כנס IFLA ה- 77 נערך בימים אלו 13-18 לאוגוסט 2011 בפורטו ריקו בסימן "אינטגרציה , חדשנות ומידע לכול." . הנושאים בכנס מגוונים : ספריות על סוגיהן השונים – ספריות אקדמיות , ציבוריות ומיוחדות – ספריות בתי ספר, ספריות לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, ספריות למשפטים , ספריות למדע וטכנולוגיה, ספריות למדעי החברה, ספריות לילדים ועוד, ומגוון נושאים ספרניים – ניהול ידע, מיון וקטלוג, מבנה ספריות, שירותים אלקטרוניים בספרייה, כתבי עת , רכש ופיתוח אוספים, ניהול ושיווק, טכנולוגיות מידע, גישה פתוחה ומשאבים דיגיטליים , כלים וטכניקות , זכויות יוצרים, רעיונות וחידושים ועוד .

באתר הכנס אפשר לראות את התוכנית המלאה , לעקוב אחרי ההתנהלות בכנס, ולהוריד הרצאות שמועלות בהדרגה לאתר.

דוגמה לאחת ההרצאות שאפשר לראות כבר בטקסט מלא היא

במלאת 20 שנה להולדתו של הווב , מדען המחשב פרופ' אורן עציוני מאוניברסיטת ניו-יורק במאמר שהתפרסם בגילון 4 באוגוסט 2011 בכתב העת nature קורא לחוקרים לחשוב מעבר לתיבת החיפוש,  ולשפר את החיפוש באינטרנט – מאחזור מסמכים למענה על שאלות.

היום מנועי החיפוש מאנדקסים מיליארדי מסמכים ועם מיליארדי הדפים בווב המאמץ במנועי חיפוש הוא על דרוג תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות, ועדיין המשתמש מקבל רשימה ארוכה של תוצאות.

שיפור שרשרת המזון של המידע מחייב שמחשבים יבינו את השאלה של המשתמש, יחלצו עובדות מכל המידע בווב ויבחרו את התשובה הנכונה.

מנועי חיפוש התקדמו מעט בכיוון נכון זה. כך למשל גוגל מציג תחזיות מזג אויר בתשובה לשאילתות ספציפיות , וולפראם אלפא מספק תשובות חכמות לשאלות מסוימות לדוגמה: כאשר שואלים "האם אני שתוי מדי כדי לנהוג" ? וולפראם אלפא מציע לחשב את רמת האלכוהול בדם על סמך מספר משתנים כגון משקל וכמות האלכוהול שנצרכה. אבל עדיין זה מיושם על שאלות מסוימות שהוגדרו מראש. דוגמאות נוספות בכיוון זה הן :powerset שפיתחה מנוע חיפוש בשפה טבעית ו- siri שעונה בשפה טבעית על שאלות בנושאים שונים כגון: סרטים , מסעדות ושירותים מקומיים. אך מאמצים אלה עדיין דלים לעומת ההשקעה של מנועי חיפוש בחיפוש מילות מפתח.

הרבה מהמחקר בתחום השפה הטבעית מתמקד במשימות צרות.
מנועי חיפוש צריכים לפתח יכולות לענות על שאלות בכל התחומים ולאו דווקא בתחום מסוים.

המכשול העיקרי לשינוי פרדיגמה למעבר מאחזור מידע למענה על שאלות הוא העדר אמביציה ודמיון.
עם השקעה מדעית ופיננסית לפיתוח חיפוש בשפה טבעית פרופ' אורן עציוני צופה אפשרות שחיפוש על פי מלות מפתח היום יהפוך לנוסטלגיה, ומנועי חיפוש יהיו מסוגלים לענות על שאלה שהמשתמש ישאל את המחשב. טכנולוגיה כזאת מתאימה למציאות היום בה רבים משתמשים במחשבים ניידים עם מסכים זעירים שהקלדה וצפייה ברשימה ארוכה של תוצאות פחות מתאימה להם. זה יתאפשר כאשר מנועי החיפוש במקום לחפש אחר מחרוזות של טקסט , כפי שהם עושים היום , יהיו מסוגלים לזהות ישויות – אנשים, מקומות עצמים ואת היחסים ביניהם. זוהי המטרה של UW's Turing Center שפרופ' עציוני עומד בראשו. כיום ישנן מערכות לחילוץ מידע , קוד פתוח לדוגמה למערכת כזו מצוי בכתובת : http://go.nature.com/ei3p4f . אך יש צורך במחקר נוסף כדי לשפר מערכות כאלה . כך לדוגמה ישנן מערכות היום שמסוגלות לפרש יחסים שבאים לידי ביטוי בפעלים – יש לפתח אותן באופן שיפרשו גם יחסים שבאים לידי ביטוי בעצמים ושמות תואר. כמו כן שיטות אוטומטיות צריכות להיות ממופות לסט רחב יותר של שפות.

פיתוח מערכות כלליות למענה על שאלות טומן בחובו ברכה לחוקרים ולציבור ההולך וגדל אשר משתמש בטלפונים ניידים עם מסכים זעירים שמחייבים תשובות תכליתיות ותמציתיות . ללא זאת אנו עלולים לטבוע בים ההולך וגואה של מידע, ופרופ' עציוני אופטימי לגבי העתיד.. .

למאמר

לכתבה בנושא

אין ספק שכולנו- קהילת הספרנים/מידענים חשים לא אחת בחסרונו של הפורטל "צמתי מידע" בעריכתו של עמי סלנט לצורך קבלת עדכונים שוטפים. למרות שבשלב זה הוא אינו מתעדכן , עדיין הוא יכול לשמש אותנו כמאגר מידע לנושאים מגוונים בתחום שלנו. וכל מי שחפץ להתרענן יוכל לעשות זאת ב"המרפסת של עמיקם סלנט" שהיא פלטפורמה חדשה דומה, אך גם קצת שונה כפי שמעיד עליה בעליה:

""המרפסת של עמיקם סלנט" הוא בלוג המביט על תופעות המידענות, מאגרי המידע וניהול התוכן מגובה של 42 שנות ניסיון בתחומים אלו. לא מדובר עוד בדיווח שוטף על התפתחויות שוטפות אלא בניסיון לא שיטתי להתמקד ביישומים מעניינים בתחומי המידענות וניהול התוכן ולנתח אותם מנקודת מבט שונות, בעיקר של העוסקים בשדה.

בניגוד לפורטל צמתי מידע מדובר על עדשה סיבובית חדה יותר שמגדילה מדי פעם את ההתפתחות או היישום הנסקר לטובת מנהלי התוכן, המידענים והמומחים לאיחזור מידע. בבלוג זה יופיעו גם מדי פעם תופעות משיקות לעולם המידע כגון ספרים אלקטרונים, ספריות דיגיטאליות. כמן כן , יתפרסמו מדי פעם ראיונות עם מידענים או ספרנים או מנהלי תוכן בישראל ובחו"ל. טבען של מרפסות שמגיעים אליהם להתאוורר קצת מעמל היום ולכן אין סיכוי ש"המרפסת הספציפית" זו תטיל על הקוראים עומסי מידע מבחינת קצב העדכון . "

ולרענון קל לדוגמה ראו את הפוסט המעניין " איתור עובדות ונתונים: לילד מלאו שנתיים אבל הוא למעשה כבר בן 25 ". קראו ותיהנו…

ל"המרפסת של עמיקם סלנט"

השבוע המו"ל Elsevier השיק מאפיין אינטראקטיבי חדש למאמרים בכתבי עת ביורפואיים ב- SciVerse ScienceDirect – מאפיין זה הוא מַשְׁקֵף – viewer – מיוחד שמציג מידע מתוך המאגר GenBank על רצפים גנטיים שקשורים לגנים שמופיעים במאמר. באופן זה מתהדק הקשר בין המאמרים ומאגרי המידע מבלי שהמשתמש יצטרך ל"קפוץ" מן המאמר למאגר לצורך קבלת מידע נוסף. יש לציין שפיתוח זה נעשה בשיתוף פעולה עם National Center for Biotechnology Information .

מַשְׁקֵף – viewer זה אינו היחיד. משקף נוסף שפותח הוא משקף לחלבונים שמציג במאמרים הרלוונטיים מידע על חלבונים מתוך Protein Data Bank . משקפים אלה פותחו במסגרת "פרויקט מאמר העתיד" של ELSEVIER ששם לו למטרה לשלב "digital enhancements" בספרות השפיטה, והם אינם באים להתחרות במאגרי מידע אלא לחשוף את המידע שבהם ולהנגישו למשתמש.

על פי דברי Aalbersberg בכיר ב- Elsevier , בעתיד Elsevier מתכנן לפתח משקפים נוספים למאגרי מידע נוספים כגון:
the Arabidopsis Information Resource, the Cambridge Crystallographic Data Centre, ClinicalTrials.gov, Online Mendelian Inheritance in Man, the Molecular Interactions Database, and UniProt.

. פיתוחם של משקפים נוספים למאגרי מידע אלה מותנה במספר גורמים ביניהם רצונם של הקוראים.

לכתבה בנושא

למידע נוסף

על פרויקט מאמר העתיד

גוגל השיקה בחודש שעבר כלי להערכה מדעית שמושתת על גוגל סקולר – Google Scholar Citations. כלי זה מאפשר לחוקרים לעקוב אחרי הציטוטים למאמרים שלהם. מחברי המאמרים יכולים באמצעותו לעקוב אחרי אלו שמצטטים אותם, לקבל בצורה ויזואלית תמונת ציטוטים לאורך זמן ולחשב מספר מדדי ציטוט.. חוקרים יכולים ליצור ולתחזק פרופיל ציבורי של רשימת המאמרים שלהם. פרופיל ציבורי זה יופיע בתוצאות של גוגל סקולר כאשר יחפשו את שם החוקר.

כיום Google Scholar Citations הוא בשלבי בחינה עם מספר קטן של משתמשים, והכוונה לאפשר את השימוש בו חופשי לכול. אפשר להירשם כדי לקבל מידע מתי הכלי יהיה זמין לכול. המדדים שהוא מאפשר בשלב זה הם : h-index , i10-index וסך כל הציטוטים. יש לזכור שהכלי מושתת על האינדקס של גוגל סקולר ומספר הציטוטים והמאמרים של המחברים לקוחים מהאינדקס שלו ומתעדכנים אוטומטית בכל עת שהאינדקס מתעדכן. יחד עם זאת הכלי מאפשר למחבר שליטה בנושא אם אינו מעוניין בעדכון אוטומטי של מאמר מסוים.

במקביל, מנוע החיפוש המדעי של מיקרוסופט,שלו כלי דומה ל- Google Citations Report ,הוסיף בחודשים האחרונים מספר כלים שמושתתים על ניתוח הציטוטים – מגמות פרסומים ודרוג של חוקרים מובילים בתחום. אך למרות המאפיינים הרבים של פלטפורמה זו לגוגל סקולר יש את היתרון של גודל האינדקס שעל פי דעתם של חוקרים הופכים את המדדים שלו לאמינים ומדויקים יותר.

מכול מקום, עם הצטרפות ענקיות החיפוש לתחום זה של ניתוח והערכה מדעית והשקתם של כלים חופשיים שיאפשרו לחוקרים סטטיסטיקות ציטוטים, ויזואליזציה של רשתות המחקר ומעקב אחר שדות המחקר החמים – אין ספק שמיפוי עולם המדע יהיה קל יותר מבעבר, ואנשי מדע ומוסדות מחקר יוכלו אולי להיות פחות תלויים בפלטפורמות קיימות יקרות.

לכתבה ב- nature news

למידע בגוגל על GSC

לכתבה ב- Scientist

תוצאות מחקר המשך מעניין ששם לו למטרה לבדוק את השילוב של שירותי ווב 2.0 בספריות אקדמיות בעולם , פורסם בגיליון יולי/אוגוסט 2011 של D-Lib Magazine .

מחקר מעקב זה הושתת על מחקר קודם משנת 2009 שהוצג בכנס IFLA באתונה , ומעניין להשוות את הממצאים של שני המחקרים.

במחקר קודם משנת 2009 נבדקו 6 שירותי ווב 2.0 – RSS , מסרים מהירים, נגני מדיית רשת , בלוגים, תיוג ורשתות חברתיות. מחקר זה משנת 2009 מצא שימוש נמוך בשירותים אלו, השירות היחיד מבין ששת שירותים אלה שנמצא בו שימוש רחב הוא ה-RSS , והתיוג נמצא בתחתית הרשימה מבחינת שימוש.

מחקר ההמשך נערך בתקופה נובמבר 2010 – פברואר 2011 . המדגם כלל אתרי ווב של 200 אוניברסיטאות ברחבי העולם שנבחרו כאוניברסיטאות הטובות ביותר לשנת 2008, והנתונים נלקחו מאתרי הבית של הספרייה המרכזית בכל מוסד. המטרה הייתה לתעד את השימוש ב-12 שירותי ספרייה – ששת השירותים שהוזכרו לעיל ונבדקו במחקר הראשון ושישה שירותים נוספים : פייסבוק, טוויטר, מנשק וובי למכשירים ניידים, שירות יעץ באמצעות SMS , יוטיוב, וסרגלי כלים לדפדפן. הממצאים לא כללו הערכה של איכות או יעילות השירותים אלא התייחסו ליישום שירותים אלה בספריות ומידת השימוש בהם על ידי משתמשי הספרייה וההתפתחויות בנושא.

ממצאי מחקר המשך זה: מבחינת יישום השירותים ושילובם בספריות חל גידול משמעותי בכל היישומים – בין הממצאים: בשימוש ב- RSS חל גידול של 19% . RSS הוא עדיין השירות הפופולרי ביותר מבין 12 השירותים שנבדקו – 157 ספריות מתוך 200 הספריות שבמדגם משתמשות בו. .

בתחום התיוג – חל גידול של 9.5 אך למרות גידול זה , כמו במחקר קודם גם במחקר זה נמצא שהתיוג עדיין נמצא בתחתית הרשימה מבחינת השימוש בו . רק 36 ספריות מתוך ה- 200 שבמדגם משתמשות בו.

52% מהספריות משתמשות ברשתות חברתיות – כולל פייסבוק וטוויטר, גידול של 27% ביחס למחקר קודם. טוויטר נמצא פופולרי יותר מפייסבוק – ממצא מפתיע במקצת בהתחשב במספר המשתמשים הכללי בשני היישומים . 30 ספריות משתמשות ברשתות חברתיות אחרות כגון פליקר ו- Delicious בנוסף לפייסבוק וטוויטר.

בתחום השימוש במסרים מהירים חל גידול של 8% . 93 ספריות מתוך הספריות שבמדגם משתמשות במסרים מהירים.

בשימוש בבלוגים חל גידול של 4% , הבלוגים מיושמים ב- 64 ספריות מתוך הספריות שבמדגם.

ממצאים מעניינים נוספים: יוטיוב מיושם ב- 50 ספריות, 77 ספריות יצרו מנשק וובי לאתר הבית שלהם אבל רק 17% מהן יצרו מנשק גרפי מיוחד למטרה זו. למעלה מ-% 35 מהספריות יישמו את גוגל ספרים כשירות בקטלוגים שלהם.

אך למרות הגידול המשמעותי בשילוב הטכנולוגיות בספריות – השימוש עדיין נמוך. כך למשל ב- 14 בפברואר 2011 נמצא ממוצע של 750 משתמשים שעשו "like " לדף הפייסבוק של הספרייה מתוך מספר כולל של 56247 משתמשים, ב15 בפברואר 2011 ל- 87 חשבונות טוויטר של ספריות היו בממוצע 520 עוקבים מתוך 45216 משתמשים.

לפרטים נוספים במאמר המלא..

Summon – אחד מארבעת הכלים לגילוי ידע המובילים בשוק , שזכה השנה בפרס CoDiE מטעם , Software & Information Industry Association -SIIA פרסם ב -21 ביולי 2011 את רשימת התכנים במאגר. הרשימה כוללת רשימה מלאה של מאגרי מידע וחבילות, כתבי עת ומו"לים ששירות זה מכסה..

רשימת המו"לים משתרעת על פני 99 עמודים והיא כוללת כפי שנאמר בידיעה החדשותית של Serials Solutions למעלה מ- 7000 מו"לים. רשימת המאגרים/חבילות משתרעת על פני 118 עמודים והמידע בה על כל אחד מהמאגרים כולל את שם המאגר, סוגי פרסומים במאגר, מה נכלל באינדקס – טקסט מלא/ מידע על , כיסוי ועד כמה יש חיפוש בטקסט המלא.רשימת כתבי העת משתרעת על פני 4274 עמודים והמידע בה על כל אחד מהמאגרים כולל מספר ISSN , כיסוי ומידע לגבי האינדקס של הטקסט המלא.

על פי מה שנאמר בידיעה החדשותית המאגר כולל גם חומרים בגישה פתוחה – 39 ארכיבים בגישה פתוחה 257 ו- מאגרים מוסדיים מ- 73 מוסדות שונים .

פרסום זה של המצאי ב- Summon חשוב , מכיוון שזהו אחד הקריטריונים החשובים שמנחים את הספריות בבחירת כלי לגילוי ידע . מן הראוי לציין שגם WorldCat Local פרסם את רשימת המצאי של הכלי לגילוי ידע . חשוב שמידע כזה יהיה זמין למשתמשים לגבי כל אחד מהכלים לגילוי ידע כאמצעי לקבלת החלטות רכש.

לרשימת התכנים – מאגרי מידע וחבילות, מו"לים, כתבי עת

לכתבה בנושא

ב- 18 ליולי 2011 אמזון הודיעה על מודל עסקי חדש לספרי הקינדל שלה – השכרת ספרי לימוד לסטודנטים. שירות חדש זה יאפשר לסטודנט לשכור ספרי לימוד לתקופה שנעה בין 30 עד 360 ימים ולשלם על התקופה המדויקת שהוא זקוק לספר. הוא יכול להאריך את תקופת ההשכרה ליום אחד מספר פעמים שירצה בכך, או לרכוש את הספר.

על פי הידיעה באמזון באופן זה הסטודנט יוכל לחסוך עד 80% ממחיר הספר בגרסתו המודפסת. כך לדוגמה, ספר שבכריכה קשה עולה 184.99 $ אפשר לרכוש אותו בגרסת קינדל ב- 109$ ולשכור אותו במחיר התחלתי של 40.54 $. משמעות הדבר שמודל זה מכוון בעיקר לשוק הספרים היקרים בתחומי דעת כמו רפואה, ראית חשבון ומשפטים, שם החיסכון לסטודנט הוא משמעותי.

את הספר המושכר אפשר יהיה לקרוא במגוון פלטפורמות – PC , Mac , Kindle או מכשירים ניידים אחרים. אפליקציות חופשיות לקריאה בפלטפורמות השונות זמינות להורדה. באתר של אמזון אפשר למצוא קישורים לאפליקציות אלו.

כמו בכל ספרי הקינדל המשתמש יכול להוסיף הערות על דפי הספר. מאפיין זה יהיה זמין בכל הפלטפורמות כולל מחשבים אישיים, מחשבי לוח ואפליקציות לטלפונים חכמים. הגישה להערות תהיה אפשרית בכל עת , גם לאחר תקופת ההשכרה באתר kindle.amazon.com

את הספרים שזמינים להשכרה אפשר לחפש ב- Textbooks Store או מתיבת החיפוש באתר של אמזון, ולבדוק אם יש לספר גרסת קינדל זמינה להשכרה.

עשרות אלפי ספרים של מו"לים גדולים כגון: John Wiley, Elsevier ו- Taylor & Francis זמינים להשכרה על פי מודל זה. עבור המו"לים זהו מודל חדש להפצה . באופן זה נראה שכל הצדדים יוצאים נשכרים.

להודעה החדשותית של אמזון בנושא

לאתר של אמזון עם מידע על הנושא

תודה למירב תלרז על המידע בנושא בכתבה בניו יורק טיימס

I-Search הוא מנוע חיפוש שפותח/מפותח במסגרת פרויקט מחקרי של האיחוד האירופי ואשר שם לו למטרה כפי שכתוב באתר לפתח מנוע חיפוש שמסוגל לקבל כשאילתה סוגים שונים של קובצי מולטימדיה ותכנים שונים – אובייקטים תלת מימדיים, תמונות דו- מימדיות, אודיו, וידאו, וצירופים שלהם ולאחזר תכנים רלוונטיים מהסוגים השונים של התכנים.

כיום כפי שנראה באתר הוא תומך ב-3 סוגי קבצים בו זמנית כשאילתה – – *.OFF אובייקטים תלת מימדיים, – *.JPG – תמונות דו מימדיות, ו- *.WAV – קובצי אודיו . ממעט החיפושים שערכתי, נראה שהוא באמת עדיין רק בשלבי פיתוח.

SemWebVid – Semantic Web Video הוא פרויקט במסגרת I-SEARCH שמטרתו להוסיף אוטומטית מידע על – כותרים, תיאור וכו' לקובצי וידאו תוך שימוש ב-RDF. הוא עושה שימוש גם בשירותי שפה טבעית בקוד פתוח כגון OpenCalais, Zemanta, and Alchemy כדי להעשיר את המידע ולחלץ זהויות. בשלב זה הפרויקט מתמקד ביוטיוב אבל המטרה היא להכליל את הפרויקט לכל פורטל וידאו אחר.

שני הפרויקטים עדיין בשלבי פיתוח, קשה להעריך את הביצועים, אבל הם יכולים אולי ללמד על הצפוי בעתיד בתחום תעשיית מנועי החיפוש , כדאי לעקוב… .

The American Customer Satisfaction Index שנוסד בבית ספר למנהל עסקים באוניברסיטת משיגן הוא אינדיקטור כלכלי לאומי שמשקף את שביעות הרצון של הצרכנים בארה"ב מאיכות המוצרים והשירותים . הדוח מסתמך על ראיונות של 70000 צרכנים מדי שנה ומודד את שביעות הרצון מלמעלה מ- 225 חברות ב- 47 תעשיות ו-10 סקטורים כלכליים ו-130 מחלקות ממשלתיות, סוכנויות ואתרי ווב. הנתונים מתפרסמים מדי חודש עם דגש על סקטורים אחרים מדי חודש. בחודש יולי הדוח התמקד ב- 3 תחומים ברשת האינטרנט – מנועי חיפוש, מדיה חברתית ואתרי חדשות.

מספר ממצאים מנתוני הדוח יולי 2011 :
בתחום מנועי החיפוש ופורטלים – מנוע החיפוש גוגל ממשיך מבחינת שביעות רצון הצרכן להוביל בתעשיית מנועי החיפוש עם ציון של 83 אך בינג שמדד שביעות הרצון ממנו רשם עלייה משמעותית של 7% משנה שעברה, צמצם את הפערים ונמצא צמוד כמעט לגוגל עם שביעות רצון של 82 .

בתחום המדיה החברתית – וויקיפדיה נמצאת במקום ראשון עם ציון של 78 שביעות רצון ואחריה יוטיוב עם ציון 74 . פייסבוק עם ציון של 66 -למרות שיפור מזערי של 3% משנה שעברה עדיין נמצאת במקום הנמוך ביותר, לא רק בתוך הקטגוריה של המדיה החברתית בלבד אלא בין כל החברות שנמדדו בדוח – מה שפותח את הדלת לרשת החברתית החדשה של גוגל – גוגל +

בתחום אתרי חדשות – FOXNews.com מוביל עם ציון של 82 ואחריו נמצא ABCNews עם ציון של 77 . בתחתית תעשייה זו נמצאת HuffingtonPost.com .

לפרטים נוספים

להודעה החדשותית

מנועי חיפוש עם האלגוריתמים החכמים שלהם הפכו את המידע לנגיש וזמין. איננו צריכים להתאמץ כדי למצוא את מה שאנו מבקשים … לא זוכרים במדויק שם של חבר ילדות? , מחפשים מאמרים? , מחפשים שם של דמות ידועה שנמצאת על קצה הלשון? , – לא צריך לאמץ את הזיכרון במיוחד – קרוב לודאי שנמצא כל זאת אם נעשה חיפוש פשוט בגוגל.

האם למידע זה שנמצא בהישג יד יש השלכות על תהליך הזיכרון שלנו?

מאמר מכתב העת science מ-15 ביולי 2011 מתאר ניסויים שנערכו כדי לבדוק את הנושא.

4 ניסויים שמו להם למטרה לבדוק האם למידע בהישג יד שמספקת רשת האינטרנט יש השלכות על הזיכרון שלנו והאופן בו הוא עובד .
הניסויים מצאו :

• כאשר אנו מתמודדים עם שאלות קשות ועם הצורך למצוא מידע אנו נוטים לחשוב על מחשבים (ניסוי 1 )

• אנו נוטים לשכוח פריטי מידע שאנו חושבים שבעתיד  יהיו נגישים לנו חיצונית (במחשב, במנוע החיפוש) ונוטים יותר לזכור פריטי מידע שאנו חושבים שלא יהיו נגישים לנו – ימחקו. (ניסויים 2 ו- 3)

• וכאשר אנו מצפים למצוא גישה עתידית למידע אנו נוטים לזכור יותר את הכלי שיאפשר גישה למידע ואת המקום בו מאוחסן המידע (ספרייה במחשב בה שמרנו את המידע לדוגמה) יותר מאשר את המידע עצמו. (ניסוי 4)

ממצאים אלו מלמדים שתהליך הזיכרון האנושי מסתגל ומתאים עצמו לטכנולוגיות המידע החדשות . כפי שאנו לומדים באמצעות הזיכרון מי יודע מה, בקרב בני המשפחה שלנו וחברינו לעבודה וסומכים על הזיכרון שלהם, כך אנו לומדים מה המחשב יודע וסומכים על "הזיכרון" שלו. הפכנו להיות תלויים בגדג'טים שלנו כשם שאנו תלויים במידע שאנו מקבלים מהחברים שלנו ואנו חשים אבודים כאשר הם אינם בהישג יד.

החוויה של איבוד החיבור לרשת האינטרנט הפכה להיות יותר ויותר לחוויה הדומה לאבדן של חבר. אנו חייבים להיות מחוברים לרשת כדי לדעת מה גוגל יודע.

רשת האינטרנט עם מנועי החיפוש דוגמת גוגל ומאגרי מידע דוגמת IMDB הפכה להיות מעין זיכרון חיצוני , מקום שהמידע מאוחסן מחוץ לנו – מעין בנק זיכרון אישי, מה שמכונה בפי פסיכולוגים Google effect.

למאמר

לפודקסט

סקר טלפוני מקיף בנושא שימוש בטלפונים חכמים בארה"ב נערך בתקופה 26 לאפריל – 22 במאי 2011 בקרב מדגם של 2277 מבוגרים , מעל מגיל 18. דו"ח ובו תוצאות הסקר התפרסם ב- 11 ליולי 2011.

הסקר בדק נתוני שימוש בטלפונים חכמים כולל מתאם עם נתונים דמוגרפיים: גיל , הכנסה, מוצא אתני, רמת השכלה, מיקום גיאוגרפי – אזורים עירוניים וכפריים.

מתוצאות הסקר:
• ל-35% מהאמריקאים המבוגרים יש טלפונים חכמים.
• השימוש בטלפונים חכמים גבוה בקרב משכילים, צעירים יחסית ואפרו-אמריקאים. כמו כן השימוש נמוך יותר בקרב כפריים מאשר עירוניים.
• 25% מבעלי הטלפונים החכמים משתמשים בטלפונים החכמים ולא במחשבים לרוב הפעילויות המקוונות שלהם באינטרנט
• הפלטפורמה הפופולארית ביותר היא אנדרואיד לאחר מכן iPhone ו- Bleckberry. נמצא מתאם בין הפלטפורמה ונתונים דמוגרפיים – השימוש באנדרואיד גבוה יותר בקרב אפרו-אמריקאים וצעירים לעומת זאת השימוש ב- iPhone וב- Blackberry גבוה יותר בקרב בעלי רמת הכנסה והשכלה גבוהים יותר.
•  כאשר המשתמשים התבקשו לתאר במילה אחת את תחושתם כלפי הטלפונים שלהם – 72% השתמשו במילה חיובית כגון: good, great, excellent, convenient,
16% במילה שלילית כגון: expensive, frustrating
ו- 12% במילה ניטרלית כגון: ok fair, adequate, fine

 לפייסבוק יש מנוע חיפוש משלה ומשתמש שנמצא בתוך פייסבוק יכול להשתמש במנוע חיפוש זה. במקביל קיימים מנועי חיפוש צד שלישי שמאפשרים לחפש בפייסבוק מחוץ לפייסבוק. באופן כזה גם משתמשים שאין להם חשבון בפייסבוק יכולים לחפש מידע מתוך פייסבוק.

אחד ממנועי חיפוש כאלה הוא Facebook Search . הוא כולל מידע מתוך פייסבוק שפתוח לציבור הרחב. מידע שהוגדר על ידי בעליו כפרטי ולא פתוח לציבור הרחב לא יופיע.

שלא כבמנועי חיפוש דומים, במנוע חיפוש זה אפשר להגביל את החיפוש לפוסטים, תמונות, אנשים, דפים, קבוצות ואירועים . הגבלות אלה חשובות מכיוון שהן מאפשרות למקד את החיפוש ולטייב את תוצאותיו . ממעט החיפושים שערכתי במנוע, הסקתי שהוא יכול לסייע במציאת דפים בנושא מסוים כגון דפים של ספריות, ואירועים כגון כנסים עדכניים בנושא מסוים.

למנוע החיפוש

פעמים אנו מעוניינים לחפש מידע בכמה מנועי חיפוש , לעתים אנו מעוניינים לשמוע תחנות רדיו ולא יודעים בדיוק היכן, מעוניינים במידע סטטיסטי בנושא מסוים ולא זוכרים בדיוק היכן לחפש , מעוניינים בתוכנה מסוימת להורדה ולא בדיוק זוכרים אתרים ייעודיים לכך וכו'. . במקרים כאלה 43 search engines for the internet יכול לעזור.

43 search engines for the internet  מהווה שער גישה למידע ברשת בתחומים שונים בכך שהוא מרכז במקום אחד מנועי חיפוש למטרות שונות ומאפשר חיפוש וגם דפדוף .

עמוד הבית כולל רשימה של אתרים פופולאריים ואתרים למטרות שונות: אתרי דוא"ל, משחקים, אתרי וידאו, מפות, נסיעות, טלפונים, חדשות בנושאים שונים.
כמו כן הוא כולל מדריך שמאפשר דפדוף במספר רב של קטגוריות: – אמנות, מחשבים, קניות, עסקים, שעות הפנאי, מוסיקה, יעץ, בריאות , מדעים, ספורט, תוכנה, חדשות, משפטים, נסיעות, אינטרנט,משחקים ועוד..

האתר מאפשר גם חיפוש – אפשר להגביל את החיפוש לתמונות, וידאו , חדשות, מזג אויר, מפות, משחקים, דוא"ל, רדיו וחיפוש על פי ארצות. בכל אחד מחיפושים אלה הוא מאפשר חיפוש כללי בכל הרשת כמו כן מציע למשתמש בחירה של מנועי חיפוש שונים לצורך אותו חיפוש. מנשק החיפוש המתקדם מאפשר גם הגבלה על פי פורמטים שונים של קבצים, חיפוש תמונות, וידאו, חדשות בלוגים, תוכנה, קניות, מרשמים, בריאות וגם כאן הוא מאפשר למשתמש בחירה של מקורות שונים לחיפוש.

על תחביר החיפוש אפשר למצוא מידע במסך ה-help. משם אפשר ללמוד שהמנוע תומך בין היתר בהגבלה על פי אתר ודומיין מסוים על ידי שימוש באופרטור site:

לאתר

בפוסט של הבלוג הרשמי של גוגל מתאריך 28 לחודש יוני 2011 הוצגה הרשת החברתית החדשה של גוגל- Google+. המערכת מופעלת עדיין במסגרת ניסוי בהיקף מצומצם על פי הזמנות . אפשר באתר הפרויקט להירשם ולחכות להזמנה.

סיסמתה של הרשת החברתית של גוגל "שיתוף כמו בחיים האמיתיים, מותאם לאינטרנט" " שתף באינטרנט את החיים שלך ממש כמו במציאות" מעידה על אופייה ומטרתה -" הפיכת החיבור עם אנשים באינטרנט לדומה יותר לחיבור איתם בעולם האמיתי.". רשת חדשה זו דומה וגם שונה במספר מאפיינים מהרשת החברתית פייסבוק.

ה-Wall של פייסבוק נקרא ב-Google+ בשם stream והוא ממלא אותה פונקציה כמו בפייסבוק אפשר לכתוב בו , להעלות תמונות וסרטונים ובו אפשר לראות את כל ההודעות של החברים.

אלא שלא כמו בפייסבוק שאין אבחנה בין החברים כאן ישנם מעגלים – Circles. ההנחה היא שלא כל מערכות היחסים שוות. והשיתוף הוא סלקטיבי. בחיים אנו משתפים דברים שונים עם מעגלים חברתיים שונים כגון: בני משפחה, חברים לעבודה או ללימודים והבוס. לכן גם ברשת זו יש הפרדה בין מעגלים – קבוצות שונות של אנשים שאנחנו מאשרים כחברים. יש מעגלים מובנים במערכת והמשתמש יכול להוסיף מעגלים חדשים בהתאם לצרכיו. מעגלים אלה מאפשרים לחלוק מידע ולקרוא מידע באופן סלקטיבי על פי המעגלים השונים.

מאפיין נוסף ייחודי הוא הניצוצות – sparks – בהנחה שתכנים מובילים לשיחה, המערכת כוללת את המאפיין ניצוצות – עדכונים מרשת האינטרנט על פי תחומי העניין של המשתמש- מעין שירות של Google alerts. באופן זה המשתמש יוכל תמיד לקרוא ולשתף מידע עם המעגלים הנכונים של החברים על פי בחירתו. למעשה יש בכך שילוב של מנוע החיפוש של גוגל ברשת החברתית החדשה.

מאפיינים נוספים הם:
זולה / hangouts – אפשרות לניהול וידאו צ'אט עם מי שהמשתמש בוחר – יחיד או קבוצה, בתנאי שזה מעוניין גם כן – למעשה פגישה פנים מול פנים עם חברים שאף הם מעוניינים בכך. כפי שכתוב באתר:
"אחד הדברים הטובים ביותר בלהסתובב בחוץ זה להיתקל בחברים. עם זוּלה, הפגישה הבלתי מתוכננת מגיעה לאינטרנט בפעם הראשונה. תן לחברים שלך לדעת שאתה בזולה ותראה מי קופץ להיפגש פנים אל פנים. "

ו-mobile
אפליקציית Google+ לאנדרואיד כוללת גם את שירות ה-Huddle – פטפטת – אפשרות לדיון קבוצתי – שירות צ'אט עם אנשים בודדים או מעגלים,.כפי שכתוב באתר הפרויקט :
"שליחת SMS זה מעולה, אבל לא כשאתה מנסה לגרום לשישה אנשים לבחור סרט. 'פטפטת' פותרת את הבעיה על ידי הפיכת כל השיחות לצ'אט קבוצתי אחד, כך שכולם מגיעים להחלטה משותפת לפני שהאצבעות מתעייפות".

אפליקציית Google+ לאנדרואיד כוללת גם מה שמכונה instant load -העלאה מהירה – שמאפשר העלאה אוטומטית של תכנים שצולמו במכשירים ניידים לאלבום וירטואלי מתוך מטרה לאפשר ביתר קלות שיתוף תמונות ווידאו. ברגע שהמשתמש צילם תמונה או סרטון הם יעלו לענן ויהיו זמינים ב- Google+ כפי שכתוב באתר הפרויקט:
"צילום זה כיף. שיתוף תמונות זה כיף. העברת תמונות מהטלפון שלך לאינטרנט זה ההיפך מכיף. לכן יצרנו את 'העלאה מיידית': כדי שמעכשיו והלאה התמונות שלך יעלו את עצמן."

לאור הדברים נראה שגוגל מגייסת את הכלים המיוחדים לה כגון: מנוע החיפוש , Google alerts ומערכת ההפעלה למוביל שלה, לטובת הרשת החברתית החדשה שלה . כל זאת לצד מאפיינים אחרים, נראה שיש בהם לענות על המטרה המוצהרת " שתף באינטרנט את החיים שלך ממש כמו במציאות"

לאתר הפרויקט