מסמך של הספרייה הלאומית באנגליה שהתפרסם לאחרונה עוסק בחזון הספרייה ל- 2020 – במגמות ובהזדמנויות בעשור הבא. המסמך הוא פרי מחקר מקיף וראיונות עם מומחים מהסקטורים השונים שעסקו בתחזיות הנוגעות להתפתחויות טכנולוגיות ולסביבה המשתנה והמשמעויות לספרייה.

הספרייה הלאומית באנגליה רואה את קידום הידע בעולם כשליחות, וחזונה ב- 2020 הוא להיות מובילה בסביבת המידע ולקדם את הידע לטובת הכלכלה החברה והעשרת חיי התרבות. חזון זה נתמך על ידי 5 עקרונות שיהוו את ההעדפות האסטרטגיות של הספרייה : הבטחת גישה לדורות הבאים, מתן אפשרות גישה לכל מי שמעוניין לחקור, תמיכה בקהילות מחקר, העשרת חיי התרבות של האומה ושיתוף פעולה בעולם הידע הגדל. חזון זה יתורגם לאסטרטגית פעולה לחמשת השנים הבאות.

על האופן בו תגשים הספרייה את חזונה לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בעתיד על פי המחקר ודעות המומחים אפשר לקרוא במסמך. .

ההערכה היא שעד 2020 75% מהכותרים יהיו דיגיטליים או יופיעו בשני הפורמטים דיגיטלי ומודפס. כדי לממש את העיקרון הראשון בחזונה, הספרייה שואפת לשמר תכנים דיגיטליים לטווח הארוך באופן שניתן יהיה להשתמש בהם בדורות הבאים.

דיגיטציה של תכנים תוך מציאת איזון מתאים בכל בנוגע לזכויות יוצרים היא שאיפתה של הספרייה כדי לממש את העיקרון השני של חזונה – הבטחת גישה לכל מי שמעוניין לחקור.

שירותי מחקר מותאמים לצרכים הספציפיים של החוקרים היא שאיפתה של הספרייה כדי לממש את העיקרון השלישי בחזונה – תמיכה בקהילות מחקר

שיתוף פעולה הדוק עם ארגונים ציבוריים כמו BBC וגורמים מסחריים כמו Microsoft ישרתו את הספרייה בדרך למימוש העיקרון הרביעי בחזונה – העשרת חיי התרבות של האומה

ויצירת קשר בין כל הגורמים שנוטלים חלק ברשת המידע הגלובלית ישרתו את העיקרון החמישי בחזונה – שיתוף פעולה בעולם הידע הגדל.

כיצד יתורגמו כל אלה לאסטרטגית פעולה – על כך אפשר לקרוא במסמך.

מעבר לכך מעניינות התחזיות עליהן הושתתו החזון, הדרכים להשיגו, ואסטרטגית הפעולה. תחזיות אלה כוללות :
הסביבה הטכנולוגית תשתנה באופן עקבי ומהיר
העולם המקוון יהיה דומה לווב הסמנטי – מחשבים יוכלו לנתח מידע
הציפיות ודרישות המידע של הקוראים יגדלו. בחיפושי מידע תהיה דרישה למקורות מידע איכותיים ומידע שמושתת על פעילות קודמת
יהיה גידול בתנועת הגישה הפתוחה
ומכשירי הנייד ידביקו את המחשבים האישיים ויהוו כלים רגילים לגישה לווב.

תחזיות אלה משמעותיות לגבי כלל הספריות וכדאי להיערך לכך.

המסמך המלא

וידאו בנושא

URIM הוא תוסף נחמד לדפדפן Firefox שיוצר ענן תגיות לדפי ווב שלמים או לחלקים מסוימים של דפי ווב. לאחר שמתקינים את התוסף כאשר עומדים על דף ווב מסוים ולוחצים Alt –shift-U מופיע ענן תגיות בצדו השמאלי של הדף. כדי לראות ענן תגיות מחלק מסוים של דף יש לסמן אותו תחילה ואחר כך ללחוץ על Alt –shift-U.

באמצעות ענן התגיות אפשר לראות מהם המונחים השכיחים ביותר , מה שמלמד בד"כ על התוכן. כמו כן אפשר באמצעות ענן התגיות שיוצר URIM לנווט במסמך. לחיצה על מונח מסוים בענן תאיר את המונח בטקסט. לחיצה ימנית בעכבר על המונח תאיר את כל המופעים של המונח במסמך.

להורדת התוסף URIM

כתבה בנושא

היום – 26 בינואר, יד ושם וגוגל השיקו פלטפורמה חדשה שמטרתה היא להנגיש את הארכיון של יד ושם לכלל הציבור.

בצעד ראשון זה של העלאת הארכיון של יד ושם לענן של גוגל הועברו כבר 130 אלף תמונות. חלקן עברו דיגיטציה ותיוג. כמו כן נוספו יכולות חיפוש נוספות לתמונות כולל יכולת לזהות כיתובים בתמונות באמצעות טכנולוגת OCR .

משמעות הפרויקט מבחינת המשתמשים הוא נגישות לפריטים בארכיון של יד ושם באמצעות חיפוש רגיל בגוגל ,חיפוש בארכיון באתר של יד ושם ,ואפשרות לצפות בעדוית מוקלטות של ניצולים באתר יוטיוב ששיך לגוגל.

יש לציין שמחר הוא יום השואה הבינלאומי והשקתו היום של הפרויקט, שתחילתו בשיתוף פעולה בין גוגל ויד ושם כבר לפני שלוש שנים, אינה מקרית .

הספרייה המרכזית מרחיבה את משאביה האלקטרוניים בתחום הלימודים הקלאסיים ורכשה את ה – Die Fragmente der Griechischen Historiker ואת  Brill's New Jacoby.

(Die Fragmente der Griechischen Historiker  ( FGrH הינו פרי מפעלו  של  Jacoby Felix שליקט בין השנים 1923- 1956 את מה שנותר מהכתבים של 853 היסטוריונים יוונים והוסיף לחלקם באורים קצרים.

112  חוקרים המתמחים בלימודים קלאסיים  מ – 16 ארצות ממשיכים את מפעלו האדיר של Jacoby  ומוציאים לאור את (Brill's New Jacoby (BNJ .
החוקרים עדכנו והוסיפו היסטוריונים שלא נכללו בעבודתו של Jacoby ,תרגמו חלק מהפרשנויות  הקיימות לאנגלית ,הוסיפו באורים חדשים, ביבליוגרפיות לעיון נוסף, ביוגרפיות ומפתחות.

הפרויקט אמור להמשך עד 2013   וכל חצי שנה  יעדכנו את המאגר ויוסיפו 50 – 60 קטעים של כתבי ההיסטוריונים היונים.

ניתן לחפש בכתבים בכל הטקסט או לפי שם העבודה או בביבליוגרפיה, בחלק של הבאורים ניתן לחפש לפי שם ההיסטוריון, שם העבודה,  תאריך העבודה,  נושא, מקום ועוד.

ניתן לבצע חיפושים בו זמנית ב – 2 המאגרים באמצעות  Brill Online > חיפוש מתקדם    ב-   Texts & Commentaries  מסמנים  ALL.

הגישה למאגרים אפשרית באמצעות הקטלוג או דרך אתר הבית.

כרמית ספיר-ויץ מדווחת ב"מעריב" כי הסופר אלון חילו והוצאת ידיעות-ספרים הגיעו במסגרת הסכם גישור לפשרה עם משפחתו של חיים מרגליות קלווריסקי, שדמותו מופיעה ברומן שכתב "אחוזת דג'אני". לפי הפשרה, שמו של גיבור הספר ישונה במהדורות הבאות. במקום חיים מרגליות קלווריסקי, יהיה שמו "אייזק לומינסקי", עוד הוחלט כי בכריכות הספר או בתוכנו לא ייעשה שימוש בכתב היד של קלווריסקי וכי הערת המחבר לפיה מדובר בסיפור בדיוני, ולא ביומן אמיתי, תועבר לעמודו הראשון של הספר במקום בסופו. בנוסף הוחלט כי לבני המשפחה יתאפשר להוציא ביוגרפיה בהוצאת "ידיעות ספרים" על אודות פועלו האמיתי של חיים מרגליות קלווריסקי.

 לכתבה המלאה >>

נטשה מוזגוביה, כתבת "הארץ" בארה"ב מדווחת כי המהדורה חדשה של "הרפתקאותיו של האקלברי פין" תודפס ללא המלה הפוגענית "ניגר", שמופיעה בספר לא פחות מ-219 פעמים. המלה "כושי" תוחלף ב"עבד". בספר נעשה שינוי נוסף באותה הרוח: מילת הגנאי המתארת את ג'ו האינדיאני, Injun, הומרה ב-Indian.
אך למרות הכוונות הטובות, ההוצאה לאור הוצפה בתגובות שליליות. מורים רבים מחו על השינוי בטענה שמדובר בפגיעה באותנטיות של היצירה ושהצנזור עשוי למנוע דיון פורה בכיתה על הסוגיה הרגישה. ובנוסף, אמרו, בסופו של דבר ג'ים מפסיק להיות עבד – אבל עדיין נשאר "כושי".
מייסדת ההוצאה סוזן לה-רוזה אמרה שהיא שמחה שהספר עזר לעורר דיון על משמעות השפה והשפעתה על תהליך הלמידה. אף בית ספר לא הביע בשלב זה עניין ברכישת הספר המצונזר, אך חנויות הספרים כבר שלחו הזמנות מוקדמות.

לכתבה המלאה>>