INTECHopen – ספרים מדעיים בגישה פתוחה

INTECHopen היא פלטפורמה לספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה שפותחה על ידי InTech -מו"ל שתומך בגישה פתוחה ומתמקד בתכנים בתחומי מדע טכנולוגיה ורפואה.

על פי מה שכתוב באתר אפשר לקרוא להוריד ולשתף למעלה מ- 400 ספרים מדעיים חופשיים. באתר על פי מה שנכתב בו יש גם גישה למאמרים מדעיים שבהוצאתו אך ממה שהתרשמתי ייחודה של הפלטפורמה היא בספרים בגישה חופשית.

אפשר לחפש באתר ואפשר גם לדפדף.
הדפדוף בספרים הוא על פי קטגוריות: ביולוגיה, מדעי המחשב והמידע, מדעי האדמה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסה, מדעי החומר, רפואה וטכנולוגיה. ליד כל קטגוריה מצוין מספר הספרים שבה. .

החיפוש הוא על פי כותר, מחבר ו- ISBN . ליד כל אחד מהספרים מצוין מספר ההורדות של הספר, נתון שיכול ללמד על הפופולריות שלו.

כאמור המו"ל תומך בגישה פתוחה . כל הפרסומים שלו הם במסגרת הרישיון הגמיש Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 3.0 license.משמעות הדבר מבחינת המחברים היא שנשמרות להם זכויות היוצרים, ומבחינת המשתמשים שהם יכולים לקרוא, להוריד ולעשות שימוש חוזר בתכנים כל עוד הם לא עושים בהם שימוש מסחרי, ונותנים קרדיט ליוצר.

יש לציין שהחל מתאריך 19 בנובמבר 2010 כל הספרים האלקטרוניים החופשיים של Sciyo זמינים לקריאה בפלטפורמה זו .

ל- INTECHopen

ל- Sciyo

GOAP – Global Open Access Portal – יוזמה של אונסק"ו

אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם הודיע בתחילת אפריל 2011 על השקתו של GOAP – פורטל בנושא הגישה הפתוחה. הפורטל הוקם בסיועה של קולומביה, נורווגיה וארה"ב ואמור לספק מידע על מצב התנועה בעולם כולו. מומחים לנושא יאספו, ינתחו ויסננו מידע שקשור לנושא מארצות שונות.

הפורטל יכלול מידע מגוון על תנועת הגישה הפתוחה כגון:  מידע על פרויקטים לאומיים, מוסדות וארגונים שיכולים לסייע ליוזמות בתחום .

מטרתו של הפורטל לסייע למדינות חברות באונסק"ו להבין את מצב תנועת הגישה הפתוחה , ולקבל החלטות מתאימות.

מן הראוי לציין שיוזמה זו מצטרפת ליוזמות נוספות שקדמו לה כגון : OASIS , ו- SPARC Open Access Newsletter ו- Free Online Scholarship (FOS) Newsletter והתקווה היא שהתרומה של הפורטל החדש תהיה משלימה יותר מאשר חופפת. .

לפורטל

 

 

מודלים אלטרנטיביים להוצאה לאור – עלות ותועלת

מאמר שהתפרסם בגיליון מרץ 2011 של כתב העת Information research מדווח על מחקר שנערך על ידי JISC ובחן את ההיבטים הכלכליים של מודלים אלטרנטיביים שונים של הוצאה לאור. נבחנו 3 מודלים עיקריים :  הוצאה לאור בתשלום – מנוי, הוצאה לאור של כתבי עת בגישה הפתוחה – מסלול הזהב , וארכוב עצמי (מאגרים מוסדיים) –המסלול הירוק .

נמדדה העלות מול התועלת הפוטנציאלית, וזו נמדדה בתרומה למחקר ופיתוח.

המסקנה הייתה שיש הבדלים בעלות ובתועלת בין שלושת המודלים, העלות של שני המסלולים של הגישה הפתוחה נמוכה יותר. עוד נמצא שלגידול במספר הפרסומים בגישה פתוחה יהיו רווחים נטו  משמעותיים בטווח הרחוק. בתקופת מעבר אמנם הרווח נטו יהיה נמוך יותר אך יהיה חיובי ביחס לשני המודלים של הגישה הפתוחה- מסלול הזהב והמסלול הירוק

חשוב לציין שגרסה של המודל שנעשה בו שימוש לצורך המחקר – EI-ASPM Report נגישה בווב לגורמי צד שלישי ומאפשרת להזין נתונים אחרים ולבדוק תסריטים אחרים .

למאמר המלא

לפרטים על המודל

מו"לים ותנועת הגישה הפתוחה – שינוי מודלים עסקיים?

בפוסט קודם כתבתי על תוכנית הגישה הפתוחה של המו"ל Wiley . מסתבר ש-Wiley אינו היחיד ושמסתמנת מגמה אצל מו"לים גדולים ומוכרים לאמץ בצורות שונות את מודל ה"גישה הפתוחה".

מו"לים הודיעו לאחרונה על פרסומים בגישה פתוחה כגון: SAGE Open , BMJ Open, Scientific Reports . במקביל למודל זה של גישה פתוחה המו"לים מספקים גם כתבי עת במודל אופציונאלי של גישה פתוחה

שיתוף פעולה בין המולים בכל הקשור לגישה הפתוחה חשוב להצלחת המודל והכנס של המולים שהתקיים בלונדון ב-31 למרץ 2011 PA-ALPSP Journal Publishers' Forum: Open access: the next ten years מעיד על המגמה של המולים להסתגל למציאות החדשה של העולם המשתנה ועל העניין שלהם בגישה הפתוחה כמודל עסקי חדש.

בכתבה מעניינת בגיליון מיום השני במרץ 2011 של Newsletter SPARC Open Access מונה Peter Suber מספר אירועים אחרונים שמעידים על מגמה זו של המו"לים.

לכתבה

NLM והשקתו של פורטל חדש לבריאות סביבתית לסטודנט

NLM – הספרייה הרפואית הלאומית בארה"ב הודיעה ב- 21 למרץ 2001 על השקתו של פורטל חדש לסטודנט בנושא בריאות סביבתית. הפורטל חופשי ומיועד בעיקר למורים ולתלמידים בחטיבות הביניים ובתיכון.

האתר כולל קישורים לאתרים ממשלתיים ואתרים נבחרים נוספים והוא יכול להוות סביבה מהימנה ובטוחה לסטודנטים ולמורים בנושאים:

זיהום מים
זיהום אויר
כימיקלים
ושינויי אקלים

הפורטל מאפשר לסטודנטים לערוך מחקרים , לשחק במשחקים שקשורים לבריאות סביבתית, לאתר פרויקטים בנושא ולצפות בסרטי וידאו. מורים יכולים למצוא באתר קישורים לתכנים רלוונטיים.

בהודעה יש קישורים למקורות מידע מהימנים לצורכי לימוד בנושאים מגוונים אחרים

מקור זה מהווה נדבך נוסף למקורות המידע , מאגרי המידע ושאר הפרויקטים החופשיים של ה-NLM ומעיד על המגמה לספק מידע רלוונטי חופשי לחוקרים בכל הגילים. לנו הוא יכול לשמש כמקור מידע נוסף לתלמידי תיכון שבאים לעתים לחפש מידע בספרייה.

להודעה החדשותית http://www.nlm.nih.gov/news/ehsp_pr_final.html

 

לפורטל

 

Thomson Reuters מספק גישה חופשית למידע קליני בנושא חשיפה לקרינה

בעקבות האסון ביפן Thomson Reuters הודיע ב- 18 למרץ 2011 על כך שהוא מספק גישה חופשית למידע קליני מבוסס ראיות, ומידע לחולה,  שעוסק בהערכה וטיפול בחשיפה לקרינה .

המידע נגיש וניתן להורדה בכתובת: http://healthcare.thomsonreuters.com/radiation
והוא כולל :
מידע קליני שקשור להערכת החשיפה לקרינה
מידע קליני על תרופות לטיפול בחשיפה לקרינה
מידע קליני על הטיפול במנות יתר בהקשר של טיפול בקרינה
מדריכים לאנשים שנחשפו לקרינה או המעוניינים במידע על הסכנות בחשיפה לקרינה
מדריכים לאנשים שקיבלו טיפול לחשיפה לקרינה

ב- Thomson Reuters מקווים שמידע חופשי זה יסייע למטפלים ולאנשים שעוסקים בהתמודדות עם אתגר זה, והם מתכוונים לשתף פעולה עם ארגונים יפניים וארגונים ממשלתיים אחרים להבטיח שהחומרים שהם פתחו יהיו נגישים בקלות.

למידע נוסף בידיעה החדשותית של Thomson Reuters

לאתר המידע

כתב העת College & Research Libraries בגישה חופשית

ACRL – Association of College and Research Libraries הודיע ב- מרץ 2011 שכתב העת המחקרי שלו – College & Research Libraries יהיה זמין לכול בגישה חופשית החל מה-1 באפריל 2011..

כל התכנים של כתב העת החל משנת 2007 ואילך יהיו זמינים בגישה חופשית באתר כתב העת .

לעומת זאת הגירסה המודפסת של כתב העת תהיה זמינה תמורת דמי מנוי.

פרטים נוספים על מדיניות הגישה הפתוחה אפשר למצוא בשאלות הנפוצות שבאתר של ACRL

 

 

שיתוף פעולה בין Biomed Central ו- OpenHelix, למען החוקרים

היום 15 למרץ 2011 המו"ל Biomed Central – חלוץ מודל הגישה הפתוחה בתחום ה- STM ו- OpenHelix – ספק/פורטל למדריכים בתחום הביואינפורמטיקה והגנומיקה הודיעו על השקתה של תוכנית לשיתוף פעולה ביניהם שמטרתה לסייע לחוקרים לרכוש ידע רחב יותר ותמיכה.

במסגרת שיתוף פעולה זה קישורים מתוך כתבי העת של Pubmed central יובילו את הקוראים למדריכים ווביים על כלים בתחום הביואינפורמטיקה והגנומיקה שנעשה בהם שימוש או צוטטו במאמרי המחקר.

המטרה לספק לחוקרים מקורות מידע נוספים בעת קריאת המאמרים בגישה פתוחה – מקורות שיוכלו לסייע לחוקרים להעמיק את הבנת החומר הנקרא כפי שאמר Matthew Cockerill בכיר ב- : Pubmed central:
“These links assist scientists by guiding them to relevant technical tutorials on resources which may be unfamiliar to them. Thanks to this partnership with OpenHelix, BioMed Central journals are able to make their scientific content more useful and accessible to readers.”

תוכנית מסוג זה היא במסגרת המגמה הכללית להעשיר את מאמרי המחקר בעיקר בתחום הביורפואי במידע מקושר נוסף. .

יש לציין שהחיפוש במנוע החיפוש הייעודי לביואינפורמטיקה וגנומיקה שבפורטל OpenHelix וחלק מהמדריכים חופשיים. לשאר המדריכים אפשר לעשות מנוי בתשלום.

להודעה על השקת התוכנית

לפורטל – OpenHelix

תוכנית ה"גישה הפתוחה" של Wiley

ב- 1 בפברואר המו"ל Wiley הצהיר על השקתה של Wiley Open Access – תוכנית חדשה לכתבי עת ב"גישה פתוחה".

כתבי העת הראשונים במסגרת תוכנית זו יכללו מחקרים שפיטים בתחום הביורפואי – כולל מדעי המוח, מיקרוביולוגיה, אקולוגיה ואבולוציה. הוצאתם לאור תעשה בשיתוף עם אגודות מקצועיות בינלאומיות ש-Wiley משתף עימן פעולה.

דוגמאות לכתבי עת במסגרת תוכנית זו Brain and behavior שיפרסם מחקרים בגישה פתוחה בתחומים מדעי המוח, פסיכיאטריה ופסיכולוגיה, Ecology and Evolution שיעסוק בתחומים אקולוגיה ואבולוציה, ו- MicrobiologyOpen בתחום המיקרוביולוגיה.

הוצאתם לאור של כתבי העת תהיה במסגרת הרישיון הגמיש – Creative Commons Attribution NonCommercial License אשר מתיר שימוש, שימוש חוזר והפצה בתנאי שהעבודה המקורית מצוטטת כראוי ולא נעשה בה שימוש למטרות מסחריות.

מחברי המאמרים יצטרכו לשלם עבור ההוצאה לאור של הפרסומים שלהם , ו- Wiley יציג מגוון רחב של תכניות מימון שיאפשרו למוסדות מחקר, וגופים רלוונטיים אחרים לתמוך בחוקרים שלהם שמעוניינים לפרסם בכתבי העת בגישה פתוחה של Wiley .

יש לציין שנוסף לתוכנית זו של כתבי עת בגישה פתוחה מלאה, יש ל-Wiley גם כ- 500 כתבי עת במודל אופציונאלי של גישה פתוחה – OnlineOpen

SOAP project והיחס של החוקרים כלפי תנועת הגישה הפתוחה

פרויקט SOAP שם לו למטרה לספק לוועדה האירופית, מו"לים, ספריות וקהילות מחקר תיאור וניתוח של מודלים בגישה פתוחה, כך ששחקנים עיקריים אלו יוכלו להצביע ולהמליץ על מודל או צירוף של מודלים שיאפשרו מעבר חלק להוצאה לאור בגישה פתוחה.

באופן כללי מטרתו של הפרויקט היא לאסוף מידע ולהפיק ידע שיתרום לחידושים בתחום ההוצאה לאור הדיגיטלית באירופה באופן שיאפשר לחוקרים ליהנות מחידושים אלו ולמו"לים להבין טוב יותר את הזדמנויות השוק.

במסגרת פרויקט זה נערך סקר רחב היקף שכלל 50000 חוקרים ובדק את  עמדתם כלפי כתבי עת ב"גישה פתוחה " . תוצאות המחקר פורסמו ב-13 בינואר 2011 בסימפוזיון שנערך בנושא .תיאורטית נמצאה תמיכה גורפת בתנועת ה"גישה הפתוחה". 89% מהמשיבים סבורים שתנועת הגישה הפתוחה מועילה לתחום. אבל תמיכה זו אינה מתורגמת תמיד למעשים.

נמצא שחוקרים מעדיפים לקרוא חומרים בגישה פתוחה יותר מאשר לפרסם במסגרת זו
למרות ש- 53% ענו שהם פרסמו לפחות מאמר אחד בגישה הפתוחה , באופן כללי רק כ-10% מהמחקרים מפורסמים בכתבי עת בגישה פתוחה.

נמצאו שתי סיבות עיקריות לעובדה שחוקרים אינם מפרסמים את מחקריהם בכתבי עת בגישה הפתוחה :
40% תלו את הרתיעה לפרסם בכתבי עת בגישה פתוחה בהעדר מימון להוצאות הפרסום של המחבר, ו-30% תלו זאת בהעדר כתבי עת חופשיים איכותיים בתחום המחקר שלהם

עובדה נוספת שנחשפה במחקר היא שכתבי עת בגישה פתוחה "פורחים" בעיקר בקרב מו"לים קטנים. שליש מהמחקרים בגישה פתוחה פורסמו על ידי למעלה מ-1600 מו"לים בגישה פתוחה שפרסמו רק כתב עת אחד.

המחקר זיהה גם 14 מו"לים גדולים שפרסמו למעלה מ- 50 כתבי עת או למעלה מ- 1000 מאמרים בשנה..

פירוט נוסף אפשר למצוא להלן:

לכתבה בנושא

לפירוט נוסף

לאתר פרויקט SOAP

Scientific Reports ומדיניות התמיכה בתנועת ה"גישה הפתוחה" של Nature Publications Group

Nature Publications Group – מו"ל מוביל בהוצאה לאור של כתבי עת מדעיים הודיע ב- 6 בינואר 2011 על השקתו של כתב עת חדש ב"גישה פתוחה" – Scientific Reports.

כתב העת יכסה את כל תחומי מדעי הטבע – ביולוגיה, כימיה, פיזיקה ומדעי כדור הארץ . כפי שנכתב באתר – גיליונו הראשון של כתב העת אמור להתפרסם ביוני 2011 ועד אז חוקרים נקראים לשלוח חומרים לכתב העת.

מאפייניו של כתב העת יהיו:
• תהליך מהיר של שיפוט ופרסום
• תהליך קפדני של שיפוט לפחות על ידי בוחן אחד מהקהילה האקדמית
• חופשי לשימוש לכול
• דפדוף וחיפוש משופרים כדי להבטיח נראות מכסימלית של המאמרים
• קישורים למאמרים רלוונטיים דרך nature.com

למחברים תהיה אופציה לבחור בין שני רישיונות לא מסחריים של Creative Commons.
באתר כתב העת יפורסמו מדדי שימוש של המאמרים – הורדות, שיגור במייל ואזכור בבלוגים ויאפשרו בכך תהליך של Post review. כל המאמרים, שכאמור, ייהנו משיפוט ופרסום מהירים, יופקדו ב-Pubmed Central .

הוצאה לאור של כתב עת חופשי זה באה לאחר הצהרתו של Nature Publications Group בחודש שעבר ש-15 כתבי עת בהוצאתו מציעים מעתה אופציות ל"גישה פתוחה". כל אלה מצביעים באופן ברור על מדיניותו של Nature Publications Group לתמוך בתנועת ה"גישה הפתוחה" .

לאתר של Scientific Reports

כתבה בנושא

הצהרה על השקת כתב העת

כתבי עת ב"גישה פתוחה" – כמה ואלו מהם כלולים ב- JCR?

בעולם ההוצאה לאור במסגרת ה"גישה הפתוחה" מסלול הזהב – כלומר כתבי עת ב"גישה פתוחה" זוכים לתשומת לב רבה.

חוקרים רואים בכתבי עת בגישה פתוחה דרך להשיג מאמרים ללא תשלום אבל מצד שני לצורך הערכה מדעית הם נדרשים להציג את ציון האימפקט פקטור של כתבי העת בו הם מפרסמים כפי שמופיע ב- JCR .

מעניין לדעת איזה כתבי עת חופשיים כלולים ב- JCR ומהו ציונם של כתבי עת אלו על פי מדדים מקובלים להערכה מדעית של כתבי עת?

בעבר נעשו מחקרים על כתבי עת ב"גישה פתוחה" שקבלו אימפקט פקטור מ- Thompson Reuters Scientific , אבל אף אחד מהם לא הציג את רשימת כתבי העת בגישה הפתוחה שנכללו ב- JCR.

רשימה כזו זמינה כעת. הרשימה כוללת 619 כתבי עת מ- DOAJ ( על פי נתוני דצמבר 2010) שנכללו ב- JCR 2009 עם ציוני ה- ScimagoJR וה-SNIP שלהם. השימוש במדדים אלו להערכה מדעית במקום באימפקט פקטור של Thomson Reuters כפי שמופיע ב- JCR נעשה במתכוון כדי להימנע מבעיות זכויות יוצרים .

הערה: הרשימה כוללת גם קטגוריה נושאית של כל אחד מכתבי העת . כתב עת שמופיע ביותר מקטגוריה אחת נכלל פעמיים לכן הרשומה כוללת 782 שורות אבל למעשה היא כוללת 619 כתבי עת ייחודיים

לפרטים נוספים
לרשימה המלאה של 619 כתבי העת ב"גישה הפתוחה" שמופיעים ב- JCR

World Government Data Store – שער גישה לנתונים ממשלתיים

ממשלות בעולם כולו מפרסמות נתונים ממשלתיים מתחומי פעילותן לציבור הרחב. קיימים היום הרבה אתרי נתונים ממשלתיים פתוחים כגון: data.gov של ארה"ב , data.gov.uk הבריטי ועוד..

World Government Data Store – יוזמה של ה-Guardian הבריטי – הוא אתר שמהווה שער גישה להרבה אתרי נתונים ממשלתיים פתוחים והרשימה ממשיכה להתעדכן. .

אפשר לחפש באתר על פי נושא, והתוצאה : רשימת מאגרי נתונים ממשלתיים רלוונטיים לשאילתה. אפשר גם לדפדף באתר על פי ארצות- נכון להיום- אוסטרליה, ניו זילנד, ספרד, אנגליה, ארה"ב ומאגרים בינלאומיים . בכל אחת מהארצות קישורים למאגרי הנתונים שלה.

לאתר

גידול דרמטי בפרסומי ה"גישה הפתוחה" בשנת 2010

במסגרת אחד מהפרויקטים של IQSS – The Institute for Quantitative Social Science שבאוניברסיטת הרווארד מתחקים באופן קבוע מאז 2005 אחר הגידול במשאבי ה"גישה הפתוחה", והנתונים והניתוח מתפרסמים כל שנה מדי רבעון ( מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר) ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics
בסדרה Dramatic Growth of Open Access Series

על פי נתונים מ- 31 בדצמבר 2010 – שנת 2010 היא השנה בה נרשם הגידול הגבוה ביותר במשאבי מידע ב"גישה הפתוחה". כך למשל:

בשנת 2010 נוספו 1401 כתבי עת ל- DOAG שמונה נכון לדצמבר  5936 כתבי עת. ב-
The Electronic Journals Library רשומים למעלה מ- 27000 כתבי עת חופשיים , מתוכם למעלה מ-3500 כתבי עת נוספו השנה.
OpenDOAR מונה 1817 מאגרים מוסדיים, מתוכם 257 נוספו השנה.
האינדקס של Scientific Commons מונה 38 מיליון פריטי מידע , גידול של 6 מיליון מאז השנה שעברה. האינדקס של Base כולל 25.5 מיליון פריטי מידע – 3.5 מיליון מהם נוספו בשנת 2010

נתונים אלה הם בבחינת ברכה  לשנה  טובה חדשה לכל תומכי תנועת ה"גישה הפתוחה".
לפרטים נוספים

פרויקט הדיגיטציה של האנציקלופדיה לחלוצי היישוב מאת דוד תדהר

ספריות באוניברסיטת טורו בניו-יורק בשיתוף עם משפחתו של דוד תדהר , סיימו לאחרונה פרויקט של סריקת האנציקלופדיה לחלוצי הישוב מאת דוד תדהר (19 כרכים במקור) והעלאתה לאינטרנט.

המידע פתוח לצבור הרחב.

האנציקלופדיה היא מקור ביוגרפי חשוב וכוללת מידע על כ- 6000 אישים . אפשר לדפדף על פי רשימה אלפביתית של האישים ועל פי כרך ואפשר גם לחפש באתר.

תודה לחוה רמברנד
ספרנית המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן על המידע

לאתר

פרסומים במסגרת ה"גישה הפתוחה" – מהי עמדתם של החוקרים?

תנועת ה"גישה הפתוחה" הפכה לפופולרית בשנים האחרונות . מספר כתבי העת ב"גישה פתוחה" הולך וגדל וכנ"ל גם מספר ה"מאגרים המוסדיים" של המוסדות האקדמיים השונים בהם מופקדת התנובה המחקרית של החוקרים במוסדות אלו. נראה שתנועת ה"גישה הפתוחה" זוכה לתמיכת קהילת המחקר.

אבל נשאלת השאלה עד כמה החוקרים משתמשים בחומרים פתוחים אלו ועד כמה הם מפרסמים בכתבי עת פתוחים ומעלים חומרים למאגרים מוסדיים פתוחים. מהי עמדתם ביחס למהימנות החומרים הללו?

מחקר שהתפרסם בגיליון דצמבר 2010 של כתב העת Journal of Electronic Publishing שופך אור על הנושא. המחקר שנערך בתקופה יוני – אוגוסט 2009 שם לו למטרה לבדוק עמדות אלה של החוקרים והתמקד בעיקר בנושא המאגרים המוסדיים. שיטת המחקר הייתה סקר בקרב קבוצת מדגם אקראית שכללה 532 חוקרים בתחומי מדעי החברה והטבע מ- 20 מוסדות אקדמיים באירופה וצפון אמריקה .

מממצאי המחקר עולה שעדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקרב החוקרים ביחס לפרסומים בגישה הפתוחה – רוב המשתתפים במחקר השתמשו בפרסומים בגישה פתוחה כקוראים, למרות שלא כולם מעריכים אותם כמהימנים באותה מידה כמו פרסומים מסורתיים. גם אלה שטענו שהם רואים את פרסומי הגישה הפתוחה כמהימנים פחות ממחציתם פרסמו את עבודתם במדיום זה .
רוב המשתתפים במחקר אמרו שהם יקבלו בברכה הליכים קפדניים יותר להכללתם של חומרים במאגרים מוסדיים . הליכים קפדניים אלה יגדילו את אימונם במאגרים מוסדיים ואת נכונותם להעלות חומרים למאגרים אלו. הם הביעו נכונות גם לסייע בהליכים אלו.

לאור ממצאי המחקר מסתבר שלמרות ההתקדמות בנושא פרסומים בגישה הפתוחה , הדרך עדיין ארוכה, במיוחד בכל מה שקשור למאגרים המוסדיים, וכדי לזכות באמון ובתמיכה של הקהילה המדעית המחקרית כולה יש לנקוט במספר צעדים שיבטיחו את איכות המידע המתפרסם

למאמר המלא

מאגר התמונות החדש של NCBI ושילובו ב-Pubmed

NCBI השיקה לאחרונה את מאגר התמונות שלה. המאגר כולל נכון לאוקטובר 2010 , כפי שמצוין באתר,  3 מיליון תמונות ואובייקטים גרפיים מתוך המאמרים החופשיים בטקסט מלא של Pubmed Central.

מן הראוי לציין שחיפוש במאגר התמונות מחפש סטטיסטית את מונח החיפוש בכל שדות הרשומה ואינו תומך בחיפוש המשופר של Pubmed . מנשק החיפוש כולל חיפוש בסיסי ומתקדם שמאפשר להגביל את החיפוש על פי שדות. בתוצאות החיפוש לחיצה על citation מציגה את תקציר המאמר, לחיצה על full text מציגה את הטקסט המלא של המאמר.

מתחת לתקציר מוצגות כל התמונות והאובייקטים הגרפיים שמופיעים במאמר .

אפשר לחפש במאגר התמונות דרך המנשק של מאגר המידע PUBMED אם בוחרים ברשימת הגלילה ב- images.

למאגר התמונות

Africa portal – פורטל וספרייה דיגיטלית חופשיים בנושאים שקשורים למדיניות באפריקה

CIGI בשיתוף עם גופים אחרים – Makerere University ו- South African Institute of International Affairs השיקו לאחרונה את Africa portal – פורטל חופשי שכולל מחקרים ומידע בנושאים עכשוויים שקשורים למדיניות באפריקה – פתרון קונפליקטים, אנרגיה, מזון, הגירה, בריאות ושינויי אקלים .

מרכיב מרכזי בפורטל הוא ספרייה דיגיטלית שכוללת נכון להיום כפי שכתוב באתר – אוסף חופשי בטקסט מלא שכולל 2,500 ספרים, כתבי עת ומסמכים דיגיטליים . כמו כן אפשר למצוא בפורטל מדריך מומחים ולוח כנסים ואירועים

לפורטל

מחדשות ה"גישה הפתוחה" – מאמרים חופשיים בספרנות במסגרת שיתוף פעולה בין IFLA ו- Emerald Group Publishing

בנובמבר 2010 התפרסמו מאמרים ראשונים ב"גישה פתוחה" במסגרת הסכם בין IFLA ו- Emerald Group Publishing. על פי הסכם זה מאמרי מחקר וניירות עבודה של IFLA שהם פרי פרויקטים של הארגון או פרסומים שהוצגו בכנסים של IFLA יפורסמו בכתבי העת הספרניים של Emerald , ויהיו נגישים לכול במסגרת "הגישה הפתוחה" 9 חודשים לאחר פרסומם. הסכם זה תורם לנראות של מחקרים שהוצגו בכנסים של IFLA .

14 מאמרים ראשונים על פי הסכם זה פורסמו בראשית נובמבר 2010  ב- 4 כתבי עת ספרניים שבהוצאת אמרלד:   Interlending & Document Supply , Program, Hi Tech News,  Performance Measurement and Metrics

את רשימת המאמרים בטקסט המלא אפשר לראות בכתובת :
http://www.emeraldinsight.com/about/news/press-pack-charleston.htm

הודעה על פרסום המאמרים הראשונים במסגרת הסכם IFLA ו- Emerald Group Publishing

מאגרי הפקדה מוסדיים – אינדיקטורים להצלחה

חשיבותם של מאגרי הפקדה מוסדיים שכוללים בתוכם את התנובה המחקרית של המוסד אינה מוטלת בספק. למרות זאת מנהלי המאגרים עדיין צריכים להוכיח לחוקרים ולמקבלי ההחלטות את חשיבותם של המאגרים ככלי מחקר אסטרטגי.

העדר ההכרה במאגרים המוסדיים ככלי בעל חשיבות אסטרטגית הופך בעידן של צמצומים כלכליים לעניין קריטי. למרות העובדה שמאגרים מוסדיים משתמשים בתוכנה של קוד פתוח והוצאות הקמתם צנועות יחסית בהשוואה למשאבי ספרייה אחרים , עדיין יש הוצאות תשתית טכנולוגית ותחזוקה.

בעתות של מצוקה כלכלית חשוב להעריך את הצלחתם של המאגרים המוסדיים בעזרת אינדיקטורים רלוונטיים.

מאמר שהתפרסם לאחרונה ב- Liber Quarterly מנסה לקבוע קריטריונים להערכה של מאגרים מוסדיים. הוא מונה 17 קריטריונים מהם מדדים חיצוניים ומהם מדדים פנימיים. המדדים הפנימיים קשורים לכמה גורמים:
• אינטראקציה בין החוקרים והמאגר כגון מספר הפריטים המופקדים על ידי כל חוקר, מספר פריטים שמורידים .
• השירותים המוספים של המאגר כגון : מספר פריטים שמופקדים במאגר מדי שנה, מדי יום, נגישות לטקסט המלא, מספר שירותים נלווים כגון סטטיסטיקות , מדריכים, שאלות נפוצות.
• מדדים שקשורים להיבט הפיננסי – כגון: מחיר להפקדה, מחיר להורדה
• ומדדים שקשורים לאספקט הלימודי כגון הוצאות על הדרכה

המדדים החיצוניים להערכת מאגרים מוסדיים קשורים לאינטראופרביליות, מימון חיצוני, והשתתפות בפרויקטים לאומיים ובינלאומיים.