הציור שלפנינו, שנעשה בווינה, הוא אחד משלוש היצירות הגדולות בנושאים דתיים שצייר גוטליב, ובולט בו הקונפליקט האישי של האמן באשר לזהותו כפולני, יהודי או איש תקופת ההשכלה.
הציור מתבסס על זכרונות האמן מבית הכנסת בעיירת הולדתו, דרוהוביץ'.
מבין עשרים הדמויות שבציור, חמש-עשרה היו אנשים קרובים אליו: הוריו, ארוסתו לאורה ובני משפחתה, ואף דיוקן עצמי המופיע בשלושה גילאים: במרכז התמונה הוא נראה כאיש צעיר בן עשרים ושתיים, כפי שהיה בעת העבודה על הציור; על צווארו תלוי מדליון ועליו מגן דוד וראשי התיבות של שמו בעברית, מ.ג. המדליון הזה מופיע גם על צווארו של גוטליב כילד צעיר, בצד שמאל, כשהוא לבוש בגדי חג ולפניו סידור תפילה פתוח. ובצד ימין הוא נראה כנער מביט מבעד לסידור התפילה. ארוסתו, לאורה, נראית פעמיים – משמאל לעמוד היא עומדת זקופה ובידה סידור סגור, ומימין היא נראית רוכנת ומתלחשת עם אימה.
הציור מצטיין בעושר של אפקטים טכניים, החל בשכבות הצבע, שמקצתן שקופות למחצה ומקצתן אטומות, וכלה באימפאסטו – משיכות מכחול תלת מימדיות וחריטות בצבע, בעזרת קצהו המחודד של המכחול. האריגים והשטיחים מתוארים בפרטי פרטים.
על ספר התורה כתוב, שהוא מוקדש לזכר נשמת המנוח משה גוטליב זיכרו לברכה, ואפשר שהציור מהווה סיכום לחייו ולהשקפת עולמו של מאוריצי גוטליב.
סקירה יפה על הציור המיוחד הזה.
הצייר אכן התאבד לאחר שצייר את הציור, כך שזה היה סוג של רקויאם מצוייר שלו.
תודה על הפוסט
נדב דפני
אתר הטיפים ומענה המומחים – סטיפס
http://www.stips.co.il
לא הייתי מאמין שיש שם כל כך הרבה עומק. זה נראה סתם ציור יפה
זכרו לברכה!
כדאי לשים לב גם לטליתות. גוטליב עטוף בטלית צבעונית, המבליטה את היותו אומן, היותו יוצא דופן. כל שאר המתפללים עטופים בטליתות מסורתיות בצבעי שחור לבן. יש כאן אולי גם רמז להיותו יוצא דופן. בקהילה היקית שממנה באה אהובתו לא החשיבו אנשים לא עובדים ולא יצרנים. אמן נחשב ללא יוצלח. אם יהודיה לא איחלה לעצמה חתן אמן. יש לשער שמשום כך לא הרשו לה הוריה להתחתן עם גוטליב, שהיה בנוסף אוסט יודה (יהודי מזרחי..) מפולין. את התמונה צייר כ"יד" לעצמו. מצבת זיכרון. העובדה שמוזיאון ת"א מוכר רפרודוקציות רבות של ציורו מעידה שאכן הצליח במשימתו. לאחר הציור שלח יד בנפשו כדרכם של רומנטיקאים בעת ההיא.
גוטליב לא התאבד, והציור בהחלט אינו הכנה לכך! מה גם שלאחר הפרדה מלארה פגש בחורה אחרת.
הציור נעשה מתוך רגשות לאומיים-דתיים [אפשר לקרוא על זה אפילו בויקיפדיה].
חברים יקרים מעבר למימד האישי בציור המרשים הזה קיים מימד היסטורי שמתאר את שושלת ישראל מאברהם הזקן משמאל דרך יצחק מימינו ויעקוב אחריו שנוגע ביוסף בעל כותונת הפסים ואחריו משה מחזיק לכאורה את לוחות הברית ועד עם ישראל שנראה כמו ילד לבוש בגדים "מודרנים"
ומאחור מימין שרה בכל הדרה ומשמאל לאה ורבקה
אבל זה סוד
הקומפוזיציה בתמונה ברורה. ספר התורה הוא המרכז של היצירה. הכמיהה לדת. בקו ישר מעל יש עמוד תומך למבנה בית הכנסת, נראה כהמשך חזותי לספר התורה. גם כאן בולט הרעיון שספר התורה הוא הבסיס ועמוד הטווח.