ב- 26 בינואר 2009 הצהיר Springer על השקתו של AuthorMapper- כלי חופשי שנועד לגלות מגמות, דפוסים ומומחים בתחום המחקר. אפשר לחפש ולדפדף באתר. מאגר המידע עליו מתבצעים החיפושים כולל למעלה מ-1,900 כתבי עת של Springer. בעתיד הכוונה להוסיף למאגר גם ספרים וחומרים אחרים ולצרף מו"לים נוספים לפרויקט.

הדפדוף הוא על פי קטגוריות שונות שמייצגות את המדעים השונים: ביו-רפואה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, מדעי החברה, מדעי המחשב ועוד..
באתר שני מנשקי חיפוש: חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם, שמאפשר להגביל את החיפוש  על פי מספר שדות: מחבר, נושא, מוסד, כתב עת, ארץ ותאריך. כמו כן אפשר להגביל את החיפוש לחומר בגישה חופשית.

מנשק התוצאות הוא וויזואלי. בנוסף לכותרי המאמרים וקישור לטקסט המלא, מוצגת מפה אינטראקטיבית של תוצאות החיפוש, ענן תגיות, והצגה גרפית של חמשת המובילים מבחינת שנת הוצאה לאור, ארץ, מוסד, מחבר, כתב-עת ונושא. כמו כן בנוסף למאמרים אפשר לראות  את רשימת המחברים, המוסדות, וכתבי העת שתרמו לתוצאות החיפוש.

המטרה המוצהרת של פרוייקט זה היא לספק לקהילת המחקר המדעי כלי חזק לגילוי ידע, חוצה דיסצפלינות ומו"לים ובעתיד צפויים פיתוחים נוספים. עליהם ניתן יהיה להתעדכן ב-AuthorMapper blog

אל האתר
אודות הכלי

Elsevier מודיעה על השקת שירות חדש –CiteAlert,  שירות שמודיע באופו אוטומטי  למחברי מאמרים, ברגע שמאמר שלהם מצוטט במאמר חדש שמתפרסם ב-ScienceDirect
דוגמא לנוסח ההודעה שמגיעה באמצעות הדואר האלקטרוני 

יתרונו של השירות הוא בכך שכאשר חוקרים מצוטטים בכתבי עת מבוקרים, מעבר לחשיפה שהם זוכים, הוא מאפשר להם להתעדכן במאמרים חדשים שמתפרסמים ורלוונטים לתחום המחקר שלהם וכן למידת ההשפעה שיש להם על אותם מחקרים. הודעה תתקבל על כל מאמר שהתפרסם מאז 2005 השירות ואינו כולל הודעות על ציטוטים עצמאיים.

השירות שהיה בנסיון במשך כשנה, זכה לתגובות חיוביות מצד חוקרים. במהלך הניסוי 50% מהם דיווחו שהמחקרים שהוצגו באותם מאמרים שציטטו אותם, היו חדשים להם ורלוונטים למחקר שלהם. מידי שנה מתפרסמים אלפי מאמרים וחוקרים לא תמיד מצליחים לעקוב מי ציטט אותם והיכן.
השירות ניתן בחינם.

אלטרנטיבית, מחברים שרוצים לעקוב אחר מי שציטט אותם, יכולים להשתמש באופצית ה-Alert שקיימת ב-Web Of Science  בדרך הבאה:
1.ביצוע חיפוש
2.הקלקה על שם המאמר המבוקש כדי לקבל רשומה מלאה.
3 בדף הפרטים המלאים הקלקה על הכפתור : Create Citation Alert על מנת להגיע ל- Citation Alerts Save Confirmation page
4.הקלקה על  Done כדי לחזור למסך הפרטים המלאים.

להודעה המקורית

לאחרונה מסתמנת מגמה להוסיף מדדים חדשים מבוססי ציטוט על אלה המסורתיים, כדי להתגבר על מגבלות מסוימות של מדדים קיימים. בפוסט קודם כתבתי על שני מדדים חדשים, שמספק האתר Eigenfactor.org להערכת כתבי עת, שהינם פירותיו של אלגוריתם חכם שמשתמש בנתונים של JCR. המדדים הם: מדד ה-Eigenfactor-  מדד חמש שנתי אשר מודד את חשיבותו הכללית של כתב העת לקהילה האקדמית בהתחשב גם בגודלו של כתב העת, ומדד ה- Article Influence אשר מודד את ההשפעה הממוצעת של כל אחד מהמאמרים בכתב עת מסוים בחמשת השנים האחרונות מאז הפרסום..

מדדים אלו מבוססים על רשת ציטוטים רחבה חוצה תחומי ידע וסוגים של פרסומים, ועל מספר הציטוטים במשך 5 שנים ולא שנתיים, מתוך הנחה שבהרבה תחומי ידע מאמרים אינם מצוטטים הרבה בשנתיים הראשונות לפרסומם.

מדדים אלו נכללים כעת בגרסתו המשופרת של JCR, עליה הצהיר The Scientific business of Thomson Reuters ב-22 בינואר 2009. הכללתם של מדדים אלו של Eigenfactor מספקים אמצעי נוסף להערכת כתבי עת ומצעידה קדימה את תחום הערכת כתבי עת. כפי שהעיד על כך פרופסור Carl Bergstrom מאוניברסיטת וושינגטון – "Including the Eigenfactor Metrics in the JCR provides a new way to assess a journal's prestige. This is an exciting step forward in the science of journal evaluation,"

מדדים אלו נוספו לנתונים של כל אחד מכתבי העת המופיעים ב- JCR וגם לאפשרויות המיון של כתבי העת בכל קטגוריה.

בנוסף לחידוש חשוב זה של הכללתם של שני מדדים אלו ב-JCR, שנעשה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת וושינגטון, נוספו ל- JCR מספר מאפיינים חדשים:
• הוספת אימפקט פקטור חמש-שנתי על הדו-שנתי הקיים.
• ניתוח הציטוטים העצמיים של כתב העת ותרומתם לחישוב האימפקט פקטור, כולל מדד האימפקט פקטור ללא ציטוטים העצמיים.
• טבלה ובה מידע על דירוגו של כתב העת בקטגוריה אליה הוא שייך, בהתחשב במדד האימפקט פקטור, כולל מספר כתבי העת באותה קטגוריה. אם כתב העת שייך למספר קטגוריות מוצג מיקומו היחסי בכל אחת מהקטגוריות. מידע על דירוגו של כתב העת בקטגוריה אליה הוא שייך היה קיים גם קודם, אלא שעתה הוא מוצג בצורה נוחה יותר.
• תצוגה גרפית של דירוג כתב עת מסוים בקטגוריות השונות.

אין ספק שהוספת המדדים החדשים תורמים לגישה אובייקטיבית יותר בכל הקשור להערכתם של כתבי עת והשפעתם בקהילת המחקר הגלובלית, והמנשק הידידותי יותר מקל את השימוש במאגר.

הצהרה של Thomson Reuters על החידושים
מידע על החידושים
פוסט קודם בבלוג ובו מידע על מדדי Eigenfactor.org

עם ריבוי המידע הדיגיטלי והתפתחות תופעת "הלמידה הדיגיטלית" (Digital Scholarship) חוקרים וסטודנטים זקוקים לכלים שונים על מנת לאתר את המידע, לנתח אותו, לארגן אותו ולשתף אותו עם אחרים. כלים מסוגים שונים למטרות אלה מפוזרים למכביר בווב, ומדי יום מתווספים חדשים. במצב זה קשה לעקוב אחרי כל הכלים, להעריך אותם ולדעת במה כדאי להשתמש ולאיזו מטרה.

DiRT – וויקי שמתופעל על ידי ספרנים אקדמאיים בתחומי המדעים השונים, שם לו למטרה להקל על מלאכתם של חוקרים, סטודנטים, מרצים, ספרנים וכל מי שזקוק בעבודתו לכלים מסוג זה, על ידי ריכוז הכלים הטובים במקום אחד וסיווגם למטרות השונות.

הכלים נבדקים ומוערכים על ידי הצוות של DiRT, ישנה עדיפות לתוכנה חופשית, אבל גם כלים טובים בתשלום מאוזכרים באתר. הכלים באתר באים לשרת מטרות שונות: ארגון ושיתוף סימניות, יצירת ביבליוגרפיות, ניתוחים סטטיסטיים, ניתוח טקסטים והצגתם בצורה וויזואלית, סיעור מוחות, איסוף נתונים, שיתוף, המרת קבצים, בניית אפליקציות שמאחדות תכנים ממקורות שונים (mashups), עיבוד תמונות ועוד. סיווגם של הכלים בקטגוריות בהתאם לפונקציונליות שלהם מקלה על המשתמש ומסייעת לו לבחור את הכלים המתאימים. ישנה באתר הגדרה של כל אחד מסוגי הכלים וליד כל אחד מהכלים יש תיאור קצר, ומצוין אם הכלי חופשי או מסחרי. באתר גם הפניות למקורות נוספים.

כאמור, האתר עובר עריכה כדי להבטיח את איכותו, וכל מי שמעוניין לתרום ליוזמה חשובה ומועילה זו מתבקש להתקשר לעורכת הוויקי ליסה ספירו.

אל האתר
אודות DiRT

Academic Earth מאפשר גישה לקורסים והרצאות בתחומי עניין שונים, באמצעות טכנולוגית הוידיאו.
שימוש בטכנולוגיה זו הופך את תוכן החומר הנלמד לזמין ומקוון, מאפשר למשתמשים בכל העולם סביבה לימודית אחרת והכל ללא תשלום.
ניתן לשמוע הרצאות מהאוניברסיטאות: Yale, Berkeley, Princeton, Harvard, ,Stanford, MIT .
המטרה להביא את התוכן הטוב ביותר למקום אחד וליצור סביבה שבה התוכן יהיה נוח לשימוש.

PatentCluster הוא מנוע אשכולות לחיפוש פטנטים שפותח ב-2008. כמו כל מנועי האשכולות גם מנוע זה מקל על מלאכת החיפוש של המשתמש בכך שהוא מקבץ פריטים קרובים מבחינת הנושא לאשכולות. במקרה של פטנטים בהם זיהוי הנושא, פעמים רבות, קשה יותר, העזרה משמעותית. באמצעות קיבוץ הפטנטים לאשכולות המנוע מספק למשתמש את הנושא של הפטנטים, חושף קשרים בין הפטנטים שספק אם המשתמש היה חושף אותם, ומונע מהמשתמש להחמיץ פטנטים בנושא המבוקש, שמסתתרים אי שם ברשימה ארוכה של תוצאות החיפוש.

מבחינת הכיסוי, נכון להיום מנוע החיפוש מכסה חלקית את מאגר הפטנטים בטקסט מלא של ארה"ב. בטווח הקצר, המנוע יכסה את המאגר כולו ויישומים מאז 1974 ועד היום יהיו זמינים לחיפוש. החזון של PatentCluster הוא ליצור כלי מחקר מתקדמים לניתוח התכנים והקשרים בין הפטנטים. צעד ראשון ביעד זה הוא ניתוח ובניית אינדקס  של  כל מאגרי הפטנטים החשובים בעולם. בחודשים הקרובים, התוכנית היא לכלול במנוע  פטנטים בינלאומיים מאירופה, יפן ומדינות אחרות.

באתר כמה מנשקי חיפוש – חיפוש בסיסי, חיפוש מתקדם שמאפשר הגבלה לשדות שונים, תוך שימוש בשפת פקודות, וחיפוש מהיר שמאפשר הגבלות שונות של החיפוש בעזרת טופס מובנה.

המנוע חופשי לשימוש אישי (גם למטרה עסקית או מקצועית), אך לא לשימושים מסחריים אחרים. כמו כן אסורים חיפושים אוטומטיים.

אל האתר

 החיפוש במשאבי הספרייה כיום הוא מורכב למשתמש הקצה. דרך אתרי הבית אפשר לחפש בנפרד בכל אחד מהמשאבים השונים כגון: קטלוג הספרייה, כתבי–עת, ספרים אלקטרוניים ומקורות ב-open access. המשתמש לא תמיד יודע מה לחפש והיכן? והתחושה היא כי טוב היה אילו היה מנשק חיפוש פשוט אחד, שהיה הופך את החיפוש לפשוט, דוגמת החיפוש בגוגל.

על כך חשבו ב-Serials Solutions חברת בת של Proquest כאשר פיתחו את המוצר Summon שמיועד בעיקר לספריות אקדמיות. המנשק כולל תיבת חיפוש אחת לכל משאבי הספרייה ורשימת תוצאות אחת אשר בה תוצאות החיפוש מדורגות על פי מידת הרלוונטיות. המנשק מאפשר כמה אופציות להגבלת החיפוש – פורמט (ספרים, כתבי עת וכולה), תאריך פרסום, קטגוריות נושאיות ועוד.

השירות שונה מ-ferderated search בכך שאיסוף החומרים מתאפיין בפרה-קואורדינציה, והוא התאפשר הודות לשיתוף פעולה עם המו"לים.

Summon נכון להיום, כולל למעלה מ-300 מיליון מאמרים בטקסט מלא שלוקטו מ- 50,000 כתבי עת מ-40 מו"לים כגון: Springer, Oxford University Press, Cambrige University Press ועוד.

בנוסף לחיפוש, השירות כולל מאפיינים נוספים כגון: תמיכה בהשאלה בינספרייתית ורכש, פורמטים לציטוטים ויצוא לתוכנות ביבליוגרפיות.

המוצר נבחן בשלב זה על ידי שתי ספריות אקדמיות: Dartmouth College Library ו-Oklahoma State University. החל מפברואר עד מאי יתווספו מדי חודש ספריות נוספות לשלב הניסוי. החברה מקווה שהגרסה לרכישה תהיה מוכנה במחצית 2009. עדיין לא הוחלט על מחירים.

מוצר זה מתווסף למוצרים דומים לגילוי מידע כמו Primo של ExLibris ו- Encore של Innovative Interfaces. אין ספק שזה מה שרוצים המשתמשים ויש לספק את רצונם, וככל שירבו המוצרים ותגדל התחרות כן ייטב לצורכן.

על המוצר
כתבה בנושא
 

חברת ExLibris הישראלית הכריזה על השקתה של ExLibris Rosetta – מערכת לשימור מידע דיגיטלי. Rosetta הינה מערכת לשימור מידע דיגיטלי של ספריות (או כל ארגון אחר), אשר נבנתה על בסיס המערכת הראשונית  DPS – Digital Preservation System , ונכון להיום מעניקה לספריות אקדמיות, לאומיות ועירוניות  את האפשרות לבצע איסוף ושימור של אוספים הדיגיטלים כאשריתרונה המובהק הוא לשמש גישה אליהם  גם לדורות הבאים.

ה- Rosetta היא  תוכנה של שימור, ניהול, אחסון והפצה של פריטים דיגיטליים מסוגים שונים, המאפשרת שמירת  נתונים רלוונטיים המיוחדים לארגון ספציפי, והמשתנים ממקום למקום לפי מדיניות שנקבעה. המערכת מאפשרת גישה לחברי הארגון וגם מחוצה לו ומספקת מידע רחב על פריטים דיגיטליים, כגון: מתי, כיצד ועל-ידי מי הוטען הפריט למערכת, ופירוט המידע  הביבליוגרפי.

לכתבה מלאה

WePapers הוא כלי לניהול מסמכים, שיתוף וחיפוש חומר איכותי, שהושק בגירסת ביתא פתוחה לציבור ב- 18 בנובמבר 2008. האתר נועד בעיקר לסטודנטים ומרצים ומשמש למעשה כקבוצת לימוד במישור הגלובלי. האתר מאפשר להעלות מסמכים בפורמטים שונים, לשתף אותם עם עמיתים ולשאול שאלות. האתר פתוח לכל ומאפשר חיפוש, דפדוף, הורדה ושימוש בחומרים הקיימים, שהוגדרו כשיתופיים, במסגרת רישיון זכויות יוצרים גמיש.
אפשר לדפדף על פי קטגוריות ותתי קטגוריות בנושאים הבאים: חקלאות ומדעים קרובים, מדעי המחשב, בריאות ומדעים קליניים, מדעי החברה, אמנויות ומדעי הרוח, חינוך, מדע והנדסה. 

אפשר לחפש מסמכים, קורסים ושאלות ותשובות, ולהגביל את החיפוש על פי שפה.  בחיפוש מסמכים אפשר להגביל את החיפוש לסוגים שונים של מסמכים כגון: מבחנים, הרצאות, מאמרים, ספרים, מחקרים וכולה.

לכל אחת מתוצאות החיפוש מצורף מידע נוסף:  מי הוא בעל פריט המידע, מספר צפיות בפריט, הקטגוריה אליו הוא שייך והתגיות שנתנו לו. בחיפושים שערכתי, תוצאות רבות, בעיקר קורסים, היו מ- MIT .

השימוש באתר על כל הפונקציות שלו אינו מצריך רישום, למעט העלאת חומרים לצורך עריכתם בשלב מאוחר יותר.

מבחינות רבות, האתר דומה לאתרי סימניות חברתיים אקדמיים ותיקים יותר כגון: citeulike ו- connotea אלא שהמנשק שלו ידידותי יותר, ומאפשר חיפוש ממוקד יותר- מה שהופך אותו לאתר חברתי טוב לשיתוף מידע אקדמי. כאשר מאגר המידע שלו יגדל אין ספק שהוא יהווה כלי חשוב למידע איכותי למרצים לסטודנטים ולשאר מתעניינים.

אל האתר
אודות האתר

גרסתה האחרונה המעודכנת מתאריך 31.12.2008 של הביבליוגרפיה המקוונת בנושא פרסום מדעי באינטרנט – The Scholarly Electronic Publishing Bibliography –   SEPB זמינה ברשת האינטרנט.
SEPB היא ביבליוגרפיה מקוונת שכוללת מאמרים, ספרים ומקורות מודפסים ואלקטרוניים שיכולים לסייע בהבנת מאמצי ההוצאה לאור המדעית ברשת האינטרנט. רוב המקורות הם משנת 1990 ואילך. מקצת מהמקורות הם מלפני 1990. בחלק מהמקורות קישור לטקסט המלא.

הביבליוגרפיה כוללת מקורות במגוון נושאים: קיטלוג, ספריות דיגיטליות, ספרים אלקטרוניים, כתבי-עת, תמונות, זכויות יוצרים, שימור, מו"לים, גישה חופשית, סטנדרטים ועוד..
סוגי החומרים בנושאים השונים מגוונים וכוללים: מדריכים, רשימות תפוצה ובלוגים, ארגונים, כלים ופרסומים.
הנושאים מכוסים מכמה היבטים: כלכליים, משפטיים וספרניים.

המנשק מאפשר חיפוש ודפדוף במדריך נושאי. אפשר להתעדכן בדואל ובאמצעות RSS.
העובדה שחלק מהחומר נמצא חופשי בטקסט מלא ברשת הופכת את הביבליוגרפיה לשימושית מאוד לצורך התעדכנות בנושא חשוב ו"חם" – פרסום מדעי באינטרנט.

אל הביבליוגרפיה
סקירה על הביבליוגרפיה

Compass journals הינם כתבי עת אלקטרונים בלבד, בתחום מדעי הרוח והחברה.
הספרייה המרכזית רכשה את סדרת כתבי העת בתחום מדעי הרוח הכוללת את:
*  History Compass
*  Literature Compass
*  Philosophy Compass
 *  Religion Compass
*  Geography Compass
 * Language and Linguistics Compass

מאמרים:
כל המאמרים נבדקים ע"י צוות עורכים, המומחים לתחום הספציפי ובכך מושגת רמה אקדמית גבוהה.
בכל תחום יש טווח נרחב של נושאים כשהמאמרים הם מהחשובים והמעניינים ביותר, נותנים קשת רחבה של דעות ומתאימים לקהל רחב של קוראים .
המאמרים מתפרסמים תוך 8-10 שבועות מאז קבלתם ובכל תחום מתפרסמים קרוב ל 100 מאמרים בשנה.
כל המאמרים נשמרים בארכיון היוצר מאגר יעיל ושימושי .
בדף הפתיחה לכל compass, תופיע  רשימת המאמרים החדשים שנוספו.
לכל מאמר יש תקציר והפניות לביבליוגרפיה נוספת.

חיפושים:
קיימות שתי אופציות גישה לחיפוש ב Compass:
1. Blackwell Compass , הינו שער גישה לכל כתבי העת של ה Compass
2.   WileyInterscience , הגישה לפי שם כתב העת הספציפי.
החיפושים מתבצעים דרך ה Quick Search או ה Advanced Search.
קיימת אפשרות לבצע חיפוש בו זמני במספר כתבי עת ולקשור בין תחומי עניין שונים.

אפשרויות נוספות:
* בכל תחום ניתנים קישורים (Links) לאתרים נוספים.
* ל  History Compass ו  Literature Compass קיימים בלוגים.
*  video files

מספר האתרים והשירותים לספרים חופשיים בווב הולך וגדל. להלן מספר אתרים/שירותים מעניינים.

המו"ל Bookboon.fr הוא מו"ל לספרים חופשיים מקוונים. הספרים החופשיים מסווגים לשתי קטגוריות: מדריכי נסיעות וספרים לסטודנטים. הספרים חופשיים לכל. אפשר להוריד את הספרים בפורמט PDF. הספרים לסטודנטים מיועדים בעיקר לסטודנטים להנדסה, כלכלה וחשבונאות, וטכנולוגית המידע. המאגר כיום אינו גדול במיוחד. אבל כפי שמצוין באתר האוסף גדל כל הזמן.

שירות מעניין נוסף שבשלב זה רלוונטי רק לתושבי ארה"ב הוא Chegg Textbook Rentals – שירות להשאלת ספרי לימוד בתשלום. השירות כולל למעלה ממיליון ספרים. השאלת הספרים בתשלום מאפשרת לסטודנטים חיסכון משמעותי. . כך למשל השאלה לסמסטר של הספר Medical Statistics : A Textbook for the Health Science , שמחירו 37 דולר עולה לסטודנט 14 דולר. השאלת הספר Understanding business שמחירו 148 דולר עולה לסטודנט 49 דולר. הסטודנטים יכולים גם למכור ספרים באתר. המודל מעניין, למרות שלא רלוונטי לסטודנטים שלנו.

כאשר מחפשים פרסומים חופשיים כדאי לזכור גם את מנועי החיפוש הייעודיים לקובצי PDF:
Pdfgeni.com
pdf-Search-Engine.com
Data-Sheet

בחיפושים שערכתי במנועי חיפוש אלה, ששניים מהם נמצאים עדיין בגרסת ביתא, קיבלתי חומר רלוונטי ואיכותי.

 ארכיון התצלומים של LIFE כולל מיליוני תצלומים היסטוריים מאז שנת 1750 ועד היום. חלקם לא פורסמו מעולם, והם נגישים עתה לראשונה בזכות שיתוף הפעולה בין LIFE וגוגל..

בכתובת http://images.google.com/hosted/life אפשר לחפש על פי מילות מפתח. אפשר גם לדפדף על פי שנים ועל פי מספר קטגוריות: אישים, מקומות, אירועים, ספורט ותרבות.

במנוע החיפוש של גוגל הייעודי לתמונות ניתן למקד את החיפוש לתצלומים אלה על ידי הוספת source:life לאסטרטגיית החיפוש, לדוגמה computers source:life
במנשק זה ניתן להוסיף לאסטרטגית החיפוש את ההגבלה שמאפשר המנשק לפנים בלבד.

בתוצאות החיפוש מקבלים בדרך כלל את השדות הבאים: תיאור התצלום, מקום, תאריך, שם הצלם, גודל התצלום ותצלומים קרובים. התצלומים חופשיים לשימוש אישי (לא מסחרי) . לדוגמה כאשר חיפשתי "moshe dayan" קיבלתי 27 תצלומים של משה דיין מהשנים 1949, 1959, 1967, 1977 – לא כולם כללו את כל השדות שתוארו לעיל. חבל שלא ניתן במנשק החיפוש להוסיף לחיפוש על פי מלות מפתח גם הגבלה על פי שנים.

ארכיון זה מהווה מקור טוב לחיפוש אישים ואירועים היסטוריים והוא דוגמה נוספת לשיתוף הפעולה הפורה של גוגל עם שחקנים נוספים בתחום המידע.

סיומות של קבצים מלמדים על סוג המידע בקובץ – תמונה, קובץ וורד וכולה. הסיומת גם מאפשרת למערכת ההפעלה, לדעת באיזו תוכנה לפתוח את הקובץ. לא תמיד קיים שיוך במחשב בין הסיומת של הקובץ והיישום בו ניתן לראות את הקובץ, ואז אנו נדרשים להגדיר זאת בעצמנו כדי שנוכל לראות את הקובץ.

לעתים אנו מקבלים קובץ עם סיומת לא מוכרת ולא יודעים באיזו תוכנה לפתוח את הקובץ. כדאי במקרה זה לנסות את האתר Dot What!? שהוא מאגר  ייעודי לסיומות קבצים. אפשר לחפש במאגר על פי סיומת של קובץ ולקבל מידע מפורט על סוג הקובץ, התוכנה שבה ניתן לראות את הקובץ, סוג המידע בקובץ, מערכת ההפעלה התומכת בו והערות נוספות על הקובץ והתוכנה.

קיימת גם אופציה לדפדוף על פי קטגוריות של סוגי קבצים כגון: קבצי אודיו, קבצי גיבוי, קבצים מכווצים, קבצי נתונים, קבצי תמונות, קבצי טקסט, וידאו, קבצי הפעלה, פונטים, משחקים, קבצי מערכת, ווב ועוד. ניתן לדפדף גם על פי רשימה אלפביתית.

ניתן להוסיף ולערוך סיומות של קבצים. אלה יעברו עריכה לפני פרסומם לציבור.

אל המאגר