ארכיון הקטגוריה: ספרים אלקטרוניים

INTECHopen – ספרים מדעיים בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
4

INTECHopen היא פלטפורמה לספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה שפותחה על ידי InTech -מו"ל שתומך בגישה פתוחה ומתמקד בתכנים בתחומי מדע טכנולוגיה ורפואה.

על פי מה שכתוב באתר אפשר לקרוא להוריד ולשתף למעלה מ- 400 ספרים מדעיים חופשיים. באתר על פי מה שנכתב בו יש גם גישה למאמרים מדעיים שבהוצאתו אך ממה שהתרשמתי ייחודה של הפלטפורמה היא בספרים בגישה חופשית.

אפשר לחפש באתר ואפשר גם לדפדף.
הדפדוף בספרים הוא על פי קטגוריות: ביולוגיה, מדעי המחשב והמידע, מדעי האדמה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסה, מדעי החומר, רפואה וטכנולוגיה. ליד כל קטגוריה מצוין מספר הספרים שבה. .

החיפוש הוא על פי כותר, מחבר ו- ISBN . ליד כל אחד מהספרים מצוין מספר ההורדות של הספר, נתון שיכול ללמד על הפופולריות שלו.

כאמור המו"ל תומך בגישה פתוחה . כל הפרסומים שלו הם במסגרת הרישיון הגמיש Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 3.0 license.משמעות הדבר מבחינת המחברים היא שנשמרות להם זכויות היוצרים, ומבחינת המשתמשים שהם יכולים לקרוא, להוריד ולעשות שימוש חוזר בתכנים כל עוד הם לא עושים בהם שימוש מסחרי, ונותנים קרדיט ליוצר.

יש לציין שהחל מתאריך 19 בנובמבר 2010 כל הספרים האלקטרוניים החופשיים של Sciyo זמינים לקריאה בפלטפורמה זו .

ל- INTECHopen

ל- Sciyo

ספרים אלקטרוניים – אתרים נבחרים

פורסם בתאריך על ידי
2

בעבר כתבתי על מספר אתרים חופשיים להורדת ספרים אלקטרוניים. מספר האתרים החופשיים להורדת ספרים גדל. בפוסט מ- 25 בפברואר יש ריכוז של 45 אתרים חופשיים להורדת ספרים ממגוון נושאים .

לרשימת האתרים

ספרים אלקטרוניים, ספריות ומו"לים – הגבלות על ההשאלה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ספרים בגירסתם המודפסת מתכלים לאחר תקופת זמן מסוימת ועותקים חדשים נרכשים על ידי הספריות . לעומת זאת ספרים אלקטרוניים שהופכים לפופולריים יותר ויותר אינם מתכלים, וזה מעורר את חשש המו" לים לרווחיהם.

חשש כזה הובע על ידי המו"ל HarperCollins שטוען שספר בגרסה המודפסת מתכלה אחרי 26 שימושים וכדי לשמור על הכנסתם של המולים בעידן האלקטרוני יש להגביל את השאלתו של ספר אלקטרוני ל- 26 פעמים ולאחריו לרכוש ספר אלקטרוני חדש

נושא זה עורר ויכוחים סביב תוחלת החיים של הספר המודפס והאם יש באמת למו"לים זכות לדרוש מהספריות לרכוש מחדש ספרים אלקטרוניים לאחר מספר מסוים של שימושים..

על כך בכתבות הבאות::

eBooks In the Public Library Under Fire

 Libraries should only lend ebooks 26 times

The annual Horizon Report – 2011 מה הן הטכנולוגיות והמגמות העתידיות שישפיעו על החינוך והמחקר

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

The annual Horizon Report הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות/ טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2011 הוא השמיני בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI.

הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן: ספרים אלקטרוניים והנייד. הספרים האלקטרוניים יאפשרו מודל חדש של מנשקים – מנשקים ויזואליים ואינטראקטיביים, וטכנולוגית הנייד תמשיך לתפוס תאוצה בתחומי ההוראה והמחקר.

שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן: augmented reality (מציאות רבודה) ולמידה מבוססת משחק .

מציאות רבודה היא טכנולוגיה שמצרפת לעולם האמיתי מידע וירטואלי – תוספת של תוכן ממוחשב לשדה הראיה שלנו, שמוסיף לנו מידע על מה שאנחנו רואים בעין. על פיה באמצעות אביזר כלשהו על העיניים /אוזניים ניתן יהיה "להוסיף" למציאות שאנו רואים דברים נוספים רלוונטיים למה שאנו רואים.טכנולוגיה דינמית זו מאפשרת דרכי הוראה ויזואליים ואינטראקטיביים.

למידה מבוססת משחק תגביר את מעורבות הסטודנטים בתהליך הלמידה .

בטווח הרחוק של 4-5 שנים שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי הן:

• gesture based computing ( מחשוב מבוסס מחוות ) וניתוח תהליכי למידה.

Gesture based computing משנה את אופן האינטראקציה עם המחשבים , התקשורת עם המחשב נעשית באמצעות תנועות גוף ומאפשרת למידה עם מנשקים שונים שמדמים את המציאות, ויש לכך היבטים קוגניטיביים ותרבותיים. .

ניתוח תהליכי למידה הוא תחום מתפתח שיאפשר ניתוח נתונים באמצעות טכנולוגיות מקדמות למען הבנה טובה יותר של תהליכי הלמידה וההוראה כדי לאפשר להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכים האינדיבידואליים של הסטודנטים.

פירוט על כל אחת מהטכנולוגיות והרלוונטיות שלה לתחום ההוראה והמחקר אפשר למצוא

 

 

Culturomics – גוגל ספרים ומגמות תרבות לאורך ההיסטוריה

פורסם בתאריך על ידי
1

כלי חדש של גוגל – Books Ngram Viewer מאפשר ללמוד על מגמות תרבות לאורך ההיסטוריה. הכלי מבוסס על "גוגל ספרים" ומאפשר חיפוש במסד נתונים של 500 מיליארד מילים מתוך 5.2 מיליון ספרים בתקופה 1500 – 2008 בשש שפות – אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, סינית ורוסית. תוצאות החיפוש – הצגה גרפית של שכיחותם של מונחי החיפוש לאורך השנים . שכיחות זו מאפשר ללמוד מתוך ספרים על מגמות תרבות לאורך ההיסטוריה.

כלי זה הוא פרי פרויקט מחקר של חוקרים באוניברסיטת הארוורד ובעיקר של המתמטיקאי ארז ליברמן איידן, בשיתוף עם גוגל. המחקר התפרסם בגיליון 17 בדצמבר בכתב העת science . טענתו העיקרית של ארז ליברמן איידן הייתה שעל ידי ניתוח הגידול והשינויים לאורך זמן של מלים מודפסות אפשר להבין את האבולוציה של התרבות , לבדוק את השפעתם התרבותית של אישים מסוימים לאורך ההיסטוריה ולחשוף מגמות שנעלמו לעתים מעיניהם של היסטוריונים. ניתוח זה של מידע כונה בשם : culturomics -שילוב של תרבות ומטריקה . יש לציין שמסד הנתונים ניתן להורדה ולחיפוש בכלים שייבנו על ידי המשתמשים .

עמדות החוקרים במדעי הרוח מעורבות ומהולות בהתלהבות ואכזבה. יש הטוענים שכלי זה מהווה שיטת מחקר חדשה כמותית באופייה במדעי הרוח ויש הטוענים שכלי זה יכול להיות שימושי אם לא יצטמצם רק לניתוח שכיחותם של מילים ובכל מקרה לכנותו culturomics זה יהיר מדי….

ל- Books Ngram Viewer
למאמר ב-science על הפרויקט המחקרי
לאתר Culturomics – שם אפשר למצוא קישורים רלוונטיים בנושא
לכתבה בדה –מרקר בנושא

תודה לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת ליבי למחקר בנושא

שילוב קוראים אלקטרוניים בקטלוג הספרייה – פרויקט ה- eReaders באוניברסיטת Duke

פורסם בתאריך על ידי
3

כנס צ'ארלסטון הוא מפגש שנתי של ספרנים, מנהלי ספריות, מו"לים, יועצים, וספקים שבאים לדון באווירה לא פורמלית יחדיו בנושאים חשובים שמעניינים אותם. השנה היה זה המפגש השנתי ה-30, הוא התקיים ב- 3-6 בנובמבר 2010 ועסק בנושא רכש ספרים וכתבי עת .

אחת ההרצאות המעניינות הייתה הצגת פרויקט ה- eReaders של הספריות באוניברסיטת Duke.
במסגרת פרוייקט זה נרכשו קוראי ספרים אלקטרוניים Kindles- ושולבו בקטלוג להשאלה למשתמשים.

הפרוייקט החל כפרוייקט פיילוט בראשית 2010 עם מספר מצומצם יחסית של מכשירי קינדל וגדל עד כה ל-40 קוראים אלקטרוניים. האוסף נבנה על פי נתוני השאלה של הספרים המודפסים. כל כותר שנמצא מושאל מעל 3 פעמים נוסף לקינדל. כמו כן במסגרת הפרוייקט יצרו רשימת תפוצה ייעודית לקינדל דרכה המליצו המשתמשים על כותרים להוספה לקוראים האלקטרוניים.

לצורך שיווק הפרויקט הקימו אתר ייעודי. כל הכותרים שולבו בקטלוג ודרכו מצאו המשתמשים את הקוראים האלקטרוניים.

פרויקט מעניין שמרמז על העתיד…

פרטים נוספים אפשר למצוא בדווח של מי שנכח בכנס. המצגות עדיין לא עלו לאתר
לאתר הפרויקט

ספרי לימוד אלקטרוניים חופשיים

פורסם בתאריך על ידי
1

רשימה של ספרי לימוד חופשיים אפשר למצוא באתר DiplomaGuide.com .
הרשימה מסודרת על פ נושאים וכוללת ספרים אלקטרוניים חופשיים במגוון תחומים:
כלכלה חשבונאות ועסקים, מדעי המחשב וטכנולוגיה, אנגלית וכתיבה, היסטוריה, רפואה ומדעי הבריאות, מדעים – ביולוגיה, פיזיקה וכימיה, והפניות למקורות חופשיים בחינוך כולל קורסים על פי נושא.

מבדיקה שטחית עולה שחלק מהספרים הם מהדורות ישנות אבל בכל זאת הרשימה יכולה להיות שימושית. כך למשל ברפואה היא כוללת גם מהדורה מעודכנת יחסית של Gray's Anatomy , במדעי המחשב וטכנולוגיה אפשר למצוא מדריכים לשפות תכנות ועוד…

לרשימה המלאה

ספרים אלקטרוניים במדעי החברה והרוח- מודלים במסגרת ה"גישה הפתוחה", וצורכי המשתמשים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

במסגרת המאמצים של אוניברסיטות באירופה להפוך חומר דיגיטלי באירופה לנגיש ומנוצל יותר, מתנהל פרויקט לפתח מודל של גישה פתוחה לספרים שפיטים במדעי הרוח והחברה.

במסגרת פרויקט זה התפרסם דוח שמשתרע על פני 73 עמודים וכולל סקירה של מודלים קיימים של ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה בתחום מדעי הרוח והחברה.

הדוח כולל סקירה של מו"לים שעוסקים היום בספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה בתחום מדעי הרוח והחברה. הוא מתאר את המודלים של ההוצאה לאור שלהם , מודלים כלכליים והדרכים בהם הם נוקטים כדי לגיס משאבים, תהליכי ההוצאה לאור, בקרת איכות וזכויות יוצרים.

הדוח מתאר מגוון של יוזמות: יזמות של מו"לים מסחריים, אגודות, ספריות ,אוניברסיטאות ועוד. מודלים שכיחים הם אלה שמושתתים על שיתוף פעולה של ספריות. צורות חדשות של שיתוף פעולה במישור הקמפוס ומחוצה לו הפכו לתופעה שכיחה. לצד מודלים חדשים אלה מודלים מסורתיים יותר עדיין ממשיכים להתקיים. הסיבות לבחור בהוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה נעות בין מניעים אידיאולוגיים למניעים כלכליים.

המודלים הכלכליים הם פשוטים אך גם אֶקְלֶקְטִיים,כמעט כל הניסיונות עד כה מושתתים על סוג מסוים של מימון. יתירה מזו כולם מקווים להרוויח מהמודל ההיברידי אשר מציע את הגרסה האלקטרונית חינם וגובה תשלום על הגרסה המודפסת. האופי האקלקטי של המודלים נזקף בעיקר לסוגים שונים של דרכי מימון.

למרות שההוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה נמצאת עדיין בשלבים ראשונים, הגידול במספר היזמות מצביע על צורך במודלים כלכליים חדשים. גישה משלימה שתראה בהוצאה לאור כחלק אינטגרלי מהעלויות של תהליך המחקר, חיונית להוצאה לאור של ספרים בגישה פתוחה במדעי הרוח והחברה.

כמובן שבפיתוח מודל מתאים יש לקחת בחשבון גם את צורכי המשתמשים. דוח מפורט בן 144 עמודים בנושא זה בשם :
Digital Monographs in the
Humanities and Social Sciences: Report on User Needs
אפשר למצוא באתר הפרויקט. הדוח הסתמך על דעות של מומחים, ספרות וסקר וחלק נכבד ממנו עוסק בספריות כצרכנים.

לדוח המלא – מודלים במסגרת ה"גישה הפתוחה"

 

 

 

הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה רכשה גישה ל-10,000 ספרים אלקטרוניים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב


כדי לשמור על הקצב של הטכנולוגיה המהירה המשתנה, לספרייה האקדמית יש אתגר להתאים את עצמה לתקופה ולבנות את האוספים שלה כך שיהיו מעודכנים, יעילים ונגישים.
כדי לתת למשתמשים משאב מידע הרבה יותר עמוק, עשיר ומעודכן והספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה רכשה גישה לאוסף של ספרים אלקטרוניים BOOKS 24X7 של חברת SKILLSOFT
כבר לפי שמו של האתר מובן שמדובר באוסף הנגיש 24 שעות ביממה במשך 7 ימים בשבוע. האתר בנוי על חיפוש ייחודי בטכנולוגיה ומביא מימד חדש בשליחת תכנים דיגיטליים למשתמשים. הוא מוסיף הרחבה משמעותית לאוסף הספרייה: ב-2 חבילות שנרכשות על ידי הספרייה בתחומי הנדסה וטכנולוגיות מידע נמצאים כ-10,000 כותרים של ספרי לימוד ומחקר.
למרצים ולסטודנטים של TAU מעתה יש גישה לספרים טכניים מתוך רשימה ארוכה של המו"לים המובילים כגון, AIAA, IEEE, MIT Press, Elsevier, Wiley, Springer Cambridge וכו', שכוללת יותר מ-100 קטגוריות טכניות: פיתוח אינטרנט, רשתות, תכנות מסד נתונים, אבטחה, מערכות הפעלה, שפות תכנות, , ננוטכנולוגיה, הנדסת חומרים ועוד.
הגישה לאוספים הנ"ל דורשת הזדהות בדוא"ל השייך ל-.TAU בדרך זו יש למשתמשים אפשרות לבנות תיקיה אישית על פי בחירתם לצורך למחקר ולמידה. לאתר ישנם יתרונות נוספים, כגון יכולות לסמן , לצטט כותר כלשהו, לאתר כותר לפי מגוון שדות החיפוש ,למיין תוצאות ועוד. באתר מספקים חומר עזר מקיף, מקצועי, כתוב היטב כנדרש לשימוש מוצלח של המוצר.
מצ"ב כתבה ב-CHOISE REVIEWS על המוצר.

סקר בנושא ספרים אלקטרוניים

פורסם בתאריך על ידי
2

בחודשים ינואר – אפריל 2010 הספרייה ערכה סקר בנושא ספרים אלקטרוניים. הסקר נערך באמצעות http://www.esurveyspro.com. בסקר השתתפו 455 סטודנטים (מתואר ראשון ותארים מתקדמים)  ו-87 אנשי סגל.

הממצאים העיקריים של הסקר:

–  87 אחוזים מאנשי הסגל ו-67 אחוזים מהסטודנטים משתמשים בספרים אלקטרוניים לצורכי מחקר או למידה. 76 אחוזים מאנשי הסגל ו- 77 אחוזים מהסטודנטים חושבים שהספרייה צריכה לרכוש יותר ספרים אלקטרוניים בכל הנושאים הנמצאים בספרייה. בנוסף רוב המשתמשים שענו לסקר טוענים שספרים אלקטרוניים קלים ונוחים לשימוש.

–  בנוגע לשימוש במקורות אלקטרוניים עלו מתוך הסקר הנתונים הבאים: רוב הקוראים משתמשים בכתבי עת אלקטרוניים  ובמאגרי מידע (39 אחוזים מאנשי הסגל ו-25 אחוזים מהסטודנטים). לאחר מכן בטבלת ההתפלגות נמצא כי 31 אחוזים מאנשי הסגל ו-28 אחוזים מהסטודנטים משתמשים באתרי אינטרנט מקצועיים או אישיים, ו-13 אחוזים  מאנשי הסגל ו-17 אחוזים מהסטודנטים נעזרים בספרים אלקטרוניים.

–  76 אחוזים מאנשי הסגל ו-77 אחוזים מהסטודנטים אינם מודעים לכך שהספרייה מנויה לחבילות של ספרים אלקטרוניים.

–  הערוצים הנפוצים לאיתור ספרים אלקטרוניים על ידי הקוראים הם מנועי חיפוש,  אתרי מו”לים וקטלוגים אלקטרוניים או מידע מחברים/מעמיתים. רק 16 אחוזים מאנשי הסגל ו-9 אחוזים מהסטודנטים משתמשים בקטלוג הספרייה לצורך חיפוש בספרים אלקטרוניים, ו-11 אחוזים מאנשי הסגל ו-6 אחוזים מהסטודנטים מאתרים ספרים אלקטרוניים באמצעות דף הבית של הספרייה.

מסקנות הספרייה בעקבות הסקר:

–  על הספרייה להמשיך בתוכנית העשרת אוסף הספרייה בספרים אלקטרוניים ולהרכיב אותם בנושאים ובפלטפורמות שונות. 

–  על הספרייה לקדם ולשווק באופן אקטיבי את הספרים האלקטרוניים הנרכשים ע"י שימוש בשיטות שונות של טכנולוגיה ווב 2 וגם באמצעים הרגילים של הספרייה.

– על הספרייה לשנות את הרגלי הסטודנטים והמרצים בדרך איתור ספרים אלקטרוניים. המטרה היא לכוון אותם לחיפוש בקטלוג הספרייה ובאתרי הבית של הספרייה.

מצורף  הדו"ח המלא של הסקר בקובץ PDF.

 

קינדל פייסבוק וטוויטר – חברים כעת

פורסם בתאריך על ידי
4

אמזון, ענקית מכירות הספרים ברשת, שחררה בימים אלה עדכון חדש לקינדל – קורא הספרים האלקטרוני מבית אמזון. בשלב זה, יהנו מהעדכון מספר משתמשים מצומצם ובקרוב יופץ לכולם.
הקינדל הופך ל"חברתי" ויכלול בין השאר אינטגרציה מלאה עם פייסבוק וטוויטר, ומאפשר למשתמשים לייצא פסקאות, ציטטות וקטעים נבחרים מהספר לחברים במהלך הקריאה  וכמו-כן, כל קורא יוכל לעיין בכל מה שקוראים אחרים העירו על גבי טקסט מסוים.
בעתיד הקרוב משתמשים גם יוכלו לבצע like לספרים וסופרים, לקרוא הודעות מיידיות ולקבל המלצות לספרים.
בנוסף, העדכון החדש מאפשר למשתמשים לבצע זום לתוך הטקסט, לסדר ספרים לאוספים וקבוצות, לסגור את הגישה לספרים מסוימים עם סיסמה ויכלול מספר פונטים חדשים ותמונה חדה יותר.

הקינדל (באנגלית: מבעיר אש) הוא קורא ספרים אלקטרוניים' שמטרתו להחליף את הספרייה הענקית שלנו, במכשיר קטן, נגיש, נוח לטילטול ובעל עוד כמה תכונות, שיכול להכיל את כל הספרים שלנו. הקינדל מגיע עם מילון אוקספורד החדש ומי שירצה להבין משמעות של מילה, פשוט ילחץ עליה ויקבל את הפירוש. ניתן לרכוש ספרים דיגיטליים, מגזינים ועיתונים ישירות מהמכשיר.

האם זהו ארון הספרים העתידי? המגמה ברורה לחלוטין… העולם נע לכיוון של ספרים אלקטרונים. החסם הטכנולוגי, הולך ונפרץ!
לנו הספרנים נותר רק לקוות שלמרות שלספרים האלקטרוניים, יש יתרונות מהם לא ניתן להתעלם –  הספרים הרגילים, המודפסים, אלה שמונחים על מדפי הספריות – לא ייעלמו.

עוד על החידושים בקינדל בכתבה:"לעשות לייק לספרים: הקינדל הופך לחברתי…"
בבלוג:  140 – אינטרנט מדיה טכנולוגיה

ספרנים וספרים אלקטרוניים – סקר של HighWire Press

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בספטמבר אוקטובר 2009 HighWire Press –  A division of the
Stanford University Libraries  ערכה סקר בנושא עמדות של ספרנים בנושא ספרים אלקטרוניים עם דגש על אופן איתור ורכישה של ספרים אלקטרוניים. הסקר נערך באמצעות surveymonkey.com.
138  ספרנים מ- 13 מדינות ענו על הסקר. רובם עובדים במוסדות אקדמיים, אך היה ייצוג הולם גם למכללות, מוזיאונים, ספריות ציבוריות, ספריות בתי חולים וספריות לאומיות. תוצאותיו של הסקר פורסמו בפברואר 2010.

המשתתפים חזו גידול בחמש השנים הבאות בתקציבים המוקצים לרכישת ספרים אלקטרוניים במקביל להמשך רכישת ספרים בפורמט המודפס. רוב המשתתפים בסקר עובדים בספריות עם תקציב גדול למשאבים אלקטרוניים . 59% דווחו שתקציבם עולים על $250,000 . אבל ברוב המקרים התקציב המוקצה לספרים אלקטרוניים קטן. 44% ציינו שהספרייה שלהם מנויה על 10000 ספרים אלקטרוניים או פחות.

רוב תוצאות הסקר עולות בקנה אחד עם מחקרי שוק בנושא ספרים אלקטרוניים שנערכו בשנים האחרונות. ממצאיו העיקריים של הסקר הם:
• קלות השימוש ופשטות הם מאפיינים של ספרים אלקטרוניים שמוערכים ביותר. מאפיינים אלו, שקשורים למשתמש, לצד המחיר והמודל העסקי הם שיקולים חשובים ברכישת ספרים כאשר יש מספר מקורות לרכישה.
• מקורות מסורתיים לאיתור ספרים ממשיכים להיות חשובים גם ביחס לספרים אלקטרוניים. ספרנים מאתרים ספרים דרך ספקי ספרים או דרך "חבילות" . ספרנים סבורים שאיתור הספרים האלקטרוניים על ידי המשתמשים נעשה דרך קטלוג הספרייה או דרך מנועי חיפוש בווב
• גורם חשוב שמרתיע את השימוש בספרים האלקטרוניים הוא מגבלות שקשורות לשימוש בחומרים האלקטרוניים – Digital rights management DRM – כגון: הגבלות על הדפסה , השאלה בינספרייתית, הורדות, זמן גישה וכו'
• משתמשים מעדיפים ספרים אלקטרוניים בפורמט PDF
• מודל רכישת ספרים לתמיד – perpetual access – הוא המודל המועדף ביותר ואחריו מודל ה- pay per use

סקר זה מהווה רק חלק ממחקר כולל יותר של HighWire Press בנושא ספרים אלקטרוניים שיכלול גם ראיונות . אין ספק שמחקר כזה מהווה תרומה למחקרים הכמותיים והאיכותניים בנושא שוק הספרים האלקטרוניים שפורסמו עד כה .

לדו"ח המלא של של הסקר

כותר – ספרייה אלקטרונית בנושאי ארץ ישראל ותרבות ישראל

פורסם בתאריך על ידי
2

 

 

הספרייה המרכזית והספרייה למדעי החברה ונהול רכשו מנוי למאגר הספרים האלקטרוניים כותר. 

ספריית כותר היא פרי פתוח של מט"ח אליו חברו מספר מו"לים בישראל, ביניהם :  רמות, כרמל, עם עובד, הקיבוץ המאוחד, משרד הביטחון, יד בן-צבי , מוסד ביאליק, כנרת, זמורה ביתן, דביר ועוד.

כותר מאפשר גישה מקוונת ויעילה לאנציקלופדיות, לקסיקונים, ספרי מחקר ועיון, יצירות קלאסיות, כתבי עת, ביוגרפיות  ומדריכים  בנושאי ארץ ישראל, תרבות ישראל ומקרא, חינוך ונושאים נבחרים במדעי הרוח והחברה שהתפרסמו בעברית  ב –  50  השנים האחרונות .

המשתמש יכול  לדפדף בספר, לבצע חיפושים, להדגיש קטעים, להוסיף הערות, להעתיק קטעים או תמונות ולשלב אותם במסמכים שהוא יוצר וליצא אותם לתוכנות עריכה שונות.

מפתחי הספרייה מבטיחים להוסיף כל שנה כותרים נוספים,חלקם לפי המלצות המנויים.

בקרוב הספרים יקוטלגו ויופיעו בקטלוג של הספריות כרגע המאגר נגיש  מאתר הבית של הספרייה המרכזית.

EBRARY – מאגר לנסיון

פורסם בתאריך על ידי
6

ספריות אוניברסיטת ת"א קיבלו לנסיון עד ה 23 למרס את האוסף האקדמי של מאגר הספרים Ebrary.

Ebrary's Academic Complete Collection  כולל 45,000 ספרים בנושאים הבאים : היסטוריה ומדעי המדינה,  ספרות ובלשנות, לשון ונושאים נוספים במדעי הרוח, תיאטרון, אמנות, חינוך, מחשבים וטכנולוגית המידע, הנדסה וטכנולוגיה, משפטים ויחסים בינלאומיים, מדעי החברה ועבודה סוציאלית, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, עסקים שווק כלכלה, רפואה ומדעי הבריאות, מדעי החיים ועוד .

במאגר ניתן למצוא גם ספרי יעץ, מפות, דו"חות וכתבי עת.

ניתן לחפש במאגר ספרים או פרקים מתוך ספרים  בחיפוש בסיסי או בחיפוש מתקדם לפי השדות הבאים: מחבר, כותר, נושא, מילים, מספר מיון, תאריך פרסום, סוג הפרסום, שפה/שפות.

בחיפוש המתקדם ניתן להוסיף תיבות לחיפוש (ע"י הקלקה על ה – +)

ניתן להגביל את תוצאות החיפוש לאזור גיאוגרפי, תקופה או בקרת.

 מדריך מהיר למאגר

מדריך בוידאו

The Institutional Repository Bibliography – IRB – גרסה חדשה מנובמבר 2010

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

גרסה חדשה של The Institutional Repository Bibliography – IRB עלתה לווב בנובמבר 2010.  IRB היא ביבליוגרפיה מקוונת בשפה האנגלית שכוללת מאמרים נבחרים, ספרים, דוחות טכניים ומקורות נוספים שיכולים לסייע בהבנת תופעת המאגרים המוסדיים. רוב הפרסומים הם משנת 2000 ואילך עם קישורים לטקסט המלא במידת האפשר. הפרסומים מכסים את הנושא ממגוון היבטים: ספריות, שימור דיגיטלי, מידע-על, גישה פתוחה, תוכנה ועוד..

אפשר לדפדף בביבליוגרפיה על פי הנושאים השונים שבתוכן העניינים, ואפשר גם לחפש בה על פי מלות מפתח.

בווב מצויות מספר ביבליוגרפיות מקוונות נוספות  במנשק דומה:
• The Scholarly Electronic Publishing Bibliography -SEPB -ביבליוגרפיה מקוונת בנושא ההוצאה לאור המדעית ברשת האינטרנט, עליה כתבתי בפוסט קודם. היום יש לביבליוגרפיה זו גרסה חדשה משנת 2009 .
• Electronic Theses and Dissertations Bibliography– ביבליוגרפיה מקוונת בנושא תזות ודיסרטציות
• Google Book Search Bibliography – ביבליוגרפיה שכוללת מקורות מידע רבים בנושא גוגל ספרים

לאתר הביבליוגרפיה המקוונת בנושא מאגרים מוסדיים

דו"ח מחקר מקיף של JISC בנושא דפוסי שימוש בספרים אלקטרוניים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לעתים בתקופות מסוימות יש ביקוש רב לספרי לימוד בספרייה ונוצר לחץ כתוצאה מהיצע לא מספיק. אחד הפתרונות שספרנים רוצים בו הוא ספרי לימוד בגרסה אלקטרונית.

כדי לספק זאת יש למצוא מודלים עסקיים שיאפשרו לספריות האוניברסיטה להציע גישה אלקטרונית למשתמשים שלהם, ובה בעת יהיו רווחיים גם למו"לים . אחת הסיבות שמרתיעות מו"לים מלספק גרסה אלקטרונית לספרי הלימוד שלהם היא העדר מחקר שוק בנושא דפוסי שימוש של ספרים אלקטרוניים והשלכות של גישה חופשית לספרים אלקטרוניים בספרייה על המכירות של ספרי הלימוד המסורתיים בגרסה המודפסת.

מחקר מקיף של JISC בנושא דפוסי שימוש בספרים אלקטרוניים שנערך בשנים 2008 2009 בא לסייע למו"לים, לאגרגטורים של ספרים אלקטרוניים ולספריות לקבל החלטות על סמך עובדות יותר מאשר על הערכות.

במסגרת המחקר התאפשרה גישה חופשית ל- 36 ספרי לימוד אלקטרוניים, שנבחרו על ידי ספרנים, במספר תחומים: מנהל עסקים, הנדסה, רפואה ותקשורת . הגישה החופשית התאפשרה לכל המשתמשים באוניברסיטאות באנגליה. במחקר נטלו חלק 7 מו"לים, שני אגרגטורים של ספרים אלקטרוניים ו- 127 אוניברסיטאות. שיטות המחקר כללו סקרים (52,000 משיבים) וניתוח יומני שרת. ממצאי המחקר הסופיים התפרסמו בדוח מקיף בן 56 עמודים בסוף נובמבר 2009.

ממצאיו העיקריים של המחקר:
• ספרים אלקטרוניים הם חלק מהמינסטרים האקדמי. קרוב ל- 65 אחוזים מאנשי הסגל והסטודנטים משתמשים בספרים אלקטרוניים לצורכי המחקר או שעות הפנאי שלהם.

• למעלה ממחצית מהמשתמשים דווחו שהספר האלקטרוני האחרון שבו השתמשו סופק להם על ידי הספרייה. לכן ספריות הן שחקן המפתח בשוק הספרים האלקטרוני הנוכחי. יחד עם זאת צצים גם מודלים אלטרנטיביים כגון המודל של Bloomsbury עם הספרים ב"גישה הפתוחה".

• הביקוש לספרים מודפסים בהשאלה קצרת מועד עולה בהרבה על ההיצע. קרוב ל-25 אחוזים מהסטודנטים דווחו על אי שביעות רצון מזמינות ספרי הלימוד בספרייה ולמעלה ממחצית מסגל ההוראה דווח שהסטודנטים שלו מתלוננים על כך באופן קבוע.

• השימוש בספרי הלימוד האלקטרוניים נזקף לזכות הנוחות והיתרונות שהם מספקים במיוחד האפשרות לעבוד מחוץ לקמפוס ובשעות נוחות למשתמש. כמעט שליש מהדפים שנצפו , נצפו מחוץ לקמפוס ובכל שעות היום

• למרות שהמשתמשים מכירים בנוחות ובגמישות של השימוש בספרי הלימוד האלקטרוניים, מהמחקר עולה שקיימות היום מגבלות מסוימות בהדפסה, הורדה וזמן גישה, ויש בעתיד מקום לשיפורים בפלטפורמות.

• לא נצפתה השפעה שלילית מהשימוש בספרי הלימוד האלקטרוניים על המכירות של ספרים בגרסה המודפסת

• הערוצים דרכם נחשפים המשתמשים לספרים האלקטרוניים הם קטלוג הספרייה ואתרי הבית של הספרייה. יש לקדם ולשווק באופן אקטיבי את הספרים האלקטרוניים כדי להבטיח אליהם גישה מהמוסד כולו.

ממצאים נוספים ומפורטים מנקודת מבטם של המשתמש, הספרייה והמו"לים, מסקנות, והמלצות למחקרים נוספים אפשר למצוא בדו"ח המלא של המחקר

אתר הפרויקט
הדו"ח המלא של המחקר

פרויקט Turning the pages online של NLM – ספרים עתיקים בתחום הביו-רפואי חופשיים לדפדוף בווב

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ספרים וכתבי יד עתיקים נשמרים בספריות, אבל לא תמיד נגישים למשתמשי הספרייה מהסיבה הפשוטה ששימוש יום-יומי עלול לגרום נזק לפריטים יקרי ערך אלו.

כדי לפתור את הבעיה יזמו את טכנולוגית TTP- Turning the pages שמאפשרת למשתמשים לדפדף בגרסה וירטואלית של הספרים. British Library הייתה החלוצה בתחום ואפשרה למבקרים בספרייה, ולציבור הרחב, תוך שימוש בתוכנה מסוימת, לדפדף וירטואלית בספרים . NLM שיכללה את הטכנולוגיה ופיתחה גרסה וובית של TTP .

הגרסה הוובית אינה מצומצמת עוד למקום פיזי מסוים, אלא מאפשרת למשתמשים בכל דפדפן וללא צורך בתוכנות נוספות, בכל רחבי העולם לדפדף בספרים. יש אפשרות לצפייה בהגדלה ולהדפסה.

ספריות נוספות החלו להשתמש אף הן באותה טכנולוגיה.

על הפרויקט והטכנולוגיה
לאתר הספרים העתיקים של ה- NLM
פוסט מעניין שכתבה רחל שיאון על Turning the pages  ב-British Library

Science Books Online – מדריך לספרים מדעיים חופשיים

פורסם בתאריך על ידי
1

Science Books Online הוא מדריך שכולל ספרי מדע מקוונים, ספרי לימוד, הרצאות, מונוגרפיות ומסמכים מדעיים אחרים. כל הספרים זמינים לקריאה חופשית או להורדה בפורמטים שונים.

אפשר לדפדף במדריך על פי מספר קטגוריות: אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה, מדעי המחשב, מדעי כדור הארץ , הנדסה, מתמטיקה, רפואה, ופיזיקה. כמו כן אפשר לדפדף ברשימת ספרים שנוספו לאחרונה. חבל שאין אופציה לחיפוש.

ליד רוב הכותרים באתר מצויינים בנוסף לשם המחבר גם מספר העמודים וגודלו של הקובץ.

באתר יש קישורים לאתרים רלוונטיים שכוללים אף הם ספרים וספרי לימוד חופשיים כגון: FreeScience.info , Bookboon.com ועוד..

אל האתר

Directtextbook – קנו ומכרו ספרי לימוד במחיר הטוב ביותר

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מעוניינים לרכוש ספרי לימוד או למכור ספרי לימוד שאין לכם בהם עוד צורך ולעשות כל זאת בצורה מקוונת ובמחיר הטוב ביותר – Direct textbook יוכל לסייע לכם.

Direct textbook מחפש ספרי לימוד (textbooks) לרכישה ולמכירה בלמעלה מ-30 חנויות ספרים מקוונות תוך כדי השוואת מחירים. בדף השוואת המחירים מקבלים מידע על מדיניות כל אחד מהספקים.

אפשר לחפש באתר על פי כותר, מחבר, ISBN ומילות מפתח. בחיפוש המתקדם אפשר לחפש גם על פי מו"ל ומהדורה.

אפשר לדפדף בספרים על פי קטגוריות נושאיות: ארכיטקטורה, עסקים, כלכלה, חינוך, הנדסה, מתמטיקה, רפואה, מדע, מדעי החברה ועוד…
אפשר לדפדף בספרים גם על פי מחברים, מו"לים וספרים פופולריים.

באתר מצוי מידע מפורט בצורת שאלות נפוצות הנוגעות לקנייה, מכירה והשכרת ספרים.

 

 

Open Book Alliance וגוגל ספרים – מה תהיינה ההשלכות על הספריות וקהל המשתמשים?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בפוסט קודםOpen Book Alliance כתבתי על הסכם הפשרה של Google, Authors Guild ו- Association of American Publishers מ- 28 באוקטובר 2008 לישוב הסכסוך ביניהם בכל הקשור לפרויקט הדיגיטציה של הספרים.

עלפי הצעת הסכם זה התחייבה Google לשלם 125 מיליון דולר – שחלקם ישולמו כפיצוי למחברים ומו"לים שספריהם כבר נסרקו ולהוצאות משפטיות, ועל פיו גוגל תוכל לגבות כספים מספריות וצרכנים תמורת גישה לספרים הדיגיטליים, ומשמעותו למעשה שליטה משמעותית של גוגל והגופים השותפים להסכם על השוק המתפתח של הספרים הדיגיטליים.

הסכם זה נמצא עדיין בדיון משפטי ומחכה לאישור משפטי.

אלא שבינתיים ספרנים, משפטנים, מחברים, מו"לים וחברות טכנולוגיות שמתנגדים להסכם במתכונתו הנוכחית חברו יחדיו והקימו את – Open Book Alliance. ב- Open Book Alliance חברים:
Amazon, American Society of Journalists and Authors, Council of Literary Magazines and Presses, Internet Archive, Microsoft, New York Library Association, Small Press Distribution, Special Libraries Association and Yahoo והוא שם לו למטרה לידע את עושי המדיניות והציבור בדבר היבטיה השונים של ההצעה להסכם הפשרה.

הטענה של Open Book Alliance היא שכל ספרייה דיגיטלית שנשלטת על ידי חברה בודדת וקבוצה קטנה של מו"לים עלולה להביא לעלית מחירים ולפגיעה בשירות לקהל הצרכנים – ספריות , חוקרים וסטודנטים.

ההחלטה המשפטית הסופית בעניין הצעת הסכם הפשרה אמורה להתקבל בשביעי באוקטובר 2009. מעניין מה היא תהיה ומה תהיה השלכת ההחלטה על הספריות וקהל הצרכנים ?

לכתבה המלאה