Hapi Online

מאגר חדש בספרייה המרכזית Hapi Online

(Hispanic American Periodicals Online) .

Hapi Online בהוצאת UCLA  Latin American Institute הינו מאגר מרכזי לחקר אמריקה הדרומית והמרכזית, לאיים הקרייביים, מקסיקו, ברזיל, לגבול שבין ארה"ב למקסיקו ומקור למידע על האוכלוסיה ההיספנית בארצות הברית.

המאגר ממפתח מאמרים מכתבי עת שיוצאים לאור בארצות הברית ובאמריקה הלטינית, חלקם בטקסט מלא, בנושאים הבאים : היסטוריה, ספרות, אמנות, כלכלה, פוליטיקה וחברה.

Hapi Onlin כולל גם בקורות על ספרים (החל מ -2001) מסמכים ויצירות ספרותיות.

ניתן לבצע חיפושים ב – Hapi לפי שדות בחיפוש בסיסי או מתקדם ולהגביל את תוצאות החיפוש לשפה/שפות או לטווח שנים.

למאגר תיזאורוס מפורט, שאלות נפוצות, לומדות בוידאו ומסכי עזרה ידידותיים.

המאגר נגיש  מקטלוג הספרייה  או  מאתר הבית  מאגרי מידע

מאמרים שלא זמינים בארץ ניתן להשיג בתשלום בפנייה ל – UCLA  document delivery המאמרים ישלחו בדואר אלקטרוני או בפקס.

לרשימת כתבי העת הכלולים במאגר

חיפוש מידע בזמן אמת בטוויטר ובווב החברתי בכלל – SearchTastic ו- LeapFish

ההתפתחויות בווב הפכו אותו למקום בו אנשים יוצרים ומשתפים מידע – והמידע הוא מידע חברתי ובזמן אמת. ב- LeapFish מגדירים את הווב החדש כ- Living Web ומנוע החיפוש שהוא מנוע-על עוצב בהתאם, כשירות שבא לסייע לחיות את הווב החדש.

LeapFish מחפש במספר רב של מקורות מסורתיים וחברתיים: Google, Yahoo, Bing, YouTube, Twitter, Image Authorities, Blog Authorities, Wikipedia, Yelp, Digg, CyberHomes, Yahoo Answers, Amazon ועוד. אפשר למקד את החיפוש לחיפושים בזמן אמת על ידי לחיצה על הלחצן "real search" . הרבה תוצאות חיפוש באופציה זו יהיו מ- Twitter. מידע נוסף על האופן בו עובד המנוע אפשר למצוא באתר המנוע

מנוע חיפוש נוסף לחיפוש מידע בזמן אמת הוא SearchTastic
SearchTastic הוא מנוע חיפוש חדש (הושק באוקטובר 2009 ) בגרסת ביתא לחיפוש ב- Twitter. היתרון שלו על פני מנוע החיפוש של Twitter הוא במידת הכיסוי. בעוד שמנוע החיפוש של Tweeter מחפש "ציוצים" מהשבוע או השבועיים האחרונים בלבד, SearchTastic מחפש גם ציוצים "היסטוריים".

כך למשל, במספר חיפושים שערכתי במנוע החיפוש של Twitter קיבלתי תוצאות מ- 8 ימים אחרונים בלבד. לעומת זאת כאשר ערכתי חיפושים זהים ב- SearchTastic קיבלתי תוצאות גם מעשרת החודשים האחרונים, ולעתים זה חשוב למשתמש.

ליד כל אחת מתוצאות החיפוש אפשר לראות את המשתמש ה"מצייץ" ואת האנשים שהוא עוקב אחריהם, באופן זה אפשר לאתר מידע בנושא מסוים, אם מאתרים את המשתמש שמומחה בנושא.

מאפיין נחמד במנשק המנוע הוא הצגת נושאי החיפוש הפופולריים ביותר ב- 24 השעות האחרונות בצורת ענן תגיות.

המנוע מספק גם מידע על 100, 200, 300 ו- 400 המשתמשים בעלי מספר ה"עוקבים" הגבוה ביותר.

בהשוואה בין חיפושים ב-Twitter – שבוצעו במנוע זה, במנוע החיפוש של Twitter ובמנועי החיפוש הגדולים – גוגל, יאהו, ובינג – SearchTastic קיבל את הציון הגבוה ביותר.

ל-SearchTastic
ל- LeapFish

Quertle – מנוע חיפוש סמנטי ביו-רפואי

QuertleQuertle הוא מנוע חיפוש סמנטי ביו-רפואי שמשתמש באונטולוגיה של מונחים מהתחומים: ביולוגיה, רפואה וכימיה. הוא מכסה, נכון להיום, את Medline/Pubmed וכתבי העת של Pubmed Central ובעתיד יכסה מקורות נוספים.

מנוע חיפוש זה מחפש קשרים – כלומר הוא מחפש מסמכים שבהם מונחי השאילתא מופיעים בהקשר מסוים, כך למשל, אם מונחי השאילתא הם מיגרנה וקפה – תוצאות החיפוש יכילו מסמכים ששני המונחים מופיעים בהקשר מסוים כגון "השפעת הקפה על מיגרנה" – באופן זה מאוחזרים המסמכים הרלוונטיים ביותר.

Quertle  מבצע גם חיפוש פשוט שכולל את כל המסמכים בהם מופיעים מלות החיפוש ולאו דווקא את אלה הכוללים קשרים ביניהם, אך תוצאות אלו יופיעו בנפרד.

מאחר שהמנוע משתמש באונטולוגיה של מונחים לא צריך לחשוב על כל המילים הנרדפות של מונח מסוים, שכן מנוע החיפוש מוצא אותם באופן אוטומטי.

מנוע החיפוש תומך ב- "Power Terms " – מונחים שמייצגים קבוצה של אובייקטים. כך למשל proteins $ מיצג כל פרוטאין שהוא ולא את המונח protein.

אפשר להוסיף שם של מחבר מסוים או פרסום מסוים כדי להגביל את החיפוש למסמכים של אותו מחבר או פרסום.

תוצאות החיפוש כוללות קישורים לטקסט המלא , אם הוא חופשי או נגיש במסגרת מנוי.

מנוע החיפוש בשלב זה תומך רק באנגלית, ואינו תומך בשאילתות בוליאניות מורכבות.

מידע נוסף על מאפייניו של המנוע והשימוש בו אפשר למצוא בעזרה שמספק המנוע ובשאלות הנפוצות שבאתר המנוע.

לאתר המנוע

האם מאמרים מדעיים ב"גישה הפתוחה" מצוטטים יותר?

בעשור האחרון מספר לא מבוטל של מחקרים טוענים שכתבי עת ב"גישה הפתוחה" מצוטטים בשיעור גבוה יותר מאשר כתבי עת מסורתיים .

מאמר שהתפרסם בגיליון נובמבר- דצמבר 2009 של D-LIB Magazine בשם:
"Measuring Citation Advantages of Open Accessibility"
מאושש, במידה מסוימת, טענה זו.

המאמר מתאר מחקר שנעשה ב- Hong Kong University of Science and Technology .
מאז שנת 2003 לאוניברסיטה זו יש מאגר הפקדה מוסדי ב"גישה פתוחה" שהוקם על ידי הספרייה ובו מפקיד סגל האוניברסיטה את מחקריו.

במחקר נבדק מדגם אקראי של 50 מאמרים מדעיים של אנשי הסגל של האוניברסיטה שפורסמו בכתבי עת מדעים, והופקדו גם במאגר ההפקדה המוסדי של האוניברסיטה. נבדק מספר הציטוטים של מאמרים אלו ב-Scopus בתקופה לפני הפקדתם במאגר ההפקדה המוסדי ולאחריה.

מממצאי המחקר: ב- 58% מהמאמרים נמצא שיעור ציטוט גבוה יותר לאחר שהופקדו במאגר ההפקדה המוסדי יחסית לתקופה שקדמה לכך. אך לא נמצא גידול מצטבר לאורך השנים – כלומר למספר השנים שכתב העת היה פתוח לא הייתה השפעה משמעותית על כמות הציטוטים. כמו כן נמצא קשר בין המשתנה תחום המחקר ומספר הציטוטים.

פרטים נוספים ומסקנות במאמר המלא

קריירה מחקרית מצליחה – כיצד?

חוקרים מתחילים שמעוניינים בקריירה מחקרית יוכלו להיעזר במדריך חופשי בן 44 עמודים שפרסמה לאחרונה Elsevier בשם :
Charting a Course for a Successful Research Career
A Guide for Early Career Researchers

המדריך מבוסס על ניסיונו המחקרי העשיר של המחבר Professor Alan M Johnson ומהווה למעשה מדריך כללי לקבלת החלטות שעימן מתמודדים לרוב חוקרים מתחילים כגון: בחירת תחום מחקר, שיתוף פעולה בתחום המחקר, אתיקה, היכן לפרסם, כיצד להכין בקשה למענקים, שיתוף פעולה באקדמיה, השתתפות בכנסים, בקשת עבודה או קידום ועוד..

מן הראוי לציין, שאחד הנושאים החיוניים לחוקרים, כפי שצוין גם במדריך שהוזכר לעיל, הוא למצוא עמיתים ושותפים למחקר ולעקוב אחר התפתחויות בתחום המחקר. זאת יוכלו החוקרים לעשות בעידן ה-Web 2.0 גם באמצעות רשתות חברתיות ייעודיות לחוקרים.

דוגמה לרשת כזו היא Academia.edu.
בה יכולים החוקרים:
• למצוא עמיתים מתחומי מחקר דומים
• לעקוב אחר התפתחויות אחרונות בתחום המחקר שלהם
• ליצור דף פרופיל אקדמי שיכלול את תחומי העניין ופרסומים שלהם
רשתות חברתיות ייעודיות לקהילה האקדמית בעלות פונקציונליות דומה הן:
Labmeeting, ResearchGate, ResearchID,Ologeez

למדריך המלא לחוקרים
לרשת החברתית לחוקרים  Academia.edu

MolecularMovies.org – פורטל להמחשה ויזואלית של התא ומולקולות

MolecularMovies.org הוא פורטל אנימציות של התא ומולקולות. הפורטל כולל אנימציות במגוון נושאים כגון: מודל תלת מימדי של מנגנון חלוקת התא, שלבים מוקדמים של התפתחות העובר, כיצד נוצר האינסולין באופן נורמלי בגוף, וכיצד ייצור זה נהרס במחלת הסוכרת ועוד.

הפורטל כולל גם אוסף מדריכים מקוריים כיצד לבנות אנימציות תלת מימדיות .

באופן זה MolecularMovies.org יכול להוות מקור טוב למרצים וחוקרים במדעי החיים. המטרה היא להקים קהילה פתוחה שתמקד את מאמציה בהמחשה ויזואלית של התא ומולקולות, והמשתמשים מתבקשים להגיב על הקיים ולתרום למאגר האנימציות.

כול אלה העוסקים בביולוגיה של התא יוכלו למצוא הרבה קישורים למקורות אינטרנט של תמונות וקובצי וידאו רלוונטיים בספרייה לתמונות ווידאו של The American Society for Cell Biology

לפורטל MolecularMovies.org
לספרייה לתמונות וווידאו של The American Society for Cell Biology

ResearchScope ו- WRN – מאגרי הפקדה מוסדיים של אירלנד ווולס

שיתוף משאבים וניסיון בתחום המחקר חשוב לקהילה האקדמית כולה.
לאחרונה אנו עדים למספר גדל של פרויקטים משותפים ברמות שונות במסגרת ה"גישה הפתוחה".

מאגרי ההפקדה המוסדיים של וולס ואירלנד הן שתי דוגמאות לשיתוף פעולה כזה.
ResearchScope מהווה למעשה מאגר משותף של כל המחקר באירלנד במסגרת ה"גישה הפתוחה" . המאגר פתוח לכול – אפשר לדפדף בכל המאגרים יחדיו ובכל אחד מהם בנפרד..

אפשר גם לחפש במאגר. מנשק החיפוש הבסיסי כולל גם תצוגה ויזואלית של תוצאות החיפוש בצורת ענן תגיות. לחיצה על מונח כלשהו בענן התגיות מוסיפה אותו לאסטרטגית החיפוש. החיפוש המתקדם כולל מגוון אופציות לסינון מידע. התוצאות כוללות רשומות ביבליוגרפיות וטקסט מלא של פריטי המידע.

WRN – The Welsh Repository NetworkWRN - The Welsh Repository Network – רשת המאגרים המוסדיים האינטראופרבילית בוולס היא דוגמה נוספת לשיתוף פעולה בתחום המאגרים המוסדיים. פרויקט זה הוא ברוח המטרות של – Information Environment Programme 2009-11 של JISC:

"To improve the capacity of the sector to manage, discover and use information resources"

אפשר לבצע חיפוש משולב בכל המאגרים המוסדיים של החברים ברשת .

ל- ResearchScope
ל- WRN

עתיד האינטרנט: איפה נהיה בעוד 5 שנים?

אנו מתקרבים לסוף שנת 2009, ולמרות שקשה מאד לצפות את עתיד האינטרנט, ישנם מספר אינדיקטורים ומגמות שיכולים להצביע על הכיוון. חלק גדול מהטכנולוגיות ימשיכו להתפתח בשנים הקרובות, בעיקר כל מה שקשור למדיה החברתית.

סקר נרחב שנערך בקרב מומחי טכנולוגיה מובילים בתעשייה בנושא עתיד האינטרנט מצא כי רובם מאמינים שעד שנת 2020 רשת האינטרנט תתרחב ותתפשט עד כדי כך שמרבית אוכלוסיית העולם תהיה מחוברת אליה.

בקרב המומחים יש הסכמה על כך שתשתית התקשורת הדיגיטלית תתפשט בצורה משמעותית עד שנת 2020. היא תכסה כמעט כל אזור או קהילה שכיום נמצאים מחוץ ל"חברה הדיגיטאלית", זו שכיום כבר מחוברת לעולם האינטרנט.

Cameron Chapman, מפרסמת בבלוג Noupe
15 תחזיות מענינות לגבי עתיד האינטרנט, כשכל תחזית מלווה בהסבר ובקישורים למקורות נוספים שרלוונטים לאותה תחזית.

מענינות לא פחות הן תגובות הקוראים לגבי התחזיות ( 123 תגובות – נכון להיום!)

The Future Of The Web: Where Will We Be In Five Years?

My favorite journals ו- Scifeed – שירותים חופשיים מקוונים לדפי תוכן של כתבי עת מדעיים

בזמנו כתבתי על TicTOCs – שירות לדפי תוכן שמאפשר לראות את דפי התוכן המעודכנים של למעלה מ- 12500 כתבי עת. שירות נוסף בעל פונקציונליות דומה הוא My favorite journals

My favorite journals מכסה, נכון להיום, 10612 כתבי עת בתחומי דעת שונים: מדעי החיים, כימיה, מדעי המחשב, הנדסה, מתמטיקה, רפואה, סיעוד, פסיכולוגיה, מדעי החברה, אומנויות ומדעי הרוח ועוד..

האתר מאפשר דפדוף על פי קטגוריות ועל פי רשימה אלפביתית. אפשר גם לחפש על פי מילה מהכותר. מנשק התוצאות ויזואלי – הכריכות של כתבי העת מוצגות למשתמש וכאשר מקליקים על כתב עת מסוים, כתב העת מתווסף לרשימת המועדפים של המשתמש "My favorite journals"

לאחר מכן מתוך "My favorite journals" אפשר לראות את דפי התוכן של הגיליון האחרון של כל אחד מכתבי העת. התוצאות כוללות גם קישור לאתר המו"ל של כל אחד מהמאמרים וקישור ל- Scopus Preview שם אפשר לראות פרטים ביבליוגרפיים של המאמר, כולל תקציר. הגישה לטקסט המלא מותנית במצב המנויים של כל משתמש/מוסד.

אלה המעוניינים בדפי תוכן בתחום הביו-רפואי יכולים להיעזר באתר נוסף Scifeed , אשר מאפשר לראות את דפי התוכן המעודכנים של למעלה מ-100 כתבי עת במדעי החיים ורפואה. אפשר לדפדף על פי קטגוריה, על פי רשימה אלפביתית של כתבי העת ועל פי רשימת כתבי עת פופולריים, ולראות את דפי התוכן המעודכנים ביותר, כולל תקצירים של המאמרים. אפשר גם לחפש בתכנים של דפי התוכן. הגישה לטקסט המלא מותנית במנוי אישי/מוסדי .

הרשמה חינמית לאתר מאפשרת השתתפות פעילה כגון: שמירת מאמרים ברשימת קריאה נגישה מכל מחשב, הוספת הערות למאמרים ודפדוף ברשימות קריאה של משתמשים אחרים. יש לציין שכאשר בדקתי את האתר, הדפדוף, במיוחד הדפדוף על פי קטגוריות נושאיות, עבד יפה. לעומת זאת החיפוש היה איטי מאוד.

לאתר my favorite journals
ל- Scifeed

AddThis בקטלוג אלף

בקטלוג אלף בתצוגה המלאה של פריט הוכנס ה- AddThis – תוסף קטן וחינמי לשמירת העדפות ושיתוף מידע. התוסף מאפשר למשתמש לשתף ביתר קלות תכנים  הן במועדפים והן ברשתות החברתיות ושאר אתרי ה- Web2 אליהם הוא משתייך.

ה AddThis מאפשר שמירת פריט קטלוגי בכתובת קבועה ונותן מענה לאחת הבעיות במערכת אלף. מערכת אלף מספקת כתובת לא קבועה שלא תהיה רלוונטית לאחר זמן מה. דרך השימוש ב- AddThis המשתמשים יכולים לסמן ולהכניס למועדפים רשומות עם כתובת קבועה, כמו גם לשאר הרשתות החבריות.

ה AddThis הוא לא היחידי שיודע לעשות את זה,יש גם את Add to Any או ה Share This שעושים זאת בדרך דומה ומכילים אפילו פי'צרים נוספים. יש גם  סטארטאפ ישראלי בשם Gigya המציע אפשריות אלה ואפילו יותר. השימוש בכל  אחד מהם מצריך רישום חד פעמי לשירות, ללא תשלום.

דו"ח ECAR משנת 2009 על סטודנטים וטכנולוגיות מידע

ECAR – EDUCAUSE Center for Applied ResEcar - EDUCAUSE Center for Applied Reschearchear הוא גוף שלא למטרות רווח שנוסד בינואר 2002 במטרה לחקור ולנתח תופעות ונושאים חשובים שקשורים לטכנולוגיות מידע בחינוך הגבוה.

הדו"ח השנתי של ECAR שמתפרסם מדי שנה מאז 2004 מתאר את תוצאות המחקר שעורך ECAR מדי שנה במטרה לשפוך אור על ההשלכות של טכנולוגיות מידע על החינוך הגבוה, והוא אחד מהאמצעים בהם נוקט המוסד בהגשמת חזונו.

הדוח משנת 2009 , שמשתרע על פני 132 עמודים, מתבסס על סקר שנערך באביב 2009 בקרב 30616 סטודנטים ב- 113 אוניברסיטאות ומכללות. השנה, כבכל השנים הסקר בחן דפוסי התנהגות, ניסיון, העדפות ומיומנויות שקשורות לטכנולוגיות מידע, אך בנוסף לכך בחר להתמקד בבעלות ובשימוש במכשירי אינטרנט ניידים.

מממצאי המחקר: מחצית מהנחקרים דווחו שיש בבעלותם מכשירי אינטרנט ניידים ו- 11.8% מתכוונים לרכוש מכשירים כאלו בשנה הקרובה. נתון זה אין בו להעיד על שימוש בפונקציה של האינטרנט שבמכשיר, שכן 35.4% דווחו שהם מעולם לא השתמשו בפונקציה זו.

למרות השימוש הגובר במכשירים הניידים, ומהפכת הסלולר, המגמה שהסתמנה במחקרים קודמים מאז 2004, על פיה הסטודנטים מעדיפים רק מידה מתונה של טכנולוגיה בקורסים שלהם, נמשכת בעקביות.

גם השנה סטודנטים מעדיפים הוראה פרונטלית על פני שפע כלים מקוונים ו- 59.6% מהמשיבים מעדיפים מידה מתונה בלבד של טכנולוגיה בקורסים, והם רוצים לראות איזון בסביבה האקדמית בין טכנולוגית מידע ומגע אנושי. הם מעדיפים

"real books and people"

ועוד טוענים ש-"

shiny new tech is still no substitute for well trained passionate

instructors"

והמסקנה המתבקשת:

"There needs to be a balance between human interaction and IT-based learning"

ממצאים אלו יכולים לשמש גם את הספריות בבואן לספק שירותים למשתמש.

לדו"ח המלא

הספרייה למדעי החברה ולניהול רכשה מאגר מידע חדש: Business Source Premier

הספרייה למדעי החברה ולניהול רכשה  את מאגר המידע  Business Source Premier . המאגר מכיל למעלה מ – 2000  כתבי-עת אקדמיים, מקצועיים ופופולריים בתחומי ניהול, מנהל עסקים, כלכלה, שיווק, פרסום, בנקאות, התנהגות ארגונית, לימודי עבודה ונושאים קשורים נוספים.
מנוע החיפוש של המאגר נוח לעבודה והוא כולל פרמטרים רבים שבהם ניתן להגביל את החיפוש, לעשותו מדויק יותר, ולקבל תוצאות  המתאימות בדיוק לצרכי המשתמשים.

רכישת המאגר על-ידי הספרייה תאפשר למשתמשים  גישה למאמרים רבים דרך האינטרנט, מאמרים שעד כה היו רק בגרסה מודפסת, בנייר.

רשימת כתבי העת הכלולים במאגר Business Source Premier

דור שני של מנועי חיפוש תמונות – חיפוש תמונות דומות ב-GazoPa ובגוגל

בזמנו כתבתי על מנוע החיפוש GazoPa – מנוע חיפוש תמונות שמשתמש בטכנולוגיה מתקדמת של ניתוח תמונה כדי לחפש תמונות דומות. טכנולוגיה זו מאפשרת לחלץ מידע מהתמונה כמו צבע וצורה, ועל פי מידע זה המנוע מחפש תמונות דומות ממאגר המידע שלו.

בזמנו המנוע היה בגִּרְסַת בֵּיתָא סגורה. היה אפשר להירשם ולהמתין בתור עד למתן אישור הצטרפות.

ב- 27 באוקטובר 2009, לאחר למעלה משנה מאז השקתו בגרסת ביתא סגורה, הצהירה Gazopa על גרסת ביתא פתוחה של המנוע.

בשל הטכנולוגיה בה משתמש המנוע, למשתמש יש מספר אופציות נוספות לחיפוש בנוסף לחיפוש המקובל על פי מילות מפתח. המשתמש יכול לחפש גם על פי תמונה מקובץ (גודל הקובץ שניתן לטעון הוא עד 4 מגה-בית) או מכתובת ב- WEB, או תמונה שצייר. כמו כן אפשר לבקש הצגה רנדומלית של תמונות ומהן לבחור תמונה, כדי לקבל תמונות דומות לה. חיפוש התמונה הדומה נעשה על פי מספר פרמטרים שמהם בוחר המשתמש פרמטר אחד כמו צבע או צורה. ניתן לחפש תמונה דומה גם מכל אחת מהתמונות שמתקבלות בתוצאות החיפוש.

האינדקס של המנוע נוצר על ידי סריקה קבועה של דפי ווב על ידי הרובוט  GazoPabot.

שלוש שעות בלבד אחרי ש-Gazopa הודיעה על גרסת הביתא הפתוחה של מנוע החיפוש שלה, גוגל הצהירה על שחרורו מהמעבדה של מנוע חיפוש תמונות דומות שלה. חיפוש תמונות דומות הוא מעתה מאפיין קבוע בגוגל תמונות – "find similar images " מתחת לכל תמונה בתוצאות החיפוש.

למנוע החיפוש Gazopa
להצהרה על גרסת הביתא הפתוחה של Gazopa
מנוע חיפוש תמונות דומות של גוגל במעבדה
ההצהרה של שחרורו מהמעבדה של מנוע חיפוש תמונות דומות של גוגל