ארכיון חודשי: מרץ 2011

עלון חדש של What's hot in science – Pubget

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

בזמנו כתבתי בבלוג על Pubget – החיפוש ב- Pubget זהה לחיפוש ב-Pubmed אלא שבמקום קישורים לאתרי המו"לים וכתבי העת בהם מצויים קובצי הטקסט המלא, התוצאות הם קובצי ה- pdf עצמם.

האינדקס של Pubget כולל נכון להיום למעלה מ-20 מיליון מסמכים במדעי החיים. כולל התכנים של Pubmed .Pubget יודע לזהות את המיקום של קובצי ה- PDF בכל כתבי העת, והוא כולל מידע על המנויים של כל אחת מהספריות , אשר מספקות לו מידע זה.

לאחרונה יצא לאור עלון חדש של What's hot in science – Pubget  . העלון כולל את 15 מאמרי ה-top – המאמרים הפופולריים ביותר ב- Pubget מבין מאות אלפי המאמרים שנצפו ב-Pubget . כמו כן יש בעלון גם מספר  מאמרים שכוללים חדשות בתחום המדע.

בעתיד הכוונה להוציא לאור גיליון אחד או שניים מדי חודש. מי שרוצה לקבל את העלון  יכול להירשם באתר שמיועד לכך
תודה לדורה גטמן על המידע

לאתר העלון

אפליקציות לאקדמיה והרהורים על עתיד האפליקציות בכלל

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

כיום נשמעות תחזיות שאפליקציות נייטיב לנייד– תוכנות ייעודיות שמורידים לנייד – הן זמניות וברות חלוף שכן העתיד טמון בווב הנייד במיוחד עם פיתוחו של ה- html5 .

בווב הנייד הכוונה לאפליקציות ואתרים למכשירים ניידים שנמצאים בווב, הגישה אליהם היא דרך הדפדפן ואין צורך להורידם למכשיר הנייד. לווב הנייד מספר יתרונות – אין צורך להוריד את האפליקציות, כולן רצות על הדפדפן, לא צריך קוד שונה לכל אחת ממערכות ההפעלה של הנייד – IOS, Android, BlackBerry, WebOS אלא קוד אחיד יכול לשמש את הפלטפורמות השונות. מבחינת חווית המשתמש – החוויה של אפליקציות ווביות משתפרת והופכת להיות דומה לאפליקציות נייטיב  ויעיד על כך Gmail on the web , קיימת גם אפשרות לשימוש באפליקציות ווביות במצב לא מקוון שבה קובצי האפליקציות נשמרים במכשיר  – שימוש שבשילוב עם נתונים מקומיים  יכול להיות מאוד יעיל.

בכנס האינטרנט הישראלי האחרון למשל בפאנל המעניין בנושא האינטרנט הנייד אופיר לייטנר חזה אף הוא את השימוש שיגדל ב- html5 ובעקבות כך את דעיכתם של האפליקציות בעתיד לטובת הווב הנייד. מצד שני נשמעות דעות שונות שטוענות שלמרות שה- html5 מציע הרבה הזדמנויות הוא אינו מהווה תחליף לאפליקציות

מכל מקום , בינתיים מספר האפליקציות גדול , ויש אף חוזים ששנת 2013 תהיה שנת השיא מבחינת המכירות של האפליקציות.

גם לאקדמיה יש מספר לא מבוטל של אפליקציות למטרות שונות:
• לייעול תהליך העבודה כגון Dropbox לסינכרוניזציה של קבצים, 1password לארגון סיסמאות.
• לקריאה – קריאת קובצי pdf , ספרים אלקטרוניים ועדכוני RSS – כגון Reeder לקריאת עדכונים מגוגל רידר,   Flipboard – לקריאת תכנים מגוגל רידר, פייסבוק וטוויטר
• לכתיבה
• להצגת קבצים
• למוסיקה ועוד

רשימה ארוכה של אפליקציות לאקדמיה מסווגות על פי פונקציונליות אפשר למצוא במדריך לאפליקציות שעלה לאחרונה לאתר של MIT
הרשימה כוללת גם אפליקציות מיוחדות ל- MIT

לאתר

NLM והשקתו של פורטל חדש לבריאות סביבתית לסטודנט

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

NLM – הספרייה הרפואית הלאומית בארה"ב הודיעה ב- 21 למרץ 2001 על השקתו של פורטל חדש לסטודנט בנושא בריאות סביבתית. הפורטל חופשי ומיועד בעיקר למורים ולתלמידים בחטיבות הביניים ובתיכון.

האתר כולל קישורים לאתרים ממשלתיים ואתרים נבחרים נוספים והוא יכול להוות סביבה מהימנה ובטוחה לסטודנטים ולמורים בנושאים:

זיהום מים
זיהום אויר
כימיקלים
ושינויי אקלים

הפורטל מאפשר לסטודנטים לערוך מחקרים , לשחק במשחקים שקשורים לבריאות סביבתית, לאתר פרויקטים בנושא ולצפות בסרטי וידאו. מורים יכולים למצוא באתר קישורים לתכנים רלוונטיים.

בהודעה יש קישורים למקורות מידע מהימנים לצורכי לימוד בנושאים מגוונים אחרים

מקור זה מהווה נדבך נוסף למקורות המידע , מאגרי המידע ושאר הפרויקטים החופשיים של ה-NLM ומעיד על המגמה לספק מידע רלוונטי חופשי לחוקרים בכל הגילים. לנו הוא יכול לשמש כמקור מידע נוסף לתלמידי תיכון שבאים לעתים לחפש מידע בספרייה.

להודעה החדשותית http://www.nlm.nih.gov/news/ehsp_pr_final.html

 

לפורטל

 

Thomson Reuters מספק גישה חופשית למידע קליני בנושא חשיפה לקרינה

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

בעקבות האסון ביפן Thomson Reuters הודיע ב- 18 למרץ 2011 על כך שהוא מספק גישה חופשית למידע קליני מבוסס ראיות, ומידע לחולה,  שעוסק בהערכה וטיפול בחשיפה לקרינה .

המידע נגיש וניתן להורדה בכתובת: http://healthcare.thomsonreuters.com/radiation
והוא כולל :
מידע קליני שקשור להערכת החשיפה לקרינה
מידע קליני על תרופות לטיפול בחשיפה לקרינה
מידע קליני על הטיפול במנות יתר בהקשר של טיפול בקרינה
מדריכים לאנשים שנחשפו לקרינה או המעוניינים במידע על הסכנות בחשיפה לקרינה
מדריכים לאנשים שקיבלו טיפול לחשיפה לקרינה

ב- Thomson Reuters מקווים שמידע חופשי זה יסייע למטפלים ולאנשים שעוסקים בהתמודדות עם אתגר זה, והם מתכוונים לשתף פעולה עם ארגונים יפניים וארגונים ממשלתיים אחרים להבטיח שהחומרים שהם פתחו יהיו נגישים בקלות.

למידע נוסף בידיעה החדשותית של Thomson Reuters

לאתר המידע

הצצה לעולם הפטנטים – לאנשים שלא מהתחום

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

כתבה של אנשים מתחום הפטנטים לאנשים שלא מהתחום שהתפרסמה בפברואר 2011 עשויה לשפוך מעט אור על עולם הפטנטים כולל כמה מקורות לחיפוש פטנטים. הכתבה נכתבה בהנחה שמידע כזה חשוב שכן הרקע להמצאות מוביל לרקע על חברות שווקים ואנשים

בכתבה יש מידע בסיסי מגוון – מהו פטנט? מהי חשיבותם של פטנטים ? ההבדלים בין פטנטים וחיפושי פטנטים ועוד

הכתבה מאזכרת כמה מקורות חופשיים לחיפוש ומידע על פטנטים ביניהם:
משרד הפטנטים של ארה"ב .
משרד הפטנטים האירופי  
קישורים לאוספים של מסמכי פטנטים בארצות שונות 
סטטוס משפטי ומשפחות פטנטים 

הכתבה מתייחסת  למגבלות של המקורות החופשיים וכוללת מידע על חשיבותו של Derwent World Patent Index 

בכתבה ישנה גם הפניה למידע נוסף לאתר של האגודה הבינלאומית למידע על פטנטים  ולכתבות רלוונטיות נוספות

 

כתב העת College & Research Libraries בגישה חופשית

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

ACRL – Association of College and Research Libraries הודיע ב- מרץ 2011 שכתב העת המחקרי שלו – College & Research Libraries יהיה זמין לכול בגישה חופשית החל מה-1 באפריל 2011..

כל התכנים של כתב העת החל משנת 2007 ואילך יהיו זמינים בגישה חופשית באתר כתב העת .

לעומת זאת הגירסה המודפסת של כתב העת תהיה זמינה תמורת דמי מנוי.

פרטים נוספים על מדיניות הגישה הפתוחה אפשר למצוא בשאלות הנפוצות שבאתר של ACRL

 

 

Yometa – מנוע וויזואלי חדש – גוגל, יאהו ובינג – ביחד ולחוד

פורסם בתאריך על ידי
22 תגובות

Yometa הוא מנוע חיפוש-על שמחפש בשלושת מנועי החיפוש הגדולים: גוגל, בינג ויאהו ומציג את תוצאות החיפוש בצורה ויזואלית.

ההנחה שעמדה בפיתוח המנוע כפי שמוסבר באתר המנוע היא מחקרים (לא מצוין מקור) שמלמדים שהחפיפה בין שלושת המנועים נמוכה בשיעור של 3% כלומר 97% מהתוצאות אינן חופפות ולכן לחיפוש בו זמנית ב-3 המנועים יש ערך מוסף.

ל- Yometa מנגנון עצמאי משלו לחישוב הרלוונטיות של התוצאות המתקבלות מ-3 המנועים.
הצגת תוצאות החיפוש היא באמצעות דיאגרמת ון –שמתארת את הקשר בין הקבוצות במעגלים.

בתוצאות החיפוש מוצגים שלושה מעגלים שמייצגים את שלושת מנועי חיפוש. בדיאגרמת ון – החיתוך מבטא את השטח המשותף לקבוצות והאיחוד מיצג את השטח ששיך לכל אחת מהקבוצות. באופן זה ההצגה הויזואלית של תוצאות החיפוש מאפשרת לראות את התוצאות מכל אחד ממנועי החיפוש בנפרד ואת התוצאות המשותפות למנועי החיפוש.

בתצוגה ראשונה מוצגות 22 התוצאות הרלוונטיות ביותר בצורת סיכות. התוצאות שקרובות למרכז הדיאגרמה רלוונטיות יותר, והרחוקות מהמרכז פחות . לחיצה על כל אחת מהסיכות תציג בועה עם מידע על האתר. בצד השמאלי של המסך שורת רבועים שריחוף על כל אחת מהן עם העכבר מציגה 4 תוצאות שונות בהתאם לסדר התוצאות על פי מידת הרלוונטיות

כמו כן בצד שמאל של המסך מוצגת דיאגרמת ון מוקטנת שמאפשרת לצפות בתוצאות המשותפות למנועים השונים באמצעות החיתוך. לחיצה על נקודה כלשהי בשטח המשותף תצבע את השטח המשותף בצבע כהה יותר ותציג תוצאות משותפות למנועי החיפוש באותו חיתוך. לחיצה נוספת בשטח החיתוך – תציג את התוצאות המקוריות.

למנוע

הצצה לארכיונים הסודיים של הוותיקן

פורסם בתאריך על ידי
44 תגובות

הארכיונים הסודיים של הוותיקן (בלטינית: Archivio Segreto Vaticano), הממוקמים בקריית הוותיקן, מכילים תיעוד של כל הפעולות המרכזיות של הכנסייה הקתולית, לרבות מסמכים דיפלומטיים, הסכמים וחוזים של הכס הקדוש, ושאר מסמכים שנאספו לאורך השנים. הם גם כוללים מסמכים היסטוריים החשובים לחקר ההיסטוריה של העולם המערבי.
הארכיונים הסודיים של הוותיקן הופרדו מספריית הוותיקן במאה ה-17 בהוראת האפיפיור פאולוס החמישי, ונשארו סגורים לקהל הרחב, למשך 200 שנה עד סוף המאה ה-19.
בסירטון ניתן לקבל הצצה אל מאחורי הדלתות הסגורות של הארכיון ולצפות בפירסומו של הספר המאויר הראשון מהארכיונים הסודיים.

הכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

כ-850 משתתפים מתחומי התעשייה, האקדמיה, הממשל, החברה האזרחית והמגזר הפרטי לקחו חלק בכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי, "אלף צבעים לאינטרנט" שהתקיים ב-21-22 בפברואר 2011. הכינוס עמד השנה בסימן פרטיות והחשיפה באינטרנט, תוך הצגת הפנים הפרסומיים, הפוליטיים והחברתיים של הנושא.

מרצים מובילים בתחום מהארץ ומהעולם הציגו בפני המשתתפים הרבים את החידושים מעולם הפרסום הדיגיטלי, היחס לתקשורת האלטרנטיבית, הזכות לחשיפה ברשת, עתיד האינטרנט הנייד, מהירות שירותי האינטרנט בישראל ועוד ועוד.

ניתן לצפות במצגות המרצים, תמונות המשתתפים וצילומי וידיאו של המושבים בכנס ב: www.isoc.org.il/conf2011

שיתוף פעולה בין Biomed Central ו- OpenHelix, למען החוקרים

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

היום 15 למרץ 2011 המו"ל Biomed Central – חלוץ מודל הגישה הפתוחה בתחום ה- STM ו- OpenHelix – ספק/פורטל למדריכים בתחום הביואינפורמטיקה והגנומיקה הודיעו על השקתה של תוכנית לשיתוף פעולה ביניהם שמטרתה לסייע לחוקרים לרכוש ידע רחב יותר ותמיכה.

במסגרת שיתוף פעולה זה קישורים מתוך כתבי העת של Pubmed central יובילו את הקוראים למדריכים ווביים על כלים בתחום הביואינפורמטיקה והגנומיקה שנעשה בהם שימוש או צוטטו במאמרי המחקר.

המטרה לספק לחוקרים מקורות מידע נוספים בעת קריאת המאמרים בגישה פתוחה – מקורות שיוכלו לסייע לחוקרים להעמיק את הבנת החומר הנקרא כפי שאמר Matthew Cockerill בכיר ב- : Pubmed central:
“These links assist scientists by guiding them to relevant technical tutorials on resources which may be unfamiliar to them. Thanks to this partnership with OpenHelix, BioMed Central journals are able to make their scientific content more useful and accessible to readers.”

תוכנית מסוג זה היא במסגרת המגמה הכללית להעשיר את מאמרי המחקר בעיקר בתחום הביורפואי במידע מקושר נוסף. .

יש לציין שהחיפוש במנוע החיפוש הייעודי לביואינפורמטיקה וגנומיקה שבפורטל OpenHelix וחלק מהמדריכים חופשיים. לשאר המדריכים אפשר לעשות מנוי בתשלום.

להודעה על השקת התוכנית

לפורטל – OpenHelix

JSTOR – לא רק ארכיב דיגיטלי

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

jstor_logoל- JSTOR -מאגר כתבי עת אלקטרוניים נוספו שני אוספים חדשים (VII ,VIII).  לאוסף נוספו כתבי עת בתחום ההיסטוריה של האומנות, לימודים קלאסיים, שפה וספרות, מוסיקה ופילוסופיה, סוציולוגיה ומדעי המדינה.
עד כה, כתבי העת שנכללו במאגר היו תמיד מהכרך הראשון ומהגיליון הראשון של כל כתב עת (חלקם מהמאה שעברה) ועד שלוש – חמש השנים האחרונות.
החל מ- 2011, יהיו זמינות במאגר גם חוברות עכשוויות מלמעלה מ- 150 כתבי עת.

הספרייה מנויה על אוספי JSTOR הבאים:
(לחיצה על כל קישור, תציג את רשימת כ"ע הכלולים באותו אוסף)

  • Arts & Sciences I Collection
  • Arts & Sciences II Collection
  • Arts & Sciences III Collection
  • Arts & Sciences V Collection
  • Arts & Sciences VII Collection
  • Arts & Sciences VIII Collection

    • הגישה למאגר היא דרך :
    אתר הספרייה
    קטלוג אלף
    דף הפייסבוק של הספרייה.

    ספרים אלקטרוניים – אתרים נבחרים

    פורסם בתאריך על ידי
    22 תגובות

    בעבר כתבתי על מספר אתרים חופשיים להורדת ספרים אלקטרוניים. מספר האתרים החופשיים להורדת ספרים גדל. בפוסט מ- 25 בפברואר יש ריכוז של 45 אתרים חופשיים להורדת ספרים ממגוון נושאים .

    לרשימת האתרים

    Wylio – חיפוש תמונות ברישיון גמיש ועריכה מהירה

    פורסם בתאריך על ידי
    33 תגובות

    כאשר אנו רוצים להוסיף תמונה חינמית מהרשת לבלוג או לכול מידע אחר שאנו מפרסמים , חשוב מתוך האוסף ההולך וגדל של תמונות לבחור את התמונות שזמינות לנו חופשי במסגרת רישיון גמיש שמתיר שימוש, הפצה ושימוש חוזר בתמונה מבלי להפר זכויות יוצרים. רישיון creative commons מתיר זאת.

    תמונות חופשיות במסגרת הרישיון הגמיש  Creative commons אפשר למצוא לאחר סינון מתאים ב-flickr וגם בגוגל בחיפוש המתקדם. כדי להכניסן לבלוג או למקור מידע אחר שאנו מעוניינים, בדרך כלל יש צורך לערוך אותן תחילה בתוכנה גרפית כלשהי כדי להגיע לגודל הרצוי לנו וכו' .

    מבחינה זו מנוע החיפוש Wylio מקל עלינו את העבודה. הוא כולל מיליוני תמונות שזמינים ברישיון גמיש ב- flickr ומאפשר לנו לערוך אותם מבחינת גודל ומיקום וגם מייצר את הקוד המתאים לצורך שתילתו בבלוג או באתר אחר ברשת.

    מאחר ועל פי מה שכתוב באתר, התמונות ב-Wylio לקוחות מ- flickr כדאי לא לשכוח את גוגול והאפשרות שהוא מספק לנו במנשק החיפוש המתקדם לסינון תמונות חופשיות מבלי להפר זכויות יוצרים.

    למנוע החיפוש Wylio

    לפוסט קודם בבלוג  בנושא חיפוש תמונות במסגרת Creative commons

    ספרים אלקטרוניים, ספריות ומו"לים – הגבלות על ההשאלה

    פורסם בתאריך על ידי
    להגיבלהגיב

    ספרים בגירסתם המודפסת מתכלים לאחר תקופת זמן מסוימת ועותקים חדשים נרכשים על ידי הספריות . לעומת זאת ספרים אלקטרוניים שהופכים לפופולריים יותר ויותר אינם מתכלים, וזה מעורר את חשש המו" לים לרווחיהם.

    חשש כזה הובע על ידי המו"ל HarperCollins שטוען שספר בגרסה המודפסת מתכלה אחרי 26 שימושים וכדי לשמור על הכנסתם של המולים בעידן האלקטרוני יש להגביל את השאלתו של ספר אלקטרוני ל- 26 פעמים ולאחריו לרכוש ספר אלקטרוני חדש

    נושא זה עורר ויכוחים סביב תוחלת החיים של הספר המודפס והאם יש באמת למו"לים זכות לדרוש מהספריות לרכוש מחדש ספרים אלקטרוניים לאחר מספר מסוים של שימושים..

    על כך בכתבות הבאות::

    eBooks In the Public Library Under Fire

     Libraries should only lend ebooks 26 times

    תוכנית ה"גישה הפתוחה" של Wiley

    פורסם בתאריך על ידי
    להגיבלהגיב

    ב- 1 בפברואר המו"ל Wiley הצהיר על השקתה של Wiley Open Access – תוכנית חדשה לכתבי עת ב"גישה פתוחה".

    כתבי העת הראשונים במסגרת תוכנית זו יכללו מחקרים שפיטים בתחום הביורפואי – כולל מדעי המוח, מיקרוביולוגיה, אקולוגיה ואבולוציה. הוצאתם לאור תעשה בשיתוף עם אגודות מקצועיות בינלאומיות ש-Wiley משתף עימן פעולה.

    דוגמאות לכתבי עת במסגרת תוכנית זו Brain and behavior שיפרסם מחקרים בגישה פתוחה בתחומים מדעי המוח, פסיכיאטריה ופסיכולוגיה, Ecology and Evolution שיעסוק בתחומים אקולוגיה ואבולוציה, ו- MicrobiologyOpen בתחום המיקרוביולוגיה.

    הוצאתם לאור של כתבי העת תהיה במסגרת הרישיון הגמיש – Creative Commons Attribution NonCommercial License אשר מתיר שימוש, שימוש חוזר והפצה בתנאי שהעבודה המקורית מצוטטת כראוי ולא נעשה בה שימוש למטרות מסחריות.

    מחברי המאמרים יצטרכו לשלם עבור ההוצאה לאור של הפרסומים שלהם , ו- Wiley יציג מגוון רחב של תכניות מימון שיאפשרו למוסדות מחקר, וגופים רלוונטיים אחרים לתמוך בחוקרים שלהם שמעוניינים לפרסם בכתבי העת בגישה פתוחה של Wiley .

    יש לציין שנוסף לתוכנית זו של כתבי עת בגישה פתוחה מלאה, יש ל-Wiley גם כ- 500 כתבי עת במודל אופציונאלי של גישה פתוחה – OnlineOpen

    Journalmetrics.com – חיפוש ערכי SNIP ו – SJR של כתבי עת

    פורסם בתאריך על ידי
    להגיבלהגיב

    SNIP ו-SJR הם שני מדדים חדשים יחסית להערכת כתבי עת . בעבר אזכרתי אותם בפוסטים קודמים בבלוג. שני המדדים מבוססים על התכנים השפיטים במאגר Scopus נכון להיום 18000 כתבי עת , סדרות ספרים ו-proceedings.

    מדד SNIP משקף את האימפקט של כתב העת בתחום שלו ולוקח בחשבון גם מאפיינים של התחום הנושאי של כתב העת , לכן הוא מאפשר להשוות כתבי עת בתחומי נושאים שונים ונחשב כמדד טוב ומדויק להשוואת כתב עת מסוים עם כתבי עת בתחומו וגם מחוץ לתחומו.

    גם SJR על פי מה שכתוב באתר מאפשר השוואה ישירה של כתבי עת ללא תלות בסיווגם הנושאי.

    באתר Journalmetrics.com אפשר לחפש חופשי על פי כותר של כתב עת או מלים מתוך כותר מסוים של כתב עת ולקבל את שני המדדים SNIP ו- SJR שלהם בשנים 2007 עד 2010 . כמו כן אפשר להוריד קובץ אקסל שכולל את כל מאגר הנתונים מעודכן, נכון להיום, לספטמבר 2010 .
    באתר יש גם קישורים למסמכים ומאמרים שמתארים את אופן החישוב של המדד SNIP , התמורות שחלו בהערכת כתבי עת ב-50 השנים האחרונות , ומידע נוסף על שני המדדים

    לאתר – חיפוש ערכי שני המדדים על פי כתב עת