הספרייה המרכזית רכשה  את  התקליטור התלמוד המבואר.
התלמוד מנוקד מתורגם ומבואר ע"י הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).

המהדורה הממוחשבת והמורחבת כוללת :

+ את כל דפי התלמוד המבואר מהדורת שטיינזלץ (39 כרכים) כפי שהם מופיעים בספרים המודפסים,עם אפשרות להגדלה,הקטנה והעתקה.
+ את כל הטקסטים במדורים השונים של התלמוד המבואר עם אפשרויות חיפוש והעתקה למעבד תמלילים.
+ ספרי יסוד נוספים : תנ"ך מנוקד, תלמוד ירושלמי,שולחן ערוך,רמב"ם עם אפשרות חיפוש והעתקה.
+ קישורים בין הטקסטים והתמונות.
+ מסכי עזרה.

המהדורה  הממוחשבת  גרסה 2 יצאה בירושלים ע"י המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים.
התקליטור  מותקן  במחשב מס.5  במחלקת היעץ בקומת הכניסה לספרייה המרכזית . התקליטור שמור בדלפק  היעץ.

Topsy הוא מנוע חיפוש חדש יחסית שהושק בסוף מאי 2009.

מנועי החיפוש מהדור הראשון ראו בווב אוסף של מסמכים, הם מפתחו וחיפשו  מילות מפתח במסמכים אלה, ודרגו את תוצאות החיפוש על פי מידת ההתאמה בין המסמך ומילות החיפוש. מנועי החיפוש מהדור השני רואים בווב רשת של מסמכים והדירוג מתבסס לא רק על מידת ההתאמה בין המסמכים ומלות המפתח אלא גם על פי מספר הציטוטים שלהם זוכה כל מסמך ממסמכים אחרים. .

היום, עם ריבוין של פלטפורמות חברתיות כגון Titter, רשתות חברתיות ובלוגים, הרבה מאוד קישורים למידע מעניין נוצרים על ידי אנשים מהשיחות בווב החברתי. Topsy תוכנן לחפש קישורים אלו בווב החברתי בזמן אמת. הערכת התוצאות במנוע חיפוש זה מתבססת  על מספר הציטוטים של כל אחד מהקישורים, כלומר כמה אנשים הזכירו את הקישור לאתר מסוים, על התיאור של הקישורים ועל פי השפעתו של כל אחד מהאנשים שציטטו כל אחד מהקישורים.

באופן זה, אפשר לומר ש-Topsy מאתר מידע רלוונטי ומעניין שאנשים מדברים עליו, כלומר מסתמך על השיח החברתי בווב תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות ובבסיס נתונים שמושתת באופן בלעדי על השיחות המתנהלות בקהיליית twitter. מכאן גם הייחוד בתוצאות שלו. המידע המתקבל הוא מעודכן מכיוון שהוא מתבסס על ה"מדובר כרגע" – ב"שבוע האחרון", ב"חודש האחרון". תוצאות החיפוש מדורגות על פי מספר ה"ציוצים" בהם הוזכרה כל תוצאה, אפשר לראות את כל התוצאות או להגבילן על פי זמן – שעה, יום, שבוע וחודש . אפשר לראות בכל תוצאה מיהו בעליה, ולחיצה על שמו מראה את כל ה"ציוצים" שלו.

לקבלת אותה תוצאה – כלומר כדי לראות את כל הקישורים שנכתבו על ידי אדם מסוים אפשר להשתמש באסטרטגית החיפוש "שם :from ", כמו כן אפשר להגביל את תוצאות החיפוש לדומיין מסוים בעזרת אסטרטגית החיפוש "site:domain" . באופן זה למשל באמצעות אסטרטגית החיפוש site:wikipedia.org אפשר לאתר את המאמרים הפופולריים ביותר של הוויקיפדיה בטוויטר.

על מאפיינים אלה ומאפיינים נוספים של המנוע אפשר לקרוא בבלוג שלו .

מנוע חיפוש נוסף חדש של הווב החברתי שמוגדר על ידי מפתחיו כ-" real time search engine" הוא Scoopler אשר כולל עדכונים ממספר פלטפורמות:  Twitter , Digg, Delicious ועוד.

כדאי לזכור בחיפוש חומרים מאתרים חברתיים גם מנועי על ייעודיים לאתרים חברתיים קודמים כגון: SocialMention, WhosTalkin,  SamePoint ו- Delver

לכתבה על Topsy

ישנה אפשרות להוסיף לתוך דף ה-  שלך קיצור דרך לחיפוש מהיר בקטלוג ספריות אוניברסיטת תל-אביב.
 >> הקליקו על האייקון ופעלו בהתאם  להנחיות.

את הגדג'ט ניתן גם להוסיף מתוך ה  שלך. יש לבחור בקישור Add stuff / הוסף דברים, בתיבת חיפוש להקיש  Libraries Catalog או Library Catalog .

אחת השאלות העומדות בפני ספריות היום היא האם וכיצד לנצל רשתות חברתיות דוגמת Facebook לטובת הספריות. שיווק שירותי הספרייה היה מאז ומתמיד אינטרס של ספריות.
באמצעות אסטרטגיות שיווק יעילות ספריות יכולות לשפר את הנראות והתדמית שלהן ובאופן זה לאפשר למשתמשים רבים יותר לנצל את שירותי הספרייה ואוספיה.

היום בעידן האינטרנט שיווק הספרייה עומד בפני אתגרים חדשים נוכח הירידה בתלות בספרייה. מצד שני, עידן האינטרנט מספק דרכים חדשות לשיווק הספרייה. הגדלת הנראות של הספרייה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות הפך להיות בראש סדר העדיפויות של הספרייה. הרשת החברתית Facebook היא אחת מטכנולוגיות מתקדמות אלה שיכולה להשתלב במאמצי השיווק של הספרייה, במיוחד לאור הפופולריות שלה בקרב סטודנטים. על פי דיווחי Facebook מ- 2008 – חברים בה 80 מיליון משתמשים.

אחד המאמרים שהוגדרו החודש כ- feature article" " ב- Informed Librarian – שירות עדכון בנושאי ספרנות, עליו אני מנוייה, עוסק בנושא זה.
המאמר Xia, Z. D. (2009). Marketing library services through Facebook groups. Library Management, 30(6/7), 469 – 478
מתאר מחקר שבדק את הפוטנציאל של מאפיין הקבוצות ב- Facebook – Facebook groups לשווק את הספרייה, ותוצאותיו ומסקנותיו אופטימיות למדי.

מאפיין ה-groups ב- Facebook משמש אמצעי לשיתוף החברים בקבוצה בנושאי עניין משותפים. בעת ההרשמה כל משתמש יכול ליצור קבוצה ולהזמין חברים שהם חבריו מרשת מסוימת לדוגמה אוניברסיטה או קבוצה שפתוחה לכל. חברי הקבוצה יכולים להוסיף קובצי וידאו ותמונות, לערוך דיונים בנושאים שמעניינים אותם או לכתוב ב- Wall באופן שכל אחד יכול לקרוא. חברי הקבוצה יכולים להזמין אנשים אחרים לקבוצה ובאופן זה להרחיבה.

ישנם מספר קבוצות גלובליות שהנן פרי יוזמה של ספריות או סטודנטים כגון הקבוצה שיזם ארגון הספריות האמריקאיות, שבה החברים יכולים להחליף מידע ולשוחח על עניינים שקשורים לפעילויות ארגון הספריות האמריקאיות וענייני ספריות בכלל. אבל רוב הקבוצות ב- Facebook הם במישור מוסדי ופתוחות רק לחברי אוניברסיטה מסוימת. אשר לענייני ספריות, קבוצות מקומיות אלו מתמקדות בספריות המיוחדות בקמפוס שלהן ובפעילויות היום יומיות בקמפוס.בהשוואה לקבוצות הגלובליות, קבוצות אלו קטנות יותר מבחינת המשתתפים אבל מספקות מידע טוב יותר בכל הקשור לספריות האקדמיות האינדיבידואליות.

מטרתו של המחקר הייתה להתחקות ולבדוק את כל הקבוצות שנוגעות לענייני ספרייה שאורגנו על ידי ספרנים וסטודנטים בשתי אוניברסיטאות מחקר גדולות בארה"ב –Indiana University ו- Rutgers University. כל הודעה במסגרת הדיונים בקבוצות אלו נקראה כדי לדעת עד כמה נדונו ענייני הספרייה בקרב הסטודנטים. המטרה של המחקר הייתה לחפש פתרונות לספרנים לשווק את הספריות דרך שימוש טוב יותר ב- Facebook .

המחקר מצא שלמרות שרוב הקבוצות נלחמו כדי לשרוד בשל הנושאים הצרים שלהם והניהול הלא אקטיבי, הרי קבוצות אחרות הצליחו לשמור על שיח ער בנושאי ספרייה, באופן שהביא לחשיפה טובה של הספרייה בקרב הסטודנטים ואנשי הסגל.

מממצאי המחקר ומסקנותיו:
• מפתח להצלחה היה יצירת קבוצה בנושא רחב ושמירה על סגנון ניהול אקטיבי.
• ספרנים יכולים למלא תפקיד פונקציונלי בארגון הקבוצות ב- Facebook באמצעות הודעות על שירותי ספרייה, אירועים וספרים חדשים.
• הקבוצות ב- Facebook יכולות גם להוות פלטפורמה לתמיכה בהוראה ובמחקר של אנשי סגל שמגלים התלהבות להתחבר למשאבי הספרייה. הקבוצות ששרדו יותר היו אלו שבהם הייתה יותר השתתפות של אנשי הסגל.
• הקבוצות יכולות לספק הזדמנות לספריות אקדמיות לקדם אמצעים חדשים של תקשורת מדעית scholarly communication כגון מאגרים מוסדיים.
• Facebook יכולה לספק דרך קלה לקדם את שירותי הספרייה ולעודד אנשי סגל להשתמש במשאבי הספרייה.
• י ש ליחד תשומת לב רבה יותר לסוג זה של טכנולוגיה.

מחקר אופטימי זה מצטרף למחקרים קודמים אופטימיים אף הם, כמו זה שנערך באוניברסיטת קליפורניה. שם מצאו ש-90 אחוז מהסטודנטים משוחחים עם חבריהם ב- Facebook על הקורסים שלהם, שיעורי הבית, והמרצים. רבים מהם תכננו קבוצות לימוד. מאפיין נוסף שיכול להיות מנוצל על ידי סטודנטים ב- facebook הוא ה"חברים" . להיות חברים של ספרנים יכול להיות יתרון, שכן סטודנטים יכולים ללכת לפרופיל האישי של הספרן ולשאול שאלות דרך Facebook.

אך מסקירת הספרות במאמר, שעוסקת בניסיונות שנעשו מצד הספריות לגייס את הרשתות החברתיות עולה שלא כל הניסיונות מעודדים, והרבה מחקרים חשפו בעיות יותר מאשר תועלת. כך למשל אוניברסיטת מישגן מצאה שמרבית הסטודנטים שלה מהססים להתקשר עם ספרנים באמצעות Facebook
(Chapman, S., Varnum, K., & Creech, M. (2007). Library web survey: University of Michigan Libraries, Ann Arbor, MI.)

מעניין במיוחד מחקר אחרון משנת 2007 של OCLC , פסימי במידת מה, בשם: sharing , privacy and trust in our networked world
שמשתרע על פני 280 עמודים ואשר מצא שרשתות חברתיות אינן שימושיות לספריות . מחקר זה זמין לכול בטקסט מלא,שלא כמחקר "Marketing library services through Facebook groups", שזמין בטקסט מלא רק למנויים.
מממצאי המחקר:
• מנהלי ספריות חשים תחושה חזקה של אחריות מקצועית לשמור על פרטיות המידע של המשתמשים, ותחושה זו מסבירה את ההססנות של הרבה ספרנים להיכנס לרשתות החברתיות.
• רוב הציבור ומנהלי הספריות אינם מאמינים שזה תפקיד הספריות לבנות אתרים חברתיים. הציבור הרחב רואה ברשתות החברתיות מרחב אישי, וספרנים סבורים שיש מספיק אתרים חברתיים ומביעים דאגה בכל הקשור למשאבים ולממון.
• היישום בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר להצלחה באתרים חברתיים, על פי דעת הנחקרים, הוא "מועדוני ספרים".

שני מחקרים אלה – האחד אופטימי והשני פסימי יותר מספקים לנו חומר למחשבה ויכולים לסייע לנו בבואנו להחליט האם לגייס את Facebook לטובת הספרייה, ואם כן, כיצד?

למחקר של OCLC
לתקציר המחקר "שיווק שירותי ספרייה באמצעות Facebook groups"
לטקסט המלא של המאמר למנויי Informed Librarian

מעוניינים ליצור פודקאסטים, לכתוב בלוגים, לערוך תמונות, להמיר קבצים ועוד… פתרונות לכל אלה אפשר למצוא באתר "Teaching with Technology"
באתר זה יש רשימה ארוכה של קישורים לתוכנות שולחניות, תוכנות "ענן" ושירותי ווב שמיועדים לסייע למרצים בהוראה, אך יכולים למעשה לשמש את כלל המשתמשים.

הרשימה, שמסודרת על פי קטגוריות עיקריות ומשניות, כוללת שלוש קטגוריות עיקריות:
• כלים ליצירה עריכה ושיתוף של מסמכים, מצגות, אתרי ווב, בלוגים, תמונות, קובצי אודיו ווידאו. ברשימה זו גם כלים להמרת קבצים ופורומים
• כלים לניהול זמן, משימות ומידע כולל כלים לניהול קורסים, ניהול פרויקטים, לחיפוש מידע, איסוף מידע וארגונו
• וכלים שמאפשרים לכל הכלים הנ"ל ל"עבוד" –דפדפנים, כלים לאבטחת מידע ולסינון תכנים.

בכל אחת משלוש הקטגוריות הנ"ל תתי קטגוריות. חלוקה מסודרת זו של הכלים על פי פונקציונליות מקלה על מלאכתו של המשתמש.

אל האתר

Eccellio הוא מנוע חיפוש חדש שממלא שלוש פונקציות עיקריות:
המנוע הכללי Eccellio Web mine שהושק באפריל 2009 , המנוע המדעי – Eccellio Science mine שהושק במאי 2009 ו-Eccellio Movies מנוע ייעודי לקולנוע שהושק ביוני 2009 .

מנוע החיפוש הכללי משתמש במאגר המידע של גוגל ומוסיף לו מנשק חיפוש משלו שמאפשר סינון תוצאות בקלות על ידי בחירה בפילטר המתאים. מנשק חיפוש זה שמכונה בשם “Faceted Classification”. הוא למעשה המאפיין הייחודי של מנוע חיפוש זה, והוא קיים בכל הפונקציות של המנוע – המנוע הכללי, המדעי, והמנוע לקולנוע.

מנוע החיפוש המדעי – Eccellio Science miner מאפשר סינון תוצאות על פי הפילטרים הנושאיים הבאים:
All the Web
Agriculture
Alternative Sciences
Astronomy
Biology
Chemistry
Computer Sciences
Earth Sciences
Environment
Math
Physics
Publications
Social Sciences
Scientific Software
Technology

בנוסף לפילטרים הנושאיים קיימים במנשק פילטרים נוספים שמאפשרים הגבלה תכנים על פי שפה, סוג domain , זמן וסוגי קבצים וכל זאת על ידי בחירה בכפתור המתאים מהמסך הראשי ללא כל צורך בהקלדות נוספות בתיבת החיפוש.

מנוע החיפוש נמצא עדיין בשלב ביתא ועל פי מה שמוצהר באתר בכוונתו להוסיף בעתיד פילטרים ופונקציות נוספות כדי להקל על מלאכתו של המשתמש. מתוכננים בעתיד אלגוריתם שיתבסס על חיפושים קודמים של המשתמש לצורך בנייה דינמית של קלסיפיקציה, תמיכה בטלפונים סלולריים, אינטגרציה עם יישומים שולחניים באופן שלחיצה על מילה מקובץ וורד לדוגמה תאפשר חיפוש במנוע ועוד..

אל המנוע

 Extensionalism: The Revolution in Logic
ספר חדש מאת ד"ר נמרוד ברעם, עוסק בצומת שבין תורת הידיעה ותורת ההגיון.
בר-עם סוקר את התהוותה של תורת ההיגיון מראשיתה ועד לעת המודרנית ומראה כיצד צמחה התורה המודרנית מתוך נסיון לבקר ולהחליף את התיאוריה העתיקה ובפרט את יומרתה לאיחוד עם תורת הידיעה.
הספר יעניין כל סטודנט או מומחה בתחום ההיסטוריה והפילוסופיה של תורת ההיגיון, התפתחותה של המתודולוגיה המדעית ותורת הידיעה.

ד"ר נמרוד בר-עם הוא פילוסוף של המדע, הלוגיקה והתקשורת, מכהן כמרצה בכיר בחוג לתקשורת יצירה וביקורת במכללת ספיר. נמרוד בר עם למד באוניברסיטת תל אביב וסיים כאן את כל תאריו: ראשון שני ושלישי (כולם בהצטיינות והצטיינות יתרה) כמוכן שימש כמתרגל ואחר כך כמורה מן החוץ בחוג לפילוסופיה בין השנים 1992-1999. היה עוזר המחקר של הפרופסור יוסף אגסי, עימו הוא משתף פעולה בפרויקטים שונים עד היום.

+ הספר יצא בהוצאת Springer וקיים גם בגירסה מקוונת  – גישה חופשית לתקציר, תוכן והקדמה.
+ הספר בגירסה המודפסת יגיע בקרוב לספרייה המרכזית.
+ אתר הספר בגוגל ספרים

Cell Press ו- Elsevier השיקו פרויקט בשם: המאמר העתידי – "Article of the future" ששם לו למטרה לשתף פעולה עם הקהילה האקדמית על מנת להגדיר מחדש את האופן בו יוצג מאמר מדעי לקוראים.המטרה היא לנצל טכנולוגיות חדשות מקוונות כגון טכניקות מתקדמות של ויזואליזציה על מנת לשפר את המנשק למשתמש.

במסגרת הפרויקט פותחו דגמי אב של שני מאמרים מתוך cell על מנת להדגים קונספט ראשוני וכדי לקבל משוב מהקהילה האקדמית.

מאפיינים עיקריים בדגמי האב:
• הצגה היררכית של הטקסט והתמונות באופן המאפשר למשתמש לבחור חלקים ומרכיבים מהמאמר על פי בחירתו
• תקציר גרפי שמאפשר למשתמש לתפוס בצורה מהירה את המסר של המאמר
• מאפיין שנקרא Article Highlights שכולל רשימה של התוצאות העיקריות של המאמר
• הצגה בנפרד של המוסדות אליהם שייכים המחברים
• תמונה עם אזורים לחיצים שמהווה למעשה מכניזם ניווט לגישה ישירה לחלקים מסוימים בתוצאות ובתמונות
• שילוב של אודיו ווידאו של ראיונות וכו'
• מאפיין שנקרא Experimental Procedures שכולל תקציר או פרטים מלאים שחיוניים לשכפול הניסוי
• גישה חדשה להצגת תמונות באופן שמאפשר לקורא לזהות במהירות תמונות שמעניינות אותו עם אפשרות למעברים מהירים בין תמונות קרובות.
• הצגה משופרת של הציטוטים במאמר עם אפשרות לנתוני ציטוט נוספים

אין ספק שמאפיינים אלה מקלים בצורה משמעותית על מלאכתו של המשתמש. דגמי האב שמוצגים באתר מאפשרים לראות ולהתרשם וגם להגיב בטופס המשוב באתר

להודעה ולצפייה בדגמי האב