרים הולנדים, ואוחסן באגף הקוריוזים של המלך.
לצד האטלס הענק, תוצג גם המפה הקטנה ביותר בעולם משנת 1773, גודלה כגודל ציפורן, והיא מציגה ממעוף הציפור, נוף של נירנברג.
בתערוכה זו יוצגו כ-100 מפות שנחשבות לגדולות בתבל, כשעבור מרביתן זו החשיפה הראשונה. בתערוכה יוצגו מפות, בחלקן ענקיות כשמאחוריהן נמצא סיפור, שהוא הרבה יותר מגיאוגרפיה. את חלקן אף ניתן להגדיר כיצירות אמנות, כפי שמעיד מנהל יחידת המפות בספרייה הבריטית.
זו התערוכה הראשונה מסוגה בעולם, כי בדרך כלל כשחושבים על מפות, חושבים על גיאוגרפיה או מדידות.
המארגנים, בחרו להציג בתערוכה מפות שגודלן עולה על 4.5 מ', מתוך האוסף של הספרייה הבריטית שנחשב כשני בגודלו בעולם אחרי ספריית הקונגרס.
כל המפות נוצרו בראש וראשונה עבור קישוט, אך ברמה עמוקה יותר, הן נוצרו  לצרכי תעמולה.
במובן מסוים מנסים מארגני התערוכה, לתקן את ה"הזנחה" בהתייחסות למפות, על ידי חוקרים של תולדות האמנות. נהוג להתייחס למפות, ככלי תועלתני, וזו ההזדמנות מבחינתם, להוכיח שאין הדבר כך.

הכתבה מלאה

מידע נוסף על Klencke Atlas

הספרייה המרכזית והספרייה למדעי החברה ונהול רכשו מנוי למאגר הספרים האלקטרוניים כותר. 

ספריית כותר היא פרי פתוח של מט"ח אליו חברו מספר מו"לים בישראל, ביניהם :  רמות, כרמל, עם עובד, הקיבוץ המאוחד, משרד הביטחון, יד בן-צבי , מוסד ביאליק, כנרת, זמורה ביתן, דביר ועוד.

כותר מאפשר גישה מקוונת ויעילה לאנציקלופדיות, לקסיקונים, ספרי מחקר ועיון, יצירות קלאסיות, כתבי עת, ביוגרפיות  ומדריכים  בנושאי ארץ ישראל, תרבות ישראל ומקרא, חינוך ונושאים נבחרים במדעי הרוח והחברה שהתפרסמו בעברית  ב –  50  השנים האחרונות .

המשתמש יכול  לדפדף בספר, לבצע חיפושים, להדגיש קטעים, להוסיף הערות, להעתיק קטעים או תמונות ולשלב אותם במסמכים שהוא יוצר וליצא אותם לתוכנות עריכה שונות.

מפתחי הספרייה מבטיחים להוסיף כל שנה כותרים נוספים,חלקם לפי המלצות המנויים.

בקרוב הספרים יקוטלגו ויופיעו בקטלוג של הספריות כרגע המאגר נגיש  מאתר הבית של הספרייה המרכזית.

ספריות אוניברסיטת ת"א קיבלו לנסיון עד ה 23 למרס את האוסף האקדמי של מאגר הספרים Ebrary.

Ebrary's Academic Complete Collection  כולל 45,000 ספרים בנושאים הבאים : היסטוריה ומדעי המדינה,  ספרות ובלשנות, לשון ונושאים נוספים במדעי הרוח, תיאטרון, אמנות, חינוך, מחשבים וטכנולוגית המידע, הנדסה וטכנולוגיה, משפטים ויחסים בינלאומיים, מדעי החברה ועבודה סוציאלית, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, עסקים שווק כלכלה, רפואה ומדעי הבריאות, מדעי החיים ועוד .

במאגר ניתן למצוא גם ספרי יעץ, מפות, דו"חות וכתבי עת.

ניתן לחפש במאגר ספרים או פרקים מתוך ספרים  בחיפוש בסיסי או בחיפוש מתקדם לפי השדות הבאים: מחבר, כותר, נושא, מילים, מספר מיון, תאריך פרסום, סוג הפרסום, שפה/שפות.

בחיפוש המתקדם ניתן להוסיף תיבות לחיפוש (ע"י הקלקה על ה – +)

ניתן להגביל את תוצאות החיפוש לאזור גיאוגרפי, תקופה או בקרת.

 מדריך מהיר למאגר

מדריך בוידאו

Samepoint הוא מנוע חיפוש בזמן אמת ייעודי לפלטפורמות חברתיות. הוא מחפש בפלטפורמות שונות שמסווגות על פי מספר קטגוריות:
• פלטפורמות של מיקרו בלוגים כגון Twitter
• פלטפורמות של וידאו כגון YouTube ו- DailyMotion
• אתרי סימניות כגון Digg ו- Delicious
• בלוגים
• פלטפורמות וויקי
• רשתות חברתיות כגון: facebook , Myspace ו- Hi-5
• רשתות B2B כגון : Linkedin ו- Plaxo
• קבוצות דיון כגון: Google Groups ו- Yahoo Groups
• אתרי שאלות ותשובות כגון: Yahoo Answers ו- Yedda
• אתרי Life Casing כגון DaveTV
• אתרי סקירה כגון Yelp ו- CitySearch
• פודקאסטים
• מסמכים
• תמונות
• חדשות
• ארועים
• אתרי ווב

אפשר להגביל מראש את החיפוש וגם לעדן את תוצאות החיפוש על פי כל אחת מהקטגוריות. מנשק התוצאות של המנוע ידידותי למשתמש.  ליד כול אחת מתוצאות החיפוש אייקון שמלמד מאיזה מקור לקוחה התוצאה. אפשר ממסך התוצאות להגביל את השאילתה רק לאותו מקור. בנוסף לתיאור קצר על האתר, שאליו מובילה כל אחת מתוצאות החיפוש, מוצג ליד כל אחת מתוצאות החיפוש גם מספר לא מבוטל (כ-20) של מילות מפתח.

קיימת אופציה לתרגם כל אחת מתוצאות החיפוש למספר שפות. עברית אינה כלולה ברשימת השפות . קיימת אופציה לשלוח את התוצאה ל- twitter .

באתר יש מדריכי וידאו על המנוע.

השימוש במדיה חברתית בארגונים שקשורים לטכנולוגיות מידע ובחברות עסקיות טומן בחובו הזדמנויות, אך יכול להיות כרוך גם בסיכונים. בסקר שנערך בקרב מנהלים בארה"ב ביולי 2009 תחת הכותרת – Social Media: Embracing the Opportunities, Averting the Risks " השתתפו 438 מנהלים.

מתוצאות הסקר עולה שיש שימוש ניכר במדיה חברתית – אחוז המשתמשים בפלטפורמות החברתיות  השונות הוא כדלקמן:
80% משתמשים ב- facebook
66%  ב- twitter
55% ב- YouTube
49% ב- Linkedln
ו- 43% בבלוגים .

הדעות ביחס לשימוש במדיה החברתית חלוקות. יש הסבורים שמדיה חברתית יכולה לעזור בשיווק החברה וכינון קשרים עם הלקוחות. אך מנהלים רבים אחרים חוששים מהסיכונים הכרוכים בשימוש בפלטפורמות חברתיות – סיכונים שקשורים לבעיות אבטחת מידע, ירידה בתפוקה ואפילו פגיעה בשם הטוב ובמוניטין של החברה.

למרות זאת – רבים בחרו לא לכתוב מדיניות ברורה בנושא השימוש במדיה חברתית במקומות העבודה וחבל .. שכן מדיניות כתובה בנושא שימוש בפלטפורמות חברתיות – יכולה לסייע להפיק את מרב התועלת מהמדיה החברתית ובה בעת להימנע עד כמה שאפשר מסיכונים.

במדיניות הכתובה צריכים להיות מעוגנים היבטים שונים של הנושא: חברות צריכות להחליט האם הן מעוניינות לאמץ טכנולוגיה זו אם לאו, המדיניות צריכה להתייחס לחששות המנהלים בכל הקשור לאבטחת מידע ותפוקה. כמו כן היא צריכה להתייחס לנושא האם מותר לעובדים להשתמש במדיה חברתית במהלך העבודה או בזמן ההפסקה. אסטרטגיה מוגדרת היטב בצירוף של מדיניות ברורה והדרכה אפקטיבית יכולים לאפשר לחברות לנצל את מלוא הפוטנציאל של המדיה החברתית.

המדריך IT Manager's Guide to Social Networking מדגיש את חשיבותה של מדיניות כתובה בכל הקשור לשימוש במדיה חברתית, הוא כולל הנחיות כיצד להשתמש ב- facebook וב- twitter באופן בטוח יותר, ומציע גם 4 כלים שימושיים למשתמשים ברשתות חברתיות:
Pixepipe.com – שירות שמאפשר לשלוח אותו פריט של מידע לפלטפורמות רבות. כך למשל השירות מאפשר באופן סימולטני לשלוח תמונה ל-flickr ול-facebook ולשלוח הודעה ל-twitter עם קישור לאותה תמונה.
Etherpad – שירות שמאפשר להרבה משתמשים לערוך מסמך בו זמנית תוך שימוש בדפדפן ווב
Tr.im – שירות לקיצור URL. מאפשר לשלוח את הקישור המקוצר ישר ל- Twitter .
Namechk – שירות שמאפשר לבדוק אם שם מסוים של משתמש פנוי לשימוש, בלמעלה מ- 120 פלטפורמות חברתיות שונות. במקום לבדוק בנפרד בכל אתר אם שם משתמש מסויים פנוי, השירות מאפשר לעשות זאת בפעם אחת בכל האתרים.

המדריך IT Manager's Guide to Social Networking מיועד בעיקר לחברות עסקיות, אך גם ספריות ושאר משתמשים במדיה חברתית יוכלו להפיק ממנו תועלת ולקחים.

המדריך המלא חופשי לאחר הרשמה חופשית באתר.
באתר אפשר למצוא מדריכים נוספים בנושאים טכנולגיים.

למדריך המלא..

פייסבוק עם למעלה מ- 300 מיליון משתמשים פעילים הפכה לרשת החברתית המובילה ברשת.
מידע על מגוון האפשרויות שמספקת פייסבוק למטרות שונות,  ושימוש נכון בהם אפשר למצוא במדריך:
"The facebook Guide Book".

מדריך זה כולל קישורים למידע בסיסי ומתקדם על השימוש ב- Facebook . המדריך כולל מידע במגוון נושאים: ניהול קבוצות בפייסבוק, הוספת יישומים, ניהול נאות של ה"קיר" בפייסבוק, שימוש בפייסבוק למטרות עסקיות, ונושאים מתקדמים אחרים כגון שילוב פייסבוק בבלוג ועוד..

קישור למדריך בפורמט דומה על השימוש בטוויטר אפשר למצור באתר. המדריך מספק מידע על מגוון האפשרויות הקיימות ביישום כולל שימוש לצורכי עסקים, שיתוף מוסיקה ווידאו , טוויטר וה- IPone ועוד..

למדריך לפייסבוק
למדריך לטוויטר

הספרייה המרכזית רכשה את האנציקלופדיה המקוונת
(Religion Past and Present (RPP  בהוצאת Brill  .
במקור האנציקלופדיה יצאה לאור בגרמנית Religion in Geschichte und Gegenwart – RGG .
הגירסה המקוונת הינה תרגום של מהדורה 4 של  RGG  וכוללת את כל החידושים האחרונים בחקר הדת ,המקרא והתיאולוגיה.
הערכים באנציקלופדיה נכתבו ע"י מיטב החוקרים בנושאי דת ותיאולוגיה ונושאים הקשורים אליהם מ – 88 ארצות .
עד עתה היתה בספרייה גירסה מודפסת של האנציקלופדיה ( חסר כרך 1 ) בנתיים הגירסה המקוונת כוללת רק את כרכים 1- 5 .
RPP כוללת מסכי עזרה למשתמש, מפתח קיצורים למחברים מהעת העתיקה,
מפתח קיצורים למקורות ראשוניים,ללקסיקונים ולסדרות וכתבי עת, מפתח קיצורים לספרי התנ"ך והספרים החיצוניים, מפתח קיצורים לספרות הרבנית, לוח קיצורים למסמכי הוותיקן, מפתח כללי וטרנסליטרציה.
באנציקלופדיה ניתן לאתר מונחים באמצעות דפדוף או באמצעות חיפוש מתקדם .
הערכים ב – RPP חתומים, בסוף כל ערך ביבליוגרפיה לעיון נוסף והדגמה כיצד לצטט את הערך .
RPP כלולה ב – Brill Online ולכן אפשר לחפש ערך במספר אנציקלופדיות בו זמנית למשל הערך Mysticism יופיע ב – Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics
ב – Encyclopaedia of Islam וגם ב – Religion Past & Present Online.
האנציקלופדיה נגישה מקטלוג אלף  ומאתר הבית של הספרייה > אנציקלופדיות .

גרסה חדשה של The Institutional Repository Bibliography – IRB עלתה לווב בנובמבר 2010.  IRB היא ביבליוגרפיה מקוונת בשפה האנגלית שכוללת מאמרים נבחרים, ספרים, דוחות טכניים ומקורות נוספים שיכולים לסייע בהבנת תופעת המאגרים המוסדיים. רוב הפרסומים הם משנת 2000 ואילך עם קישורים לטקסט המלא במידת האפשר. הפרסומים מכסים את הנושא ממגוון היבטים: ספריות, שימור דיגיטלי, מידע-על, גישה פתוחה, תוכנה ועוד..

אפשר לדפדף בביבליוגרפיה על פי הנושאים השונים שבתוכן העניינים, ואפשר גם לחפש בה על פי מלות מפתח.

בווב מצויות מספר ביבליוגרפיות מקוונות נוספות  במנשק דומה:
• The Scholarly Electronic Publishing Bibliography -SEPB -ביבליוגרפיה מקוונת בנושא ההוצאה לאור המדעית ברשת האינטרנט, עליה כתבתי בפוסט קודם. היום יש לביבליוגרפיה זו גרסה חדשה משנת 2009 .
• Electronic Theses and Dissertations Bibliography– ביבליוגרפיה מקוונת בנושא תזות ודיסרטציות
• Google Book Search Bibliography – ביבליוגרפיה שכוללת מקורות מידע רבים בנושא גוגל ספרים

לאתר הביבליוגרפיה המקוונת בנושא מאגרים מוסדיים

לאוסף הספריה המרכזית התווסף השבוע הלקסיקון ההיסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (1948).
בלקסיקון שנערך על ידי ד"ר משה גרנות ורואה אור ביוזמתה של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, כלולים 1240 ערכים של יוצרי הספרות היפה העברית, חוקריה ומבקריה – מקום המדינה ועד ימינו אלה.
בלקסיקון נכללים משוררים, סופרים, מחזאים, עורכים, מתרגמים, חוקרי ספרות ומבקרי ספרות – אשר פרסמו כתביהם מ-1948 ואילך. דורית רביניאן, דליה רביקוביץ, מנחם פרי, ישראל הר, יהלי סובול, אגי משעול, יאיר לפיד, יעל דר ורבים רבים אחרים.

הפרטים שיופיעו מלבד שם היוצר על הסתעפויותיו (שם קודם, שם נעורים, שם עט), תחומי היצירה: משורר, מחזאי, ביוגרף וכד' , קיצור תולדות היצירה הספרותית, רשימת פרסומים, רשימת הפרסים.
מקורות המידע היו קורות חיים שנשלחו על ידי היוצרים עצמם, או ע"י קרובי משפחותיהם של היוצרים שהלכו לעולמם, וכן מקורות כגון: האנציקלופדיה העברית, מילון הספרות העברית החדשה העברית והכללית, לקסיקון אופק לספרות ילדים ועוד.
בלקסיקון אין הערכה וביקורת על טיב היצירות, וכן אין הלימה בין אורך הערכים ובין החשיבות שהלקסיקון מעניק ליוצרים השונים.

לקסיקון הסופרים העברים בהווה* , שפורסם לפני שנתיים, היה למעשה רק בבבחינת קדימון ללקסיקון מורחב זה. (עב כרס במיוחד – 2.600 ק"ג ולמעלה מ-1000 עמודים).

בפרק התודות, מודה ד"ר משה גרנות לגב' מירי ליפשטיין, מי שהיתה מנהלת הספרייה המרכזית, על כך שאיפשרה לו להשתמש "במכמניה של הספרייה הגדולה".

* גירסת האינטרנט

BioMedSearch.com הוא מנוע חיפוש ייעודי מקיף לתחום הביו-רפואי. המנוע חופשי לכל. הוא מחפש ב-Pubmed ובמקורות מהימנים נוספים, שכוללים גם אוסף של תזות ודיסרטציות . אפשר לחפש בכל המקורות ואפשר להגביל את החיפוש ל-Pubmed או למסמכים מהמקורות האחרים.

המנוע כולל מנשק חיפוש בסיסי ומנשק חיפוש מתקדם.
מנשק החיפוש המתקדם כולל שתי אופציות:
• חיפוש מהיר שכולל טופס מובנה עם הרבה מאוד הגבלות כגון: תאריך, כותר, תקציר, מחבר ראשון ואחרון, כתב עת, כרך, גיליון ועמודים, Mesh , סוג מסמך (כ- 60 סוגי מסמכים) ושדות נוספים כמו השתייכות מוסדית, מספר מענק ושפה.
• חיפוש למומחה עם אפשרות לחיפוש מתקדם בשפת פקודות .

באתר מדריך מפורט שכולל מידע מפורט על השימוש במנשקי החיפוש השונים, השימוש בשפת הפקודות, שדות, אופרטורים, מיון התוצאות ועוד..

קיימת במנוע גם אופציה לדפדף על פי אשכולות ותתי אשכולות.

הרשמה חופשית למנוע מאפשרת שימוש במאפיינים נוספים של מנוע החיפוש כגון: אפשרות לקבל שירותי עדכון (alerts ), שמירת חיפושים ומסמכים, הוספת הערות, יצוא לתוכנות ביבליוגרפיות ושיתוף מסמכים עם שאר החברים הרשומים.

בכוונת מפתחי המנוע להתמיד בהשבחתו, וכל מי שיש לו הצעות לשיפורים יוכל לעשות זאת בטופס שמיועד לכך .