כנס IFLA ה- 7
5
"Libraries create futures: Building on cultural heritage "
התקיים השנה במילנו ב- 23-27 באוגוסט. באתר הכנס יש גישה לטקסט המלא של מספר לא מבוטל של הרצאות שניתנו בכנס. אחת מהן ברוח התקופה היא:
New journal models and publishing perspectives in the evolving digital environment
ההרצאה עוסקת במודלים חדשים של כתבי עת ותפקיד המו"לים לאור ההתפתחויות בווב.
תנועת הגישה הפתוחה לצד כלים של ווב 2.0 הולידו שינויים בכתבי העת ובתפקיד המו"לים.
אנו עדים למודלים חדשים של כתבי עת:
• Overlay journals – כתבי עת שלוקחים מאמרי preprint שנמצאים בארכיבים ושולחים אותם לשיפוט. כלומר סוג של כתב עת מינימליסטי שמבצע את השיפוט בלבד.
סוג זה של כתב עת הוגדר בספרות כך:
“ An open access journal that takes submissions from the preprints deposited at an archive and subjects them to peer review […] Because an overlay journal doesn’t have its own apparatus for disseminating accepted papers, […] it is a minimalist journal that only performs peer review” (Peter Suber, 2003)
“A quality-assured journal whose content is deposited to and resides in one or more open access repositories” (Panayiota Polydoratou, Martin Moyle, 2008
כתב העת Physical Review בתחום הפיזיקה ו- Lund Virtual Medical Journal הם דוגמאות לכתבי עת במודל זה. Physical Review מתבסס על המאגר ArXiv , והמאמרים ב- Lund Virtual Medical Journal לקוחים ממאגר ההפקדה המוסדי של אוניברסיטת Lund ומהארכיון של Pubmed.
• מודל שני מתפתח הם כתבי עת מולטידיספלינריים. דוגמאות לכתבי עת במודל זה :
InterJournal – – כתב עת שפותח במסגרת הפעילויות של
the New England Complex Systems Institute
ומכסה נושאים במדע והנדסה. כתב עת זה שפיט ומתבסס על מאמרים שמפוזרים בווב. מאגר המידע המרכזי של כתב העת כולל תקצירים והערות עם מצביעים לכתובת האינטרנט של המאמרים המקוריים.
דוגמה נוספת הוא Philica – כתב עת אקדמי שמקבל פרסומים בכל נושא שהוא, בעל גישה מהפכנית בכל הקשור לתהליך ההוצאה לאור והשיפוט תוך העברת השליטה חזרה לחוקרים.
מודל שלישי הוא Different level journals – מודל זה לא מתבסס על תכנים שנשמרו בארכיונים. אלא על הרעיון של יצירת כתב עת מבוסס נושא, כאוסף מקרו בתוך תתי אוספים
לדוגמה המודל של B.E. Journals בכלכלה תיאורטית – מורכב מ-3 תתי כתבי עת שכל אחד מהם מתמקד בהיבט אחר של הנושא. כל מאמר נשלח לכל שלושת תתי כתב העת והעורך מחליט באיזה תת כתב עת יפורסם המאמר.באופן זה מושגת בה בעת אַגְרֶגַצְיָה ו- סְפֶּצְיָאלִיזַצְיָה של תכנים .
במצב זה בו תפקיד מתן האישור (certification) לחומרים המפורסמים הולך ונשמט מידי המו"לים, יש למו"לים תפקידים חדשים שכוללים:
שירותי ניווט, כלים סמנטיים לגילוי ידע, שירותי תרגום, אירכוב ושימור לטווח רחוק ושירותי הערכה ex-post – ניתוחים ביבליומטריים וניתוחים מבוססי שימוש.
אשר לתהליך השיפוט והערכת מאמרים המחבר מציע לשלב בין המודל המסורתי ומודלים חדשים שמבוססים על "חוכמת ההמונים" ..
דוגמאות לתפקידים חדשים שנוטלים על עצמם המו"לים, ופירוט נוסף אפשר למצוא בהרצאה המלאה..
להרצאה המלאה..
למצגת ההרצאה..