כתבה של אנשים מתחום הפטנטים לאנשים שלא מהתחום שהתפרסמה בפברואר 2011 עשויה לשפוך מעט אור על עולם הפטנטים כולל כמה מקורות לחיפוש פטנטים. הכתבה נכתבה בהנחה שמידע כזה חשוב שכן הרקע להמצאות מוביל לרקע על חברות שווקים ואנשים

בכתבה יש מידע בסיסי מגוון – מהו פטנט? מהי חשיבותם של פטנטים ? ההבדלים בין פטנטים וחיפושי פטנטים ועוד

הכתבה מאזכרת כמה מקורות חופשיים לחיפוש ומידע על פטנטים ביניהם:
משרד הפטנטים של ארה"ב .
משרד הפטנטים האירופי  
קישורים לאוספים של מסמכי פטנטים בארצות שונות 
סטטוס משפטי ומשפחות פטנטים 

הכתבה מתייחסת  למגבלות של המקורות החופשיים וכוללת מידע על חשיבותו של Derwent World Patent Index 

בכתבה ישנה גם הפניה למידע נוסף לאתר של האגודה הבינלאומית למידע על פטנטים  ולכתבות רלוונטיות נוספות

כ-850 משתתפים מתחומי התעשייה, האקדמיה, הממשל, החברה האזרחית והמגזר הפרטי לקחו חלק בכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי, "אלף צבעים לאינטרנט" שהתקיים ב-21-22 בפברואר 2011. הכינוס עמד השנה בסימן פרטיות והחשיפה באינטרנט, תוך הצגת הפנים הפרסומיים, הפוליטיים והחברתיים של הנושא.

מרצים מובילים בתחום מהארץ ומהעולם הציגו בפני המשתתפים הרבים את החידושים מעולם הפרסום הדיגיטלי, היחס לתקשורת האלטרנטיבית, הזכות לחשיפה ברשת, עתיד האינטרנט הנייד, מהירות שירותי האינטרנט בישראל ועוד ועוד.

ניתן לצפות במצגות המרצים, תמונות המשתתפים וצילומי וידיאו של המושבים בכנס ב: www.isoc.org.il/conf2011

בעבר כתבתי על מספר אתרים חופשיים להורדת ספרים אלקטרוניים. מספר האתרים החופשיים להורדת ספרים גדל. בפוסט מ- 25 בפברואר יש ריכוז של 45 אתרים חופשיים להורדת ספרים ממגוון נושאים .

לרשימת האתרים

כאשר אנו רוצים להוסיף תמונה חינמית מהרשת לבלוג או לכול מידע אחר שאנו מפרסמים , חשוב מתוך האוסף ההולך וגדל של תמונות לבחור את התמונות שזמינות לנו חופשי במסגרת רישיון גמיש שמתיר שימוש, הפצה ושימוש חוזר בתמונה מבלי להפר זכויות יוצרים. רישיון creative commons מתיר זאת.

תמונות חופשיות במסגרת הרישיון הגמיש  Creative commons אפשר למצוא לאחר סינון מתאים ב-flickr וגם בגוגל בחיפוש המתקדם. כדי להכניסן לבלוג או למקור מידע אחר שאנו מעוניינים, בדרך כלל יש צורך לערוך אותן תחילה בתוכנה גרפית כלשהי כדי להגיע לגודל הרצוי לנו וכו' .

מבחינה זו מנוע החיפוש Wylio מקל עלינו את העבודה. הוא כולל מיליוני תמונות שזמינים ברישיון גמיש ב- flickr ומאפשר לנו לערוך אותם מבחינת גודל ומיקום וגם מייצר את הקוד המתאים לצורך שתילתו בבלוג או באתר אחר ברשת.

מאחר ועל פי מה שכתוב באתר, התמונות ב-Wylio לקוחות מ- flickr כדאי לא לשכוח את גוגול והאפשרות שהוא מספק לנו במנשק החיפוש המתקדם לסינון תמונות חופשיות מבלי להפר זכויות יוצרים.

למנוע החיפוש Wylio

לפוסט קודם בבלוג  בנושא חיפוש תמונות במסגרת Creative commons

SNIP ו-SJR הם שני מדדים חדשים יחסית להערכת כתבי עת . בעבר אזכרתי אותם בפוסטים קודמים בבלוג. שני המדדים מבוססים על התכנים השפיטים במאגר Scopus נכון להיום 18000 כתבי עת , סדרות ספרים ו-proceedings.

מדד SNIP משקף את האימפקט של כתב העת בתחום שלו ולוקח בחשבון גם מאפיינים של התחום הנושאי של כתב העת , לכן הוא מאפשר להשוות כתבי עת בתחומי נושאים שונים ונחשב כמדד טוב ומדויק להשוואת כתב עת מסוים עם כתבי עת בתחומו וגם מחוץ לתחומו.

גם SJR על פי מה שכתוב באתר מאפשר השוואה ישירה של כתבי עת ללא תלות בסיווגם הנושאי.

באתר Journalmetrics.com אפשר לחפש חופשי על פי כותר של כתב עת או מלים מתוך כותר מסוים של כתב עת ולקבל את שני המדדים SNIP ו- SJR שלהם בשנים 2007 עד 2010 . כמו כן אפשר להוריד קובץ אקסל שכולל את כל מאגר הנתונים מעודכן, נכון להיום, לספטמבר 2010 .
באתר יש גם קישורים למסמכים ומאמרים שמתארים את אופן החישוב של המדד SNIP , התמורות שחלו בהערכת כתבי עת ב-50 השנים האחרונות , ומידע נוסף על שני המדדים

לאתר – חיפוש ערכי שני המדדים על פי כתב עת

מנועי חיפוש משתדלים להתאים את תוצאות החיפוש למשתמש – מחפש המידע. עד כה מנועי החיפוש לקחו בחשבון יחסים בין נתונים,  כיום נראה שהם מוסיפים לתוצאות החיפוש גם יחסים בין אנשים – רובד חברתי לחיפוש.

הרובד החברתי בבינג מושתת כיום בעיקר על שיתוף פעולה עם facebook . לגוגל נכון להיום אין שיתוף פעולה עם facebook והרובד החברתי בא לידי ביטוי בשיתוף פעולה עם twitter

מנוע החיפוש   Bing הודיע על הוספת רובד חברתי לחיפוש תוך שיתוף פעולה עם facebook באוקטובר 2010 . מאז מאפיין זה עודכן וב- 24 בפברואר BING הודיע על הרחבת שיתוף הפעולה שלו עם facebook , בשלב זה למשתמשים בארה"ב .

החיפוש החברתי בא לידי ביטוי בהצגת "תוצאות Liked" של החברים מהרשת החברתית פייסבוק. כך למשל אם עורכים חיפוש מסוים בתחום התיירות ומתקבל בתוצאות החיפוש אתר  מסוים שחברים סימנו אותו כ- "like ", בתוצאת החיפוש יופיע מידע על החברים שאהבו את האתר. . מאפיין זה יכול לסייע בקבלת החלטות . כך למשל אם אנו מחפשים מכונית לקנייה ומתחת לתוצאת חיפוש מסוימת נראה שהחברים אהבו את זה – כמובן שזה יקל עלינו לקבל החלטה. באופן זה נעשה שילוב של מקור המידע הטוב ביותר – הווב, עם מנוע ההחלטות הטוב ביותר – האדם – חברים שבהם בוטחים. . שיתוף הפעולה facebook – bing משפר את תוצאת החיפוש בבינג בכל הקשור לפרסונליזציה.

כאמור לעיל , גוגל בשלב זה כולל תוצאות מ-twitter .

ומי שמעוניין בשני המאפיינים בו זמנית יכול להשתמש בתוספים לדפדפן כמו זה של Wajam, שיעשו לו את העבודה …

קריירה של מדען וחוקר לא יכולה להיות מתומצתת ומכומתת במספרים. איש המדע מבלה שעות אין ספור בניסויים, בהדרכת סטודנטים, בכתיבה וקריאה של מענקי מחקר וניירות עבודה, בהוראה, בארגון מפגשים, בייעוץ ועוד – וקשה לכמת פעילויות אלה.

אבל כאשר איש המדע מחפש עבודה , קידום או אפילו קביעות התחושה בקרב אנשי מדע רבים היא שמקבלי ההחלטות מייחסים משקל לגורמים שניתנים בקלות לכימות – מספר פרסומים, האימפקט פקטור של כתבי העת שבהם פרסמו, מספר הציטוטים להם זכו הפרסומים שלהם, כמה כסף השיגו ממענקי מחקר או מדדים שקשורים לפרסומים כגון h-index

סקר שערך nature במאי 2010 שם לו למטרה לבדוק כמה היבטים של הנושא כגון: באילו מדדים משתמשים במוסדות השונים להערכת חוקרים, לאיזה מדדים ניתן משקל יתר, מהי שביעות הרצון של החוקרים מהדרך בה הם מוערכים, אלו 5 מדדים להערכה מועדפים על החוקרים, והאם לאופן הערכת החוקרים השפעה על התנהגותם כך למשל אם המוסד שם דגש על מספר הפרסומים האם יש לכך השפעה על התנהגות החוקר – התמקדות במיוחד בכמות הפרסומים.

לסקר ענו 150 חוקרים . כמו כן Nature יצר קשר עם ראשי מחלקות ואנשי אדמיניסטרציה ב- 30 מוסדות מחקר ברחבי העולם לבדוק כיצד משתמשים במדדים שאוזכרו לעיל להערכת חוקרים ואיזה משקל הם מייחסים לכל אחד מהמדדים בבואם להעריך חוקרים.

מתוצאות הסקר עולה שהחוקרים סבורים שהמדדים, שלהם מייחסים אנשי האדמיניסטרציה חשיבות בהערכתם אותם,  הם:  מענקי מחקר והכנסה, מספר פרסומים , פרסומים בכתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה, ומספר ציטוטים. רוב של 63% מהחוקרים אינם שבעי רצון מהאופן בו נעשה שימוש על ידי האדמיניסטרציה במדדים אלו .

אנשי אדמיניסטרציה לעומתם סבורים אחרת…

יחד עם זאת יש לציין שלמרות חוסר שביעות הרצון הכללי של החוקרים מהמדדים להערכה, חלקם הביעו את העדפתם למדדים כמותיים ובאופן מפתיע כאשר החוקרים נדרשו לבחור מתוך רשימת קריטריונים מוצעים קריטריונים להערכה שאותם היו מעדיפים להערכתם – הם בחרו לרוב במדדים כמותיים – פרסום בכתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה, מענקי מחקר, הדרכת סטודנטים ומספר ציטוטים .

לאור זאת האתגר העומד בפני אנשי האדמיניסטרציה הוא לא לצמצם את חלקם של המדדים הכמותיים בהערכה אלא ליישמם ביתר בהירות, עקביות ושקיפות……

כיצד ? פירוט יתר ומידע נוסף בנושא אפשר למצוא במסמכים שלהלן:

תוצאות הסקר

מאמר ב-Nuture מיוני 2010 בנושא

כתבה נוספת על אוניברסיטאות באירופה והערכת חוקרים

Greplin הוא שירות חדש שמאנדקס ומאפשר חיפוש בחשבונות האישיים במדיה חברתית – מה שמכונה לעתים ה"ענן האישי". נכון להיום השירות משתמש בשירותי הענן של אמזון.

לשירות יש גרסה חינמית וגירסה בתשלום.
הגירסה החופשית מאנדקסת תכנים מחשבונות ב-, Twitter Facebook, Gmail , Google Docs & Calendar- ו- Dropbox, LinkedIn . הגרסה בתשלום מאנדקסת מקורות נוספים כגון Evernote ו-Yammer . בעתיד תהיה אפשרות לאנדקס גם שירותים נוספים.

היישום מבקש אישור לאנדקס חומרים מהיישומים שבוחרים, ולשם כך יש להזין את שם המשתמש והסיסמה האישיים של אותו יישום. אפשר לחפש בכל היישומים שנבחרו ואפשר לסנן את החיפוש ליישום מסוים. כמו כן יש אופציות נוספות להגבלת חיפוש על פי סוגי מידע כגון הודעות, אנשים , אירועים ועוד. .

תוצאות החיפוש כוללות לא רק את הפוסטים והמסמכים האישיים מהשירותים השונים אלא גם פוסטים ומסמכים משותפים מחשבונות של חברים

לGreplin

כתבה בנושא

הספרייה המרכזית רכשה מנוי ל – (International Bibliography of Art (IBA שיוצא לאור ע"י  Proquest.

IBA ממשיך את (Bibliography of the History of Art (BHA הכולל פרסומים שיצאו לאור בשנים 1990 – 2007  ואת (The Repetoire de la literature de l'art (RILA
הכולל פרסומים שיצאו לאור בין השנים  1975 –  1989.

BHA  ו RILA  זמינים בגישה חופשית באתר של Getty Research Institute .

IBA זמין במינשק CSA ILLUMINA וכולל מאמרים מתוך כתבי עת קבצים וכנסים, ספרים וקטלוגים של תערוכות בשפות שונות החל משלהי העת העתיקה  ועד היום.

כרגע  ממופתחות במאגר רשומות שיצאו לאור בין השנים  2008-2009 .

Proquest  מתחייבים להוסיף כל שנה  25,000  רשומות.

בראשית מרס המאגר יופיע במנשק החדש של Proquest.

המאגר נגיש מאתר הבית של הספרייה ומקטלוג אלף.

ספריות ברחבי העולם כולו מתמודדות היום עם בעיות תקציביות ונאלצות לקצץ באוספים ובשירותים, ומשתדלות לעשות זו תוך פגיעה מינימלית במשתמשים.

היום יש שימוש הולך וגדל במנועי חיפוש מדעיים ובראשם גוגל סקולר ובתחום הביורפואי במאגר המידע החופשי Pubmed . לאור דפוסי שימוש אלה התעוררה שאלה בקרב ספרנים באוניברסיטת (California Santa Cruz (UCSC, בבואם לקצץ באוספים, ביחס לחשיבות המשך המנויים למאגרי מידע ביבליוגרפיים לעומת המשך מנויים לכתבי עת. טענה עיקרית שנשמעה על ידי הספרנים והסגל כאחד ומוצאת חיזוקים בספרות ובקרב ספרנים מספריות אחרות היא שלאור השימוש ההולך וגדל בגוגל סקולר  לא יזדקקו עוד למאגרי מידע שהספרייה מנוייה עליהם. ומשום כך אפשר לקצץ בתקציב המנויים למאגרי מידע לטובת המשך המנויים לכתבי עת.

כדי להתמודד עם שאלה זו נערך סקר דפוסי שימוש במאגרי מידע בקרב החוקרים באוניברסיטת California Santa Cruz בסוף 2009. התוצאות התפרסמו בגיליון סתיו 2010 של כתב העת
Issues in Science and Technology Librarianship.מטרת הסקר הייתה לזהות מאגרי מידע מועדפים על החוקרים ומדוע? מה מידת השימוש בגוגל סקולר ובמאגרים חופשיים אחרים , מה מידת השימוש בגוגל סקולר וההעדפות לעומת המאגר הרב תחומי Web of Sciences ומה היא עמדתם של החוקרים ביחס לביטול מאגרים לטובת יותר מנויים לכתבי עת .

מתוצאות המחקר:
Web of Science נמצא כמאגר שבו נעשה השימוש הרב ביותר כמאגר יחיד – 41.6%.
לא נמצא הבדל בין השימוש ב- Pubmed כמאגר יחיד – 21.5% ובין השימוש בגוגל סקולר כמאגר יחיד – 18.7% . גוגל סקולר נמצא הכלי השני הפופולרי לאחר Web of Sciences    .שמונים ושלושה אחוזים מהנחקרים משתמשים בו ו-שלושה עשר אחוזים  אחרים מתכוונים להשתמש בו בעתיד.
רוב מאגרי מידע ומאגרים ייעודיים לנושא מסויים נמצאים בשימוש מועט יחסית למאגרים רב תחומיים , להוציא את מאגר המידע Pubmed . גוגל סקולר מועדף בשל הידידותיות שלו למשתמש – קלות שימוש ומהירות תגובה. אלה שמעדיפים את Web of Sciences סבורים שהוא אמין יותר מבחינת איכות התוצאות.

אשר לשאלה מה עדיף לאור הבעיות התקציביות לקצץ/להשאיר – מאגרים או כתבי עת – 66% מהחוקרים סבורים שיש להשאיר את המנויים לכתבי עת בעוד ש-34% בחרו להשאיר את מאגרי המידע הביבליוגרפיים.

לפירוט נוסף במאמר המלא

The annual Horizon Report הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות/ טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2011 הוא השמיני בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI.

הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן: ספרים אלקטרוניים והנייד. הספרים האלקטרוניים יאפשרו מודל חדש של מנשקים – מנשקים ויזואליים ואינטראקטיביים, וטכנולוגית הנייד תמשיך לתפוס תאוצה בתחומי ההוראה והמחקר.

שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן: augmented reality (מציאות רבודה) ולמידה מבוססת משחק .

מציאות רבודה היא טכנולוגיה שמצרפת לעולם האמיתי מידע וירטואלי – תוספת של תוכן ממוחשב לשדה הראיה שלנו, שמוסיף לנו מידע על מה שאנחנו רואים בעין. על פיה באמצעות אביזר כלשהו על העיניים /אוזניים ניתן יהיה "להוסיף" למציאות שאנו רואים דברים נוספים רלוונטיים למה שאנו רואים.טכנולוגיה דינמית זו מאפשרת דרכי הוראה ויזואליים ואינטראקטיביים.

למידה מבוססת משחק תגביר את מעורבות הסטודנטים בתהליך הלמידה .

בטווח הרחוק של 4-5 שנים שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי הן:

• gesture based computing ( מחשוב מבוסס מחוות ) וניתוח תהליכי למידה.

Gesture based computing משנה את אופן האינטראקציה עם המחשבים , התקשורת עם המחשב נעשית באמצעות תנועות גוף ומאפשרת למידה עם מנשקים שונים שמדמים את המציאות, ויש לכך היבטים קוגניטיביים ותרבותיים. .

ניתוח תהליכי למידה הוא תחום מתפתח שיאפשר ניתוח נתונים באמצעות טכנולוגיות מקדמות למען הבנה טובה יותר של תהליכי הלמידה וההוראה כדי לאפשר להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכים האינדיבידואליים של הסטודנטים.

פירוט על כל אחת מהטכנולוגיות והרלוונטיות שלה לתחום ההוראה והמחקר אפשר למצוא

NIST – The U.S. National Institute for Standards and Technology הגדיר את מחשוב עננים כ-
“a model for enabling convenient, on-demand network access to a shared pool of configurable computing resources (e.g., networks, servers,storage, applications, and services) that can be rapidly provisioned and released with minimal management effort or service provider interaction.”

ואכן מערכות מבוססות מחשוב עננים מהוות מודל חדש של יישומים להעברת שירותים. על פי מודל זה המשתמשים לא צריכים לרכוש מערכות מחשוב – ציוד ותוכנות לנהל אותם ולתחזק אותם אלא הם שוכרים אותם כשירות מספקים, והגישה לשירות זה היא דרך האינטרנט.

ארגונים משתמשים במחשוב עננים כדי לחסוך בהוצאות הון ותפעול. מודל pay as you go" " על פיו מקורות מבוססי ענן מסופקים רק כאשר המשתמש זקוק להם, מאפשר לחברות לחזות ולנהל הוצאות, לצמצם עלויות ולפשט תהליכים.

למרות היתרונות של מחשוב עננים לא כל הארגונים נותנים דעתם להיבט חשוב – שמירה והגנה על המידע שקיים בענן.

מידע על היתרונות במחשוב עננים ופתרונות לבעיות אבטחת המידע אפשר למצוא בשני המסמכים אינפורמטיביים (white papers)  של IBM שלהלן.

מסמך אינפורמטיבי כללי

מסמך אינפורמטיבי בנושא בעיית ההגנה על המידע

בראשית ינואר 2011 גוגל הודיעה על פרויקט חדש – Art Project שמטרתו לאפשר למוזיאונים להנגיש את התכנים שלהם לכול. במסגרת זו נכון להיום נגישים לציבור למעלה מ- 1000 יצירות אמנות של למעלה מ- 400 אומנים. כמו כן בעזרת טכנולוגית Street View מתאפשר למשתמש לערוך סיור וירטואלי ב- 17 מוזיאונים מובילים וביניהם :
The Metropolitan Museum of Art and MoMA, New York
The State Hermitage Museum , St. Petersburg
Tate Britain & The National Gallery , London
Museo Reina Sofia , Madrid
Van Gogh Museum , Amsterdam

הפרויקט התאפשר בזכות הטכנולוגיה ושיתוף הפעולה של גוגל עם מוזיאונים ברחבי העולם.

מחקר של Center for Marketing Research באוניברסיטת Massachusetts Dartmouth שנערך השנה במסגרת מחקר אורכי (longitudinal) מקיף בנושא השימוש בפלטפורמות חברתיות שונות בעולם העסקי, מצא שמבחינת פמיליאריות, שימוש, והערכת החשיבות – מדיה חברתית נמצאת בעלייה.

שיטת המחקר הייתה סקר טלפוני שנערך בקרב חברות בארה"ב באוקטובר נובמבר 2010 . לסקר ענו 171 חברות. הסקר כלל שאלות על מידת השימוש בפלטפורמות חברתיות , הכוונה לאמץ טכנולוגיות ופלטפורמות שעדיין לא משתמשים בהם היום והערכת מידת ההצלחה עם הפלטפורמות החברתיות בהן משתמשות החברות היום. כמו כן הסקר בחן את תפיסת החשיבות של הרשתות החברתיות לחברה ואת מדיניות החברות בנושא.

ממצאים בולטים:

המחקר מצא שרשתות חברתיות ממשיכות להוביל, והן חודרות לעולם העסקי בקצב מואץ .
83% מהחברות ענו שהן משתמשות לפחות בפלטפורמה חברתית אחת. הפלטפורמה הפָמִילְיָארִית ביותר ב- 2010 היא פייסבוק . 87% מהנשאלים טענו שהיא מאוד פמיליארית עבורם. 44% טענו שפייסבוק היא הרשת החברתית האפקטיבית היחידה שהם משתמשים בה.

כמו כן ניכרת עליה בפופולריות של טוויטר – 71% דווחו שהפלטפורמה פמיליארית עבורם ו- %59 משתמשים בטוויטר למטרות עסקיות. .

יחד עם זאת הבלוגים עדיין מהווים כלי חשוב. . ב- 2010 חלה עלייה בשימוש בבלוגים יחסית לשנים 2009 ו- 2008. ל- % 50 מהחברות יש בלוג . מעבר לאימוץ הטכנולוגיה ישנן ראיות ברורות שהשימוש בבלוגים הוא אפקטיבי. הבלוגים נחשבים ככלי בשל. תפיסת הבלוגים ככלי תקשורת עם ספקים ועמיתים נמצא בעלייה. ב- 2009 18% השתמשו בבלוגים למטרה זו והיום 22% .

יש לציין שהפָמִילְיָארִיּוּת של הפלטפורמות החברתיות לא תמיד מתורגמות לשימוש כך למשל: ל- 44% מהנחקרים Myspace היא פלטפורמה פמיליארית אבל רק 6% משתמשים בה.

עוד ענו שיש כוונה להמשיך לאמץ כלים חברתיים שלא נעשה בהם שימוש היום להוציא את Myspace שלא זוכה לעניין.

מידת החשיבות שמיחסים לרשתות החברתיות בכל הקשור להצלחת החברה עלתה- במשך השנים והגיעה ל56% השנה. התשובה לשאלה האם הפלטפורמה החברתית הועילה לעסקים לרוב הייתה כן. בהקשר זה נמצאו שינויים משמעותיים לאורך זמן ביחס לפייסבוק – בשנת 2009 אחוז אלו שראו בפייסבוק כלי מוצלח שתורם להצלחת החברה היה הנמוך ביותר מבין הפלטפורמות הנבחנות – 44% בלבד, השנה האחוז קפץ ל- 84% . שיעורי ההצלחה שיוחסו לטוויטר בהקשר זה גבוהים וקבועים – בשנת 2009 טוויטר זכה ב- 82% הצלחה,. שיעורי ההצלחה של טוויטר השנה נשארו דומים לשנה שעברה.

גם בין המשתנים שימוש ותפיסת מידת החשיבות וההצלחה לא נמצא מתאם חיובי.
כך למשל: ממצא מעניין הוא שרק 5% משתמשים ב-foursquare אבל 75% רואים בו כלי מצליח. רק 6% משתמשים ב- Myspace אבל 36% רואים בו כלי מצליח עבורם.

עוד נמצא שנעשה שימוש נכבד בפלטפורמות החברתיות לגיוס עובדים. 57% דווחו על שימוש ברשתות חברתיות כגון: פייסבוק, לינקדין וטוויטר לגיוס והערכה של עובדים פוטנציאליים – שיעור דומה לשימוש שנעשה במנוע החיפוש גוגל למטרה זו.

למאמר המלא
קישור לפוסט נוסף בבלוג זה בנושא זה

מסמך של הספרייה הלאומית באנגליה שהתפרסם לאחרונה עוסק בחזון הספרייה ל- 2020 – במגמות ובהזדמנויות בעשור הבא. המסמך הוא פרי מחקר מקיף וראיונות עם מומחים מהסקטורים השונים שעסקו בתחזיות הנוגעות להתפתחויות טכנולוגיות ולסביבה המשתנה והמשמעויות לספרייה.

הספרייה הלאומית באנגליה רואה את קידום הידע בעולם כשליחות, וחזונה ב- 2020 הוא להיות מובילה בסביבת המידע ולקדם את הידע לטובת הכלכלה החברה והעשרת חיי התרבות. חזון זה נתמך על ידי 5 עקרונות שיהוו את ההעדפות האסטרטגיות של הספרייה : הבטחת גישה לדורות הבאים, מתן אפשרות גישה לכל מי שמעוניין לחקור, תמיכה בקהילות מחקר, העשרת חיי התרבות של האומה ושיתוף פעולה בעולם הידע הגדל. חזון זה יתורגם לאסטרטגית פעולה לחמשת השנים הבאות.

על האופן בו תגשים הספרייה את חזונה לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בעתיד על פי המחקר ודעות המומחים אפשר לקרוא במסמך. .

ההערכה היא שעד 2020 75% מהכותרים יהיו דיגיטליים או יופיעו בשני הפורמטים דיגיטלי ומודפס. כדי לממש את העיקרון הראשון בחזונה, הספרייה שואפת לשמר תכנים דיגיטליים לטווח הארוך באופן שניתן יהיה להשתמש בהם בדורות הבאים.

דיגיטציה של תכנים תוך מציאת איזון מתאים בכל בנוגע לזכויות יוצרים היא שאיפתה של הספרייה כדי לממש את העיקרון השני של חזונה – הבטחת גישה לכל מי שמעוניין לחקור.

שירותי מחקר מותאמים לצרכים הספציפיים של החוקרים היא שאיפתה של הספרייה כדי לממש את העיקרון השלישי בחזונה – תמיכה בקהילות מחקר

שיתוף פעולה הדוק עם ארגונים ציבוריים כמו BBC וגורמים מסחריים כמו Microsoft ישרתו את הספרייה בדרך למימוש העיקרון הרביעי בחזונה – העשרת חיי התרבות של האומה

ויצירת קשר בין כל הגורמים שנוטלים חלק ברשת המידע הגלובלית ישרתו את העיקרון החמישי בחזונה – שיתוף פעולה בעולם הידע הגדל.

כיצד יתורגמו כל אלה לאסטרטגית פעולה – על כך אפשר לקרוא במסמך.

מעבר לכך מעניינות התחזיות עליהן הושתתו החזון, הדרכים להשיגו, ואסטרטגית הפעולה. תחזיות אלה כוללות :
הסביבה הטכנולוגית תשתנה באופן עקבי ומהיר
העולם המקוון יהיה דומה לווב הסמנטי – מחשבים יוכלו לנתח מידע
הציפיות ודרישות המידע של הקוראים יגדלו. בחיפושי מידע תהיה דרישה למקורות מידע איכותיים ומידע שמושתת על פעילות קודמת
יהיה גידול בתנועת הגישה הפתוחה
ומכשירי הנייד ידביקו את המחשבים האישיים ויהוו כלים רגילים לגישה לווב.

תחזיות אלה משמעותיות לגבי כלל הספריות וכדאי להיערך לכך.

המסמך המלא

וידאו בנושא