כתב עת חופשי חדש בנושא הווב הסמנטי – Semantic Web – Interoperability, Usability, Applicability

גיליון ראשון של כתב עת חופשי חדש בנושא הווב הסמנטי בשם: Semantic Web – Interoperability, Usability, Applicability יצא לאור בדצמבר 2010.

כתב העת הוא כתב עת שפיט ויתפרסם מדי רבעון . יתקבלו בברכה מחקרים ומאמרים שעוסקים בהיבט החברתי והיישומי של הווב הסמנטי. שמו מלמד על מגוון הנושאים שבהם יעסוק: שיטות וטכנולוגיות חדשות, אינטגרציה של מידע ממקורות הטרוגניים, פרדיגמות חדשות של אחזור מידע , מנשק המשתמש, טכנולוגיות לויזואליזציה של מידע ועוד..

הגיליון הראשון של כתב העת כולל הצהרות על חזונו של הווב הסמנטי , היבטים תיאורטיים ויישומיים של אונטולוגיות , אינטראופרביליות של אונטולוגיות, פיתוח תוכנה, ארגון המידע בווב הסמנטי , הווב הסמנטי וההיבט המדעי ועוד..

לתוכן העניינים של הגיליון הראשון .

 

Culturomics – גוגל ספרים ומגמות תרבות לאורך ההיסטוריה

כלי חדש של גוגל – Books Ngram Viewer מאפשר ללמוד על מגמות תרבות לאורך ההיסטוריה. הכלי מבוסס על "גוגל ספרים" ומאפשר חיפוש במסד נתונים של 500 מיליארד מילים מתוך 5.2 מיליון ספרים בתקופה 1500 – 2008 בשש שפות – אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, סינית ורוסית. תוצאות החיפוש – הצגה גרפית של שכיחותם של מונחי החיפוש לאורך השנים . שכיחות זו מאפשר ללמוד מתוך ספרים על מגמות תרבות לאורך ההיסטוריה.

כלי זה הוא פרי פרויקט מחקר של חוקרים באוניברסיטת הארוורד ובעיקר של המתמטיקאי ארז ליברמן איידן, בשיתוף עם גוגל. המחקר התפרסם בגיליון 17 בדצמבר בכתב העת science . טענתו העיקרית של ארז ליברמן איידן הייתה שעל ידי ניתוח הגידול והשינויים לאורך זמן של מלים מודפסות אפשר להבין את האבולוציה של התרבות , לבדוק את השפעתם התרבותית של אישים מסוימים לאורך ההיסטוריה ולחשוף מגמות שנעלמו לעתים מעיניהם של היסטוריונים. ניתוח זה של מידע כונה בשם : culturomics -שילוב של תרבות ומטריקה . יש לציין שמסד הנתונים ניתן להורדה ולחיפוש בכלים שייבנו על ידי המשתמשים .

עמדות החוקרים במדעי הרוח מעורבות ומהולות בהתלהבות ואכזבה. יש הטוענים שכלי זה מהווה שיטת מחקר חדשה כמותית באופייה במדעי הרוח ויש הטוענים שכלי זה יכול להיות שימושי אם לא יצטמצם רק לניתוח שכיחותם של מילים ובכל מקרה לכנותו culturomics זה יהיר מדי….

ל- Books Ngram Viewer
למאמר ב-science על הפרויקט המחקרי
לאתר Culturomics – שם אפשר למצוא קישורים רלוונטיים בנושא
לכתבה בדה –מרקר בנושא

תודה לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת ליבי למחקר בנושא

פרויקט הדיגיטציה של האנציקלופדיה לחלוצי היישוב מאת דוד תדהר

ספריות באוניברסיטת טורו בניו-יורק בשיתוף עם משפחתו של דוד תדהר , סיימו לאחרונה פרויקט של סריקת האנציקלופדיה לחלוצי הישוב מאת דוד תדהר (19 כרכים במקור) והעלאתה לאינטרנט.

המידע פתוח לצבור הרחב.

האנציקלופדיה היא מקור ביוגרפי חשוב וכוללת מידע על כ- 6000 אישים . אפשר לדפדף על פי רשימה אלפביתית של האישים ועל פי כרך ואפשר גם לחפש באתר.

תודה לחוה רמברנד
ספרנית המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן על המידע

לאתר

פרסומים במסגרת ה"גישה הפתוחה" – מהי עמדתם של החוקרים?

תנועת ה"גישה הפתוחה" הפכה לפופולרית בשנים האחרונות . מספר כתבי העת ב"גישה פתוחה" הולך וגדל וכנ"ל גם מספר ה"מאגרים המוסדיים" של המוסדות האקדמיים השונים בהם מופקדת התנובה המחקרית של החוקרים במוסדות אלו. נראה שתנועת ה"גישה הפתוחה" זוכה לתמיכת קהילת המחקר.

אבל נשאלת השאלה עד כמה החוקרים משתמשים בחומרים פתוחים אלו ועד כמה הם מפרסמים בכתבי עת פתוחים ומעלים חומרים למאגרים מוסדיים פתוחים. מהי עמדתם ביחס למהימנות החומרים הללו?

מחקר שהתפרסם בגיליון דצמבר 2010 של כתב העת Journal of Electronic Publishing שופך אור על הנושא. המחקר שנערך בתקופה יוני – אוגוסט 2009 שם לו למטרה לבדוק עמדות אלה של החוקרים והתמקד בעיקר בנושא המאגרים המוסדיים. שיטת המחקר הייתה סקר בקרב קבוצת מדגם אקראית שכללה 532 חוקרים בתחומי מדעי החברה והטבע מ- 20 מוסדות אקדמיים באירופה וצפון אמריקה .

מממצאי המחקר עולה שעדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקרב החוקרים ביחס לפרסומים בגישה הפתוחה – רוב המשתתפים במחקר השתמשו בפרסומים בגישה פתוחה כקוראים, למרות שלא כולם מעריכים אותם כמהימנים באותה מידה כמו פרסומים מסורתיים. גם אלה שטענו שהם רואים את פרסומי הגישה הפתוחה כמהימנים פחות ממחציתם פרסמו את עבודתם במדיום זה .
רוב המשתתפים במחקר אמרו שהם יקבלו בברכה הליכים קפדניים יותר להכללתם של חומרים במאגרים מוסדיים . הליכים קפדניים אלה יגדילו את אימונם במאגרים מוסדיים ואת נכונותם להעלות חומרים למאגרים אלו. הם הביעו נכונות גם לסייע בהליכים אלו.

לאור ממצאי המחקר מסתבר שלמרות ההתקדמות בנושא פרסומים בגישה הפתוחה , הדרך עדיין ארוכה, במיוחד בכל מה שקשור למאגרים המוסדיים, וכדי לזכות באמון ובתמיכה של הקהילה המדעית המחקרית כולה יש לנקוט במספר צעדים שיבטיחו את איכות המידע המתפרסם

למאמר המלא

חטיף, שתייה וספר: מכונה אוטומטית להשאלת ספרים

בעוד בעולם מתרחבת מגמת הספרים האלקטרוניים, בשבוע הבא תיפתח בישראל הספרייה האוטומטית הראשונה – "הספריומט", שיוצב בסמוך לספרייה העירונית בראש העין.
הספריומט  יכיל כ-200 כותרים ויאפשר השאלה באמצעות הטלפון הנייד, 24 שעות ביממה.

מנויי הספרייה יוכלו לעצור בין הקניות השבועיות או לאחר יום העבודה, ולשאול או להחזיר ספרים שהוזמנו מראש באינטרנט. זה אולי לא ישבור את מבצעי מכירות החיסול ברשתות הספרים,  אבל במשרד התרבות והספורט מקווים שהפיילוט הראשון יהפוך את הספריות הציבוריות נגישות יותר לציבור.
הזמנות הספרים יתבצעו באתר הספרייה העירונית. בהמשך תושק גם אפליקציה מיוחדת
לאייפון ולטלפונים סלולריים שבה יוכלו המנויים להזמין את הספרים און-ליין. לאחר מכן,
יקבל המנוי הודעת SMS או דוא"ל.
"חשבנו על פתרון כיצד לעודד את השאלת הספרים גם שלא בשעות הפתיחה, אלא 24/7", מסבירה ריקי כרמל, מנהלת הספרייה בראש העין. "אנחנו נבדוק אילו ספרים הלקוחות שלנו אוהבים, ולפי זה נבצע את הרכש. אנחנו מקווים מאוד ליצור פופולריות וחזרה לקריאה, אולי גם עבור מי שזמן פנוי לא בנמצא עבורו".
בתקופה הקרובה תוצב המכונה לתקופת הרצה בתוך הספרייה העירונית. בהמשך יועבר ה"ספריומט" אל מחוץ לספרייה, ולבסוף – לאחד ממרכזי הקניות בראש העין. הכוונה היא להקים רשת מכונות אוטומטיות נוספות לספרים, שיוצבו ברחובות המרכזיים של השכונות המרוחקות מהספרייה
מנהלת הספרייה מסבירה כי "בעולם מאוד מהיר ואינטנסיבי, שהכל קורה פה ברגע, אני חושבת שאדרבא – יש מקום של כבוד לספר ליד יתר המוצרים הנרכשים. אנחנו חושבים איך להביא את הקהל שלנו לקרוא ספרים גם בדרך אחרת".

לכתבה

ממעבדות גוגל – Body Browser – מודל תלת ממדי של גוף האדם

Body Browser של גוגל הוא מודל תלת ממדי של גוף האדם. המודל שהושק ב- 16 בדצמבר הוא בדמות אישה ומאפשר למשתמש בעזרת הסמן לנווט בין חלקי הגוף השונים, לקלף שכבות ולראות את מבנה השרירים, כלי הדם והעצבים. לחיצה על אופצית labels מקשרת למידע מתוך ספר ביולוגיה על כל איבר בו נמצאים.

אפשר לשתף את מה שרואים על ידי העתקת הקישור של אותו חלק שרואים. בעתיד הקרוב יתווסף מודל בדמות גבר.

לסטודנטים לרפואה מודל זה יכול להוות תחליף לרישומים סטטיים בספרי רפואה או למודלים תלת ממדיים אחרים שעלותם גבוהה.

השימוש במודל שנמצא עדיין בגרסת ביתא מצריך דפדפן שתומך ב- WebGL כמו Google Chrome Beta

International Encyclopedia of Human Geography

האנציקלופדיה International Encyclopedia of Human Geography בהוצאת  Science Direct התווספה לאחרונה לאוסף האנציקלופדיות האלקטרוניות שבספרייה המרכזית.

האנציקלופדיה כוללת קשת רחבה של נושאים בגיאוגרפיה ובנושאים נלווים כמו למשל תורת האקלים,מדעי הסביבה,קרטוגרפיה ו GIS, גיאוגרפיה אורבנית,גיאוגרפיה פוליטית,גיאוגרפיה תרבותית וחברתית,גיאוגרפיה פמיניסטית,גיאוגרפיה ופילוסופיה ועוד.

ניתן לאתר מידע ע"י דפדוף ברשימת כותרים מחברים ונושאים או באמצעות חיפוש מתקדם לפי שדות.

לכל רשומה קישורים למאמרים  באותו נושא מתוך כתבי עת שכלולים ב  – Science Direct  ובטקסט מלא (במידה ולספרייה יש מנוי) וגם קישורים לערכים אחרים באנציקלופדיה .

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה וגם מהקטלוג.

עיתון "מעריב" התווסף לאתר עיתונות יהודית היסטורית

מעריב, מהחשובים שבעיתונים היומיים של ישראל בעבר ובהווה, התווסף לאתר. זהו העיתון השני במאגר 'עיתונות יהודית היסטורית' שהוא עיתון פעיל, וממשיך להתפרסם בימים אלה (העיתון הראשון הוא ה-Palestine Post, ששינה את שמו ל-Jerusalem Post ב-1950).

בשלב זה הועלו לאתר שני העשורים הראשונים של העיתון (1948-1968) עם כמה חודשים חסרים המושלמים בימים אלה. נכון לעכשיו 74,558 מעמודי מעריב זמינים באתר מה שהופך את העיתון לשני בגודלו (מבחינת מספר עמודים) לאחר "דבר".
זהו העיתון ה-19 המתווסף לאתר, והעיתון העשירי בעברית.

לעיתון

עיתונים נוספים שהתווספו לאתר לאחרונה הם: "חבצלת" ו"השקפה"

מדריך לחיפוש בממשקי העיתונים השונים

הגישה למאגר "עיתונות יהודית היסטורית" דרך אתר הבית של הספרייה > מאגרי מידע.

איגוד האינטרנט הישראלי – פיקיוויקי והנצחת יופיו של הכרמל

בזמנו כתבתי על פיקיוויקי – מאגר שיתופי לתצלומים בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. הפריטים במאגר נתרמים ומוזנים למאגר על ידי כל מי שמצויה בידו תמונה רלוונטית שיש בה עניין לציבור.. הזנת התצלומים על ידי הגולשים מתבצעת באמצעות מערכת פשוטה כתובה בעברית. השימוש במאגר חופשי לכל, במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים.

יתרונותיו הגדולים של המאגר ביחס לתצלומים וקבצי מדיה רבים אחרים בווב המתעדים את מדינת ישראל וארץ ישראל הם:
א. שימוש במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים
ב. החומר מאורגן בצורה שמאפשרת את אחזורו בקלות תוך שימוש בשיטות מיון וקטלוג מתקדמות

איגוד האינטרנט הישראלי שהוא אחד השותפים למיזם פרסם לאחרונה בעלון "עדכון פעילויות איגוד האינטרנט הישראלי" מדצמבר גיליון 116 – קריאה לכל מי שבידו תמונות שיכולות לסייע בהנצחת יופיו של הכרמל , להעלות אותם למאגר פיקיוויקי.

מידע על הכללים להעלאת תמונות למאגר
למאגר התמונות
לקריאת איגוד האינטרנט הישראלי להנצחת הכרמל

מנוע החיפוש Blekko ופילוח הווב

מנוע החיפוש BLekko אימץ לו את הסיסמה Slash the Web . ואכן המאפיין הייחודי שלו הוא סינון תוצאות החיפוש על ידי שימוש ב-Slashtags Slashtags מאפשרים למשתמש למקד את החיפוש על ידי שימוש בהגבלות מסוימות בהתאם למה שמופיע אחרי ה- / .קיימים במערכת Slashtags מוכנים ומשולבים במערכת כגון: : – flickr/, youtube /, maps/, people / שמאפשרים למשתמש לסנן את תוצאות החיפוש על פי סוג מסוים של אתרים. קיימים גם מאות Slashtags נושאיים. כמו כן המערכת מספקת למשתמש אופציה להגדיר Slashtags משלו, שיאפשרו חיפוש רק באותם אתרים שיוגדרו על ידי המשתמש. למשתמש שיוצר Slashtags יש אפשרות לשמור את ה- Slashtags כפרטיים או לשתפם ואף להתיר את עריכתם על ידי אחרים.

אפשר לשלב בשאילתת החיפוש מספר Slashtags. פירוט נוסף על אופן השימוש במערכת אפשר למצוא במערכת העזרה באתר.

בחירת אתרים נבחרים על ידי המשתמשים והגדרתם כ- Slashtags מאפשרת למטב את תוצאות החיפוש תוך ניצול חוכמת ההמונים, וזהו ייחודו של BLekko. מאפיין זה אמנם קיים במנועי חיפוש מותאמים אישית אבל ייחודו הנוסף הוא באפשרות לשלב סוגים שונים של Slashtags חלקם מובנים במערכת

למנוע החיפוש