המאגר הביבליוגרפי Gnomon שעוסק בעולם הקלאסי זמין כעת להתקנה חינם בכל מחשב אישי.
http://www.gnomon.ku-eichstaett.de/Gnomon/gnomon -download.html,

עד עתה המו"ל C H Beck  הפיץ את התקליטור  Gnomon Bibliographischen Datenbank  ואת הגירסה המקוונת Gnomon Online שכולל לקט של רשומות מתוך התקליטור שהתפרסמו בין השנים 2005 ועד 2008.

המאגר החינמי כולל מאמרים מתוך כתבי עת בשפות שונות ותיזות שהתפרסמו החל מ 1925 ועד היום בנושאים הבאים: היסטוריה של העת העתיקה, אמנות וארכיאולוגיה,  ספרות ופילוסופיה.

המאגר כולל תיזאורוס ומפתח מחברים.

ניתן לחפש במאגר לפי מילים בחיפוש חופשי ולפי שדות בחיפוש מתקדם (חיפוש מומחה)המינשק בגרמנית אבל יש לא מעט מאמרים באנגלית.

לפעמים מאמרים מדעיים נמצאים בפורמט ps ואין לנו את התוכנה המתאימה לפתוח אותם. כנ"ל לגבי קובצי תמונה אחרים. אתר חדש יכול לסייע לנו בכך.

Go2Convert – הוא אוסף של כלים מבוססי ווב שמאפשרים להמיר קובצי תמונה ולהתאים את התמונות לרזולוציות שונות ללא כל צורך בהתקנת תוכנה. הכל נעשה דרך השירות החופשי באתר http://www.go2convert.com/index.html

את הקבצים המומרים אפשר להוריד למחשב האישי. כמו כן הקבצים נשמרים בשרתים של האתר למשך 5-10 ימים ואפשר להעתיק את הקישור לקובץ התמונה. על פי מה שנכתב באתר יש תמיכה בלמעלה מ- 100 פורמטים כולל: DPX, EXR, GIF, JPEG, JPEG-2000, PDF, Postscript, SVG, TIFF ועוד..

כדי להתנסות באתר עשיתי מעט ניסיונות המרה. חלק מהניסיונות שעשיתי עלו יפה, חלקם לא. כך למשל הצלחתי להמיר קובצי ps לקובצי pdf. המרת קובצי ps לקובצי pdf דרך שירות זה יכולה להיות פתרון טוב לקריאת קובצי ps למי שאינו רוצה להתקין תוכנה ייעודית לכך, כי קורא קבצי pdf – Acrobat reader מותקן היום כמעט בכל מחשב. כמו כן הצלחתי להמיר קובצי gif לקובצי jpeg. לעומת זאת הניסיון להמיר קובצי tiff ל-Pdf וההיפך לא צלח.

השירות של שינוי גודלה של תמונה והתאמתה לרזולוציות שונות עבד יפה.

לאתר

Barnes & Noble,inc משיקים חנות לספרים אלקטרוניים ( ebookstore ).
הצבור יוכל לקנות ולקרוא ספרים אלקטרוניים באמצעות מחשבים ניידים ומחשבים שולחניים, באמצעות Ipod ,Iphone  או  BlackBerryn , אך לא באמצעות Sony Reader  וגם לא ב – Amazon Kindle .
לידיעה המלאה  –  Barnes & Noble Launches World's Largest eBookstore

לאחר קמפיין של שנה,  JISC מפרסמת סרט וידאו מענין בן 10 דקות, כחלק מרב שיח בנושא: Libraries of the  Future.
הסרט מנסה להצביע על ההשפעה העצומה שיש לטכנולוגיות של תקשורת ומידע (ICT) על תפקידן ומעמדן של הספריות האקדמיות במאה ה-21.
בסרטון  מוצגים ראיונות עם ראשי אוניברסיטאות, חברי סגל וסטודנטים, שמביעים דעתם לגבי עתידה של הספרייה האקדמית.
ישנה הסכמה לגבי החשיבות שיש לנושא זה לא רק לגבי עתיד הספריות – עתידנו, אלא למען עתיד החברה בה אנו חיים, מכיון שלספריות באופן מסורתי היה תפקיד במתן גישה חופשית ודמוקרטית לידע.

As Sarah Porter, head of innovation at JISC, explains

To move from the present library to what is required in the future will be an immense challenge.  JISC will use the outcomes from the debate to guide institutions in how to plan their futures 

JISC  פועל באנגליה, כגוף ציבורי-ממלכתי האחראי לקידום תשתיות התוכן  הדיגיטאלי של  הפרויקטים הדיגטאליים ולפיתוח עתידי של תחומי התקשוב הלאומי.

על היוזמה של JISC, ניתן לקרוא בפוסט של יפה אהרוני: "Libraries of the Future" – רב שיח בנושא עתיד הספריות בעולם המידע המשתנה

הספרייה למדעי החברה ולניהול וספריית סוראסקי בשיתוף פעולה עם מלמ"ד קיימו סדנה ליישומי Web2 באוניברסיטת תל-אביב. מטרת הסדנה היתה לחשוף את קהל הספרניות האוניברסיטאיות ליישומי אינטרנט פופולריים בקרב סטודנטים.

הסדנה הועברה ע"י ענבר יסעור והיתה בנויה משני חלקים: חלק תיאורטי המיועד לקהל הרחב של הספרנים וחלק מעשי המיועד לספרני אינטרנט.

ביו הנושאים שהועלו היו: פייסבוק, טוויטר, פודקסטים, וודקסטים ועוד.

בעקבות הביקוש הרב להשתתפות בסדנה, יתקיים מועד שני ביום ג' 28 ביולי.

מצורפת מצגת הסדנה

היעד של National Digital Information Infrastructure and Preservation Program – תוכנית של ספריית הקונגרס הוא לפתח אסטרטגיה לאומית לאיסוף ושימור תכנים דיגיטליים לשימוש שוטף ועתידי של הדורות באים.

במסגרת תוכנית זו ספריית הקונגרס ו-DuraCloud השיקו תוכנית פיילוט בת שנה תוך שימוש בטכנולוגית ענן לבדוק אספקת גישה מתמדת לתכנים דיגיטליים.

DuraCloud הוא שירות וובי חדש מבוסס טכנולוגית ענן שפותח על ידי Duraspace – ארגון שלא למטרות רווח שמשרת למעלה מ- 750 מוסדות שמחויבים לשימוש בתוכנות של קוד פתוח למען הפצה, שימור של נכסים אקדמיים, מדעיים ותרבותיים .

בטכנולוגיית ענן משתמשים במחשבים מרוחקים על מנת לספק שירותים מקומיים באמצעות האינטרנט. המשתמשים שוכרים את השירותים מספקים שמעמידים כוח מחשוב נגיש דרך האינטרנט. היתרון למשתמשים בשירותי מחשוב עננים הוא חסכון והתייעלות כתוצאה מהעובדה שאין צורך לרכוש ציוד ותוכנות, לתחזקן, ולנהלן. החזון של מחשוב ענן הוא לאפשר למשתמשים להתחבר לכל שירותי המחשוב דרך האינטרנט.

המטרה של DuraCloud היא לסייע למוסדות כגון ספריות, אוניברסיטאות ולאנשים פרטיים לנצל את טכנולוגיית הענן על מנת לספק שירותי שימור – אחסון וגישה מתמדת למשאבים הדיגיטליים שלהם מבלי צורך לתחזק את התשתית הטכנית.

בין המשתתפות בתוכנית הפיילוט של ספריית הקונגרס : New York Public Library and the Biodiversity Heritage Library. . ספריות אלו ישתמשו בשירותי מחשוב הענן של DuraCloud לניתוח טקסטים, שכפולם ושימורם.

לכתבה בנושא

פיתוח שירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים בספרייה  יקר, ומצריך מיומנויות שלא תמיד מצויות אצל צוות הספרייה. לפני השקעת משאבים וזמן חשוב לוודא, עד כמה שאפשר, שהשקעות כאלה אכן מוצדקות בהתחשב בצרכים , ושאכן שירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים הם בעלי ערך מוסף לשירותי הספרייה.

זאת הייתה מטרתו של הפרויקט "The Information Use on the Move" באוניברסיטת קיימברידג'. פרויקט זה הוא אחד הפרויקטים בתוכנית Arcadia באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה – תוכנית בת שלוש שנים ששמה לה למטרה ללמוד את נושא תפקיד הספריות האקדמיות בעידן הדיגיטלי. מטרתו של הפרויקט "The Information Use on the Move"  הייתה לזהות מגמות שקשורות לשימוש בטלפונים ניידים לצורכי מידע וללמוד על האופן בו ספריות יוכלו לתמוך ולענות על צרכים אלו.

הפרויקט כלל סקר מקוון באוניברסיטת קיימברידג ובאוניברסיטה הפתוחה באנגליה – סגל וסטודנטים – שבו התבקשו הנחקרים לענות על שאלות הקשורות לשימוש בשירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים בכלל: הודעות SMS, שירותי יעץ של SMS כמו Any Questions Answered, ושירותי ווב סלולריים. רק בסוף הסקר הייתה התייחסות לשירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים בספרייה. ההנחה הייתה שמאחר ששירותי ספרייה סלולריים הם מושג חדש, הנחקרים היו נרתעים או חשים מאוימים אם היו יודעים מלכתחילה שהסקר הוא סקר של הספרייה.

מממצאי הסקר:
הגישה למידע באמצעות הודעות SMS פופולאריות יותר משימוש בשירותי ווב סלולריים.
רוב המשתמשים שענו על הסקר משתמשים בטלפונים הניידים שלהם לשיחות טלפון, לשלוח הודעות SMS ולצלם. הטלפונים הניידים עדיין לא נתפסים כאמצעי לחיפוש מידע. מעט מאוד מאזינים למוסיקה או לספרי אודיו ועוד יותר מעט קוראים ספרים אלקטרוניים או מאמרים אלקטרוניים באמצעות הטלפון.
משתמשים ב- iPhone נוטים יותר לקרוא ספרים אלקטרוניים בטלפונים שלהם.
50% מהנחקרים דווחו שהם משתמשים בטלפונים הניידים לצלם מידע מהקטלוג כדי להשתמש במידע מאוחר יותר, ו-55% היו בעד גישה לקטלוג הספרייה באמצעות טלפון נייד .

מסקנות עיקריות היו :
ספריות אקדמיות צריכות לשקול את הצעדים הבאים:
 להריץ פיילוט שירותי עדכון (alert) של הודעות SMS ולאפשר למשתמשים לבחור בין שירותי עדכון באמצעות דואר, SMS , או שניהם.
 להריץ פיילוט שירותי יעץ של SMS, אם הספרייה מקבלת הרבה פניות שמצריכות תשובות קצרות כגון הגדרות מילוניות, עובדות וכו'
 לספק מנשק OPAC סלולרי – אם על ידי שימוש בשירותים כגון AirPac או WorldCat Mobile או לפתח גירסה סלולרית של קטלוג הספרייה.
 להבטיח שאתר הבית של הספרייה יוכל להתאים לצרכים של משתמשי אינטרנט סלולרי בעתיד – במסגרת זו יש לדאוג שהמסכים יוכלו להיות מותאמים למסכים קטנים יותר.
 לספק הדרכות אודיו של אוריינטציה בספרייה
 לאפשר שימוש בטלפונים ניידים בספרייה כל עוד הם שקטים ..

פרטים נוספים בדוח המלא

פעמים רבות אנו רוצים להוסיף תמונות לפוסטים בבלוג, למצגות שאנו מפרסמים וכו' . אנו מעוניינים בתמונות חינמיות מבלי להפר זכויות יוצרים. עד כה אפשר היה לחפש תמונות כאלה ב- flickr ובמספר אתרי תמונות חופשיים. היום אפשר לעשות זאת גם בגוגל.

ב- 9.7 גוגל הצהירה רשמית בבלוג הרשמי שלה על מאפיין חדש זה ב"גוגל תמונות" (קודם לכן המאפיין היה קיים בחיפוש המתקדם של גוגל אך לא ב"גוגל תמונות").

אפשר לעשות זאת בחיפוש מתקדם של "גוגל תמונות". ב"זכויות שימוש" אפשר להגביל את החיפוש לתמונות שמיועדות לשימוש חוזר, לשימוש חוזר מסחרי, לשימוש חוזר עם שינויים, ולשימוש חוזר מסחרי עם שינויים.

בנוסף לתמונות הנושאות רישיון של Creative Commons או תמונות הנמצאות בדומיין ציבורי, מסנן זכויות השימוש ב"גוגל תמונות" מציג למשתמש גם תמונות בעלות רישיון GNU Free Documentation.

יש לציין שמסנן זכויות השימוש בגוגל מזהה תמונות שתויגו עם רישיונות שמתירים שימוש חוזר. אבל עדיין, על המשתמש שרוצה להשתמש בתמונות שהתקבלו בתוצאות החיפוש המסוננות לוודא שהמידע אכן נכון, כפי שגוגל מציין בדף המתייחס למסנני זכויות השימוש שלו :
"לפני שאתה משתמש בתוכן שמצאת, עליך לוודא שהרישיון חוקי ולבדוק את תנאי השימוש החוזר המדויקים המפורטים בו. לדוגמה, רוב הרישיונות דורשים ממך לכלול התייחסות ליוצר התמונה כאשר אתה עושה בה שימוש חוזר. ל-Google אין דרך לדעת אם הרישיון הוא חוקי, לכן איננו מציגים באופן כלשהו שהתוכן נושא רישיון בפועל או נושא רישיון חוקי."

באופן זה, מאפיין זה מהווה למעשה רק צעד ראשון לאיתור תמונות חינמיות לשימוש כפי שגוגל מציין בבלוג שלו:

"We can help you take the first step towards finding these images, but we can't guarantee that the content we linked to is actually in the public domain, or available under the license."

מכל מקום, אין ספק שהוספת מסנני זכויות השימוש ל"גוגל תמונות" מהווה שירות חשוב למשתמשים, וגם  ליוצרים – בעלי התמונות שמעוניינים להפיץ את יצירותיהם בתנאים מסויימים.

מאפיין נוסף מתחום התמונות עליו הצהירה גוגל בבלוג הרשמי שלה ב- 10.7 הוא הוספת תצלומים של אתרים כאשר מחפשים מקומות. מזה למעלה משנתיים בחיפוש מקומות הייתה מוצגת מפה. כעת על פי מה שגוגל מצהירה בנוסף למפה יצורפו 6 תצלומים מהמקום. התצלומים לקוחים משכבת ה- Panoramio ב"גוגל מפות" ולחיצה עליהם מובילה ל"גוגל מפות" ושם אפשר לראות תצלומים נוספים. .

כאשר בדקתי את המאפיין, לא הייתה עקביות בהצגת התוצאות. לדוגמה כאשר חיפשתי תל אביב או פריז הוצגו לי מפה ושש תמונות צמודות, אך בחיפושים אחרים, או אפילו באותו חיפוש בזמנים אחרים, זה לא עבד, לעתים קיבלתי מפה בלי תצלומים ופעמים קיבלתי רק טקסט ללא מפה או תצלומים.

 SprinerImages הוא מאגר  גדל והולך של תמונות מתחום המדעים. חלק גדול מהתמונות הם מתחומי הרפואה, מדעי החיים וכימיה. נכון להיום האוסף כולל למעלה מ- 1.5 מיליון פריטים – תמונות גרפים, היסטוגרמות וטבלאות. האוסף כולל תמונות מכתבי העת והספרים של Springer, כולל גם תמונות קליניות מאוסף Images.MD וגם מתכנים בגישה פתוחה. המאגר עצמו מתעדכן על בסיס יומי.

כל אחד יכול לפתוח חשבון ולחפש ללא תשלום בתכנים החופשיים שבמאגר. הגישה לאוסף המלא מחייבת מנוי. אפשר להשתמש בתמונות למטרות לא מסחריות כולל שילובן במצגות ובקובצי PDF .

בדף הראשי, בצד שמאל, יש פירוט של התפלגות התמונות על פי קטגוריות נושאיות, כולל התמונות החופשיות. בכל אחת מהקטגוריות אפשר לדפדף ולחפש. על פי מה שמוצהר באתר, החיפוש מתבצע גם בטקסט המלא המתייחס לתמונה, ובכך מושגת רמת גבוהה של רלוונטיות. למשתמש אפשרות לבחור את אופן החיפוש – בטקסט המלא או רק ב- caption של התמונה.

בתוצאות החיפוש מקבלים מידע על המקור ממנו נלקחה התמונה וקישור לטקסט המלא, תמונות נוספות באותו מקור, מידע קצר על התמונה, וזכויות היוצרים שחלים עליה. יש אפשרות לשמור את המידע ולשתפו באתרי סימניות חברתיים כגון : .citeulike

אפשר ליצור קבוצות תמונות "image sets" על פי בחירתו של המשתמש. קיימת אפשרות להתעדכן באמצעות RSS.

אל האתר

העידן הדיגיטלי ומדדים להערכת כתבי עת ומצוינות מדעית – מדדים מסורתיים וחדשים – מי מהם ראוי יותר ?

מדדים מבוססי ציטוטים להערכת כתבי העת נחשבים כמדדים מסורתיים להערכת כתבי עת ועדיין מקובלים ביותר.המדד המקובל והוותיק מכולם להערכת כתבי עת הוא ה-JIF- Journal Impact Factor. ההנחה הבסיסית של יוגין גארפילד יוצר ה- SCI, אשר עליה מושתת המדד הייתה, שכמות הציטוטים שמקבל כתב עת או חוקר מסוים היא המדד למצוינות. ככל שמאמר מצוטט יותר האימפקט שלו על הקהילה המדעית גבוה יותר.

היום בעידן הדיגיטלי, כאשר חלק גדול מהפעילות המדעית מתבצעת בצורה מקוונת, מוצעים מדדים חדשים יותר, שאפשר לאפיינם כמדדי שימוש שמושתתים בעיקר על נתוני יומני שרת – Log data.

נשאלת השאלה האם ה-JIF הוא עדיין המדד הטוב ביותר להערכת כתבי עת ומצוינות מדעית?

מחקר מעניין, שהתפרסם ביוני 2009, השתמש בשיטת ה- Principal Component Analysis כדי לבחון 39 מדדים קיימים ומוצעים להערכת כתבי עת ומצוינות מדעית.

ממצאי המחקר מעניינים. המחקר מצא שהאימפקט המדעי הוא רב ממדי ואינו יכול להימדד במדד יחיד אחד, למרות שמדדים מסוימים מתאימים יותר מאחרים. 

כך למשל:

• נמצא מתאם גבוה יותר בין המדדים בקבוצת המדדים מבוססי שימוש מזה שנמצא בין המדדים בקבוצת המדדים מבוססי ציטוטים . משמעות הדבר: מהימנות גבוהה יותר בין מדדים מבוססי שימוש שמחושבים על אותו נתוני יומן, מאשר המהימנות בין מדדי ציטוטים שמחושבים על אותו מאגר ציטוטים.

• מדדים מבוססי שימוש נמצאו כאינדיקטורים חזקים יותר ל"יוקרה מדעית" מאשר הרבה מדדים מבוססי ציטוטים. בניגוד לצפוי נמצא שה- JIF נמצא כמבטא פופולריות מדעית דווקא.

• כמה מדדים מבוססי ציטוטים נמצאו במתאם גבוה יותר עם מדדים מבוססי שימוש מקבילים, מאשר עם מדדים מבוססי ציטוט אחרים כמו JIF, משמעות הדבר, שבניגוד למצופה, מדדים מבוססי שימוש יכולים להיות קרובים ל"דירוג הקונצנזוס " של כתבי עת מאשר מדדים מבוססי ציטוטים מקובלים.

• על פי דרוג המשתנים בהתאם לממוצע המתאם ביחס לשאר המדדים, כלומר מידת קרבתם לשאר המדדים נמצא שה- JIF הוא במקום ה- 34 בין 39 המדדים, מה שמצביע על מעמדו המבודד בין קבוצת המדדים הנחקרים.

ממצאים אלה יש בהם לרסן את ההתלהבות של אלה שמייחסים ל- JIF "סטנדרט זהב" של אימפקט מדעי.

הממצאים מצביעים על כך שה-JIF מבטא יותר אספקט מסוים של אימפקט מדעי, ושמספר מדדים מבוססי שימוש יכולים להיות מדדי קונצנזוס טובים יותר.

פרטים נוספים, כולל תיאור מפורט של שיטות המחקר והממצאים במאמר

קיימים הרבה מנועי חיפוש ייעודיים באינטרנט לחומרים שונים כגון: תמונות, ווידאו, מוזיקה, חדשות, חיפוש אנשים, מפות וכיוצא בזה. כדאי לפעמים להיעזר גם בהם בנוסף לחיפוש בגוגל, אלא שקשה לזכור את כולם, ואפילו כמה מהם.

Limmz – יכול להיות הפתרון לכך. עמוד הבית של Limmz כולל קישורים למנועי חיפוש כלליים ויעודיים מסודרים על פי קטגוריות שמיוצגות על ידי מספר לשוניות: ווב, תמונות, ווידאו, חדשות , ולשונית של more שכוללת חומרים נוספים: וויקיפדיה, בלוגים, אנשים, תרגום, מפות ו-Buzz. כל אחת מהקטגוריות כוללת רשימה של מנועי חיפוש ששייכים לאותה הקטגוריה.

אם נכתוב בתיבת החיפוש בעמוד הראשי את מונח החיפוש ונלחץ על אחת הלשוניות נקבל את תוצאות החיפוש בכל אחד ממנועי החיפוש השייכים לאותה קטגוריה, התוצאות של כל אחד מהמנועים נפתחות בחלון נפרד.

מנועי החיפוש בהם יתבצע החיפוש ניתנים להתאמה אישית. החיפוש יכול להתבצע בכל המנועים ברשימה, או במספר מנועי חיפוש מתוך הרשימה המוצעת על פי בחירתו של המשתמש. הגדרות ההתאמה האישית של מנועי החיפוש בהם יתבצע החיפוש בכל אחת מהקטגוריות נעשות ב-"preferences".

כמו כן אפשר לבחור לחפש בנפרד בכל אחד ממנועי החיפוש הרשומים בדף הראשי . במקרה זה אפשר לכתוב את מונחי החיפוש בתיבה הראשית ולבחור במנוע הבודד, או לבחור קודם במנוע החיפוש הבודד ולהקליד בתיבת החיפוש של המנוע את מונח החיפוש.

לאתר

לאחרונה אנו עדים ליזמות של שימור דיגיטלי בו נוטלות חלק גם ספריות. פרויקט בולט מסוג זה הוא פרויקט ה- Codex Sinaiticus.
ה- Codex Sinaiticus הוא כתב יד עתיק ביוונית של הביבליה  (הברית הישנה והחדשה)  מהמאה הרביעית, כולל  את  העותק השלם העתיק ביותר של הברית החדשה, ונחשב כאחד הספרים החשובים בעולם.

ה- Codex Sinaiticus מפוזר היום בין בריטניה, גרמניה, רוסיה ומנזר סנטה קתרינה בסיני. מיזם הדיגיטציה של כתב היד והעלאתו לאינטרנט היה פרויקט משותף של:

• The British Library , UK
• Leipzig University Library, Germany
• St Catherine's Monastery, Sinai
• The National Library of Russia, St Petesburg
תוך שיתוף פעולה עם גופים רבים אחרים שתרמו לפעילויות השונות במסגרת הפרויקט ומימונו כגון: המכון למחקר טקסטואלי ועריכה אלקטרונית באוניברסיטת בירמינגהאם.

הפרויקט כלל כמה פעילויות כולל מחקר היסטורי, דיגיטציה, תעתוק והפצה. מעניין במיוחד לקרוא באתר על פרויקט הדיגיטציה של כתב היד שהווה את לב ליבו של הפרויקט.

הפרויקט חשוב ומעניין במיוחד לחוקרים. אפשר באתר לראות את כתב היד, לבחור ספרים מסוימים ממנו כגון: יהודית, נחום, חבקוק. בכל אחד מהספרים אפשר לבחור פרקים ודפים מסוימים לצפייה. הצילומים הדיגיטליים הם ברזולוציה גבוהה.

פרויקט מסוג זה  מדגיש את תפקיד הספריות בפעילויות של דיגיטציה ושימור.

הגעתי למידע על הפרויקט דרך כתבה שהתפרסמה היום בעיתון ה"ארץ" (גרסה מודפסת). המידע בפוסט זה התבסס על מה שנכתב באתר הפרויקט

לאתר הפרויקט

לעתים כאשר מחפשים במאגרי מידע , החלק המסובך יותר מבחינת המשתמש הוא להגיע לקובצי הטקסט המלא. הקישורים ממאגרי המידע מובילים בדרך כלל לאתרי המו"לים או כתבי העת ולכל אחד מהם מנשק שונה, והמשתמש "מבזבז" לא מעט זמן כדי להגיע בסופו של דבר לטקסט המלא.

מצב זה, וההכרה בצורך למצוא לכך פתרון, היה המניע לפיתוחו של Pubget.
Ramy Arnaout אחד משלושת המפתחים של Pubget, פתולוג קליני, בעל MD מבית הספר לרפואה ב- הרווארד ודוקטור לביולוגיה מתמטית מאוניברסיטת אוקספורד, הכיר בצורך להקל על המשתמשים שמחפשים טקסט מלא בכתבי עת מדעיים. החיפוש ב- Pubget זהה לחיפוש ב-Pubmed אלא שבמקום קישורים לאתרי המו"לים וכתבי העת בהם מצויים קובצי הטקסט המלא, התוצאות הם קובצי ה- pdf עצמם.

האינדקס של Pubget כולל נכון להיום למעלה מ-20 מיליון מסמכים במדעי החיים. כולל התכנים של Pubget .Pubmed יודע לזהות את המיקום של קובצי ה- PDF בכל כתבי העת, והוא כולל מידע על המנויים של כל אחת מהספריות , אשר מספקות לו מידע זה.

באופן זה:
מבחינתו של משתמש שאינו שייך למוסד כלשהו, או למוסד שלא סיפק את המידע הדרוש ל- Pubget ,Pubget יכול להיות כמנוע לקבצים בטקסט חופשי, שכן Pubget כולל את כל הטקסט המלא החופשי של Pubmed central ומקורות חופשיים נוספים שהמנוע מחפש בווב.

מבחינתו של משתמש ששייך למוסד מסוים, Pubget מהווה את הדרך המהירה ביותר להגיע לטקסט המלא של של כתבי העת עליהם מנוי המוסד אליו הוא שייך. כל זאת בתנאי שהמוסד אכן מספק את המידע הדרוש לכך ל-Pubget .Pubget עובד בשיתוף פעולה עם הרבה מוסדות אקדמיים כגון: אוניברסיטת קורנל, הרווארד, MIT ועוד.. ספרייה המעוניינת להצטרף ולספק מידע על המנויים שלה ל-Pubget , יכולה לעשות זאת באמצעות טופס ייעודי לכך באתר.

השירות הבסיסי של Pubget הוא חופשי. בקרוב על פי מה שמוצהר באתר יהיו שירותים נוספים בתשלום, שיהוו חלק מרווחי המנוע. פרסומות לשיווק תעשיית התרופות ומכשור מעבדה מהווים מקור רווחים נוסף.

אשר לאופן החיפוש אפשר להשתמש בתגיות החיפוש של Pubmed כדי להגביל את החיפוש למחבר, לסוג מסוים של חומר וכו'. פרטים על כך אפשר למצוא במסך העזרה באתר.

מנוע זה מצטרף לשורה של יישומים שפותחו במטרה לאפשר חיפוש יעיל יותר ב-Pubmed. הרעיון של מנוע כזה שמקצר את הדרך לטקסט המלא יכול להוות שירות חשוב למשתמשים, גם בתחומי מחקר אחרים, אם ייושם גם על מאגרי מידע אחרים.

לאתר

ב- 29 ביוני 2009 Elsevier הצהירה על השקתו של כלי וובי וויזואלי חדש להערכת הפעילות המחקרית ברמת המוסד, לצורך קבלת החלטות.
מקבלי ההחלטות באקדמיה זקוקים לתמונה מדויקת של המחקר במוסדם על מנת לקבל החלטות הקשורות למימון ולפיתוח אסטרטגיות מחקר יעילות.
הכלי החדש של Elsevier על פי מה שמוצהר באתר נותן בידי מקבלי ההחלטות כלי יעיל שמאפשר מידע מותאם אישית להערכת הפעילות המחקרית של המוסד, ומתבסס על שיטה שונה להערכת הפעילות המחקרית מהשיטות הנהוגות עד כה. הערכת מחקר התבססה ומתבססת עד כה על יוקרתו של כתב העת בו פורסם המחקר. להערכה מסוג זה, סבורים ב- Elsevier, יש מספר חסרונות ובראשם העובדה שהמחקר הרב תחומי לא מוצא את מקומו הראוי בהערכה זו שמתבססת על קטגוריות מוגדרות.
התוצאה אי שימוש במקורות רבי ערך, החמצת הזדמנויות לשיתוף פעולה, וחוסר יכולת לגלות מגמות מחקר מסתמנות.

ב-Elsevier חשבו שדרוש מבט רב תחומי כולל על המחקר המוסדי וחשיפת נקודות תורפה ונקודות חזקות כדי לענות על השאלות הבאות:
עד כמה ההחלטות האסטרטגיות בכל הקשור למחקר יעילות
כיצד להקצות באופן אופטימאלי משאבים פנימיים
כיצד לערוך השוואה עם המתחרים בתחומים שבהם המוסד המחקרי חזק
כיצד לא להחמיץ הזדמנויות
אילו חוקרים לקדם, אילו לגיס ואילו לשמר
ומי הם משתפי הפעולה הפוטנציאליים
SciVal Spotlight בא לענות על שאלות אלה ונולד מתוך הכרה בצורך בפרספקטיבה רב תחומית ובעלת תובנה על ביצועי המחקר..

הכלי מאפשר להעריך את התנובה המחקרית של המוסד בעזרת מנשק ויזואלי. לזהות את "טביעת האצבע" הייחודית של המוסד ואת המייחד אותו. הכלי מאפשר לכוון נכונה את אסטרטגיית המחקר על ידי זיהוי תחומים מסוימים של מצוינות, לספק תמונה על השינויים שחלו לאורך זמן ולהחליט על תחומי השקעות עתידיות.

הכלי נוקט בגישה "מלמטה למעלה" להערכת ביצועי המחקר כשהוא מתבסס על ניתוח ציטוטים משותפים וטכניקות של ויזואליזציה. מזהה מתחרים ומשתפי פעולה פוטנציאליים, וכל זאת תוך שימוש בנתונים של Scopus .

כלי נוסף של Elsevier שיכול להוות כלי משלים לכלי זה הוא SciVal Funding שיכול לסייע באיתור מקורות למימון המחקר ועוד..

להצהרה על השקתו של SciVal Spotlight
לאתר
טופס לכל המעוניינים ב דֶּמוֹנְסְטְרַצְיָה של הכלי ובמידע נוסף

לעתים חשוב לראות את ההקשר בו מופיע המונח כדי להבין את המשמעות שלו.
מחברים ומורים לעתים רוצים לראות את ההקשר בו מופיע מונח בספרות שפיטה מקצועית כדי להיות בטוחים שאכן הם משתמשים נכונה במונח מסוים.
עורכים מחפשים לעתים את ההקשר שבו מופיע מונח מסוים בספרות מקצועית כדי לדעת אם מחבר המאמר שאותו הם עורכים, אכן השתמש נכונה במונח.

על כך חשבו המפתחים של Exemplar .Exemplar – יישום חופשי, חדש שנמצא עדיין בגירסת ביתא, הוא פרי שיתוף פעולה בין Springer Science & Business Media ו- The Center for Biomedical and Health Linguistics.

Exemplar מחפש את מונחי החיפוש שהוזנו על ידי המשתמש ב- 1900 כתבי עת של Springer ומציג משפטים ובהם ההקשר בו מופיע/ים מונח/י החיפוש, כאשר מונח/י החיפוש מוארים. לחיצה על המשפט בו מופיע/ים מונח/י החיפוש מובילה לטקסט המלא של המאמר, אם המוסד אליו שייך המשתמש מנוי עליו.

בצד שמאל של תוצאות החיפוש מוצגים אשכולות שונים של תוצאות החיפוש – אשכולות נושאים, ארצות, וכתבי העת בהם הופיע המאמרים. אפשר לעדן את תוצאות החיפוש על ידי בחירה באשכול או באשכולות הרצויים. כמו כן אפשר לעדן את השאילתה על פי שנים.

מאגר כתבי העת בו משתמש המאגר מתעדכן באופן שוטף, והוא מכסה מגוון תחומי מחקר: מדעי החיים, רפואה, הנדסה, מתמטיקה, מדעי המחשב, עסקים ומשפטים.

כאמור, היישום נמצא עדיין בשלב ביתא, והמשתמשים מוזמנים לשלוח משוב, הצעות ורעיונות לכתובת exemplar@springer.com

לאתר