Aquaring הוא פורטל של מקורות מידע באירופה על עולם החי והצומח במים.
המטרה של הפורטל היא לספק נקודת גישה לאוסף ההטרוגני של מקורות דיגיטליים בנושא זה.
האוספים שמשמשים את הפורטל הם של מוזיאונים, אַקְוַרְיוּמִים ומוסדות מחקר באירופה.

המידע באוסף דינמי באופיו בשל תוצאות של המחקר המדעי. כך לדוגמה FishBase  שכולל מידע על מיני הדגים שידועים למדע, כלל 25000 מינים באוקטובר 2006 , ושנתיים וחצי לאחר מכן המספר הגיע ל- 32200 .

מה שמייחד את הפורטל הוא השימוש בטכנולוגיות סמנטיות על מנת לשפר את החיפוש. נעשה שימוש ב-7 אונטולוגיות ופותח עורך מידע-על שאפשר שימוש באונטולוגיות ובתיוג חופשי .

השימוש בטכנולוגיות סמנטיות מאפשר לנהל את האוסף ההטרוגני ביתר קלות, מאפשר שיתוף נתונים בין מקורות המידע ואת התאמת המידע בהתאם למאפיינים של המשתמש – שפה, קהל יעד והעדפות.

אפשר לחפש ולדפדף בנושאים רחבים : Biological species, Marine Biology, Vessels, Fishing Areas, Land Areas, Habitats , Education ולצמצם את החיפוש על פי תתי נושאים נוספים, סוג מסמך, קהלי יעד ועוד.. המנשק הויזואלי תורם לחווית המשתמש.

לפורטל
על הפורטל והטכנולוגיות הסמנטיות בהן נעשה שימוש

מאמר מעניין שהתפרסם בעלון של OCLC – NextSpace, עוסק בעתיד של ההוצאה לאור וכיצד ספריות יכולות להשתלב בתהליך זה.

במאמר מובאים דבריהם של שני בעלי תפקידים מובילים בתחום, על יוזמות של ספריות בתחום ההוצאה לאור.
האחת – Catherine Mitchell מ- California Digital Library שספרה על היוזמה "the University as Publisher" באוניברסיטת קליפורניה, ועל מאמציה לתאם בין שירותי הספרייה הדיגיטלית בקליפורניה וההוצאה לאור האוניברסיטאית כדי לנהל טוב יותר את התנובה המחקרית של אוניברסיטת קליפורניה. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי בתכנית – UC  Publishing Services-  UCPubS-. שכוללת פלטפורמה להוצאה לאור ושירותי ייעוץ לחוקרים. על חשיבותה של היוזמה יעידו דבריה:

"We have an opportunity here as a community to put a stake in the ground, to work to protect our institutions’ investments in academic research by inserting ourselves, wherever possible, into the flow of scholarly communication.”

Andrew Pate ותיק בתעשיית ההוצאה לאור בעל תפקיד בכיר ב- On Demand Books הוא השני שדבריו מובאים במאמר. Andrew Pate דיבר על טכנולוגיות חדשות שיאפשרו ביתר קלות לספריות לקחת חלק בתהליך ההוצאה לאור. התמקד בתיאור EBM – Espresso Book Machine – מכונה שמסוגלת לבצע את כל תהליך ההדפסה והכריכה במספר דקות ונמצאת בשימוש בספריות . על האופן בו ספריות מסוימות – New Orleans Public Library University of Michigan , University of Utah ו- University of Pittsburgh משתמשות במכונה זו אפשר למצוא במאמר המלא. כמו כן מעניין לקרוא את הכתבה על השימושים ב- EBM באוניברסיטת מלבורן שבאוסטרליה – שימושים שמלמדים על יחסי הגומלין בין האלקטרוני למודפס.

דו"ח מקיף בן 172 עמודים של ACRL בנושא ערכן של ספריות אקדמיות התפרסם בספטמבר 2010 . היום ספריות אקדמיות יותר מאי פעם נדרשות וצריכות להדגיש ולהוכיח את ערכן ותרומתן למוסד יעדיו ומטרותיו. . מטרתו של המסמך היא לסייע לספריות לעשות זאת.

הדוח עוסק ב-10 תחומים בהקשר המוסדי בהם לספרייה תפקיד . התחומים נוגעים להישגים של הסטודנטים והצלחתם ולהישגי המחקר וההוראה. מטרתו של הדוח לסייע לספרנים להבין על סמך ספרות מחקרית כמותית ואיכותנית, את התשובה לשאלה כיצד הספרייה מקדמת את מטרות המוסד. בהסתמך על ספרות, הדוח כולל המלצות לספריות כיצד להדגיש את ערכן, והתקווה היא שספריות ישתמשו בדוח לפתיחת דיאלוג עם האדמיניסטרציה בקמפוס בנושא ערכן של הספריות בחינוך הגבוה.

לדו"ח המלא

Association of College and Research Libraries. Value of Academic Libraries: A Comprehensive Research Review and Report. Researched by Megan
Oakleaf. Chicago: Association of College and Research Libraries, 2010.

המו"ל Wiley-Blackwell הודיע בימים אלה שהוא יאפשר גישה זולה לכתבי עת בתחום הביוטכנולוגיה דרך מנוע החיפוש DeepDyve . בזמנו כתבתי פוסט בבלוג על מנוע החיפוש DeepDyve.- מנוע חיפוש שדולה מידע מהרשת הלא נראית.

מאז חלו מספר התפתחויות וכיום ייחודו של המנוע הוא במודל העסקי שלו – Research. Rent. Read. –  על פיו בזכות הסכמים עם מו"לים, מאמרים מכתבי עת יוקרתיים נגישים להשכרה במחיר ששווה לכל נפש לחוקרים ולשאר המשתמשים, כפי שכתוב בעמוד הבית של האתר :
The largest online rental service for scientific
technical, medical, and scholarly research articles

אפשר לראות חלקים מהמאמר באופן חופשי אך הגישה לטקסט המלא לפרק זמן מסוים היא בתשלום.

על פי מודל זה, במסגרת יוזמה זו שעליה הודיע לאחרונה המו"ל Wiley-Blackwell תתאפשר גישה למאמרים מ-26 כתבי עת יוקרתיים כגון: Journal of Pharmaceutical Science, American Journal of Medical Genetics, Biotechnology and Bioengineering and Cell Proliferation

שירות כזה שמבוסס על שיתוף פעולה בין המו"לים והמנוע מאפשר לענות על צורכי חוקרים שמסיבות שונות לא מצאו מענה לצורכי המידע שלהם במקומות אחרים.

לידיעה על יוזמתו של המו"ל Wiley-Blackwell
למנוע החיפוש

CWTS Journal Indicators הוא אתר שיועד לפיתוח, הפצה ודיונים בנושא מדדים להערכת כתבי עת. לאחרונה Centre for Science and Technology Studies – CWTS של אוניברסיטת ליידן שבהולנד פיתח מדד בשם Source Normalized Impact per Paper – SNIP, שמודד את אימפקט הציטוטים הקונטקסטואלי של כתב העת – המדד לוקח בחשבון מאפיינים של התחום הנושאי של כתב העת , מאפשר להשוות כתבי עת בתחומי נושאים שונים ויכול להוות אלטרנטיבה ל- Impact factor של ISI . פרטים על המדד אפשר למצוא במסמך בשם :
Measuring contextual citation impact of scientific journals

באתר CWTS Journal Indicators אפשר לחפש על פי כתב עת מסוים ושנה מסוימת ולקבל מדדים שונים של כתבי עת : מספר פרסומים שפיטים שפורסמו בשלוש שנים קודמות, אחוז מאמרי סקירה בכתב העת (מתוך הנחה שמאמרי סקירה נוטים להיות מצוטטים יותר ובעלי אימפקט פקטור גבוה יותר), מדד SNIP ,מדד RIP  – מספר ציטוטים בשנה מסוימת של מאמרים שפורסמו ב- 3 שנים קודמות באותו כתב עת, לחלק במספר הפרסומים בכתב העת באותן שלוש שנים, ציטוטים עצמיים ועוד ..

כמו כן באתר אפשר למצוא מדדים שונים שמתייחסים לקטגוריות הנושאיות ב- Scopus

לאתר 

על המדדים שמספק האתר והמשמעות שלהם

תיאור מדד SNIP

האתר דףדף מיועד לגולשים בכל גיל, החל בילדים צעירים וכלה במבוגרים. יש בו קטעי קריאה והפעלות בדרגות קושי שונות, ללא סיווג גילי, כדי שילדים בעלי יכולות מגוונות יוכלו למצוא בו עניין. כמו כן מיועד האתר להעשרת מבוגרים המתעניינים בספרות ילדים וכאמצעי עזר למתווכי תרבות  לילדים: מורים, הורים ואחרים.

האתר נוסד על ידי הסופרת והעורכת נירה הראל  ומאייר ספרי הילדים, דני קרמן. החל משנת 2000 תומך מרכז הספר והספריות באתר.
מטרת האתר: הרחבת ההיכרות עם סופרים, משוררים ומאיירים היוצרים לילדים ; העשרה בתחום ספרות הילדים הקלאסית ,העברית והלועזית ; חיזוק מרכזיותה של ספרות ילדים בתרבות בישראל.

האתר בנוי במתכונת של ירחון מאוייר, שגדל בהדרגה, וכלולים בו שבעה מדורים, חמישה מהם מיועדים לילדים ושניים למבוגרים.
חמישה מדורים לילדים:
ספרים: כולל קטעים מתוך ספרים מובחרים ומציע פעילויות והמלצות
סופרים:  מציג סופרים ומשוררים לילדים, מהארץ ומהעולם
מאיירים:  מציג תערוכות של מאיירים וציירים
פנאי : מציע לילדים מבחר פעילויות בתחומי עניין שונים.
עניין : מיועד להעשרת ספרנים, הורים, מורים ומבוגרים אחרים

בקטגוריה של ספרים, ניתן לקבל רשימה א-ב של הספרים באתר, כשלצד כל ספר מוצג תקציר, קטע קריאה ל"טעימה", מידע על הסופר והצעה לפעילויות. בין הספרים נוכל למצוא קלסיקות כמו: היידי בת ההרים, רובינזון קרוזו, הלב, לצד ספרים כמו: ארץ יצורי הפרא, הכבש ה-16 ועוד.

בקטגוריה של סופרים נוכל למצוא את: אזופוס, אריך קסטנר, גונתן סויפט, וכן  סופרים כמו: אנדה פינקרפלד, פוצ'ו, דבורה עומר וגדי טאוב. המידע אודות הסופר כולל מלבד ביוגרפיה גם סיפורים שמאחורי הספרים וכן שאלות ותשובות.

בקטגוריה של מאיירים נוכל למצוא מידע ביוגרפי עליהם וכן קישור לתערוכה. בין המאיירים: יוסי גבע, דודו אבולעפיה, מישל קישקה ועוד רבים אחרים.
כמו כן, קיימת קטגוריה של ספרים מומלצים על פי נושאים כגון: הורים וילדים, אחים, התבגרות, פחדים, שואה ועוד.

שני מדורים נוספים:
מדור למורים ולספרנים – מציע הפעלות בבית הספר ומידע בתחום ספרות הילדים.
מדור להורים – כולל רשימות ומאמרים בענייני ספרות ילדים וחינוך.

האתר מושקע מאד וכולל מידע רב ואיכותי. האתר אמנם לא חדש אך מומלץ בחום לכל אוהבי הספרים ולכל מי שמאמין בחשיבות הגברת המודעות לספרות ילדים איכותית!

דפדף – אתר בסימן קריאה !

מהו הווב הסמנטי ?   הסבר בהמשכים, ב"מלים פשוטות"  מתפרסם לאחרונה בטכנורטי .הווב  הסמנטי הוא צעד לקראת ווב  3.0 שמטרתו הפיכת התכנים בווב לידידותיים למכונות ..

הווב הסמנטי מתבסס על שפות שמתמקדות בתיוג התכנים  על פי משמעותם.

ווב  סמנטי יותר יאפשר למנועי חיפוש לאחזר תוצאות רלוונטיות יותר מכיוון שהתכנים יהיו מסומנים בצורה כזו שמכונות יוכלו להבין ביתר קלות את משמעות הדברים ולא רק להציג את המידע אלא גם לעשות בו שימוש.

2 דרכים להשגת מטרה זו היא באמצעות נתונים מובנים  ונתונים מקושרים.

לפוסט  זה יש המשך  בשבועות הבאים וכדאי לעקוב..

הבהרות נוספות בנושא הווב הסמנטי עקרונותיו ויישומים שעושים שימוש ב- RDF – אבן הבניין של הווב הסמנטי,  אפשר לשמוע בהרצאה המוקלטת של איל סלע מפעיל משרד ה-W3C הישראלי,אותה נשא ביום ד' ב-23 ביוני 2010  באוניברסיטת בר אילן ושהתפרסמה  באתר משרד ה-W3C הישראלי.

לפוסט

להרצאה

למצגת ההרצאה

הערה: המידע על ההרצאה לקוח מתוך ידיעון יולי – ספטמבר 2010 של W3C הישראלי

המוטו של האתר הזמנה לפיוט, הוא לתת את התמונה הכללית, הרחבה ביותר האפשרית של עולם הפיוט, לאורך הדורות ובימינו אנו. האתר הינו יוזמה משותפת של קרן 'אבי חי' וארגון 'קהילות שרות'.
שאיפת מקימיו היא להביא לידי ביטוי באופן מאוזן את המורכבות והעושר האדיר שיש במורשת הפיוט, ליצור פנורמה של הרפרטואר המגוון שנוצר לאורך הדורות ולהשמיע מגוון רחב של ביצועים לכל פיוט. במקביל, לרכז חומר עיוני מגוון הנותן רקע וכלים בכדי להיטיב להבין את הפיוט על היבטיו ואת מקומו בחיים היהודיים, בעבר ובהווה. זהו מיזם מרשים ומרתק!

האתר מציג בפנינו מדורים רבים הקשורים להיבטיו השונים של עולם הפיוט והכונה היא להרחיב את היריעה במשך הזמן.

במרכז האתר שני מאגרים: המאגר המרכזי הוא מאגר הפיוטים והלחנים, בו ניתן למצוא פיוטים על פי חלוקה לקטגוריות שונות וניתן לבצע חיפוש כללי מתקדם. לכל פיוט שני "דפים" מרכזיים – דף עיון בפיוט המציג היבטים עיוניים שונים של הפיוט, ודף הלחנים, שם ניתן לשמוע לחנים וביצועים שונים של אותו הפיוט בגרסאות מסורתיות רבות. בין הקטגוריות נוכל למצוא את מעגל השנה ובו פיוטים לחגים השונים, מעגל החיים ובו פיוטים לרגל פדיון הבן, בר מצווה, חתונה.

המאגר השני הוא המאגר העיוני הכללי הקרוי: מבואות, עיונים, הגיונות, בו ניתן למצוא מידע עיוני כללי מגוון המאפשר הבנה מעמיקה יותר של הפיוט, כמו למשל: פיוט מהו?
באתר מצויים גם טקסטים מושרים שאינם עונים להגדרה הקלאסית של הפיוט, כמו פרקי תהילים ולעיתים גם פרקי תפילה, זאת משום הקירבה הפונקציונלית של השירים הללו לעולם הפיוט ובעיקר בגלל יופיים ומקומם המרכזי במסורת.
קטגוריות נוספות באתר הן קטגוריות המבוססות ברובן על המאגרים הנ"ל :פיוט השבוע, 12 פיוטים נבחרים – מרכז מידע מקיף על 12 פיוטים נבחרים כמו לך דודי, ידיד נפש, אחות קטנה ועוד. שלח לך פיוט, ומה חדש.  בקרוב יתוספו קטגוריות נוספות, כמו למשל רדיו האתר שיאפשר האזנה לפיוטים ברצף.
מאגר נוסף שנמצא בבניה הוא מאגר המידע על פעילות עכשווית המתרחשת סביב עולם הפיוט, שם ניתן יהיה למצוא מידע רב על חוגים, גופים ואירועים.
כמו כן, האתר מאפשר גם לגולשים עצמם להעלות הקלטות משלהם עם ביצועים לפיוטים השונים.

שלח לך פיוט, האתר מאפשר לשלוח לכל מי שחפצה נפשכם לשמח את לבבו, פיוט או כל תוכן אחר מתוך האתר, בצרוף ברכה אישית.

למידע נוסף על האתר

כנס IFLA ה- 76 התקיים השנה ב- 10-15 לאוגוסט בגוטנברג שבשבדיה . הוא עמד בסימן הגישה החופשית למידע ולכל האוכלוסייה והוצגו בו נושאים ספרניים מגוונים: רכש ופיתוח אוספים, קטלוגים, הספקת מסמכים, סוגים שונים של ספריות, ספריות ואוכלוסיות שונות, ניהול ושיווק, אוריינות מידע , ספרים נדירים, שימור, מולטימדיה, טכנולוגיות מידע ועוד..

אחת ההרצאות המעניינות הייתה בנושא נתונים מקושרים וספריות.

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הוא יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

היום עדיין ספריות מבודדות במונחים של חילופי נתונים מכיוון שהנתונים בעיקרם נאספים על ידי ספרנים למען ספרנים, והתהליך של חילופי נתונים ושיתופן עם מוסדות לא ספרניים הוא עדיין בחתוליו.

שיתוף פעולה קיים בעיקרו בין ספריות, והנתונים הספרניים הם עדיין אינם חלק אינטגרלי מהווב. הסיבה העיקרית לכך היא דרגה נמוכה של קישוריות בין מאגרי הספרייה ומאגרים מתחומים אחרים, אבל גם בשל תהליך איסוף המידע והפורמטים של המידע.

הווב הסמנטי ובמיוחד יוזמת הנתונים הפתוחים והמקושרים מעודדים מוסדות לפרסם, לשתף ולכונן קישורים עם מקורות מידע אחרים. זה רלוונטי למוסדות מסחריים ולמוסדות שלא למטרות רווח. מבחינת הספריות – להיות חלק מרשת הנתונים המקושרים או הענן הסמנטי משמעותו גם שספריות יוכלו לענות יותר טוב על ציפיות המשתמשים כמו מידע נגיש בפורמט שמובן גם לא למומחים בספרנות .

פעילות במסגרת מאגר המידע ההולך וגדל של הענן תוכל להוריד מהנטל הקיים היום על הספרנים בתחזוקת מאגרי המידע שלהם, וגם לסלול דרך לשירותים חדשים שמתבססים על יותר מנתונים של מוסד בודד.

המאגרים הספרניים הם איכותיים ומקצועיים ולפיכך יש להם את הפוטנציאל להפוך עמוד התווך לאמינות בווב הסמנטי שהולך וגדל.

ספריות החלו להבין את הפוטנציאל שטמון בווב הסמנטי, ומספר מוסדות מתכוננים לפרסם את הנתונים שלהם כנתונים מקושרים. בפועל זהו תהליך מאתגר. בנוסף למכשולים הארגוניים , ההיבט הטכני של פרסום נתונים בווב הסמנטי ושימוש בנתונים מהווב הסמנטי יכולים להערים בעיות לא מבוטלות למוסדות מסורתיים כמו ספריות, במיוחד אלו עם תקציבי IT מצומצמים יותר. מאידך, התנאים להגשמתו של חזון זה מבטיחים, שכן מוסדות אלה משתמשים בסטנדרטים משותפים כמו MARC21 או RAKWB ,  למרות שהם צריכים עדיין להתאים עצמם לתהליך חילופי הנתונים הכללי בווב .

נייר עבודה מעניין שהוצג בכנס IFLA האחרון שהתקיים באוגוסט 2010 עוסק בנתונים המקושרים מפרספקטיבה של ספריות ומוסדות תרבות אחרים. כמו כן מתאר את ניסיונה של הספרייה הלאומית בגרמיה לכונן שירות כזה. פרסום המאגר המקומי בצורת נתונים מקושרים הוא צעד עיקרי לקראת החזון. אך אתגרים לא מעטים ניצבים בדרך:אתגרים טכניים, קונספטואליים שקשורים למידול הנתונים ובחירה באונטולוגיות מתאימות ולהגדרת ה- URIs, ואתגרים משפטיים . המאמר מתאר את האתגרים בפניהם עמדה הספרייה הלאומית בגרמניה בבואה להקים שירות של נתונים מקושרים. אתגרים אלה כללו – המרת הנתונים ל-RDF והעשרתם בהפניות למקורות חיצוניים כגון וויקיפדיה ו-דיביפדיה, בחירת הנתונים ובחירת אונטולוגיות מתאימות למודל הנתונים.

במאמר יש גם תיאור של הישגים ומטרות בטווח הקצר והרחוק. .
בכינון שירות מסוג זה הספרייה צעדה צעד אחד לקראת החזון התרבותי הגלובלי, אבל המטרה הרחוקה תושג כאשר גישה זו של פרסום וחילופי נתונים תזכה לתמיכה רחבה.

נושא אחר שנדון בכנס הוא אוריינות מידע .
קישורים למספר מצגות מהרצאות בנושא זה זמינים כעת

לאתר הכנס
לנייר עבודה – ספריות ונתונים מקושרים
למצגת בנושא ספריות ונתונים מקושרים
למצגות בנושא אוריינות מידע

DeweyDigger הוא מדריך נושאי מעניין שמאפשר דפדוף בעשר הקטגוריות הנושאיות הרחבות על פי שיטת דיואי – 0, 100, 200 ……..900.

שמות עשר הקטגוריות הרחבות לצד מספרי דיואי  המתאימים מוצגות בסרגל עליון. לחיצה על כל אחת מהקטגוריות מציגה את תתי הקטגוריה שבה. בחירה בתת קטגוריה מציגה את ענן התגיות באותה תת קטגוריה.   בחירה באחד המושגים בענן מציגה מסך עם אופציות לבחירת הנושא מתוך מספר לא מבוטל של מקורות מידע :
Amazon, bing , dictionary .com, DOAJ, Ebsco host, Eric, Google. Google
images, Google scholar,Google videos, Bubl, Intute, Ipl2, Jstor, Library of congress, Project Muse, Oxford Journals, Pubmed, ScienceDirect, Scirus, Thesaurus.com, World digital library, Wikipedia, Wolfram Alpha, Yahoo, YouTube

שיטת הדפדוף והתצוגה הויזואלית מעניינת, ואפשרות סינון התוצאות על פי מקורות מידע מאפשרת את עידון השאילתא . טוב לחיפוש כללי בנושא מסויים .

ל- DeweyDigger

את דף ה-100 באתר: חנות הספרים של איתמר, מקדיש איתמר לרעיון על צורתה של חנות ספרים עתידית בעידן האינטרנט- חנות ספרים ישנים בעתיד.
לדבריו, בעולם המוקף מכשירים אלקטרונים ומחשבים-הספר ישרוד את כל ההמצאות ויוכל להן .
בעוד שחיי המדף של כל החידושים הטכנולוגים הולך ומצטמצם הרי הספר שהומצא לפני מאות רבות של שנים, עדיין מחזיק מעמד, כמעט בלי שינוי.
איתמר מקדיש את דף המידע לבעל חנות הספרים של פעם. חנות הספרים של ר' מיכל רבינוביץ תלמיד חכם ומוכר ספרים ברח' בן יהודה בירושלים, זה שהיה עובד לבדו בחנות, ידע כל ספר היכן הוא נמצא ומה תוכנו, שידע להתאים ספר ללקוח, ולקוח לספר.
זה שידע לקרוא בעברית, ובאנגלית, ובגרמנית  וברוסית ובאידיש. עולם הולך ונעלם  ובעוד כמה שנים יהיה זיכרון רחוק.

מטרת חנות הספרים העתידית  היא להכניס לתוך המאגר את כל הספרים שיצאו לאור אי פעם בעברית והוא יהווה לא רק קטלוג מלאי, אלא מאגר מידע עצום ומפורט המכיל את פרטיהם של אלפי ספרים.
בחנות של איתמר מוצבות מצלמות דיגיטליות המצלמות את המדף כל זמן נתון, ומעבירות את הצילום לאתר. הגולש עובר בין הצילומים ובוחר בספרים המתאימים לו.

בחנות מוצגים מדפים מיוחדים  כמו:
מדפי תצוגה בהם ניתן למצוא ספרים מיוחדים: מהדורות ממוספרות, ספרים עם הקדשה אישית, כתבי יד, ספרים עתיקים, חוברות ועוד.
הלקוח האספן יוכל לסרוק במבטו את מדפי התצוגה, וכאשר עיניו יתקלו בפריט המעניין אותו, הוא יכול להתמקד עליו בעזרת המצלמה, ואף להזמין את פרטיו ואת סריקת הכריכה שלו  ממאגר המידע.
אוספים מיוחדים למחפשי מתנות: אמנות ישראלית נוסטלגיה , ספרות ישראלית ומתורגמת וארכיאולוגיה .
מדור של אוסף ספרים מומלצים: מיטב הספרים שהגיעו לחנו  עטיפות הספרים, תיאור תוכנם ועוד פרטים ביבליוגרפיים.

לחנות גם  אתר אנגלי, בו מוצגים כל הספרים שבחנות העוסקים בארץ ישראל, יהדות ומזרח תיכון.

מה עוד אפשר לעשות כדי לעודד קריאה בקרב בני נוער? אחת הדרכים היא כנראה, לשלב בין הטכנולוגיה לספרים.
בבלוג ניוזגיק, מתפרסם פוסט מעניין: "מציאות,בדיון וספרות בפייסבוק", על הוצאת ספרים אמריקאית שפתחה עמוד מעריצים בפייסבוק עבור דמות בדיונית מסדרת סיפורים בהמשכים.
הוצאת הספרים האמריקאית Slate הציגה לאחרונה סדרת סיפורים חדשה לבני נוער,שעוסקת בערפדים – נושא פופולרי בשנתיים האחרונות. ייחודה של יצירת הספרות החדשה טמון בעיקר בשיטת הכתיבה: הסיפורים  מתרחשים לא רק בין דפי הספר אלא גם בפייסבוק ובטוויטר.
כחלק אינטגרלי מעבודת הכתיבה, יצרו סופרות הסידרה, עמוד מעריצים בפייסבוק, עבור הדמות הראשית – נטלי פולוק בת ה-16, שהוא כמובן, בדוי. להשלמת תחושת האמינות של העולם הווירטואלי של הדמות הבדיונית הם יצרו גם שני חשבונות טוויטר מזויפים – לחברה הכי טובה של הגיבורה ולסופרת הנערצת עליה. עמודי הפייסבוק וחשבונות הטוויטר מאפשרים לקוראים לשוחח עם הסופרות, לשאול אותן שאלות באופן ישיר ולנתח ביחד איתן את הסיפורים וההתרחשויות.
אין ספק שפעילות הכותבות במדיה החברתית יכולה לסייע להצלחת סדרת הספרים ולהגביר את אהדת בני הנוער אליה ועל כך ניתן ללמוד מכמות האוהדים בדף ומהאינטראקציה הערה בין הקוראים לדמות ולסופרות בדף הפייסבוק.
עדי לשם, שכתבה את הפוסט מסכמת:

שימוש נבון במדיה החברתית יכול לסייע בגישור הפער בין הקורא לבין הטקסט. כך ניתן להעשיר את הספר ולהעמיק את החיבור הרגשי של הקורא לדמויות הכתובות. עם זאת, שימוש מוגזם, לא זהיר ושיווקי נטו, עלול לרדד את המסרים של הספר, להסיט את המיקוד מהסיפור אל הדמות ולשנות לחלוטין את מטרתו הראשונית של הכותב.