כיצד משפיעות טכנולוגיות חדשות, מקורות בגישה פתוחה ובעיות תקציב על הספרנים בכול הקשור ליַעַץ – תפיסת היַעַץ, רכש ושימוש בהווה ובעתיד.
על כול אלה מנסה מחקר של SAGE שהתפרסם ביוני 2014 לענות.
שיטות המחקר כללו סקר של 482 ספרנים מרחבי העולם, מספר קבוצות מיקוד וראיונות.השאלות בסקר התייחסו לסוגי מקורות מידע שנחשבים למקורות יעץ, אילו מקורות יעץ שימושיים ביותר, המודעות של המשתמשים ליעץ ועד כמה ספרנים שבעי רצון ממודעות זאת. 58% מהספרנים שענו על הסקר היו ספרנים מספריות אקדמיות. 37% בספריות מיוחדות , 4% מספריות ציבוריות ו-1% בספריות בתי הספר.
מממצאי המחקר :
ההגדרה של היעץ משתנה מכיוון שההבחנה בין מקורות יעץ מסורתיים ומקורות מידע אחרים מטשטשת , אבל עתיד היעץ רחוק מלהיות עגום למרות התחרות מגוגל, ויקיפדיה ושאר מקורות המידע ולמרות הבעיות התקציביות. זאת מכיוון ששירות היעץ באופניו השונים – אם כשירות דלפק או שירותי יעץ למחקר עדיין חיוני מפני שהמשתמשים מוצפים בשפע של מידע וזקוקים להדרכת הספרנים לשימוש במקורות יעץ מתאימים מבלי לכנותם "יעץ". מקורות מידע אלה מגוונים וכוללים מאמרים, מאגרי מאמרים, נתונים סטטיסטיים ווידיאו וכול מקור מידע אחר שנותן מענה לצורכי המידע של המשתמשים.
מה הם מקורות המידע המועדפים:
75% מהספרנים סבורים שמאגרי מידע שכוללים מאמרים הם כלי היעץ השימושי ביותר
לאחר מאגרי מידע מקורות היעץ שנחשבים כשימושיים ביותר הם מאגרי מידע סטטיסטיים – 51% מהספרנים סבורים כך , ומאגרי מידע ביבליוגרפיים שכוללים מפתוח ותקצירים- 42%
68% מהספרנים בספריות אקדמיות ו- 50% מספריות מיוחדות מעדיפים מקורות יעץ מקוונים , ו- 60% ספרנים מספריות ציבוריות ו- 31% ספרנים מספריות מיוחדות דווחו שאין להם העדפה לפורמט מסוים .
עוד נמצא ששימוש במקורות יעץ חופשיים שכיח כמקורות מידע בתשלום. בספריות אקדמיות זה קיים בין היתר בגלל הרצון לקדם למידה מתמשכת גם לאחר סיום הלימודים.
ביחס לתקציב היעץ – מעט ספרנים דווחו על גידול בתקציב בחמש השנים האחרונות . בספריות אקדמיות וספריות מיוחדות 49% דווחו שהתקציב ליעץ הצטמצם בחמשת השנים האחרונות ובספריות ציבוריות – 65% דווחו על צמצום בתקציב . צמצום נוסף צפוי בעתיד.
נצפים שינויים עתידיים באופיו של היעץ מכיוון שספרנים רואים ביעץ כול מקור מידע אחר ולא עוד רק כלי בפורמט מודפס. ספרנים מעדיפים מקורות יעץ מקוונים מכיון שהם סבורים שאלה משרתים טוב יותר את המשתמשים ומפני שהכלים לגילוי ידע מקלים על איתורם. מבחינת הרכש- לספרנים בספריות אקדמיות וציבוריות יש העדפה קלה לאגרגטורים.