הדו"ח השנתי של American Library Associaion על מצב הספריות בארה"ב פורסם באפריל 2008. הדו"ח מפרט את מצב הספריות השונות – ספריות בתי הספר, ספריות ציבוריות אקדמיות ועוד.
הספריות השונות ממשיכות למלא תפקיד מרכזי בהשכלה ובחינוך.
בספריות הציבוריות ממשיכים לקרוא ספרים.הקורא הממוצע שואל למעלה מ- 7 ספרים בשנה, אבל המשתמשים מבקרים בספריות גם לצורך השאלת DVD, רכישת מיומנויות מחשב, חיפוש משרות פנויות, והשתתפות בפעילויות של ארגונים קהילתיים מקומיים. בכל הספריות הספרים האלקטרוניים ממשיכים להוות חלק שגרתי מהאוספים.
ומה לגבי הספריות האקדמיות? מסתבר שתקציבים מצומצמים ותחרותיות מולידים יצירתיות מוגברת. הספריות מבססות את מעמדם בקמפוסים והיוזמות מגוונות: סיוע בטכנולוגיות מידע, סיוע לסטודנטים עם מוגבלויות, רשתות אלחוטיות, סורקים, התאמת הספרייה פיזית לצרכים המשתנים ועוד….

לדו"ח המלא…

ב- 7.4.08, התקיימה בספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה, הרצאתו של ד"ר מיכאל בירנהק מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בנושא חוק זכויות היוצרים החדש. החוק החדש התקבל בנובמבר 2007 ויכנס לתוקף החל מה- 25.5.08.
עיקרי החוק כפי שהוצגו ע"י ד"ר בירנהק עוסקים בהרחבת הזכויות של היוצרים מחד, והרחבת  ההגנות של המשתמשים מאידך גיסא. כמו כן, החוק החדש מאפשר שינויים חשובים גם בצד המשתמשים, בכך שחוקים ופסקי דין לא יהיו מוגנים כלל. החוק החדש אמור לתת מענה לצרכים החדשים בעידן הדיגיטלי, מקראות דיגיטליות, הצגת חומר באינטרנט, שימור חומר כולל אתרי אינטרנט. 
הרצאתו המרתקת של דר בירנהק תרמה לנו רבות, חידדה את הבעייתיות של המושג "שימוש הוגן", הביאה אותנו להבנה כי הנסתר רב על הגלוי, וכי במקרה של מחלוקת תידרש הכרעה של בית משפט.

למצגת ההרצאה, כפי שאושרה להפצה ע"י ד"ר בירנהק:    

הוצאת הספרים פנגווין, הודיעה כי היא מתכננת לפרסם מעתה ואילך כותרים חדשים בפורמט מודפס וגם בצורת ספר אלקטרוני – בתגובה לביקוש הגובר לספרים דיגיטליים מצד הקוראים.
המהדורה הדיגיטלית של הספרים תצא לאור באותו יום שבו תצא מהדורת הדפוס ומחירה יהיה זהה.

הודעת פנגווין היא האחרונה מבין מספר הודעות דומות מצד מו"לים שהחליטו לנצל את הביקוש הגובר לספרים דיגיטליים, על רקע שחרורם לשוק של מכשירים נוחים יותר לקריאת ספרים אלקטרוניים, כמו הקינדל של ענקית הקמעונות המקוונת אמזון.

 » הידיעה המלאה מתוך העיתון  TheMarker 
 » ספרים בהוצאת פנגווין בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי 

שוק הספרים האלקטרוניים התעורר בשנה האחרונה, שחקנים חדשים נכנסו לענף זה ומודלים עיסקיים חדשים מוצעים לספריות האקדמיות, הן בארץ והן בעולם.

במאמר מעניין שהתפרסם בגליון אפריל של Library & Information Update , מאפיינים מחברי המאמר, באמצעות סקירה השוואתית, את פעילויות ספקי הספרים האלקטרוניים, ומנסים לחזות מגמות עתידיות.

קישור למאמר

אז מה נשתנה ?

@ ספר התנ"ך מוצג כולו בטקסט מנוקד המאפשר קריאה נוחה ומדויקת יותר בטקסטים.

@ עד היום יכולתם להשתמש ב"חיפוש" ו"חיפוש מתקדם", מהיום נוספה אופציה ל"חיפוש טבלאי"- המאפשר למשתמש לחפש במאגר מספר מילים והתניות בניהם (או /ו) וכן לקבוע מראש מה הוא המרחק הרצוי בין מילה ומילה.

@ הוספת ניהול שאילתות –  תכונה זו מאפשרת למשתמש לשמור את השאילתות שביצע ולחזור אליהם בכל עת דרך מנהל השאילתות.

@ סביבת אחזור מורחבת – מאפשרת להגדיר את מספר השורות שיוצגו בעת צפייה ברשימת התוצאות, כלי ידידותי ושימושי למיקוד החיפוש.

ובקרוב…. כל המשתמשים יוכלו להנות ממפתח נושאים משוכלל – כל נושאי השו"ת מסודרים ומאורגנים לפי נושאים ותתי נושאים, תכונה המאפשרת ניווט קל וידידותי בין הטקסטים השונים.

הגישה לפרויקט השו"ת המקוון  מתוך: אתר הבית של הספרייה המרכזית >משאבים אלקטרונים > מאגרי מידע

LC פרסמה מדריך חדש לביוגרפיות Tracer Bullet 06-4 Biographical Sources in the Sciences – Life, Earth and Physical Science -1989-2006. המדריך כולל מקורות מודפסים מהשנים 1989 -2006 , שירותי מפתוח ותקצירים, כתבי עת רלוונטיים ומקורות אינטרנט נבחרים. תחומי דעת רבים מכוסים במדריך כמו חקלאות, וֶטֶרִינַרְיָה , רפואה, אסטרונומיה,ביולוגיה, כימיה, מתמטיקה,גיאולוגיה ועוד. המקורות כוללים מידע על דמויות היסטוריות ועכשוויות. לנו יכולים להיות שימושיים במיוחד אתרי האינטרנט הנבחרים. המעט שבדקתי מתוכם, הם חופשיים לכל.
מדריך זה הוא מדריך נוסף בסדרת מדריכי מחקר בנושאי מדע וטכנולוגיה של LC -SCIENCE TRACER BULLET SERIES . מדריכים אלה מקיפים מגוון רחב של נושאים בתחומי המדעים, כוללים הקדמות לנושאים, הגדרות, ורשימות מקורות מפורטות.

קרדיט ל- ResourceShelf
קישור למדריך הביוגרפי
קישור לסדרה כולה

מעתה ה – WorldCat (גם הגירסה החופשית  WorldCat free  ) כולל מאמרים מה – British Library.

 OCLC הוסיף ל – WorldCat כ – 20 מיליון מאמרים מ – 20,000 כתבי עת שנמצאים
ב – British Library Inside Serials שרות אספקת המסמכים של ה – British Library .

בנוסף , במאגר קיימים מאמרים מתוך :
Medline
ERIC
OCLC ArticleFirst
OCLC Electronic Collections Online

לפרטים נוספים ולידיעה המקורית מתוך   OCLC Abstracts

RefWorks הינה תוכנת אינטרנט לניהול ציטוטים ביבליוגרפיים, המאפשרת לייבא ציטוטים של פריטי מידע כגון: ספרים, מאמרים ואתרי אינטרנט, מתוך מבחר מאגרי המידע של הספריה ולארגן אותם. התוכנה גם מאפשרת עבודה עם כל מעבד תמלילים לשם יצירה נוחה ופשוטה של רשימה ביבליוגרפית והערות שוליים במגוון רחב של כללי רישום מכל תחומי הידע, כגון:  MLA, APA, Chicago Manual of Style, Turabian  ועוד. המאגר זמין 24 שעות ביממה, מכל מחשב ומכל מקום בחיבור לרשת האינטרנט.

בעזרת היישום RefShare ניתן לייצא את הרשומות שנאספו, ולשתף בהן חוקרים נוספים וסטודנטים מהאוניברסיטה ומחוצה לה, וזאת עפ"י מערכת הרשאות מגוונת.
תוכנת RefWorks משמשת מוסדות מחקר רבים בארה"ב ובאירופה, וזוכה לאהדה רבה בשל זמינותה, פשטותה ונוחיות מנשקה.

אוניברסיטת תל אביב עדיין אינה מנוייה לתוכנה זאת, אך ספריות האוניברסיטה משוכנעות בנחיצותה פועלות לקידום רכישתה כמשאב אוניברסיטאי.

מצגת שהוצגה בהדגמת תוכנת RefWorks בספרייה למדעי החברה ולניהול
 

WikiAnswers הוא שירות נוסף של Answers.com .Answers.com מוכר כמנוע "לכל שאלה תשובה"  מסוג "encyclodictionalmanacapedia" – כלומר האינדקס שלו הוא למעשה מאגר יעץ מקוון גדול שכולל מגוון מקורות יעץ – אנציקלופדיות כמו בריטניקה וויקיפדיה, מילונים לשוניים, אוניברסיטאות ועוד . למנוע מרכיב נוסף WikiAnswers. בעוד ש- Answers.com מטרתו לספק מידע כללי בנושאים שונים הרי מטרתו של שירות זה הוא לתת מענה לשאלות יעץ ספציפיות ופרטניות יותר. השירות ניתן על ידי מתנדבים והמטרה ליצור מאגר גדול של שאלות ותשובות ספציפיות. ניתן לדפדף וגם לחפש במאגר התשובות. בשירות גם צוות  אחראים שעונים על השאלות, מוחקים "ספאם" ועורכים את התשובות במידת הצורך.

לפרטים נוספים, נתונים סטטיסטיים על השירות 

יאהו חשפה לציבור ביום רביעי האחרון סדרת מאפיינים חדשים הכוללים חיפוש בעזרת הוראות קול, שיקלו לדבריה על החיפוש באינטרנט ויהפכו אותו לרלבנטי יותר עבור משתמשי הטלפון הסלולרי. מדובר בהתפתחות האחרונה במאבק נגד המתחרה גוגל על השליטה בחזית הטכנולוגיה ברשת – ולאור הצעת הרכישה העצמאית של מיקרוסופט.

המאמר המלא שהתפרסם ב"גלובס":

 Yahoo! oneSearch:

המפתוח המקובל בעידן ה-Web 2.0 הוא מפתוח של המשתמש – המשתמש מוסיף תגיות לפריטי המידע ובאמצעות תגיות אלו מתבצע אחזור המידע. התיוג מקובל באתרים לארגון מידע אישי : אתרי סימניות כמו del.icio.us, אתרים לארגון מידע אקדמי כמו CiteULike, Connotea, BibSonomy 2collab ,  אתרים לארגון תמונות כמו flickr , מוסיקה, וידאו ואף חומר offline כמו LibraryThing . התיוג הוא למעשה מפתוח חופשי לא מבוקר ובד"כ ללא קשרים היררכיים. מהם החסרונות והיתרונות של מפתוח כזה לעומת שפות מבוקרות. מהן בעיות אחזור המידע במערכות אלו? וכיצד ניתן להתמודד עמן? מהן טכנולוגיות ה-Web הסמנטי וכיצד ניתן לרתום אותן לצורך אחזור מידע יעיל יותר? כיצד ניתן לארגן באופן יעיל את המידע בארגון?

נושאים אלו עם מבט לעתיד נידונו בכנס Info2008 במושב "אחזור מידע בעידן Web 2.0 – תזאורוסים מול תגיות" שהתקיים -2.4.2008 . פירוט יתר וחלק מהמצגות שהוצגו ביום זה ניתן למצוא באתר "בר אוריין"

הסברה הרווחת שלפיה כיום כבר אין צורך במידענים מתבססת על ההנחה השגויה שאפשר למצוא הכל בגוגל ובחינם.

אז זהו, שלא. לא הכל נמצא בגוגל, ולא הכל ניתן חינם. הרשת עתירה במידע שאי-אפשר להגיע אליו באמצעות שאילתה פשוטה במנוע חיפוש, כפי שמנסים לעשות מרבית המשתמשים שאינם אנשי מקצוע. מחקר שנערך  בארה"ב בקרב משתמשי אינטרנט מצא, שמרבית המחפשים מצפים למצוא את התשובה לשאלתם כבר בדף הראשון. 62% מהם הקליקו על תוצאות בעמוד הראשון,ו-41% מהם עברו למנוע חיפוש אחר או שינו את מילות החיפוש אם לא מצאו את מבוקשם בעמוד התוצאות הראשון. רבים מהם גם אינם מקדישים מחשבה לניסוח השאילתה.

מאמרה  זה של יפעת  מכוריש  התפרסם היום ב – NRG מעריב, ומתייחס ליום העיון "לא רק תחת הפנס: דרכים חדשניות לחיפוש ואחזור מידע איכותי " שהתקיים בשבוע שעבר בכנס Info2008 .

שירות חדש של Google מאפשר ליצור שאלון אלקטרוני , לשלוח אותו לנמענים והתשובות מוזנות אוטומטית לגיליון אלקטרוני. שירות זה יכול לסייע מאוד בעריכת סקרים, לחסוך את חיבור הטופס האלקטרוני ואת הזנת הנתונים.
השירות מחייב חשבון ב- Gmail.
הוראות לשימוש בכלי :
א. מהחשבון האישי ב-Gmail לחצו על Documents
ב. מהמסך המתקבל בחרו ב-New/Spreadsheet
ג. בגיליון האלקטרוני שיתקבל לחצו על share
ד. מתקבלות מספר אופציות . בחרו באופציה "fill out a form"
ה. לחצו על "start editing the form" וערכו את השאלון . עם סיומו רשמו את כתובת הנמענים

הנמענים יקבלו את השאלון לתיבת הדואר שלהם והגיליון האלקטרוני יתעדכן אוטומטית כאשר המשתמשים יענו על השאלות.

"קופצים בקריאה ממקום למקום, קוראים קצת מפה וקצת מפה – זהו למעשה דור הגוגל" כך מוגדרת בעית הדור על פי פרופ' דיויד ניקולאס מנהל בית הספר לספרנות ארכיונאות ומידע ב- UCL , שחוקר בין היתר את אופן השימוש בספרים אלקטרוניים.
זה לא שהספר האלקטרוני לא מצליח. על פי נתונים שנאספו על ידי הפורום העולמי של הוצאות לאור דיגיטליות, בתחילת 2008 נרשמה עלייה של ‭24%‬ בהכנסות מספרים אלקטרוניים, לעומת התקופה המקבילה ב-‭.2007‬ הבעיה היא אנחנו. הדור הנוכחי הולך ומאבד את היכולת לקרוא טקסטים ארוכים. מחקרים ברחבי העולם מלמדים כי דור האינטרנט מגלה קשיים בהבנת הנקרא.
גישה זו של "קפיצה ממקום למקום" יכולה לדעתו של פרופ' ניקולאס לפגוע ביכולת המחקר של הסטודנטים והחוקרים בעתיד. אחד הפתרונות שפרופ' ניקולאס מעלה, לפחות בתחום האקדמי, היא לחזק את יכולותיהם של הספרנים ולהפוך אותם למדריכי קריאה …

קרדיט לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת לבי לכתבה.
לכתבה המלאה …

ה-Web ממשיך לגדול ולהתפתח מבחינה כמותית וטכנולוגית.
מקובל היום לומר שאנו עומדים על סף המהפכה הסמנטית. ה- Web היום הוא בעיקרו Web סינטקטי היצגי – בו מציגים המשתמשים מידע . תוכנו של ה-Web היום מובן לבני אדם אך אינו מובן למחשבים. ה-Web הסמנטי, חזונו של Berners-Lee, לעומת זאת יאפשר למכונות – למחשבים לקרוא ולהבין את משמעותם של התכנים וזאת על ידי הצמדת מידע–על (metadata) למידע ב-Web בשפה שתהיה מובנת למחשבים. מרכיב חשוב ב-Web הסמנטי הם האונטולוגיות. המושג אונטולוגיה שאול מתחום הפילוסופיה ופירושו תיאור היש הקיים. בתחום המידע והמחשבים זהו מודל המתאר את מפת המושגים בתחום מסוים תכונותיהם והקשרים ביניהם. ההגדרה המצוטטת ביותר היא זו של Gruber:
“an explicit specification of conceptualization "
המבנה של האונטולוגיות מתואר על ידי שפות סמנטיות RDF/ RDFS ו- OWL באמצעותן "מבינים" המחשבים את משמעות הטקסט – מושגים, תכונות וקשרים, וכתוצאה מכך מתאפשר אחזור מידע ברמה שקשה להשגה ב-Web הסינטקטי.
הצגת המושגים והעקרונות של ה-Web הסמנטי מוצגים במאמר מעניין "An introduction to the Semantic Web for health sciences librarians" . מאמר זה סוקר בקצרה מספר פרויקטים בתחום הביו-רפואי בהם נעשה שימוש בטכנולוגיות של ה- Web הסמנטי כמו ה- UMLS – Unified Medical Language System מערכת שקרובה ביותר לאונטולוגיה בשל הרשת הסמנטית שהיא כוללת בנוסף למרכיביה האחרים וביניהם המטא-תזאורוס.
ולנו הספרנים מבטיח המחבר כר נרחב של פעילויות בעתיד בתחום זה – שכן תחום זה שעוסק למעשה בשפה מבוקרת ובארגון מידע זקוק למומחיותם ולניסיונם של הספרנים

בכנס IFLA שהתקיים בחודש אוגוסט  2007,  הוגשה הרצאה ע"י  דר' גרייס סו  וגב' התר טוד ,
מנהלות של ספריות אקדמיות באוסטרליה, על דמות "הספרן העתידי", כישוריו,  סגולותיו האישיות והחברתיות.
"ספרן העתיד" צריך להיות טכנולוג-מידע בעל ידע רב, דינמי, אנרגטי, גמיש, בעל קישורים מעולים בתחום יחסי אנוש, בעל תקשורת טובה עם אנשים וכישורי הוראה.
לטקסט המלא:
http://www.ifla.org/IV/ifla73/papers/151-Saw_Todd-en.pdf

הספרייה המרכזית רכשה את המילון הביוגרפי :
 Oxford Dictionary of National Biography
הגישה למאגר מאתר הבית של הספרייה. (משתמש אחד בו זמנית).
המילון הביוגרפי מכיל כ-55 אלף ערכים ומספר את סיפורם של אנשים שהיה להם חלק בעיצוב ההסטוריה של הממלכה הבריטית. 

From the 4th-century BC Greek Explorer Pytheas to Princess Diana, and from the founding fathers of America to the Nawabs of Bengal 

הביוגרפיות הן של אנשים שמתו עד שנת 2004 (ביוגרפיות של אנשים חיים אינן כלולות)  ומתעדכן באופן קבוע. 
גירסת הדפוס Dictionary of National Biography  והגירסה המקוונת, הם מקור חשוב לבדיקת עובדות ולקבלת מידע אודות אנשים שהיו מעורבים באירועים  היסטוריים.
הערכים במילון מציעים מידע מפורט ורחב שנלקח ממקורות ראשוניים ושניים.
ניתן לחפש במילון עפי שמות של אנשים או עפ"י תחומים כמו: ראשי ממשלות באנגליה, זוכי פרס נובל, מחזיקי שיאים אולימפיים מ-1896, מוסיקה בבריטניה מאז 1905  ועוד.
במילון למעלה מ-10,000 איורי פורטרטים, צילומים ודיוקנאות על מטבעות מסכות ועוד. הוא נחשב כמאגר הגדול ביותר של פורטרטים לאומיים שאי פעם פורסמו.  ניתן לחפש תמונה לפי שם אמן, תאריך, מקום ועוד. 
החיפוש במילון עצמו  נוח וידידותי למשתמש.

עוד על המילון »
סיור וירטואלי במילון »