ב- 30 ביוני  2014 מלאו 20 שנה ל- Robot.txt  – The Robots Exclusion Protocol – קובץ שמאפשר לבעלי אתרים לבקש  מהרובוטים של מנועי חיפוש לא לסרוק חלקים מסוימים מהאתר   . הקובץ נוצר בשנת 1994 וכול מנועי החיפוש הגדולים מאז ועד היום תומכים , מכבדים ומצייתים לו.

באותה עת בה נוצר הקובץ רוחב הפס היה מצומצם יחסית להיום וקרה לא פעם שהרובוטים של מנועי חיפוש צרכו את כול רוחב הפס והאתרים קרסו  כתוצאה מכך. הקובץ נוצר גם  כדי למנוע מצבים כאלה ולאפשר שחרור של רוחב פס למשתמשים.

היום גם אם מנועי חיפוש מכבדים פרוטוקול זה קיימים מצבים שבהם גם דפים שנכללו בקובץ  יכולים להופיע בתוצאות החיפוש של מנועי חיפוש בשל העובדה שהסריקה ויצירת האינדקס הם שני מנגנונים שונים.  קיימים מצבים אחרים נוספים שכדאי להכירם כדי להשתמש נכונה בקובץ שכן שימוש לא נכון עלול לפגוע בקידום האתר.

על מצבים אלה וכיצד להימנע מטעיות נפוצות בשימוש  ב-Robot.txt אפשר לקרוא בכתבה מעניינת מ- 29 ביוני 2014.

כיצד משפיעות טכנולוגיות חדשות, מקורות בגישה פתוחה  ובעיות תקציב על  הספרנים בכול הקשור ליַעַץ – תפיסת היַעַץ, רכש ושימוש בהווה ובעתיד.

על כול אלה מנסה מחקר של SAGE      שהתפרסם ביוני 2014  לענות.

שיטות המחקר כללו סקר של 482 ספרנים מרחבי העולם, מספר קבוצות מיקוד וראיונות.השאלות בסקר התייחסו לסוגי מקורות מידע שנחשבים למקורות יעץ, אילו מקורות יעץ שימושיים ביותר, המודעות של המשתמשים ליעץ ועד כמה ספרנים שבעי רצון ממודעות זאת.  58%  מהספרנים שענו על הסקר היו ספרנים מספריות אקדמיות. 37% בספריות מיוחדות , 4% מספריות ציבוריות  ו-1% בספריות בתי הספר.

מממצאי המחקר :

ההגדרה של היעץ משתנה מכיוון שההבחנה בין מקורות יעץ מסורתיים ומקורות מידע אחרים מטשטשת , אבל עתיד היעץ רחוק מלהיות עגום למרות התחרות מגוגל, ויקיפדיה ושאר מקורות המידע ולמרות הבעיות התקציביות.  זאת מכיוון ששירות היעץ  באופניו השונים – אם כשירות דלפק או שירותי יעץ למחקר  עדיין חיוני מפני שהמשתמשים מוצפים בשפע של מידע וזקוקים להדרכת הספרנים לשימוש במקורות יעץ מתאימים מבלי לכנותם  "יעץ". מקורות מידע אלה מגוונים וכוללים מאמרים, מאגרי מאמרים, נתונים סטטיסטיים  ווידיאו וכול מקור מידע אחר שנותן מענה לצורכי המידע של המשתמשים.

מה הם מקורות המידע המועדפים:

75%  מהספרנים סבורים שמאגרי מידע שכוללים מאמרים הם כלי היעץ השימושי ביותר

לאחר מאגרי מידע מקורות היעץ  שנחשבים כשימושיים ביותר הם מאגרי מידע סטטיסטיים  – 51% מהספרנים סבורים כך , ומאגרי מידע ביבליוגרפיים שכוללים מפתוח  ותקצירים-   42%

68% מהספרנים בספריות אקדמיות ו- 50% מספריות מיוחדות מעדיפים מקורות יעץ מקוונים , ו- 60% ספרנים מספריות ציבוריות ו- 31% ספרנים מספריות מיוחדות דווחו שאין להם העדפה לפורמט מסוים .

עוד נמצא ששימוש במקורות יעץ חופשיים שכיח כמקורות מידע בתשלום. בספריות אקדמיות זה קיים  בין היתר בגלל הרצון לקדם למידה מתמשכת גם לאחר סיום הלימודים.

ביחס לתקציב היעץ – מעט ספרנים דווחו על גידול בתקציב בחמש השנים האחרונות . בספריות אקדמיות וספריות מיוחדות 49% דווחו שהתקציב ליעץ הצטמצם בחמשת השנים האחרונות ובספריות ציבוריות – 65%  דווחו על צמצום בתקציב . צמצום נוסף צפוי בעתיד.

נצפים שינויים עתידיים באופיו של היעץ מכיוון שספרנים רואים ביעץ כול מקור  מידע  אחר ולא עוד רק כלי  בפורמט מודפס. ספרנים מעדיפים מקורות יעץ מקוונים מכיון שהם סבורים שאלה משרתים טוב יותר את המשתמשים ומפני שהכלים לגילוי ידע מקלים על איתורם. מבחינת הרכש- לספרנים בספריות אקדמיות וציבוריות יש העדפה קלה לאגרגטורים.

מידע נוסף במסמך המלא .

פעמים רבות  רכש של כתבי עת אלקטרוניים על ידי האוניברסיטאות מתבצע  בשיטת  חבילות  והמשא ומתן לרכישת החבילות מתבצע מאחורי דלתיים סגורות  בעקבותיו מגיעים להסכם מחירים שהוא חסוי  בדרך כלל.

לאחרונה צוות כלכלנים החליט לחקור  את הנושא.  התחקיר  החל  ב- 2009  והוא הקיף כ- 100 אוניברסיטאות וקוֹנְסוֹרְצְיוּמִים  בארה"ב . הנושא נחקר ביחס למו"לים  Elsevier, Springer – Wiley  והתייחס למחירים של אותה שנה.  התוצאות  התפרסמו  ב- 16 ביוני  ב- Proceedings of the National Academy of Sciences –PNAS ומאמר בנושא התפרסם בגיליון –20 ביוני 2014  של כתב העת Science

תוצאות המחקר העלו שיש אוניברסיטאות שמשלמות מחיר כפול מזה  שמשלמות אוניברסיטאות אחרות באותו סדר גודל כאשר  המודל הסטטיסטי בתחקיר מושתת  על מספר הסטודנטים הרשומים ומספר תארי ה- PhD   בכול מוסד . .

מצד שני הועלו טענות מצד מו"לים וגם ספרנים שהתוצאות יכולות להטעות שכן יש לקחת בחשבון את ההיסטוריה של המוסד עם המו"ל וגם את מספר ההורדות של המאמרים .

לצד הטיעון שהחבילות מוזילות מחירים לאוניברסיטאות נטען גם  שהחבילות  משרתות גם את המו"לים שכן הן כוללות כתבי עת לא חשובים שלולא היו כלולים בחבילה לא היו נרכשים ואולי בסופו של דבר מודל החבילות לא תמיד משתלם לצרכנים

פירוט נוסף במאמר המלא (למנויים)

קובץ אקסל שכולל פירוט הפרשי מחירים ששלמו 100 אוניברסיטאות (למנויים)

Internet Society פרסמה ב- 9 ביוני  2014  את  Global Internet Report 2014 .

דו"ח זה שמשתרע על פני 146 עמודים הוא הראשון בסדרה  והוא  שופך אור על מגמות קיימות ועקרונות שימשיכו להבטיח את גידולה של רשת האינטרנט.

הדו"ח מציג מגמות וגידול, תועלת, אתגרים  והמלצות.  הדגש בדו"ח הוא על אינטרנט פתוח ובר קיימה – מה משמעות העניין?, מה היא התועלת שבכך, כיצד להתגבר על סיכונים שמאיימים  מלהפיק את מלוא התועלת  ומה מונע מהלא משתמשים  להיות מקוונים.

כיום יש  כ- 3 מיליארד משתמשים ברשת האינטרנט ברחבי העולם. לרשת יש השפעה על שירותים מסורתיים שסופקו באופן מסורתי על בסיס אחד לאחד או אחד לרבים.  היא הובילה לשירותים חדשים ויישומים על ידי מתן אפשרות לאינטראקציה של רבים לרבים. יש לרשת השפעה מהפכנית על ידי צמצום העלות של ניידות המידע , ומתן אפשרות לשירותים חוצי גבולות. ומשתמשי הרשת נהנים  היום   מהעובדה  שהרשת הפכה פלטפורמה לשירותים ומטרות מגוונות כגון:

פלטפורמה לחינוך – כ- 10 מיליון סטודנטים רשומים ל- MOOCs

בידור ומסחר אלקטרוני, ושירותים ממשלתיים.

בה באמת נוצרו דרכים חדשות לאינטרקציה  באמצעות מדיה חברתית.  ולכול אלה השלכות  חברתיות וכלכליות חיוביות.

למרות  ההצלחה ביצירת פלטפורמה גלובלית  עדיין קיימים פערים בין מדינות בכול הקשור לניסיון המשתמש  שנוצרו מסיבות פוליטיות  ןכלכליות.

המסקנה שהמודל של אינטרנט פתוח ימשיך להיות הדרך הטובה ביותר להבטיח את גידולה של הרשת והיותה ברת –קיימה.

לדוח המלא

מדי שנה  ה-  ACRL Research Planning and Review Committee   מפרסמת  מסמך על המגמות הבולטות בספריות אקדמיות. השנה לאחר הרבה דיונים וסקירות ספרות הוועדה החליטה על נושא מרכזי אחד למגמות העכשוויות – שיתוף פעולה עמוק יותר. הוועדה מצאה דוגמאות לשיתוף פעולה בחינוך הגבוה  שהספריות האקדמיות יוכלו להשתתף ולתרום.

הועדה התמקדה בקטגוריות הבאות:

נתונים ומידע – ספריות צריכות לשתף פעולה עם גופים נוספים אחראים בתחום המחקר ומענקי המחקר כדי לתמוך בתהליך המחקר.  התפתחויות אחרונות בכול הקשור ל- big data , open data  מאפשרים פיתוח יוזמות חדשות, שירותים ומשאבים שיכולים לענות על הצרכים בשלבים השונים של המחקר.

לדוגמה : כלי כמו open refine שיכול לסייע לחוקרים לעשות שימוש חוזר בנתונים יכול לשמש גם ספרנים לא רק בסיוע לחוקרים אלא גם לשימוש בספריות

שירותים דיגיטליים מותאמים אוטומטית לכל הפלטפורמות –  עיצוב רספונסיבי מאפשר לאתר אחד  באופן אוטומטי להתאים עצמו לגודל של מסך המשתמש. הרבה ספריות מתקדמות לעבר עיצוב רספונסיבי של אתרים. מגמה זו מהווה תחום הזדמנויות לשיתוף פעולה עם מחלקות לשירותי ווב. כמו כן ספריות צריכות לשתף פעולה בתחום עם ספקים כדי להגיע לעיצוב אתר  מותאם לגדלים השונים של מסכים.

פתיחות בחינוך הגבוה – הגישה הפתוחה – ספריות אקדמיות ממשיכות לתמוך בהוצאה לאור בגישה פתוחה ובנוסף מתחילות לספק תמיכה פיננסית ולקדם מקורות ומשאבים  פתוחים בתחום החינוך OER  . ההתפתחויות בתחום ה- MOOCS  פותחות  אף הן כר נרחב לשיתוף פעולה ותמיכה של הספריות.

הצלחת הסטודנט – ספריות משתפות פעולה עם גופים אחרים במוסדות האקדמיים בכול הקשור  למדד הצלחת הסטודנט. מצפים מספריות אקדמיות לראות במדדים שונים שקשורים להישגי הסטודנט והצלחתו כחלק מפעילות ההערכה שלהן .שיתוף פעולה עם גופים אחרים במוסדות האקדמיים בנושא מתחייב, ויש בו כדי להציג את ערכה של הספרייה.

למידה מבוססת קומפטנציה – קיים לחץ על מוסדות לצמצם את הוצאות הסטודנט ולפתח מודלים חלופיים להערכה שאינם מבוססים על נקודות זכות של קורסים ומדדים אחרים מסורתיים. . התוצאה שימת דגש על למידה מבוססת כישורים  שמאפשרת לספריות הזדמנות לשלב אוריינות מידע ומיומנויות מחקר בתוכנית הלימודים.

Altmetrics – היום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  – מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה., ב- 20  ביוני 2013  NISO – The National Information Standards Organization  הצהיר על פרויקט דו שלבי לפיתוח סטנדרטים בתחום ה- Altmetrics. תחום זה פותח בפני ספריות אקדמיות אפשרויות ללמד ולסייע לחוקרים בשימוש נכון במדדים אלו.

Digital humanities – משמעותו  שילוב  מחקרים במדעי הרוח במתודולוגיות מסורתיות עם טכנולוגיות דיגיטליות על מנת להשיג   מחקר אפקטיבי בתחום מדעי הרוח. ספריות אקדמיות יכולות למלא תפקיד מרכזי בסיוע לפקולטה למדעי הרוח  בתחום המחקר על ידי הוראת מיומנויות חיוניות, זיהוי וארגון מקורות מתאימים וקשר עם יחידות נוספות בקמפוס .

לדו"ח המלא

.

כלים לגילוי ידע שמאפשרים אחזור מידע ממקורות מידע  של הספרייה בתיבת חיפוש אחת  מאפשרים לספרייה לחשוף את אוספיה  ובכך מהווים כלי שיווקי חשוב לא פחות מעלונים, פוסטרים  וכו'

ארבעת הפלטפורמות הגדולות היום הן:

EDS      של Ebsco

Primo של Ex Libris

Summon  של Serials Solutions

ו- WorldCat  של OCLC

לאלה שעדיין לא בחרו – מה לבחור?

כתבה שהתפרסמה ב- 3 ביוני 2014  כוללת מידע על 4 הפלטפורמות תוך התייחסות לאינדקס המרכזי , שירותי הספרייה, מאפיינים חדשים  וייחודיים

EDS   – שירות  שה- tagline   שלו הוא" Take Discovery to the Next Level"   הוסיף לאחרונה את המאפיין Research Starters  בראש תוצאות החיפוש שמאפשר למשתמשים לראות ביבליוגרפיות ומאמרים נוספים קשורים לנושא החיפוש. ייחודו של EDS הוא בתאימות שלו עם כול מאגר ידע ו-link resolver. בנוסף ה- API   שלו מאפשר אינטגרציה כמעט  עם כול ILS

Primo – שה- Tagline שלו הוא  "Empowering Libraries to Address User Needs " הוא השירות היחיד שיש לו הסכמים לחיפוש בתכנים של Proquest  ו- EBSCO . מאפיינים חדשים יחסית הם: פרסונליזציה של תוצאות  ומאפיין הדפדוף, וייחודו של השירות הוא בפונקציונליות הגבוהה בכול הקשור ל- OPAC.

Summon  שה- tagline  שלו הוא "A Digital Front Door for the Library 's Resources"  מתאפיין באינדקס אחד מאוחד שכולל נרמול של מידע העל לפני פעולת האינדוקס. לאחרונה המנשק שלו הוא רספונסיבי לגדלים שונים של מסכים במגוון מכשירים וכול מאפייניו נגישים גם במובייל.  מאפיין חדש נוסף הוא מצאי ספרים אלקטרוניים אוטומטי במאגר הידע שלו. בעתיד הקרוב מתוכננת אינטגרציה עם התוכנה הביבליוגרפית Flow . הטכנולוגיה שלו "match and merge technology"   שכוללת את נרמול המידע לפני הכנסתו לאינדקס מאפשרת אחזור מהיר ושווה של ספקי התכנים השונים.

WorldCat   של OCLC  שה- tagline שלו הוא "Connect your library to the world" הוא  שירות גילוי הידע היחיד שמאפשר גישה ל- WorldCat . הוא מסייע למשתמשים להגדיל את הנראות של האוספים שלהם הודות לשיתוף פעולה עם  גוגל , גודרידס ווויקפדיה. התוכנה לניהול אוספים CONTENTdm מסיעת למנויים להנגיש את התכנים באוספים הדיגיטליים בכול פורמט כולל ארכיונים היסטוריים, עתונים, ספרים ומפות

לאחר בחירת תוכנה כלשהי מגיע שלב ההטמעה. כדי לא להמציא את הגלגל מחדש כדאי ללמוד מניסיון האחר. מידע מפורט  על ההיערכות לקראת שלב ההטמעה אפשר למצוא במסמכים שפרסמה אוניברסיטת הרווארד שמתכוננת בחודשים הקרובים להטמיע את primo

אם ברצונכם לקרוא ספרים אלקטרוניים ממכשירים ניידים – היום יש מגוון אופציות של אפליקציות ייעודיות לכך  עם מאפיינים שונים  וייחודיים, חלקן חופשיות,   ותוכלו לבחור  את האפליקציה שמתאימה לצרכיו.

ישנן אפליקציות עם חנויות  built in   כך שאפשר בקלות להוסיף ספרים, אחרות תומכות באחסון בענן כגון ב- Dropbox  כך שאין צורך לשמור תכנים פיזית במכשיר ואחרות עוקפות את הבעיה ומאפשרות סנכרון של ספרים במכשירים שונים ואפילו מזכירות לכם לאיזה עמוד בספר הגעתם בפעם האחרונה שקראתם את הספר ביישום זה או אחר

במסגרת המגבלות שקשורות לשימוש בחומרים אלקטרוניים של ה- Digital Rights Management  – DRM    –  טכנולוגיה שאמורה למנוע פירטיות –  ספרים שאפשר לקרוא במכשיר אחד לא ניתנים לקריאה במכשיר שני , כך שכדאי לבחור את האפליקציה המתאימה לצרכים.

כתבה  מ-20  במאי 2014 מציגה ומתארת את המאפיינים הייחודיים של  5 אפליקציות כאלה.

הידועה מכולן היא  kindle .   האפליקציות האחרות הן: Aldiko for Android , Kobo , Google Play Books ו- iBooks

אפשר למצוא בכתבה פרטים על הפלטפורמות הנתמכות על ידי כול אחת  מהאפליקציות, ועל המאפיינים הייחודיים והמעניינים של כול אחת מהן

לכתבה

בפוסט קודם כתבתי על Schema.org היוזמה המשותפת של שלושת מנועי החיפוש.  ב- 2 ביוני 2011 שלושת מנועי החיפוש הגדולים Google, Bing, Yahoo הצהירו על Schema.org – יוזמה משותפת שתומכת בשפה משותפת לתיוג מידע מובנה בדפי ווב

בעזרת Schema.org בעלי אתרים ומפתחים יכולים ללמוד יותר על נתונים מובנים, יכולים להטמיע בקלות יחסית מידע סמנטי בתוך הקוד של דפי הווב הקיימים – דפי5 html – מידע שמכונות יכולות להבין ולחלץ אותו באופן חד משמעי. בכך יסיעו למנועי חיפוש להבין טוב יותר את התכנים של דפי הווב שלהם

ב- 15 במאי 2014 במלאת כמעט 3 שנים ליוזמה התפרסמה כתבה  מעניינת בנושא בבלוג של מנוע החיפוש bing

הכתבה מסבירה את חשיבות השימוש בתיוג של Schema  והיתרונות לתיוג דפי ווב  כיום במיוחד לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות כגון אינטרנט של הדברים

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות , הבנה של פריטי המידע , אובייקטים ותכנים חשובה מבעבר. יש לכך השלכות למנועי החיפוש, למשתמשים מחפשי המידע ולאתרי הווב עצמם.

שימוש בשפת התיוג  Schema  תאפשר הבנה של פריטי המידע. הכתבה מציגה דוגמה  של שימוש בשני אלמנטים של schema – itemscope  ו- itemtype

על ההתפתחויות בתחום אפשר לקרוא  בבלוג של schema.org

לכתבה בנושא

מודל "קרא ככול יכולתך"  בספרים אלקטרוניים הוא מודל חדש יחסית . על פי מודל זה תמורת תשלום חודשי קטן עבור מנוי חודשי אפשר לקרוא מספר לא מוגבל של ספרים אלקטרוניים בפלטפורמות שונות .  שירות מסוג זה  ניתן   על ידי חברות הזנק כגון    Scribd ו- Oyster

שירות זה נתמך לאחרונה על ידי מו"לים גדולים.

HarperCollins   היה המו"ל הראשון שתמך במודל  והנגיש את רוב ספרי ה- back-list  שלו  ל-  Scribd ו- Oyster

בסוף חודש מאי 2014  גם המו"ל  Simon & Schuster   הצטרף והנגיש את ספרי ה- back list שלו לספקי שרותי המנוי של Scribd ו- Oyster.

פי דברי נשיא Simon & Schuster כול הצדדים המעורבים יפיקו תועלת מהמודל :

“Consumers have clearly taken to subscription models for other media, and we expect that our participation in these services will encourage discovery of our books, grow the audience and expand our retail reach for our authors, and create new revenue streams under an author-friendly, advantageous business model for both author and publisher,”

נראה שמו"לים גדולים נוספים-  Hachette , Macmillan, Penguin Random House   שוקלים לאמץ את המודל ויש שמועות שגם amazon  מתעניינת בו

בזמנו כתבתי על Tineye  מנוע לחיפוש תמונות מסוג אחר. מספקים למנוע תמונה מסוימת והמנוע אמור לאתר את כל האתרים ב-Web בהם נמצאת התמונה, גם אם עברה שינוי או ליטוש כלשהו באמצעות תוכנה גרפית כמו חיתוך, שינוי צבע, קול ועוד. מנוע חיפוש זה משתמש בטכנולוגית זיהוי מיוחדת ומאחוריו עומד אלגוריתם מתוחכם של זיהוי תבניות (pattern recognition) ללא שימוש בסימני מים (watermarks ) או במטא-נתונים (metadata). המנוע מנתח את התמונה שסופקה לו יוצר מעין "טביעת אצבעות" דיגיטלית לתמונה ומשווה אותה ל"טביעות האצבעות" של התמונות שבאינדקס שלו. התקנת plugin מאפשרת שימוש במנוע תוך כדי ניווט ברשת על ידי לחיצה על התמונה.

כיום אפשר לעשות זאת גם בגוגל תמונות על ידי העלאת תמונה או כתובת  URL  ולחיצה על צלם המצלמה , גם בבינג אפשר להזין URL   של תמונה ולקבל תמונות תואמות ודפים שמכילים תמונה זו מאתרים ברחבי העולם.    וישנם גם  מנועי חיפוש נוספים ייעודיים  שמציעים למשתמש תמונות דומות לתמונה מסוימת.

הבולטים בהם :

RevIMG – מאפשר להעלות תמונה או לספק URL      של תמונה מסוימת ולחפש בקטגוריות נושאיות שונות אחר תמונות דומות.התוצאה קישורים לאתרים שכוללים תמונה זו או תמונה זהה ,

IMGSEEK – מאפשר לחפש גם על פי ציור/שרטוט , כולל גם גרסה שולחנית ניתנת להורדה

Image Raider – מאפשר לעקוב אחר תמונות ממקורות שונים ולדווח איזה  אתרים עושים בהם שימוש, לאחרונה אותו צוות מפתח פיתח את offsitemetrics – כלי שמאפשר להעלות לדוגמה אינפוגרפיקה ולקבל דיווח באיזה אתרים היא הוטמעה וכמה ראו אותה.

לכתבה בנושא

בימים אלה עלה לאוויר העולם  אתר מידע  אנציקלופדי חינמי חדש מתהווה – אאוריקה

אאוריקה היא מעין משלים מתבקש לוויקיפדיה . היא פונה בעיקר לילדים בני 9-13  וגם לקטנטנים בני 4-8  אך  גם לבני נוער ומבוגרים סקרנים.

האתר משלב טכנולוגיה מתקדמת לצד חוויה של פעם . אפשר לדפדף באתר על פי  מגוון רחב של קטגוריות נושאיות, אפשר גם לחפש , אפשר לשאול שאלות  ואפשר גם לשמור ערכים

הערכים באתר קצרים וכול ערך מוצג עם תמונות ממחישות וסרטוני וידאו מהרשת.

שאלות כגון: "איך פועל המצפן? "  , "איך עובדת מדפסת תלת מימדית?"  "מכונית שנוסעת באויר . האם יש כבר? ", מי המציא את הקישורים באינטרנט?"  ועוד שאלות מסוג זה   בתחומים שונים ימצאו מענה באתר בצורה ויזואלית ומעניינת.

מאחורי אאוריקה עומד צוות קטן בראשות ד"ר נדב דפני, מייסד ומנכ"ל סטיפס. סטיפס הוא אתר הטיפים והתשובות הגדול בישראל. מאז 2006 הוא מסייע לכ-3000 שאלות יומיות ו-80 אלף כניסות ביום. הוא מכיל עשרות אלפי טיפים ומיליוני שאלות שנענו על ידי גולשים ידעניים ומומחים תחומיים. סטיפס מחולק לסטיפס למבוגרים וסטיפס לנוער. אאוריקה הוא סביבת השאלות שמשלימה אותן לילדים ולגיל הרך.

מדברי ד"ר נדב דפני על המיזם:

"אאוריקה הוא אתר מידע חינמי העוסק בשאלות של למה, מדוע ואיפה לילדים. זהו אתר שמנסה להיות לילדים מה שהיו האנציקלופדיות מעודדות הסקרנות של פעם ולהקנות להם ידע וחוויה בכל התחומים. הדגש באאוריקה הוא להציע, לצד החיפוש והסידור המסורתי של המידע, חוויה של גילוי ומפגש אקראי עם פריטי ידע מסקרנים ומגרים מתחומים שונים.

תכנים חדשים נוספים כל העת לאאוריקה על ידי המערכת. מומחים וגולשים בעלי ידע יכולים גם הם להוסיף ערכים. לילדים מאפשר אאוריקה לשאול שאלות ולקבל תשובות ממומחים ומבוגרים מתנדבים בעלי ידע המכונים "אאוריקנים". כדי לשמור על בטחונם של הילדים, מאושרת כל תשובה על ידי אנשי האתר, לפני שליחתה לילד."

והמסר של ד"ר נדב דפני  לילדים עצמם:

" אאוריקה הוא מקום לגלות בו את סודות העולם המופלא שסובב אותנו. אפשר לחפש בו משהו שמעניין אתכם או סתם להיות מופתעים באקראי. מה שרוצים לזכור ניתן לנעוץ בנעץ הירוק, שיכניסו היישר למחברת של דברים שאוהבים. בשאלות שאפשר לשאול ניתן לקבל תשובות על מה שמעניין ילדים. בקרוב ניתן יהיה גם להציע ערכים חדשים לאאוריקה ולתרום לידע הכללי" .

לאתר

.

ביום שני 12.5.2014 התקיים במסגרת "2014 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-29 ,יום עיון בנושא: " עולם המידע 2014  באינטרנט ובארגון  – חידושים, חדשנות וסיכונים "

אנו עדים היום להתפתחויות טכנולוגיות משמעותיות בתחום המידע והתעשייה הדיגיטלית.  יום העיון עסק במגוון נושאים שקשורים להתפתחויות אלה ברשת האינטרנט בארגון וגם בספרייה במגמות ובטכנולוגיות בולטות עם דגש על המלצות למשתמש בהיבטים שונים של מחזור החיים של המידע בתחומים השונים , כלים וטיפים לחיפוש מידע במנועי חיפוש ובפלטפורמות השונות וניצולו באופן יעיל בתחום האישי, החינוכי והעסקי שיווקי תוך שמירה על הפרטיות וזכויות היוצרים והימנעות ממידע מזויף ומסולף ומסיכונים.

בין הנושאים בהם עסק היום , MOOCs  big data וניתוח אנליטי,  טכנולוגיות סמנטיות בווב , בארגון ובספרייה, הרשת העמוקה לרע ולטוב, התמודדות עם איומי סייבר במישור האישי והארגוני,  אחריות משפטית ברשת וברשתות חברתיות, חידושים במנועי חיפוש, אינטרנט ורגשות , הכרנו מיזם אנציקלופדי חדש, התוודענו  לתרבות ה- makers   העולה,  ולאינטרנט של הדברים  היכן אנו היום ומה צופן לנו העתיד ?  התוודענו לשיטות לחיזויו

במשך היום התקיימו 14 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם.

להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים, סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל

ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': אחריות משפטית ברשת, איומי סייבר והתמודדות במישור האישי והארגוני

• איומי סייבר עדכניים ודרכי התמודדות ברמה האישית והארגונית , אייל סלע, אנליסט סייבר בחברת ClearSky

אייל סקר איומים הנובעים מתוקפי סייבר כגון האקרים ווירוסים, בעת שימוש במחשב במסגרת ארגונית או פרטית.  ן אייל  הציג  גם מספר דרכי התגוננות ותקריות בולטות שהתרחשו בשנה האחרונה.

למצגת ההרצאה

• אחריות משפטית באינטרנט וברשתות חברתיות , עו"ד גיא אופיר, משרד עורכי דין גיא אופיר, יו"ר ועדת מחשוב ואינטרנט בלשכת עורכי הדין

ההרצאה עסקה באחריות של בעלי אתרים וגולשים על-פי הדין בישראל. למשל, אם גולש כתב בפורום או בפייסבוק לשון הרע על מישהו, או פרסם תמונה המוגנת בזכויות יוצרים, מה האחריות של בעל האתר, הגולש, ומה יכול וצריך בעל הזכויות לעשות כדי לעמוד על זכויותיו.

מושב ב':  מגמות וחידושים ברשת ובארגון – הגישה הפתוחה, big data , שיווק וחידושים במנועי חיפוש

• הצונאמי של ה- MOOCs – האם החדשנות תשבש את מבנה החינוך הגבוה? , פרופ' נירה חטיבה  אוניברסיטת תל אביב

ההרצאה הציגה את ההתפתחות המהירה מאוד של קורסי מוק; את מעגל הציפיות, ההתלהבות וההתפכחות; את המודל העסקי; ואת האתגרים למבנה של החינוך הגבוה כפי שהוא היום .  קישור לגיליון מס' 4  של "הוראה באקדמיה" כתב עת בעריכתה של פרופ' נירה חטיבה. הגיליון כולו מוקדש לנושא ה-MOOCs

• האנציקלופדיה של הסקרנות , ד"ר נדב דפני, מנכל stips  יזם אינטרנט ואיש פיתוח

בעידן שבו אנציקלופדיה היא ויקיפדיה ושמעצמת העל של המידע האנציקלופדית מתרכזת בפאן המידעני, דומה שחוויות העלעול, הגילוי והוואו קצת נעלמה. פעם היו לנו את ״תרבות״ ו״הטכנאי הצעיר״. האם פרויקט אאוריקה המתהווה הוא המשלים המתבקש לויקיפדיה? נדב הציג את הפרויקט והדגים עקרונות, סימני שאלה ורעיונות.  לאתר אאוריקה

• אסטרטגיית שיווק בוידיאו ברשת האינטרנט, אמיר גלבוע , אוניברסיטת תל אביב מייסד ומנכ"ל GHTV STUDIO

הוידיאו ברשת (אינטרנט ואפליקציות) כבר תפס את מקומו כאמצעי המוביל בידי פרטים וארגונים  לבניית מותג, הצגת תכנים וקידום מכירות . תוכן אטרקטיבי הוא תנאי הכרחי , אך המפתח להצלחה טמון בניהול אסטרטגיה נכונה וקמפיין אפקטיבי .ההרצאה התמקדה  ב- Youtube , המהווה כיום הערוץ המרכזי להפצה של וידאו ברשת; שמענו הסבר על המהפך שעבר לערוץ שיווקי עם חיבורו לתשתית הפרסום של גוגל ; התוודענו לעקרונות המרכזיים של ניהול ערוץ, אסטרטגיה וקמפיין אפקטיבי  למצגת ההרצאה

• התפתחות החיפוש בווב וצורכי המידען : 2 קווים ישרים שלא נפגשים, ג'ודי קורן , מידענית עצמאית

האינטרנט נעשה יותר ויותר ממוקד צרכנים, וכלי החיפוש מתרכזים יותר ויותר בצרכי "המחפש הפשוט." מדי שנה החיפוש הופך להיות יותר "סמנטי" (מבוסס 'שפה טבעית') יותר "סמוי" (latent בלשון גוגל) ויותר ויותר מפוקס בפענוח הצרכים של מי שאינו יודע לחפש.

איפה זה משאיר את המידענים? בעולם שמתעניין בעיקר במיקום המסעדה הקרובה, עולם שבו מנועי החיפוש מדרגים את התוצאות לפי מספר ה"לייקים" של "חברים" ולא לפי תוכן המסמך, האם תהיה בכלל אפשרות לבצע חיפושים מדויקים ומעמיקים של מידע מורכב, כפי שעשינו בעבר? הרצאה זו הציגה  כמה מהחידושים האחרונים של מנועי החיפוש וכלי חיפוש אינטרנטיים אחרים, את כיווני ההתפתחות שחידושים אלה מצביעים עליהם, ואת השאלות שהם מעוררים   למצגת ההרצאה

• ניתוח ביג דאטה להפיכת כוח העבודה בארגון לחכם יותר –  שילה אופק קויפמן יבמ מחלקת המחקר

החדירה של מערכות שיתוף ידע ורשתות חברתיות לארגונים הולכת וגודלת, ואיתה גדלה כמות המידע שאנשים משתפים, והמידע שאפשר ללמוד מתוך מידע זה.  ההרצאה תיארה  כיצד ניתן לנצל את הביג דאטה שנוצר בארגון, במערכות עסקיות וחברתיות, לבנות ממנו מודל ידע שהוא הגרף הארגוני, ומעליו לבצע ניתוחים מתקדמים שמשרתים אפליקציות עסקיות. ההרצאה תארה  מספר סוגים של ניתוחים ואפליקציות העוזרים לארגון להפוך את כוח העבודה ל"חכם יותר".למצגת ההרצאה

מושב ג':  חדשנות ברשת ומה צופן העתיד ?

• אינטרנט ורגשות , ד"ר טובה בנסקי, בית הספר למדעי ההתנהגות, המסלול האקדמי המכללה למנהל

ד"ר טובה בנסקי וד"ר  ערן פישר הם העורכים של הספר  אינטרנט ורגשות  למצגת ההרצאה

• בורסת תחזיות ושיטות אחרות לחיזוי העתיד, ד"ר רועי צזנה,  חוקר עתידים בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. מחבר הספר החדש – "המדריך לעתיד: המהפכות הטכנולוגיות שישנו את חיינו".

האם אנו מסוגלים לחזות את העתיד? אם כן, כיצד, ואם לא – מדוע? בהרצאה הוצגו מספר דרכים פופולריות לחיזוי עתיד, והנקודות בהן הן נכשלות ומצליחות.

• המהפכה הדיגיטלית ואנחנו , בן קמינסקי , סגן העורך הראשי, אפוק טיימס ישראל

העולם השתנה, וממשיך להשתנות, בקצב חסר תקדים. הזמינות והנגישות של הידע ושל אמצעי הייצור קיצרו עד לכמעט אפס את המרחק שבין רעיון טוב לבין מיזם טוב, ותנועה שלמה של "מייקרים" יצרה קהילות שמתכנסות ביחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר. הדפסת תלת הממד, לוחות פיתוח ומחשבים בעלויות של 20 דולר, ותרבות האופן-סורס יוצרים מגמה שכל מי שרוצה לעמוד בקצב של העולם חייב להבין בהם.

זוהי תרבות ה"מייקרס". זוהי גם תרבות ה"הכל חינם". בהרצאה ראינו כיצד הכוח של הידע השיתופי הזה יכול להצעיד את האנושות שלנו קדימה בקצב חסר תקדים, ולאפשר שגשוג כלכלי, תרבותי וחברתי. באותו הזמן, הכרנו גם את אותם טכנולוגיסטים ש"התפכחו" מהקסם של אוטופיית עמק הסיליקון התחילו להיבהל מהמגמה הנוכחית, מהשלכותיה על הכלכלה, החברה והעתיד של כולנו. הבנו מדוע הם מאמינים שהמודלים כמו אלה של גוגל וויקיפדיה עלולים להרוס את האנושות שלנו, ושמענו כיצד עלול להיראות העולם שלנו אם לא נתעורר ונבין: האדם בא לפני הטכנולוגיה

למצגת ההרצאה

• עלייתו של עולם חדש  אינטרנט של הדברים , אבי איצקוביץ , מרצה, מומחה חווית משתמש XG MEDIA

העידן הבא של המהפכה הדיגיטלית המתמשכת, שנקרא Internet of Things הופך למציאות בימים אלו ממש. אבל למה הביטוי "האינטרנט של דברים" באמת מתכוון?

ה"דברים" האלו יכולים להיות מכשיר חכם כמו טלפון, נעלי ריצה או אפילו קרטון החלב במקרר. כל אלו יהיו חלק מרשת דיגיטלית מחוברת שתשפיע על  חיי היום יום של כולנו. כך לדוגמא, חיישנים ינתרו על איכות האוויר בבתינו ועד כמה אנחנו פעילים במהלך היום. בית חכם יספר לנו מתי להשקות את הצמחים, ערים חכמות יאירו את הרחובות ביעילות רבה יותר, יקבלו דיווחי מפגעים, ואף יסייעו לתושביהם למצוא מקום חניה.

בהרצאה אבי איצקוביץ הפריך  את מיתוס המקרר החכם, ולמדנו יחד כיצד חפיסת מסטיק שנרכשה בשנת 1974 החלה מהלך שהוביל לשלב החדש הזה של המהפכה הדיגיטלית.  בנוסף, אבי הציג עולם חדש של אתגרים טכנולוגיים וספר  לנו על תהליכי המחשבה ועקרונות העיצוב עבור העולם החדש, עולם ה- אינטרנט של הדברים.

• Bitcoin, כשהמטבע פוגש טכנולוגיה שוקי אהרונוביץ , קהילת הביטקוין הישראלית, מייסד קבוצת יזמות ביטקוין בישראל

בהרצאה ערכנו היכרות עם המטבע הקריפטוגרפי שמשנה את התפיסה לגבי הכלכלה המודרנית. על מה הוא מבוסס, איך הוא עובד, ומה היתרונות והמגרעות שלו. למצגת ההרצאה

מושב ד':  הרשת הסמנטית והרשת העמוקה

• החוט המשולש לא במהרה יינתק – קטלוג הספרייה כמקור לנתונים מקושרים בעידן הווב הסמנטי , אהבה כוהן, הספרייה המרכזית המכללה האקדמית בית ברל

בעולמו של מנועי חיפוש וכלים לגילוי ידע, האם נשאר תפקיד לקטלוג הספרייה? כללי הקיטלוג החדשים מנסים להביא ערך מוסף לקטלוגים ולהפוך אותם למקור מידע לעולם של ווב 3.0. נלמד איך ספריות יכולות למנף את המומחיות שלהם כדי להבטיח מקום למידע הביבליוגרפי שלהם בעולם של נתונים מקושרים ושל הווב הסמנטי?

ההרצאה סקרה את   תרומת כללי RDA ומודל Bibframe להתאמת הקטלוג לווב הסמנטי, העבודה שעושים ספריות בחו"ל לפתוח את המידע שלהם לשימוש חוזר, וההתפתחויות החזויות בספריות בארץ  למצגת ההרצאה

• הרשת העמוקה  לטוב ולרע ,  ד"ר יפה אהרוני , הספרייה למדעי החיים ולרפואה אוניברסיטת תל- אביב,  המכללה האקדמית בית ברל

ההרצאה עסקה  ברשת העמוקה על שכבותיה השונות לטוב ולרע עם התייחסות להיבט המידעני , מהי הרשת העמוקה, הסיבות לקיומה ואיך מגיעים אליה  למצגת ההרצאה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2014  מחברת  טלדן

הכנס ה- 29 של  Computers in Library 2014 התקיים ב- 7-9 באפריל  במלון הילטון בוושינגטון.

ספריות  משתנות ואפשר ללמוד מניסיונם של אחרים – בכנס הוצגו בין השאר גם יישומים ופרויקטים שנעשו בספריות ומהם ניתן להפיק לקחים וללמוד.

ההרצאות בכנס עסקו בנושאים  מגוונים כגון: שימוש בוורדפרס ליישומי הספרייה והעדפתו כאלטרנטיבה על יישומים מסחריים כגון Libguides , עיצוב מחדש של אתר הבית של הספרייה בעיצוב רספונסיבי ,כלים ויישומים בשירות הספרייה אינטרנט ובתי ספר, אפליקציות למובייל, הווב החופשי, ספרים אלקטרוניים, הרשת הלא נראית,הספרייה כמו"ל , ויזואליזציה של מידע , סטודנטים ipads ומחקר,  הטמעת אפליקציות ויישומי ווב 2.0  בספרייה כיוונים עתידיים בספרייה כגון  –  Google glass  ושירותי הספרייה ועוד..

מצגות הכנס זמינות  לצפייה והורדה

דוח ALA        2014  על מצב הספריות בארה"ב פורסם.  הדו"ח שמשתרע על פני 81 עמודים  כולל מגוון נושאים כגון: ספריות והמעורבות בקהילה, ספריות ציבוריות, ספרים אלקטרוניים וזכויות יוצרים, ספריות בתי ספר, ספריות אקדמיות, רשתות חברתיות,  ועוד.

מהדוח עולה שספריות ממשיכות להתאים עצמן לצרכים המשתנים של החברה  ומגבירות את המעורבות שלהן בקהילה.

ספריות אקדמיות ממשיכות להתמודד עם אילוצים כלכליים.  נמשכת המגמה של  שינויים בחללי הספרייה, העברת אוספים ותפקידי צוותים.

ספריות אקדמיות מגדילות את אוסף הספרים האלקטרוניים,  ותורמות משמעותית יותר מאי פעם ללמידה של הסטודנטים. מגמות אלו מבוססות על סקרים . נתונים מפורטים מסקרים אלה כלולים  בדוח  המלא.

לדו"ח המלא