BBC ACADEMY אירחה ב-28 במרץ 2012 מפגש בנושא ספריות , מדייה והווב הסמנטי שאורגן על ידי Lotico London Semantic Web Group.

סקירה מקיפה של הכנוס וקובצי וידאו של חלק מהרצאות הכנוס פורסמה ב- 2 באפריל .

במפגש זה הוצגו מגוון נושאים בהקשר של הווב הסמנטי ביניהם:

מחויבותו של ה-BBC לטכנולוגיות של הווב הסמנטי. מחויבות זו נמשכת ו- 20% מהתקציב הדיגיטלי של ה-BBC מוקצה לפעילויות שקשורות לטכנולוגיה זו.

נתונים מקושרים בספריות בארכיונים ובמוזיאונים ברחבי העולם ותכניות עתידיות, אחד הפרויקטים שצוין הוא פרויקט Historypin שמאמץ את עקרונות של הווב הסמנטי כדי לאפשר את העמקת העיון בארכיב.

פרויקטים שונים אחרים בהקשר של הווב הסמנטי כגון : rNews של New York Times והטמעת סטנדרטים חדשים לחדשות , Google Rich Snippets , hRecipe, ופרויקט Schema.org של גוגל., בהקשר זה מפיו של נציג חברת גוגל אפשר היה לשמוע על ההיסטוריה של החיפוש והנתונים המובנים במשך 100 שנה ….

2 סקרים שנערכו על ידי Inside Higher Ed מצאו שנושאי משרות בכירות באקדמיה והעומדים בראשי המכללות והאוניברסיטאות שניהם כאחד – רואים בהשקעה הטכנולוגית בספריות את ההשקעה הטכנולוגית האפקטיבית ביותר.

סקר אחד –Presidential Perspectives – נערך בינואר ופברואר 2011 בקרב נשיאי וראשי 3100 מכללות ואוניברסיטאות בארה"ב. מתוכם 956 ענו על שאלון הסקר. מטרתו של הסקר הייתה לזהות אתגרים ונושאי מפתח שעומדים בפני המוסד שלהם בשנתיים שלוש הקרובות בניסיון להתמודד עם מצוקות כלכליות ולהיחלץ מהן.

השאלות בסקר כיסו 8 קטגוריות אחת מהן הייתה – כיצד תעריך את יעילות השקעות המוסד בטכנולוגית מידע . ראשי האוניברסיטאות דרגו את היעילות של ההשקעה בטכנולוגיות הספרייה ב- 51%, אך עדיין ההשקעה בשירותי הספרייה ומשאביה היו הקטגוריה היחידה שרוב הנשיאים דרגו אותה כיעילה ביותר.

הסקר השני של בכירים באקדמיה –Chief Academic Officers – נערך בדצמבר 2011 בקרב 2542 מכללות ואוניברסיטאות בארה"ב . 1081 ענו על שאלון הסקר . כמו בסקר של נשיאי האוניברסיטאות אחת הקטגוריות שכוסו בשאלון הסקר הייתה הערכת ההשקעה בטכנולוגיות מידע במוסד.

בסקר זה היעילות של השקעת המוסד בטכנולוגיות הספרייה דורגה במקום גבוה יותר 58.8% – אחוז הגבוה ביותר מבין הדרוגים להן זכו השקעות בטכנולוגיות אחרות כגון הוראה והוראה מקוונת.

כתבה בנושא התפרסמה ב-17 במרץ 2012 ב- library journal . פרטים מלאים אפשר למצוא בטקסט המלא של 2 הסקרים – סקר ראשי האוניברסיטאות וסקר בכירים באקדמיה.

סקר הספריות האקדמיות מהדורה 2012 2013 של Research and Markets התפרסם. הדו"ח כולל נתונים מ- 110 ספריות אקדמיות בארה"ב במגוון נושאים: שימוש בספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים, פיתוח מקורות אור קוליים , דיגיטציה של אוספים מיוחדים, השתתפות בכנסים והדרכה לספרנים, עמדות ביחס לגישה פתוחה, מאגרי מידע, כתבי עת, שימוש במחשוב עננים ועוד

הדוח מסייע לספרנים לעקוב אחרי מגמות שקשורות לאיוש וסגל הספרייה, שכר, ורכש , שיווק , הדרכה ועוד

נתונים בולטים מהדוח :

ספריות של מכללות שמספר המשתמשים שלהן קטן מ- 1000 סטודנטים מוציאות בממוצע 24298 דולר על מידע מקוון.

בשנה החולפת ספריות במדגם הוציאו בממוצע 8142 דולר על רכש של ספרי לימוד textbooks

25% מהספריות במדגם רכשו קוראים אלקטרוניים, מחשבי לוח ומכשירים נוספים לקריאת ספרים אלקטרוניים

בשנת 2012-2013 ספריות במדגם צופות גידול ממוצע של 1.62% ברכש חומרים שונים

בשנים הבאות 68.75% מהספריות במדגם צופות שהקצאת משאבים לספריות תשמור על הקצב של שאר המחלקות במכללה.

הדוח המלא הוא לא חינמי אבל בתקציר/תיאור אפשר למצוא יותר פרטים. כמו כן אפשר לראות את התוכן של הדוח ורשימה מפורטת של הטבלאות בו ולהוריד חינם 8 עמודים מהדוח ובהם טבלאות נתונים על הוצאות הספריות

לעתים נרצה לקבל תוצאות מכמה מנועי חיפוש מבלי ל"טייל" בין האתרים השונים. במקרה כזה כדאי לזכור את zuula – רב מנוע שמחפש במספר רב של מנועי חיפוש ומציג ממסך אחד את תוצאות החיפוש מכול אחד ממנועי החיפוש על פי בחירת המשתמש. מנועי החיפוש בהם מחפש המנוע הם:

Google, Bing, Yahoo, Gigablast, Exalead, Alexa, Entireweb, Mahalo, Mojeek

מבחינת חומרים אפשר מראש להגביל את תוצאות החיפוש לאתרי ווב, תמונות, וידאו, חדשות בלוגים וגם לסנן את תוצאות החיפוש על פי מנוע מסוים.

מנוע שימושי חופשי נוסף לחדשות ומקורות מידע חברתיים הוא Silobreaker.com . אפשר להגביל את החיפוש לחדשות, דוחות, הודעות חדשותיות, בלוגים, וידאו ו- fact sheets

לאחרונה שומעים יותר ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

גם ספריות בעולם נרתמות לנושא. מספר פרויקטים לדוגמה הם פרסומה של ה- British National Bibliography כנתונים מקושרים על ידי British Library , גם Library of Congress הצהירה על כך שהנתונים המקושרים נכללים במפת הדרכים שלה . אוניברסיטת סטנפורד יצאה בהצהרה דומה.

יזמות נוספות של ספריות בתחום הנתונים המקושרים הם היוזמה הספרדית והיוזמה של Europeana הספרייה הדיגיטלית של אירופה. כמו כן גופים ייעודיים בודקים כיצד להגדיל את האינטראופרביליות של המידע המיוצר בספריות ולהגדיל את השיתוף של הספרייה בתקינה של הווב הסמנטי, וכיצד לפתח תקנים של ספרייה שתואמים את הנתונים המקושרים.

מה המשמעות של המעבר של הספריות לנתונים מקושרים ? על כך אפשר לקרוא בכתבה מעניינת שהתפרסמה לאחרונה. בכתבה נטען שהספריות עסוקות בשאלה כיצד להמיר פורמטים של MARC ל- RDF . אבל מסתבר שיש הרבה מעבר לכך. העניין מחייב שינויים בדרך בה ספרנים עובדים, מעבר מיצירת רשומות ליצירת נתונים, שימוש במערכת מזהים גלובלית, שיתוף בין ספריות ולא די בכל אלה אלא יש צורך בשינויים בתוכנות לניהול ספריות וזהו תפקידם של ספקי התוכנות ..

לכתבה

MedWorm הוא מנוע חיפוש לעדכוני RSS בתחום הרפואה, אמנם לא חדש אבל כדאי לזכור אותו. נכון להיום על פי מה שנכתב באתר הוא אוסף עדכוני RSS מלמעלה מ- 6000 מקורות מהימנים בנושאים רפואיים .

הרבה עדכוני RSS לקוחים מכתבי עת רפואיים, אתרי חדשות, ארגונים ממשלתיים ואגודות רפואיות.

המטרה כפי שמוצהרת באתר היא לכלול עדכוני RSS מכל כתבי העת הרפואיים המקוונים.

המנוע כולל גם עדכוני RSS מבלוגים רפואיים אך החיפוש בהם הוא בנפרד.

הכללת עדכוני RSS נעשית על פי הצורך בהתייעצות עם מומחה מקצועי.

אפשר לדפדף באתר על פי קטגוריות נושאיות ואפשר לחפש – בחיפוש פשוט ומתקדם. אפשר לצמצם את החיפוש מראש לחדשות, מחקרים, בלוגים, פודקסטים, וידאו, אירועים, ניסויים קליניים ועוד.

מן הראוי לציין שהמפתח של MedWorm הוא Frankie Dolan שפיתח באותה מתכונת את מנוע החיפוש הספרני – LibWorm שכיום מושבת .

למנוע החיפוש

מנועי חיפוש מסורתיים הם מנועי חיפוש של מסמכים – דפים, תמונות או קובצי וידאו שמובנים לבני אדם אך לא למחשבים. מסמכים אינם מתארים זהויות באופן שמובן למכונות – מחשבים.

Sehrch לעומת זאת כולל אובייקטים. אובייקטים יכולים להיות מגוון דברים אמיתיים – אדם, עיר, אירוע . לאובייקטים יש תכונות כך למשל לאדם יש שם ותאריך לידה, למוסד יש תאריך ייסוד. לאובייקטים יש יחסי שייכות – כך למשל אדם אחד יכול להיות הורה של אדם אחר.

Sehrch  הוא מנוע חיפוש סמנטי חדש שהחיפוש בו  באובייקטים הוא חיפוש מובנה . המסמכים הרלוונטיים נדלים בעזרת יצירת תבניות שמושתתות על התכונות של האובייקטים. מאחר שחיפוש אובייקטים אינו מתאים לכל השאילתות המנוע משלב בין חיפוש אובייקטים ומסמכים על פי הצורך.

באתר יש הוראות כיצד ליצור חיפוש מובנה. ונכון להיום הוא כולל רשימה של 130342 תכונות של אובייקטים ו- 249777 סוגי אובייקטים שניתן באמצעותם לבנות שאילתות מובנות. כמו כן אפשר למצוא באתר דוגמאות לחיפוש לא מובנה, חיפוש מובנה למחצה וחיפוש מובנה על פי שדות , כך למשל החיפוש name:Justin type:Person הוא חיפוש מובנה, לעומת זאת החיפוש Justin הוא חיפוש לא מובנה והחיפוש Justin type:person הוא חיפוש מובנה למחצה.

במעט החיפושים שערכתי במנוע קיבלתי תוצאות מבטיחות , אך יש לזכור שהמנוע עדיין בגירסת אלפא וניסיון המשתמשים ומשוב מהם יסייע בפיתוחו.

השימוש בכלים לגילוי ידע discovery services צובר תאוצה. כלים אלה בעלי מנשק חיפוש "גוגלי" מחפשים בו זמנית במספר רב של משאבים אלקטרוניים תוך שימוש באינדקס או במערכת היברידית שמשלבת אינדקס וחיפוש–על federated ששולח בזמן אמת את שאילתת החיפוש למגוון מקורות מידע.

שירותים אלה, שמציגים למשתמש את המידע ממקורות שונים חוסכים למשתמש את הצורך לחפש בכמה מקורות מידע ועוד יותר את הצורך לדעת באיזה מקורות מידע לחפש

ארבעת הגדולים היום בשוק הם:, Summon, Ebsco Discovery Service, Primo Central    ו- OCLC's WorldCat Local.

הספריות באוניברסיטת תל אביב נמצאות היום בשלבים מתקדמים של הטמעת מערכת Primo Central של Ex Libris.

בבחירה של כלי מתאים יש להתחשב במספר רב של קריטריונים שקשורים להיבטים שונים של הכלי.
יש להתחשב בתכנים ובהרכב המערכת – האם המערכת היא מבוססת אינדקס בלבד או מערכת היברידית שמשלבת גם חיפוש-על, מהו ההיקף של האינדקס ואילו מאגרי מידע וחומרים הוא כולל, מה נכלל במידע העל שבאינדקס , כמו כן יש להתחשב במידת התאימות בזמן אמת עם המצאי בקטלוג הספרייה, האם המערכת תומכת בשפה המקומית במקרה שלנו בעברית , ומידת התמיכה של המערכת ב- link resolver , בתוכנות ביבליוגרפיות ובנייד.

היבט נוסף שיש לקחת בחשבון בבחירת המערכת הוא יכולות החיפוש של המערכת ובראש וראשונה יעילותו של אלגוריתם החיפוש של המערכת לדירוג תוצאות, מאפיינים של חיפוש מתקדם שכלולים במערכת , סינון החיפוש מראש ואפשרויות עידון השאילתה לאחר קבלת התוצאות . כמו כן יש להתחשב במאפיינים נוספים של המערכת בכל הקשור לחיפוש ולתוצאות החיפוש כמו השדות המוצגים ברשומת התוצאות, הפלת כפולים, תמיכה באופרטורים בוליאניים, תמיכה ב- RSS , האפשרות לשמור את ההיסטוריה של החיפושים להצלבה מחודשת של סטים של חיפוש, מיון התוצאות על פי פרמטרים שונים, אפשרות לבדיקת איות , מאפייני ווב 2.0 כגון תמיכה בתגיות והצעה של תוצאות על סמך חיפושים של אחרים וכו'

כמובן שיש להתחשב גם בזמן תגובה של המערכת, בתדירות העדכון, בתמיכה הטכנית ובמחיר.

וחשוב מכול להתנסות במערכות השונות וללמוד מניסיונם של אחרים.

מקורות מידע שמתארים את  ניסיונם של אחרים וקישורים למערכות שונות להתנסות אפשר למצוא בסקירה "כלי גילוי מידע במרכזי מידע ובספריות אקדמיות: סקירת מקורות מידע " של עמי סלנט בבלוג ה"מרפסת של עמיקם סלנט"

בסקירת מקורות מידע  מקיפה זו של עמי סלנט על המערכות לגילוי ידע אפשר למצוא מידע על הרקע והרציונל שעומדים מאחורי הפיתוח והשימוש בכלים לגילוי ידע, השימוש בקטלוג המסורתי והצורך לחדש, סקירת מוצרים – נסקרים בפירוט 3 כלים גדולים לגילוי ידע: Summon, Primo Central ו- OCLC's WorldCat Local. הסקירה כוללת גם השוואה והערכת כלים, ניסיון המשתמשים מנקודת מבט של ספרנים, ומשתמשים כולל סגל אקדמי, התנהגות החיפוש בכלים לגילוי ידע וקישורים לאתרים בהם אפשר להתנסות במערכות אלה עם התייחסות לישראל.

מקורות המידע שנסקרים בכתבה מגוונים:  מאמרים, דיווחים וראיונות עם מומחים בתחום עם קישורים לטקסט המלא.

מעניין לבקר ב”מרפסת", לקרוא ולהתרענן ..

למאמר הסקירה

המגמה לניהול מידע וידע במכללה האקדמית בית ברל קיימה ביום 1.2.2012 יום עיון בנושא ניהול מידע וידע. יום העיון "מתיאוריה אל השדה 2012 – ניהול מידע וידע בעולם משתנה" התקיים בראשותה של ד"ר גבי דותן וההרצאות  היו מגוונות ועסקו בנושאים שקשורים לתחומי הלימוד השונים במגמה. נושאים שהוצגו בהרצאות – ספרני יעץ, ארכיונים של אנשי שם, ספריות ציבוריות, ספרנות ומידענות בעולם האמנות, חכמת ההמונים בניהול הידע הארגוני, ומבט לחיים של מידענית עצמאית.

חלק מהמצגות של ההרצאות ביום העיון זמינות באתר. לצערי, מסיבות אישיות, לא השתתפתי ביום העיון והדיווח שלהלן נעשה על סמך המצגות.

ד"ר ג'ני ברונשטיין מאוניברסיטת בר אילן הציגה מחקר אתנוגרפי שלה שבדק כיצד ספרני יעץ בספריות אקדמיות בישראל תופסים את השינויים שעברו על תפקיד היעץ ועל סביבת היעץ האקדמית. גורמים שונים השפיעו על עבודת היעץ בשני העשורים האחרונים: פיתוח של מקורות מידע אלקטרונים רבים ומגוונים, גידול במספר ובמגוון המשתמשים וקיצוצים תקציביים מרחיקי לכת. המחקר בדק כיצד ספרני היעץ תופסים את הנושאים הבאים: מהות עבודת היעץ, המשמעות של תפקיד היעץ, השפעת השינויים הטכנולוגיים על עבודת היעץ, הסטודנטים כמשתמשים של מידע, ועתיד עבודת היעץ..

ההרצאה של ד"ר טליה מרכוס מהמכללה האקדמית בית ברל עסקה בחכמת ההמונים בניהול הידע הארגוני. המסר הכללי של ההרצאה היה : בעולם המשתנה של ימינו המידע קיים ונגיש, ולכן האתגר המרכזי של ניהול הידע הינו לא איך מוצאים חוכמה אלא:איך מפיקים את התבונה, איך מגיעים לידע הסמוי ואיך הופכים את אלו לחוכמה ותבונה קולקטיבית.

יהודית קורן, מידענית עצמאית הציגה מבט לחיים של מידענית עצמאית. ההרצאה שמה לה למטרה לענות על מספר שאלות: למה לרצות להיות עצמאי?, כמה זה שונה מלהיות שכיר?, מה בעצם עושה מידען עצמאי?, מי יצליח כמידען עצמאי?, אפשר להתפרנס מזה? איך יודעים עליך ? ואיך מקבלים לקוחות?

ויקטור בן נעים, מנהל המחלקה לספריות , משרד התרבות והספורט הציג נתונים משנת 2011 על הספריות הציבוריות ופעילות המחלקה בשנת 2011.

פירוט יתר אפשר למצוא באתר, שם נמצאות המצגות, ופרטים נוספים על יום העיון.