ארכיון חודשי: פברואר 2011

Google, Bing וה"רובד החברתי" בחיפוש

פורסם בתאריך על ידי
1

מנועי חיפוש משתדלים להתאים את תוצאות החיפוש למשתמש – מחפש המידע. עד כה מנועי החיפוש לקחו בחשבון יחסים בין נתונים,  כיום נראה שהם מוסיפים לתוצאות החיפוש גם יחסים בין אנשים – רובד חברתי לחיפוש.

הרובד החברתי בבינג מושתת כיום בעיקר על שיתוף פעולה עם facebook . לגוגל נכון להיום אין שיתוף פעולה עם facebook והרובד החברתי בא לידי ביטוי בשיתוף פעולה עם twitter

מנוע החיפוש   Bing הודיע על הוספת רובד חברתי לחיפוש תוך שיתוף פעולה עם facebook באוקטובר 2010 . מאז מאפיין זה עודכן וב- 24 בפברואר BING הודיע על הרחבת שיתוף הפעולה שלו עם facebook , בשלב זה למשתמשים בארה"ב .

החיפוש החברתי בא לידי ביטוי בהצגת "תוצאות Liked" של החברים מהרשת החברתית פייסבוק. כך למשל אם עורכים חיפוש מסוים בתחום התיירות ומתקבל בתוצאות החיפוש אתר  מסוים שחברים סימנו אותו כ- "like ", בתוצאת החיפוש יופיע מידע על החברים שאהבו את האתר. . מאפיין זה יכול לסייע בקבלת החלטות . כך למשל אם אנו מחפשים מכונית לקנייה ומתחת לתוצאת חיפוש מסוימת נראה שהחברים אהבו את זה – כמובן שזה יקל עלינו לקבל החלטה. באופן זה נעשה שילוב של מקור המידע הטוב ביותר – הווב, עם מנוע ההחלטות הטוב ביותר – האדם – חברים שבהם בוטחים. . שיתוף הפעולה facebook – bing משפר את תוצאת החיפוש בבינג בכל הקשור לפרסונליזציה.

כאמור לעיל , גוגל בשלב זה כולל תוצאות מ-twitter .

ומי שמעוניין בשני המאפיינים בו זמנית יכול להשתמש בתוספים לדפדפן כמו זה של Wajam, שיעשו לו את העבודה …

השאלה דיגיטלית – יוזמה חדשה של Internet Archives וספריות

פורסם בתאריך על ידי
1

קבוצה לא קטנה של ספריות בארה"ב (כ- 150 ספריות עד כה) בשיתוף עם Internet Archive הודיעו ב- 22 בפברואר על השקתו של מודל חדש להשאלת ספרים – השאלה דיגיטלית. במסגרת יוזמה חדשה זו עלה אוסף משותף של למעלה מ-80000 ספרים אלקטרוניים, רובם מהמאה ה-20 ,  ל- OpenLibrary.org . משתמשי הספריות החברות בפרויקט יוכלו לבצע השאלה דיגיטלית של הספרים תוך שימוש במחשבים ניידים, קוראים אלקטרוניים ומחשבי הספרייה ולקרוא ספרים בדפדפני ווב..

מעבר זה למודל השאלה חדש זה ישפר את השירות למשתמשי הספריות החברות וגם יגדיל את השימוש בספרים אלקטרוניים ואת רווחי המו"לים כאחד.

בסקר שנערך לאחרונה בקרב 1201 ספריות בצפון אמריקה על ידי Unisphere Research ו- – Information Today, נמצא ש- 73% מהספריות רואות גידול בביקוש למשאבים דיגיטליים , 67% מדווחים על דרישה גדלה לגישה אלחוטית , ו-62% רואים קפיצה בביקוש לגישה וובית.על פי דברי אחראים בספריות שיתוף הפעולה של הספריות עם Internet Archives ו – OpenLibrary.org היה חיוני כדי להשיג את המטרה – מענה הולם לצרכים המשתנים של הקוראים.

ספריות בארה"ב מוציאות מדי שנה 3-4 מיליארד דולר מדי שנה על מוצרים של מו"לים. על פי דברי אחראים המודל החדש לא יביא לצמצום בהוצאות אבל יביא לשימוש חכם ויעיל יותר בכל הקשור לקניה והשאלה של ספרים אלקטרוניים. כמו כן הם קוראים לספריות ברחבי העולם להשתתף בעלות האוסף הדיגיטלי כדי לאפשר גם למשתמשי הספריות שלהן ליהנות מהאוסף.

כיצד מתבצעת ההשאלה מהאוסף, מה דעתם של הספריות והמו"לים על היוזמה, מי הן הספריות המשתתפות עד כה ביוזמה ופרטים מעניינים נוספים אפשר לקרוא בכתבה המלאה

לכתבה

מדדים להערכת חוקרים וקידומם – דעות חוקרים ואדמיניסטרטורים בנושא

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

קריירה של מדען וחוקר לא יכולה להיות מתומצתת ומכומתת במספרים. איש המדע מבלה שעות אין ספור בניסויים, בהדרכת סטודנטים, בכתיבה וקריאה של מענקי מחקר וניירות עבודה, בהוראה, בארגון מפגשים, בייעוץ ועוד – וקשה לכמת פעילויות אלה.

אבל כאשר איש המדע מחפש עבודה , קידום או אפילו קביעות התחושה בקרב אנשי מדע רבים היא שמקבלי ההחלטות מייחסים משקל לגורמים שניתנים בקלות לכימות – מספר פרסומים, האימפקט פקטור של כתבי העת שבהם פרסמו, מספר הציטוטים להם זכו הפרסומים שלהם, כמה כסף השיגו ממענקי מחקר או מדדים שקשורים לפרסומים כגון h-index

סקר שערך nature במאי 2010 שם לו למטרה לבדוק כמה היבטים של הנושא כגון: באילו מדדים משתמשים במוסדות השונים להערכת חוקרים, לאיזה מדדים ניתן משקל יתר, מהי שביעות הרצון של החוקרים מהדרך בה הם מוערכים, אלו 5 מדדים להערכה מועדפים על החוקרים, והאם לאופן הערכת החוקרים השפעה על התנהגותם כך למשל אם המוסד שם דגש על מספר הפרסומים האם יש לכך השפעה על התנהגות החוקר – התמקדות במיוחד בכמות הפרסומים.

לסקר ענו 150 חוקרים . כמו כן Nature יצר קשר עם ראשי מחלקות ואנשי אדמיניסטרציה ב- 30 מוסדות מחקר ברחבי העולם לבדוק כיצד משתמשים במדדים שאוזכרו לעיל להערכת חוקרים ואיזה משקל הם מייחסים לכל אחד מהמדדים בבואם להעריך חוקרים.

מתוצאות הסקר עולה שהחוקרים סבורים שהמדדים, שלהם מייחסים אנשי האדמיניסטרציה חשיבות בהערכתם אותם,  הם:  מענקי מחקר והכנסה, מספר פרסומים , פרסומים בכתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה, ומספר ציטוטים. רוב של 63% מהחוקרים אינם שבעי רצון מהאופן בו נעשה שימוש על ידי האדמיניסטרציה במדדים אלו .

אנשי אדמיניסטרציה לעומתם סבורים אחרת…

יחד עם זאת יש לציין שלמרות חוסר שביעות הרצון הכללי של החוקרים מהמדדים להערכה, חלקם הביעו את העדפתם למדדים כמותיים ובאופן מפתיע כאשר החוקרים נדרשו לבחור מתוך רשימת קריטריונים מוצעים קריטריונים להערכה שאותם היו מעדיפים להערכתם – הם בחרו לרוב במדדים כמותיים – פרסום בכתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה, מענקי מחקר, הדרכת סטודנטים ומספר ציטוטים .

לאור זאת האתגר העומד בפני אנשי האדמיניסטרציה הוא לא לצמצם את חלקם של המדדים הכמותיים בהערכה אלא ליישמם ביתר בהירות, עקביות ושקיפות……

כיצד ? פירוט יתר ומידע נוסף בנושא אפשר למצוא במסמכים שלהלן:

תוצאות הסקר

מאמר ב-Nuture מיוני 2010 בנושא

כתבה נוספת על אוניברסיטאות באירופה והערכת חוקרים

Greplin וחיפוש ב"ענן האישי"

פורסם בתאריך על ידי
3

Greplin הוא שירות חדש שמאנדקס ומאפשר חיפוש בחשבונות האישיים במדיה חברתית – מה שמכונה לעתים ה"ענן האישי". נכון להיום השירות משתמש בשירותי הענן של אמזון.

לשירות יש גרסה חינמית וגירסה בתשלום.
הגירסה החופשית מאנדקסת תכנים מחשבונות ב-, Twitter Facebook, Gmail , Google Docs & Calendar- ו- Dropbox, LinkedIn . הגרסה בתשלום מאנדקסת מקורות נוספים כגון Evernote ו-Yammer . בעתיד תהיה אפשרות לאנדקס גם שירותים נוספים.

היישום מבקש אישור לאנדקס חומרים מהיישומים שבוחרים, ולשם כך יש להזין את שם המשתמש והסיסמה האישיים של אותו יישום. אפשר לחפש בכל היישומים שנבחרו ואפשר לסנן את החיפוש ליישום מסוים. כמו כן יש אופציות נוספות להגבלת חיפוש על פי סוגי מידע כגון הודעות, אנשים , אירועים ועוד. .

תוצאות החיפוש כוללות לא רק את הפוסטים והמסמכים האישיים מהשירותים השונים אלא גם פוסטים ומסמכים משותפים מחשבונות של חברים

לGreplin

כתבה בנושא

משאבי הספרייה עדיין בעדיפות ראשונה…

פורסם בתאריך על ידי
1

רשת האינטרנט מציעה היום לסטודנטים מגוון של מקורות מידע חופשיים בפורמטים שונים – בלוגים, אתרי ויקי, סרטי וידאו, הרצאות מוקלטות ועוד..
לכאורה מקורות אלה עלולים היו לדחוק את משאבי הספרייה, אך מסקר שנערך בארה"ב בסוף 2010 , ואשר תוצאותיו פורסמו לאחרונה על ידי Cengage Learning, עולה שמשאבי הספרייה עדיין ממלאים מקום מרכזי בתהליך הלמידה.

על הסקר השיבו 751 סטודנטים ו- 201 מרצים .
על השאלה – מהן הטכנולוגיות שהשפיעו על תהליך הלמידה בכלל – 87% ציינו את מאגרי המידע המקוונים והספריות כמשפיעים על תהליך הלמידה, 62% בחרו בבלוגים , ויקי וכו', 52% ציינו את סרטי הוידיאו וההרצאות המוקלטות ב- Youtube. ספרים אלקטרוניים וספרי לימוד אלקטרוניים זכו רק ל- 50% ופורטלים מקוונים רק ל-42% ..

גם לגבי העתיד – מאגרי מידע וספריות מקוונות נתפסים על ידי 49% מהסטודנטים ו-44% מהמרצים כמשפיעים ביותר על תהליך הלמידה…

לכתבה

(International Bibliography of Art (IBA

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הספרייה המרכזית רכשה מנוי ל – (International Bibliography of Art (IBA שיוצא לאור ע"י  Proquest.

IBA ממשיך את (Bibliography of the History of Art (BHA הכולל פרסומים שיצאו לאור בשנים 1990 – 2007  ואת (The Repetoire de la literature de l'art (RILA
הכולל פרסומים שיצאו לאור בין השנים  1975 –  1989.

BHA  ו RILA  זמינים בגישה חופשית באתר של Getty Research Institute .

IBA זמין במינשק CSA ILLUMINA וכולל מאמרים מתוך כתבי עת קבצים וכנסים, ספרים וקטלוגים של תערוכות בשפות שונות החל משלהי העת העתיקה  ועד היום.

כרגע  ממופתחות במאגר רשומות שיצאו לאור בין השנים  2008-2009 .

Proquest  מתחייבים להוסיף כל שנה  25,000  רשומות.

בראשית מרס המאגר יופיע במנשק החדש של Proquest.

המאגר נגיש מאתר הבית של הספרייה ומקטלוג אלף.

ORCID – Open Researcher & Contributer ID וסטנדרטיזציה של שמות חוקרים

פורסם בתאריך על ידי
2

ORCID היא יוזמה של ארגון ללא מטרות רווח לסטנדרטיזציה של שמות חוקרים שהשקתה הייתה באוגוסט 2010. מטרת Orcid היא להקים מערכת רישום שמות חוקרים פתוחה ועצמאית במטרה לפתור את חוסר האחידות במערכת השמות הקיימת היום. הפתרון יהיה באמצעות מזהים ייחודיים שניתנים לקישור לתנובה המחקרית של כל אחד מהחוקרים. זיהוי מדויק של חוקרים ועבודתם יתרום לשיפור תהליך הגילוי המדעי, מימון המחקר ושיתוף במישור הבינלאומי ובכך הוא מהווה אחד מאבני היסוד למעבר ממדע למדע משופר e-science – ידע אקדמי שמופץ באופן שיתופי על ידי מדענים ותשתית טכנולוגית מתאימה שמאפשרת זו.

היוזמה מושתתת על עקרונות שמדגישים מחויבות לפרטיות החוקר ולתקשורת גלובלית ופתוחה.

היוזמה נמצאת עדיין בשלביה הראשונים אך נכון לעתה , מוסדות לא מעטים כבר חברים ביוזמה ומוסדות מחקר,מוסדות מימון, אגודות, מו"לים ואוניברסיטאות שמעוניינים ביוזמה חשובה זו נקראים להצטרף ולהירשם

הרצאה בנושא יישום חווית השירות של דיסני וורלד בארגון נותן שירות.

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ביום רביעי 16.02.11 נהנו עובדי הספריות מהרצאה בנושא יישום חווית השירות של דיסני וורלד בארגון נותן שירות.
ד"ר נדב גולדשמידט, מרצה בכיר לניהול השירות מהקריה האקדמית אונו, הציג חמישה כלים בהם משתמשת חברת דיסני כדי ליצור הנאה ושביעות רצון בפארקים שלה.
דר' גולדשמידט הדגיש את התפקיד המרכזי של מחויבות ומוטיבציה בקרב נותני השירות כבסיס
למצוינות בשירות, שהרי בהיעדרן אין תשוקה לשירות ואין התלהבות לספק את דרישת הלקוח.
ההרצאה שולבה בדוגמאות ובסיפורים משעשעים מהפארקים של דיסני.
חמשת הכלים ניתנים ליישום הן בכל ארגון המעניק שירות והן בחיינו האישיים.

מתקציב אוסף הספרייה – מנויים למאגרי מידע או מנויים לכתבי עת – מה עדיף ?

פורסם בתאריך על ידי
2

ספריות ברחבי העולם כולו מתמודדות היום עם בעיות תקציביות ונאלצות לקצץ באוספים ובשירותים, ומשתדלות לעשות זו תוך פגיעה מינימלית במשתמשים.

היום יש שימוש הולך וגדל במנועי חיפוש מדעיים ובראשם גוגל סקולר ובתחום הביורפואי במאגר המידע החופשי Pubmed . לאור דפוסי שימוש אלה התעוררה שאלה בקרב ספרנים באוניברסיטת (California Santa Cruz (UCSC, בבואם לקצץ באוספים, ביחס לחשיבות המשך המנויים למאגרי מידע ביבליוגרפיים לעומת המשך מנויים לכתבי עת. טענה עיקרית שנשמעה על ידי הספרנים והסגל כאחד ומוצאת חיזוקים בספרות ובקרב ספרנים מספריות אחרות היא שלאור השימוש ההולך וגדל בגוגל סקולר  לא יזדקקו עוד למאגרי מידע שהספרייה מנוייה עליהם. ומשום כך אפשר לקצץ בתקציב המנויים למאגרי מידע לטובת המשך המנויים לכתבי עת.

כדי להתמודד עם שאלה זו נערך סקר דפוסי שימוש במאגרי מידע בקרב החוקרים באוניברסיטת California Santa Cruz בסוף 2009. התוצאות התפרסמו בגיליון סתיו 2010 של כתב העת
Issues in Science and Technology Librarianship.מטרת הסקר הייתה לזהות מאגרי מידע מועדפים על החוקרים ומדוע? מה מידת השימוש בגוגל סקולר ובמאגרים חופשיים אחרים , מה מידת השימוש בגוגל סקולר וההעדפות לעומת המאגר הרב תחומי Web of Sciences ומה היא עמדתם של החוקרים ביחס לביטול מאגרים לטובת יותר מנויים לכתבי עת .

מתוצאות המחקר:
Web of Science נמצא כמאגר שבו נעשה השימוש הרב ביותר כמאגר יחיד – 41.6%.
לא נמצא הבדל בין השימוש ב- Pubmed כמאגר יחיד – 21.5% ובין השימוש בגוגל סקולר כמאגר יחיד – 18.7% . גוגל סקולר נמצא הכלי השני הפופולרי לאחר Web of Sciences    .שמונים ושלושה אחוזים מהנחקרים משתמשים בו ו-שלושה עשר אחוזים  אחרים מתכוונים להשתמש בו בעתיד.
רוב מאגרי מידע ומאגרים ייעודיים לנושא מסויים נמצאים בשימוש מועט יחסית למאגרים רב תחומיים , להוציא את מאגר המידע Pubmed . גוגל סקולר מועדף בשל הידידותיות שלו למשתמש – קלות שימוש ומהירות תגובה. אלה שמעדיפים את Web of Sciences סבורים שהוא אמין יותר מבחינת איכות התוצאות.

אשר לשאלה מה עדיף לאור הבעיות התקציביות לקצץ/להשאיר – מאגרים או כתבי עת – 66% מהחוקרים סבורים שיש להשאיר את המנויים לכתבי עת בעוד ש-34% בחרו להשאיר את מאגרי המידע הביבליוגרפיים.

לפירוט נוסף במאמר המלא

The annual Horizon Report – 2011 מה הן הטכנולוגיות והמגמות העתידיות שישפיעו על החינוך והמחקר

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

The annual Horizon Report הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות/ טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2011 הוא השמיני בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI.

הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן: ספרים אלקטרוניים והנייד. הספרים האלקטרוניים יאפשרו מודל חדש של מנשקים – מנשקים ויזואליים ואינטראקטיביים, וטכנולוגית הנייד תמשיך לתפוס תאוצה בתחומי ההוראה והמחקר.

שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן: augmented reality (מציאות רבודה) ולמידה מבוססת משחק .

מציאות רבודה היא טכנולוגיה שמצרפת לעולם האמיתי מידע וירטואלי – תוספת של תוכן ממוחשב לשדה הראיה שלנו, שמוסיף לנו מידע על מה שאנחנו רואים בעין. על פיה באמצעות אביזר כלשהו על העיניים /אוזניים ניתן יהיה "להוסיף" למציאות שאנו רואים דברים נוספים רלוונטיים למה שאנו רואים.טכנולוגיה דינמית זו מאפשרת דרכי הוראה ויזואליים ואינטראקטיביים.

למידה מבוססת משחק תגביר את מעורבות הסטודנטים בתהליך הלמידה .

בטווח הרחוק של 4-5 שנים שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי הן:

• gesture based computing ( מחשוב מבוסס מחוות ) וניתוח תהליכי למידה.

Gesture based computing משנה את אופן האינטראקציה עם המחשבים , התקשורת עם המחשב נעשית באמצעות תנועות גוף ומאפשרת למידה עם מנשקים שונים שמדמים את המציאות, ויש לכך היבטים קוגניטיביים ותרבותיים. .

ניתוח תהליכי למידה הוא תחום מתפתח שיאפשר ניתוח נתונים באמצעות טכנולוגיות מקדמות למען הבנה טובה יותר של תהליכי הלמידה וההוראה כדי לאפשר להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכים האינדיבידואליים של הסטודנטים.

פירוט על כל אחת מהטכנולוגיות והרלוונטיות שלה לתחום ההוראה והמחקר אפשר למצוא

 

 

ספריות אקדמיות במערב ארה"ב לקראת מאגר אזורי משותף לכתבי עת מודפסים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כתבה מעניינת המספרת על מאגר אזורי משותף לכתבי עת מודפסים של ספריות במערב ארה"ב שנמצא בשלבי סיום אחרונים. מטרתו של המאגר לאחד מצאי ולצמצם כפולים ובכך לחסוך בעלויות ובמקום.

בשלב התכנון נטלו חלק בפרויקט כ- 20 ספריות ביניהן Stanford University, Arizona State University, the University of Washington and the University of Oregon . כ- 60 ספריות נוספות מתכוונות להצטרף לפרויקט בשלב הביצוע.

במסגרת הפרויקט נערך מיון ב- 150000 כרכים של 8000 כתבי עת שוטפים על פי "פרופיל סיכון" לכתבי העת השונים. קריטריונים לקביעת פרופיל הסיכון כללו בין השאר מספר העותקים ומיקומם, המצב הפיזי של כתבי העת והאם לכתבי העת יש מקבילים אלקטרוניים מספקים אמינים. ספקים אמינים למשל נחשבו אותם ספקים שיש להם הסכמי ארכוב עם Portico .

המרכז לספריות מחקר ממלא תפקיד של מתאם, ופיתוח תוכנות מתאימות. על פי דברי אחראים קיימות תוכניות לפרויקטים דומים בחוף הצפוני והדרומי .

מגמות ברשת האינטרנט ב- 2010 ותחזיות לעתיד

פורסם בתאריך על ידי
1

עם תחילתה של השנה החדשה מעניין מה היו המגמות ברשת האינטרנט בשנה החולפת ומה הן התחזיות לעתיד. בכתבה מעניינת סוקרת Paula J. Hane מגמות בשנת 2010. על פי סקירה זו אין ספק ששנת 2010 הייתה שנת המחשוב הנייד – השנה של האפליקציות. אבל יחד עם זאת הייתה גם שנת הספר האלקטרוני והקוראים האלקטרוניים.

התחזיות לשנת 2011 מלמדות על המשך ביקוש לאפליקציות של הנייד ואתרי ווב תומכי נייד, מנשקים שתומכים בטכנולוגית מגע, עניין גדל בנתונים מקושרים, דגש על ניידות של ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים מוזלים, עלייה ביישומים מבוססי מחשוב עננים , והמשך גידול בשימוש בפייסבוק.

נתונים ומגמות דומים ב- 2010 אפשר למצוא בסקירה נוספת ב-ReadWriteWeb שמונה את עשרת הכלים המובילים על פי קטגוריות שונות . גם על פיה הנייד , קוראים אלקטרוניים ופייסבוק מובילים בתחומם.

לאור נתונים אלה ותחזיות אלה ביחס לפייסבוק, נתוני StatCounter Global Stats בכל הקשור לשימוש במדיה חברתית ב-2010 מפתיעים מעט. כאשר מדברים היום על מדיה חברתית מיד חושבים על פייסבוק וטוויטר כאתרים מובילים. אולם על פי נתוני StatCounter Global Stats דווקא StumbleUpon , רשת חברתית שלא כל כך מוכרת אפילו , היא המובילה מבחינת תעבורה ופעילות בארה"ב ב- 2010 – 43% לעומת 38% שלהם זכתה פייסבוק. הנתונים מפתיעים יותר בהתייחס למספר המשתמשים בשתי המערכות –   500 מיליון  משתמשי פייסבוק לעומת 13 מיליון משתמשי StumbleUpon. בעולם כולו התמונה שונה – פייסבוק היא הרשת החברתית  המובילה עם 87% , StumbleUpon תופסת מקום שני עם 21% ו- YouTube את המקום השלישי.

נתונים מפורטים יותר אפשר למצוא בשלושת הכתבות שלהלן :

כתבה של Paula J. Hane ב- Information today

כתבה ב- ReadWriteWeb

נתוני StatCounter Global Stats

מחשוב עננים -יתרונות ובעיית ההגנה על המידע

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

NIST – The U.S. National Institute for Standards and Technology הגדיר את מחשוב עננים כ-
“a model for enabling convenient, on-demand network access to a shared pool of configurable computing resources (e.g., networks, servers,storage, applications, and services) that can be rapidly provisioned and released with minimal management effort or service provider interaction.”

ואכן מערכות מבוססות מחשוב עננים מהוות מודל חדש של יישומים להעברת שירותים. על פי מודל זה המשתמשים לא צריכים לרכוש מערכות מחשוב – ציוד ותוכנות לנהל אותם ולתחזק אותם אלא הם שוכרים אותם כשירות מספקים, והגישה לשירות זה היא דרך האינטרנט.

ארגונים משתמשים במחשוב עננים כדי לחסוך בהוצאות הון ותפעול. מודל pay as you go" " על פיו מקורות מבוססי ענן מסופקים רק כאשר המשתמש זקוק להם, מאפשר לחברות לחזות ולנהל הוצאות, לצמצם עלויות ולפשט תהליכים.

למרות היתרונות של מחשוב עננים לא כל הארגונים נותנים דעתם להיבט חשוב – שמירה והגנה על המידע שקיים בענן.

מידע על היתרונות במחשוב עננים ופתרונות לבעיות אבטחת המידע אפשר למצוא בשני המסמכים אינפורמטיביים (white papers)  של IBM שלהלן.

מסמך אינפורמטיבי כללי

מסמך אינפורמטיבי בנושא בעיית ההגנה על המידע

Art Project – פרויקט חדש של גוגל

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בראשית ינואר 2011 גוגל הודיעה על פרויקט חדש – Art Project שמטרתו לאפשר למוזיאונים להנגיש את התכנים שלהם לכול. במסגרת זו נכון להיום נגישים לציבור למעלה מ- 1000 יצירות אמנות של למעלה מ- 400 אומנים. כמו כן בעזרת טכנולוגית Street View מתאפשר למשתמש לערוך סיור וירטואלי ב- 17 מוזיאונים מובילים וביניהם :
The Metropolitan Museum of Art and MoMA, New York
The State Hermitage Museum , St. Petersburg
Tate Britain & The National Gallery , London
Museo Reina Sofia , Madrid
Van Gogh Museum , Amsterdam

הפרויקט התאפשר בזכות הטכנולוגיה ושיתוף הפעולה של גוגל עם מוזיאונים ברחבי העולם.

 

 

הזכות לחשיפה ברשתות החברתיות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מאמר מעניין של ד"ר יעקב הכט, הדן בפריחתן של הרשתות החברתיות,  ובמקום המרכזי  שהן ממלאות  בחייהם החברתיים של גולשים.

"מדינת האינטרנט" היא המדינה השלישית בגודלה בעולם מבחינת אוכלוסייתה – בשני שלישים גדולה יותר מארצות הברית. השינויים התרבותיים המהירים ב"מדינה" זו עוררו דילמות חברתיות חדשות וסתירות. מושגים כגון "פרטיות", "חשיפה", חברות", "שיתופיות" ו"אינטימיות", מקבלים ברשת משמעויות חדשות השונות ממשמעותן בעולם שמחוצה לה.

בשיח על החשיפה ידם של המצדדים בה הייתה עד כה על העליונה, לפחות על פי מספר המצטרפים השנתי לרשתות החברתיות, שבהן הנכונות לחשיפה היא התנאי העיקרי להצטרפות. יתרונה של החשיפה הוא בכך שהיא נותנת מענה לצרכים אקספרסיביים כמו הכרה, השתייכות והעצמת הערך העצמי, והיא ראויה להכרה, לזכות לגיטימית ואולי אף לחקיקה.

נשאלת השאלה, האם העצמת החשיפה תביא למות הפרטיות, או במילה עדינה יותר – להעלמתה, כפי שטוען מארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל של פייסבוק? בתשובה לשאלה זו אפשר לומר כי הזכות לפרטיות עדיין קיימת, ובסופו של דבר בני האדם הם המעצבים את החברה ואת התרבות שבהן הם חיים וגולשים, ולא רק מנהלי התאגידים ובעלי אינטרסים אחרים.

תחילתה של תופעת החשיפה כבר בחדרי הצ'אט ובפורומים, שם נקשרה התופעה באנונימיות יחסית וכונתה "Strangers in the Train". במעבר לרשתות חברתיות, שבהן מתמזגים משפחה וחברים, בידור ובריאות, עבודה ועסקים, התעצמו ממדיה של החשיפה, והיא דחקה הצידה את האנונימיות. החשיפה ברשתות אלו מבססת אמון והבנה הדדיים ביחסים הבין-אישיים, ומחייבת שקיפות גדולה יותר בחייהם.
החשיפה, שפעם נתפסה כסטייה חברתית, הופכת יותר ויותר לדמוקרטית ולנורמטיבית; כל גולש המבקש לחשוף את תדמיתו יכול לעשות זאת בכל תחום ובכל דרך שיבחר.

החשיפה ברשת, על מגוון פניה, היא אבן שואבת לגולשים בכל שלבי החיים. אין היא מחייבת תגובה בזמן אמת ומאפשרת במידה רבה שהות בזמן התגובה, המתבטאת במשפט הפופולרי"See You Later".

על החשיפה במרכזים החברתיים נאמר: "אם אתה לא שם, אתה לא קיים, ולהפך – אם אתה מאוד שם, אתה לא רק קיים, אלא גם מאוד חשוב…" במרכזים החברתיים אפשר גם לזכות ביוקרה ובסטטוס חברתי הניתן לכימות ולמדידה, כפי שמתבטא למשל במספר הכניסות ובמספר החברים ומומחש בשאלה הפופולרית: "How many 'friends' do you have?".

ה"חבר" נוסח צוקרברג (ראו "My Internet Friend") אינו בהכרח צריך להאפיל על החבר מהעולם האמיתי; חבר ברשת הוא כל מי שהגולש מכיר, ואפילו אנשים שאינו מכיר ושמתפקדים עבורו כסוג של צופים וטוקבקיסטים. באינטרנט מתרחשים במידה רבה תהליכי טשטוש הגבולות בין הפרטי לציבורי, והתפתחות הידידות בנוסח האינטימיות הקרה היא שלב נוסף בהתפתחות המושג "חבֵרוּת ברשת".

למושג "החברוּת ברשת" אין משמעות איכותית בלבד, אלא גם משמעות כמותית שאפשר להסבירה במונחים קפיטליסטיים של צבירת חברים, שכן הרשתות מבוססות בעיקר על כלכלת חינם ועל העדר אפשרות של הגולשים לצבור הון במונחים כספיים.

מפריחת הרשתות החברתיות אפשר להסיק כי מסגרות חברתיות יכולות לשגשג במצבי קונפליקט, שבמקרה של הרשתות החברתיות נע בין הצורך בחשיפה לצורך בפרטיות. עם זאת, תגובותיהם של הגולשים לקונפליקט זה אינן אחידות.

במקרה של הרשתות החברתיות המאבק הדינמי בין פרטיות לחשיפה מעצים את תהליכי מיסודה של תרבות הרשת.

לקריאת המאמר במלואו הכנסו ל"תרבות דיגיטלית":
/http://www.isoc.org.il/magazine/magazine10_1.html

פלטפורמות חברתיות בעולם העסקי – מידת הפָמִילְיָארִיּוּת, השימוש ותפיסת החשיבות וההצלחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מחקר של Center for Marketing Research באוניברסיטת Massachusetts Dartmouth שנערך השנה במסגרת מחקר אורכי (longitudinal) מקיף בנושא השימוש בפלטפורמות חברתיות שונות בעולם העסקי, מצא שמבחינת פמיליאריות, שימוש, והערכת החשיבות – מדיה חברתית נמצאת בעלייה.

שיטת המחקר הייתה סקר טלפוני שנערך בקרב חברות בארה"ב באוקטובר נובמבר 2010 . לסקר ענו 171 חברות. הסקר כלל שאלות על מידת השימוש בפלטפורמות חברתיות , הכוונה לאמץ טכנולוגיות ופלטפורמות שעדיין לא משתמשים בהם היום והערכת מידת ההצלחה עם הפלטפורמות החברתיות בהן משתמשות החברות היום. כמו כן הסקר בחן את תפיסת החשיבות של הרשתות החברתיות לחברה ואת מדיניות החברות בנושא.

ממצאים בולטים:

המחקר מצא שרשתות חברתיות ממשיכות להוביל, והן חודרות לעולם העסקי בקצב מואץ .
83% מהחברות ענו שהן משתמשות לפחות בפלטפורמה חברתית אחת. הפלטפורמה הפָמִילְיָארִית ביותר ב- 2010 היא פייסבוק . 87% מהנשאלים טענו שהיא מאוד פמיליארית עבורם. 44% טענו שפייסבוק היא הרשת החברתית האפקטיבית היחידה שהם משתמשים בה.

כמו כן ניכרת עליה בפופולריות של טוויטר – 71% דווחו שהפלטפורמה פמיליארית עבורם ו- %59 משתמשים בטוויטר למטרות עסקיות. .

יחד עם זאת הבלוגים עדיין מהווים כלי חשוב. . ב- 2010 חלה עלייה בשימוש בבלוגים יחסית לשנים 2009 ו- 2008. ל- % 50 מהחברות יש בלוג . מעבר לאימוץ הטכנולוגיה ישנן ראיות ברורות שהשימוש בבלוגים הוא אפקטיבי. הבלוגים נחשבים ככלי בשל. תפיסת הבלוגים ככלי תקשורת עם ספקים ועמיתים נמצא בעלייה. ב- 2009 18% השתמשו בבלוגים למטרה זו והיום 22% .

יש לציין שהפָמִילְיָארִיּוּת של הפלטפורמות החברתיות לא תמיד מתורגמות לשימוש כך למשל: ל- 44% מהנחקרים Myspace היא פלטפורמה פמיליארית אבל רק 6% משתמשים בה.

עוד ענו שיש כוונה להמשיך לאמץ כלים חברתיים שלא נעשה בהם שימוש היום להוציא את Myspace שלא זוכה לעניין.

מידת החשיבות שמיחסים לרשתות החברתיות בכל הקשור להצלחת החברה עלתה- במשך השנים והגיעה ל56% השנה. התשובה לשאלה האם הפלטפורמה החברתית הועילה לעסקים לרוב הייתה כן. בהקשר זה נמצאו שינויים משמעותיים לאורך זמן ביחס לפייסבוק – בשנת 2009 אחוז אלו שראו בפייסבוק כלי מוצלח שתורם להצלחת החברה היה הנמוך ביותר מבין הפלטפורמות הנבחנות – 44% בלבד, השנה האחוז קפץ ל- 84% . שיעורי ההצלחה שיוחסו לטוויטר בהקשר זה גבוהים וקבועים – בשנת 2009 טוויטר זכה ב- 82% הצלחה,. שיעורי ההצלחה של טוויטר השנה נשארו דומים לשנה שעברה.

גם בין המשתנים שימוש ותפיסת מידת החשיבות וההצלחה לא נמצא מתאם חיובי.
כך למשל: ממצא מעניין הוא שרק 5% משתמשים ב-foursquare אבל 75% רואים בו כלי מצליח. רק 6% משתמשים ב- Myspace אבל 36% רואים בו כלי מצליח עבורם.

עוד נמצא שנעשה שימוש נכבד בפלטפורמות החברתיות לגיוס עובדים. 57% דווחו על שימוש ברשתות חברתיות כגון: פייסבוק, לינקדין וטוויטר לגיוס והערכה של עובדים פוטנציאליים – שיעור דומה לשימוש שנעשה במנוע החיפוש גוגל למטרה זו.

למאמר המלא
קישור לפוסט נוסף בבלוג זה בנושא זה

Nachofoto – מנוע סמנטי לחיפוש תמונות בזמן אמת

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

עם הגידול במידע עדכני בזמן אמת  ברשת  נולד הצורך להתאים את מנועי החיפוש לסביבת המידע המשתנה. Nachofoto  בא לענות על צורך זה בכל הקשור לחיפוש תמונות ולספק תוצאות דינמיות ועדכניות "בזמן אמת" כפי שכתוב באתר :

“ With the Advent of realtime information across the web, we think now the time has come to turn image search engines more dynamic with fresh image results using powerful navigation tools. ”

ו- " Freshness! " הוא המונח שמסביר במילה אחת את מהותו של Nachofoto.

Nachofoto כפי שמעידים עליו מפתחיו  אינו מהווה תחליף למנועי חיפוש תמונות המסורתיים Google,Yahoo or Bing אלא מנוע חיפוש משלים ייעודי לתמונות דינמיות שעוברות שינוי משמעותי עם הזמן. מטבע הדברים הוא מתמקד בקטגוריות נושאיות שאפשר להגדירן כדינמיות:
בידור, חדשות, ספורט, טכנולוגיה וגדג'טים ורכב

מונחים שמוגדרים על ידי המנוע כ"מונחים סטטייים" שהמשמעות שלהם והתמונות שקשורות אליהם לא עוברים שינוי עם הזמן לא יכללו בד"כ בתוצאות החיפוש .כמו כן, על פי מה שנכתב באתר מנוע החיפוש אינו כולל באינדקס שלו תמונות מרשתות חברתיות כמו twitter , flckr ורשתות חברתיות אחרות.

בתהליך יצירת האינדקס שלו הוא משתמש במה שנקרא Load Spreading Technique כדי להקל על העומס משרתי הווב . .

מי שסבור שהאתר שלו מתאים להיכלל באינדקס של מנוע זה ורוצה בכך יכול לשלוח את הפרטים בטופס ייעודי לכך

יש לציין שכיום המנוע עדיין בגרסת ביתא והחיפוש בו כרוך בהזנת שם משתמש וסיסמה.

למנוע החיפוש