הציור שלפנינו, שנעשה בווינה, הוא אחד משלוש היצירות הגדולות בנושאים דתיים שצייר גוטליב, ובולט בו
הקונפליקט האישי של האמן באשר לזהותו כפולני, יהודי או איש תקופת ההשכלה.
הציור מתבסס על זכרונות האמן מבית הכנסת בעיירת הולדתו, דרוהוביץ'.
מבין עשרים הדמויות שבציור, חמש-עשרה היו אנשים קרובים אליו: הוריו, ארוסתו לאורה ובני משפחתה, ואף דיוקן עצמי המופיע בשלושה גילאים: במרכז התמונה הוא נראה כאיש צעיר בן עשרים ושתיים, כפי שהיה בעת העבודה על הציור; על צווארו תלוי מדליון ועליו מגן דוד וראשי התיבות של שמו בעברית, מ.ג. המדליון הזה מופיע גם על צווארו של גוטליב כילד צעיר, בצד שמאל, כשהוא לבוש בגדי חג ולפניו סידור תפילה פתוח. ובצד ימין הוא נראה כנער מביט מבעד לסידור התפילה. ארוסתו, לאורה, נראית פעמיים – משמאל לעמוד היא עומדת זקופה ובידה סידור סגור, ומימין היא נראית רוכנת ומתלחשת עם אימה.
הציור מצטיין בעושר של אפקטים טכניים, החל בשכבות הצבע, שמקצתן שקופות למחצה ומקצתן אטומות, וכלה באימפאסטו – משיכות מכחול תלת מימדיות וחריטות בצבע, בעזרת קצהו המחודד של המכחול. האריגים והשטיחים מתוארים בפרטי פרטים.
על ספר התורה כתוב, שהוא מוקדש לזכר נשמת המנוח משה גוטליב זיכרו לברכה, ואפשר שהציור מהווה סיכום לחייו ולהשקפת עולמו של מאוריצי גוטליב.
מאוריציו גוטליב, "יהודים מתפללים בבית כנסת ביום כיפור", 1878
6
לחוקרים היום יש מגוון מקורות מידע למחקר – מספר לא מבוטל של מאגרי מידע בנושא מסוים, ספרות ב-open access ומקורות נוספים, וחיפוש מידע מחייב לא אחת חיפוש מפרך במספר מקורות.