docjax מנוע חיפוש שנמצא עדיין בגרסת ביתא לחיפוש מסמכים בווב החופשי . מחפש מסמכים בפורמטים: DOC, PDF, XLS, PPT עם אופציה להורדת המסמכים.

בתוצאות החיפוש מתקבלת רשימה אחת עם כל הקבצים . יש אפשרות לעדן את תוצאות החיפוש על פי סוג אחד של מסמכים.

מאפיין מיוחד שיש למנוע היא האופציה לראות את המסמך לפני שמורידים אותו . ליד כל אחת מתוצאות החיפוש צלם לציון הפורמט של המסמך .המנוע כולל כמה מאפיינים של ווב 2.0 כגון: אפשרות לציין חוות דעת חיובית של המשתמש על התוצאה על ידי לחיצה על הכפתור "love it", דפדוף בענני תגיות, אפשרות לראות את החיפושים האחרונים שנעשו במנוע, חיפושים פופולריים ביותר ועוד..

האפשרות לחפש את כל סוגי המסמכים בו זמנית והאופציה לצפייה מוקדמת במסמך מהווים יתרון על פניי חיפוש קבצים בגוגל או ביאהו . טכנולוגית AJAX בא משתמש המנוע תורמת לידידותיות השימוש בו והיא כנראה העניקה לו את שמו.

במעט החיפושים שערכתי במנוע קיבלתי תוצאות רלוונטיות טובות.

לאתר המנוע

ספרים וכתבי יד עתיקים נשמרים בספריות, אבל לא תמיד נגישים למשתמשי הספרייה מהסיבה הפשוטה ששימוש יום-יומי עלול לגרום נזק לפריטים יקרי ערך אלו.

כדי לפתור את הבעיה יזמו את טכנולוגית TTP- Turning the pages שמאפשרת למשתמשים לדפדף בגרסה וירטואלית של הספרים. British Library הייתה החלוצה בתחום ואפשרה למבקרים בספרייה, ולציבור הרחב, תוך שימוש בתוכנה מסוימת, לדפדף וירטואלית בספרים . NLM שיכללה את הטכנולוגיה ופיתחה גרסה וובית של TTP .

הגרסה הוובית אינה מצומצמת עוד למקום פיזי מסוים, אלא מאפשרת למשתמשים בכל דפדפן וללא צורך בתוכנות נוספות, בכל רחבי העולם לדפדף בספרים. יש אפשרות לצפייה בהגדלה ולהדפסה.

ספריות נוספות החלו להשתמש אף הן באותה טכנולוגיה.

על הפרויקט והטכנולוגיה
לאתר הספרים העתיקים של ה- NLM
פוסט מעניין שכתבה רחל שיאון על Turning the pages  ב-British Library

אוסף פייטלוביץ ממוקם בספרייה המרכזית של אוניברסיטת תל אביב בקומה ב' ונפתח מחדש לקהל.

בשנת 1974 קבלה אוניברסיטת תל-אביב מעירית תל-אביב את אוספו המדעי של ד"ר יעקב פייטלוביץ. היום האוסף נמצא בספרייה המרכזית באוניברסיטה.

ד"ר יעקב פייטלוביץ נולד בשנת 1881 בלודג' שבפולין ונפטר בשנת 1955 בתל אביב. הוא למד מזרחנות והיה בקיא בשפה העברית, שפות אירופאיות שונות, וכן השפות באתיופיה, כמו: געז, אמהרית, תיגרית ועוד. הוא הקדיש את חייו ליהודי אתיופיה החל משנת 1904, אז הגיע במשלחת מחקר לאתיופיה, ועד לאחרית ימיו. הוא תרם רבות לבניית הזהות העצמית של אנשי "ביתא ישראל". פעילותו היוותה, למעשה, בסיס להעלאת אנשי הקהילה לארץ במסגרת "מבצע משה" ו"מבצע שלמה".

ד"ר פייטלוביץ עסק בעיקר בחינוך ויסד בתי ספר לאנשי "ביתא ישראל". הוא חקר גם את המנהגים הדתיים של אנשי "ביתא ישראל", הצליח להשפיע עליהם להתקרב למצוות היהדות והכיר להם את התלמוד, עד כדי כך, שבהשפעתו שינו בני "ביתא ישראל" את מנהגיהם הדתיים. הוא חיזק את יהודי אתיופיה ונתן להם תקווה בהתנגדותם למיסיונרים, שביקשו לנצרם. לשם כך כתב חמש איגרות: אגרת פלשים, אגרת שלום, אגרת מבשר, אגרת תנחומים ואגרת אחווה, וחילק אותם בכפרים, עם קריאה ליהודים להישאר בדתם היהודית ולא להיכנע ולהתנצר.

האוסף כולל:

• מאות ספרים בנושא קרן אפריקה ואתיופיה.

• כ-40 כתבי יד בשפות אתיופיות.

• ארכיון היסטורי בנושא יהדות אתיופיה.

הארכיון ההיסטורי כולל: כתבי עת, תדפיסים ועיתונים, תצלומים, אלפי מסמכים בשפות שונות, כרוניקות של מלכי אתיופיה ומסמכים היסטוריים אחרים, מסמכים שונים וספרי דת, יומנים שלו, מפות של אתיופיה, מסמכים ומכתבי תנחומים לזכרו, הספדים מהאזכרה של ד"ר פייטלוביץ ועוד.

שעות הקבלה באוסף הם:

יום א' בין השעות 14 – 18.

יום ג' בין השעות 9 – 13.

Bookase הוא שירות חופשי בווב שמשווה מחירי ספרים משומשים וחדשים בחנויות מקוונות ברחבי העולם, שכוללות למעלה מ- 150 מיליון ספרים.

במנשק החיפוש הבסיסי אפשר לחפש לפי ISBN , מחבר או מילות מפתח. בחיפוש המתקדם אפשר לחפש גם על פי כותר. אפשר גם לדפדף על פי קטגוריות נושאיות.

במנשק תוצאות החיפוש, לחיצה על הכפתור "compare prices" מציגה רשימה המשווה את מחירי הספרים בחנויות השונות , כולל מצב הספר (חדש, משומש) , דמי משלוח וקישור לחנות המקוונת דרכה אפשר לרכוש את הספר. כפי שמצוין באתר דמי משלוח כדאי לבדוק בחנות עצמה.

רשימת הספרים מחולקת על פי מספר קטגוריות : ספרים זולים ביותר, ספרים שימושיים, ספרים חדשים וספרים להשכרה.

רכישת הספרים מתבצעת דרך חנויות הספרים. Bookase הוא רק שירות מכוון.

לאתר המנוע

כתבי עת שפיטים שימשו ועדיין משמשים אינדיקטור חשוב להערכת מאמרים. חוקרים נהגו ונוהגים להסתמך על מספר כתבי עת רלוונטים בתחום על מנת להתעדכן. אבל עם הגידול בקהילה האקדמית גדל גם מספר כתבי עת והפרסומים – כך למשל ב- Pubmed התפרסמו למעלה מ- 800 אלף מאמרים חדשים בשנת 2008. הבעיה הניצבת בפני החוקר היא איזה מאמרים לקרוא?

המצב מחייב מסננים טובים לספרות המדעית. האימפקט פקטור למרות המחלוקות והביקורת שהתעוררה לאחרונה סביבו, שימושי להערכת כתבי עת. כמו כן מדדים מתוחכמים יותר תפסו את מקומם לאחרונה, אבל הם לא פותרים את הבעיה העיקרית – הערכה ברמה של מאמר ולא ברמה של כתב עת .

מאמר שהתפרסם ב- PLoS Biology בנובמבר 2009 – Article-Level Metrics and the Evolution of Scientific Impact– מציג בצורה יפה את הבעיה . הוא מציע מספר מדדים שיכולים להעריך מאמר בודד – יתרונות, בעיות וחסרונות של כל אחד מהמדדים.

בין המדדים המוזכרים במאמר – סטטיסטיקות של שימוש והורדות של מאמרים ושמירת המאמרים בספריות אישיות של החוקרים.

במקביל לתוכנות הביבליוגרפיות המסורתיות כגון Endnote, Refworks היום גדל מספר הכלים החופשיים שמאפשרים לחוקרים לשמור את המאמרים החשובים להם, ובכך יכולים לספק נתונים שיש בהם להעריך מאמר ללא כל מאמץ מצד החוקרים.
כלים כמו Zotero, Citeulike, Connotea ו- Mendeley שמאפשרים לחוקר לשמור בתיקיות אישיות מאמרים תוך כדי דפדוף בווב הם רק מספר דוגמאות לכלים אלו.

כאמור, לכל אחד מהמדדים להערכת מאמר בודד שמוזכרים במאמר יש יתרונות, בעיות וחסרונות, אבל מחבר המאמר סבור שהגישה של איסוף נתונים מתהליכים שהם ממילא חלק ממהלך עבודתו המחקרית של החוקר יש לה יותר סיכויים להצליח.

כמו כן הוא  מצדד במאמצים להשתמש במגוון שיטות להערכה ברמת המאמר, ללא הנחות מוקדמות איזה מהם הוא יעיל יותר. משתמשים שונים זקוקים למידע שונה וייקח זמן עד שמדד מסוים יוכיח עצמו כשימושי.

מחבר המאמר תומך בטענה שהדרך הטובה להתמודד עם התפוצצות המידע היא לבנות מסננים טובים יותר. היום לא די להסתמך על כתבי העת כמסננים אלא הגיע העת להתחיל להעריך מאמרים בזכות עצמם .

הבעיה היא לבנות מסננים טובים. בו בזמן אנו יכולים להשתמש בכלים זמינים, רשתות וכלים שמושתתים על רשתות על מנת לסייע במשימה.

פירוט על הכלים והאמצעים השונים – יתרונות וחסרונות במאמר המלא.

ביום ג'  15.12 התקיים יום פתוח באולם הקריאה החדש של אוסף וינר.
ליום הפתוח הגיע קהל מגוון: חוקרים המתעניינים בתחום, ספרנים ומידענים, סטודנטים, עובדי אוניברסיטה ובעלי עניין מחוץ לקמפוס. המבקרים שמעו הרצאה על האוסף ועל השירותים הניתנים בו ונהנו מכיבוד (צנוע).

אוסף וינר הינו אוסף מיוחד בנושא אנטישמיות, שואה ופשיזם.
ראשיתו של האוסף בשנות ה 30 של המאה ה 20 במרכז אירופה ונכללים בו  ספרים, כתבי עת, מסמכים, עדויות ומוצגים מתקופת הרייך השלישי (דוגמת המשחק האנטישמי: JUDEN RAUS, אשר רפרודוקציה שלו מוצגת בכניסה לאולם).

בשנות ה 80 הועבר האוסף לאוניברסיטת תל אביב ומוקם בבניין משלו. עקב עבודות שיפוצים נסגר האוסף לקהל והגישה לחומרים מוגבלת.

בסיוע קרן מינרבה נפתח אולם קריאה חדש הממוקם בקומת המרתף של הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי.
לאולם זה הועברו ספרים אשר היו בעבר מאוחסנים במדפים סגורים.
מדובר בספרים אשר נרכשו מאז הגיע האוסף לתל אביב ועומדים כיום לרשות קהל המשתמשים, לעיון ולהשאלה.
לצד החומר הספרי מוצגים באולם כתבי עת עדכניים בתחומי האוסף.

אולם הקריאה המואר והמרווח פתוח לקהל בימים א-ה בין השעות 10.00-16.00.
האולם מאוייש על ידי ספרן וניתנים בו שירותי יעץ והשאלה.
לרשות המשתמשים כורסאות ישיבה נוחות, מחשבים חדישים עם גישה לאינטרנט ואפשרות להשתמש במחשבים נייידים.

לאתר אוסף וינר

מיקרוסופט השיקה לאחרונה מנוע חיפוש מדעי חדש, שנמצא עדיין בשלב ביתא – Microsoft Academic Search.
כאשר נחפש חומר מדעי – מאמרים, חוקרים, כנסים וכתבי עת כדאי לזכור גם אותו.

בחיפוש הבסיסי אפשר לחפש על פי כל אחת מ-4 הלשוניות שמייצגות קטגוריות -אובייקטים: papers, authors, conferences, journals, ולהגביל את החיפוש על פי שנים. על פי מה שכתוב באתר המאגר של המנוע מכסה 3,947,446 papers שלקוחים מכנסים וכתבי עת.

אם נחפש על פי קטגוריה מסוימת נקבל בצד תוצאות החיפוש גם את ה-"related" על פי כל אחת משלושת הקטגוריות האחרות- מאפיין שיכול לסייע בחיפוש חומר נוסף. כך למשל אם נחפש "papers" בצד תוצאות החיפוש יוצגו "related authors" "related conferences " ו- "related journals".

הקלקה על כל אחת מתוצאות החיפוש תציג לנו מידע מפורט על אותו אובייקט. כך למשל הקלקה על המאמר תציג את התקציר של המאמר , קישורים להורדת המאמר וביבליוגרפיה. הקלקה על שם המחבר תציג פרטים על המחבר, חיבוריו והצגה וויזואלית של המחברים השותפים שלו.

בחיפוש המתקדם קיימות אופציות הגבלה נוספות בנוסף למילות מפתח. אפשר לחפש גם על פי כותר, מחבר, כנס, כתב עת ותאריך. אבל , כאשר ניסיתי לחפש בטופס החיפוש המתקדם ביטוי שכולל יותר ממונח אחד קיבלתי הודעת שגיאה.

קיימת גם אופציה לדפדוף על פי 23 קטגוריות נושאיות בתחום מדעי המחשב. נראה שהמאגר של המנוע עדיין מצומצם יחסית לגוגל סקולר למשל, וכפי הנראה הוא מוגבל עדיין לכיסוי תחומי ידע מסוימים, אך מנשק התוצאות שלו מעניין ויעיל.

נקווה שהפעם הוא ישמש אותנו ביעילות, וגורלו יהיה שונה מקודמו Windows Live Academic שהושק באפריל 2006 ונסגר במאי 2008.

למנוע החיפוש

הספרייה המרכזית רכשה מנוי ל EALL Online
Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics  בהוצאת Brill.

הגירסה המקוונת כוללת את הגירסה המודפסת, שיש לנו בספרייה, ותכלול עידכונים שוטפים החל מ – 2010 .

EALL Online  הינה כלי יעץ מקיף לחקר השפה הערבית וקשריה עם השפות האחרות. היא משלימה כלי יעץ נוספים שיש לנו בספרייה בנושא אסלאם ומוסלמים ובהוצאת Brill Online  כמו למשל Ecyclopedia of Islam   ו –  Encyclopedia of the Qur'an.

ניתן לחפש באנציקלופדיה בחיפוש בסיסי או בחיפוש מתקדם לפי שדות, הערכים חתומים, בסוף כל ערך ביבליוגרפיה לעיון נוסף ולעיתים גם רשימת מקורות ראשוניים,בסוף כל רשומה הדגמה כיצד יש לצטט את הערך .

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה > אנציקלופדיות ומילונים או מקטלוג אלף.

הרבה ספריות אקדמיות נאלצות היום להתמודד עם בעיות תקציביות.
מעבר להידוק החגורה, ספריות רואות במשבר הזדמנות להכניס שינויים באופן בו מתנהלים ענייניהם.

בכתבה מעניינת מצוטטים דברים של אחראים בספריות אקדמיות בארה"ב על אופן ההתמודדות עם בעיות תקציב. מה שמשותף לכל הפתרונות הוא הדגש על שיתוף פעולה בין הספריות, שכן במצב של שיתוף פעולה בין הספריות אפשר למנוע כפילויות בביטולים של שירותים ואוספים. אם מבטלים דבר מה בספרייה אחת, לא מבטלים אותו בספרייה אחרת, ובכך שומרים על הקיים, והמשתמשים לומדים לקבל את צורכיהם בספרייה אחרת ולאו דווקא מהספרייה בקמפוס. זאת ועוד, עבודה בקונסורציום מגדילה את כוח המיקוח מול ספקי המידע והמו"לים. בנוסף לשיתוף הפעולה בין הספריות חשוב לא פחות הוא שיתוף הפעולה בין הספריות והפקולטות השונות.

הדילמה היא במה לחסוך – בשירותי הסטודנטים או באוספים. מהדברים עולה שספריות קטנות מעדיפות להעמיד בעדיפות ראשונה את השירותים לסטודנטים, בעוד שספריות גדולות מעמידות בראש סדר העדיפויות את האוספים.

בין הפתרונות המוצעים – פנייה למקורות מימון פרטיים, שימוש גובר בשירותי השאלה בינספרייתית ודילול נכון של אוספים. דובר על קיצוץ בתקציב למונוגרפיות לטובת כתבי עת ומאגרים, עידוד שימוש בחומרים ב"גישה הפתוחה", דילול זהיר של אוספים על ידי סלקטורים – ספרני נושא, תוך התחשבות במספר קריטריונים שהוגדרו מראש. כך למשל, לגבי כתבי עת נלקחים בחשבון מספר קריטריונים כגון: אימפקט פקטור, מחיר, מספר ציטוטים בתקופה מסוימת ולא פחות חשוב אם לא יותר – דעתם של המומחים בקמפוס.

ועם כל הפתרונות – ברור שקיצוצים כרוכים בכאב, השאלה היא : מי יחוש אותו יותר.
." The question is not whether there will be pain but who will feel it most sharply".

יש לציין שאיגוד ספריות המחקר  שמיצג 124 מוסדות בצפון אמריקה עורך החל מאוקטובר 2009 סקר בנושא ספריות ותקציב. מעניין יהיה לקרוא את תוצאותיו שיתפרסמו בעוד כמה חודשים …

לכתבה
הערה: כשקראתי את הכתבה ב- 25.11 הטקסט המלא היה חופשי. היום קיבלתי הודעה שהטקסט המלא הוא למנויים בלבד. הפוסט כולל את עיקרי הדברים בכתבה.