כ-850 משתתפים מתחומי התעשייה, האקדמיה, הממשל, החברה האזרחית והמגזר הפרטי לקחו חלק בכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי, "אלף צבעים לאינטרנט" שהתקיים ב-21-22 בפברואר 2011. הכינוס עמד השנה בסימן פרטיות והחשיפה באינטרנט, תוך הצגת הפנים הפרסומיים, הפוליטיים והחברתיים של הנושא.

מרצים מובילים בתחום מהארץ ומהעולם הציגו בפני המשתתפים הרבים את החידושים מעולם הפרסום הדיגיטלי, היחס לתקשורת האלטרנטיבית, הזכות לחשיפה ברשת, עתיד האינטרנט הנייד, מהירות שירותי האינטרנט בישראל ועוד ועוד.

ניתן לצפות במצגות המרצים, תמונות המשתתפים וצילומי וידיאו של המושבים בכנס ב: www.isoc.org.il/conf2011

כנס צ'ארלסטון הוא מפגש שנתי של ספרנים, מנהלי ספריות, מו"לים, יועצים, וספקים שבאים לדון באווירה לא פורמלית יחדיו בנושאים חשובים שמעניינים אותם. השנה היה זה המפגש השנתי ה-30, הוא התקיים ב- 3-6 בנובמבר 2010 ועסק בנושא רכש ספרים וכתבי עת .

אחת ההרצאות המעניינות הייתה הצגת פרויקט ה- eReaders של הספריות באוניברסיטת Duke.
במסגרת פרוייקט זה נרכשו קוראי ספרים אלקטרוניים Kindles- ושולבו בקטלוג להשאלה למשתמשים.

הפרוייקט החל כפרוייקט פיילוט בראשית 2010 עם מספר מצומצם יחסית של מכשירי קינדל וגדל עד כה ל-40 קוראים אלקטרוניים. האוסף נבנה על פי נתוני השאלה של הספרים המודפסים. כל כותר שנמצא מושאל מעל 3 פעמים נוסף לקינדל. כמו כן במסגרת הפרוייקט יצרו רשימת תפוצה ייעודית לקינדל דרכה המליצו המשתמשים על כותרים להוספה לקוראים האלקטרוניים.

לצורך שיווק הפרויקט הקימו אתר ייעודי. כל הכותרים שולבו בקטלוג ודרכו מצאו המשתמשים את הקוראים האלקטרוניים.

פרויקט מעניין שמרמז על העתיד…

פרטים נוספים אפשר למצוא בדווח של מי שנכח בכנס. המצגות עדיין לא עלו לאתר
לאתר הפרויקט

כנס IFLA ה- 76 התקיים השנה ב- 10-15 לאוגוסט בגוטנברג שבשבדיה . הוא עמד בסימן הגישה החופשית למידע ולכל האוכלוסייה והוצגו בו נושאים ספרניים מגוונים: רכש ופיתוח אוספים, קטלוגים, הספקת מסמכים, סוגים שונים של ספריות, ספריות ואוכלוסיות שונות, ניהול ושיווק, אוריינות מידע , ספרים נדירים, שימור, מולטימדיה, טכנולוגיות מידע ועוד..

אחת ההרצאות המעניינות הייתה בנושא נתונים מקושרים וספריות.

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הוא יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

היום עדיין ספריות מבודדות במונחים של חילופי נתונים מכיוון שהנתונים בעיקרם נאספים על ידי ספרנים למען ספרנים, והתהליך של חילופי נתונים ושיתופן עם מוסדות לא ספרניים הוא עדיין בחתוליו.

שיתוף פעולה קיים בעיקרו בין ספריות, והנתונים הספרניים הם עדיין אינם חלק אינטגרלי מהווב. הסיבה העיקרית לכך היא דרגה נמוכה של קישוריות בין מאגרי הספרייה ומאגרים מתחומים אחרים, אבל גם בשל תהליך איסוף המידע והפורמטים של המידע.

הווב הסמנטי ובמיוחד יוזמת הנתונים הפתוחים והמקושרים מעודדים מוסדות לפרסם, לשתף ולכונן קישורים עם מקורות מידע אחרים. זה רלוונטי למוסדות מסחריים ולמוסדות שלא למטרות רווח. מבחינת הספריות – להיות חלק מרשת הנתונים המקושרים או הענן הסמנטי משמעותו גם שספריות יוכלו לענות יותר טוב על ציפיות המשתמשים כמו מידע נגיש בפורמט שמובן גם לא למומחים בספרנות .

פעילות במסגרת מאגר המידע ההולך וגדל של הענן תוכל להוריד מהנטל הקיים היום על הספרנים בתחזוקת מאגרי המידע שלהם, וגם לסלול דרך לשירותים חדשים שמתבססים על יותר מנתונים של מוסד בודד.

המאגרים הספרניים הם איכותיים ומקצועיים ולפיכך יש להם את הפוטנציאל להפוך עמוד התווך לאמינות בווב הסמנטי שהולך וגדל.

ספריות החלו להבין את הפוטנציאל שטמון בווב הסמנטי, ומספר מוסדות מתכוננים לפרסם את הנתונים שלהם כנתונים מקושרים. בפועל זהו תהליך מאתגר. בנוסף למכשולים הארגוניים , ההיבט הטכני של פרסום נתונים בווב הסמנטי ושימוש בנתונים מהווב הסמנטי יכולים להערים בעיות לא מבוטלות למוסדות מסורתיים כמו ספריות, במיוחד אלו עם תקציבי IT מצומצמים יותר. מאידך, התנאים להגשמתו של חזון זה מבטיחים, שכן מוסדות אלה משתמשים בסטנדרטים משותפים כמו MARC21 או RAKWB ,  למרות שהם צריכים עדיין להתאים עצמם לתהליך חילופי הנתונים הכללי בווב .

נייר עבודה מעניין שהוצג בכנס IFLA האחרון שהתקיים באוגוסט 2010 עוסק בנתונים המקושרים מפרספקטיבה של ספריות ומוסדות תרבות אחרים. כמו כן מתאר את ניסיונה של הספרייה הלאומית בגרמיה לכונן שירות כזה. פרסום המאגר המקומי בצורת נתונים מקושרים הוא צעד עיקרי לקראת החזון. אך אתגרים לא מעטים ניצבים בדרך:אתגרים טכניים, קונספטואליים שקשורים למידול הנתונים ובחירה באונטולוגיות מתאימות ולהגדרת ה- URIs, ואתגרים משפטיים . המאמר מתאר את האתגרים בפניהם עמדה הספרייה הלאומית בגרמניה בבואה להקים שירות של נתונים מקושרים. אתגרים אלה כללו – המרת הנתונים ל-RDF והעשרתם בהפניות למקורות חיצוניים כגון וויקיפדיה ו-דיביפדיה, בחירת הנתונים ובחירת אונטולוגיות מתאימות למודל הנתונים.

במאמר יש גם תיאור של הישגים ומטרות בטווח הקצר והרחוק. .
בכינון שירות מסוג זה הספרייה צעדה צעד אחד לקראת החזון התרבותי הגלובלי, אבל המטרה הרחוקה תושג כאשר גישה זו של פרסום וחילופי נתונים תזכה לתמיכה רחבה.

נושא אחר שנדון בכנס הוא אוריינות מידע .
קישורים למספר מצגות מהרצאות בנושא זה זמינים כעת

לאתר הכנס
לנייר עבודה – ספריות ונתונים מקושרים
למצגת בנושא ספריות ונתונים מקושרים
למצגות בנושא אוריינות מידע

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

מה הם העקרונות, ההיבט הפרקטי? הפוטנציאל של הנתונים המקושרים? ותפקיד הספריות בתחום זה?

היום מספר ארגונים בווב כגון: data.gov.uk וה- bbc אימצו את הנתונים המקושרים. גם לספריות יש יוזמות בתחום.

מידע על יזמות אלו ונושאים כלליים בנושא אפשר למצוא בהרצאות שהתקיימו ביום הפתוח שארגנה TALIS ב- British Library ביולי 2010.

כל הרצאות הוידיאו זמינות עתה לצפייה חופשית

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

קטלוג הספרייה כולל כמות גדולה של מידע איכותי מובנה. למרות זאת מידע זה אינו נגיש ליישומים סמנטיים. נייר עבודה מכנס שעסק בנושא דבלין קור ויישומי מידע-על – 2008 , מתאר כלים וטכניקות בהם השתמשו בקטלוג המאוחד בשוודיה – LIBRIS כדי להפוך את הקטלוג לחלק מהווב הסמנטי והנתונים המקושרים (linked data ) . ובכך לחשוף את המידע שבו.

LIBRIS מאחד 175 ספריות וכולל 6 מיליון רשומות.
המטרות ביצירת מנשק וובי חדש ל-LIBRIS הייתה:
• לאפשר באופן שקוף את זמינות המידע , שמוצג היום למשתמש, גם למכונות/לרובוטים של הווב.
• לאפשר הכנסתו לקטלוג של מידע לא אִינְהֶרֶנְטִי לרשומה עצמה כמו הערות משתמש וקישור לרשומות אחרות
• לטפל בחוסר העקביות בקטלוג שהיה תוצאה של שינויים בכללי הקטלוג במהלך השנים.

נייר העבודה כולל סקירה על ההיבט הטכני של המנשק החדש של הקטלוג ומתמקד יותר בקישורים אל ובין מקורות המידע והמכניזם שאפשרו את נגישות הנתונים יותר מאשר בתיאור מלא של מקורות המידע .

במסגרת פיתוח מנשק חדש שיהיה חלק מהווב הסמנטי פותחו מספר מרכיבים שמטרתם הייתה להפוך את מערכת ניהול הספרייה לדוברת RDF . נגישות הקטלוג למערכות מחוץ לקהילת הספרייה מתאפשר בשל שימוש בסטנדרטים מקובלים לתיאור פריטי המידע – Dublin core לתיאור המידע הביבליוגרפי, FOAF לתיאור אנשים וארגונים ו- SKOS לשפות מבוקרות. הכנסת קישורים בין רשומות עם אותו מפתח וקישורים למקורות חיצוניים כגון: Wikipedia ו- DBpedia מאפשרים למשתמש לאתר מידע נוסף על כל אחד מפריטי המידע.

פרטים נוספים בנייר העבודה עצמו
ה-proceeding של הכנס : international conference on Dublin Core and Metadata Applications

ויקיפדיה, שנוצרה על ידי הרבה אנשים, היא למעשה התגלמותו של ווב 2.0 שמושתת על חוכמת ההמונים. אבל עתה Wikimedia Foundation הארגון שלא למטרות רווח שעומד מאחורי הויקיפדיה חושב כיצד להפוך את הויקיפדיה לרכיב מרכזי בווב הסמנטי – ווב 3.0.

משמעות הדבר היא  שמחשבים יוכלו להבין את המשמעות של הערכים, יוכלו למשל לזהות שמידע מסוים בטבלה מסוימת הוא תאריך, ונוכל לקבל תשובות, שהיום כדי לקבלן המשתמש צריך לקרוא את הערך הרלוונטי המסוים.

בכנס 2010 Semantic Technology , שהתקיים ב- 21-25 ביוני 2010 בסן פרנסיסקו, בכירים ב- Wikimedia דיברו על צעדים בכיוון זה שננקטים על ידי Wikimedia. הם גם קראו לקהילת הווב הסמנטי לסייע בהפיכת התכנים הנמצאים בויקיפדיה לנגישים ומובנים על ידי מחשבים.

דוגמאות בכיוון זה כבר קיימים כגון: DBPedia, WikiPics והמאגר Freebase שמשמש את מנוע החיפוש PowerSet שנרכש על ידי מיקרוסופט . היכולת לעשות שימוש חוזר בתכנים של הויקיפדיה כמו יצירה אוטומטית של טבלאות ומפות הוא דבר גדול.

על האתגרים שעומדים בדרך לכך והמאמצים בכיוון אפשר לקרוא בכתבה המלאה בנושא זה : Wikipedia to Add Meaning to Its Pages

באתר האינטרנט של כנס TED ניתן למצוא הרצאות של מיטב המרצים בעולם בתחומים נבחרים כגון : מדע, טכנולוגיה, אינטרנט, אמנות, פוליטיקה, איכות סביבה ועוד … לרשימת התגים המלאה
ההרצאות זמינות לצפייה חופשית, קצרות יחסית, בדרך כלל לא יותר מ-18 דקות.

מה זה TED ?
TED, ראשי תיבות של Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור עיצוב), ארגון ללא מטרות רווח שעניינו המוצהר והבלעדי הוא "רעיונות ששווים הפצה", הכנס נולד ב-1984 כאשר האדריכל והמעצב האמריקאי ריצ'רד סול וורמן הצליח סופסוף להגשים חלום ישן ולכנס בפעם הראשונה כמה מהמוחות הגדולים שעבדו באותה עת על פרויקטים חדשניים.
זהו כנס עולמי, בעל מתכונת קבועה וייחודית, בו מתבקש כל מרצה לשאת את "הרצאת חייו" במשך 18 דקות לכל היותר. בכנס משתתפים  מרצים משפיעים, מנהיגי מדינות, חתני פרס נובל ומדענים בעלי שם, ובהם ביל קלינטון, אל גור, ג'יין גודל, ביל גייטס ובונו, ומישראל: יוסי ורדי, משה ספדי, דן אריאלי, שי אגסי, ואיתי טלגם.

נכתב על הכנס: ההרצאות מלהיבות, מעוררות השראה ויוצרות רושם וחוויה ייחודית שלא ניתן למצוא כדוגמתם בכנסים אחרים בעולם.
בינואר השנה, אירחה ישראל את הכנס. אחת ממטרותיו של הכנס בישראל, היה לחשוף את הישגי המדע והתרבות בישראל לקהל בינלאומי רחב ככל האפשר. כל ההרצאות מצולמות בוידאו, כשהטובות ביותר, מועלות לאתר של TED העולמית.
344 הרצאות תורגמו לעברית על ידי מתנדבים, גם אתם יכולים להציע את עצמכם.

כמה מן ההרצאות בעברית:
דייויד ביירן: כיצד הארכיטקטורה עזרה למוזיקה להתפתח
ג'ון אנדרקופלר מצביע על העתיד של ממשק המשתמש
דניאל כהנמן: החידה של חוויה לעומת זכרון

לכנס יש בלוג אליו ניתן להרשם ולקבל עידכונים.

+ עשרת ההרצאות הפפופולריות ביותר בכל הזמנים
+ הרצאות מתורגמות לעברית

אחת ההרצאות המעניינות בכנס מיט"ל 2010 שהתקיים ב- 30 ליוני 2010 הציגה את ה"ערוץ האקדמי" . הערוץ האקדמי שם לו למטרה להביא את ההשכלה הגבוהה לכלל הציבור, ופועל ללא מטרת רווח. הוא נוסד על ידי אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת בר-אילן והאוניברסיטה הפתוחה. בעבר התכניות שודרו במסגרת ערוץ הכבלים ולאחר מכן הערוץ פעל כערוץ עצמאי ב- HOT .

היום התוכניות מועברות דרך האינטרנט בכתובת : actv.haifa.ac.il ומשודרות גם בערוצים אחרים.

התכנים בערוץ האקדמי כוללים :
• הרצאות – הרצאות שמוקלטות במיוחד באולפן הערוץ והרצאות מכנסים אקדמיים שמשודרות בערוץ לאחר עריכה.
• שיח אולפן – דיון בין מומחים בנושאים שונים
• ראיונות עם חוקרים בנושא מחקרים חדשים.

התוכניות באתר מסווגות על פי קטגוריות נושאיות:
חברה, מדע ורפואה, בטחון ומדינה, תרבות ואמנות, כלכלה ומשפט, יומן אקדמי ואקדמי פלוס . יש באתר גם מנוע חיפוש דרכו אפשר לאתר תוכניות על פי מלות חיפוש.  על פי נתונים שהתפרסמו בספר הכנס מחצית מהצופים בערוץ האקדמי מרוצים במידה רבה עד רבה מאוד מהתכנים המשודרים.

לאתר הערוץ

מבחר מצגות והרצאות מכנס  מידע 2010  אפשר למצוא באתר של חברת טלדן .

למצגות באתר טלדן
לפוסט "מנועי חיפוש בעידן הווב החברתי והסמנטי – כלים, מגמות וחידושים עם מבט לעתיד" ובו מספר מצגות נוספות

ביום רביעי 5.5.2010 התקיים במסגרת "2010 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-25 ,יום עיון בנושא: "מנועי חיפוש בעידן הווב החברתי והסמנטי – כלים, מגמות וחידושים עם מבט לעתיד" .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל
ד"ר נדב דפני, איש פיתוח אינטרנט. מומחה ליישומי מוסיקה

יום העיון עסק במגוון נושאים שקשורים למנועי חיפוש בעידן הווב החברתי והסמנטי. הדגש היה על חידושים במנועי חיפוש:
• היבטים שונים – טכנולוגיים וחברתיים של הווב החברתי, וחיפושי מידע ברשתות חברתיות בזמן אמת.
• חידושים בגוגל וכיצד המנוע מצליח להגיע לרלוונטיות של תוצאות למרות האתגרים הרבים שכרוכים בדבר
• החיפוש הויזואלי וראיה ממוחשבת –עד כה חיפוש תמונות התבסס בעיקרו על מאפיינים טקסטואליים. היום מפתחים את היכולת של המחשב "לראות" תמונות , מי וכיצד?
• טכניקות וכלים חדשים לחיפוש מדיה ומולטימדיה
• מודלים שונים של מנועי חיפוש לאיתור חומר בווב האקדמי:
– מנועים עם נגיעה אנושית – מדריכים, רשתות חברתיות, מנועים מותאמים אישית
– מנועי אינדקס – מסחריים ומנועי חיפוש של ספריות מבוססי פרוטוקול OAI-PM
– מנועי-על מהדור השני
– מנועי חיפוש סמנטיים שמוסיפים רובד סמנטי למאגרים קיימים אם על ידי שימוש באונטולוגיות או כריית טקסט

כמו כן הוצגו מספר נושאים שקשורים למשתמש – מערכות המלצה, ולוגים של מנועי חיפוש – יתרונות וחסרונות והיבטים שקשורים למשתמש

הוצגו גם כלים לשימוש בספרייה – סקירה כללית בנושא כלים לגילוי ידע ומערכת Athens להזדהות משתמשים לצורך גישה מרחוק למשאבים האלקטרוניים.

בעוד שהדגש ביום העיון היה על חיפוש מידע בווב החופשי – הוצג ביום העיון גם נושא מנועי חיפוש ארגוניים וקריטריונים לבחירה.

ההרצאות השתרעו על פני 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה את המצגות של ההרצאות שאושרו לי לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים השונים וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א' – מנועי חיפוש – מגמות וחידושים, חיפוש חברתי

היה מנוע ? – מגמות וחידושים במנועי חיפוש
ד"ר אריאל פרנק – המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן. טלי שרון Sharon-IT
למצגת ההרצאה

"Real Time Search" ומעבר לו: כיוונים בחיפושי מידע ברשתות חברתיות
תמי נויטל, מרכז שה"ם, האוניברסיטה הפתוחה
למצגת ההרצאה

חיפוש חברתי
ד"ר גלעד רביד, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן גוריון
למצגת ההרצאה

מושב ב' – מנועי חיפוש – מגמות וחידושים, חיפוש ויזואלי, מנועי חיפוש והמשתמש

Innovations in Search
דוד קדוש, מנהל מוצר בכיר בגוגל ישראל

RECOMMENDER SYSTEMS AND SEARCH ENGINES – TWO SIDES OF THE SAME COIN!?
ד"ר ברכה שפירא, ד"ר ליאור רוקח, המחלקה להנדסה וניהול מערכות מידע, אוניברסיטת בן- גוריון
למצגת ההרצאה

לוגים של מנועי חיפוש –יתרונות וחסרונות
פרופ' יהודית בר-אילן, המחלקה ללימודי מידע, אוניברסיטת בר-אילן

מנועי חיפוש ארגוניים –סקירה והמלצות לבחירה
ד"ר עופר דרורי, מנהל אגף מאגרי מידע בשע"ם, יו"ר SIGTRS
למצגת ההרצאה

חיפוש ויזואלי והסיפור של ו"ירא" – תמונת מצב- רקע ומבט לעתיד
אהד גלבוע, "וירא"

מושב ג' – גילוי ידע ואיתור חומר מדעי ואקדמי במשאבי הספרייה

למען הגילוי הנאות
משה עפרון, חברת TDNet

Best Practices in e-Resources Access Management
Tom Edmonds, OpenAthens Product Manager, Eduserv

מושב ד' – מנועי חיפוש ייעודיים בווב החופשי – מולטימדיה וחומר מדעי

מנועי חיפוש אלטרנטיביים בתחום המדיה והמולטימדיה
ד"ר נדב דפני, איש פיתוח אינטרנט, מומחה ביישומי מוסיקה ומחשבים
למצגת ההרצאה

מנועי חיפוש מדעיים חופשיים והווב הנסתר והסמנטי
ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל-אביב, מכללת בית ברל
להרצאה

הכינוס ה-14 של איגוד האינטרנט הישראלי "Web10 – עשור חדש נפתח" התקיים ב22-23 בפברואר 2010.
בכינוס הוצגו מודלים חדשניים וטכנולוגיות מתקדמות באינטרנט: מחשוב ענן, העולם הנייד ועוד..

כעת המצגות של המרצים וצילומי וידאו של המושבים השונים בכנס זמינים חופשי לצפייה בכתובת: www.isoc.org.il/conf2010

כנס IFLA ה- 75
"Libraries create futures: Building on cultural heritage "
התקיים השנה במילנו ב- 23-27 באוגוסט. באתר הכנס יש גישה לטקסט המלא של מספר לא מבוטל של הרצאות שניתנו בכנס. אחת מהן ברוח התקופה היא:
New journal models and publishing perspectives in the evolving digital environment
ההרצאה עוסקת במודלים חדשים של כתבי עת ותפקיד המו"לים לאור ההתפתחויות בווב.

תנועת הגישה הפתוחה לצד כלים של ווב 2.0 הולידו שינויים בכתבי העת ובתפקיד המו"לים.
אנו עדים למודלים חדשים של כתבי עת:
• Overlay journals – כתבי עת שלוקחים מאמרי preprint שנמצאים בארכיבים ושולחים אותם לשיפוט. כלומר סוג של כתב עת מינימליסטי שמבצע את השיפוט בלבד.
סוג זה של כתב עת הוגדר בספרות כך:

“ An open access journal that takes submissions from the preprints deposited at an archive and subjects them to peer review […] Because an overlay journal doesn’t have its own apparatus for disseminating accepted papers, […] it is a minimalist journal that only performs peer review” (Peter Suber, 2003)

“A quality-assured journal whose content is deposited to and resides in one or more open access repositories” (Panayiota Polydoratou, Martin Moyle, 2008

כתב העת Physical Review בתחום הפיזיקה ו- Lund Virtual Medical Journal הם דוגמאות לכתבי עת במודל זה. Physical Review מתבסס על המאגר ArXiv , והמאמרים ב- Lund Virtual Medical Journal לקוחים ממאגר ההפקדה המוסדי של אוניברסיטת Lund ומהארכיון של Pubmed.

• מודל שני מתפתח הם כתבי עת מולטידיספלינריים. דוגמאות לכתבי עת במודל זה :
InterJournal – – כתב עת שפותח במסגרת הפעילויות של
the New England Complex Systems Institute
ומכסה נושאים במדע והנדסה. כתב עת זה שפיט ומתבסס על מאמרים שמפוזרים בווב. מאגר המידע המרכזי של כתב העת כולל תקצירים והערות עם מצביעים לכתובת האינטרנט של המאמרים המקוריים.

דוגמה נוספת הוא Philica – כתב עת אקדמי שמקבל פרסומים בכל נושא שהוא, בעל גישה מהפכנית בכל הקשור לתהליך ההוצאה לאור והשיפוט תוך העברת השליטה חזרה לחוקרים.

 מודל שלישי הוא Different level journals – מודל זה לא מתבסס על תכנים שנשמרו בארכיונים. אלא על הרעיון של יצירת כתב עת מבוסס נושא, כאוסף מקרו בתוך תתי אוספים
לדוגמה המודל של B.E. Journals בכלכלה תיאורטית – מורכב מ-3 תתי כתבי עת שכל אחד מהם מתמקד בהיבט אחר של הנושא. כל מאמר נשלח לכל שלושת תתי כתב העת והעורך מחליט באיזה תת כתב עת יפורסם המאמר.באופן זה מושגת בה בעת אַגְרֶגַצְיָה ו- סְפֶּצְיָאלִיזַצְיָה של תכנים .

במצב זה בו תפקיד מתן האישור (certification) לחומרים המפורסמים הולך ונשמט מידי המו"לים, יש למו"לים תפקידים חדשים שכוללים:
שירותי ניווט, כלים סמנטיים לגילוי ידע, שירותי תרגום, אירכוב ושימור לטווח רחוק ושירותי הערכה ex-post – ניתוחים ביבליומטריים וניתוחים מבוססי שימוש.

אשר לתהליך השיפוט והערכת מאמרים המחבר מציע לשלב בין המודל המסורתי ומודלים חדשים שמבוססים על "חוכמת ההמונים" ..

דוגמאות לתפקידים חדשים שנוטלים על עצמם המו"לים, ופירוט נוסף אפשר למצוא בהרצאה המלאה..

להרצאה המלאה..
למצגת ההרצאה..

להרצאות כנס IFLA ה- 75

הספרייה למדעי החברה ולניהול וספריית סוראסקי בשיתוף פעולה עם מלמ"ד קיימו סדנה ליישומי Web2 באוניברסיטת תל-אביב. מטרת הסדנה היתה לחשוף את קהל הספרניות האוניברסיטאיות ליישומי אינטרנט פופולריים בקרב סטודנטים.

הסדנה הועברה ע"י ענבר יסעור והיתה בנויה משני חלקים: חלק תיאורטי המיועד לקהל הרחב של הספרנים וחלק מעשי המיועד לספרני אינטרנט.

ביו הנושאים שהועלו היו: פייסבוק, טוויטר, פודקסטים, וודקסטים ועוד.

בעקבות הביקוש הרב להשתתפות בסדנה, יתקיים מועד שני ביום ג' 28 ביולי.

מצורפת מצגת הסדנה

עמי סלנט ביקש ממני השנה להרצות בכנס "2009 Info", ביום העיון שהוא ארגן "מה שרואים מכאן לא רואים משם" בתאריך 04.05.09 . אני מודה לו על כך שהוא נתן לי יד חופשית בבחירת הנושא.
לאור ההתפתחויות ב-Web וההשלכות האפשריות על הספריות האקדמיות בחרתי להרצות בנושא " עתיד הספריות האקדמיות לאור ההתפתחויות ב-Web ". הדגש בהרצאה היה על ה-Web כחלון הזדמנויות.
ההרצאה הועברה השבוע לצוותי ספריות אוניברסיטת ת"א, במסגרת מפגש עדכון שהתקיים ביוזמתה של מרים גרינברג, ראש מדור יעץ בספרייה למדעי החיים ולרפואה.

היום מסתמנות מספר מגמות שיכולות לכאורה לפגוע במעמדה של הספרייה – והבולטת בהן היא עצמאות הולכת וגוברת של המשתמשים בכל הקשור לחיפושי מידע, והתחושה היא שהפונקציות שמלאה הספרייה בעבר, מבוזרות היום.

הפתרון הוא, לדעת לנצל נכונה מגמות קיימות והתפתחויות טכנולוגיות לטובת הספרייה ולא להחמיץ הזדמנויות מחד, ולדעת להתמודד נכונה עם המצב הקיים מאידך. היסטורית, ספריות אקדמיות ביצעו את משימתם על ידי ארגון ומתן גישה למידע, אצירה ושימור אוספים מיוחדים, ואספקת מרחבים פיזיים ללמידה

השליחות לא השתנתה הרבה, אבל שינויים טכנולוגיים בעיקרם הובילו לשינויים ביצור המידע, בצריכתו ואופני הלמידה ועל הספריות לדעת לנצל זאת.

ההרצאה התמקדה בארבע מגמות קיימות ומתפתחות:
• תנועת הגישה הפתוחה ומודלים חדשים של הוצאה לאור
• E-science
• הווב הסמנטי – אונטולוגיות ו-cyberscholarship
• "דור גוגל" – השימוש הרב במנועי חיפוש וגוגל בראשם

הייתה התייחסות גם ל-Web2, שמתאפיין בשיתופיות ובהעמדת המשתמש במרכז.

בהרצאה הייתה התייחסות לכל אחת מהמגמות הנ"ל וכיצד הספרייה יכולה לנצל/ להתמודד עם המצב, ואילו תפקידים יכולות הספריות למלא לאור כל אחת מההתפתחויות, תוך כדי הבאת דוגמאות מהנעשה בארץ ובעולם, תוך התבססות על מחקרים שנעשו בתחום, ובהתבסס על המלצות של ארגונים וגופים ספרניים בינלאומיים בנושאים הנזכרים.

לאור הדברים נראה שבתחום הספריות מסתמנות מספר מגמות:
 מעבר מרכישה לאצירה, שימור וייצור
 מעבר מפיתוח אוספים לניהול ידע
 שינוי חללים בספרייה בעקבות ההתפתחות הדיגיטלית
 יותר שיתוף פעולה ממסדי למען שירותי המידע
 מעבר למודל שמדגיש מעורבות בקהילת המשתמשים – חברים בעלי אוטוריטה בכל הקשור לענייני מידע – השתתפות בפרויקטים של מחקר והוצאה לאור
 עזרה באיתור המידע לא רק לאנשים אלא גם למחשבים

כנס הווב הבינלאומי ה-18 נערך השנה במדריד ב- 20-24 באפריל. הכנס הוא מקום מפגש לחוקרים, מפתחים, מקבלי החלטות , טכנולוגים, אנשי עסקים וגופים שקובעים סטנדרטים לעיצוב הווב. הכנס מאורגן מדי שנה מאז 1994 על ידי International World Wide Web Conferences Steering Committee – IW3C2. ההרצאות בכנס ושאר הפעילויות עסקו השנה בווב המתפתח- תשתיות, אלגוריתמים, ויישומים חדשניים.

המצגות עסקו במגוון נושאים- כריית מידע, הווב הסמנטי, רשתות חברתיות, מנשקים, הווב הסלולרי, אבטחה ופרטיות, מפתחים. את המצגות וקבצי ה- pdf אפשר לראות ולהוריד מאתר הכנס. אפשר לדפדף בהם על פי נושא, מחבר והשתייכות מוסדית. גם לאוניברסיטת תל אביב היה ייצוג בכנס.

לאתר הכנס
למצגות וקבצי ה-pdf

ביום רביעי 6.5.2009 התקיים במסגרת "2009 Info" – כנס המידע שעורכת מדי שנה חברת טלדן,יום עיון בנושא: "מנועי חיפוש בעידן Web 2.0/Web 3.0 – שיפור תוצאות למשתמש –טכניקות וכלים".

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל
ד"ר אורי חנני, מומחה מערכות מידע וידע, חברת דימטר-איקארוס בע"מ
ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים. איש פיתוח אינטרנט ותיק

Web2.0- הדור השני של הווב, מתאפיין במעבר מדפים סטטיים לדפים דינמיים, יצירתיות, אינטראקטיביות, ותכנים שיתופיים כאשר המשתמש הוא במרכז. אך התכנים ברובם מובנים על ידי אדם ולא על ידי מחשבים.

Web3.0 -הווב הסמנטי הוא הרחבה של הווב הנוכחי. התכנים מובנים גם על ידי מחשבים. הרעיון מאחורי הווב הסמנטי הוא שלמרות שמידע מקוון נגיש לחיפוש, המשמעות שלו לא. מחשבים טובים בלשלוף מלות חיפוש אבל אינם מבינים את ההקשר בו הן מופיעות. אחזור המילה כמו TURKEY ישלוף מסמכים במשמעויותיה השונות של המילה.

שאלה כגון כמה ממנהיגי העולם הם מתחת לגיל 60. למרות שהמידע שדרוש כדי לענות על שאלה כזו מצוי בווב , מנוע החיפוש אינו יכול להבין את משמעות המידע על מנת לענות על השאלה, למרות שהוא ייתן קישורים לדפים שונים אשר יכילו חלקים מהתשובה.

הווב הסמנטי יאפשר למכונות – למחשבים לקרוא ולהבין את משמעותם של התכנים.

החזון של הווב הסמנטי שבראשיתו קודם על ידי Tim Berners-Lee אמור לעזור לאנשים לפתור בעיות קשות על ידי הצגת קשרים בין מושגים אירועים ודברים שלכאורה אינן קשורים ביניהם, שלאנשים ייקח הרבה זמן לתפוס. אבל הם יכולים להיות מובנים מאליהם על ידי אסוציאציות שונות שמתאפשרות באמצעות יישומים סמנטיים.

יישומים סמנטיים הם כלים שנועדו להבין את המשמעות, את הסמנטיקה של המידע המצוי באינטרנט כדי ליצור קשרים ולספק תשובות שאחרת היה אפשר להגיע אליהם לאחר הרבה זמן ומאמץ.

רוב היישומים הסמנטיים הקיימים היום מטרתם לסייע בחיפוש מידע
דוגמאות לכלים:
 Hakia
  TrueKnowledge
 Powerset
 Semantifind

יום העיון התמקד במנועי חיפוש בעידן Web2.0/Web3.0 והיו בו ארבעה מושבים: מנועי חיפוש והמשתמש, חיפוש חברתי ושיתופי- תכנים ושירותים חדשים, כריית טקסט – טכניקות מתקדמות באחזור מידע, והמושב הרביעי: מ- Web2.0 ל- Web3.0 – כיוונים עתידיים.

ההרצאות עסקו באמצעים שונים לשיפור תוצאות החיפוש ולהקלת מלאכתו של המשתמש בעידן Web2.0/Web3.0– פרסונליזציה, כריית טקסט, היתוך מידע, תמיכה בהשלמת משימות(Task Completion Assistance) , מנשקי משתמש, אפליקציות שמאחדות תכנים ממקורות שונים (mashups), רשתות חברתיות ואונטולוגיות. ההרצאות עסקו גם בחיפוש חברתי ושיתופי ונסקרו כלים, יישומים ושירותים חדשים. הוצגו בעיות, הצעות לפתרונות וכיווני התפתחות עתידיים בתחום.

לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה את תקצירי ההרצאות, כפי שנכתבו על ידי המרצים, והמצגות של ההרצאות שאושרו לי לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם.

ההרצאות במסגרת יום העיון:
מושב א' – מנועי חיפוש והמשתמש

 פרסונליזציה במנועי חיפוש

המרצה: ד"ר ברכה שפירא – מרצה בכירה במחלקה להנדסה וניהול מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון, מנהלת פרויקט במעבדות דויטש טלקום באוניברסיטת בן גוריון, שעוסק בפרסונליזציה של תכנים במכשירים סלולריים.
למצגת ההרצאה

 Toward Task Completion Assistance in Web Information Retrieval

המרצה: ד"ר רוני למפל הצטרף ליאהו ב- 2007 כמנהל מעבדת המחקר של יאהו בישראל., טרם הצטרפותו ליאהו עסק 4.5 שנים במחקר ופיתוח במעבדת המחקר של IBM בחיפה. התואר השני והשלישי שלו במדעי המחשב בטכניון התמקדו בטכנולוגיה של מנועי חיפוש.

 שיפור תוצאות חיפוש באמצעות הצפת מונחים ערכיים מהמסמך – ממשק LCCK

המרצה: ד"ר עפר דרורי משמש בתפקיד מנהל אגף מאגרי מידע בשע"ם, מפתח מתודולוגיית – OODPM לתכנון מערכות מידע, יוזם ועורך אתר הגבורה, מקים קבוצת עניין ואחזור טקסט – SIGTRS .
דרך אגב – מי שמעוניין להצטרף לקבוצה, כל שעליו לעשות הוא לשלוח דואל ריק ל-
sigtrs-subscribe@yahoogroups.com

מושב ב' – חיפוש חברתי ושיתופי- תכנים ושירותים חדשים

 הקהילה שמאחורי :Web 2.0 שימוש ברשתות חברתיות לשיפור החיפוש

המרצה: ד"ר גלעד רביד חבר סגל אקדמי במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב. גלעד חוקר מערכות מורכבות של אנשים ומחשבים בהם האינטראקציה יוצרת קהילות, מערכות טכנולוגיות ללמידה, כלי Web 2.0 ורשתות חברתיות.

 כן, אנחנו יכולים – חיפוש חברתי ושיתופי ברשת

המרצים: ד"ר אריאל פרנק איש סגל במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן..
תחומי עניין של אריאל כוללים גילוי מקורות אינטרנט, ספריות דיגיטליות, למידה מבוזרת, מולטימדיה ומערכות מבוזרות.
טלי שרון מוסמכת  ממעבדת המולטימדיה של MIT ובעלת M.B.A., מומחית בממשקי משתמש ובמנועי חיפוש.

 עורכים רבים – תגליות נפלאות

המרצה: תמי נויטל, מידענית, מתמחה בתחום של שילוב טכנולוגיות בתהליכי הוראה ועבודה ומנהלת פרויקטים טכנולוגיים במרכז שה"ם שבאוניברסיטה הפתוחה.
למצגת ההרצאה

Catch the Mashup  – המודל המדעי יורד לעם. על מודולריות, API ויצירתיות

המרצה: ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים ואיש פיתוח ואינטרנט ותיק ומנוסה, עוסק בפיתוח וניהול של אתרי אינטרנט מתקדמים ואפליקציות רשת שימושיות, בארץ ובעולם, כבר 20 שנה. הוא המפתח והעומד בראש אתר המידע "סטיפס" והמפתח של אפליקציות וידאו ומידע שימושי ברשת, דוגמת hypeshow ו- ckuik ועוד.
מעסיקים אותו שימושיות, ממשקי משתמש, חוויית משתמש, נגישות ועיצוב פונקציונאלי.

מושב ג'- כריית טקסט – טכניקות מתקדמות באחזור מידע

 Sentiment Analysis של מקורות מידע פיננסיים

המרצה: פרופ' רונן פלדמן הוא פרופסור חבר בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים וראש המחלקה למערכות מידע. רונן הוא מייסד חברת CLEARFOREST שמתמחה בפיתוח כלים ויישומים לכריית טקסט. מחבר של למעלה מ-30 מדריכים בכריית טקסט וחילוץ מידע וכתב מאמרים רבים בנושאים אלו. הוא מחברו של הספר the text mining handbook שיצא בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ב 2007. רונן יסד לאחרונה את חברת Digital Trowel המתמחה בבניה אוטומטית של פרופילים של אנשים וחברות ממידע אינטרנטי.

ההרצאה עסקה ב- Sentiment Analysis של מקורות מידע פיננסיים – ניתוח שיכול לשמש ככלי ראשוני לבחירת המניות בהן כדאי להשקיע.

 מעבר לחיפוש: מערכת אינטגרטיבית לסיווג ולכריית טקסט בסביבה ארגונית מורכבת

המרצה: יזהר רגב הינו מפתח בכיר ומוביל פיתוח אלגוריתמים בחברת נגהקום בע"מ, המפתחת מערכת ייחודית לחיפוש וסיווג מסמכים בסביבה ארגונית. לפני ההצטרפות לנגהקום, יזהר עבד במשך 7 שנים בחברת ClearForest, חברה מובילה בתחום כריית טקסט, בה שימש מפתח ומוביל פרויקטים. ליזהר תואר שני במדעי המחשב ובמנהל עסקים.

מושב ד' – מ- Web2.0 ל- Web3.0 – כיוונים עתידיים

 אחרי ששקע האבק – על משאפים, Web 2.0 והשקר הגדול של תוכן הגולשים

המרצה: ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים ואיש פיתוח ואינטרנט ותיק ומנוסה, עוסק בפיתוח וניהול של אתרי אינטרנט מתקדמים ואפליקציות רשת שימושיות, בארץ ובעולם, כבר 20 שנה. הוא המפתח והעומד בראש אתר המידע "סטיפס" והמפתח של אפליקציות וידאו ומידע שימושי ברשת, דוגמת hypeshow ו- ckuik ועוד.
מעסיקים אותו שימושיות, ממשקי משתמש, חוויית משתמש, נגישות ועיצוב פונקציונאלי.

 שילוב אונטולוגיות ומערכות היתוך מידע והמעבר לעידן ה-Web 3.

המרצה: ד"ר אורי חנני, מומחה בחקר ביצועים ובמדעי המחשב. מעורב מעל 30 שנה במחקר, הוראה ויישום בתחום אחזור מידע וניהול ידע. ניסיונו ומומחיותו כוללים פיתוח וניהול מערכות מחשוב גדולות, כולל מחלקת המחשוב של משרד התעשייה והמסחר, IBM, ומחלקת מערכות מידע של מרכז רפואי הדסה. בעשור האחרון ייסד את חברת מיינדסייט בע"מ ושימש עד לאחרונה כמנהל טכנולוגיות ראשי שלה.. פרסם למעלה מ- 50 מחקרים בעיתונים מקצועיים ובכינוסים בין לאומיים. בהווה משמש כיועץ לחברות, ארגונים ומוסדות דומיננטיים בתחום הציבורי והפרטי, ובין השאר מנהל את פרויקט ניהול הידע בחברת דימיטר-איקרוס בע"מ.

המו"לות האלקטרונית, ההתפתחויות הטכנולוגיות המתפתחות וגיוסן לטובת הספרייה והארגון, ספריות דיגיטליות והווב הסמנטי הם נושאים חמים שמעניינים ספרנים, מנהלי תוכן ומנהלים.

נושאים אלו יידונו בכנסים בינלאומיים שיתקיימו במהלך השנה:
• כנס E-books and E-content 2009 – University College London, 12 May 2009 בהנחייתו של פרופ' ניקולאס, מנהל בית הספר ללימודי המידע ב- UCL.
הכנס יעסוק בנושאים הקשורים למקורות מידע מקוונים כגון: התנהגות המשתמש האקדמי בכל הנוגע למקורות אלקטרוניים, חיזוי מגמות עתידיות בווב והשלכותיהם על תחום המידע ומודלים בגישה הפתוחה

• כנס ICSD – International Conference for Digital Libraries and the Semantic Web – יתקיים בספטמבר 8-11 באוניברסיטת טרינטו שבאיטליה. הכנס יעסוק בווב הסמנטי ובספריות דיגיטליות ובחיבור בין שתי הטכנולוגיות. נושאים רלוונטיים לכנס: התפתחות הספריות הדיגיטליות, גישה חופשית, כלים וטכניקות לניהול מאגרים דיגיטליים, שימור, אחזור מידע בסביבה דיגיטלית, סטנדרטים למידע-על, הווב הסמנטי ואחזור מידע, אונטולוגיות פיתוחן ןניהולן, טכנולוגיות ווב סמנטיות וספריות דיגיטליות.

• וכנס Internet Librarian International שיתקיים ב- 15-16 באוקטובר 2009 ב- Novotel London West Hotel בלונדון. הכנס שנושאו השלכות טכנולוגיות על הספרייה נועד לשתף מידע וניסיון בנושא זה – כלים, טכניקות, תהליכים וניהולם, טכנולוגיות חדשות והפקת לקחים מניסיונות שלא צלחו. יושם בכנס דגש על ההיבט המעשי פרקטי יותר מאשר התיאורטי. ההעדפה תהיה לחקר מקרים ויוזמות בארגון והנושאים מגוונים: ניתוח צורכי המשתמשים, חיפושים סמנטיים, ספריות כמו"לים, ניהול משאבים אלקטרוניים, גישה פתוחה, למידה מרחוק, טכניקות שיווק, ניהול תוכן, זכויות יוצרים, עיצוב פורטלים, הטמעת טכנולוגיה חדשה ועוד…

   בתאריך 8.11.08 התקיים בוינה כנס –

 "Deep Search: The digital future of finding out" ,  שנערך על-ידי World-Information Institute, בשפה האנגלית והשתתפות בו הייתה חופשית.

אחת המטרות החשובות ביותר של הכנס הייתה להסביר על מאפייני החיפוש ב-Deep Search, כמו כן לשים דגש על מטרה נוספת, לא פחות חשובה, שקשורה למימד התרבותי  והחברתי של חיפוש מידע.

הכנס דן בהשלכות החברתיות והתרבותיות  של ים המידע הנגיש, שהולך ומתעצם מיום ליום, כגון –  כיצד צריך להראות המידע הדיגיטלי על מנת שיהיה נגיש וקריא? מה תהיינה ההשלכות על התקשורת הדיגיטלית? איך מתרגלים לכמות כה גדולה של מידע נגיש?  – שאלות אלו ואחרות, בהיבט של תרבות, קשורות לסיווג ולהצגת המידע ולא ניתן לפסוח עליהן, כיוון שמה שעומד לבחינה הוא איך אנו, כיחידים או כגופים וחברות, נקבל מידע על הסובב אותנו.

לינקים המובילים למידע נוסף על הכנס:

לתוכנית הכנס

לסרטוני וידאו של הכנס